הוראת הפא בוועידה בניו זילנד

לי הונג-ג'י
8 במאי 1999 ~ ניו זילנד

 

(מחיאות כפיים) שלום לכולם!

בקרב אלה מאיתנו היושבים כאן, חלק ראו אותי לא מזמן בוועידת הפא של סידני. אמנם רובכם תלמידים מניו זילנד, אבל יש גם כאלה שבאו מאזורים אחרים. בתהליך הטיפוח שלכם הופיעו אצלכם שאלות רבות הקשורות לטיפוח שלכם. המטרה העיקרית שלשמה באתי לכאן היא כדי לפגוש את כולכם, ובה בעת, להתייחס לחלק מהשאלות שלכם במהלך ועידת הפא הזאת. הוועידה הזאת נועדה לאפשר לכולכם להשתפר באמת ולהשיג את השלמות. היא גם תאפשר לכם לגלות את הפערים ביניכם כשאתם כאן ביחד, משום שאתם תראו איך אחרים טיפחו ותגלו את ההחסרות שלכם. אני חושב שזאת המטרה שוועידת הפא שלנו אמורה להשיג.

לאדם בוודאי יהיו כל מיני שאלות בזמן שהוא מטפח. למעשה אני יכול לספר לכם שרבים מכם אולי התנסו במצב שכבר לא היו להם כל כך הרבה שאלות אחרי שלמדו את הפא במשך זמן ממושך. מדוע אין לכם כל כך הרבה שאלות כמו קודם? נראה שאפילו כאשר אתם רואים אותי אינכם יכולים לחשוב על אף שאלה. למעשה הסיבה העיקרית היא שבאמצעות לימוד הפא שיפרתם בהדרגה את הבנת הפא שלכם, ואתם מסוגלים באמת להשתפר על בסיס הפא. כשתצליחו להבין את הפא על בסיס הפא, הכול ייעשה לכם ברור. אבל משום שהדאפא עדיין מופץ בחברה האנושית הרגילה, יש עדיין אנשים חדשים שבאים ללמוד, וכך בוודאי יהיו אנשים רבים שכל הזמן יעלו שאלות. אולי שמתם לב שרבות מהשאלות המועלות בוועידות הפא שלנו חוזרות על עצמן. כלומר, רבות מהשאלות המועלות בכל אירוע כבר נשאלו בוועידות פא אחרות. מדוע זה כך? זה משום שתמיד יש תלמידים חדשים שבאים ללמוד, ותלמידים חדשים מעלים שאלות הנוטות לייצג דברים שנתקלים בהם במהלך השלבים הראשונים של לימוד הפא. כמובן, בין השאלות יש גם כמה שהן מתלמידים ותיקים או מאלה שהיו רוצים לדעת קצת יותר על נושאים מסוימים. אבל אני חושב שכל עוד תקראו את הספר ותלמדו את הפא, אתם תגיעו לדעת את הכול. כל עוד אתם קוראים את הספר ולומדים את הפא אתם תגיעו לדעת את מה שאתם אמורים לדעת ברמות שונות.

כמובן, כשאתה מבין את המשמעות הפנימית של משפט במהלך הטיפוח שלך, אתה למעשה כבר ברמה ההיא. זה רק שעדיין יש לך מחשבות אנושיות רגילות בצד האנושי שלך. מה הכוונה ב"מחשבות אנושיות רגילות"? הכוונה היא שעדיין יש לך הרגשות השונים והתשוקות השונות של אדם רגיל, עדיין יש לך החזקות אנושיות רגילות בהיבטים שונים, ועדיין יש לך רגשות אנושיים רגילים כשאתה חושב על דברים – כל אלה הם מחשבות אנושיות רגילות – ונוסף על כך יש המושגים שיצרת אחרי שנולדת, וקארמה היא חלק מזה, קארמת מחשבה. משום שאתה בתהליך הטיפוח, הדברים האלה לבטח קיימים; זה רק עניין של כמות. אבל באמצעות הטיפוח הדברים האלה יכולים להתמעט עוד ועוד. לגבי מישהו שלא טיפח זמן רב, או שלא התקדם במרץ, כמות המחשבות האנושיות הרגילות תהיה גדולה יותר. כלומר, לכל אחד יש כל כך הרבה מחשבות אנושיות רגילות, כך שאם אינך מסוגל לאמוד דברים באמצעות אמות מידה גבוהות יותר של חשיבה, אז בוודאי יהיו לך שאלות רבות. למעשה זה לרוב נגרם מכך שיש יותר מדי מושגים אנושיים רגילים. אסור שבִּן-רגע תבין עקרונות רבים של הפא ברמה מסוימת בצורה ברורה כאילו שהשגת את הקאי-גונג או ההארה. זה משום שיש לך כל כך הרבה מחשבות אנושיות רגילות, ולמחשבה אנושית אסור לדעת דברים של בודהות. אי אפשר לגלות לבני אדם את עקרונות הפא האמיתיים ואת המצבים האמיתיים של התחומים של אלוהויות. כשאתה מטפח בפא ברמת פני השטח, כאשר אתה מבין שורה או פסקה של עקרונות הפא ב"ג'ואן פאלון", אתה למעשה כבר ברמה ההיא. הסיבה שאינך מורשה לדעת כל כך הרבה היא שיש לך מחשבות אנושיות רגילות. החלק של המחשבה שלך שיש לו מחשבות אנושיות רגילות ושלא טופח באופן מלא אינו מורשה לדעת דברים של בודהות. זאת הסיבה. אבל כשאתה מבין את המשמעות הפנימית האמיתית של השורה הזאת, או כאשר אתה מגיע להבנות שונות שלה ברמות שונות, אז למעשה אתה כבר ברמה ההיא.

אתם עדיין צריכים לטפח בקרב אנשים רגילים ולהמשיך לסלק החזקות אנושיות רגילות. כאשר אתה מטפח, לא ניתן לסלק מיד את המחשבות האנושיות הרגילות שלך. אם הן היו מסולקות לחלוטין, לא היית מסוגל לטפח. אני אומר לעתים קרובות שאם לאדם לא היו כלל מחשבות אנושיות רגילות, אז הוא היה יודע כל מה שאנשים אחרים חושבים. אפילו רק מהמחוות של האדם, או תנועות העיניים שלו הוא כבר יכול לדעת מה האדם חושב, מה האדם רוצה, או איך ולאן עניין מסוים יגיע. מדוע עדיין אינך יכול לדעת את הדברים האלה? זה משום שעדיין יש לך מחשבות אנושיות רגילות, ושאתה עדיין מבלבל את עצמך עם אנשים רגילים. כאשר אתה מגיע אל מעבר לתחום של אנשים רגילים, תגלה שבמבט אחד ניתן לראות בבהירות את הדברים שבקרב האנשים הרגילים. אבל כולכם מטפחים בקרב אנשים רגילים. אם לא הייתם מטפחים בקרב אנשים רגילים אז לא הייתם יכולים להשתפר. אם היום היית מסלק את כל המחשבות האנושיות הרגילות שלך ואת כל הגורמים הרעים, כולל המושגים האנושיים השונים שלך, והיית הופך לישות שהיא לגמרי טהורה ונקייה, אז היית מגלה שאתה כבר לא יכול לטפח. מדוע? כפי שאתם יודעים, אלוהות כבר לא יכולה לטפח אחרי שהיא מגיעה לשלמות, משום שעבורה האשליה כבר נופצה. אם לא היו לך המחשבות האנושיות הרגילות האלה, אז כבר לא היית במצב אנושי רגיל, וכל האשליות היו מנופצות. היית יודע את העבר והעתיד שלך, כמו גם את העבר והעתיד של אחרים. זאת הסיבה שיהיה לך קשה להמשיך לטפח. אבל זה לא אומר שברגע שאתה יודע את העבר והעתיד שלך כבר לא תוכל לטפח, משום שיהיו מגבלות על הדברים שתדע. מה שהתייחסתי אליו היה הגעה למצב של הארה מלאה – להיות יודע-כל, אין דבר שאינך יודע. אז יש הבדל. במילים אחרות, כשאתה מתרגל את הדאפא בקרב אנשים רגילים, זה לא יעבוד אם לא יישארו אצלך מחשבות אנושיות רגילות לפני שאתה מגיע לשלמות. אבל, משום שיש לך מחשבות אנושיות רגילות, אינך מורשה לדעת את המראה האמיתי של דברים ברמות שונות. כך זה עובד.

היות שיש לך מחשבות אנושיות רגילות, אז בכל פעם שלא תעמוד על המשמר בטיפוח, אתה לבטח תסתכל על הדאפא בצורת חשיבה ומושגים של אדם רגיל. דברים כאלה בטוח יתרחשו. זה גם אומר שבמהלך הטיפוח שלך יהיו קונפליקטים ומבחנים, ודברים כמו שלא מצליחים לוותר על חשיבה אנושית רגילה יופיעו. כך הוא טיפוח. בטיפוח בדאפא, מחשבות אנושיות מסולקות שכבה אחר שכבה. אתם יודעים, זה בדיוק כמו שכבות של בצל המקולפות בזו אחר זו עד שבסוף מגיעים לליבה. בטיפוח בדאפא, אדם אינו יכול לסלק את הכול בבת אחת. אם זה היה נעשה כך אז כבר לא היית יכול לטפח בקרב אנשים רגילים, משום שפני-השטח שלך כבר לא היו פני-שטח של אדם רגיל.

יש דבר נוסף שיתרחש במהלך הטיפוח שלכם בדאפא. כלומר, לפעמים בטיפוח תחושו שפעלתם בצורה טובה למדי. כשאתם נתקלים בבעיות מסוימות, ההחזקה שלכם למעשה מסולקת ברגע ההוא או בזמן ההוא, ואתם צולחים את זה ללא תקרית. אבל אחרי זמן מה אתם מגלים שאותה החזקה מופיעה שוב, עם אותו המצב ואותה הבעיה. אז נראה לכם שהיא לא סולקה מהשורש – אחרי הכול היא עלתה מחדש אל פני-השטח. אבל זה למעשה לא נכון. אומר לכם שהטיפוח בדאפא מחולק לרמות שונות, בדיוק כמו גֶרֶם-מדרגות. כמו הדוגמה שנתתי עם הבצל – השכבה שקולפה כבר אינה קיימת, אבל יש עדיין שכבות שלא קולפו. במילים אחרות, הן מסולקות שכבה אחר שכבה, ורק כאשר כולן מסולקות היא תפסיק להתקיים.

לעתים בטיפוח תגלה שקשה מאוד לעבור מבחן משום שאינך מבין את הפא מספיק טוב. אמנם אתה יודע שעליך לפעול בהתאם לעקרונות הפא, אך עדיין אינך מצליח לפעול היטב לפעמים. כמה אנשים אולי יחשבו: "מדוע יש לי עדיין החזקות אחרי שטיפחתי במאמץ כה גדול? האם משמעות הדבר היא שלא אוכל להשיג את השלמות?" יש אנשים רבים החושבים באופן הזה. למעשה הייתי אומר שאין עליך לחשוב באופן הזה. בין אם עברת מבחן היטב או לא, ובין אם ויתרת על כל ההחזקות שלך או רק על מעטות – אתה למעשה, כפי שזה, עושה טיפוח. זהו טיפוח. היות שלא עברת את המבחן היטב יהיו לך חרטות: "איך זה שלא עברתי אותו היטב? בפעם הבאה אנסה לפעול טוב יותר". זו מהות הטיפוח. אם היית יכול לעבור טוב מאוד כל מבחן, כל חוויה קשה וכל ניסיון, אז הייתי אומר שכבר אינך צריך לטפח ושהיית אמור להגיע לשלמות, משום שדבר כבר אינו יכול לעצור אותך. רק מישהו מואר או מישהו שהגיע להארה יכול להגיע למצב הזה.

אבל עליך לשים לב למשהו. יש אנשים שנראה שהבינו את מה ששמעו לפני רגע, אבל ההחזקות שהם נושאים מובילות אותם להבין אותו באופן הפוך: "מתברר שזה טיפוח גם אם לא נעבור מבחנים היטב. אז נראה שזה אינו צריך להדאיג אותנו. אפילו אם לא אעבור אותם היטב זה לא צריך להדאיג אותי מעתה". זה לא מתקבל. אם אינך מטפח את עצמך, ואם אינך מסוגל להתקדם במרץ, אז זה אותו דבר כמו לא לטפח. אלו הם שני הצדדים של העניין הזה. עקרונות הפא שלנו, מהרמות הנמוכות ועד לגבוהות, מספקים דרך להתבונן על דברים ודרך להבין את עקרונות הפא על פני הרמות השונות. ההבנה שלך עשויה להיות נכונה ברמה ההיא, אבל כשתעבור לרמה אחרת, או כשתשנה את נקודת המבט שלך, תגלה שההבנה שלך אינה כפי שהייתה קודם. כך בהדרגה תבין את הפא תוך כדי שאתה ממשיך להשתפר וממשיך לטפח.

מה שכרגע אמרתי נועד להגיד לכם שזה בלתי נמנע שיהיו לכם הרבה שאלות כאשר אתם מטפחים. אבל אני חושב שאם כולכם תוכלו באמת להשתפר על בסיס הפא, ולהבין את הפא על בסיס הפא, אז סביר שהשיפור שלכם יהיה מהיר ביותר. חוץ מזה, יכול להיות שכל השאלות שאינכם מצליחים להבין, וכל השאלות שהעליתם, יכולות להיפתר בתוך הפא. אז הדרך היחידה היא לקרוא את הספר יותר – אל תתמקדו רק בעשיית התרגילים. יחסית יותר תלמידים לבנים ותלמידים מקבוצות אתניות אחרות חושבים שתרגול צ'יגונג הוא רק עניין של עשיית תרגילים: "מה עוד יש בזה? בשביל מה צריך לקרוא את הספר?" אתם נוטים לחשוב כך. זה למעשה החיסרון הגדול ביותר בהבנה שלכם. האם אי פעם חשבתם מה ההבדל בין התנועות בתרגול הצ'יגונג שלכם לבין התעמלות? על פני השטח ההבדל מינימלי. אז מדוע תרגול צ'יגונג מסוגל לאפשר לאדם להשיג התרוממות ושיפור, לרפא את האדם ולגרום לו להיות בריא בעוד שהתעמלות אינה מסוגלת לזה? הסיבה היא בדיוק שזה טיפוח. המשמעות הפנימית של הטיפוח אינה נמצאת במלואה בתרגילים. נוסף על כך, התרגילים הם רק אמצעי עזר בטיפוח. הסיבה המהותית שאתה יכול באמת להשתפר ולהגיע לרמות שונות היא הבנתך את הפא. כלומר, אתה צריך את הפא שידריך אותך כדי שתוכל להתרומם למקום כה גבוה. זאת הסיבה שאמרתי שגובה הגונג של האדם הוא כגובה השין-שינג שלו. זוהי אמת אבסולוטית.

אנשים בעבר נהגו לחשוב: "כדי לטפח את הטאו או כדי לעשות תרגילי צ'יגונג אני רק צריך למצוא כמה כישורים מיוחדים וטכניקות מיוחדות או ליישם כמה תנועות מיוחדות, ואז אוכל להתקדם בטיפוח שלי, נכון?" לאנשים היה מותר לדעת דברים מהסוג הזה, אבל אסור היה להם לדעת את הסיבות האמיתיות להתקדמות בטיפוח. אחרת כולם היו הופכים לאלוהויות. כלומר, היו שיטות ותיאוריות להדריך אנשים, והיו דרכים שיכלו לאפשר לאדם להתרומם באמצעות טיפוח. כיום אנחנו מסבירים אותם יותר בבהירות: עקרונות הפא נותנים לכם את ההדרכה. מתוך כל שיטות העבר לטיפוח הטאו, רוב השיטות שהופצו בציבור היו דרכים ארציות צדדיות.

הדרכים שאנשים רגילים מחשיבים כדרכים גדולות הן ההוראה של לאו-דזה, ישוע ושאקיאמוני, בשעה שרוב שאר הדברים הם רק דרכים ארציות צדדיות. הדברים האחרים האלה הם אפילו פחות עמוקים, התנועות בהם מסובכות, והם אינם יודעים רבים מעקרונות הפא, כך שקשה מאוד לטפח באמצעותם. השיטות האלה מתמקדות רק בנשיאת קשיים, והן מטפחות באמצעות נשיאת קשיים למשך זמן ארוך. אמנם נשיאת קשיים יכולה לשפר את האדם ולסלק חלק מהקארמה שלו, אבל הוא מגיע להבין את עקרונות הפא לאט מאוד, וזאת הסיבה שהוא מתקדם כה לאט בטיפוח שלו. אבל מה שאני מלמד היום הוא הדאפא – החוק של כל הקוסמוס. כאשר מלמדים פא כה עצום כדי לאפשר לאנשים להשתפר, אז כמובן שהשיפור יתרחש במהירות. עקרונות פא אלה לא רק מסלקים בורות ומושגים מוטעים ומיישרים את כל הלבבות האנושיים ^*, אלא גם מתקנים את כל המצבים הלא-נורמליים. אז כל עוד אתה לומד את עקרונות הפא, כל עוד אתה ממשיך לקרוא, אתה נמצא בתהליך שיפור. מסיבה זאת חשוב ביותר לקרוא את הספר, ללמוד את הפא.

יש אנשים האומרים: "זה לא משנה כמה טוב אתה קורא את הספר, זה רק להשיג הבנה במחשבתך. האם זה לא נפרד מהגונג שאנחנו מטפחים?" זה מעלה את הנושא של טיפוח גונג. אנחנו יודעים שהטיפוח יכול ראשית לפתח צ'י, ואז מאוחר יותר לפתח גונג, ושניהם הם צורות של חומר. אבל נראה כאילו שהבנה היא משהו מנטלי שאינו קשור לדברים חומריים. למעשה, אני יכול לומר לכם שהנפש והחומר הם דבר אחד! האם אינכם חושבים שבטיפוח הם אותו הדבר? כשהמחשבה שלך מבינה את עקרונות הפא ברמה מסוימת, האם אינך כבר ברמה ההיא? כל זה כבר הוסבר ב"ג'ואן פאלון". לא אכנס לפרטים כאן. אתם יכולים ללכת ולקרוא את הספר. לפיכך, קריאת הספר היא חשובה ביותר. זה תמיד הנושא הראשון שאני דן בו בכל אחת מהרצאות הפא שלי. כולכם הנכם תלמידים, וכל אחד מכם רוצה להשתפר ובאמת להשיג את השלמות – זאת הסיבה שבאתם לכאן ללמוד את הפא הזה. המפתח לשיפור שלכם ולהשגת השלמות הוא הספר "ג'ואן פאלון". אתם כולכם חייבים, ולא משנה מה, לקרוא אותו לעתים קרובות.

לפני כמה ימים תלמיד אמר לי: "קראתי אותו יותר ממאתיים פעמים, ואני באמת לא יכול להניח אותו. אני עדיין קורא אותו". זה משום שככל שהוא קורא יותר, כך הוא מגלה יותר דברים. כשאתה נמצא ברמות שונות ואתה קורא את הספר, אתה תגלה שההבנה שלך של שורה מסוימת יכולה להיות שונה לחלוטין כתלות בנסיבות או במספר הפעמים שקראת אותה. אולי בעבר פירשת אותה בדרך מסוימת. אחרי שאתה משתפר אתה עשוי לגלות שהמשמעות שלה השתנתה ושהיא מכילה משמעויות פנימיות גבוהות יותר. אתה תחווה את זה לכל אורך מסלול הטיפוח שלך.

אתם יודעים, בפא הזה שאני מלמד בציבור אינני רק מלמד אתכם סילוק מחלות ושיפור בריאות. אני אטהר את גופכם עד שהוא יהיה במצב חופשי ממחלות, ואז אאפשר לכם להעלות את רמתכם עד שתשיגו את השלמות. אם לא יהיה לכם פא ברמה כה גבוהה להדריך אתכם, אז לא תדעו בכלל כיצד לטפח ברמות גבוהות יותר. אם לא תדעו את המשמעויות הפנימיות של עקרונות הפא ברמות ההן, לא תוכלו לעלות לשם. אז אתם חייבים לקרוא את הספר. בה בעת עליכם לשפר את הרמה שלכם כאשר אתם מרוממים את המחשבות ואת ההבנה שלכם. במילים של אנשים רגילים אנו מנסים להיות אנשים טובים יותר. למעשה זה עובר מעבר לזה. במהלך הטיפוח אתם לא רק תשיגו גוף בריא או כמה יכולות על-טבעיות, אלא תגיעו לשלמות ותשיגו רמות גבוהות יותר.

אם אתה רוצה להגיע לרמות האלה אבל אינך יודע את עקרונות הפא של הרמות האלה, איך תוכל לעלות לשם? בזמן שאתה שואף להגיע לרמות הגבוהות ההן, אתה עדיין צריך לוותר על כל מיני סוגים של החזקות בשעה שאתה מטפח באמת. הן בדיוק כמו שכבות של מנעולים, או שכבות של שערים, החוסמות את דרכך. כאשר אתה מבין את העקרונות של הפא עליך לפעול טוב יותר על בסיס יומי בכל הסביבות של החברה האנושית הרגילה. לכל הפחות עליך לנהל את עצמך כמטפח, שיש לו רמה גבוהה יותר ואמת-מידה גבוהה יותר. במילים אחרות, לא משנה היכן אתה נמצא, אחרים צריכים לחשוב שאתה אדם טוב. כאשר הרמה ותחום המחשבה שלך מתרוממים, האם הגונג שלך לא יעלה יותר ויותר גבוה בשעה שהטיפוח שלך מתקדם? זאת הסיבה שיש אנשים שלאורך זמן לא הצליחו להתרומם באמצעות תרגול צ'יגונג. הם תרגלו שיטות רבות אך עדיין לא הצליחו לטפח גבוה יותר. יש להם אפילו בעיות בריאות עדיין. האם הם לא טיפחו לשווא?

הסיבה האמיתית שהאנשים האלה לא היו מסוגלים להתרומם באמצעות טיפוח היא שלא היו להם עקרונות הפא להדריך אותם. הפא שלימדתי אתכם הוא מקיף, שיטתי, ויכול באמת לאפשר לכם להשיג את השלמות – הוא הטוב ביותר. זאת הסיבה שאנשים כה רבים מוקירים אותו. עיתונים דיווחו שיש לנו יותר ממאה מיליון מתרגלים. מדוע יש מתרגלים כה רבים? כולכם יודעים שבחברה כמו סין, אנשים, בפרט אלה שהם קצת יותר מבוגרים, חוו קמפיינים פוליטיים רבים, שהבולט ביותר ביניהם היה מהפכת התרבות. היו להם אמונות בעבר, וסגידה עיוורת, והם עשו טעויות – הם חוו את הניסיון הזה. אחרי שהם עברו דרך קמפיינים פוליטיים שונים, איך אפשר שהם יאמינו בצורה עיוורת במשהו? זה לגמרי לא ייתכן! יתר על כן, מדוע כל כך הרבה אינטלקטואלים עם הישגים בולטים, כל כך הרבה אנשים בעלי שיקול דעת, באים ללמוד את הפא הזה? זה מפני שהפא הזה יכול באמת להיות אחראי כלפי אנשים. מה שהוא מסביר הם עקרונות כלליים, עקרונות של הפא. הוא משכנע אנשים בהיגיון.

כאן בניו זילנד יש תלמידים רבים כל כך. אני, לי הונג-ג'י, לא הייתי פה אף פעם, ומעולם לא דרשתי מכם לעשות משהו. לא דרשתי מכם להתנהג בצורה מסוימת ולא פיקחתי על הלמידה שלכם, הלא כן? אז מדוע כולכם כאן כה נחושים בטיפוח שלכם? זה משום שאתם יודעים שעקרונות הפא הם טובים. מהי המטרה של חיי אדם? האם אדם לא צריך להיות באמת אחראי לעצמו במהלך חייו? זאת השאלה החשובה ביותר בחיי אדם.

מה שהרגע אמרתי היה בעיקר מתוך תקווה שתקחו את לימוד הפא ברצינות. ודאו שאתם מתייחסים ללימוד הפא ברצינות רבה. היו אנשים בעבר שנהגו ללכת לכל מקום בחיפוש אחר הטאו כדי שיוכלו לטפח, אבל הם לא היו מסוגלים להעלות את הרמה שלהם. הם לא יכלו להשיג את הטאו. זה לא היה שהם לא יכלו להשיג תרגילים, זה היה הפא שהם לא השיגו – אף אחד לא לימד את עקרונות הפא לטיפוח אמיתי. חִשבו על זה כולכם, הפא של הקוסמוס יצר רמות שונות של סביבות ודרכי קיום עבור חיים ברמות שונות. במילים אחרות, הוא היסוד של יצירת הקוסמוס, משום שהוא הפא שיצר את כל החיים ואת כל החומר. אם כך, האם הפא הקטנים האלה, הדרכים הקטנות האלה, העקרונות הקטנים ושיטות הטיפוח הקטנות שאנשים ידעו עליהם בעבר אינם רק פיסות קטנות מתוך הפא הזה של הקוסמוס? הם רק הפיסות הקטנות ברמה הנמוכה ביותר של הפא שאפשר לגלות לבני האדם. אבל מה שאתם קיבלתם היום הוא הדאפא של הקוסמוס – אמת שמעולם לא נודעה בעבר. זוהי אמת שאף אחד, לאורך כל ההיסטוריה, מעולם לא לימד!

אני חושב שכולכם היושבים כאן יודעים את זה. אלה שרק לאחרונה נכנסו בשער הטיפוח הזה, או אלה שעוד לא נכנסו בשער הטיפוח, או שעדיין לא למדו, אולי יתהו אם אני מגזים. למעשה, אחרי שתקרא את הספר בשיטתיות, אני חושב שתבין על מה אני מדבר. אין לנו שום צורה של ניהול. אתה יכול ללמוד או להפסיק ללמוד כרצונך. אף אחד לא מפקח עליך. אבל אם תחליט ללמוד, אז אני אצטרך לקחת עליך אחריות. האחריות שאני לוקח אינה מתבטאת בקרב אנשים רגילים. זה מצב שכזה.

לפני רגע דיברתי על כך שאתם צריכים להתייחס ללימוד הפא ברצינות. כעת אדבר על כמה מצבים בחברה שהתפתחו לאחרונה, בפרט בסין. היו תלמידים שהלכו לג'וֹנְג-נָׁאן-הָׁאי [מתחם הממשלה] כדי לדווח למנהיגי המדינה על כמה בעיות, ואני עומד להתייחס לעניין כבדרך אגב. נכון לעכשיו, מה שהעיתונים בהונג קונג מפרסמים הוא זבל, זה בלגן מוחלט. עיתונים בסינית במדינות אחרות לקחו קטעים מתוך העיתונים האלה בהונג קונג. די ידוע בעולם שהאוכלוסייה של הונג קונג היא רק שישה מיליון, אבל יש שם כל כך הרבה עיתונים ומגזינים וכולם נאבקים על חדשות שהם יוכלו למכור כדי להרוויח. אז עם הזמן הם פיתחו הרגל לדווח בצורה מאוד לא אחראית. הם מסוגלים לפרסם בצורה שרירותית שמועות, להמציא סיפורים בחוסר אחריות, או לשער כלאחר יד השערות מתוך דמיונם – ואז הם מדווחים על זה כך. אז העיתונים הכי פחות רציניים בעולם הם העיתונים הסינים בהונג קונג. הם אפילו מעזים לדווח על שמועות ורכילות כחדשות רשמיות.

הייתי רוצה גם לשתף אתכם כאן בנקודת המבט שלי. זה שהתלמידים שלנו הלכו לג'וֹנְג-נָׁאן-הָׁאי לדווח על דברים למנהיגי המדינה לא היה מחאה ולא היה שביתת-שֶבֶת. הם לא עשו שביתת-שֶבֶת. חלק מהאנשים שם ישבו משום שהם עשו את תרגיל המדיטציה. לא היו להם סיסמאות או שלטים, והם לא נקטו בשום פעולה תוקפנית או השתמשו בשפה קיצונית. כולם באו עם כוונות טובות ורצו לספר למנהיגי המדינה על מה אנחנו באמת חושבים. המצב היה שונה מהשמועות שמסתובבות שהומצאו על ידי המשרד לביטחון הציבור. יש כמה אנשים שחוזרים ומדברים על כך שזה שהלכנו לג'וֹנְג-נָׁאן-הָׁאי היה כך או כך. האם ג'וֹנְג-נָׁאן-הָׁאי אינו מושב הממשלה של העם? האם אנשים לא יכולים ללכת לשם? לאיזו מטרה הלכו לשם התלמידים שלנו? האם זה היה כדי להתנגד לממשלה? האם הם לא הלכו לשם כדי לדווח למנהיגי המדינה על בעיות וכדי לבקש מהם לקיים את הצדק עבור האנשים? מדוע שתהיה רכילות שזה היה מאורגן? האם הממשלה לא צריכה לשמוח שאנשים מתארגנים כדי לתמוך בעבודת הממשלה?

כמובן, חִשבו על זה, מדוע אנשים כה רבים הלכו לשם? למעשה אני חושב שמספר האנשים שהלכו לשם היה קטן מדי! (מחיאות כפיים) זה לא שאני מעודד את כולם ללכת. למה אני מתכוון? יש יותר מ-100 מיליון אנשים הלומדים את הדאפא הזה. אז אם חושבים על זה, באופן יחסי, האם מספר האנשים שהלכו לשם לא היה קטן? וזה משום שמספר התלמידים שלנו הוא כה גדול, נכון? אז מדוע אנשים כה רבים הלכו לשם? אנחנו ידענו שהמשטרה בטיאָן-ג'ין עצרה והיכתה את התלמידים שלנו, והאשימה אותנו שאנחנו כת רעה. כולנו לומדים איך להיות אנשים טובים יותר. אם באמת היינו אנשים רעים, אז אפילו לא היה אכפת לנו אם הייתם קוראים לנו רעים או משהו אחר, נכון? אבל אנחנו למעשה אנשים טובים באמת. כשאתם מתייגים אותנו כרעים האם אינכם פוגעים ברגשותינו? היות שלא ניתן היה לדבר אתכם בהיגיון, ולא יכולנו שם להסביר לכם היטב את המצב, אז היינו צריכים לדווח על זה למנהיגים של הממשלה המרכזית. זה לא היה מוטעה לעשות את זה! (מחיאות כפיים) וזה משום שאנחנו איננו איזה סוג של תנועה, וגם לא תקפנו את הממשלה; פשוט אמרנו שהמשרד לביטחון הציבור טיפל במצב בצורה שגויה. אז לא היה שום דבר מוטעה בפעולות שלנו.

היו כמה עיתונאים שנהגו בחוסר אחריות. ברגע שהם רואים משהו שהם יכולים לעשות ממנו סנסציה, אז סביר שהם ימציאו סיפור. אז גם לא ניתן להם לנצל אותנו. זו הסיבה שהעמדה שלי הייתה ברורה שאנחנו לא נגד הממשלה. לא הייתה מחאה או צעדה, ולא עשינו שום דבר רדיקלי. המטרה הייתה רק לדווח על המצב. האדם הזה רצה ללכת, והאדם ההוא רצה ללכת, וכך זה הצטבר. מתוך 100 מיליון אנשים, רק קצת יותר מעשרת אלפים הלכו לשם – זה אפילו לא חלקיק. האם זה לא ממש מעט? אם המצב היה גרוע יותר או קיצוני יותר, אז אני חושב שלא היו רק עשרת אלפים, אלא אולי רבים הרבה יותר. אי אפשר לומר שזה היה מוטעה רק משום שמספר גדול של אנשים בא כדי לדווח על המצב, הלא כן? לדווח על בעיות למנהיגי המדינה זו האחריות, החובה והזכות של כל אזרח. איך זה יכול להיות מוטעה? זה לא. לא היינו נגד הממשלה, וגם איננו מתערבים בפוליטיקה; בה בעת, אנחנו מקיימים את חוקי המדינה מתוך רצון חופשי. האין זה כך? אנחנו אנשים טובים לא משנה היכן אנחנו. זה מה שאני חושב על המצב הזה.

כולנו יודעים שאנחנו עושים טיפוח. היות שזה טיפוח, אז שום דבר על נתיב הטיפוח שלנו אינו מקרי. אני לעתים קרובות אומר: בו זמנית קיימים אלה המתנגדים לזה ואלה התומכים בזה; אלה שמאמינים בזה ואלה שלא; אלה שהם אנשים טובים ואלה שהם רעים; אלה שהם ישרים ואלה שהם מרושעים. כך הוא המין האנושי, וכך הוא העיקרון של "יצירה הדדית והתנגדות הדדית". אם יש אנשים המתנגדים למשהו, אין בהכרח משמעות הדבר שהוא איננו טוב. אתם יודעים שאם לא היו שדים, אז לא הייתם מסוגלים לטפח. כשהם מתנגדים לכם, האם זה לא נותן לנו הזדמנות לראות את הלב שלכם? לראות אם אתם נחושים ואם אתם מסוגלים לטפח? היות שטיפוח הוא רציני, כדי שאדם רגיל יוכל להגיע לתחום של ההגעה לשלמות, חִשבו על זה, אם לא יהיו בכלל מבחנים אמיתיים, איך אפשר שזה ייחשב? אז יהיו מבחנים כאלה ומצבים כאלה.

אין משמעות הדבר שאלה העושים דברים רעים למעשה עוזרים לנו. הם אכן עושים דברים רעים. אבל אני משתמש בעוולות שהם עושים כדי לספק למטפחים הזדמנויות לטיפוח. האם עדיין תטפח כשיש אנשים המתנגדים לזה? האם עדיין תחשוב שזה טוב כשיש אנשים האומרים שזה לא טוב? האם אין זה מבחן ללב שלך? אז לכולכם צריך להיות ברור שטיפוח הוא רציני, ושלחלוטין שום דבר אינו קורה במקרה.

האם חשבתם על זה: באמצעות האירוע הזה נודע לכל העולם על הופעת הדאפא! (מחיאות כפיים) זה הצליח להגיע לטווח הרבה יותר נרחב של אנשים ולאזור הרבה יותר גדול מאשר כל פעילות להפצת הדאפא שהייתם יכולים לעשות (מחיאות כפיים). בה בעת, זה מבחן רציני מאוד לתלמידים בסין. כמובן, המילים האלה מיועדות למטפחים. בחברה האנושית הרגילה זה יתבטא בצורה רגילה. הסברתי לפני רגע את העמדה שלי – זה מה שהיא. אנחנו לא התערבנו או הפרענו לאף מנהיג של המדינה, לאף ממשלה, לאף חוק וכדומה, משום שאנחנו אנשים טובים. באנו לשם רק כדי לדווח על המצב.

זה כל מה שיש לי להגיד בעניין. היות שזו ועידת פא, יש לכם התנסויות לשתף, ובאמצעותן תבחנו את עצמכם כדי לגלות איפה יש לכם החסרות ובאמת תשתפרו. היום אנחנו נשתף התנסויות במשך כל היום. מחר בבוקר אענה לשאלות עבורכם. הוועידה הזאת תימשך יום וחצי. אני מקווה שכולכם תשבו בשקט בשעה שתקשיבו להתנסויות של אחרים. להוקיר אחרים זה להוקיר את עצמכם. זה משום שוועידת הפא היא קדושה, ושאתם מטפחים את הדאפא של הקוסמוס! טוב, זה כל מה שאני עומד להגיד (מחיאות כפיים).

במהלך ועידת הפא אתמול הסתכלתי והקשבתי לנאומים שלכם מהחדר הסמוך. אני חושב שוועידת הפא הזאת הייתה טובה מאוד והצליחה להגשים את היִעוד האמיתי של ועידת פא. ועידה מאפשרת לכם להפיק תועלת ובאמת לשפר את עצמכם, אז היא דבר טוב מאוד. הבוקר אתמקד במענה לשאלותיכם. זה כבר הפך לחלק מהשגרה של ועידות הפא שלנו. אתם יכולים לשאול כל שאלה שיש לכם. אני אעשה את המיטב לענות על כל שאלותיכם, כל עוד הזמן יאפשר זאת.

באשר לשאלות הקשורות לדברים ארציים, אני חושב שעדיף שלא תעלו אותן. ובאשר לדברים האלה במבחנים שאתם עוברים, שעוד לא לגמרי התעוררתם אליהם, אף שאתם רוצים לשאול אותי לגביהם, המבחנים האלה למעשה מיועדים לכם שאתם תעברו אותם. אם תקבלו עליהם תשובה, זה יהיה כאילו שכבר לא נותר לכם דבר להתעורר אליו, נכון? תשאלו יותר שאלות הקשורות לטיפוח שלנו. עליכם לשאול פחות מהשאלות שאינן קשורות. עדיף לא לשאול אותן בכלל. אוקיי, בואו נתחיל עכשיו.

מתרגל: היות שזאת ועידת הפא הראשונה בניו זילנד, והיות שכולנו מתרגלים חדשים, קיווינו שהמאסטר יוכל להרצות יותר על הדאפא כדי להדריך את הטיפוח שלנו.

המאסטר: בכך שאני עונה על שאלותיכם, אני למעשה מלמד אתכם את הפא, משום שרוב השאלות המועלות קשורות לטיפוח שלנו. כשזה יגיע לדברים האלה אעשה זאת עבורכם בצורה הבהירה ביותר האפשרית.

מתרגל: אני גר בבית שכור. לאדם הגר בחדר השני יש הרבה ספרי צ'יגונג וספרי דת, ויכול להיות שהוא נשלט על ידי פו-טי. אנא אמור לי האם זה יכול להשפיע עליי?

המאסטר: נגיד זאת כך, מה שאתה מטפח הוא הדאפא, דרך טיפוח אמיתית. הדבר היחיד ששיטות צ'יגונג אחרות יכולות לעשות זה להיות מדוכאות על ידי האנרגיה של שיטת הטיפוח הישרה שלך. הן אינן יכולות להפריע לך. אבל יש נקודה אחת שאני רוצה להבהיר: אם אינך מצליח לנהל את עצמך היטב, ואתה מערבב אותן, קורא את הכול ומתרגל את הכול, אז סביר שתסתבך בצרות. אבל אם תוכל לשמור על השין-שינג שלך, אז אף סביבה לא תשפיע עליך. למעשה, אתם יכולים להבחין שאנשים רבים מתרגלים דברים שאינם טובים. אבל האם חשבתם על כך? כל הסביבות האנושיות של היום אינן טהורות. אז לא משנה היכן נמצאים המטפחים שלנו, כל עוד אתם על המשמר במחשבתכם, וכל עוד אתם מטפחים באופן ישר ומכובד, אינכם צריכים לדאוג לגבי הדברים האלה. לא יהיו לכם כל בעיות. היות שדאגה עצמה היא החזקה, ברגע שיש לך ההחזקה הזאת, יש לסלק אותה. אז אמנם זה עשוי להיראות כהפרעה מאחרים, אך למעשה זה יכול להיגרם מהמחשבה שלך.

מתרגל: כשכתבת "ולעזור למורה במסעו בעולם" ו"עִזרו לי לסובב את הפאלון" בשירה שלך, האם התכוונת לתלמידים או לבודהות, טאואים ואלוהויות?

המאסטר: לשניהם. חשבו על זה: כשלימדתי אז את הפא ערכתי סמינרים. אני למעשה טיפחתי את העילית של הדאפא. כיום, אתם אלה המאמתים את הפא בקרב אנשים רגילים – אתם אלה העושים את זה. אפילו המתרגלים החדשים שלנו הפכו למתרגלים ותיקים, וכולם עוסקים בהפצת הפא ובעזרה ליותר אנשים לקבל את הפא. הטיפוח שלכם, כמו גם הנחישות שלכם בדאפא, איתנים כסלע, והם יִצבו את הדאפא היטב. בה בעת, להיות מסוגלים לעזור ליותר אנשים לקבל את הפא בחברה האנושית הרגילה, זה כשלעצמו לסייע למאסטר. כמובן, כל זה נעשה ללא כוונה. זה חלק בלתי נמנע מהטיפוח שלכם. זה פשוט כך. כמובן, לאלה שברמות גבוהות יותר יש המצבים שלהם, וככה זה שם.

מתרגל: איך עליי להבין את שתי השורות הבאות מהשירה שלך: "אלה הטוענים לחוכמה גדולה, מציגים מיומנויות גדולות, אך לא מְעֵבר לצ'ינג".

המאסטר: לאורך ההיסטוריה היו אנשים מפורסמים רבים, מהם רבים נחשבים לחכמים, ורבים נחשבים לדמויות ראויות לציון על ידי אנשים רגילים, כולל רבים מהאנשים הידועים כיום. אבל כולם הם אנשים רגילים, והם לא עלו מעל ומעבר לצ'ינג. הוא מרגיש שיש לו הישגים מסוימים, ואחרים משבחים אותו אז כיוצא מן הכלל, נבון וחכם. למעשה, ממה שאני רואה, כל זה נעשה בתוך התחום של צ'ינג. זאת המשמעות של זה. אף אחד מהם לא עלה מעל ומעבר לצ'ינג, והם כולם בתוך סביבת האנשים הרגילים. אז הם עדיין אנשים רגילים.

מתרגלת: הבן שלי הוא בן שנתיים, והוא אוהב מאוד לצפות בווידיאו של המאסטר מלמד את התרגול. אבל אבא שלו מתנגד לזה מאוד.

המאסטר: לטפח בדאפא כדי לחזור לאני האמיתי המקורי זאת המטרה האמיתית שלשמה אנשים באו לעולם הזה היום. מה שאמרתי לכם הוא לבטח האמת. מתוך כל האנשים בעולם היום, למעשה, אף אחד מהם לא בא לכאן כדי להיות בן אדם. אבל גם לא כולם בהכרח באו לכאן כדי לקבל את הפא. היות שלהתקיים בחברה האנושית אינה המטרה שלנו, כפי שהרגע ציינתי, לא כולם בהכרח באו לכאן כדי לקבל את הפא, אבל כולם באו לכאן עבור הפא. היות שהקיום שלנו בחברה האנושית אינו המטרה היחידה של חיינו, והיות שהמטרה האולטימטיבית של החיים ושל הקיום היא לחזור, אז האם מה שאנחנו עושים אינו הדבר הטוב ביותר? אולי בכך שהאבא של הילד אינו מרשה לו לטפח, הוא עוזר לשניכם לעבור מבחן. יכולים להיות גם גורמים אחרים, כמו למשל שבאמת מנסים למנוע משניכם לטפח. אז איך עלַייךְ להסתכל על הדברים האלה? מה שאת מרגישה שהוא נכון – פשוט עשי אותו בדרך זו. זה תלוי בָּך כיצד לאמוד את זה.

מתרגל: לאנשים יש סוגים שונים של אישיות. האם זה נכון שככל שמטפחים לתחום גבוה יותר כך יש פחות [אישיות]?

המאסטר: לאנשים יש אישיויות שונות, אבל הן אינן זהות לטבע המקורי שלהם. האישיות של אנשים היא, במידה רבה, ההתבטאות של ההחזקות שהם מסרבים לוותר עליהן. הטבע המקורי שלנו לא יהפוך למחסום לטיפוח שלנו, משום שלאנשים רבים יש איכויות מהותיות ומושרשות עמוק מאוד. אלו הן האיכויות השונות של הישות שלהם. יש כאלה האוהבים לעשות דברים מהר, ויש כאלה האוהבים לעשות דברים לאט. כמובן, זה אינו כולל את ההרגלים שהאדם מפתח לאחר לידתו. בין אם הישות שלך היא מהירה ובין אם היא איטית, זה לא יעכב את הטיפוח שלך.

אבל אתם חייבים להתקדם במרץ בלימוד הפא, משום שבאמת יש זמן מוגבל בחיי האדם. אמנם אנשים בחברה האנושית הרגילה שואפים להשיג דברים שיהיו להם בחייהם לנצח, אבל בעולם האנושי הזה הם אינם יכולים להשיג דבר, אלא באמצעות טיפוח. לא משנה כמה כסף יש לך, כמה גבוה התפקיד שלך, או כמה נוחים חייך, אינך יכול לקחת אתך שום דבר. אתה בא לכאן בלי כלום, למעֵט הגוף שלך, ואינך יכול לקחת איתך שום דבר כשאתה עוזב. הדבר היחיד שאתה יכול לקחת איתך זה מה שרכשת באמצעות טיפוח, משום שזה נישא ישירות על הגוף האמיתי של האדם. אז זה יקר-הערך ביותר והקשה ביותר להשגה. זאת הסיבה שיש להוקיר את זה יותר מכל דבר אחר. זה מה שקובע מה האדם ישיג לנצח, וזה מה שקובע מה יהיו אופן הקיום וסביבת הקיום שיוקמו עבורו ברמות שונות. המקום האנושי הזה הוא אָיוֹם, אבל אפשר לטפח כאן; השמים הם טובים מאוד, אך לא קל לטפח שם. אנשים מסוגלים לטפח כאן בדיוק בשל המצוקות במקום האנושי הזה.

מתרגל: אם לאדם יש מזג טוב מלכתחילה, האם קל לו יותר לטפח? האם קשה יותר למישהו המתרגז בקלות לטפח?

המאסטר: לפני רגע אמרתי שלאדם יש המאפיינים של הישות שלו. אבל בנוגע לכעס, הוא אינו חלק מהטבע המקורי של אדם. אני יכול לומר לכם שכאשר מישהו מאבד את מזגו, זה לבטח נגרם מהטבע הדמוני שלו. מדוע? מישהו יכול לחשוב: "היו לי כוונות טובות. איבדתי את מזגי בשביל ללמד אותו להתנהג יפה". או: "איבדתי את מזגי כדי לגרום לו לעשות את עבודתו היטב". זה נגרם מטבע דמוני, וזה נקרא "להשתמש במשהו רע כדי להילחם במשהו רע", משום שהשתמשת בטבע דמוני כדי לגרום לאחרים לעשות דברים טובים. אם תתייחס אליו בטוב-לב, ותאמר לו בטוב-לב שעליו לעשות עבודה טובה, אז אני חושב שזה יגע בלבו ושהוא למעשה יעשה עבודה טובה מרצונו החופשי במקום מכך שכפית את זה עליו. אז הוא יפעל אפילו טוב יותר. אז בטיפוח עליך בהדרגה לסלק את ההחסרה של לאבד את המזג. אתה תמיד הרגשת שזה די קשה לשלוט במזג שלך, למעשה זה לא קשה. במקרים רבים היית יכול לטפל בדברים טוב יותר לו השתמשת בהיגיון. אז אינך יכול לאבד את מזגך.

כשאתה מתרגז על מישהו, אתה נותן לו דֶה. כשאתה מתרגז, זה באמת יכול להפחית את הקארמה של הצד השני. זה בטוח. זה משום שאתה פעלת כלפיו כמו שֵד, בין אם זה בחיי היום-יום או מבחינת הטיפוח, וזה אפשר לו להפחית את הקארמה שלו. אבל מה שאתה קיבלת עשוי להיות הקארמה שהועברה ממנו. אז אני חושב שכמטפח, אין עליך לעשות דבר כזה. תן לו לעשות את הטיפוח שלו, ולהמיר את הקארמה שלו.

מתרגל: יש לי הרבה מצוקות וצרות בטיפוח שלי, אז התמקדתי בהצלה העצמית שלי ולא יכולתי להפיץ את הפא. האם זה נכון שאוכל לטפח רק לסטטוס של ארהאט?

המאסטר: אין זה כך. זאת התיאוריה בבודהיזם. לכל מתרגל דאפא יש מצב טיפוח אחר. אין זה כך שכל אחד צריך להפיץ את הפא. אין תקנות האומרות שאתה חייב לעשות את הדבר הזה או את הדבר ההוא. למעשה, להיות מסוגל לחשוב על הפצת הפא, בין שאתה עושה את זה כשאתה פוגש אנשים בחיי היום יום ובין שאתה עושה את זה בצורה מאורגנת, שניהם ביטויים של הטיפוח של המתרגל עצמו, וזה דבר נהדר. זה בדיוק כמו ועידת הפא שאנחנו עורכים היום: יש אנשים המסוגלים לדבר על ההתנסויות שלהם בעוד שאחרים אינם יכולים, אף שגם הם עושים טיפוח. זה פשוט שלכל אחד יש המצב השונה שלו בטיפוח. זה קשור לזה, וזו אינה בעיה.

מתרגל: איך עליי להבין את הקשיים שהבאתי על עצמי? אם אני מתגבר עליהם, האם הם נחשבים כמבחנים שעברתי בטיפוח?

המאסטר: אומַר לך: קשיים שהבאת על עצמך – אולי תוכל להתגבר עליהם, אבל אני אומר לך, אלו הם רק קשיים בחיים הרגילים שלך. מדוע? משום שהם לא תוכננו עבור נתיב הטיפוח שלך, ומשום שכל צעד מתוכנן באופן שיטתי – ההחזקות שצריכות להיות מסולקות, מתי אתה אמור להשתפר על ידי כך שתתגבר על אתגרים מסוימים, החלק של גופך שאמור להיות מוּעֲשָר, איזה חלקים של בעיה אמורים להיפתר, אילו סוגי דברים יופיעו דרך הטיפוח, לאיזה תחום אתה תגיע… כל הדברים האלה תוכננו באופן שיטתי. אז אם אתה מכניס משהו נוסף, זה שווה-ערך להפרעה למערך הדברים הזה שתוכנן עבורך באופן שיטתי.

אז אין עליך בכוונה לחפש קשיים, וגם אין עליך בכוונה לתכנן משהו. טפח באופן טבעי. כל עוד אתה יכול לעבור היטב את כל מה שאתה נתקל בו, זה יהיה טוב מאוד. אם כשאתה נתקל בצרה כלשהי אתה מצליח להסתכל פנימה ולמצוא את ההחזקות שלך, אז זהו בדיוק טיפוח. אתם יודעים שיש אנשים המטפחים בהרים. למעשה הם נמצאים בהרים הגבוהים באזור הזה, פשוט אנשים אינם יודעים עליהם. ברבים מההרים הגבוהים של העולם יש מטפחים. חלקם טיפחו במשך כמה אלפי שנים והם עולים ברמות שלהם לאט מאוד. הם מטפחים רק באמצעות נשיאת קשיים. אמנם, קשיים יכולים באמת לאפשר לאנשים לטפח, ולסלק כמות מסוימת של קארמה, אבל אם הם אינם עושים טיפוח בהתאם לעקרונות פא אז הטיפוח שלהם חייב להיות איטי. ומשום שהם אינם יודעים את עקרונות הפא של רמות כה גבוהות, הם אינם יכולים להתקדם לתחומים כה גבוהים.

מדוע אתם יכולים לטפח מהר כל כך היום? במצבכם הנוכחי אינכם יכולים לדמיין עד כמה מהר אתם מתקדמים. עברו רק שנים ספורות מאז שלימדתי את הפא, וכבר יש אנשים רבים היכולים לעמוד באמת-המידה להגעה לשלמות. זה פשוט יוצא מן הכלל. זה משום שהם לומדים את הדאפא, ולדאפא של הקוסמוס קל מאוד להטמיע אדם. אני זוכר שפעם נתתי את הדוגמה הזאת: אם מפילים פיסת נסורת או שבב עץ לתוך כבשן של פלדה מותכת, מיד לא תראה אפילו זכר מהם. אדם הוא כמו שבב העץ הזה, והדאפא הזה של הקוסמוס הוא כמו כבשן הפלדה המותכת. להטמיע אדם, להטמיע אדם אחד, זה פשוט כה קל. אבל איני יכול לעשות זאת כך, עליי לאפשר לך לטפח בעצמך. אם הייתי עושה את זה באופן ההוא, זה היה שווה-ערך ליצירת ישות חדשה; אולי היו לך המראה והמאפיינים המקוריים שלך, אבל התוצאה הסופית עשויה להיות כבר לא אתה. זאת הסיבה שאני אומר לכם לטפח באמת, לרומם את עצמכם באמת, ולשחרר את עצמכם.

מתרגל: האם זה בסדר לדקלם מדי פעם את הנוסחאות של התרגילים כשעושים את התרגילים?

המאסטר: אל תעשו את זה. לעשות את התרגילים זה לעשות את התרגילים. היות שהתרגילים דורשים מצב של רוגע, על אדם לעשות את מיטבו לא לחשוב על שום דבר. וללמוד את הפא זה ללמוד את הפא. אז הם צריכים להיות נפרדים. אפילו את ארבע השורות בתחילת כל תרגיל יש לדקלם רק לפני שעושים את התרגיל, ולא במהלכו. כך קל יותר להגיע למצב של רוגע.

מתרגל: מתרגלים חדשים צריכים להבין את עקרונות התרגול, ויש אפילו כמה מתרגלים ותיקים העושים את התנועות בצורה לא מדויקת.

המאסטר: אם הן אינן מדויקות – תַקנו להם. לגבי חוסר הבנה של הפא, פשוט בקשו מהם ללמוד את הפא. זה צריך להיות נפרד מהתרגול. עליכם לבקש מהאנשים האלה שלא לומדים את הפא ללמוד את הפא; אחרת התרגול שלהם יהיה לשווא. אומר לכם, האם אתם יודעים מה הכי חבל? אלה שנכנסו לפא אך פספסו אותו, או אלה שלא לקחו אותו אפילו כשהוא ניתן להם – זה מה שהם יתחרטו עליו באופן עמוק לנצח נצחים. הם אינם יכולים לדמיין את החרטה הכואבת שהם יחושו לנצח! זה משום שלחיים רבים היה הגורל לבוא לכאן כדי לקבל את הפא. במהלך העידנים הארוכים היו גם ישויות שאיבדו את המחשבות הנכונות שלהן, שנעשו פחות ופחות מסוגלות לדעת בשביל מה הן כאן, וכך הן בקלות סוטות. כשהן סוטות, זה באמת… כמובן, מזל שעקרונות הפא יכולים לפתור את הבעיות האלה. המקור היחיד לדאגה הוא שאינך קורא אותו; המקור היחיד לדאגה הוא שאינך לומד אותו. אני יכול לעורר בך את הכול, ואני יכול לנקות את כל מה שכיסה את הטבע המקורי שלך.

מתרגל: האם אני יכול לשיר במחשבתי את מוסיקת התרגילים בשעה שאני עושה את המדיטציה?

המאסטר: אל תשיר. מדוע מקשיבים למוסיקה בזמן שמתרגלים? זה משום שלקחתי בחשבון ש[התנאים שבהם] האנשים של היום מטפחים שונים מאלו של כל המטפחים האחרים בעבר. יש לכם עבודות, ואתם עסוקים בעבודה ובלימודים בחברה, וזה מקשה על המחשבה שלכם להירגע. המטרה שנתתי לכם להקשיב למוסיקה היא בדיוק כדי שתוכלו להיכנס למצב של רוגע. זה משתמש במחשבה אחת של הקשבה למוסיקה כדי למנוע מכם לחשוב על דברים אחרים. זה משתמש במחשבה אחת להחליף אלף מחשבות אחרות. אבל, הקשבה למוסיקה יכולה בעצמה להפוך להחזקה. טוב שהמוסיקה שלנו חוזקה על ידי אנרגיה, ויש בה התוכן של הדאפא שלנו. אז היא עברה טרנספורמציה לדרך המאפשרת לכם להפיק תועלת ולשפר את עצמכם בטיפוח. זה התפקיד שהמוסיקה של הדאפא ממלאת. אל תתמקדו במלודיה שעל פני השטח. במילים אחרות, אל תפתחו החזקה.

מתרגל: ראיתי את הסיבוב של הסוואסטיקה 卍. האם זה הסימן שהוטבע על ידי המאסטר?

המאסטר: באופן כללי, הסימן חקוק על המצח של האדם. אלו שאתה רואה במצבים אחרים הם רק סמל הסוואסטיקה, שהוא סימן של אסכולת הבודהא.

מתרגל: בודהא שאקיאמוני נשא קשיים רבים כשהוא ירד למטה להציל אנשים. האם הוא עדיין ברמה של טאתאגאטה?

המאסטר: בודהא שאקיאמוני הוא טאתאגאטה, וזה נכון בוודאות. אבל איש לא דיבר על מה הייתה הרמה שלו. בודהות ומלכי פא ברמות שונות, כולם נקראים טאתאגאטה. איש לא דיבר על זה, ולא נותנים לאנשים לדעת את זה.

מתרגל: מדוע גם באסכולת הטאו שרים "בודהא אמיטהאבא" ו"בודהיסאטווה גואן-יין"?

המאסטר: הטאואיזם שהוא באמת שיטתי לא לבש צורה עד שושלת מינג ^[1]. לפני כן לא הייתה דת באסכולת הטאו. הצורה שהיא אימצה הייתה פשוט של מאסטר המלמד קבוצה של תלמידים לטפח. אף שהייתה קבוצת אנשים, זה לא התפתח לצורה מלאה של דת. אחרי שושלת מינג, זה קיבל באופן בסיסי צורה הזהה לזו של המנזרים והדתות. היות שאת הטאו צריך לטפח עם לב טהור, ולטפח אותו בבדידות ובשקט, לא קיים בו הרכיב של הצעת הצלה לכל הישויות החיות. מהן המטרות של דת אחרי שהיא נוצרת? הראשונה היא לאפשר לאנשים לטפח עד להגעה לשלמות; השנייה היא שדתות יכולות להוביל אנשים בחברה ככלל להיטיב את לבם ומחשבתם. אז הטאואיזם התחיל גם כן לעשות את הדברים האלה, ערך טקסים דתיים עבור אנשים, והציע לאנשים הצלה. להציע הצלה לאנשים משמעו שאי אפשר להציל רק אדם אחד או שני אנשים – לא היו קוראים לזה "להציע הצלה לאנשים", אלא "לקחת תלמידים". אז גם בזה [בטאואיזם] החלו להשתמש בתארים כמו בודהא, בודהיסאטווה, ואפילו ארהאט. [הדת] שהרגע דיברתי עליה היא הטאו הרגיל – לא הטאו הגדול. היא הופיעה בהיסטוריה של הזמן האחרון.

מתרגל: פו-טי נכנס לגופי כי תרגלתי צ'יגונג אחר. ואז הוא נכנס לגוף של הבן שלי ולימד אותו את הצ'יגונג ההוא. האם הפו-טי שלו יסולק על ידי?

המאסטר: אם אדם רק התקרב לדאפא אבל לא באמת נכנס אליו – אם הוא רק עבר לידו, או שהוא רק מתבונן מבחוץ – זה הדבר העצוב ביותר! כל מה שאני מלמד כאן נועד לומר לך כיצד להיות מטפח. אם אינך מסוגל לוותר על ההחזקות שלך, אז לעולם לא תהפוך למטפח. תוכל רק להיות לכוד באומללות תוך שאתה קשור לדברים האומללים האלה שלך. אני איישב את הדברים האלה עבור תלמידים שמטפחים באמת, אבל אתה חייב להיות מטפח. מעתה ואילך, אתה אפילו צריך למחוק ממחשבתך את מה שהרגע אמרתי על כך שאיישב את הדברים שלך. אתה לחלוטין לא אמור אפילו לחשוב על מה המאסטר יכול לעשות עבורך – [פשוט תחשוב ש]לא אעשה שום דבר עבורך. עליך פשוט ללמוד את הפא ולחשל את עצמך בדאפא. באשר לדברים הקשורים לילד שלך, אין עליך לחשוב עליהם כלל. אתה לא תהיה מסוגל לפתור אותם אפילו אם תהיה לך החזקה אליהם למשך כל חייך. כשכבר לא תהיה קשור אליהם, אני אטפל בדברים ההם כפי שצריך.

איך אפשר שכאשר אדם מגיע לשלמות יהיו מסביבו עדיין כל כך הרבה צרות? איך אפשר להרשות זאת? אני אפתור את הכול עבורך – לא רק את החשבונות הישנים שצברת תקופת חיים אחר תקופת חיים, אלא גם את הקשרים הגורליים שיצרת. זה לא דבר קל לאדם לטפח עד לשלמות. החובות שאתה חייב מתקופת חיים אחר תקופת חיים והחשבונות שאתה רוצה ליישב מתקופת חיים אחר תקופת חיים – ויש כל כך רבים מהם – את כולם צריך לפתור עבורך. אתה באמת צריך להיות ישות מוארת טהורה מבפנים החוצה כדי שתוכל להגיע לשלמות. איך תוכל להגיע לשלמות אם לא תשלם חזרה את כל הדברים שגררת איתך, כמו גם את החובות והתרעומות הרבים-רבים שאתה צריך ליישב? אבל אינך מודע לדברים האלה, וגם אינך יכול לפתור אותם. אתה יכול רק להתייסר בתוך ההחזקות לדברים האלה במשך כל חייך; אינך יכול לפתור אותם. עכשיו כשנתקלת בדאפא, מדוע עדיין להיות מוטרד על ידי הדברים האלה? הַרְגַע את מחשבתך. עדיין נשימה באפך, ועדיין יש לך לפחות מחשבה נכונה אחת, נכון? אז פשוט טפח בדאפא. נניח שבאמת לא תצליח לשַמֵר את החלקים האחרים שלך: האם אינך יכול לכל הפחות לשמר את החלק עם המחשבה הנכונה? חוץ מזה, כאשר באמת תשיג את השלמות בעתיד, איך אפשר שלא יטפלו בדברים האלה? אבל אם יש לך החזקה חזקה כל כך לדברים האלה, אז איך עליי לטפל בדברים כשזה נוגע אליך? כל מחשבה היא החזקה, והחזקות לא נוצרות רק תוך יום או יומיים. כשזמן רב כל כך עבר, עם החזקות רבות כל כך, ועם פחד רב כל כך, איך תוכל להיות מטפח? זה טוב בשבילך לשמוע את המילים הקשות האלה.

מתרגל: חלק מהמחשבות שלי נגרמות מקארמת המחשבה, ואני יודע שזאת הזדמנות עבורי להפוך את הקארמה. המורה, דבר בבקשה על כיצד להתמודד עם זה.

המאסטר: הנח בצד את ההחזקה הזאת, טפח באופן ישר ומכובד – כך עושים את זה! אם למישהו מהמתרגלים כאן יש דברים מסוימים המטרידים אותו שהוא אינו יכול להניח להם, אז ברגע זה אתם מסוגלים להניח להם. אני יכול להבטיח שכאשר תצאו מהאולם היום, תהיה לכם צורת חשיבה אחרת לגבי העניינים האלה. טיפוח הוא תהליך של ויתור על החזקות אנושיות במידה המקסימלית. מדוע כל כך אכפת לך מהדבר הזה? זה משום שהדבר הזה השוהה זמן רב במחשבתך, שאתה מחזיק בו וכל כך אכפת לך ממנו, הוא קיר – קיר המונע ממך להשאיר את האנושיות מאחור. על כל מחשבה ומחשבה שלך להתנתק בהדרגה מהאנושיות ולהיכנס למצב אלוהי. אבל כל המחשבות שלך קשורות למקום הזה של בני האדם וכבולות אליו. זה בדיוק כמו ספינה העומדת להפליג, אך החבלים שלה עדיין קשורים למזח. חבלים רבים קשורים, ואי אפשר לעזוב עד שלא תתיר אותם.

מתרגל: יש מתרגלים הנמצאים במצב של סילוק קארמה במשך תקופה ארוכה. האם משמעות הדבר היא שהם נותרו באותה רמה ולא הצליחו להמשיך להתקדם?

המאסטר: הם אכן נותרו ברמה ההיא למשך זמן ארוך מדי, ובמילים אחרות, ההחזקות נותרו למשך זמן ארוך מדי. באופן כללי יש שני מצבים בקרב המתרגלים. יש אנשים האומרים שיש להם החזקה לבעיות הבריאות של עצמם למשך זמן ארוך מדי. כפי שאתם יודעים, הטיפוח שלכם לא נועד להשיג רק מטרה אחת ויחידה. הוא אמור לסלק את הקארמה שלך כאשר אתה משפר את עצמך. אם יש לך החזקה לקארמה, אז לא תוכל לשפר את עצמך ולא תוכל לשפר את השין-שינג שלך, ובמקרה כזה לא תהיה מסוגל לעבור את המבחן. המצוקה תימשך הלאה למשך זמן ארוך. כלומר, לא היית מסוגל להתקדם בטיפוח שלך, ונשארת באותו השלב. אילו היית באמת ובמרץ מתקדם ומשפר את עצמך אז היית עובר את המבחן הזה מזמן. אבל עדיין לא התעוררת לזה אחרי זמן כה רב. ולהפך, פיתחת החזקה לבעיית הבריאות הזאת עצמה, מה שערער את האמונה האיתנה שלך בטיפוח בדאפא. כתוצאה מכך, לפני שמתגברים על מצוקה אחת, מצוקות אחרות נערמות זו על זו, מה שהופך את המבחן לכה גדול. וכמובן שלא ניתן לשלול את האפשרות שיש מתרגלים שהקארמה שלהם פשוט רבה. טיפוח הוא מורכב. אבל אני חושב שרוב המקרים נגרמו מכך שעלו ברמות לאט מדי, מה שמאריך את המצב מהסוג הזה.

מתרגל: האם זה בסדר להראות הרצאות פא שנתת בהזדמנויות נבחרות, כמו למשל הפגישות שלך עם מתרגלים בודדים, או כאשר מתרגלים דיווחו על מצבים ושאלו שאלות?

המאסטר: זה לא טוב! לא טוב בכלל! בנסיבות מסוימות פרטיות, כאשר לא הרשיתי לאף אחד להקליט או לצלם בווידיאו, היו אנשים שהתעקשו להסתיר מכשיר הקלטה בכיס שלהם. האדם מנסה לרמות אותי, אבל הוא למעשה מרמה רק את עצמו. זה משום שכל תהליך הטיפוח שלך, כמו גם כל השיפור שלך, הוא תהליך של טיפוח עצמי. כל דבר שיוסתר הוא רק כמו משחק ילדים. הדברים שאני מתייחס אליהם בנסיבות ספציפיות אינם חלים על המצב הכללי. אז האם זה לא יפריע לאחרים כשתַראה דברים שאין להם השלכה על הכלל? אומר לך, עקרונות הפא הם עצומים. אני מלמד את הפא מנקודת המבט המאקרוסקופית והכוללת, ולא סיפרתי לכם את הפרטים הספציפיים. אם הייתי עושה כן אז היה לכם קשה מאוד לטפח. אתה אחד מאלה המטפחים בדאפא, ולהיות אחראי לדאפא משמעו להיות אחראי לעצמך. אם הדאפא הזה היה סוטה בצעד אחד מהמסלול, אז לא היית מסוגל לחזור. אם הפא לא היה ישר, אז לא היית יכול לטפח לשלמות.

מתרגל: למדתי להתבונן פנימה לתוך עצמי, ואני מסלק באופן מודע את המחשבות הרעות שבמחשבתי, אבל לפעמים, כשאני מצביע על המחשבות הרעות של מישהו אחר, הוא מתעצבן עליי. האם יצרתי קארמה?

המאסטר: זה לא מייצר קארמה. זה טוב שאנחנו מסוגלים להבחין בהחזקות שיש לנו, אבל אין עלינו להיות אנשים המודאגים יתר על המידה לגבי כל דבר קטן.

בנוגע להצבעה עליהן לאחרים, אם עשית זאת עם כוונות טובות, אז זה מה שהיית אמור לעשות. האם אין עליך לדאוג לשלומם של אחרים כאשר אתה מטפח? עליך לחשוב קודם על אחרים. כשאתה רואה את ההחסרות של מישהו אחר, זה משום שגם הוא עושה טיפוח, אז מדוע לא לספר לו? לא משנה איך הוא מתמודד עם זה, אם צריך לספר לו, אז תיידעו אותו. הייתה לכם כוונה טובה (שן) והמאסטר ראה את זה, אז אין זה הכרחי שהאחרים יראו. במקרה שהוא לא יקבל את מה שאתה אומר, אז בין אם הוא מקבל את זה או לא, אתה נגעת בהחזקות שהוא צריך לסלק, ואני חושב שזה ישמש כזָרָז לשיפור שלו. אולי הוא לא יתעורר לזה באותו הרגע, אבל יכול להיות שהוא יתעורר לזה מאוחר יותר. אם הוא עדיין לא מתעורר לזה, אז אני אשתמש בפה של אנשים אחרים כדי להתריע בפניו על זה. אם הוא עדיין לא יקלוט את זה, הוא יקבל מכה גדולה בראש (המאסטר צוחק). אני רק מתבדח! למעשה, לטפח זה לסלק החזקות. אם אתה רוצה להבין כיצד לטפח אז עליך לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון" ועליך לקרוא אותו שוב ושוב. זאת תהיה הבעיה שלך אם אתה מגלה את ההחזקות שלך אבל אינך מוכן לסלק אותן. אם אינך מסוגל לגלות אותן בעצמך, ואז כשאחרים מצביעים עליהן עבורך אתה מתעצבן, אז אתה יכול לקרוא ב"ג'ואן פאלון". אינך צריך לקרוא אותו עם איזו שהיא מטרה במחשבה, פשוט קח את "ג'ואן פאלון", ובין אם הוא בסינית, באנגלית, או בשפה אחרת כלשהי, כשאתה פותח אותו במקום אקראי, מובטח שהקטע שפתחת יצביע ישירות עליך. מובטח שזה יהיה כך. אבל אל תעשה זאת כניסוי. הכוונה לעשות ניסוי היא רעה מאוד; משמעותה היא לא להיות רציני לגבי הפא. אז אם אתה רוצה לבחון את זה, זה לא יעבוד ולא יעזור לך.

מתרגל: עברו שנתיים מאז שהתחלתי ללמוד את הפא, והשין-שינג שלי הולך ומשתפר. אבל לא חוויתי מצוקות פיזיות גדולות. האם המאסטר עדיין מטפל בי?

המאסטר: אתה מטפח במשך שנתיים. חשוב על זה: אם לא הייתי מטפל בך, אז היית עוזב את דרך הטיפוח הזאת כבר מזמן. למעשה, אין עליך להשוות את עצמך לאחרים. יכול להיות שאתה חושב: "אחרים נתקלו במצוקות גדולות, כמו להיפגע ממכונית, ואפילו שהמכונית ניזוקה הם לא נפגעו פיזית – אני גם אמור לעבור מצוקה כזאת". לכל אחד יש מצב אחר בטיפוח. אולי לא תכננתי את זה עבורך, ואולי אני משתמש בדרכים אחרות לעזור לך לסלק קארמה. למעשה, אם כל המצוקות היו זהות, אז לא היה נותר לך דבר לטפח – היית יודע הכול ברגע שזה היה מגיע. אם כל מה שהיית נתקל בו היה זהה לזה של כל אדם אחר והיית פשוט נוהג כמוהו, אז זה לא היה טיפוח. אז המצב של כל אחד הוא שונה מאוד.

מתרגל: הילד שלי התרגל להאזין להקלטות של הרצאות הפא של המורה. אני גם משמיע לו אותן לפני שאני משכיב אותו לישון. האם זה יגרום לו להרגיש ישנוני ברגע שהוא יקשיב לפא אחרי שהוא יגדל?

המאסטר: זה לא. פעלת היטב. הילד נהנה להקשיב לזה משום שהצד של הטבע הראשוני והמקורי שלו מבין את זה. הדברים הראשוניים האלה פוחתים בהדרגה ונקברים אחרי שילדים מגיעים לגיל שלוש. ילדים הם עדיין די תמימים אחרי גיל שלוש ולפני גיל שש. הם נוטים ליצור את המושגים שלהם אחרי גיל שש.

מתרגל: איך נזרעו הקשרים הגורליים לטיפוח?

המאסטר: חלק נוצרו ברמות שונות וחלק נוצרו במקום האנושי הזה.

מתרגל: באזור שלנו, חומרי הדאפא עדיין לא הופצו בחברה בכמות גדולה. האם זה בגלל סיבה מסוימת?

המאסטר: אתם כולכם פועלים היטב בטיפוח שלכם. מבחינת הצורה, אתם באופן בסיסי מטפחים בהתאם לצורה של הדאפא, ואין שם בעיה כלשהי. לגבי החומרים, יכול להיות שלאזורים מסוימים יש, ולאחרים אין. בסין יש אזורים שבהם כמה עשרות אנשים צריכים לחלוק ספר אחד, אזורים ששם יש מחסור רב בחומרים. בפרט באזורים הכפריים יש מחסור רב בספרים. יש מחסור רב ביותר בספרים. הבעיות האלה ייפתרו.

מתרגל: איך נוכל לפעול טוב יותר בהבנת הפא על בסיס הפא?

המאסטר: הסיבה הגדולה ביותר שלא מצליחים להבין את הפא על בסיס הפא היא שאנשים מסתכלים על הפא באמצעות מושגים אנושיים רגילים, ומדברים על הדאפא כשהם משתמשים במונחים אנושיים רגילים, כמו מישהו מבחוץ. אם מישהו באמת מבין את הפא על בסיס הפא, אז מה שהוא אומר יהיה פא, וההתנהגות שלו גם כן תהיה כזאת של תלמיד דאפא. זוהי התקדמות במרץ בטיפוח. הוא מדבר אחרת. הוא מדבר על איך להתקדם עוד יותר במרץ בזמן שהוא מתקדם במרץ בטיפוח. אבל אלה שלא יכולים לדבר על הפא על בסיס הפא מבינים אותו רק באופן תפיסתי, או שהם מחזיקים בצורת החשיבה האנושית שרק חשה שהדאפא הוא טוב, והם מדברים על הפא במונחים אנושיים רגילים. כך זה בדרך כלל. ההבדלים הם משמעותיים למדי.

מתרגל: לאחרונה מצב רוחי היה ירוד, ואינני די אנרגטי כשאני עושה דברים. האם זאת עצלנות?

המאסטר: התקדם במרץ! התעורר! אני יכול לומר לך שזהו ביטוי נוסף של טבע דמוני, והוא נגרם מקארמה של מחשבה. זה גורם לך להיתקע בדיוק במצב הזה, וזה חוסם את ההתקדמות שלך. אם אתה מבין את הפא על בסיס עקרונות הפא ואתה באמת מתקדם במרץ, אז אתה תצליח לפרוץ דרך זה.

מתרגל: הנכד שלי בן השלוש אוהב להסתכל על תמונת המאסטר ועל סמל הפאלון. הוא אומר דברים כמו: "הפאלון מסתובב בשמים וָאָרֶץ, להגיע לשלמות זה לחזור הביתה". אבל אביו לעתים קרובות מפריע ללימוד הפא שלו. יש דברים מסוימים שאינני יכול להתערב בהם ישירות.

המאסטר: קודם כל עליך לבחון את עצמך באשר לסיבות. היות שאביו לא מבין את זה ולא נותן לו לטפח, אל תעשה את זה בנוכחותו. חשוב על זה: טיפוח הוא הדבר הנכון ביותר לעשות. היות שאביו אינו מבין את זה ואתה אינך יכול להסביר את זה בצורה בהירה, אז אתה יכול לדבר עם הילד על זה במועד מאוחר יותר. אתה יודע שהוא אינו ילד רגיל. הוא רק בן שלוש, אבל המילים שלו אינן משהו שאנשים רגילים יכולים לומר.

מתרגל: האם יש דמיון כלשהו בין הדחף של אנשים רגילים להצליח לבין ההחזקות שדיברת עליהן?

המאסטר: הדאפא של הקוסמוס יצר את סביבות הקיום עבור החיים ברמות שונות, והוא יצר חיים ברמות השונות. בני אדם הם פשוט ברמה הנמוכה ביותר של הסביבות, והם חיים שנוצרו על ידי הדאפא של הקוסמוס. ברמה הזאת הוא יצר עבור בני אדם את העקרונות שהם אמורים לדעת. באשר לנקודות דמיון עם הדאפא, אינני יכול להסכים איתך. הדחף להצליח הוא אולי דבר טוב עבור בני אדם. אבל זה לגבי אנשים רגילים. מה שאני מדבר עליו כאן הם מטפחים. מטפחים מצליחים לפעול היטב בעבודה ובלימודים שהם אמורים לעשות, אבל אין להם החזקה לזה.

מתרגל: האם זו החזקה ללמוד היטב בבית הספר כדי להפוך למספר אחת בכיתה שלך?

המאסטר: הסברתי את העניין הזה בצורה ברורה מאוד. ילדים רבים לא רק שלמדו את הפא היטב, אלא שהם גם מספר אחת או שתיים בלימודים בבית הספר. רבים הם כאלה, יש רבים כאלה. אין זה כך שיש להם בהכרח החזקה להישגים אקדמיים, אלא שבאמצעות טיפוח בדאפא הם הגיעו להבין מה עליהם לעשות. הם מסוגלים לאזן היטב בין הלימודים בבית הספר לבין הפא. תלמידים אמורים לעשות את שיעורי הבית שלהם היטב. זה נובע מהבנת הפא; הם יודעים שעליהם להיות אנשים טובים בכל מקום שבו הם נמצאים. הם יודעים שמשום שהם תלמידים, עליהם ללמוד היטב. אז באופן טבעי הם יפעלו היטב. כל עוד הם לומדים היטב ומשלימים את המשימות שלהם, הם יתקבלו לבתי ספר טובים או שהם יתקבלו לאוניברסיטה. זה לא יושג על ידי כך שיש החזקה לבתי ספר טובים, או לציונים גבוהים, או לאוניברסיטה. אני לעתים קרובות אומר את הדבר הבא: כשלאנשים יש אובססיה לגבי מחשבה לעשות משהו, או שהם רוצים להשיג משהו, התוצאה היא לעתים קרובות הפוכה. כשאתה רק חושב כיצד לפעול היטב בדבר מסוים, אז זה יתרחש באופן טבעי.

מתרגל: אם אדם משקיע הרבה זמן ומאמץ בעבודתו ושואף לעשות דברים בצורה מושלמת, האם זאת החזקה?

המאסטר: אם אתה מבזבז זמן בעבודה ולא עושה עבודה טובה, אז אני חושב שלא תרגיש בנוח כשתקבל את המשכורת שלך. זה משום שמטפח אמור להיות אדם טוב בכל מקום שבו הוא נמצא. העניין הוא לא להיות אדם טוב רק בשביל להיות אדם טוב. אתה מטפח, ועליך להיות מסוגל להתמודד היטב עם כל הדברים האלה. כך זה צריך להיות.

מתרגל: אני מודאג שלא אהיה מסוגל להצליח בטיפוח. החלטתי שאם לא אוכל להצליח בתקופת החיים הנוכחית, אז אמשיך את הטיפוח שלי בתקופת החיים הבאה.

המאסטר: נראה כאילו אתה נחוש מאוד, אבל למעשה אינך נחוש כלל. מה יקרה אם המצב הנוכחי שלך יופיע שוב בתקופת החיים הבאה שלך? האם אז, שוב, תמשיך לטפח בתקופת החיים שלאחריה? עליך להיות נחוש לא להחמיץ את ההזדמנות הקבועה-מראש הזאת, ואז לבטח תהיה מסוגל להצליח בתקופת החיים הנוכחית.

מתרגל: כעת אני מבין שפאלון דאפא לא יופץ באופן נרחב למין האנושי של העתיד. אז לא יהיה צורך שאמשיך לטפח בתקופת החיים הבאה שלי. האם החשיבה הזאת נכונה?

המאסטר: אמרת שלא תוכל להצליח בתקופת החיים הזאת ושתמשיך לטפח בתקופת החיים הבאה שלך, אבל שלא יהיה פאלון דאפא בתקופת החיים הבאה שלך ולכן לא יהיה טעם לטפח בזמן ההוא. אבל משום שהגשת את השאלה, משמעות הדבר היא שעדיין יש לך הרצון לטפח. התקדם במרץ. ותר על ההחזקות שלך וטפח באמת. על מה אינך יכול לוותר? אתה יודע שאף לא אירוע אחד בקוסמוס הזה מתרחש במקרה. אירוע כזה עצום התרחש בחברה האנושית – האם זה יכול להיות במקרה? אינני יכול לחשוף דברים לגבי המין האנושי של העתיד, משום שאז אתה תבוא ללמוד מתוך החזקה. זה יהיה ללמוד עם החזקה. אני חושב שהסיבה שאינך מצליח להתקדם במרץ היא שאין לך עדיין הבנה מַסְפקת של הפא. הדרך לפתור את זה היא פשוט לקרוא יותר את הספר. זה לוקח רק מעט מזמנך, וזה אפילו לא גורם לך קושי פיזי או מנטלי. קרא יותר את הספר, נסה לפתור את הבעיות שלך, וראה אם תוכל להתקדם במרץ ואם תוכל להתמיד בטיפוח שלך.

מתרגל: ברכות למאסטר ממתרגלים בהונג קונג!

אנו מרגישים צער עמוק על הסיקור המעוות בכלי התקשורת של הונג קונג על המאסטר והפאלון דאפא. אחרי שהקשבנו להרצאות הפא של המאסטר בסידני ובניו זילנד, אנו התלמידים אפילו נחושים יותר להתקדם בנתיב של הפאלון דאפא של המאסטר, לטפח באמת ולהפיץ את הפא.

המאסטר: תודה לכולכם! (מחיאות כפיים). זה בלתי אפשרי שהפאלון דאפא יספק לכל אדם בעולם עותק של הספר, וזה בלתי אפשרי לספק עותק של הספר לכל אחד מיותר ממיליארד האנשים בסין ולקבוע היכן צריך למקם אותם. לבני אדם יש צד יודע, כמו גם צד שאינו יודע. אף שעל פני השטח הם אינם מבינים, למעשה לכולם יש צד יודע. כאשר אנשים מתוודעים למילים פאלון דאפא וג'ן, שן, רן, מחשבות מסוימות יעלו במחשבתם. מה שהוא חושב באותו הרגע עשוי לקבוע את העתיד שלו ולקבוע את המיקום שלו. אז לא משנה איך היה הסיקור ואיך הם פעלו, כפי שאמרתי אתמול, כמעט בכל פינה של העולם אנשים שמעו על מה שהתרחש; יכול להיות שלכל אחד יש מחשבה לגבי העניין הזה. זה לא עניין פשוט כל כך. כשמדובר בדאפא כה רציני, חשבו על זה: מה שהעיתונאי כתב, הוא יצטרך לשאת באחריות על מעשיו. וזה לא מוגבל לזה, משום שכל אדם ואדם בחברה האנושית הרגילה, וכל ישות, יצטרכו בעתיד לשאת באחריות לכל מה שהם עשו. זוהי אמת אבסולוטית – זה עניין אמיתי לחלוטין. לתקוף את הדאפא – זה בפני עצמו אינו דבר קטן, משום שבני אדם נוצרו על ידי הפא הזה. אם אדם מתנגד אפילו לו, לאן הוא יגיע בסוף?

מתרגל: אחרי שקראתי את הספר "הונג יין" דמעות זלגו על פניי, והפקתי ממנו תועלת רבה. זהו עוד ספר יקר-ערך למען הטיפוח שלנו.

המאסטר: בספר הזה בעיקר כתבתי על דברים בטיפוח ועל דברים הקשורים לפא. חשבתי שאם תקראו אותו זה יעזור לכם להשתפר, אז פרסמנו אותו.

מתרגל: בנוגע לדברים שהתרחשו בבייג'ינג, כולנו צריכים לשאת את זה ולהיות נחושים בדאפא.

המאסטר: כמובן שזה נכון שעל אנשים להצליח לטפח את עצמם. אבל אם אחרים מאשימים אתכם שאתם דרך רעה ואתם נותרים אדישים, אז הייתי אומר שזה לא כל כך בסדר. זה משום שכל אחד מהמתרגלים שלנו מטפח בדאפא, והוא יודע עד כמה הדאפא הוא יקר-ערך. להוקיר את הדאפא זה להוקיר את עצמך. במהלך לימוד הדאפא שלכם, אתם תיתקלו לעתים קרובות במבחנים מסוימים, כולל מבחנים בחלומותיכם, בעבודה המעשית, ובחיי היום-יום שלכם. הם כמו בחנים הנערכים אחרי תקופת לימוד, הבודקים אם אתה יציב ואם למדת היטב. אבל אני יכול לספר לכם שיהיו מבחנים עד הרגע האחרון שבו תגיעו לשלמות בדאפא.

מתרגל: אם הגֶנִים הגורמים למחלות גנטיות יוסרו, האם לאלו המעורבים בכך – כמו למשל טכנאים במעבדה וילדים שנולדו לאחר מכן, כולל אלו שבממד הזה וגם בממדים האחרים – יהיה עניין של רווח או הפסד?

המאסטר: איך לנסח את זה? אתם לא מסוגלים לגעת בדברים בממדים אחרים. אנשים כל הזמן חוקרים את התחום של מדעי החיים של האדם, אבל מה שהם יכולים לדעת עליו הוא רק המצב של פני-השטח החיצוניים ביותר של הגוף האנושי, המורכבים ממולקולות. עם זאת, בני אדם לעולם לא ידעו מה באופן מהותי מרכיב את חיי האדם. אף שאנשים מנסים לרדת לעומק חיי האדם ולחקור מהם באמת החיים, הדברים הללו יישארו לנצח מסתורין עבור המין האנושי. אין שום סיכוי שיורשה לבני אדם לדעת את המידע הזה. באשר לשאלה אם אנשים יהיו חופשיים ממחלות כאשר הגנים הגורמים למחלות גנטיות יוסרו, זה לא ממש עובד כך. לגוף האנושי יש גורמים משלו הגורמים למחלות. נוסף על כך, פתולוגים גילו שמחלות אינן נגרמות על ידי הגורמים שפעם טענו שהם הסיבה למחלות. אז זה בלתי אפשרי עבור בני אדם להיות חופשיים ממחלות.

מנקודת מבט של טיפוח, אם לאדם אין אף פעם בעיות בריאות אז הוא לבטח יגיע לגיהינום לאחר מותו. מדוע? אם מישהו רק יוצר קארמה ולא משלם את הקארמה שלו, אז הקארמה שהוא צובר תהיה פשוט רבה מדי. זו הסיבה שלאנשים יש בעיות בריאות, מצוקות, צרות בחיים, תלאות וזמנים קשים. כל אלה מסלקים את הקארמה של האנשים, הם מפחיתים את הקארמה שלהם. כשלמישהו יש בעיות בריאות, אז כמות גדולה למדי של קארמה מסולקת. אם כך, האם כשיש בעיות בריאות זה דבר טוב? כמובן שלא. אם האדם לא היה עושה את הדברים הרעים ההם, אז היו לו מחלות רק לעתים נדירות. אז האם משמעות הדבר היא שאנשים לא צריכים להסיר את הגנים הגורמים לזה? למעשה, מה שאנשים רוצים לעשות, הם יכולים פשוט ללכת ולעשות את זה – אלו הם עניינים אנושיים. אני רק מספר לכם את העיקרון. בני אדם תמיד רוצים לחקור ותמיד רוצים "להתקדם". לבני אדם יש תמיד המחשבות המעוותות האלה, אז הם יכולים ללכת ולעשות את זה. המדע המודרני חדר לכל תחום של החיים והוא בכל מקום ומקום. נראה שהכול חי וקיים עבורו. תרגיש חופשי לעשות מחקר מהסוג הזה, משום שאנשים כיום פשוט חיים בתוך הנסיבות האלה. זו רק העבודה שלך. אני חושב שעליך לנסות את מיטבך לעשות אותה היטב. אין בכך בעיה.

באשר לרווחים או להפסדים שציינת, אין להם כל קשר לטיפוח. אתה רק עושה את עבודתך. העבודה שלך והטיפוח שלך הם נפרדים, והם לא אותו הדבר. העבודה שלך אינה יכולה להחליף את הטיפוח שלך. אבל השין-שינג שלך ומצב הטיפוח שלך ישתקפו בעבודתך, ובגישה שלך כלפי כל דבר שמסביבך.

מתרגל: אם הקוסמוס הוא מערכת מסודרת, והאנרגיה היא בלתי מוגבלת, אז איך תיאוריית הכאוס המודרנית מתאימה לתכנון הזה של הקוסמוס

המאסטר: למעשה, לא משנה כמה הדברים הם כאוטיים כאן, ברמה האנושית, ולא משנה כמה אסכולות של חשיבה קיימות – בסין העתיקה היו מאות אסכולות של פילוסופיה, וגם בזמנים האחרונים יש תיאוריות שונות בפילוסופיה ובדת – לא משנה מה הן אומרות או עושות, הן כולן דברים של הרמה הזו. הן אינן משפיעות על הקוסמוס. אתן לכם דוגמה. זה אולי יישמע כמו לדבר סָרָה באחרים, אבל זה למעשה אינו כך. אני רק נותן דוגמה: פח אשפה תמיד מפיק ריחות שונים, ואי אפשר להפסיק את זה. זה פשוט ביטוי של הכאוס במקום האנושי הזה. אז אין לזה קשר ישיר עם הקוסמוס. באמצעות הכאוס אנחנו יכולים לראות את לבם ומחשבתם של האנשים, ואנחנו יכולים לראות למי עדיין יש מחשבות נכונות.

מתרגל: פעם ישבתי בתנוחת הלוטוס שמונה שעות ועשרים דקות. מאז אני כל הזמן צולע. עכשיו זה הרבה יותר טוב. הייתכן שהייתה זאת שגיאה מצדי לעשות את זה?

המאסטר: שמונה שעות או יותר זה לא משהו שאתה סתם מנסה. זה טוב לתרגל יותר במסגרת היכולת שלך. אם זה עובר מעבר לגבולות שלך ועדיין אתה מתעקש לשבת בתנוחה הזו למשך זמן כה ארוך, או שאתה מתעקש לעשות משהו בצורה מסוימת, אז כמובן, לב כזה לטיפוח הוא טוב מאוד, אבל האם ייתכן שהתווספה החזקה? אם אכן יש לך החזקה לישיבה בתנוחת הלוטוס, היא יכולה לייצר גורם שיגרום לך להתעורר לעובדה הזאת ולהבין את זה. אז אני חושב שבטיפוח שלך אין עליך להחזיק בשום החזקה, אין עליך להתעקש להיות מספר אחת במשהו או לנסות לנצח את כולם באורך של המדיטציה, או לפתח כל החזקה אחרת. מובטח שבסופו של דבר תקבל את התוצאה ההפוכה. בטיפוח בדאפא אתה בהחלט אינך מורשה לפתח החזקות – אתה מורשה רק לסלק החזקות.

במקרה שבו באמצעות טיפוח ארוך-טווח תהיה מסוגל באופן טבעי לשבת בתנוחת הלוטוס למשך זמן כה ארוך, ונוסף על כך יהיה לך הזמן לזה כי שום דבר לא ידרוש את תשומת לבך בבית, ותוכל לשבת במשך זמן כה ארוך – אז אני חושב שזה בסדר. אבל יש דבר נוסף. אמרתי שהדאפא לא מעודד טיפוח במצב של דינג (שקט עמוק) למשך זמן ארוך. עליך לקרוא את הספר יותר, ללמוד את הפא יותר. עליך לטפח את הלב והמחשבה שלך באופן מודע ולהשתפר בתוך הפא. תרגילי הטיפוח הם אמצעי עזר להשגת השלמות. אז אילו היית משקיע את שמונה השעות האלה בלימוד הפא, אז אני חושב שהיית משתפר די הרבה. למעשה, אמרתי לכם בעבר שכאשר הפא הזה הופץ בהתחלה, כבר נלקח בחשבון כיצד יהיה אפשר לטפח בחברה האנושית הרגילה. רבים עסוקים בעבודתם, הזמן שלהם לחוץ, אז בוודאי לא יהיה להם זמן לעשות מדיטציה למשך זמן כה ארוך.

למעשה התייחסתי לנושא הזה בעבר. אפילו אם יש לך רק חצי שעה לעשות את המדיטציה, אני לא אתן לך להישאר מאחור. אתה לא תישאר מאחור מבחינת כל מה שאמור להיפתר באמצעות ביצוע התרגילים – צורת הטיפוח שלנו מכוונת בדיוק להתאים למצב הזה. אם כולם היו עושים את זה במשך שמונה שעות כל יום, אז לא היינו יכולים לעשות את העבודות שלנו בחברה האנושית הרגילה, ואחרים לא היו מבינים אותנו. זה לא יהיה בסדר. אני מדבר על עיקרון. זה לא אומר שאסור לך לעשות את זה או את ההוא. אם יש לך זמן רב, ואם אתה מסוגל באופן טבעי לעשות את המדיטציה במשך זמן ארוך מאוד, אז אינני נגד זה. מה שאני מתכוון הוא שאין עליך לעשות שום דבר עם החזקות.

צורת החשיבה שלי היא ברובה של המזרח. כרגע דיברתי במשך כל הזמן באופן המתייחס לשני הצדדים של כל נושא. אינני בטוח שהמתרגלים מהגזע הלבן יכלו להבין את זה. האם הבנתם? (מחיאות כפיים) יופי. כשאני מלמד את הפא, צורת החשיבה שלי היא לרוב אסייתית, אז רציתי לשאול אתכם.

מתרגל: אם ישות נוצרה בתוך שלושת העולמות, האם יהיה לה קשה מאוד לטפח אל מחוץ לשלושת העולמות?

המאסטר: לא בהכרח. זה היה קשה מאוד בדרכי הטיפוח של העבר. אפשר לומר שזה היה בלתי אפשרי. אף שהם אמרו שהם מציעים הצלה בצורה נרחבת לכל הישויות החיות, למעשה הם הציעו הצלה רק לאלו שירדו למטה מהעולמות שלהם. בדיוק כמו בודהא שאקיאמוני וישוע, שבאו להציל אנשים, הם הציעו הצלה לכל מי שהיה בתוך גבולות המסגרת של הגזעים שלהם. אבל עדיין היו מגבלות מסוימות. בזמן הנוכחי כל הישויות החיות של הקוסמוס ממקמות את עצמן מחדש, אז סביר שיהיו הזדמנויות מהסוג הזה [שעליו דיברת]. הכול תלוי בשאלה איך ישות מתייחסת לכל הדברים האלה.

מתרגל: הדאפא שלנו כולל עקרונות מאסכולות הבודהא, הטאו והצ'י-מן. האם עקרונות הפא שטאתאגאטות אחרים אימתו והתעוררו אליהם יכולים לספק לנו הדרכה?

המאסטר: לא. הדאפא מקיף את הכול, אבל אינך יכול להוסיף פנימה עקרונות של אף דרך צדדית, של אף שיטה צדדית ושל אף טאתאגאטה. הם יכולים רק להסיט את ההבנה שלך, משום שלא ניתן למקם אותם או להזכיר אותם באותה קטגוריה יחד עם הדאפא של הקוסמוס. הפא יצר רמות שונות של הבנה ושל סטטוס פרי. בכל מה שאתם מטפחים בתוך הדאפא נמצאים האלמנטים של ההתעוררות של עצמכם אל מול הפא, וזהו סטטוס הפרי של עצמכם שהגעתם אליו.

אתייחס למשהו כבדרך אגב: כמה מכם כאן הם חדשים שעדיין לא קראו את הספר שלי, או שהובאתם לכאן על ידי המתרגלים שלנו, או על ידי המשפחות שלכם. זה כנראה בזכות קשר קארמתי שאתם יושבים כאן. אבל עליי לומר לכם שאין לי זמן לענות על השאלות שלכם. מדוע? לא כל כך קל לי להגיע לכאן, וזאת הפעם הראשונה [שהמתרגלים שלי] עורכים ועידת פא אחרי שהם כאן במשך כמה שנים ויש להם שאלות רבות אליי לגבי הטיפוח שלהם. אז הזמן הוא יקר-ערך ביותר עבור מטפחים. זאת הסיבה מדוע אינני יכול להקדיש זמן עבורכם. אנא הבינו. מדוע זה, אם כן? השאלות שאתם שואלים נוטות להיות שאלות של אנשים רגילים, ואני לא מטפל בעניינים של החברה האנושית. מישהו שאל זה עתה: "היות שהמאסטר שלכם הוא כה בעל יכולת, מדוע הוא אינו משפר את כלכלת המדינה?" כולם יודעים שהתפתחות החברה האנושית מתרחשת בהתאם למערך של חוקי ההתפתחות. מה שיקרה בשלב מסוים נקבע על ידי אלוהויות. בודהות, טאואים ואלוהויות – כולם שומרים על כל הדברים האלה. לחלוטין לא ניתן לשבש את הדברים האלה על פי גחמה. אם כל האלוהויות האלה היו הולכות ועושות כל מה שהן רוצות, כבר מזמן לא היה אפילו שמץ של סדר בעולם, שלא לדבר על כלכלה משופרת.

אם לשפוט על פי השאלה שאותו מישהו העלה, ראשית הוא אינו אחד מהמטפחים שלנו; שנית, היא פרובוקטיבית; ושלישית, הוא חושב על דברים מנקודת מבט אנושית. האם על אלוהויות לעשות כל מה שבני אדם רוצים שהן יעשו? האם השמים צריכים לעשות כל מה שבני אדם רוצים? האם בני אדם מכתיבים לאלוהויות מה לעשות? אתה חושב שחשוב לשפר כלכלה של מדינה, אבל עליך לדעת שאלוהויות מתייחסות לדברים אחרים כחשובים יותר! אתם יודעים, לבני אדם חסר מזל טוב משום שהמוסריות שלהם התדרדרה, והלב האנושי התנוון כל כך. אם לב האנשים יהפוך לטוב, אז יהיה להם מזל טוב והם ישגשגו. האם אתה מבין את העקרונות האלה?! בני אדם התנוונו עד כדי כך, אבל אתה עדיין רוצה להשיג את הדבר הזה או את הדבר ההוא. מי ייתן לך את זה? כאן אינני מתייחס לגזע מסוים או למדינה מסוימת. אני מדבר על עיקרון כללי של הפא. כך זה עובד. כדי לקבל מזל טוב, על בני אדם להפחית את הקארמה שלהם. רק עם מוסריות עצומה בני אדם יכולים לשגשג ולהיות חזקים. קודם כל לאנשים חייב להיות לב טוב ופחות קארמה. אחרת לא רק הכלכלה תתדרדר. יהיו כל מיני סוגים של אסונות טבע ואסונות מידי אדם שיתרחשו כל הזמן. אבל כבן אדם, הוא לא הגיע להבין את זה, והוא אינו יודע שלכל דבר יש התכנון שלו. הוא רק חושב שלא משנה מה בני אדם רוצים לעשות, הם פשוט יכולים ללכת ולעשות אותו.

מתרגל: אנשים רעים שלא מפסיקים לעשות רע הם גם כן אנשים בעלי קשר גורלי, אז האם ניתן לוותר להם?

המאסטר: לא, אי אפשר. כשאנחנו אומרים שלכל דבר יש קשר גורלי, אנחנו מתייחסים לעובדה שחיי האנשים מתוכננים בצורה מסודרת. ציינתי בפא שיש שני מצבים שבהם ניתן לשנות את גורלו של אדם, שבהם אפשר לשנות את התכנון לגבי האדם. אחד הוא כאשר האדם עולה על נתיב של טיפוח. הטיפוח לא היה מתוכנן בחייך, אז כל החיים שלך יתוכננו מחדש. המצב השני הוא שכאשר אדם עושה דברים רעים הוא יכול לשנות את גורלו; לעשות דברים רעים ללא הפסקה יכול אפילו לשנות את הגורל של כל חייו. אם מישהו לא עושה דברים רעים, הוא לא יְיַצֵר כל קארמה. זאת הסיבה שכאשר אדם עושה דברים רעים זה יכול לשנות את גורלו ולשנות את התכנון המקורי שהיה עבורו. אבל מה שמצפה לו זו השמדה, שכבה אחר שכבה, כדי לשלם על כל מה שהוא עשה. טיפוח אכן יכול לשנות את חיי האדם. אין דרך אחרת.

מתרגל: כשאני קורא את "ג'ואן פאלון", אני לעתים קרובות שוכח רבים מהעקרונות העמוקים שלו זמן קצר אחרי שאני מסיים לקרוא אותו. אחרי שאני מקשיב להקלטות של הרצאת פא, לא נשאר מזה שום דבר אחרי כן.

המאסטר: זה נורמלי. מצד אחד, זה משום שיש יותר מדי דברים רעים במחשבתך בהתחלה. מצד שני, הצד שלך שהשיג את הפא זוכר את זה. זה החלק שלך שטיפח בהצלחה. כאשר אתה מתקדם כל הזמן בטיפוח, כמה שהשיפור שלך מהיר יותר, כך החלק שלך שהשלים את הטיפוח יופרד מהר יותר. הוא יופרד ברגע שהוא יגיע לאמת-המידה. מהרגע שהוא מופרד הוא אינו יכול לתקשר עם חלק פני-השטח שלך שטרם השלים את הטיפוח. זאת הסיבה שאתה מרגיש ששכחת הכול. משמעות הדבר היא שהחלק ההוא שלך איננו. זה משום שברגע שהוא עומד בדרישות, מתאים לאמת-המידה ועמד בדרישות של הפא, הוא מתרומם. החלק שהתרומם הוא אלוהות, והוא לבטח אינו יכול להתערבב עם בני אדם. כמובן, זה לא מוחלט. אלה שטיפחו בעבר בהרים וביערות מרוחקים לא היו כך, משום שלא היה להם מגע עם החברה האנושית הרגילה. אך תלמידי הדאפא מטפחים ממש בתוך החברה האנושית הרגילה. אם החלק האלוהי היה עושה אותם דברים כבן אדם, אז זה לחלוטין אסור, ולכן יש להפריד אותו. בין אם פעלת היטב או גרוע בצד הזה, הצד שטופח בהצלחה נותר בלתי פעיל, והוא אינו משתתף בעניינים אנושיים. זה מבטיח שהחלק שטופח בהצלחה לא ייפול למטה, ושהוא יוכל רק להשתפר כל הזמן. זאת הדרך הטובה ביותר.

זאת הסיבה שלפעמים אתה מרגיש ששוב שכחת את זה, או מה הסיבה שזמן מה אחרי שאתה עובר מבחן אתה מרגיש שאיכשהו ההחזקה חזרה. זה רק שהחלק שלך שטופח בהצלחה, החלק שעמד באמת-המידה, הופרד. זאת הסיבה. אבל זה לא לגמרי כך. כשאתה כל הזמן עושה טיפוח אמיתי, השינויים שבחלק האנושי שלך שהכי בפני-השטח ייעשו גדולים יותר ויותר, ואתה תהיה מסוגל לזכור עוד ועוד מהפא. אז זה מה שיקרה במשך תקופת זמן מסוימת, וזה נורמלי.

מתרגל: אני פחות ופחות נוטה לדבר כיום, ואני לוקח די בקלות כל דבר שאני עושה. אני גם נוטה לשכוח דברים. האם מצב כזה הוא נורמלי?

המאסטר: יש עוד מקרה הקשור לשכחה. בחייכם בקרב אנשים רגילים, במיוחד בסין, אנשים רבים מקדישים את כל מחשבתם למשֹחקי-מוחות ולניסיון להשיג יתרון על אנשים אחרים. אז המחשבות שלהם ודרכי החשיבה שלהם רעות מאוד, והן לחלוטין הפוכות ממחשבות של מטפחים. אנשים התרגלו לזה. בכל פעם שאתה חושב על בעיה, המחשבה שלך תלך לשם ותפנה למחשבות רעות. אז מה אנחנו יכולים לעשות בעניין? אני ראשית מכבה את החלק הזה של המחשבות שלך כך שהוא לא יהיה כל כך פעיל, זה מאפשר למחשבות הטובות שלך להיעשות פעילות יותר. זאת הסיבה שבמשך תקופת הזמן ההיא תגלה שאתה שוכח דברים בקלות. זה למענך. זה לחלוטין לא יעבוד אם כל פעם שתתחיל לחשוב, אתה תחשוב על רעיונות רעים. כמובן, אין זה כך שזה פשוט כל כך איום, אבל דרך החשיבה הזאת פשוט לא נכונה. ברגע שאתה חושב, אתה נמצא בצורת החשיבה הזאת, אז צריך לשנות את זה. למשך תקופת זמן מסוימת תהיה לך נטייה לשכוח דברים. זה נעשה למען הטיפוח שלך. אבל זה לא ישפיע על העבודה או על הלימודים שלך. בנוגע למצב שבו אתה מגלה שמשהו שעשית לא מרגיש נכון, זה כנראה קשור לכך שאתה משתפר. זה מתרחש משום שעקרונות הפא מתרוממים כל הזמן. אתה תגלה שמה שכרגע אתה מחשיב כנכון עשוי להיות לא לגמרי נכון אחרי שאתה משתפר. וכאשר אתה משתפר עוד, תגלה שמה שלפני רגע הבנת, שוב אינו ממש נכון. זה עשוי להיות המצב שתתנסה בו. ככל שאתה מטפח גבוה יותר, כך זה יהיה נכון יותר.

מתרגל: הטיפוח מתחיל מהמקור של ישות וממשיך עד ההגעה לשלמות; הגונג-ג'ו גדל מעל קצה הראש עד שהאדם מגיע לשלמות. מה הקשר בין שני התהליכים האלה?

המאסטר: הטרנספורמציה של הגוף על ידי חומר בעל אנרגיה גבוהה היא הטרנספורמציה של הגוף המולד (הבן-טי) שלך. לישויות מוארות גדולות יש כמויות עצומות של אנרגיה. האנרגיה הזאת מתבטאת כגונג-ג'ו בטיפוח, וזה החלק מהפא של המטפח שניתן לראות באופן חיצוני. הקיום שלה מאמץ שתי צורות שונות. כל מה שנדרש בטיפוח, כולל השינוי של המולקולות של הגוף שלו, נסמך על האנרגיה ההיא. היא יכולה לשנות את הכול. הטיפוח בדאפא מתחיל מהרמה המיקרוסקופית ביותר של החיים. אבל משום שהוא מישהו העושה טיפוח, הגוף החיצוני שלו משתנה גם כן. זה רק שהיחס ביניהם קטן מאוד. היחס הוא בערך אחוז אחד.

מתרגל: הטיפוח נעשה על ידי הגוף שבצד האנושי. אני מוצא שהעקרונות של הפא נעשו ברורים יותר, ואני משיג דברים בטבעיות מבלי לרדוף אחריהם. האם הבנה זו והרגשה זו נכונות?

המאסטר: כן! זה מצב טוב מאוד. כשאתה מגיע למצב הזה אתה מרגיש נינוח ושחייך יציבים. כשאתה ממשיך להתקדם, וכשאתה נעשה בהיר יותר ויותר לגבי עקרונות הפא, אז תגלה שהטיפוח הופך לפשוט יותר ויותר. דברים רבים לא ייראו כה מסובכים כפי שנראו מנקודת מבט אנושית. הכול יהיה ברור במבט אחד. כשאנשים רגילים נכנסים למחלוקת, הם מתווכחים ולא יכולים לשכנע זה את זה. אבל כשאינך מעורב בוויכוח שלהם, כשאתה מתבונן עליהם ברוגע מבחוץ, אז אתה יכול לשפוט מי צודק. אם אתה בכלל לא חלק מאנשים רגילים ואז אתה מסתכל על הוויכוח שלהם, אתה לא תצטרך לשמוע הרבה ותבין את הכול. אתה תחוש שאין על מה להתווכח. הכול יהיה ברור במבט אחד.

מתרגל: בשל גילי המבוגר, המפרקים שלי נוקשים וקשה לי מאוד לעשות את המדיטציה. ואפילו תנוחת חצי הלוטוס בלתי אפשרית עבורי. אני יכול לתרגל רק בישיבה עם שֹיכול קל.

המאסטר: טיפוח לא אמור להיות בעייתי לאנשים באף גיל. גיל מבוגר בפני עצמו אינו גורם לאתגרים בטיפוח, משום שגיל האדם אינו רלוונטי לטיפוח. בין אם אתם זקנים או צעירים, כולכם יכולים להבין את הפא. לגבי ישיבה בתנוחת הלוטוס, כמובן שאתייחס לזה אחרת בנוגע לאנשים בגיל מבוגר יותר. אם אף פעם כל חייך לא ישבת בתנוחת הלוטוס, והמפרקים והגידים שלך מעולם לא נמתחו עד כדי כך, מה ניתן לעשות? תעבוד על זה בהדרגה, אל תדאג, ואני חושב שבסוף תצליח לעשות את זה. אפילו אנשים בשנות השמונים שלהם או שמתקרבים לתשעים, ושמעולם לא ישבו בתנוחת הלוטוס, יכולים לעשות את זה. נסה זאת ושיהיה לך ביטחון מלא בעצמך. בעבר, מטפחים לרוב לא הצליחו להשיג את הטאו עד שהיו בשנות השמונים או התשעים שלהם, או אפילו עד שהיו בני יותר ממאה.

מתרגל: אנשים בעתיד לא ידעו על הפא הזה. אבל ב"יציבות הפא" נאמר: "אלפי הדורות הבאים צריכים לטפח לפי הדרך שהשארתי להם באופן אישי, רק אז יוכלו להגיע לשלמות."

המאסטר: כשאני מדבר אליכם אני יכול רק להשתמש בשפה אנושית. הפא הזה לעולם לא ישתנה בשום תחום או רמה של הקוסמוס. לעולם לא ניתן יהיה לשנות אותו שוב. אז הדאפא הזה של הקוסמוס יישאר לעד בלתי מנוצח. יתר על כן, יש לו היכולת לתקן את עצמו, כשהוא כל הזמן מביא את עצמו להרמוניה ושלמות כך שהוא לעד לא יהיה ניתן להריסה. אתם יודעים שבני אדם אינם ראויים להקשיב לפא כה עצום כזה. אין זה כך שבודהא שאקיאמוני לא לימד את הפא האמיתי או שישוע לא רצה להסביר אותו ביסודיות לאנשים. העניין הוא שלבני האדם מותר לשמוע רק עד גבול מסוים, אחרת הם ידעו את האמיתות של בודהות ואלוהויות, וזה אסור. היום סיפרתי לכם כל כך הרבה מסודות השמים. אם תגיעו לשלמות, אז מה שהרציתי עליו נאמר כולו לאלוהויות ולא לבני אדם.

הזיכרון של אלו שלא יוכלו להשיג את השלמות יימחק בעתיד – אסור להם לדעת שום דבר מזה. בדאפא הזה יש למעשה אנשים שיגיעו לעולם הפאלון, והוא מכיל את המשמעויות הפנימיות הספציפיות לדרך הטיפוח הזו. אז אם הדברים האלה יינתנו לאנשים או לא – ייקבע בעתיד. אבל המין האנושי בעתיד לא ידע על הדאפא עצמו, או עליי. אנשים יעבירו את זה הלאה במשך שנים רבות בתור סיפור אגדה, בדיוק כמו סיפורי האגדה שאנשים מספרים במשך שנים. הם גם יזכרו את הלקחים הרציניים שיושארו לבני אדם כאשר הישויות ברמה הזאת ימוקמו לבסוף מחדש.

מתרגל: פאלון גונג מלמד ג'ן-שן-רן. אז האם היה צריך ליישם "רן" כשהתקרית הלא הוגנת קרתה לתלמידי הפאלון גונג בטיאן-ג'ין?

המאסטר: השאלה הזאת נענתה, אז לא אדבר על זה עוד. "רן" מתבטא בכל ההתנהלות של מטפח, אבל אין משמעו לא לנקוט פעולה. האם אין עלינו ללכת ולהביע את דעותינו כאשר אנשים פוגעים באופן שרירותי בפא עצום שכזה? אומַר לכם שוב: המתרגלים שבאו לבייג'ינג לא היו שם כדי להפגין או כדי לצעוד; לא היו צעקות, לא היו סיסמאות ולא היו כוונות רעות. כולם באו לשם עם הכוונה הטובה להציג את המצב האמיתי למנהיגי המדינה. אני חושב שצריך לעשות את הדברים האלה. הם עשו זאת משום שהם חשו שהעוולות שנעשו לתלמידי הדאפא היו בדיוק כמו עוולות שנעשו להם עצמם. [הם חשו:] "כשאתה מאשים את [הדאפא] שהוא רע, זה אותו דבר כמו להאשים אותי שאני רע". כולם חשבו כך. כולם רצו לשקם את המוניטין של הדאפא ולהציג את המצב למנהיגי המדינה. זה נעשה בדיוק בשל המחשבה הזאת. זה לא היה מוטעה! האם אנשים רבים מדי הלכו לשם? הייתי אומר שלא רבים כל כך הלכו. היות שיש מאה מיליון אנשים שהם מתרגלים, אם כולם היו באים לשם זה היה בלתי נתפס – בייג'ינג אפילו לא הייתה יכולה להכיל כל כך הרבה אנשים. מתוך מאה מיליון בכל המדינה רק כעשרת אלפים באו לשם. איך זה יותר מדי? אם הם באמת היו מתייגים את זה ככת רעה, אז אני חושב שלא היו באים רק עשרת אלפים איש. האם יש משהו לא בסדר בהצגת המצב האמיתי לממשלה המרכזית? אין בזה שום דבר מוטעה! (מחיאות כפיים).

אמרנו שאיננו מתנגדים לממשלה ואיננו מתעסקים בפוליטיקה. הם כולם מנסים להיות אנשים טובים. האם יש משהו לא בסדר בזה? האם [על הרשויות] עדיין להתעקש להאשים אותם שהם רעים? אם הם כולם היו עושים אותם הדברים כמו אנשים רגילים, אז אפשר היה להגיד עליהם כל דבר, וכנראה שלא היה אכפת להם מזה. אבל הם באמת מנסים להיות אנשים טובים, ובכל זאת עדיין מאשימים אותם שהם רעים – איך הם יכולים שלא להרגיש נפגעים?

מתרגל: האם טוּב הלב של אדם נקבע על ידי הרמה של הטבע של הישות המקורית שלו?

המאסטר: טוּב-לב הוא למעשה הטבע המקורי של אדם. בעולם החולין הזה אפשר רק לקרוא לו השתקפות של הטוּב המולד של האדם. הוא שונה לחלוטין מזה של בני אדם שהיו במקורם לגמרי חיות או יצורים אחרים. כבני אדם, לכל אחד יש כמות מסוימת של טוּב-לב, משום שכל ישות חיה עמדה בקריטריונים של רמה מסוימת כשהיא נוצרה בתחום ההוא. רק שאנשים יוצרים מושגים שונים לאחר הלידה כדי להשיג אחיזה בחברה האנושית הרגילה. הם כל הזמן מגינים על עצמם, מגינים על האינטרסים הפעוטים שלהם, וכל הזמן פוגעים באחרים. אז טוב הלב שלהם פוחת עוד ועוד.

מתרגל: בודהות הם ברמה הגבוהה ביותר והמין האנושי הוא ברמה הנמוכה ביותר. כמה רמות יש בין הבודהות לבני האדם?

המאסטר: נראה שלא למדת את הפא. אני כבר הרציתי פעמים רבות למתרגלים שלי על מבנה הקוסמוס. אתה יכול לחפש את זה בספרים שלי. היות שהנושא הזה הוא רחב מאוד, זה לוקח זמן להתייחס אליו, וברגע הנוכחי זה לא משהו שניתן לענות עליו באופן מלא. בניגוד לאיך שאתה מדמיין את זה, בודהות אינם הגבוהים ביותר. בעבר, האלוהות הגבוהה ביותר הייתה חסרת צורה, לא היה לה גוף. מנקודת המבט של כל הקוסמוס, האלוהויות שיש להן גוף הן כולן ברמות הבינוניות או הנמוכות. מהרמות הגבוהות ומעלה, האלוהויות העצומות הן כולן חסרות צורה. הן כמו חומר חסר צורה שמרחף, אבל יש להן מחשבות וחיים. ככל שהרמות שלהן גבוהות יותר, כך יש להן יותר אנרגיה, והן יותר רבות עוצמה; ככל שהרמות שלהן גבוהות יותר, כך החוכמה שלהן עצומה יותר.

מתרגל: אני מתרגל רק חצי שנה, ולא היו לי כל תגובות או מצבי טיפוח מהתרגול שלנו. האם זה משום שהמאסטר לא דואג לי? לעתים אני חושב שאולי אני אדם עם איכות מולדת גדולה. האם זה בסדר שיש מחשבות מהסוג הזה?

המאסטר: יכולה להיות לך מחשבה מהסוג הזה או מסוג אחר, וזה בסדר גמור. אבל אל תיתן למחשבות האלה להפוך להחזקות שלך, ותר עליהן. למסלול הטיפוח של כל אחד יש תכנונים מסוימים, אז פשוט תתקדם בטיפוח. הדאפא זמין לכל הישויות החיות. אם אינני דואג לך כתלמיד, אז זו הבעיה שלי. למעשה, אתה מסוגל לראות את עקרונות הפא ולטפח בו אף על פי שאינך יכול לחוש בשינויים אצלך. אין משמעות הדבר שאינך עושה טיפוח. יש אנשים שהם באמת רגישים מאוד, בעוד שאחרים הם לא. אז מצבי הטיפוח של אנשים הם שונים. יכול להיות שלאדם הזה יש איכות מולדת גדולה, ויכול להיות שלא. אז זה יכול להיות כל תרחיש שהוא.

מתרגל: אם מישהו טיפח רק לרמה של ישויות שמימיות, האם עליו לחכות עד שגופו הפיזי ימות לפני שהוא יגיע למיקום שאליו הוא צריך להגיע?

המאסטר: לגבי ישות שמימית בתוך שלושת העולמות, אין לה הגוף המורכב מהשכבה הגדולה ביותר של חלקיקים מולקולריים. הגוף שלה מורכב מחלקיקים מיקרוסקופיים יותר מאשר הרמה הזאת של חלקיקים אנושיים. אז הוא אינו יכול לקחת לשם גוף של השכבה הזאת. אבל אני אמרתי שאין דבר כזה שמישהו משיג את השלמות בתוך שלושת העולמות. בלי לצאת משלושת העולמות אף אחד אינו יכול להיחשב כמי שהשיג את השלמות. למעשה יש אנשים מסוימים שפעלו טוב יותר יחסית לאחרים – כלומר שהם אנשים טובים בקרב האנשים הרגילים ויש להם פחות קארמה, או שהם עשו מעשים טובים רבים במהלך תקופות החיים שלהם. אפילו בלי לטפח הם מתרוממים לרמות שונות בתוך שלושת העולמות והופכים לישויות שמימיות. זה לא דורש טיפוח. אבל אחרי שנים רבות עליהם עדיין לרדת ולהתגלגל מחדש. לגבי דרכים צדדיות של טיפוח, יש סיבות אחרות מדוע הם אינם יכולים לצאת משלושת העולמות. זה עניינם ואנחנו לא מתייחסים לעניינים שלהם.

מתרגל: היות שאין לי נקודת מבט משל עצמי כאשר אני מתמודד עם דברים, אני מושפע בקלות מאנשים אחרים. האם המצב הזה נגרם בשל כך שלא התקדמתי במרץ?

המאסטר: זאת בעיה של רציונליות. כמטפח, נקודת המבט שלך כשאתה עושה דברים צריכה להיות מנוהלת על ידי מחשבות נכונות.

מתרגל: האם לעשות עבודה טובה קשור לטיפוח?

המאסטר: כשאתה עושה דברים בקרב אנשים רגילים, אם זה רק עניין טכני של כיצד לעשות את זה היטב וזה לא מערב את השין-שינג שלך, אז אני חושב שאין לזה קשר לטיפוח שלך. אם הבעיה שאתה ניצב מולה קשורה לשין-שינג, כלומר אם הדבר שאתה עושה יכול להוביל למשהו טוב או למשהו רע, אז אני חושב שתעשה את הדבר הנכון כל עוד תפעל בהתאם לאמות-המידה של מטפח עד כמה שאתה מסוגל.

מתרגל: האם חלק הגוף שכבר עבר טרנספורמציה או טרנספורמציה חלקית על ידי חומר בעל אנרגיה גבוהה עדיין מרוסן על ידי החוקים של הממד החומרי הזה?

המאסטר: אחרי שהוא יעבור טרנספורמציה מלאה, הוא לא יהיה. כל עוד החלק הזה לא עבר טרנספורמציה, הוא עלול להיות מושפע מהממד האנושי, הוא עלול להיות מרוסן על ידי הממד הזה.

מתרגל: לאכול אוכל חריף יוביל ליותר מדי חום פנימי, שיוביל לצינון ושיעול, ועודף אכילה יוביל לעלייה במשקל.

המאסטר: נראה שזאת שאלה שהעלה אדם רגיל – אין לה קשר עם מטפח. כמטפח, האנרגיה שנפלטת מהגוף שלך יכולה לשנות את מצב הגוף שלך אם תתכוון לכך או לא. אתה שונה מאנשים רגילים אחרי הכול. אם מטפח מודאג מאכילת אוכל חריף, אם הוא חושש שזה יוביל ליותר מדי חום פנימי, אז זאת החזקה. חוץ מזה, זה לא בדיוק כך בכל מקרה. כמטפח עליך להבין את הפא על בסיס הפא, ולחשוב על עצמך עם עקרונות גבוהים יותר. אם אתה עדיין משתמש בעקרונות של אנשים רגילים כדי לחשוב על עצמך, אז הייתי אומר שזה לא לגמרי בסדר. הלא כן? זאת בעיית שין-שינג. אנשים רגילים הם אלה המפחדים להצטנן או להשתעל. אני יודע שעוד לא התחלת לטפח. כמטפחים הגוף שלכם יהפוך בסופו של דבר ל"גוף לבן טהור", יֵצֵא אל מעבר לשלושת העולמות, ויהפוך לגוף המורכב מחומר בעל אנרגיה גבוהה. האם אין עלינו לעמוד באמות-מידה גבוהות יותר במהלך הטיפוח שלנו? אם תטען: "לפני שאגיע לשם אני עדיין יכול להשתמש במושגים אנושיים לחשוב על עצמי ולקבוע דרישות לעצמי", אז לַנֶצח תהיה בן אדם, ואפילו לא תדע אם עמדתָ באמת-המידה או לא. עליך תמיד לעמוד באמות-מידה גבוהות.

אם אתה רוצה לטפח, אתה יכול לנסות. יש מתרגלים שבעבר לא העזו לשתות מים קרים, ועכשיו כשהם עושים את זה, אין להם בעיות. הם פחדו מזה או מההוא, ועכשיו לאף אחד מהם אין כלל בעיות. הדברים שאנשים מאמינים בהם הם רק מושגים אנושיים. אתמול נתתי את הדוגמה של מתרגל שסיפר לי שהוא נפגע ממכונית. הכתפיים שלו, העצמות בגופו והאגן שלו, כולם נשברו. כשהוא היה מחוסר הכרה הוא נשלח לבית החולים. בית החולים אמר שיהיה לו קשה להתאושש, שהוא במצב קשה כל כך ושהגיע הזמן להתחיל לתכנן את ההלוויה שלו. אבל ביום השני הוא קם מהמיטה בעצמו ועזב. צוות בית החולים לא הצליח להבין את זה. הרופאים שאלו: "איך האיש הזה שרד?" והוא הלך הביתה. מאוחר יותר בית החולים רצה לברר מה המצב של אדם זה. הרופא שאל: "האם הוא עדיין הולך?" כשהוא מתכוון "האם הוא עדיין מסוגל ללכת?". אמרו לרופא שהוא כבר אינו הולך. הרופא הגיב: "אתם רואים, אמרתי לכם שהוא לא יהיה מסוגל". אבל אז מיד אמרו לרופא: "עכשיו הוא מסוגל לרוץ" (מחיאות כפיים). כמובן, אי אפשר להבין את זה באמצעות מושגים אנושיים. כלומר, כמטפח אתה צריך לדעת מה הוא הדבר הזה שאתה עושה. אין עליך לבלבל את עצמך תמיד עם אנשים רגילים.

מתרגל: בהצעת ההצלה לאנשים המאסטר פתח דלת כה רחבה. מדוע זה השפיע על כה הרבה אלוהויות בממדים שונים?

המאסטר: זה משום שאני מתקן את הפא! כולן עוברות תיקון (מחיאות כפיים). כל הישויות ממקמות את חייהן מחדש למקום העתידי שלהם.

מתרגל: יש מאמרים שצריך להשליך ויש בהם קטעים עם המילים המקוריות של המאסטר. איך לפתור את זה?

המאסטר: זה בסדר פשוט לשרוף אותם. היות שאתה תלמיד שמטפח, אינך מתכוון להיות חסר כבוד, ויכול להיות שאין לך מקום לשמור אותם. בפרט באשר לעותקים של הספר בכתב יד, כמה אנשים שאלו מה לעשות עם אלה שיש בהם טעויות. אפשר לשרוף את כולם, זאת לא בעיה. הפא הוא בממדים האחרים של האותיות, והאש שבעולם האנושי לא יכולה לגעת בו. מה שנהרס זה רק השכבה הגדולה ביותר של חלקיקים המרכיבים את הנייר והדיו של פני השטח.

מתרגל: במהלך המדיטציה עדיף לא לזוז. אם התנוחה של הגוף משתנה לא בכוונה וכבר לא עומדת בדרישות, האם זה בסדר שנתקן אותה כך שהיא תהיה תנוחה נכונה?

המאסטר: זה בסדר, ושום דבר לא יושפע מכך. כשמזהים משהו שאינו בסדר צריך לתקן אותו. אחרת, אם תִתְרַגל לזה, אז המנגנונים יתעוותו, אז יש לתקן אותו. אבל אין משמעות הדבר שלא יכול להיות שום הבדל זעיר בין תנועות של כל אחד. זה בלתי אפשרי שהתנועות של כולם יהיו בדיוק אותו דבר כאילו שהם יצאו מאותה תבנית. זה בהחלט בלתי אפשרי. כל עוד התנועות של כולם עומדות באופן בסיסי בדרישות, זה בסדר. עשו את מיטבכם לעשות את התרגילים ביחד. כשאתם עושים את התרגילים התנועות צריכות להיות אחידות.

מתרגל: אם אני עושה מדיטציה שעתיים, האם אני יכול לחלק את הזמן כך שתהיה חצי שעה לחיזוק הספֵירה וחצי שעה לכל אחת מתנוחות חיזוק העמוד, ואז חצי שעה למדיטציה שקטה?

המאסטר: אם אין לך שום הפרעה, או אם יש לך זמן רב ויכולת לשבת את משך הזמן הזה – אז אני לא נגד. אבל אל תיתן לזה להשפיע על החיים הנורמליים שלך, ואל תיתן לזה להשפיע על העבודה או על הלימודים שלך. בה בעת, עליך לתת עדיפות עליונה ללימוד הפא. אתה יכול למצוא פתרון לדברים האלה בעצמך. אי אפשר לומר שאתה טועה. לכל אחד יש לוח זמנים אחר. אבל וָדֵא שאתה נותן עדיפות עליונה ללימוד הפא.

מתרגלת: אני בת חמישים ושבע ואני מטפחת בדאפא יותר משנתיים. אבל המחזור שלי עדיין לא חזר.

המאסטר: המצב של כל אחד שונה, וזה לא בהכרח יהיה כמו שאת מצפה. אבל באופן כללי לאנשים יקרה המצב שדיברתי עליו. אינני יכול לדבר על מקרים פרטיים. אם אדבר על זה היום, זה שוב יהפוך למשהו כללי. לכל אחד יש מצב שונה, וכמטפחת אין עלייך להחשיב זאת כמשהו חשוב כל כך. אם תמשיכי לחשוב על זה, זה יהפוך להחזקה. אולי זה אמור להיות לך, אבל יכול להיות שזה לא יגיע. אפילו אם יהיה לך אותו, יכול להיות שאינך מורשה לראות את זה, וזה יכול לעבור טרנספורמציה בתוך הגוף שלך. אז אל תחשיבי את זה כעניין גדול. זה בסדר כך או כך. המצב של כל אחד שונה אחרי הכול. אין זה כך שאת יכולה לטפח אם יש לך את זה ואינך יכולה אם אין לך. זה לא הרעיון.

מתרגל: אני חי בניו זילנד וקשה לי לשרוד בלי לקבל תמיכה ממשלתית. האם זה יגרום לי לאבד דֶה? האם עליי לחזור לסין כדי לטפח?

המאסטר: לא משנה איפה אתה מטפח, זה אותו הדבר. זה לא משנה. לגבי בעיות בפרנסה, עדיף שתפתור אותן בעצמך. אם אין לך היכולת לפתור אותן, אז [לקבל תמיכה] אינו נחשב כמוטעה מצדך משום שאחרי הכול, במדינה הזאת יש קצבאות רווחה. אבל אני חושב שבין שאתה יכול לפתור אותן ובין שלא, ולא משנה איפה אתה מטפח, אם יש מצב כמו שלך, אז אינך צריך להחשיב את זה כעניין גדול. אתה יכול להגיע לשלמות כשאתה מטפח בכל מקום. אמרתי שעליכם לטפח בשעה שאתם מתאימים לדרך של אנשים רגילים עד כמה שאפשר, והמשמעויות של זה הן די רחבות. אם אתה חושב שבזמן הנוכחי עדיף לטפח כאן, אז פשוט עשה את זה. אבל אני חושב שאם אתה בריא וחזק אז אתה צריך לעשות את מיטבך כדי לפתור את הבעיה הזאת. אם אתה בגיל מבוגר, אז אינך צריך להחשיב את זה כעניין גדול. ישנם דברים רבים שאינם כמו שהם נראים על פני השטח, ולמקרים מיוחדים יתייחסו באופן מיוחד. היות שהמצב הזה אינו תופעה נפוצה, אינני רוצה לדבר עליו יותר מדי.

מתרגל: במאמר שלך "הרמוניה מושלמת" - לְמה בדיוק מתייחס "ויתור מוחלט"?

המאסטר: זה אומר להיפטר לחלוטין מכל ההחזקות שלך. כל עוד יש לך החזקה, היא תהיה כמו מנעול, כמו שער שחוסם מעבר, או כמו חבל המונֵע ממך להפליג. אתה צריך לפרוץ דרך כולן. כמובן, התייחסתי בעבר לעניין של כיצד לטפח את עצמך וכיצד לוותר על החזקות במהלך הטיפוח. לוותר על החזקות אין משמעו לוותר על כל הדברים החומריים ולהפוך לקבצנים. זאת אינה המשמעות. לא אחזור על זה שוב. המתרגלים החדשים בקרבכם שעדיין לא ברורים לגבי זה יכולים לקרוא את הספר.

מתרגל: במהלך תקופת תיקון הפא היו בהתחלה כמה ישויות ברמות גבוהות שרצו לעשות כמה מעשים טובים בכך שיסייעו לדאפא, אך במקום זאת הן הפכו למכשול, ועכשיו גם הן שייכות לישויות שיסולקו.

המאסטר: אומַר לכולכם, הפא עובר תיקון משום שכל הישויות החיות סטו מהדאפא. אז חישבו על זה: הוא אמנם ניסה לעשות משהו טוב, אבל האם אין לו עדיין המושגים הישנים שלו? אז האם הקריטריונים שלו אינם עדיין הקריטריונים הישנים? אז עדיף שהוא לא יעשה דבר, אחרת זה עלול להוסיף צרות. אם הוא מתעקש לעשות את זה, זה יגרום לנזק. זאת הסיבה מאחורי זה, לכן אף אחד לא יכול לעזור לו. אבל אם הן יעשו בקפדנות את מה שאני מבקש מהן לעשות, אז לא תהיה בעיה – זה יהיה הדבר המפואר ביותר.

מתרגל: בספר "הונג יין" המורה אומר: "מהמאקרו למיקרו ומעשרת הכיוונים מסתכלים על הרקיע". האם אני יכול לפרש זאת שהמורה צופה בגופים הקוסמיים ברמה הכי הכי מיקרוסקופית?

המאסטר: כן, זאת המשמעות. ה"מאקרו" ב"מהמאקרו למיקרו" מתייחס לחלקיק הגדול ביותר, העובר בהרבה את החלקיקים שאתם מבינים. למעשה, במילים פשוטות, האם אפילו יקום של תחום נרחב אינו בעצמו סְפֵרה גדולה? הוא חלקיק. האופן שבו אני מסתכל על הישויות החיות של הקוסמוס ועל מצבי הקיום הוא שונה מהאופן שבו בני אדם מסתכלים על חפצים – אין זו אותה צורת הסתכלות. "מיקרו" מתייחס להכי הכי מיקרוסקופי. יש פָּן נוסף של משמעות ב"מהמאקרו למיקרו", המתייחס למיקרוסקופי ביותר. "מאקרו" עצמו מייצג גם ענקיוּת. "מהמאקרו למיקרו ומעשרת הכיוונים" משמעו שצריך לראות הן את הגדול ביותר והן את הקטן ביותר, ובה בעת צריך לראות את המרחב הרחב ביותר. המושג באסכולת הבודהא של העולם של עשרת הכיוונים משמעו: הלמטה והלמעלה בתוספת כל שמונת הכיוונים האופקיים – אז אלה הם עשרת הכיוונים. זאת המשמעות. אפשר לראות את כל המקומות במבט אחד. "מהמאקרו למיקרו ומעשרת הכיוונים מסתכלים על הרקיע" משמעו שאם רוצים לראות בבירור את הגוף הקוסמי, כך צריך להסתכל עליו. כמובן, כמה שאתם מסוגלים להבין זה כמה שאתם מסוגלים להבין. לא אסביר מעבר לזה.

מתרגל: כשמישהו הפיץ את הפא לעמיתיו בעבודה הם אמרו שהם ילמדו את הדאפא אם הוא יוכל להוכיח שהמחלה שלו נרפאה. אז האדם הזה הלך לבית החולים לבדיקות, אבל התוצאות לא היו כל כך טובות. הוא מבולבל למדי.

המאסטר: עליך לבחון את השין-שינג שלך כדי לגלות את הסיבה. לפי השאלה הזאת אני יכול לראות שנכון לעכשיו לא למדת מספיק את הפא. השאלה ששאלת נראית פשוטה על פני השטח – הוא מתרגל כבר זמן ארוך כזה, והוא התכוון לעשות משהו טוב, אז מדוע הוא לא יכול היה לאמת את הפא לאחרים? זה לא כזה פשוט. בטיפוח, השיפור שלך וסילוק ההחזקות שלך הם בחשיבות העליונה. לגבי זה שתאפשר לאחרים לקבל את הפא, זה עניינם של אחרים וזה משני. השיפור שלך הוא בחשיבות העליונה. לא משנה מה אתה עושה, לא ניתן להפריד את זה מהשיפור של עצמך. אז כשאתה נתקל בדברים האלה, עליך להתבונן בשין-שינג שלך. אין לך הסימפטומים של מחלה, אינך לוקח תרופות במשך שנים רבות ואתה מרגיש בריא למדי לכל אורך הדרך. אז מה היה המצב לוּ היית חולה? מחלה הייתה משפיעה על העבודה שלך, על החיים שלך ועל הלימודים שלך, ורוב הזמן לא היית מרגיש טוב. האין זה כך כשיש מחלה? אם אינך בטוח לגבי הבריאות שלך, או אם יש לך החזקה חזקה כשאתה עושה משהו, אז סביר שתקבל אבחנה שגויה. זה בהחלט יכול להיות המקרה. טיפוח הוא באמת רציני מאוד – הוא הדבר הרציני ביותר. מנקודת מבט אחרת, האנשים האלה יבואו ללמוד רק אם הם יראו שהמחלה שלך נרפאה. איזה מין מניע יש להם ללמוד את הדאפא? מה שאנחנו רוצים זה אנשים שבאים ללמוד את הדאפא כדי לטפח.

מתרגל: אני שוקל לְלַמֵד פאלון דאפא את הילדים שלומדים אצלי סינית, אך אני חושש שאולי יש בזה סכנה מסוימת.

המאסטר: לא תהיה כל סכנה כלל, וזה יכול רק להועיל להם. לילדים לא יהיו בעיות קארמה או משהו כמו לעבור מבחנים כפי שיש למבוגרים. לילדים יש המצבים שלהם, ולחלוטין לא תהיה כל סכנה.

מתרגל: האם מטפח יכול לעשות סתימות או כתרים בשיניים?

המאסטר: זה בסדר גמור. לפני שהחלקים האלה של גוף פני-השטח שלך יעברו שינוי, אם אתה חש ששיניים במצב גרוע לא נראות טוב, אתה יכול פשוט לעשות סתימות. אין בעיה בזה. זה כמו לבחור איזה בגדים ללבוש ולהשתדל להתלבש מסודר יחסית – זה אותו הרעיון.

מתרגל: מורה נכבד, איך נוכל להבחין בין יוֹאוּ-וֶוי (עם כוונה) לבין ווּ-וֶוי (בלי כוונה)?

המאסטר: דיברתי על כך בעבר. בטיפוח שלנו בדאפא, יוֹאוּ-וֶוי ו-ווּ-וֶוי שונים מאלו של שיטות הטיפוח שבעבר. בעבר, כל פעילות נחשבה כיואו-ווי. אנשים אפילו התייחסו לאכילה ולהליכה כיוֹאוּ-וֶוי. אז הם היו נכנסים למצב של טראנס ולא זזים במשך תקופות ארוכות של זמן, והם היו פשוט יושבים שם במדיטציה. הם חשבו שזהו ווּ-וֶוי. הווּ-וֶוי שאני מלמד הוא האופן של הטיפוח בדאפא כיום. כולכם חיים בחברה האנושית הרגילה, וזה בלתי אפשרי לא לעשות כלום. אז אמרנו שהדרך לשיפור המרבי היא באמצעות שיפור המחשבה והלב שלנו – זה הדבר המהותי ביותר. למעשה, לא משנה אם זה היה ווּ-וֶוי או הטיפוח באמצעות קשיים שאנשים עשו בעבר, המטרה הסופית שלהם הייתה לשפר את המחשבה והלב האנושיים. אבל היום אני מְכַוֵון ישירות למחשבה וללב האנושיים, ומאפשר לכם לשפר את המחשבה והלב שלכם ישירות, אז טיפוח בדאפא הוא הדרך המהירה ביותר.

ווּ-וֶוי בדאפא משמעו לא לארגן לעצמך בכוונה קשיים או לתכנן בעצמך איך תטפח, ולא להתעקש לעשות דברים מסוימים שאתה חושב שהם טובים או לחפש קשיים לעצמך, לא להתעקש לעשות את זה או את ההוא. כל הדברים מהסוג הזה הם יוֹאוּ-וֶוי. לגבי הדברים האלה, עליך לעשות את מיטבך לשמור על מצב של ווּ-וֶוי ולטפח באופן טבעי. כשאתה אמור לעבוד, תעבוד; כשאתה אמור לקרוא את הספר, קרא את הספר; וכשאתה אמור לעשות את התרגילים, עשה את התרגילים. כשבעיות כלשהן מופיעות, עליך לדעת שהן מתרחשות בטיפוח שלך למען השיפור שלך. שפר את עצמך כל הזמן וקרא את הספר כל הזמן – כך מתקדמים במרץ בטיפוח. כל דבר אחר שאתה שואף אליו, שאתה חושב שהוא טוב, מועיל, או כל דבר אחר, יכול בהחלט להיות מכשול. אז אני חושב שבעניינים האלה, כמטפח דאפא, להתנהג בווּ-וֶוי משמעו לא לומר או לעשות דברים שאין עליך לעשות.

מתרגל: כאשר אני לומד את הפא, אני יכול לעתים להתעורר לסיבה מדוע המאסטר מלמד כפי שהוא מלמד. האם זאת תגובה נורמלית?

המאסטר: משהו כזה הוא מצב נורמלי בטיפוח, והדברים האלה אכן מתרחשים אצל רוב האנשים. יש משהו מסוים שאני עושה כאשר אני מלמד את הפא. כלומר, כשאני עונה על שאלות שאני חש שאינן קשורות ישירות לרוב האנשים ושהן קשורות רק לאנשים מעטים, או שהן אינן חשובות, אז ברוב המקרים התשובות שלי אינן מתייחסות לשאלה. היות שאני למעשה מלמד את הפא, אינני יכול לדבר על דברים שאינם מועילים. מה שאני מדבר עליו יושאר לאנשים, וכל הישויות החיות יקשיבו לו. זאת הסיבה שאינני יכול להתעכב על שאלה שאנשים כבר הבינו. אז אני מדבר על דברים אחרים שאני מוביל אליהם מהשאלה של האדם, דברים שעוד אנשים ועוד ישויות צריכים לדעת. יתר על כן, כשאני מלמד את הפא, ברגע שאני מגלה שהבנתם את הדבר בזמן שעניתי על השאלות הקודמות, אף שלא סיימתי להקריא את השאלות בפתקים שלכם, אני לא אסיים לקרוא אותן משום שכבר הבנתם. אני אשתמש אז בשאלה כּמַעֲבָר לנושאים אחרים. כך אני בדרך כלל עושה זאת. אז האופן שבו אני מלמד את הפא שונֶה מהאופן שבו אנשים רגילים פועלים כשהם עונים על שאלות.

מתרגל: לפעמים חוויתי והוארתי לעקרונות הקיום ולחוקים של תנועת החומר והחיים בקוסמוס. מָהֶם ההבדלים המהותיים בין ההבנות האלה לבין סטטוס הפרי שאשיג בעתיד?

המאסטר: זאת תופעה המתבטאת במחשבת האדם, והיא מתרחשת לעתים קרובות. מתרגלים רבים הגיעו להבין, תוך לימוד הפא, את עקרונות הפא השונים כפי שהם מתבטאים ברמות שונות. אבל קשה לנסח הבנות כאלה. ברגע שמתארים אותן במילים, הן כבר אינן כה מפוארות – נראֶה שהן הופכות להיות רק עקרונות אנושיים רגילים. זה משום שאי אפשר לבטא בשפה האנושית את הפא שברמות הגבוהות. אני מלמד אתכם רק באופן כללי, בעוד שהמראה האמיתי של עקרונות הפא הוא שונה. אז לפעמים כשאתה באמת יכול להתעורר לרמה ההיא של עקרונות הפא, והכול לפתע נעשה לך כה ברור, אז זה השיפור האמיתי שלך, ההבנה האמיתית שלך וההתרוממות האמיתית שלך.

דברים רבים שהתעוררת אליהם בעקרונות הפא הם נכונים. מה שאתה מתעורר אליו בלי לאחוז בהחזקות, הוא נכון. יש גם מקרים שבהם אתה אוחז בהחזקות שלך ומתעקש למצוא את העקרונות המתאימים להחזקות שלך. במקרים אלה סביר מאוד שההחזקות שלך יובילו את קארמת המחשבה שלך להמציא ולבטא דברים מזויפים. אבל הם אינם ביטויים של עקרונות הפא, אז הם מזויפים. רק כשאתה לא אוחז באף החזקה או מושג תוכל לראות את העקרונות האמיתיים של הפא. לדוגמה, כאשר אתה מנסה לאֱמוד את הדאפא באמצעות החזקות, כאשר אתה חושב שהדבר הזה נכון, הדבר ההוא מוטעה, או כשאתה מסכים עם החלק הזה ויש לך בעיות עם החלק ההוא, אז לא תוכל לראות דבר. זה משום שהפא הוא רציני. בני אדם אינם מורשים לאֱמוד את עקרונות הפא או את העקרונות של בודהות. זאת הסיבה שלא תוכל לראות דבר. בנוגע לדברים הספציפיים האלה, או לדברים שהתעוררת אליהם, בהחלט יכול להיות שהם מצבים שונים שחשת ברמות השונות. אבל זה עוד רחוק מסטטוס הפרי הסופי שלך. אם זה לא היה המצב, אז לא היית שואל היום שאלות משום שהיית מבין את כולן. אז מה שהגעת להבין הם רק הביטויים הספציפיים של עקרונות הפא בתחומים שונים וברמות שונות.

מתרגל: האם אפשר לשאול את המורה מדוע הפיקו מוסיקת תרגול חדשה? מתרגלים מהגזע הלבן מוצאים שקשה קצת להתרגל לזה.

המאסטר: זה נעשה משום שסרט ההקלטה המקורי של המוסיקה שהפקנו – הִתְבַּלָה, והיה צריך לעשות את זה מחדש. [לולא זאת] איכות הקלטות הייתה מושפעת, משום שכל סרטי ההקלטה המקוריים התבלו אחרי שהקליטו מהם פעמים רבות. עד שזה היה מגיע אליכם, האיכות הייתה יורדת עוד ועוד. זאת הבעיה שעמדה בפנינו, אז עשינו הפקה חדשה.

אם יש אנשים שלא לגמרי התרגלו להקלטה החדשה, אני חושב שאתם יכולים עדיין להקשיב לקָלטות הישנות. אין בכך בעיה. זה בסדר גם אם תרצו להשתמש בקלטות החדשות. אבל המתרגלים חשו שנראה שהקָלָטות החדשות הן בעלות צליל נקי יותר, משום שהן הקלטה חדשה. היות שסרט ההקלטה המקורי הוא הפעם נקי, אז איכות הצליל תהיה לבטח טובה יותר. זה המצב. כשאתם עושים את התרגילים, לא יהיה שום הבדל ממשי בטיפוח, חוץ מההבדל שאתם חשים.

מתרגל: מאסטר, בבקשה הסבר יותר בפירוט על "חומר-על".

המאסטר: לא ניתן לדבר על זה. אם הייתי מספר לכם על זה, אז יכול להיות שבעתיד המין האנושי יהיה מסוגל לפתוח את הממד הזה. לבני אדם אסור לפתוח את הממד הזה. לבני אדם אסור לדעת על זה.

מתרגל: היות שאינני יודע סינית, אינני בטוח אם התרגומים מדויקים.

המאסטר: אם אינך יודע סינית, אתה יכול לשאול את המתרגלים שיודעים סינית מה הפירוש. אבל זה יהיה קשה מאוד, משום שיש תשע הרצאות ויהיה קשה מאוד לאחרים לתרגם את כולן עבורך. למרבה המזל, בארה"ב זמינות ההקְלטות של ההרצאות שלי עם תרגום סימולטני, וזה פותר את הבעיה.

מתרגל: אני עובד בבית חולים ואני במגע עם מטופלים כל יום. האם לקארמה שלהם יש השפעה כלשהי עליי?

המאסטר: כשקארמה של מטופל מתבטאת באזור מסוים באופן חזק למדי, אז ייתכן שתירָאֶה מחלה באזור הזה של גוף המטופל. למעשה, לאנשים רבים יש קארמה רבה, רק שהיא איננה מתבטאת כמחלה. היא מתבטאת כאומללות וכחוסר נוחות בחיי היום יום שלהם. זה נפוץ למדי. במילים אחרות, קארמה נמצאת למעשה בכל מקום. אבל אין זה משפיע על הטיפוח שלך, וסביבת העבודה שלך בבית החולים לא תשפיע עליך. כיוון שאתה מטפח גונג, הסוג הזה של קארמה לא יכול להפריע לך.

אני זוכר שהיה מתרגל בארה"ב שעבד כנראה בחקר פתוגנים, שעשה ניסויים עם חיידקים וגידל חיידקים. הוא גילה שהחיידקים שעל זכוכיות הנושא [למיקרוסקופ] שהוא נגע בהן בידיו – כולם מתו. במילים אחרות, האנרגיה שנפלטה מידיו הרגה את החידקים. מצב כזה יכול להופיע. היות שהאנרגיה שלנו היא גונג, ומשיגים אותה באמצעות הטיפוח שלכם והיא נושאת את הדמות ואת המחשבות שלכם, אז אתם רק צריכים לחשוב במחשבתכם שאתם עושים ניסויים ואינכם רוצים להרוג אותם – והגונג לא יעשה את זה. יש מתרגלים שיצרו מחשבות אחרות. אין עליכם לחשוב כל יום: "וירוסים, ברגע שתבואו אני אהרוג אתכם". אל תחשבו כך בכלל, אחרת תיווצר החזקה. הניחו לזה. הוא לבד יודע איך להגן עליכם, משום שהוא תוצר של הטיפוח שלכם.

מתרגל: באופן רגיל אני יכול רוב הזמן לִדְבּוֹק באמות-המידה למתרגל, אבל בחלומות אני לעתים קרובות עושה דברים עם שין-שינג גרוע, ורב עם אנשים אחרים.

המאסטר: במקרים רגילים, כשאנחנו צלולי מחשבה, אנחנו יכולים להטיל על עצמנו מִשמעת ולפעול היטב. אבל מִשמעת כזאת אינה אומרת שעברת באופן מלא את מבחני השין-שינג שלך. יכול להיות שעשית את זה טוב כי ניסית להציל את כבודך, או כי ההיגיון שלך אמר שעליך לעשות את זה באופן הזה, אבל למעשה אולי הלב שלך לא הגיע לנקודה ההיא. הנימוק השטחי אִפשר לך לרסן את עצמך באופן רציונלי. אבל לא באמת נעשית עד כדי כך יציב בהתנהגות שלך, וזאת הסיבה שבשלב הזה יהיו לך מבחנים בחלומות שלך. למעשה, זה סימן ברור שעליך לעבוד על זה עוד. זה כל מה שזה אומר. חלומות אינם טיפוח, אבל הם מהווים מבחנים עבורך והם סוג של בדיקה של הטיפוח שלך.

מתרגל: אנשים אומרים תמיד שאמונה בבודהות, טאואים, אלוהויות ורוחות היא אמונה טפלה. איך עלינו להסביר להם את הדברים האלה כשאנחנו מפיצים את הפא?

המאסטר: אין כלל צורך שתספרו להם על הדברים האלה. וזה משום שאתם מפיצים את הפא כדי לאפשר לאנשים לקבל את הפא, ולא כדי לדחוף אותם החוצה. אתם יודעים, כשאתם מדברים ברמה גבוהה כזאת זה בדיוק כמו לדחוף אנשים החוצה. כשרק התחלתם לטפח, גם אתם התחלתם עם הבנה של העקרונות ברמות הנמוכות ביותר של הפא. היות שהדאפא מתחיל בוודאות מכך שהוא מלמד אנשים איך להיות אנשים טובים, זה גם המקום שממנו עליכם להתחיל לדבר. הפא הזה מסוגל לרפא אנשים, ולשמור על בריאותם, והוא יכול להפוך אדם למישהו בעל ערכים מוסריים גבוהים. אתם יכולים פשוט להתחיל בכך שתדברו על העקרונות, והאדם הזה באופן טבעי יבין את השאר תוך כדי ההשתפרות שלו. אם תדברו על דברים שהם גבוהים מדי ישר בהתחלה, יהיה לו קשה לקבל את זה, וכתוצאה מכך הוא לא ילמד את התרגול.

מתרגל: האם כאשר לא מסוגלים לבצע את מה שמתעוררים אליו זה נחשב "לעשות משהו מוטעה ביודעין"?

המאסטר: זה קורה משום שהאדם לא התייחס לעצמו כאל מטפח. אנשים רבים אינם מצליחים להיות עם הבנה טובה של מה שמתרחש כאשר הם עוברים מבחן, אבל אחרי שהם נרגעים הם מבינים. גם זה נחשב לכך שהגעת להבנה, רק שלא היית מסוגל להבין את זה באותו הזמן. אם לאחר שהבנת את זה עדיין אינך מסוגל לפעול בהתאם, משמעות הדבר היא שהטיפוח שלך אינו יציב. אם תהיה מסוגל לפעול נכון כשהבעיות יופיעו שוב, אז זה ייחשב לכך שעברת את זה. אבל אם עדיין אינך מסוגל לעבור את זה אפילו אחרי שהבנת הכול, אז עליך באמת ובתמים להקדיש מאמצים יציבים כדי להשתפר.

מתרגל: אני מטפח כארבע-חמש שנים. איך אני יכול לגלות באיזה שלב אני בטיפוח?

המאסטר: יש אנשים שאינם יכולים לחוש שום דבר בכלל. המפתח הוא להתייחס לעצמך כאל מתרגל. אל תחשוב שנותרו לך שנים רבות בחייך ושאתה יכול לטפח לאט לאט. אף שאתה עושה טיפוח ואינך יכול לעזוב את הדאפא, לא באמת הקדשת את עצמך. במילים אחרות, אינך מתקדם במרץ. זה לא יעבוד! היות שהדאפא הוא רציני, אינך יכול להתייחס אליו עם צורת מחשבה כזאת. אפילו לפא קטן ולדרכים קטנות לא אמורים להתייחס כך. היות שזה הדאפא, עליך לדעת להוקיר אותו. מה שהוא מעניק לך הם דברים שדרכים קטנות לעולם לא יוכלו לתת לך, אז עליך, באותה מידה, להתייחס אליו ברצינות הראויה.

מתרגל: הטבע הדמוני שלי הוא חזק למדי וגם הסביבה שלי אינה טובה. איך עליי להתמודד עם זה?

המאסטר: אני חושב ששני הדברים האלה קשורים לטיפוח שלך. או שזה נועד לעזור לך לסלק קארמה, או שזה נועד לעזור לך לשפר את השין-שינג שלך. אז עליך להסתכל עליהם באופן הנכון. יש אנשים הנמצאים במצבים קשים ביותר, אבל מצבים אלה לבטח טובים עבורכם, משום שאתם מטפחים. הסיבה שאתה חושב שהם אינם טובים עבורך היא שלא הִשַלְתָ את הצד האנושי שלך. אתה חש שמתייחסים אליך בצורה לא הוגנת, ואתה חושב שהאדם הזה לא צריך להתייחס אליך כך, ושהוא צריך להתייחס אליך טוב יותר. אבל מנקודת מבט של מתרגל, אם כולם יתייחסו אליך טוב כל כך, איך תעשה טיפוח? איך ייחשפו ההחזקות שלך? איך תשתפר? איך תסלק קארמה? האם אין זאת השאלה? אז לא צריכה להיות לך גישה מתרעמת או מתנגדת כשאתה נתקל באתגרים כאלה. עליך להתייחס אליהם באופן הנכון משום שהינך מטפח. אני שונה מכם – אם מישהו מתייחס אליי כך, או אם מישהו מתייחס לדאפא כך, אז זה רוע שפוגע בתיקון הפא.

מתרגלת: כשבעלי עבר מצוקה של סילוק קארמה ב-1997 היו לו סימפטומים הדומים לזה של אירוע מוחי. הוא צפה שוב ושוב בקלטות הווידיאו של הרצאות הפא. אחרי 21 יום הוא היה מסוגל לקום מהמיטה ולהקשיב להרצאות הפא. בתחילת 1998 הוא הצליח להתגבר על האתגרים הפיזיים ולהצטרף ללימוד הפא ולתרגול הקבוצתי באתר התרגול.

המאסטר: הדברים האלה התרחשו משום שהוא לא התקדם במרץ כשהוא למד את הפא. אבל משום שהוא החל לטפח, הייתי צריך להתייחס אליו כאל מטפח. בתור המאסטר שלו התייחסתי אליו כמטפח, אף על פי שהוא לא התקדם מספיק במרץ. אחרי הכול הוא למד וטיפח. המצב שבו מותיר אירוע מוחי את האדם הוא לרוב רציני מאוד, ואנשים רבים נותרים חצי משותקים. אבל הסימפטומים שלו היו קלים למדי. אם הוא היה מצליח לחשוב על עצמו עם מחשבות נכונות ולא לחשוב על עצמו כמישהו שיש לו בעיית בריאות, אני חושב שלא היה צריך לקרות מצב כזה. אם הוא היה מסוגל לעשות את זה, אז מצבו היה אפילו טוב יותר. עם זאת, בהחלט ייתכן שהייתה לו קארמה רבה בהיבט הזה, ושהיה עליו לסלק אותה באופן הזה. נוסף על כך, הדברים האלה מתרחשים כדי לראות אם אתה עדיין נחוש במצב הזה. אז גם זאת יכלה להיות הבעיה. מצבים שונים גורמים למצבי טיפוח שונים, וכל אדם הוא שונה. אבל הדאגה הגדולה ביותר שלי היא אם תוכל לנהל את עצמך כמטפח או לא. באמצעות המצב הזה אנחנו יכולים לראות שנראֶה שהוא עדיין לומד ומטפח, אבל שיש עדיין החזקות שעליו לסלק.

דבר נוסף הוא שאם בני משפחתו גם הם תלמידים, והם מתייחסים לדברים האלה כעניין גדול, אז זאת החזקה, וגם זה יגרום לדברים האלה להימשך. היות שהטיפוח לוקח בחשבון את הגעתכם לשלמות והוא אחראי לשיפור שלכם, אז הטיפוח לא אחראי רק עליו ומסלק את הקארמה שלו, אלא עליו לסלק גם את ההחזקות שלכם. עליך להיות מטפח אמיתי, להתקדם במרץ באמת, ולהיות מסוגל לוותר על כל דבר, ואז תראה מה יקרה. אם אתה מחזיק בדברים מסוימים יתר על המידה, זה יהפוך להחזקה גדולה, וזה ישפיע בתורו על אנשים אחרים. עליך לשים לב לדברים האלה. כמובן, ייתכן שכל הדברים האלה שדיברתי עליהם אינם חלים על המקרה הזה. יכול להיות שהמצב הזה שונה. במילים אחרות, אין עליך לפתח החזקה, משום שמה שדיברתי עליו הוא עקרונות פא.

מתרגל: במהלך הטיפוח, איך אני יכול לגרום לעצמי לעמוד בדרישות השונות שהדאפא קבע עבורנו ברמות השונות?

המאסטר: למתרגלים רבים יש מחשבה כזאת. אתה מתקשה לעמוד באופן מלא בדרישות עבורך במצב קיום מסוים, או לעמוד בסטנדרט של הרמה ההיא. וזה משום שאני משאיר לך את החלק האנושי הזה כדי שתוכל להמשיך לטפח בקרב אנשים רגילים. אנחנו מתחילים מההחזקות הגרועות ביותר ומסלקים אותן אחת אחת. דברים מסוימים מסולקים בהדרגה, שכבה אחר שכבה. לאחר ששכבה אחת מסולקת, יש עוד שכבה, וכך הלאה, עד שזה מגיע לשכבת פני השטח. כשהכול מסולק, זה אומר שהגעת לשלמות. לפני שהכול מסולק, עדיין יהיו לך התנהגויות אנושיות ומצבים אנושיים. זאת הגישה היחידה והטובה ביותר שאני יכול לתת, בה תהיו מסוגלים לחיות בקרב אנשים רגילים ולהצליח לטפח בקרבם. האם משמעות הדבר היא שמשום שעדיין יש לכם דברים אנושיים רגילים אתם יכולים להיות נרפים עם עצמכם מעתה ואילך? לא, זה לא! מה שסיפרתי לך הוא העיקרון של העניין הזה, אבל עליך כל הזמן להתקדם במרץ ולשים לעצמך סטנדרטים קפדניים – זהו טיפוח. אם אתה מרפה, זה לא ייחשב לכך שאתה עושה טיפוח. או שלכל הפחות אינך מתקדם במרץ. כך זה עובד. כדי שכל שכבה של דברים אנושיים רגילים תסולק, עליך לטפח בעצמך ולעשות מאמץ בעצמך.

מתרגל: כשאנחנו מפיצים את הפא, מה עלינו לעשות כדי לא להוסיף דברים אנושיים לדאפא?

המאסטר: כל עוד יש לכם החזקות אנושיות, הן עלולות לבטא את עצמן. המפתח הוא כיצד אתם מסלקים החזקה או מושג אנושי ברגע שאתם מבינים שיש לכם אותם. זה הדבר החשוב ביותר. אם אתם מגלים שיש בעיה ואתם מצליחים לסלק אותה, רק באופן זה הדברים שאתם עושים יהיו הטובים ביותר והקדושים ביותר.

מתרגל: לאחר שישויות חיות נוצרות בקוסמוס, לאיזו רמה של הקוסמוס שייכות אלו שאינן נופלות למטה? לאיזו ממלכה שמימית הן שייכות?

המאסטר: הקוסמוס הוא כה עצום, והפא מכסה את כולו, הפא יצר את כל העולמות. יש עולמות רבים יותר מאשר גרגירי האבק או גרגירי החול שאנחנו יכולים לראות, מספר עצום ובל-ישוער יותר מזה. יש אין-ספור מהם אפילו בגרגיר חול. כל גוף קוסמי יכול ליצור ישויות חיות – היצירה של חיים אינה מוגבלת לרמה מסוימת או לממלכה שמימית מסוימת. מה שאמרתי קודם לגבי הישויות החיות הנופלות מטה, הוא מצב נדיר הקורה פחות מאחת למאה מיליארד, ויתר על כן, הוא משהו המתרחש לאורך תקופת זמן עצומה ביותר. יש אין-ספור ישויות חיות בשמים, אך כמה ישויות חיות יש על כדור הארץ? זה לא משהו שאפשר להבין באמצעות מחשבות אנושיות.

מתרגל: כל עוד יש בודהות, יהיו שדים. אפשר לטפח לבודהא רק כאשר יש שדים. האם מישהו המתגלגל כאדם אחרי שהיה שד יושמד אפילו אם לא יעשה שום דבר מרושע?

המאסטר: בקוסמוס הזה יש גם מלכי-דמונים וגם מלכי-פא. מלך-פא הוא טַאתַאגָאטַה. אז ברמות מסוימות הם קיימים בו זמנית בהתאם ל"יצירה הדדית וריסון הדדי". אבל למעשה אין כל כך הרבה שדים. אלוהויות ישרות נמצאות בכל מקום. וזה משום שהשלילי אינו יכול להכניע את החיובי אף על פי שהשלילי אכן קיים. לפיכך, שדים הם תוצרים של הקוסמוס, ובלעדי השדים אכן לא הייתם מסוגלים לטפח. אתם יודעים, במהלך הטיפוח שלכם בקרב אנשים רגילים, אנשים יכולים לגרום לכם צרות רבות באמצעות הטבע הדמוני שלהם, ואתם כל הזמן משתפרים ופורצים קדימה. כשאתם מגיעים לרמות גבוהות יותר, בני אדם כבר אינם מסוגלים לגרום לכם צרות בכלל. זה משום שברגע שאנשים רואים אתכם, הדברים האנושיים הקטנים והטריוויאליים שלהם, כבר לא יהיו אפקטיביים, משום שהם חלשים למדי ואתם כבר מטפחים ברמה מסוימת. אלו שיפריעו לכם נראים כבני אדם, אך למעשה הם נשלטים על ידי שדים. יהיו שדים ברמות שונות שישלטו בבני אדם כדי ליצור מכשולים בטיפוח שלכם וכדי למנוע מכם לטפח. אבל המכשולים שנועדו למנוע מכם לטפח הם בדיוק ההזדמנות הטובה ביותר עבורכם לשלם קארמה ולהשתפר. כך אנחנו מסתכלים על זה.

ובאשר לכך שהם מתגלגלים מחדש ביקום ועדיין עושים כל מיני דברים רעים, אתם אולי יודעים שבטיפוח טנטרי של לאמה יש אלמנטים של טיפוח לשֵד. מדוע נדרש טיפוח כדי להפוך לשֵד? כדי לטפח למלך-דמונים הם צריכים להיפטר משבעת הרגשות ושש התשוקות, מהחזקות שונות ומכל ההחזקות האנושיות בטיפוח. רק אז הם יכולים להגיע לרמה ההיא. אז מדוע הם הופכים לשדים? הם לא מטפחים שָן, אז הם מלכי-דמונים. הם עמדו בסטנדרט והגיעו לרמה ההיא, אבל הם מלכי-דמונים. אם מישהו עושה כל מיני דברים רעים בקרב אנשים רגילים, אז אין זה משנה אם הוא היה במקור אלוהות או שד – הוא עומד בפני השמדה. זה המצב. אם שד מתגלגל כבן אדם אך אינו פוגע במין האנושי, אי אפשר להשמיד אותו. אם הוא מסוגל לקבל את הפא, הוא יכול גם כן לטפח, ואפילו להשיג את השלמות.

מתרגל: "אי אפשר יותר לטפח מהרגע שמגיעים לקאי-גונג" – האם משמעות הדבר היא שכבר לא צריך לעשות את התרגילים ולשפר את השין-שינג?

המאסטר: זה קורה משום שאימתת והוארת לסטטוס הפרי שלך. מהרגע שאתה מגיע להארה, כבר לא יהיו לך מחשבות אנושיות. תהיה לך צורת מחשבה שונה לחלוטין ומצב קיום שונה לחלוטין. תוכל לראות את כל מה שמתחת לתחום שבו אתה נמצא, תוכל לראות את כל אחת מהרמות האלה. זה שונה לחלוטין ממה שאתה כרגע מסוגל לדמיין כבן אדם. ברגע שאתה מאמת ומואר לסטטוס הפרי שלך, תהליך הטיפוח מסתיים. ישות אינה נמצאת לנצח במצב של טיפוח. זה תהליך של חזרה מהמקום הזה של בני האדם אל המיקום המקורי, וזה אינו תהליך נצחי שישות עוברת.

מתרגל: אחרי שמגיעים לקאי-גונג ברמה נמוכה, איך אדם יכול לשמור על הרמה הזאת, והאם הוא יוכל עדיין לטפח לרמות גבוהות יותר באותה תקופת חיים?

המאסטר: מדוע שתגיע לקאי-גונג ברמה נמוכה? אין בכלל סטטוס פרי בתוך שלושת העולמות. אבל אני רוצה שכולכם באמת תגיעו לשלמות, אז אף על פי שיש לא מעטים שכבר עכשיו נמצאים במצב של הארה, לא פתחתי את ההארה אצל אף אחד מכם, וזאת משום שיש לי תוכנית מקיפה לעניין הזה. ככלל, התכנונים לטיפוח שלכם נעשים באופן שיטתי ובהתאם למה שאתם מסוגלים לשאת ולמה שהבאתם איתכם. זה מדויק מאוד, וזה לא משהו שאפשר להבין באמצעות מחשבות אנושיות. אם אתה פיסת פלדה, אני בהחלט לא אתן לך להיות פיסת ברזל.

מתרגל: האם הפטריארך השישי של הזן בודהיזם הגיע לסטטוס של בּוֹדְהִיסָאטְווָה? האם הוויכוח שלו עם שן-שיו היה החזקה שלו?

המאסטר: הוא ארהאט של הפרי הראשון. אין לזה כל קשר לטיפוח שלנו. מה שאני מלמד אתכם הוא הפא הגדול, הטאו הגדול, אבל אתם מתעקשים לדבר אתי על דרכים קטנות. היות שבּוֹדְהִידְהַרְמָה עצמו לא היה בודהא אלא השיג את הפרי אמיתי של ארהאט, הרמה הגבוהה ביותר שתלמידיו יכלו להגיע אליה הייתה כמובן רק ארהאט. היות שהוא לא היה בודהא, איך יכלו העקרונות שהוא לימד להיות עקרונות של בודהא? מובן שלא. למעשה, בין שמדובר בבּוֹדְהִידְהַרְמָה ובין שמדובר בחמשת הפטריארכים שהגיעו אחריו – על כולם השגיחו בודהות. אחרת הוא אפילו לא היה מסוגל לטפח לארהאט. מה שבּוֹדְהִידְהַרְמָה לימד לא היה פא-הבודהא, אלא רק העקרונות של סטטוס הפרי של ארהאט שהוא התעורר אליהם ברמה שלו.

לגבי הוויכוח עם שן-שיו, זאת הייתה התבטאות של החזקות אנושיות בטיפוח שלהם. אני חושב שהארה הדרגתית או הארה פתאומית – שתי הגישות לטיפוח הן בסדר. אני חושב שזה קרה בגלל מצב המחשבה שהיה להם. במילים פשוטות, האם זה לא רק עניין של אם מגיעים להבין את הכול בבת אחת או בהדרגה? אז בנוגע להגעה לשלמות בבת אחת או הגעה לשלמות בהדרגה, כל עוד אתה יכול לטפח לשלמות, כל דרך שבה אתה עושה טיפוח ישר היא בסדר. האין זה אותו הרעיון? זה היה ויכוח רק בנוגע לגישה לטיפוח. זה בדיוק כמו אנשים שמאמינים בדתות: זה דבר נכון כשמסתכלים עליו מנקודת מבט אנושית, אבל כשמסתכלים על זה מנקודת מבט של אלוהות או בודהא – זה הכול החזקה. האם להחזיק בדת יכול בפני עצמו לאפשר לטיפוח של האדם להשיג את השלמות? האם יש איזו שהיא החזקה שניתן לסלק על ידי כך? אף לא אחת. להפך, זה מוסיף החזקה נוספת – ההחזקה להאמין בדבר הזה עצמו. זאת הסיבה ששאקיאמוני אמר שכל הדרכים שיש בהן כוונה הן אשלייתיות כמו בועות, משום שיש להן כוונה. אם אתה מאמין בדת, אין משמעות הדבר שאתה מאמין בבודהא. זה לבטח אינו רעיון כזה. זה משהו שבני אדם המציאו באמצעות חשיבה אנושית.

מתרגל: האם יש בינינו כאלה שהגיעו למצב של חצי קאי-גונג?

המאסטר: כן, יש כאלה שהם במצב של הארה הדרגתית, וזה למעשה שייך לחצי קאי-גונג. זה רק שהדרגה שונה אצל כל אחד. יש אנשים רבים במצב הזה.

מתרגל: אני מישהו שיודע מעט מאוד על פאלון דאפא. אם אני עושה טיפוח עם המשאלה להפוך לבודהא בעתיד, האם זאת החזקה?

המאסטר: כמובן שזאת החזקה. התפקיד של תלמיד הוא ללמוד. כל עוד אתה לומד היטב אתה באופן טבעי תקבל ציונים טובים ובאופן טבעי תוכל ללכת לאוניברסיטה. אם אתה פועל היטב בעבודתך, אז באופן טבעי יהיו לך הישגים. אי אפשר להתייחס לשאיפה שלך לטפח כמוטעית בפני עצמה. השאיפה להפוך לבודהא בפני עצמה משמעה שרוצים לחזור לאני המקורי האמיתי, שזה הייעוד הסופי של חיים בקוסמוס. איך זה יכול להיות מוטעה? זה בדיוק כמו שאנשים רוצים ללכת הביתה – איך זה יכול להיות מוטעה? זה אינו מוטעה. אבל אם במחשבתך אתה תמיד חושב: "אני רוצה לטפח לבודהא. מתי אוכל לטפח לבודהא? אני פשוט חייב לטפח לבודהא". כשיש מחשבות כאלה חזקות, זאת החזקה.

היום בבודהיזם אנשים אינם יודעים על דברים רבים. הנזירים הבודהיסטים המבוגרים יותר עזבו את העולם, והנזירים החדשים יותר, שבמהלך "מהפכת התרבות" חזרו לחיים חילוניים לזמן כה רב, חזרו אחרי "מהפכת התרבות" והפכו לנזירים ואבות מנזר. היה פער עצום והם אינם יודעים הכול על הטיפוח האמיתי שנעשה בעבר. וזה במיוחד כך משום שהבודהיזם חווה כמה מצוקות פא, הדברים המקוריים ביותר אָבדו לחלוטין, או שלא מבינים אותם. למעשה כל דור של זן בודהיזם נחשב כ'חופר לתוך קרן של פר', ובודהידהרמה אפילו הכיר בכך שיהיו רק שישה דורות – שלאחר מכן לא יהיה פא. אי אפשר היה להעביר את הפא שלו עוד הלאה, והוא גם לא יהיה אפקטיבי עבור אנשים. אבל אנשים היום עדיין מחזיקים בו בעקשנות. עברו כמעט אלף שנים מאז שהפטריארך השישי חְווֵי-נֵנְג עזב את העולם, ולאחר מכן לא הכירו בזה אף על פי שזה המשיך להיות מועבר. עכשיו עברו שישים דורות, ואנשים עדיין דבקים בזה בעקשנות. מה שבודהידהרמה לימד היה פא של ארהאט. פא של ארהאט הוא הקרוב ביותר לשלושת העולמות, כך שהוא הנמוך ביותר. העקרונות הנמוכים ביותר של הפא הם הקרובים ביותר לתיאוריות הפילוסופיה של בני אדם, אז קל לאנשים לקבל אותם. זאת הסיבה שאנשים רבים חושבים שהם השיגו את האמיתות הגבוהות ביותר של הפילוסופיה, והם ניגשים אל זה ומבינים את זה באותו אופן שהם היו ניגשים אל עקרונות של אנשים רגילים ומבינים אותם. זה המצב הנוכחי.

מתרגל: מדוע מרשים לישויות חיות לדעת את הדאפא המהותי של הקוסמוס?

המאסטר: משום שהן כולן יהפכו לאלוהויות אחרי שיגיעו לשלמות. לפני תחילת ההיסטוריה החדשה, כל אלו שלא יוכלו להגיע לשלמות יצטרכו להיות ממוקמות מחדש, להתחדש, או להיות מסולקות על ידי ההיסטוריה. אומר לכם, אף על פי שסיפרתי לכם כה רבים מסודות השמים, ולימדתי אתכם פא כה עצום, למעשה דיברתי רק באופן כללי באמצעות שפה אנושית, והמהות של העקרונות האמיתיים של הפא עדיין לא ידועה לכם. מה שאתם מודעים לו ויודעים עליו – הוא אותו החלק שלכם שכבר טיפח בהצלחה. זה גם החלק של עקרונות הפא שעליכם לדעת ברמה שלכם. אין זה כך שממש כל דבר ברמה ההיא יוצג בפניכם. זה משום שלאנשים בעולם הזה אסור לדעת את האמת. זה היה כך לאורך כל ההיסטוריה של הקוסמוס. אז הם יכולים לדעת רק את מה שהם אמורים לדעת.

מתרגל: כשישות חיה נופלת למטה, האם זה משום שהיא לא עמדה בקריטריון של אותה רמה בטיפוח שלה?

המאסטר: לא, אין זה כך. אם אינך מסוגל לטפח לסטטוס הפרי ההוא, אז כלל לא תוכל להגיע לשם. ישויות חיות הנוצרות ישירות בתחום ההוא עומדות באופן טבעי בקריטריונים של אותו התחום. אם ישות חיה יצרה מחשבות מסוימות או עשתה דברים מסוימים שהיא אינה אמורה לעשות ברמה שלה, זה עלול לגרום לה ליפול. אבל זה אינו כל כך פשוט. מחשבות אנושיות הן פעילות מאוד, ועשויות ליצור כל מיני רעיונות. וזה בגלל ההשפעה של הבלגן של המושגים שנוצרו אחרי הלידה שלכם ושל כל מיני סוגים של קארמה. בלעדי הדברים האלה תגלו שהמחשבה האנושית צלולה וטהורה. כשמגיעים לתחום של בודהא, לאדם לא יהיו דברים נמוכים כאלה. זה יהיה לגמרי אצילי. הוא יֵדַע הכול, כולל המחשבות של שְוָורים וסוסים. אבל הדברים האלה לא ישפיעו עליו, והוא אפילו לא ירצה לחשוב עליהם. הוא יֵדַע הכול בלי שיצטרך אפילו ליצור מחשבה.

מתרגל: איך אני יכול לדעת אם נעצרתי ברמה מסוימת. ואם זה המצב – איך אני יכול לפרוץ דרך זה?

המאסטר: למעשה, הסיבה שהטיפוח שלך הֵאֵט היא בעיקר שלא הקדשת הרבה מאמץ ללימוד הפא, ושלא היית קפדן מאוד עם עצמך. זאת בדרך כלל הסיבה. אינך יכול להָאֵט את ההתקדמות שלך במרץ בטיפוח. זִכרו את זה! ודאו שאתם מטפחים עד לסוף! כשיש פא עצום כזה המאפשר לאנשים לטפח, זה לבטח לא יימשך זמן רב מדי. אז אתם חייבים להתקדם במרץ.

מתרגל: היות שפאלון גונג גבוה יותר מפוא-פא, מדוע הוא נקרא פאלון פוא-פא?

המאסטר: אני יודע מה המצב שלך. למעשה אתה לא מבין. הסברתי את זה בבירור רב. "גבוה יותר מפוא-פא" – מהו פוא-פא? הפא ששאקיאמוני לימד הוא פוא-פא. ובודהא שאקימוני אמר שהיו לפניו שישה בודהות קדמוניים, אז האם הפא שלימדו ששת הבודהות הקדמוניים לא היה פוא-פא? האם הפא שיְלַמֵד הבודהא של העתיד, בודהא מַאֵיטְרִיָיה, לא יהיה פוא-פא? אז האם הפא המועבר על ידי טָאתָאגָאטות, שהם רבים כמו גרגירי החול בנהר הגאנגס, אינו פוא-פא? אז מהו פוא-פא אם כך? האם בודהא שאקיאמוני יכול לייצג את כל הטָאתָאגָאטות? לא, הוא לא יכול. האם בודהא שאקיאמוני יכול לייצג את כל פוא-פא? לא, הוא אינו יכול. למי שהגיש את הפתק הזה מלכתחילה אין הבנה ברורה של זה.

מדוע זה נקרא "פאלון פוא-פא", וידוע גם כ"פאלון דאפא"? כשקוראים לזה פאלון פוא-פא זה מֵקל להבדיל בינו לבין הבודהיזם של ימינו. זה רק שֵם שנועד להבדיל. למעשה, השמות האלה – כולל "פאלון דאפא" – הם כולם שמות בקרב אנשים רגילים, הם רק השמות שמראים לאנשים בחברה האנושית הרגילה. פאלון פוא-פא הוא למעשה הבסיס של הקוסמוס. הוא הבסיס שיוצר את כל הישויות החיות, כמו גם את כל הדברים וכל החומר שבקוסמוס.

מתרגל: יש הרבה שיטות לטיפוח בפוא-פא. האם יש שיטות שונות עבור אנשים שונים?

המאסטר: אין מושג כזה. אתה מתכוון שהם צריכים ליצור שיטות שונות במיוחד עבור אנשים שונים? האם אתה מתכוון לומר שפוא-פא הוא עד כדי כך טריוויאלי? פוא-פא לא נוצר עבור בני אדם או כדי להציל אנשים. בודהות מצילים אנשים משום שהם רחומים. אפילו בודהא שאקיאמוני אמר שטָאתָאגָאטות הם רבים כמו גרגירי החול בנהר הגאנגס, אבל בודהא שאקיאמוני היה היחיד שבא. האם אתה חושב שאם בודהא לא יציל אותך הוא ירגיש לא בנוח, או שיהיו לו ייסורי גמילה? בודהות לא נבראו עבור בני אדם. אין זה כך.

מתרגל: האם ספר אחד של פאלון גונג יכול לאפשר לכל המטפחים להגיע לשלמות?

המאסטר: אני יודע בשביל מה באת לכאן, אבל אסביר לך בכל זאת. כאשר בודהא שאקיאמוני לימד את הפא בעולם הזה לא היו כלל כתבים. מאוחר יותר, אחרי שבודהא שאקיאמוני כבר לא היה בעולם, אנשים חיברו את הכתבים מהזיכרון לפי מה ששאקיאמוני לימד. הפער בין זה לזה הוא עצום – כבר לא הייתה בהם הייחודיות של הזמן, המקום והנסיבות של זמנו. למרות זאת היו אנשים רבים שהצליחו בטיפוח באמצעות הכתבים האלה. מי יכול להכחיש את זה? כל מה שהיה להם היו הכתבים האלה. איך עוד לדעתך יכולים בני אדם לטפח?

מתרגל: פאלון דאפא הוא החוק הגדול של הקוסמוס, אז מדוע הדאפא הוא גם אחת מ-84,000 הדרכים?

המאסטר: זה רק מה שאנשים יכולים להבין. אם מספרים להם דברים ברמה גבוהה יותר, הם בכל מקרה לא יבינו אותם. למעשה, האם חשבתם על זה: עם כל הפוא-פא בכל הקוסמוס, לא יכול להיות שיש רק 84,000 דרכי טיפוח. טָאתָאגָאטות הם רבים כמו גרגירי החול בנהר הגאנגס, ולכל טָאתָאגָאטָה יש עקרונות הפא שלו שהוא אימת והתעורר אליהם. אבל הם כולם שייכים לאותה רמה. 84,000 – האם זה יכול להיות מוגבל רק למספר הזה? אפילו 840 מיליון אינו מספר מסַפק – יש כל כך הרבה מהן! יש כל כך הרבה דרכי טיפוח. אז האם כל הדרכים האלה אינן דרכי טיפוח שונות שנוצרו על ידי הדאפא שלנו – החוק הגדול של הקוסמוס – עבור הישויות החיות ברמות ההן, המאפשרות להן לאמת ולהתעורר לחלק של הפא מתוך הדאפא ברמות שונות? אז האם אין זה כולל את החלק שאני מספר עליו לאנשים היום, שהוא רק חלק של הפא שאנשים מסוגלים להבין ברמה שלהם? האין זה כך? אני יכול להשתמש רק באופנִים ובמושגים שבני אדם מסוגלים להבין כדי לספר להם על דברים. למעשה יש יותר מ-84,000, או שמונה מיליארד, או שמונים מיליארד, או אפילו שמונָה טריליון שיטות. יש רבות מאוד מהן, אבל את כולן אימתו, ולכולן התעוררו מתוך הדאפא. גם לדאפא שלנו יש ההתבטאות שלו ברמה הנמוכה ביותר עבור אנשים רגילים. אז האם לא כל אלה כלולים? אני פשוט משתמש במושג של 84,000 שיטות – שבודהא שאקיאמוני הותיר אחריו עבור האנשים ושסביר להניח שאנשי העולם יכירו – כדי להעביר עיקרון שבני אדם מסוגלים להבין, ואני עושה זאת כדי לעורר את המחשבות הנכונות של האנשים.

מתרגל: אחרי תיקון הפא הזה, האם שוב תתרחש סטייה בקוסמוס?

המאסטר: אלה אינם דברים שעליך לשאול לגביהם או שתוכל להבין באמצעות חשיבה אנושית. אני יכול רק לספר לכם שבפעם הזאת הדאפא מצויד ביכולת להביא את הכול לשלמות ולהרמוניה, ולתקן את הכול. אז זהו פא שאינו מתנוון (מחיאות כפיים).

מתרגל: לעתים קרובות אני חש שהמחשבה שלי ריקה ושאינני מבין על מה אחרים מדברים. מה זה בדיוק?

המאסטר: זה למעשה מצב טוב מאוד. לעתים, כאשר אנחנו בקרב אנשים רגילים, המוח שלנו נעשה מחושב מאוד. כשאחרים מעליבים אותך קצת, או שהם אומרים דברים שאתה אפילו קצת לא אוהב, אז אתה מיד עומד על המשמר ומחפש במחשבתך דברים כדי להגן על עצמך וכדי להשתמש בהם להתקפת-נגד. זה לחלוטין לא המצב של מטפח. מה אם כן אפשר לעשות? צריך לתקן את המחשבות האלה שלך במהלך הטיפוח שלך. במשך תקופת התיקון הזאת, כבר לא מרשים לך להשתמש במחשבות שאתה נוהג לחשוב כדי להגן על עצמך וכדי לפגוע באחרים. אז כאשר תשתמש שוב במחשבה הזאת באופן הזה, תגלה שהיא כבר לא קיימת ושהמחשבה שלך ריקה. כך זה נוטה לקרות. אז זה מועיל למטפח. זה נועד לחזק את המחשבות הישרות שלך כך שתוכל לנהל את עצמך היטב. זאת תופעה טובה בטיפוח.

מתרגל: השמדה התרחשה פעמים רבות בקוסמוס. מה מאפיין את אותן ישויות של רמה גבוהה וישויות חיות שהושמדו? מהי השמדה מוחלטת של גוף ונפש?

המאסטר: על איזה קוֹנְסֶפְּט של קוסמוס אתה מדבר? המחשבה שלך לא יכולה להבין עד כמה גדול הוא הקוסמוס באמת, אז אינך יכול לדעת כמה עצום הוא הקוסמוס שאתה מדבר עליו. כלומר, לא משנה כמה תרחיב את המחשבה שלך, הגודל העצום שאתה יכול לדמיין הוא עדיין מיקרוסקופי ביותר. אבל לא משנה כמה גדול טווח מסוים של הקוסמוס, אם השמדה מתרחשת שם אז כל החיים ברמה ההיא יושמדו, ולא יישאר דבר. זה מצב שונה מזה שבו ישויות חיות מנוונות מושמדות באופן אינדיווידואלי. הישויות המושמדות באופן אינדיווידואלי מושמדות שכבה אחר שכבה כדי לשלם על הקארמה שלהן. אז אפילו כאשר הן מתות, עליהן לשלם על הקארמה שלהן, לשלם את מה שהן חייבות. אבל הפיצוץ בקוסמוס הוא כזה שברגע אחד הכול מתפורר, ולא נותר דבר. זה כמובן מבעית. זה מבעית ביותר.

מתרגל: איך אני יכול לוודא שכל מחשבה שיש לי מושרשת בפא, ושהיא מתאימה בה בעת לדרך האמצעית מבלי ללכת לקיצוניות?

המאסטר: למעשה, אומַר לכם שאין עליכם להבין את זה כך. כל עוד אתה מסוגל למצוא את ההחסרות שלך כאשר אתה מטפח או כאשר אתה נתקל בצרות או בבעיות בחיי היום יום, אז אתה למעשה עושה טיפוח. להיות מסוגל לזהות את ההחסרות שלך ואז לפעול טוב יותר אחר כך – זהו טיפוח. באשר לאיך לוודא שמה שאתה אומר הוא בהתאמה לפא, ואיך להבטיח שכל מילה ופעולה שלך עומדות בסטנדרטים של הפא, הדברים האלה יקרו באופן טבעי תוך כדי שאתה משפר את עצמך. רמת השין-שינג שלך תשתקף באופן טבעי במילים ובפעולות שלך. אם אינך מקדיש תשומת לב ללימוד הפא ואתה מנסה לעשות את זה במכוון, אז לא תצליח להשיג את זה.

אני רק אומֵר לכם שבכל פעם שאתה עושה משהו, לא משנה מה אתה חושב או עושה, עליך להיות מסוגל לטפח את עצמך, ולפעול טוב יותר כשמופיע קונפליקט או כשאתה רואה את הבעיה שלך. זה מה שאני מבקש מכם לעשות, וזו שיטת הטיפוח המהותית ביותר עבור תלמידי דאפא. עבודה אינה טיפוח, אך כל דבר שמוצג בקרב אנשים רגילים הוא השתקפות של המחשבה של המטפח – ההתנהגות של אדם במהלך הטיפוח שלו תשתקף בעבודתו. במילים אחרות, החיים שלך אינם טיפוח, אך מצב הטיפוח שלך ישתקף במילים ובפעולות שלך, ובאופן שבו אתה חי. באשר לאימוץ הדרך האמצעית, כשלימדתי את עקרונות הפא, זה מה שדרשתי מכם תחת נסיבות מיוחדות. לדוגמה, כשאנחנו אומרים שזה לא טוב לעשות משהו משום שהוא פוגע בדאפא, אז אנשים מסוימים ילכו מיד לקיצוניות השנייה. אתה אומר להם שזה גם כן לא נכון, אז הם הולכים לקיצוניות השנייה. למצב הזה התייחסתי.

מתרגל: לעתים הצעתי לסייעים הצעות, אבל הם סירבו לקבל אותן בכל מיני תירוצים.

המאסטר: יכולות להיות שתי סיבות. הראשונה היא שהוא חושב שהוא צודק. השנייה היא שיכול להיות שהוא נחסם על ידי דברים שיש לו החזקה אליהם. אבל אי אפשר לומר שהוא לא טוב רק משום כך. סביר שהוא סילק החזקות רבות, רק שהוא עדיין עושה טיפוח ועדיין נותרו לו החזקות של אנשים רגילים, אז יהיו לו החזקות, ומושגים אנושיים רגילים. זאת הסיבה שכאשר הוא עושה דברים, אפילו כשהוא עושה דברים של דאפא, הוא אולי יציג החזקות אנושיות – זה מובן מאליו. זאת הסיבה שאמרתי שהעבודה שלהם למען הדאפא היא גם טיפוח, ושהם צריכים לשלב את עבודת הדאפא שלהם עם הטיפוח שלהם, משום שהם גם כן עדיין עושים טיפוח. עם זאת, גם אין עליכם ליצור מושגים כלשהם. כל עוד זה נובע מנקודת מוצא של תועלת לדאפא, כל דבר שייעשה – ייעשה היטב. נוסף על כך, עליך גם קודם כל להסתכל ולראות אם יש לך החזקות כלשהן. כשלא קיבלו את ההצעה שלך, האם הדבר הראשון שעשית היה לחשוב על הבעיות שיש לאחרים, או שהתבוננת קודם כל על עצמך?

מתרגל: מהן שלוש הדתות המוזכרות ב"הונג יין"?

המאסטר: בסין זה בדרך כלל מתייחס לקונפוציאניזם, לבודהיזם ולטאואיזם. זה מתייחס בעיקר לַסביבה של סין.

מתרגל: אם כל תלמיד אמור להשיג את השלמות, ולקחת עמו פאלון, אז איך עלינו להבין את התופעה שבעולמות של בודהות ואלוהויות בכל רחבי הקוסמוס יהיה פאלון?

המאסטר: דנתי בשאלה הזאת מזמן. זה רק שהמתרגל הזה לא קרא או לא שמע על זה. אנשים רבים לא מיועדים ללכת לעולם הפאלון. הפאלון שנתתי לכם נועד רק להטמיע את כל הדברים המקוריים שלכם לְמה שהוא הטוב ביותר בקוסמוס. אחרי תיקון הפא אתם תחזרו למקום שממנו באתם, ותחזרו למי שהייתם – אם זה בודהא, טאו או אלוהות. מספרם של אלה שילכו לעולם הפאלון הוא קטן למדי. כל מה שעשיתי נועד להטמיע אתכם לפא של הקוסמוס.

שאלה: הדתות חושבות שהן צודקות, אבל אין לכך ראיות. לפאלון גונג גם כן אין ראיות להוכיח שאתה צודק, אבל אתה מבקש מאנשים להאמין במה שאתה מלמד ולא בדברים של אחרים.

המאסטר: זה לא נכון. אף שאינך תלמיד שלי, אינני מתנגד לכך שאתה שואל שאלה כזאת. זה משום שלכל אחד יש מחשבות שונות כשהוא איננו מבין את הפא. למעשה אינני אומר שאנשים חייבים להאמין בי. מה שלימדתי אנשים זה עקרונות של הפא ועקרונות באופן כללי. אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה כשתצא היום מהדלת, ואף אחד לא יעצור בעדך. אין זה כך שאני מכריח מישהו ללמוד את זה. אני פשוט מספר לאנשים את התמונה האמיתית של טיפוח אמיתי. באשר לשאלה באיזו שיטה מישהו רוצה לטפח, זה עניינו של אותו אדם. אני פשוט חושש שאפילו לא העפת מבט על העקרונות של הפא הזה; קשה להיתקל בהזדמנות כזאת, אפילו באלפי או בעשרות אלפי שנים. בעבר אף אחד לא לימד [את מה שסיפרתי לכם]; בעבר לא הרשו לספר לבני אדם את סודות השמים. אז אני פשוט מאפשר לאנשים לדעת על זה. מה שאתה רוצה לטפח זה עניינך. בה בעת, אמרתי לאנשים שלאף דת אין אלוהות המשגיחה על הדברים. בעבר כשאדם היה בווידוי, הוא יכול היה באמת לחוש שאלוהים מקשיב לו, והיו אלוהויות שאפילו יכלו לענות במחשבתו של האדם. כיום אין שם אף אחד. אז אני מקווה שמי ששאל את השאלה הזאת יקרא את הספר וינסה להבין על מה הוא מדבר. לכולנו, בני האדם, יש מחשבות, וכולכם בעלי ידע. אחרי שתקרא את הספר תדע אם הוא נכון או מוטעה.

מתרגל: האם עליי לסייע בהוראת התרגילים, או שעליי להתמקד בלימוד הפא ובתרגול שלי? או שעליי לעשות את שניהם?

המאסטר: השיפור שלך והטיפוח שלך הם החשובים ביותר. כמובן, אם יש לך זמן, אתה יכול לעזור לאחרים לקבל את הפא – זה דבר נפלא ביותר. אנשים אינם מבינים כמה נורא הוא השלב שהמין האנושי הגיע אליו. הייתי אומר שזה לא דבר רע לאפשר לאחרים לדעת על זה ולעזור להם להפוך לאנשים טובים; אפילו אם הם לא יטפחו, הם לא יגיעו לנקודה שבה הם יושמדו. כמובן, זה אפילו טוב יותר אם הם יוכלו לטפח, כי זאת המטרה האולטימטיבית של להיות אדם.

מתרגל: האם זה נכון שככל שהמחשבה של האדם פשוטה יותר, כך קל לו יותר לפרוץ את הקליפה הזאת? ושככל שהאדם רחוק יותר מהטבע של הקוסמוס, כך קשה לו יותר לפרוץ את הקליפה האנושית?

המאסטר: אכן, זה כך. גיליתי שאנשים לבנים רבים הם טהורים ופשוטים מאוד, במיוחד אלה שבאזורים כפריים מרוחקים. הם באמת טהורים ופשוטים. אין להם את המושג הזה או את המושג ההוא. או אפילו אם יש להם, אז הם מעטים מאוד, וכך המכשולים שלהם להשגת הפא הם קטנים. זאת הסיבה שהטיאן-מו של לבנים רבים נפתחת ברגע שהם מתחילים לטפח.

מתרגל: לעתים אני באמת לא מבין מה הטעם להישאר בעולם האנושי הזה.

המאסטר: אתה צריך להוקיר את הטיפוח שלך בעולם האנושי הזה, ולהתקדם באופן עקבי ובמרץ בהבנת עקרונות הפא. העובדה ששום דבר בחברה הרגילה אינו מושך מטפחים היא משום שהרמה של המטפח גבוהה יותר מזאת של אדם רגיל. אתה אולי מרגיש שאתה לא רוצה להישאר כאן במקום האנושי הזה וחושב שזה חסר משמעות – עלול לקרות מצב כזה. אבל אם תבין שהזמן הזה הוא הזדמנות כה יקרת-ערך לטיפוח ולחזרה למעלה, ותיתן יותר משקל לטיפוח בדאפא, אז לא תהיה לך ההרגשה הזאת.

אלה כל השאלות שאענה עליהן. במקור הוועידה תוכננה להימשך יום וחצי. הם הוסיפו זמן אחר-הצהריים כך שאוכל לענות על כמה שאלות נוספות עבורכם. אני מרגיש שהוועידה הייתה באופן כללי מוצלחת למדי. באמצעות הוועידה הזאת כולכם לבטח השתפרתם בהיבטים שונים, ותוכלו להשתמש בזה לאחר הוועידה כמוטיבציה להתקדם עוד יותר במרץ ולפעול טוב עוד יותר. זאת המטרה של ועידת הפא הזאת – לאפשר לכולם להשתפר זאת המטרה האמיתית של הוועידה הזאת שלנו. אחרת היא רק פורמליות. אנחנו בוודאי לא נרשה לעצמנו ליפול לתוך פורמליות. שום פורמליות לא תוכל לאפשר לאדם לטפח או לשפר את לבו ומחשבתו.

באמצעות לימוד הפא זה עם זה, כולכם תוכלו לגלות את ההחסרות של עצמכם, ותוכלו לראות איך אחרים מטפחים בהשוואה אליכם. אני מקווה שעם המוטיבציה הזאת תתקדמו יותר במרץ ותשיגו מהר יותר את השלמות.

היות שכל השאלות שעניתי עליהן כאן קשורות לטיפוח ברמות שונות, זה משהו גבוה למדי עבור אדם רגיל לשמוע אותו. כמובן, ההבנה שלכם גם כן מוגבלת. יש דברים מסוימים שאולי אינכם מסוגלים לקבל לגמרי. אבל לא משנה מה, העובדה שבאתם לוועידה הזאת היא כנראה בזכות קשר גורלי. זה לא יזיק לכם לקרוא את הספר. אם תקראו אותו בלי להחזיק בשום מושג, ייתכן שתוכלו לראות ולהבין דברים רבים רבים. מדוע אנשים כה רבים עושים טיפוח? זה בפני עצמו אמור לגרום לך לקרוא אותו ולגלות מה הסיבה האמיתית. לאנשים יש מחשבה ויש יכולת לחשוב בהיגיון. האנשים של ימינו הם אפילו בעלי ידע רב למדי. אתם יכולים לקרוא בעצמכם ולנתח את זה, ולהחליט בכוחות עצמכם אם זה טוב או רע, אמת או שקר. אף אחד לא נתן הוראה ולא אילץ אף אחד מהמטפחים היושבים כאן לבוא ללמוד. הם כולם מטפחים מרצונם החופשי והם מסוגלים באמת לטפח בדאפא. זאת הסיבה שוועידת הפא שלנו יכלה להתקיים היום. אני חושב שוועידת הפא הזאת הייתה מוצלחת למדי, ואני מקווה שתתקדמו יותר במרץ אחרי שתחזרו הביתה. תודה לכולכם! (מחיאות כפיים).

* * *

*הערת המתרגמים: "לבבות אנושיים" ניתן לתרגם גם כ"מחשבות אנושיות" – המילה xin בסינית פירושה הן לב והן מחשבה.

[1] שושלת מינג שלטה בשנים 1368 – 1644 לספירה.

 

התרגום לעברית של חלק ההרצאה פורסם ב-4.10.2021. התרגום נתון לשיפורים נוספים.

החלק הראשון של שאלות ותשובות עודכן בתאריך 14.3.2022

חלק שני של שו"ת הוכנס ב-15.4.2022

החלק האחרון של השאלות והתשובות הוכנס ביום 8.11.2022