כל המטפחים של הפַאלוּן גוֹנְג צריכים לתת לטיפוח השין-שינג (טבע הלב והמחשבה) עדיפות עליונה ולהתייחס לשין-שינג כמפתח להתפתחות הגונג. זהו העיקרון של טיפוח ברמות גבוהות. למען הדיוק, עוצמת האנרגיה הקובעת את רמת האדם אינה נובעת מביצוע התרגילים, אלא מטיפוח השין-שינג. קל לדבר על שיפור של שין-שינג, אבל לבצע אותו זה קשה מאוד מאוד. מטפחים צריכים להיות מסוגלים להשקיע מאמץ עצום, לשפר את תכונת ההארה שלהם, לסבול קשיים על גבי קשיים, לשאת דברים שכמעט בלתי אפשרי לשאת אותם וכו'. מדוע יש אנשים שהגונג שלהם לא גדל אף על פי שהם תרגלו במשך שנים? הסיבות הבסיסיות הן: ראשית, הם לא הדגישו שין-שינג. שנית, הם לא יודעים על דרך טיפוח ישרה של רמה גבוהה. חייבים לחשוף את הנקודה הזאת. מאסטרים רבים המלמדים שיטת תרגול מדברים על שין-שינג – הם מלמדים דברים אמיתיים. אלה שרק מלמדים תנועות וטכניקות אבל אף פעם לא מדברים על שין-שינג – מלמדים למעשה טיפוח רע. לכן מתרגלים חייבים להקדיש מאמץ רב לשפר את השין-שינג שלהם לפני שיוכלו להתחיל לטפח ברמות גבוהות יותר.
לא ניתן לכלול במלואו את ה"שין-שינג" שמתייחסים אליו בפאלון גונג בתוך המילה "דֶה" (מידה טובה, מוסריות). הוא מכיל הרבה יותר מ"דֶה". הוא מכיל היבטים שונים רבים של דברים, כולל אלו של הדֶה. דֶה הוא רק ביטוי אחד של השין-שינג של אדם, כך שכדי להבין את משמעות השין-שינג אין זה מספיק להשתמש ב"דֶה" לבדו. שין-שינג כולל גם איך להתמודד עם שני הנושאים של רווח והפסד. "רווח" הוא להשיג התאמה לתכונת היקום. התכונה המרכיבה את היקום היא גֶ'ן-שָן-רֶן (אמת, חמלה, סובלנות). מידת ההתאמה של המטפח לתכונת היקום משתקפת בכמות הדֶה שלו. "הפסד" משמעו לוותר על מחשבות שליליות ועל התנהגויות שליליות כמו למשל תאוות-בצע, רדיפה אחר רווח אישי, תאווה מינית, תשוקה, הריגה, מאבק, גניבה, שוד, רמאות, קנאה וכו'. אם אדם רוצה לטפח לרמות גבוהות הוא צריך להשתחרר מהרדיפה אחר רצונות ותשוקות, דברים הטבועים בבני אדם. במילים אחרות, על האדם לוותר על כל ההחזקות1 ולהתייחס בקלילות לכל העניינים של מוניטין ורווח אישי.
אדם שלם מורכב מגוף של בשר ודם וממֶזֶג. אותו דבר נכון לגבי היקום: נוסף לקיום של החומר קיימת במקביל התכונה "גֶ'ן-שָן-רֶן". כל חלקיק של האוויר מכיל את התכונה הזאת. התכונה הזאת באה לידי ביטוי בחברה הרגילה בעובדה שעשיית מעשים טובים זוכה לגמול טוב ועשיית מעשים רעים מביאה לעונש. ברמה גבוהה התכונה הזאת מתבטאת כיכולות על-טבעיות. אנשים המתאימים את עצמם לתכונה הזאת הם אנשים טובים. אלה הסוטים ממנה הם רעים. אנשים הפועלים לפיה ומטמיעים את עצמם אליה הם אלה המשיגים את הטאו. כדי להתאים לתכונה הזאת, למטפחים צריך להיות שין-שינג גבוה במיוחד. רק בדרך זאת אפשר לטפח לרמות גבוהות.
זה קל להיות אדם טוב, אבל לא קל לטפח את השין-שינג – המטפח צריך להיות מוכן נפשית. נדרש רצון כֵּן כדי שאפשר יהיה לזקק את הלב. אנשים חיים בעולם הזה, היכן שהחברה נעשתה מסובכת מאוד. אפילו אם אתה רוצה לעשות מעשים טובים, אולי יש אנשים מסוימים שלא רוצים שתעשה זאת. אתה לא רוצה לפגוע באחרים, אבל אחרים עלולים לפגוע בך בשל סיבות שונות. חלק מהדברים האלה קורה בגלל סיבות שאינן נראות לעין. האם תוכל להתעורר לסיבות האלה? מה עליך לעשות? כשאתה עומד בפני כל האתגרים בעולם הזה, השין-שינג שלך נמצא במבחן בכל רגע. כשאתה ניצב בפני השפּלות שלא יתוארו, כשהאינטרס האישי הישיר שלך נפגע, כשאתה ניצב מול כסף או מול תאווה מינית, כשאתה נמצא במאבק כוחות, כשזעם וקנאה מופיעים בקונפליקטים, כשסכסוכים שונים קורים בחברה ובמשפחה, וכשכל מיני סוגי קשיים קורים, האם אתה יכול תמיד לנהל את עצמך בהתאם לדרישות הקפדניות של השין-שינג? מובן שאם אתה יכול לעשות את כל אלה, אתה כבר ישות מוארת. אחרי הכול, רוב המתרגלים מתחילים בתור אנשים רגילים. הטיפוח של השין-שינג הוא הדרגתי. הוא נע למעלה צעד אחר צעד. מטפחים נחושים ישיגו בסופו של דבר את הפרי האמיתי2 אם הם מוכנים לשאת מצוקות גדולות ולעמוד בקשיים עם לב יציב. אני מקווה שכל אחד מכם המטפחים ישמור היטב על השין-שינג שלו וישפר את עוצמת האנרגיה שלו במהירות!
הן בחוגי הצ'יגונג והן בחוגי הדת מדברים על הפסד ורווח. יש אנשים המתייחסים ל"הפסד" כנדיבות ונתינה, עשיית מעשים טובים, או עזרה לאנשים במצוקה, ול"רווח" – כהשגת גונג. נזירים במקדשים אומרים שעל אדם להיות נדיב ולתת. הבנה זאת מצמצמת את המובן של "הפסד". ההפסד שאנחנו מדברים עליו הוא רחב הרבה יותר – הוא משהו בקנה מידה הרבה יותר גדול. הדברים שאנחנו דורשים ממך להפסיד הם ההחזקות של האנשים הרגילים, ודפוס החשיבה שאינו מוותר על ההחזקות האלו. אם אתם יכולים לוותר על הדברים שאתם מחשיבים כחשובים, ולהיפרד מהדברים שאתם חושבים שאינכם יכולים להיפרד מהם, אז זהו הפסד במובן האמיתי ביותר. להציע עזרה ולהפגין לב רחום זה רק חלק מ"הפסד".
אדם רגיל רוצה ליהנות ממוניטין, מרווח אישי, מתנאי מחיה טובים יותר, מיותר נוחות ומיותר כסף. אלה הן מטרות של אנשים רגילים. בתור מתרגלים אנחנו שונים במובן שמה שאנחנו משיגים הוא גונג ולא הדברים האלה. צריך שיהיה לנו פחות אִכפת מרווח אישי ועלינו לקחת את הנושא בקלות, אבל אנחנו לא נדרשים באמת לאבד משהו חומרי. אנחנו מטפחים בחברת אנשים רגילים וצריכים לחיות כמו אנשים רגילים. המפתח הוא להניח את הלב ההוא. אתה לא נדרש באמת לאבד משהו. מה ששייך לך לא יאֹבַד, בעוד שאת הדברים שלא שייכים לך לא תוכל להשיג. אם תשיג אותם יהיה עליך להחזיר אותם. כדי להרוויח, אתה חייב להפסיד. מובן שזה בלתי אפשרי לעשות כל דבר בצורה מעולה בבת אחת, בדיוק כפי שאי אפשר להיות מואר בִּן-לילה. אבל ניתן להשיג את זה על ידי כך שמטפחים לאט לאט ומשתפרים צעד אחר צעד. אתה תרוויח אותה כַּמוּת שתפסיד. עליך להתייחס תמיד בקלילות לעניינים של רווח אישי ולהעדיף להרוויח פחות כדי להשיג שלוות נפש. בנוגע לדברים חומריים, ייתכן שיהיו לך כמה הפסדים, אבל במובנים של דֶה וגונג אתה תרוויח. זהו העיקרון עליו מדובר כאן. אבל לא דורשים ממך להרוויח דֶה וגונג בכוונה באמצעות המרה של מוניטין, כסף ורווח אישי. תהיה מסוגל להבין את זה יותר כשתכונת ההארה שלך תגדל.
מישהו שטיפח בשיטה טאואיסטית של רמה גבוהה אמר פעם: "אני לא רוצה את הדברים שאנשים אחרים רוצים. אין לי דברים שיש לאנשים אחרים, אבל מה שיש לי אין לאנשים אחרים. אני רוצה את הדברים שאנשים אחרים לא רוצים". לאדם רגיל בקושי יש רגע שהוא מרגיש מסופק. הוא רוצה הכול חוץ מהאבן ההיא המוטלת על האדמה שאף אחד לא רוצה להרים. אבל המטפח הטאואיסטי הזה אמר: "אז אני ארים את האבן ההיא". יש פתגם האומר: "נדירות גורמת למשהו להיות יקר-ערך, וחוסר במשהו גורם לו להיות יחיד במינו". אבנים הן חסרות ערך כאן, אבל אולי הן יִקְרות-ערך בממדים אחרים. זה עיקרון שאדם רגיל אינו יכול להבין. למאסטרים מוארים רבים ברמה גבוהה שיש להם מוסריות אדירה אין רכוש חומרי. לגביהם אין שום דבר שאינם יכולים לוותר עליו.
הנתיב של הטיפוח-תרגול הוא הנתיב הנכון ביותר. מתרגלים הם למעשה הנבונים ביותר. דברים שאנשים רגילים נאבקים למענם והרווחים הזעירים שהם מרוויחים מחזיקים זמן קצר בלבד. אפילו אם תשיגו משהו באמצעות מאבק או תמצאו משהו בחינם או תשיגו רווח קטן, אז מה? יש אִמרה בקרב אנשים רגילים: "אינך יכול להביא אתך דבר כשאתה נולד, אינך יכול לקחת אתך דבר כשאתה מת". אתה נכנס לעולם בלי כלום ואתה לא לוקח אתך שום דבר כשאתה עוזב אותו – אפילו העצמות שלך יישרפו לאפר. זה לא משנה אם יש לך טונות של כסף או אם אתה אדם חשוב – אינך יכול לקחת אתך שום דבר כשאתה עוזב. אבל את הגונג אפשר לקחת, כי הוא גדל על הגוף של הג'וּ-אִי-שֶה שלך. אני אומר לכם שקשה להשיג גונג. הוא כל כך יקר-ערך וכל כך קשה להשגה שלא ניתן להחליף אותו בעבור שום סכום של כסף. כשהגונג שלך יגיע לרמה מתקדמת מאוד, אם יום אחד תחליט לא לטפח יותר, אז כל עוד לא תעשה שום דבר רע, הגונג שלך יוכל לעבור המרה לכל דבר חומרי שתרצה – תוכל לקבל הכול. אבל לא יהיו לך עוד הדברים שיש למטפחים, אלא רק הדברים שיש להשיג בעולם הזה.
אינטרס אישי מוביל אנשים מסוימים להשתמש באמצעים לא כשרים כדי לקחת דברים השייכים לאחרים. האנשים האלה חושבים שהם עשו עִסקה טובה. האמת היא שהם השיגו את הרווח הזה על ידי כך שהחליפו את הדֶה שלהם עם אחרים – רק שהם לא יודעים את זה. באשר למתרגל, צריך להוריד את זה מהגונג שלו. לגבי אלה שאינם מתרגלים יש להוריד את זה מאורך החיים שלהם או ממשהו אחר. בקיצור, החשבון יאוזן. זהו עיקרון של היקום. יש גם אנשים שתמיד מתנכלים לאחרים או פוגעים באחרים באמצעות מילים רעות וכו'. בשעה שהם עושים את הדברים האלה הם זורקים כמות מקבילה של הדֶה שלהם אל האדם השני, הם מחליפים את הדֶה שלהם תמורת הפעולה של פגיעה באחרים.
יש החושבים שזה חיסרון להיות אדם טוב. מנקודת המבט של אנשים רגילים, אדם טוב הוא בעמדת נחיתות. אבל הוא מקבל דבר שאנשים רגילים לא יכולים לקבל: דֶה – חומר לבן שהוא יקר-ערך ביותר. בלי דֶה לאדם לא יהיה שום גונג – זוהי אמת אבסולוטית. מדוע הרבה אנשים מטפחים אבל הגונג שלהם לא גדֵל? זה בדיוק משום שהם לא מטפחים את הדֶה. אנשים רבים מדגישים את הדֶה ודורשים טיפוח של הדֶה, אבל הם לא מגלים את העקרונות האמיתיים איך דֶה נהפך לגונג. זה נשאר לך להתעורר לזה בעצמך. קרוב לעשרת אלפים כרכים של "טְרִיפִּיטָאקָה", כמו גם עקרונות שלימד שָאקְיָאמוּנִי במשך ארבעים וכמה שנים, כולם דיברו על דבר אחד: דֶה. הספרים על טיפוח הטאו בזמנים הקדומים בסין, כולם מדברים על הדֶה הזה. הספר בן 5,000 המילים "דָאוֹ דֶה ג'ינְג" של לאו דזה3 מדבר גם כן על דֶה. אבל יש אנשים שעדיין לא מצליחים להתעורר לזה.
בואו נדבר על "הפסד". כשאתה מרוויח אתה חייב להפסיד. כשאתה באמת רוצה לתרגל ולטפח אתה תיתקל בכמה קשיים. כשזה מתבטא בחיים שלך אולי תחווה מעט סבל בגוף הפיזי או תרגיש חוסר נוחות פה ושם. אבל זאת אינה מחלה. המצוקות יכולות גם להתבטא בחברה, במשפחה או במקום העבודה – כל זה יכול להיות. לפתע מתעוררים קונפליקטים בגלל רווח אישי, או חיכוכים רגשיים. המטרה שלהם היא לאפשר לך לשפר את השין-שינג שלך. דברים אלה קורים בדרך כלל לפתע ונראים אינטנסיביים מאוד. אם אתה נתקל במצב מרגיז או מטריד, משהו המביך אותך, מבזה אותך או שם אותך במצב ביש, איך אתה עומד להתמודד עם זה באותו רגע? אם תישאר רגוע ולא מרוגז – אם אתה יכול לעשות את זה – השין-שינג שלך ישתפר באמצעות המצוקה הזאת, ובה בעת הגונג שלך יתפתח באותה מידה. אם תצליח קצת, תרוויח קצת. ככל שתשקיע, כך תקבל. לרוב כשאנחנו בתוך המצוקה ייתכן שלא נוכל להבין את זה, אבל עלינו לנסות. איננו צריכים להתייחס לעצמנו כאנשים רגילים. עלינו לדרוש מעצמנו סטנדרטים גבוהים יותר כאשר קונפליקטים מתעוררים. כיוון שאנחנו מטפחים בקרב אנשים רגילים, השין-שינג שלנו יחושל בין אנשים רגילים. זה בלתי נמנע שנעשה כמה טעויות ונלמד מהן משהו. זה בלתי אפשרי שהגונג שלכם יתפתח כשאתם שרויים בנוחות וכשאינכם נתקלים בשום בעיה.
דרך הטיפוח שלנו מטפחת בו-זמנית "גֶ'ן-שָן-רֶן". "גֶ'ן" פירושו להגיד את האמת, לעשות דברים אמיתיים, לחזור לאני המקורי האמיתי ולבסוף להיעשות אדם אמיתי. "שָן" הוא לטפח חמלה גדולה, לעשות דברים טובים ולהציל אנשים. אנחנו מדגישים במיוחד את היכולת של "רֶן". רק עם רֶן אפשר להצליח בטיפוח ולהיעשות בעל מוסריות אדירה. רֶן הוא משהו רב-עוצמה מאוד, והוא עולה על גֶ'ן ושָן. לכל אורך תהליך הטיפוח אתה נדרש להבליג, לשים לב לשין-שינג ולהפעיל שליטה עצמית.
היכולת ליישם רֶן כשנתקלים בבעיות אינה דבר קל. יש האומרים: "אם אתה לא משיב מכה כשמכים אותך ולא מחזיר כשמקללים אותך, או אם אתה ב'רֶן' אפילו כשמבזים אותך בפני משפחתך, קרוביך וחבריך הטובים, האם לא הפכת ל-אַ-קְיוּ4?!" אני אומר שאם אתה מתנהג באופן נורמלי בכל ההיבטים ואתה לא פחות נבון מאחרים ורק לוקח בקלות את ההיבט של רווח אישי, אף אחד לא יגיד שאתה טיפש. היכולת של רֶן אינה חולשה, וזה לא אומר שאתה אַ-קְיוּ. זהו ביטוי של רצון חזק וריסון עצמי. היה אדם בהיסטוריה הסינית שקראו לו הָאן שִין, שפעם עבר השפלה של זחילה בין רגליו של מישהו. זאת הייתה סובלנות עצומה. יש פתגם עתיק: "כשאדם רגיל מושפל הוא ישלוף את חרבו להילחם". כשאדם רגיל מושפל הוא ישלוף את חרבו כדי להחזיר, יצעק על אחרים ויקלל אותם או יחבוט באחרים באגרופיו. ההזדמנות להגיע לעולם הזה ולחיות בתור אדם אינה מגיעה בקלות. יש אנשים החיים רק בשביל הכבוד שלהם. זה לא שווה את זה בכלל, וזה פשוט מתיש. יש פתגם סיני: "כשאתה לוקח צעד אחורה תגלה שהים והשמים הם ללא גבולות". כשאתה נתקל בצרות, קח צעד אחורה ותגלה מצב שונה לחלוטין.
מתרגל צריך לא רק להפגין סובלנות כלפי האנשים שאיתם יש לו קונפליקטים או כאלה המביישים אותו, אלא הוא צריך גם שתהיה לו גישה נעלה כלפיהם ואפילו להודות להם. איך היית יכול לשפר את השין-שינג שלך בלי הקשיים שלך מולם? ואיך יוכל החומר השחור להיהפך לחומר לבן? איך תוכל לפתח את הגונג שלך? כשאתה נמצא בתוך הקושי זה קשה מאוד, אבל אתה חייב ליישם ריסון עצמי. הקשיים ייעשו יותר ויותר אינטנסיביים ככל שעוצמת האנרגיה שלך תגדל. הכול תלוי בשאלה אם תוכל לשפר את השין-שינג שלך. הקושי הזה אולי ירגיז אותך בהתחלה ויגרום לך לכעוס – עד כדי כך שהוורידים שלך יבלטו. אבל אם לא תתפרץ ותוכל להכיל את הכעס שלך, זה טוב, התחלת ליישם "רֶן", ליישם רֶן במכוון. בהדרגה ובעקביות אתה תשפר את השין-שינג שלך, ובאמת תתייחס אל הדברים האלה בקלילות. זהו שיפור אפילו גדול יותר. אנשים רגילים מתייחסים ממש ברצינות לחיכוכים לא משמעותיים ולבעיות קטנות מאוד. הם חיים בשביל הכבוד ולא יכולים לשאת שום דבר. כשהם מתרגזים עד קצה גבול היכולת, הם יעזו לעשות כל דבר. אבל בתור מטפח, תגלה שהדברים שאנשים מתייחסים אליהם ברצינות יתרה הם טריוויאליים מאוד – אפילו טריוויאליים מאוד מאוד – משום שהמטרה שלך היא ארוכת טווח ביותר ורחבה ביותר. אורך חייך יהיה כאורך חיי היקום הזה. אז חשוב שוב על הדברים האלה: אין זה משנה אם יש לך אותם או לא. כשתחשוב מנקודת מבט רחבה יותר תוכל להניח את כולם מאחוריך.
קנאה היא מכשול ענק בטיפוח, ויש לה השפעה חזקה על המתרגלים. היא משפיעה במישרין על עוצמת האנרגיה של המתרגל, פוגעת במטפחים עמיתים, ומפריעה ברצינות בטיפוח-תרגול שלנו לקראת רמות גבוהות. בתור מתרגל יש לסלק אותה במאה אחוז. יש אנשים שאף על פי שהם טיפחו עד לרמה מסוימת, הם עדיין לא ויתרו על הקנאה. יתר על כן, ככל שקשה יותר להיפטר מהקנאה, כך קל לה יותר להתחזק. ההשפעות השליליות של ההחזקה הזאת גורמות לחלקים של השין-שינג שכבר השתפרו להיות פגיעים. מדוע נבחרה הקנאה לדיון נפרד? משום שהקנאה מתבטאת באופן החזק ביותר והבולט ביותר אצל הסינים. המשקל שלה הוא הרב ביותר בלב של האנשים. אבל הרבה אנשים אינם מודעים לה. היא מכוּנה קנאה אוריינטלית או קנאה אסיאתית, והיא מאפיין של האנשים במזרח. הסינים הם מופנמים מאוד, מאופקים מאוד ואינם מביעים את עצמם בפתיחות, דבר המוביל בקלות לקנאה. לכל דבר יש שני צדדים, כך שלאישיות מופנמת יש יתרונות ויש חסרונות. מערביים הם מוחצנים יחסית. לדוגמה, אם ילד קיבל ציון 100 בבית הספר הוא יצעק בשמחה בדרך הביתה "קיבלתי 100!" השכנים יפתחו את הדלתות והחלונות לברך אותו: "מזל טוב, תום!" הם כולם שמחים בשבילו. אם זה היה קורה בסין – חִשבו על זה – אנשים ירגישו אי-נוחות כשישמעו את זה: "הוא קיבל 100, אז מה? מה יש להשוויץ כאן?!" – התגובה היא שונה לחלוטין כשלאדם יש לב של קנאה.
אנשים עם לב של קנאה מזלזלים באחרים ואינם מרשים לאחרים להתעלות מעליהם. כשהם רואים מישהו מוכשר יותר מהם, הם מאבדים את העשתונות, אינם יכולים לסבול את זה, ולא יקבלו את זה. הם רוצים לקבל העלאה במשכורת כשאחרים מקבלים, לקבל בונוס באותו הסכום, ולגרום לכולם לקחת את האשמה כשמשהו משתבש. הם מקבלים "עיניים ירוקות" כשהם רואים אחרים מרוויחים יותר כסף. בכל מקרה הם לא יכולים לשאת כאשר אחרים מצליחים יותר מהם. יש אנשים החוששים לקבל בונוס לאחר שהשיגו הישגים במחקר מדעי. הם מפחדים מהקנאה שתתעורר אצל אחרים. יש אנשים שכאשר הם זוכים לכבוד הם לא מעזים לגלות זאת כי הם מפחדים מהקנאה ומהעוקצנות. יש מאסטרים של צ'יגונג שאינם מסוגלים לשאת כשהם רואים שמאסטרים אחרים מלמדים, אז הם עושים להם בעיות. זוהי בעיה של שין-שינג. נניח שקבוצה עושה תרגילי צ'יגונג ביחד, ואנשים מסוימים שהחלו לתרגל מאוחר יותר הם דווקא הראשונים לפתח יכולות על-טבעיות. אז יש אנשים שיגידו: "מה כל כך מיוחד בו? אני תרגלתי במשך שנים רבות כל כך ויש לי ערימה גדולה של תעודות סיום. איך זה שהוא יכול לפתח יכולות על-טבעיות לפניי?" אז הקנאה שלו תופיע. טיפוח הוא חיפוש פנימה. המטפח מטפח את עצמו ומוצא את הסיבות לבעיות בתוך עצמו. עליך לעבוד קשה על עצמך ולנסות להשתפר בתחומים שבהם יש לך החסרות. אם תנסה למצוא באחרים את הסיבות לחיכוך, אז אחרי שכולם יסיימו את הטיפוח ויעלו למעלה רק אתה תישאר כאן. האם לא בזבזת את כל הזמן שלך? טיפוח זה לטפח את עצמך!
קנאה גם פוגעת במטפחים עמיתים, כמו למשל: כשמישהו אומר דברי השמצה זה מקשה על אחרים להיכנס לשקט. כשלאדם כזה יש יכולות על-טבעיות מסוימות, הוא אולי ישתמש בהן מתוך קנאה כדי לפגוע במטפחים עמיתים. לדוגמה, אדם יושב שם במדיטציה, והוא טיפח די טוב. הוא יושב שם כמו הר משום שיש לו גונג. שתי ישויות עפות וחולפות לידו. אחת הייתה פעם נזיר שבגלל קנאה לא הגיע להארה. על אף שיש לה מידה מסוימת של עוצמת אנרגיה היא לא הגיעה לשלמות המלאה. כשהן מגיעות למקום שבו האדם מודֶט, אחת מהן אומרת: "אדם זה וזה עושה כאן מדיטציה. נלך מסביב". אבל השנייה מתרברבת: "בעבר חתכתי פינה של הר טאי". מיד אחר כך היא מנסה להכות את המתרגל. אבל כשהיא מרימה את ידה, היא לא יכולה להוריד אותה. הישות הזאת לא יכולה להכות את המתרגל משום שהוא מטפח בשיטה ישרה ויש לו מגן. היא רוצה לפגוע במישהו המטפח בשיטה ישרה, אז זה הופך להיות עניין רציני והיא תיענש. אנשים שהם קנאים פוגעים בעצמם וגם באחרים.
"לב של החזקה" מתייחס לרדיפה מתמדת ומוגזמת אחר דבר מסוים או מטרה מסוימת על ידי אלה שאינם מסוגלים לנתק את עצמם מזה, או שהם עקשנים מכדי להקשיב לכל עצה. יש אנשים שרודפים אחר יכולות על-טבעיות בעולם הזה, דבר שללא ספק ישפיע על הטיפוח שלהם לרמות גבוהות. ככל שהלב הזה חזק יותר, כך קשה יותר לוותר עליו. המחשבה שלהם תיעשה יותר ויותר לא מאוזנת ולא יציבה. מאוחר יותר האנשים האלה ירגישו שלא השיגו דבר ואפילו יתחילו להטיל ספק בדברים שלמדו. החזקות נובעות מתשוקות אנושיות. מה שמאפיין את ההחזקות זה שהמטרות או היעדים שלהן הם בבירור מוגבלים, די ברורים וספציפיים, ושלעתים קרובות האדם עלול להיות לא מודע להן. לאדם רגיל יש החזקות רבות. יכול להיות שהוא ישתמש בכל האמצעים כדי לרדוף אחר משהו ולהשיג אותו. החזקות של מטפח מתבטאות בדרכים שונות, כמו למשל רדיפה אחר יכולת על-טבעית מסוימת, התמכרות לחיזיון מסוים והתלהבות יתר מתופעות מסוימות וכו'. לא משנה אחר מה אתה, המתרגל, רודף, זה לא נכון – רדיפות צריך לסלק. אסכולת הטאו מדברת על מצב של אַיִן. אסכולת הבודהא מדברת על רֵיקוּת ועל איך להיכנס לשער הרֵיקוּת. בסופו של דבר אנחנו רוצים להשיג מצב של אַין ורֵיקוּת, ולסלק את כל ההחזקות. כל דבר שאינך יכול להניח חייבים להניח אותו. דוגמה לכך היא הרדיפה אחר יכולות על-טבעיות: אם אתה רודף אחריהן, זה אומר שאתה רוצה להשתמש בהן. למעשה זה ללכת נגד תכונת היקום שלנו. זה למעשה עדיין עניין של שין-שינג. אתה רוצה שיהיה לך אותן, אתה רוצה למעשה להתהדר בהן ולהשוויץ בהן לפני אחרים. אבל היכולות האלה אינן משהו להתפאר בו ולהראות לאחרים. גם אם הכוונה שלך תמימה כשאתה משתמש בהן, ואתה רק רוצה להשתמש בהן לעשות מעשים טובים, המעשים הטובים שתעשה אינם בהכרח מעשים טובים. לטפל בעניינים של אנשים רגילים באמצעות שימוש באמצעים על-טבעיים הוא לא בהכרח מעשה טוב. אחרי שחלק מהאנשים שמעו שאמרתי של-70 אחוז מהכיתה נפתחה הטְיֶֶאן-מוּ, הם התחילו לתהות: "מדוע אני לא מרגיש שום דבר?" כשהם חזרו הביתה ותרגלו, תשומת הלב שלהם הייתה מרוכזת בטְיֶֶאן-מוּ עד שקיבלו כאב ראש. בסוף הם עדיין לא יכלו לראות שום דבר. זוהי החזקה. אנשים הם שונים מבחינת המצבים הפיזיים שלהם והאיכות המולדת שלהם. אי אפשר שכולם יגיעו לראות עם הטְיֶֶאן-מוּ באותו הזמן, וזה בלתי אפשרי שכולם יִימַצְאוּ באותה רמה של טְיֶֶאן-מוּ. יש אנשים שיוכלו לראות ויש כאלה שלא יוכלו לראות. כל זה נורמלי.
החזקות יכולות לעכב או לבלום את התפתחות עוצמת האנרגיה של המטפח. במקרים רציניים יותר הן עלולות אפילו לגרום למתרגלים ללכת בדרך רעה. אנשים עם שין-שינג נחות, במיוחד, עלולים להשתמש ביכולות על-טבעיות מסוימות כדי לעשות דברים רעים. היו מקרים שבהם שין-שינג לא יציב של אדם גרם לכך שהוא השתמש ביכולות על-טבעיות כדי לבצע מעשים רעים. היה סטודנט בקולג' במקום כלשהו שפיתח את היכולת העל-טבעית של שליטה במחשבה, שבעזרתה הוא יכול היה להשתמש במחשבות שלו כדי לשלוט במחשבות ובהתנהגות של אחרים, והוא השתמש ביכולת שלו כדי לעשות דברים רעים. יש אנשים שאולי רואים חזיונות בשעה שהם מבצעים את התרגילים. הם תמיד רוצים לראות בבהירות ולהיות בעלי הבנה מלאה. זאת גם צורה של החזקה. תחביב מסוים יכול להפוך להתמכרות אצל אנשים מסוימים, והם לא מסוגלים להשתחרר ממנו. גם זאת צורה של החזקה. בשל הבדלים באיכות המולדת ובכוונה, יש אנשים המטפחים במטרה להגיע לרמה הגבוהה ביותר, בעוד שאחרים מטפחים רק כדי לקבל כמה דברים. המנטליות השנייה בוודאי תגביל את היעד של הטיפוח. אם האדם לא מסלק את הסוג הזה של ההחזקה, הגונג שלו לא יתפתח אף על פי שהוא מתרגל. אז מתרגלים צריכים להתייחס לכל האינטרסים החומריים בקלילות, לא לרדוף אחר שום דבר, ולתת לכל הדברים לקרות בטבעיות, וכך להימנע מהופעה של החזקות חדשות. זה תלוי בשין-שינג של המתרגל אם ניתן לעשות את זה. לא ניתן להצליח בטיפוח אם השין-שינג לא משתנה באופן יסודי או אם נותרת החזקה כלשהי.
קארמה היא סוג של חומר שחור שהוא ההפך מדֶה. בבודהיזם היא נקראת קארמה רעה, ואילו כאן אנחנו קוראים לה קארמה. אז עשיית מעשים רעים נקראת יצירת קארמה. קארמה נוצרת על ידי כך שהאדם עשה מעשים רעים בחיים האלה או בחיים קודמים. לדוגמה: הריגה, ניצול של אחרים, פגיעה באינטרסים של אחרים, לרכל על מישהו מאחורי גבו, להתנהג כלפי מישהו באופן לא נעים וכו' – כולם יכולים ליצור קארמה. יש גם קארמה המועברת מהדורות הקודמים, מהמשפחה ומקרובים, או מחברים קרובים. כשמישהו נותן אגרוף למישהו, הוא בה בעת זורק את החומר הלבן שלו לאדם השני, והמקום שהתפנה בגוף שלו מתמלא אז בחומר השחור. הריגה היא המעשה הרע ביותר – היא מעשה רע והיא תייצר קארמה כבדה. קארמה היא הגורם המרכזי למחלות אצל אנשים. כמובן, היא לא תמיד מתבטאת בצורה של מחלות, היא יכולה להתבטא גם בכך שנתקלים בקשיים כלשהם וכדומה. כל הדברים האלו הם קארמה שפועלת. אז מתרגלים חייבים לא לעשות שום דבר רע. כל התנהגות שאינה הולמת תיצור השפעות שליליות שישפיעו באופן רציני על הטיפוח שלך.
יש אנשים המעודדים איסוף צ'י מצמחים. כשהם מלמדים את התרגילים שלהם הם מלמדים גם איך לאסוף צ'י מצמחים, והם דנים בהתלהבות לאיזה עץ יש צ'י טוב יותר ודנים בצבעים של הצ'י של עצים שונים. בפארק באזור צפון-מזרח שלנו היו אנשים שתרגלו סוג של כביכול צ'יגונג שבו הם מתגלגלים על הקרקע בכל מקום. אחרי שקמו, הם הסתובבו סביב עצי האורן לאסוף את הצ'י שלהם. תוך חצי שנה קָמְלָה חורשת האורנים והפכה לצהובה. זהו מעשה שיוצר קארמה, זוהי גם הריגה! זה לא בסדר לאסוף צ'י מן הצומח – לא משנה אם זה מנקודת המבט של המאמצים לייעור מחדש של ארצנו, של שמירה על האיזון האקולוגי, או מנקודת המבט של רמה גבוהה. היקום הוא רחב וחסר גבולות, וצ'י נמצא בכל מקום ואתה יכול לאסוף אותו. לך על זה ואסוף אותו – למה להתעלל בצמחים? כמטפח, איפה לב הרחמים והחמלה שלך?
כל דבר הוא בעל תבונה. המדע המודרני כבר הכיר בכך שלצמחים יש לא רק חיים אלא גם תבונה, מחשבות, רגשות ואפילו יכולות על-חושיות. כשהטְיֶֶאן-מוּ שלך תגיע לדרגה של "ראיית הפא", תגלה כי העולם הוא תמונה שונה לחלוטין. כשאתה יוצא החוצה, סלעים, קירות ואפילו עצים ידברו אליך. בכל חפץ קיימת ישות חיה. ברגע שהחפץ נוצר, ישות חיה כבר מוכנסת אליו. אנשים החיים על כדור הארץ הם שסיווגו חומרים כאורגניים או כאנאורגניים. אנשים החיים במנזרים מתעצבים אל לבם מאוד כשהם שוברים קערה, משום שברגע שהיא נשברת הישות החיה משתחררת. היא לא סיימה את מסעה בחיים וכך לא יהיה לה לאן ללכת. לכן תהיה לה שנאה עצומה כלפי האדם שהרג אותה. ככל שהיא תכעס יותר, כך יצבור האדם יותר קארמה. יש "מאסטרים של צ'יגונג" שאפילו הולכים לצוד. לאן נעלמו החמלה והרחמים שלהם? אסכולות הבודהא והטאו לא עושות דברים נגד עקרונות השמים. כשמישהו עושה דברים כאלה זה מעשה של הריגה.
יש אנשים האומרים שבעבר הם יצרו קארמה רבה, למשל הרגו תרנגולות או דגים, או עסקו בדיג וכו'. האם זה אומר שאינם יכולים עוד לטפח? לא. בזמנך עשית את זה בלי לדעת את התוצאות, כך שזה לא יצר קארמה גדולה יותר. פשוט אל תעשה את זה עוד בעתיד וזה יהיה בסדר. אם תעשה את זה שוב אתה תפר את העקרונות ביודעין וזה אסור. לכמה מהמתרגלים שלנו יש סוג הקארמה הזה. נוכחותכם בסמינר שלנו אומרת שיש לכם גורל שנקבע מראש, כך שאתם יכולים לטפח ולתרגל כלפי מעלה. האם נמחץ זבובים ויתושים כשהם נכנסים לתוך החדר? ברמה הנוכחית זה לא נחשב למוטעה אם תמחץ אותם למוות. אם אתה לא יכול לסלק אותם, אז אם הרגת אותם – ניחא. כשהגיע הזמן של משהו למות, הוא ימות באופן טבעי. פעם, כששָאקְיָאמוּנִי היה עדיין בחיים, הוא רצה להתרחץ וביקש מתלמיד שלו לנקות את האמבטיה. התלמיד גילה חרקים רבים באמבטיה, כך שהוא חזר ושאל מה עליו לעשות. שָאקְיָאמוּנִי חזר על דבריו: "מה שביקשתי ממך לנקות זה את האמבטיה". התלמיד הבין. הוא חזר וניקה את האמבטיה. עניינים מסוימים אין עליך לקחת יותר מדי ברצינות. אנחנו לא מתכוונים לגרום לך להפוך להיות אדם יותר מדי זהיר. בסביבה מסובכת אני חושב שזה לא בסדר אם אתה כל הזמן לחוץ ומפחד לעשות משהו מוטעה. זה יהיה סוג של החזקה – פחד בעצמו הוא החזקה.
צריך להיות לנו לב חומל ורחום. כשאנחנו מטפלים בכל דבר עם לב חומל ורחום, פחות סביר שיצוצו בעיות. קח את האינטרס האישי בקלות והֱיֶה טוב לב, והלב החומל שלך ימנע ממך לעשות דברים רעים. בין אם אתה מאמין לזה או לא, אתה תגלה שאם תמיד יש לך גישה נקמנית ואתה תמיד רוצה להילחם ולהיאבק, אתה אפילו תהפוך דברים טובים לדברים רעים. פעמים רבות אני רואה אנשים מסוימים שכאשר הם צודקים הם לא מוותרים לאחרים. כשאדם מהסוג הזה צודק, הוא סוף סוף מצא עילה להתנכל לאחרים. באופן דומה אין עלינו לעורר קונפליקטים אם איננו מסכימים לדברים מסוימים. לפעמים ייתכן שהדברים שאינך אוהב אינם בהכרח מוטעים. כשתעלה בעקביות את הרמה שלך כמתרגל, כל משפט שתאמר יישא אנרגיה. אין עליך לדבר איך שמתחשק לך, משום שדבריך יכולים לרסן אנשים רגילים. כשאינך יכול לראות את המצב האמיתי ואת הסיבות הקארמתיות, קל יותר לעשות דברים רעים וליצור קארמה.
העקרונות של העולם הזה זהים לאלה שבשמים: בסופו של דבר עליך להחזיר את מה שאתה חייב לאחרים. אפילו אנשים רגילים צריכים להחזיר את מה שהם חייבים לאחרים. כל הקשיים והבעיות שאתה נתקל בהם במהלך חייך נגרמים מקארמה. עליך לשלם בחזרה. לגבי המטפחים האמיתיים שלנו, נתיב החיים שלכם ישתנה. נתיב חדש המתאים לטיפוח שלכם יתוכנן עבורכם. חלק מהקארמה יסולק על ידי המאסטר שלך, ומה שיישאר ישמש לשפר את השין-שינג שלך. אתה מחליף את הקארמה שלך ומשלם עבורה באמצעות ביצוע התרגילים וטיפוח השין-שינג שלך. מעתה ואילך הבעיות שיעמדו בפניכם לא יקרו במקרה, אז הֱיו מוכנים נפשית. על ידי כך שתישא קשיים מסוימים, תגיע לשחרר את כל הדברים שאנשים רגילים אינם יכולים לשחרר. אתה תיתקל בצרות רבות. בעיות עלולות לצוץ במשפחה, בחברה או ממקורות אחרים, או שלפתע אולי תיתקל באסון. יכול להיות אפילו שיאשימו אותך במשהו שהוא למעשה אשמתו של מישהו אחר, וכן הלאה. מתרגלים אינם אמורים לחלות, אבל יכול להיות שלפתע תִלְקֶה במחלה רצינית. היא תגיע בעוצמה רבה ואתה תסבול עד שלא תוכל לשאת את זה. בבדיקות בבית חולים אולי אפילו לא יוכלו לגלות שום מחלה, אבל מאוחר יותר, מסיבות לא ידועות, היא תתרפא בלי שום טיפול. למעשה באופן זה אתה משלם את החובות שלך. אולי יום אחד, בלי שום סיבה, בן או בת הזוג שלכם יאבדו את מזגם ויריבו איתכם. אפילו אירועים לגמרי לא משמעותיים יגרמו לוויכוחים גדולים. אחרי כן הוא או היא ירגישו נבוכים מכך שאיבדו את מזגם. בתור מתרגל צריך להיות לך ברור מדוע דבר כזה קורה: זה מפני ש"הדבר ההוא" הגיע, והוא דרש ממך לשלם את הקארמה. כדי ליישב תקריות מהסוג הזה עליך לשלוט בעצמך כשזה קורה, ולשמור על השין-שינג שלך. הַעֲרֵך זאת והכר תודה על כך שבן או בת הזוג עזרו לך לסלק את הקארמה שלך.
אחרי שיושבים במדיטציה זמן ארוך הרגליים יתחילו לכאוב ולפעמים הכאבים מייסרים. אנשים עם טְיֶאן-מוּ ברמה גבוהה יכולים לראות, כשהם סובלים מכאב עז, שיש אשכול גדול של חומר שחור הן בתוך הגוף והן מחוץ לגוף שיורד ומסולק. הכאב שחווים כשיושבים במדיטציה מגיע לסירוגין והוא מייסר. יש אנשים בעלי תכונת הארה והם נחושים שלא להוריד את הרגליים. החומר השחור יסולק אז וייהפך לחומר הלבן, שבתורו ייהפך לגונג. זה בלתי אפשרי שמתרגלים ישלמו את כל הקארמה שלהם באמצעות ישיבה במדיטציה וביצוע התרגילים. הם נדרשים גם לשפר את השין-שינג ואת תכונת ההארה ולחוות כמה קשיים. מה שחשוב זה להיות חומלים. חמלה מופיעה מוקדם מאוד בפאלון גונג שלנו. אצל אנשים רבים, כשהם יושבים במדיטציה, דמעות מתחילות לזלוג בלי הסבר. על כל דבר שהם חושבים הם חשים עצב. על כל מי שהם מסתכלים הם רואים סבל. זה למעשה לב החמלה הגדולה שהופיע. הטבע המולד שלך, האני האמיתי שלך, מתחיל להתחבר עם תכונת היקום: גֶ'ן-שָן-רֶן. כשטבע החמלה שלך מופיע תעשה את הדברים מתוך טוּב לב רב (שָן). מהלב שלך בפנים ועד להופעה החיצונית שלך – כולם יוכלו לראות שאתה טוֹב לב. באותו שלב אף אחד לא יציק לך יותר. אבל אם מישהו אכן יציק לך באותו שלב, לב החמלה הגדולה שלך יתפקד ואתה לא תשיב לו באותה צורה. זה סוג של כוח, כוח העושה אותך שונה מאנשים רגילים.
כשאתה נתקל במצוקה, אותה חמלה גדולה תעזור לך להתגבר על זה. בה בעת ה"פָא-שֶן" (גוף החוק) שלי ידאג לך וישמור על חייך, אבל עליך לעבור דרך המצוקה. לדוגמה, כשערכתי סמינר בעיר טָאי-יוּאֶן5 היה זוג מבוגר שבא לשמוע את ההרצאה שלי. הם מיהרו כשחצו את הכביש. כשהגיעו לאמצע הכביש הגיעה מכונית שנסעה במהירות. היא מיד הפילה את האישה המבוגרת וגררה אותה לאורך יותר מעשרה מטרים לפני שהאישה נפלה בסופו של דבר באמצע הרחוב. המכונית הצליחה להיעצר רק אחרי שנסעה עוד עשרים מטרים. הנהג יצא מהמכונית והתבטא בגסות, והנוסעים שישבו במכונית גם הם דיברו לא יפה. באותו רגע האישה המבוגרת זכרה את מה שאמרתי ולא אמרה כלום. אחרי שהיא קמה, היא אמרה: "הכול בסדר, לא נפגעתי בשום מקום", והלכה עם בעלה לאולם ההרצאות. אם באותו רגע היא הייתה אומרת: "אוי, כואב לי פה וכואב לי שם, אתם צריכים לקחת אותי לבית החולים", המצב היה הופך להיות באמת רע. אבל היא לא עשתה כך. האישה המבוגרת ההיא אמרה לי: "מאסטר, אני יודעת מה כל זה היה. זה עזר לי לשלם את הקארמה שלי!" קושי גדול סולק וחתיכה גדולה של קארמה סולקה. כמו שאתם מבינים היו לה שין-שינג גבוה מאוד ותכונת הארה טובה מאוד. בגיל מתקדם כל כך, ומכונית שנסעה מהר כל כך, היא הופלה ונגררה כה רחוק ולבסוף נפלה נפילה כה קשה. אבל היא קמה ולבה היה ישר.
לפעמים כשמצוקה מגיעה היא נראית עצומה. כה עצומה שנראה כאילו אין כל דרך מוצא. אולי היא נמשכת כמה ימים. אבל לפתע מופיעה דרך, ולפתע הדברים מתחילים לעבור שינוי גדול. למעשה זה משום ששיפרנו את השין-שינג שלנו והבעיה נעלמה באופן טבעי.
כדי לשפר את רמת המחשבה, יש לעבור כל מיני מבחנים של כל מיני מכשולים בעולם הזה. אם השין-שינג שלך באמת השתפר והתייצב, אז הקארמה תסולק תוך כדי התהליך, המצוקה תחלוף והגונג שלך יתפתח. אל תתייאש אם במהלך מבחן שין-שינג לא הצלחת לשמור על השין-שינג שלך ועשית משהו לא נכון. קח את היוזמה לגלות מה אפשר ללמוד מהלקח הזה, לגלות היכן טעית, ולהשקיע מאמץ בטיפוח גֶ'ן-שָן-רֶן. הבעיה הבאה שתבוא לבחון את השין-שינג שלך יכולה לבוא מיד אחר כך. ככל שעוצמת האנרגיה מתפתחת, המבחן של המצוקה הבאה יכול לבוא אפילו בעוצמה רבה יותר ובפתאומיות רבה יותר. עוצמת האנרגיה שלך תגדל קצת בכל פעם שתתגבר על מבחן. אם אתה לא יכול להתגבר על מבחן, התפתחות הגונג שלך תיעצר. מבחן קטן – התקדמות קטנה; מבחן גדול – התקדמות גדולה. אני מקווה שכל מתרגל יהיה מוכן לשאת מצוקה רבה, ושיהיו לו הנחישות וכוח הרצון לקבל את פני המצוקות. אתה לא תשיג גונג אמיתי בלי שתקריב מעצמך. לא קיים שום עיקרון המאפשר לך להשיג גונג בנוחות, בלי שום סבל. אם השין-שינג שלך לא ישתנה לטובה באופן מהותי ועדיין תישא את ההחזקות האישיות שלך, אף פעם לא תוכל לטפח למצב של ישות מוארת!
הכוונה ב"הפרעה דמונית" היא לתופעות או לחזיונות המופיעים תוך כדי הטיפוח ומפריעים לטיפוח של האדם. המטרה שלהם היא למנוע מהמתרגלים לטפח לרמות גבוהות. במילים אחרות: שדים באים לגבות חובות.
כשאדם מטפח לרמות גבוהות הבעיה של הפרעה דמונית בוודאי תצוץ. אין סיכוי שאדם לא ביצע מעשים רעים בחייו, בדיוק כמו שהדורות הקודמים שלו לבטח ביצעו מעשים רעים במהלך חייהם – ומעשים רעים אלה נקראים קארמה. איכות מולדת טובה או לא של אדם משקפת את כמות הקארמה שהאדם נושא אִיתו. גם אם האדם הוא טוב מאוד זה בלתי אפשרי שלא תהיה לו קארמה. אדם לא יכול לחוש את זה אם הוא אינו עושה טיפוח. לשדים לא יהיה אִכפת אם התרגול שלך הוא רק בשביל סילוק מחלות ושיפור בריאות, אבל ברגע שתתחיל לטפח לרמות גבוהות הם יטרידו אותך. הם יכולים להפריע לך באמצעות שימוש בשיטות רבות ומגוונות שמטרתן למנוע ממך לטפח לקראת רמה גבוהה, ולגרום לך להיכשל בטיפוח שלך. שדים יבטאו עצמם בדרכים מגוונות. יש המבטאים עצמם בצורת תופעות בחיי היום יום ואחרים מאמצים את הצורה של תופעות מממדים אחרים. הם גורמים לדברים להפריע לך בכל פעם שאתה יושב במדיטציה, עושים את זה בלתי אפשרי עבורך להיכנס לשקט, וכך גם בלתי אפשרי לטפח לקראת רמות גבוהות. לפעמים ברגע שאתה מתיישב לעשות מדיטציה אתה תתחיל להתנמנם, או שכל מיני מחשבות יחלפו בראשך וזה יגרום לכך שלא תוכל להיכנס למצב של טיפוח. פעמים אחרות ברגע שתתחיל לתרגל, הסביבה שקודם הייתה שקטה תתמלא לפתע ברעש של צעדים, דלתות נטרקות, מכוניות צופרות, טלפונים מצלצלים ומגוון צורות אחרות של הפרעה, שיהפכו את זה לבלתי אפשרי עבורך להיכנס לשקט.
סוג אחר של שד הוא התאווה המינית. אישה יפה או גבר נאה עשויים להופיע מול המתרגל או המתרגלת במהלך המדיטציה או בחלום. הם יפתו אותך כשהם עושים תנועות מגרות שיעוררו את ההחזקה שלך לתאווה מינית. אם אתה לא יכול להתגבר על זה בפעם הראשונה, זה יגבר בהדרגה וימשיך לפתות אותך עד שתוותר על הרעיון לטפח לקראת רמות גבוהות. זהו מבחן שקשה לעבור, ולא מעט מתרגלים נכשלו בגללו. אני מקווה שאתה מוכן לכך נפשית. אם מישהו לא שומר מספיק על השין-שינג שלו ונכשל בפעם הראשונה, הוא באמת צריך להפיק מכך לקח ברצינות. זה יבוא שוב ויפריע פעמים רבות עד שתשמור באמת על השין-שינג שלך ותסלק לחלוטין את ההחזקה הזאת. זהו מכשול גדול שיש לעבור אותו. אחרת לא תוכל להשיג את הטאו ולא תוכל להשלים את הטיפוח בהצלחה.
סוג אחר של שד מופיע במהלך ביצוע התרגילים או בזמן חלומות. יש אנשים שפתאום רואים פרצופים מפחידים, שהם מבעיתים ואמיתיים מאוד, או דמויות המחזיקות סכינים ומאיימות להרוג. אבל כל מה שהם יכולים זה להפחיד אנשים. אם הם באמת היו דוקרים, הם לא היו מסוגלים לגעת במתרגל כי המאסטר כבר התקין מגן הגנה מחוץ לגוף של המתרגל כך שלא ניתן לפגוע בו. הם מנסים להפחיד אנשים כדי שהם יפסיקו לטפח. הם מופיעים רק ברמה מסוימת או במשך תקופה מסוימת, וזה יעבור במהירות – תוך ימים ספורים, שבוע, או שבועות ספורים. הכול תלוי בגובה השין-שינג שלך ובהתייחסות שלך לנושא זה.
"איכות מולדת" מתייחסת לחומר הלבן שהאדם מביא איתו כשהוא נולד. למעשה זה דֶה – חומר ממשי. ככל שאתה מביא איתך יותר חומר כזה, כך האיכות המולדת שלך טובה יותר. לאנשים עם איכות מולדת טובה קל יותר לחזור לאני האמיתי שלהם ולהיעשות מוארים משום שאין להם כל מכשול במחשבתם. ברגע שהם שומעים על לימוד צ'יגונג ועל דברים הנוגעים לטיפוח-תרגול הם מיד מתעניינים ורוצים ללמוד. הם יכולים להתחבר ליקום. זה בדיוק כפי שלאו דזה אמר: "כשאדם עליון שומע את הטאו, הוא ילך בו בחריצות; כשאדם ממוצע שומע את הטאו, הוא פעם ילך בו ופעם לא; כשאדם נחות שומע את זה, האדם הזה יצחק על זה בקול; אם אדם זה לא צוחק על כך בקול, זה לא מספיק כדי להיחשב לטאו". האנשים האלה שיכולים לחזור בקלות לאני האמיתי שלהם ולהיעשות מוארים הם אנשים עליונים. בניגוד לכך, לאדם עם הרבה חומר שחור ואיכות מולדת נחותה יש מחסום שנוצר מחוץ לגופו שלא מאפשר לו לקבל דברים טובים. כשהוא פוגש בדברים טובים, החומר השחור יגרום לו לא להאמין בהם. למעשה, זהו אחד מהתפקידים שהקארמה ממלאת.
כל דיון באיכות מולדת חייב לנגוע בנושא תכונת ההארה. כשאנחנו מדברים על הארה יש כאלה החושבים שלהיות מואר זה שווה-ערך לְלִהיות פיקח. האדם ה"פיקח" או ה"ערמומי" שהאנשים הרגילים מתכוונים אליו הוא למעשה מרוחק מאוד מהטיפוח שאנחנו מדברים עליו. סוג זה של אנשים "פיקחים" בדרך כלל אינו יכול להשיג הארה בקלות. הם רק מתרכזים בעולם החומרי הפרקטי כדי שלא ינצלו אותם וכדי שהם לא יחמיצו שום תועלת שהיא. במיוחד האנשים המתייחסים לעצמם בתור יודעי דבר, משכילים ופיקחים, חושבים שטיפוח-תרגול הוא סיפור אגדה. טיפוח-תרגול ושיפור השין-שינג הם בלתי נתפסים עבורם. הם מתייחסים למתרגלים כאל טיפשים וכאל בעלי אמונות טפלות. ההארה שאנחנו מדברים עליה לא מתייחסת לפיקחות, אלא לכך שהטבע האנושי חוזר לטבע האמיתי שלו, ושהאדם הופך לטוב, ומתאים לתכונת היקום. איכות מולדת קובעת את תכונת ההארה של האדם. אם האיכות המולדת של מישהו טובה, תכונת ההארה שלו נוטה להיות טובה גם כן. איכות מולדת קובעת את תכונת ההארה, אבל תכונת ההארה אינה מוכתבת לחלוטין על ידי האיכות המולדת. לא משנה כמה טובה האיכות המולדת שלך, אם ההבנה שלך לוקה בחסר ואתה לא מצליח להתעורר לדברים, זה עדיין לא ילך. יש אנשים מסוימים שהאיכות המולדת שלהם אינה טובה כל כך אבל יש להם תכונת הארה מצוינת, כך שהם יכולים לטפח לרמה גבוהה. כיוון שאנחנו מציעים הצלה לכל היצורים החיים, אנחנו מסתכלים על תכונת ההארה, לא על איכות מולדת. אף על פי שאתה אולי מביא איתך הרבה דברים לא טובים, כל עוד אתה נחוש בדעתך לטפח לקראת רמה גבוהה יותר, המחשבה הזאת שלך היא מחשבה נכונה. עם המחשבה הזאת עליך לוותר רק על מעט יותר מהאחרים, ואז תוכל בסופו של דבר להצליח בטיפוח.
גופם של המתרגלים מטוהר. אחרי שהגונג התפתח, הגוף לא יכול לחלות, משום שהחומר של האנרגיה הגבוהה הקיים בגוף לא מרשה יותר את קיומו של החומר השחור. אבל יש אנשים שפשוט מסרבים להאמין בזה ותמיד חושבים שהם חולים ומתלוננים: "מדוע אני מרגיש כל כך לא טוב?" אנחנו אומרים שמה שהשגת הוא גונג. אתה השגת דבר טוב כזה, אז איך יכול להיות שלא תחוש בחוסר נוחות? בטיפוח צריך לוותר על דברים בתמורה. למעשה כל חוסר הנוחות הזה הוא על פני השטח ואין לו כלל השפעה על הגוף שלך. זה נראה כמו מחלה אבל זה בטוח לא. הכול תלוי אם אתה יכול להתעורר לזה. מתרגלים צריכים לא רק להיות מסוגלים לשאת את הסבל המר ביותר, אלא גם צריכה להיות להם תכונת הארה טובה. יש אנשים שאפילו אינם מנסים להתעורר לדברים כשהם נתקלים בצרות. אף על פי שאני מלמד אותם ברמה גבוהה ומראה להם איך לאמוד את עצמם על פי קריטריונים גבוהים יותר, הם עדיין מתייחסים לעצמם כאל אנשים רגילים. הם אפילו אינם יכולים להביא את עצמם לעשות טיפוח-תרגול כמתרגלים אמיתיים. הם גם לא מאמינים שהם יגיעו לרמה גבוהה.
כשמדברים ברמה גבוהה על הארה, הכוונה היא להיעשות מואר, וזה מְסוּוָג להארה פתאומית ולהארה הדרגתית. הארה פתאומית מתייחסת לתהליך שבו הטיפוח כולו מתבצע באופן נעול. ברגע האחרון, אחרי שסיימת את התהליך המלא של הטיפוח והשין-שינג שלך מגיע לרמה גבוהה, כל היכולות העל-טבעיות ישתחררו בבת אחת, הטְיֶֶאן-מוּ שלך תיפתח בבת אחת לרמה הגבוהה ביותר שלה והמחשבה שלך תוכל לתקשר עם ישויות בעלות רמה גבוהה בממדים אחרים. בבת אחת תוכל לראות את התמונה האמיתית של כל היקום, את הממדים השונים שלו ואת העולמות היחידתיים, ותוכל אז לתקשר אִיתם. תוכל גם להשתמש בכוחות השמימיים הגדולים שלך. הנתיב של הארה פתאומית הוא הנתיב שהכי קשה ללכת בו. לכל אורך ההיסטוריה, רק אנשים עם איכות מולדת מעולה נבחרו להיות תלמידים, וזה הועבר רק לתלמיד יחיד בכל דור. אנשים ממוצעים לא יהיו מסוגלים לשאת את זה! אני הלכתי בנתיב של הארה פתאומית.
הדברים שאני מעביר לכם שייכים לנתיב של הארה הדרגתית. יכולות על-טבעיות יתפתחו בבוא הזמן במהלך תהליך הטיפוח. אבל היכולות העל-טבעיות שיופיעו לא בהכרח יהיו זמינות לשימושך, משום שאתה עלול בקלות לבצע מעשים רעים כשעדיין לא העלית את השין-שינג שלך לרמה מסוימת וכשעדיין אינך מסוגל לנהל את עצמך כראוי. לפי שעה לא תוכל להשתמש ביכולות העל-טבעיות האלה, אבל בסופו של דבר יאפשרו לך להשתמש בהן. באמצעות טיפוח תשפר בהדרגה את הרמה שלך ותגיע להבין את האמת של היקום הזה, ובדיוק כמו בהארה פתאומית, תגיע בסופו של דבר לשלמות המלאה. הנתיב של הארה הדרגתית הוא קצת יותר קל, והוא לא לוקח סיכונים. מה שקשה בו הוא שאתה יכול לראות את כל תהליך הטיפוח, אז הדרישות שעליך להציב לעצמך צריכות להיות אפילו חמורות יותר.
יש אנשים שלא יכולים להיכנס לשקט כשהם מבצעים את תרגילי הצ'יגונג, אז הם מחפשים שיטה לעשות זאת. יש כאלה ששאלו אותי: "מאסטר, מדוע אינני יכול להיות בשקט בזמן שאני מבצע את תרגילי הצ'יגונג? האם תוכל ללמד אותי שיטה או טכניקה שאוכל להיות שקט כשאני יושב במדיטציה?" אני אומר: איך אתה יכול להיות שקט?! אפילו אם אלוהות תבוא ללמד אותך שיטה, לא תוכל להיות שקט. מדוע? הסיבה היא שהלב שלך אינו בהיר ונקי. כשאתה חי בחברה הזאת, מגוון רגשות ותשוקות, אינטרסים אישיים, עניינים שלך או אפילו של בני משפחתך וחבריך מעסיקים חלק גדול מדי של מחשבתך, והם נמצאים בעדיפות גבוהה. איך תוכל להיות שקט כשאתה יושב במדיטציה? אפילו אם אתה מדחיק אותם במכוון הם עדיין יעלו בחזרה אל פני השטח.
דרך הטיפוח של הבודהיזם מדברת על "איפוק מוסרי, מדיטציה בריכוז וחוכמה". איפוק מוסרי הוא לוותר על הדברים שיש לך החזקות אליהם. יש בודהיסטים המאמצים את הגישה של שינון שמו של בודהא שוב ושוב, דבר הדורש שינון בריכוז כדי להגיע למצב של "מחשבה אחת המחליפה אלפי מחשבות". אבל זאת אינה סתם גישה, אלא סוג של יכולת. אם אתה לא מאמין בזה, נסה לשנן. אני יכול להבטיח לך שכאשר תשנן את שמו של בודהא עם הפה, דברים אחרים יעלו במחשבתך. היה זה הטנטריזם הטיבטי שלימד לראשונה איך לשנן את השם של בודהא, הם היו צריכים לשנן את השם של בודהא מאות אלפי פעמים ביום במשך שבוע שלם. הם חזרו עליו עד שהייתה להם סחרחורת, ובסופו של דבר בנקודה מסוימת לא נותר דבר במחשבתם. מחשבה אחת זאת החליפה את כל האחרות. זהו סוג של יכולת שאולי לא תוכל להגיע אליה. יש גם שיטות המלמדות אותך איך לרכז את המחשבות שלך בדאן-טיאן, או שיטות אחרות, כמו לספור או למקד את העיניים שלך על עצמים וכו'. למעשה אף אחת מהשיטות האלה לא יכולה לגרום לך להיכנס לשקט מוחלט. על המתרגלים להשיג לב בהיר ונקי, להיפטר מהדאגה לגבי האינטרסים האישיים שלהם ולהניח לחמדנות שבלבם.
היכולת או אי היכולת להיכנס למצב של מחשבה רגועה, לשקט עמוק (דִינְג), היא למעשה השתקפות של היכולת והרמה שלך. היכולת להיכנס לשקט ברגע שאתה מתיישב מצביעה על רמה גבוהה. אם נכון לעכשיו אינך יכול להיכנס לשקט, זה בסדר, אתה יכול להגיע לזה לאט לאט במהלך הטיפוח. השין-שינג שלך משתפר בהדרגה וגם הגונג מתפתח בהדרגה. אבל הגונג שלך לעולם לא יתפתח אלא אם כן תתייחס בקלות לאינטרסים האישיים שלך ולתשוקות שלך.
המתרגלים צריכים לדרוש מעצמם כל הזמן סטנדרטים גבוהים יותר. כל מיני סוגים של תופעות חברתיות מסובכות, הרבה דברים וולגריים ולא בריאים, ושבעת הרגשות ושש התשוקות – מפריעים כל הזמן למתרגלים. הדברים שמעודדים בטלוויזיה, בסרטים ובסִפְרוּת מלמדים אותך להיות אדם חזק יותר ומעשי יותר בקרב אנשים רגילים. אם אינך יכול להתעלות מעל הדברים האלה, אתה תהיה אפילו רחוק יותר מהשין-שינג של מטפח וממצב המחשבה של מטפח, ותשיג עוד פחות גונג. למתרגלים צריך להיות קשר מועט מאוד, או שום קשר בכלל, לדברים הוולגריים והלא בריאים האלה. הם צריכים להפנות להם עין עיוורת ואוזן חירשת, ולא להיות מושפעים מאנשים או מדברים. אני לעתים קרובות אומר שהמחשבות של אנשים רגילים לא יכולות להשפיע עליי. לא אֵעָשה מאושר כשמישהו משבח אותי, וזה לא יטריד אותי אם מישהו יעליב אותי. לא משנה כמה רציניים עשויים להיות האתגרים לשין-שינג בקרב אנשים רגילים, אני נותר בלתי מושפע. על המתרגלים להתייחס בקלות לכל רווח אישי, ואפילו שלא יהיה להם אִכפת ממנו. רק אז הכוונה שלך להפוך למואר תיחשב כבשלה. אם אתה יכול להיות ללא רדיפה חזקה אחר תהילה ורווח אישי, ואפילו יכול להתייחס אליהם כאל משהו חסר חשיבות, אתה לא תיעשה מתוסכל או כועס, והלב שלך תמיד יישאר רגוע. ברגע שתוכל לוותר על הכול, הלב שלך יהפוך באופן טבעי לבהיר ונקי.
לימדתי אתכם את הדאפא ואת כל חמשת התרגילים. כיווננתי את גופכם והתקנתי בו "פַאלוּן" (גלגל חוק) ו"צִ'י-גִ'י" (מנגנון אנרגיה), וה"פָא-שֶנים" (גופי-חוק) שלי יגנו עליכם. כל מה שהיה צריך לתת לכם כבר ניתן. במשך הסמינר הכול תלוי בי. מנקודה זאת ואילך הכול תלוי בכם. "המורה מדריך אותך לתוך השער והטיפוח תלוי בך". כל עוד תלמדו את הדאפא ביסודיות, תהיו קשובים למה שאתם חווים ותלמדו מזה, תשמרו על השין-שינג שלכם בכל רגע ורגע, תתקדמו במרץ בטיפוח, תשאו את הקשיים על גבי קשיים ותסבלו את הדברים שלא ניתן לסבול, אני מאמין שתצליחו בוודאות בטיפוח שלכם.
[1] החזקה – בסינית: גְ'ה-ג'וּאוֹ (Zhizhuo, 執著) – מה שהאדם אוחז בו וקשור אליו, ומתקשה להיפטר ממנו; תורגם לאנגלית כ-Attachment.
[2] הפרי האמיתי – הגשמת סטטוס הפרי באסכולת הבודהא.
[3] לאו דזה – נחשב בדרך כלל כמייסד הדאואיזם (טאואיזם).
[4] אַ-קְיוּ – דמות מטופשת ברומן סיני.
[5] טָאי-יוּאֶן – עיר הבירה של פרובינציית שאן-שי.