לימוד הפא בסן-פרנציסקו בשנת 2005

(לי הונג-ג'י, 5 בנובמבר, 2005)

(מחיאות כפיים סוערות. תלמידים אומרים, "שלום מאסטר!")

בוקר טוב! (מחיאות כפיים. תלמידים: "מאסטר, בבקשה שב".) אם אני אעמוד תוכלו לראות אותי יותר טוב. עבדתם קשה. (מחיאות כפיים) לא הייתי במערב כבר זמן מה, וכל העת רציתי לראות אתכם. עכשיו זה הזמן בו תלמידי דאפא מאמתים את הפא ומצילים יצורים חיים, ואתם עמלתם קשה. אבל בלי קשר למצב, תלמידי הדאפא כעת מבשילים בצורה שלמה מאי-פעם. ומשום שתהליך תיקון הפא נע קדימה ללא הרף, המצב הכולל השתנה במידה רבה.

אתם ראיתם, שאם בוחנים את הדברים לפי הגישה שיש לאנשים כלפי דאפא ותלמידי דאפא, ולפי היכולת של אנשים לראות דרך הפעולות חסרות-הבושה של המדיה המשמיצה של המק"ס, הכל השתנה. כיוון שכך, לתלמידי דאפא משמעות הדבר היא להיבחן תחת נסיבות ותנאים חדשים. וכך כאשר הנסיבות נעשות יותר קלות, האדם מועד להיעשות נרפה; כשהלחץ יורד זה מוביל את האדם להרגיש נינוח ולא להחשיב כל דקה כמו קודם. אבל זה לא מקובל. למעשה, אתם מטפחים, ואתם לא יכולים להרשות לעצמכם להפסיק להיות חרוצים לא משנה באיזה סוג של נסיבות אתם נתקלים. ככל שהדברים יהיו יותר רגועים או נוחים, למעשה, כך המבחן שאתם עומדים בו יותר רציני. לא משנה איך המצב ישתנה, התנאים של הטיפוח ומצב הטיפוח שנדרש מכם לעולם לא ישתנה, ולכן אתם לא יכולים להרפות. יתר על-כן, כפי שראיתם, למרות שהמצב משתנה, צל הרפאים המרושע לא נוקה עדיין לחלוטין וכרגע עדיין יש לו השפעה מאוד שלילית.

קחו את סן-פרנציסקו, לדוגמא. מצאתי שהסביבה של איזור העיר התחתית וזו של כל "איזור המפרץ" עדיין לא מספקת; הגורמים הרעים כאן עדיין נפוצים. למעשה, אתם צריכים להתמקד במקומות אלו. אתם צריכים ללכת למקומות בהם יש אנשים סינים רבים ולהבהיר את האמת, ולהציל את הקהיליות הסיניות הללו המורעלות קשות. כולכם ראיתם שהמקומות אליהם קבוצות תיירים מסין נוסעות הלוך ושוב הם המקום בו הם מרוכזים. יש גם אנשים סינים רבים בחלקים אחרים של "אזור המפרץ", אבל הם מפוזרים. המטרה שאתם מבהירים את האמת היא להציל כמה יצורים חיים שאפשר, ואלו שהורעלו בצורה החמורה ביותר הם בדיוק האנשים הסינים. על פני השטח, מה שתלמידי הדאפא עושים הוא לפעול נגד הרדיפה, אבל במציאות חובתכם הגדולה ביותר היא להציל יצורים חיים, וזו ההתגלמות האמיתית של אימות הפא. הרדיפה שמבוצעת נגד תלמידי דאפא ונגד האנשים בסין נפתחה על-ידי המפלגה המרושעת בסין, וזה אומר שאתם צריכים להתמקד בסין, להתמקד באנשים מסין. צ'יינה-טאון היא בדיוק סוג המקום שסינים מסין יותר מכל מבקרים בו באופן מרוכז, אז אתם לא יכולים להרפות שם ולהיכשל במקום ההוא, מקום בו יכולה להיות לתלמידי הדאפא השפעה עצומה. מסיבה זו על כולכם לעצור לרגע ולשאול את עצמכם ברצינות: האם הרגשתם שהמקומות האלו הם קצת יותר מדי מרושעים וקצת פחדתם? אבל חשבו על כך--מי באמת צריך לפחד ממי?

תחת הרדיפה האכזרית ביותר, תלמידי הדאפא בסין לא פחדו ומילאו את המוטל עליהם; הם למעשה אפילו טיפחו לנקודה של בשלות. למעשה אם תביטו לאחור על הדברים, למרות שנראה שאין סדר ברדיפה, הלא תסכימו שהשינויים במצב והנסיבות השונות שהתרחשו, לכולם יש מטרה? בין אם [משהו הוא בגלל] רצונו של מאסטר או שליטת הכוחות הישנים, האם המטרה מאחוריו היא לא הטיפוח המוצלח של תלמידי דאפא והתפוררות הרוע? האם כל זה היה יכול לקרות בצורה שרירותית? זה פשוט שלא מרשים לאנשים הרעים לראות את הסדר מאחורי זה. בכל פעם ששלטון המק"ס המרושע החליט להפיל מישהו, מי הצליח להחזיק מעמד אפילו למשך שלושה ימים? בעוד שאתם, הצלחתם לעבור שש או שבע שנים, וזה משהו שהמפלגה המרושעת פשוט לא חשבה שהוא אפשרי. האם זה משהו שאנשים רגילים היו יכולים לעשות? האם הם היו יכולים לעמוד בזה? אז האם הדברים האלו הם דברים של אנשים רגילים? האם הם דברים שאנשים רגילים יכולים לגרום להם? רק אנשים שמטפחים, רק אלו שאלוהויות דואגות להם, יכולים להצליח לעבור את זה. האין זה נכון? אז אין לתלמידי הדאפא ממה לפחד. וזה במיוחד כך מחוץ לסין--האין הסביבה נוחה יותר, באופן יחסי? אז ממה יש לפחד? ויתר על-כן, אתם באמת מצילים אנשים--בצורה פתוחה ומכובדת מצילים ממש את יישותם--והם יוכלו להרגיש את זה. מעבר לזה, בזמן שאתם עוסקים בהבהרת האמת, הטוּב שאתם מקרינים והמחשבות הנכונות שאתם מקרינים מפוררים את הרוע, מעוררים את החיים האלו שאתם מצילים וגורמים להם לשקם ממש את עצמם, וזה יכול להוביל אדם באמת להגיע לראות ברציונליות את הדברים בעצמו. וכמובן, ברגע שאנשים מתעוררים, המצב מיד שונה.

ישנם גם כמה תלמידים שאין להם הבנה טובה של השינויים במצב שהתרחשו בגלל תיקון הפא, ואת התופעה הזו, שחלה במספר קטן של מקרים, ניתן לראות בכל איזור. כלומר, בכל פעם שההתקדמות של דאפא נכנסת לשלב חדש, יש כמה תלמידים שאומדים את הטיפוח בדאפא עם חשיבה אנושית. הנתיב של טיפוח תלמידי הדאפא הוא כזה שהטיפוח שלכם לא כולל התנתקות מהעולם החילוני, זה סוג כזה של נתיב. אז, בעוד אתם מטפחים בחברה של האנשים הרגילים, או שאתם מזדהמים על-ידי החברה הרגילה או שאתם משנים את החברה הרגילה. וזה בטוח. לפיכך, לאורך דרך תיקון הפא, דאפא משנה ושינה כל דבר במהירות הברק, בזמן שתלמידי הדאפא מאמתים את הפא, מצילים יצורים חיים, ומנקים את הרוע שרודף את תלמידי הדאפא. השינויים במצב הכולל ימשיכו ללא הרף להביא בעולם האנושי למצבים שונים בתקופות זמן שונות. זה מה שתלמידים מתייחסים אליו כשהם מדברים על "התקדמות תיקון הפא". אבל ברגע ששינויים ברורים במצב העניינים מתרחשים, קומץ תלמידים לא יכול לעמוד בקצב. ובכל פעם שהם לא יכולים לעמוד בקצב, הם מעלים את התירוץ הגדול ביותר: "האם אנו לא נעשים פוליטיים? איך אנחנו יכולים לטפח ככה?" אבל האמת היא, שאלו שאומרים זאת הם, ברמה בסיסית, מסתכלים על טיפוח ומנהלים את עצמם בהתבסס על חשיבה אנושית. המקור היסודי של זה הוא פחד שמשתלט.

כפי שאמרתי קודם, זו הצורה שטיפוח תלמידי הדאפא מאמץ היום--הטיפוח נעשה בין אנשים רגילים, ואתם מטפחים בלי להתנתק מהעולם החילוני. דנתי בכך בעבר כשלימדתי את הפא: זה בדיוק משום שתלמידי דאפא מטפחים בדרך זו שהם יכולים להשיג משהו שמעולם לא נראה בהיסטוריה--בן אדם שהופך לאלוהי דרך טיפוח. (מחיאות כפיים) משום שזה נעשה בתוך המציאות של החברה האנושית, זה באמת המטפח עצמו שמנהל את עצמו היטב בתוך הפיתוי של רווח ארצי, אשר תחת משיכה ארצית עזה מצליח להיפטר מהחזקות אנושיות, ולהיפטר מכל מיני סוגים של סיבוכים שעולים מרגש. צורה זו של טיפוח מכוונת ישירות ללב האנושי, כלומר, היא מכוונת לתפיסות החושים הכי שטחיות של המטפח ומחשבותיו כתגובה אליהן, כמו גם פעולותיו הישירות. אז לאדם זה, אם בטיפוח הוא יכול לזנוח את כל זה, האין הוא מטפח את עצמו? האין הוא ממקם את עצמו בהיותו בתוך אינטרסים ממשיים, מיידיים? האם אנשים רגילים יכולים לעשות זאת? הם לא יכולים. והאם המטפחים של העבר יכלו? גם הם לא יכלו. אז שיטות הטיפוח של העבר, כל דרכי הטיפוח השונות שהושארו לחברה האנושית בהיסטוריה, אימצו את הגישה של לעזוב את החברה כדי לטפח. הם לא העזו לטפח בעולם החילוני, והאמינו שטיפוח שם לא היה מעשי. זה משום שלא היה להם החוק הגדול (דאפא)--לא היה להם החוק הגדול להנחות את הטיפוח שלהם. היום ישנו החוק הגדול להדריך אנשים. כעת אתם יכולים להשיג את זה, ואכן, זה משהו שיישמתם בפועל והשגתם. במילים אחרות, לא רק שדרך זו של טיפוח נסללה, אלא גם, הנסיונות המעשיים שלכם הוכיחו למכביר את הנכונות של הדרך הזו ואת הבשלות של תלמידי הדאפא כתוצאה מתהליך הטיפוח. אתם כעת בשלב האחרון של ללכת לקראת השלמות המלאה, ולכל אורך הדרך, ממש עד היום, עשיתם כך באופן יציב ומוצק ביותר. אפילו אם ליקויים התגלו בדרך זו או אחרת, למעשה, זה יהיה המקרה לכל צורת טיפוח, משום שעל כל דרך יש כאלו שנכשלים באמצע--כל זה נורמלי. תחת המבחנים שהלב האנושי נתון בהם, יתרחש מצב במטפח בו הבנות שנולדות ממחשבות אלוהיות וגם אנושיות נוכחות ומתנגשות. כשידה של חשיבה אנושית על העליונה, אדם זה הולך לקראת אנושיות; כשידן של חשיבה אלוהית והמחשבות הנכונות של האדם על העליונה, הוא הולך לקראת אלוהיות.

בואו נחשוב על זה, למעשה: מה זה "פוליטיקה"? ביחס לאנשים אחדים, בכל פעם שהם לא מבינים את הפעולות שאנו נוקטים בהן נגד הרדיפה, הם מתחילים להגיד שאנחנו "נעשים פוליטיים". כפי שאני רואה זאת, לאנשים מסויימים אלו בין תלמידי הדאפא שלנו [שלגביהם זה המקרה] יש פחד בפנים. באופן יסודי, זה פחד שגורם לנזק, ומוביל לחרדה אנושית. ביחס לאיך אנשים רגילים מתייחסים [למה שאנחנו עושים], תלמידי דאפא לא צריכים להיות מוטרדים בקשר לזה. כל עוד אתה, תלמיד דאפא, עושה דברים ישר, אתה תשנה את הסביבה מסביבך, ואתה תשנה אנשים. אתם לא צריכים להגיד הרבה. הדאפא שלי מסופר לתלמידי הדאפא של היום, לא לאנשים רגילים, ואתם לא צריכים להיות מוטרדים מדי לגבי מה אנשים יחשבו. כל עוד אתם הולכים ישר במסלול הטיפוח שלכם כאן בעולם האנושי, כולם יראו אתכם באור חיובי.

מה זה "פוליטיקה"? יש רעיונות שונים לגבי זה אפילו בין אנשים רגילים. אומר לכם שהמושג של "פוליטיקה" שיש לאנשים הסינים כולל את כל הפעילויות שאנשים עושים כתגובה לצורה של המערכת הפוליטית, או שהם קשורים למדיניות של המדינה וקוראים לזה "עיסוק בפוליטיקה". בחברה המערבית זה שונה. כפי שהם חושבים על כך, הדברים שאנשים עושים בספירה הציבורית, כשהם לא מערבים כסף או דת, נחשבים לעיסוק בפוליטיקה. אך בלי קשר לדרך בה המושג מוגדר או איך הוא מובן, מה שאני רוצה להעביר הוא שהצורה שהטיפוח מאמץ לא מוגבלת על-ידי הגבלות נוקשות. הטיפוח שאתם יודעים עליו מההיסטוריה כולל בודהיזם, בודהיזם מקורי, טאואיזם, טאואיזם מקורי וצורות הטיפוח שלהם, יחד עם קתוליות, נצרות, וכו', והמנהגים הדתיים שלהן, וכן היו גם דתות עתיקות וצורות שונות של אמונה באלוהות. אמונה דתית היא עצמה צורה של פעילות טיפוח, ובתהליך האמונה, אדם יכול להעלות את תחום המחשבה שלו--זה סוג כזה של שיטה. בין אם יש או אין להם את המושג של "טיפוח" בתרבות המערבית, זה עדיין נחשב לטיפוח בכל מקרה ומהדמיון נובע שנדרש מהאדם לשפר את עצמו. האין התהליך של חיים הנעים לעבר אלוהיות טיפוח? אך לא משנה איזו צורה אדם מאמץ, לא משנה איזו היא תהיה בין אלו שהשאירו לנו מהעבר, אני אומר לכם, הן לא הצורות היחידות של טיפוח, ופחות מזה חייבים כל החיים ביקום--במיוחד הגזע האנושי--להיצמד לצורות המעטות האלה. אז הן אינן הדרכים היחידות לאלוהיות. הן רק כמה צורות של תרבות טיפוח שניתנו לאדם על-ידי האלוהויות שלא ניתנות למדידה, לא ניתנות לספירה, ושום דבר יותר מזה. יתר על-כן, הן לא יכולות באמת לאפשר לאדם עצמו, או, לג'ו-יואן-שן שלו, לטפח לאלוהות. בעבר תמיד זה היה הפו-יואן-שן שעשה את הטיפוח. לאדם האמיתי, לא משנה באיזו שיטה הוא טיפח, הפו-יואן-שן שלו היה עוזב והאדם עצמו היה נשאר במעגל הלידה מחדש. בודהא שאקיאמוני הצהיר שהיו 84,000 שיטות טיפוח, אך זו הייתה הבנה שהועברה על בסיס התחום שלו ובתוך טווח מסוים. הטאואיסטים מחזיקים שישנן 3,600 שיטות טיפוח, וזה גם באופן דומה הבנה המבוססת על התחום המסוים שלהם. האמת היא, שעקרונות הפא שהם לימדו היו מוגבלים. אז כמה דרכים יש בקוסמוס שיכולות לאפשר לחיים להתרומם, לחזור לתחום גבוה יותר? יש אינספור דרכים. כמה שיש יצורים חיים, זה מספר הדרכים שיש. יש כה רבות. אז עם כל-כך הרבה צורות טיפוח, כמובן שלא ניתן להביא את כולן לכאן לחברה האנושית. לקוסמוס יש מספר לא ניתן למדידה, לא ניתן לחישוב של בודהות, אינספור אלוהויות, ויתר על-כן, לכל אחת מהמון האלוהויות נדמה שהקוסמוס במיקום שלהן כבר בקצהו, בלא חיים שקיימים מעליהן, ושום דבר לא קיים מעל המקום בו הן נמצאות. אבל, למעשה, בתחומים גדולים יותר יש עדיין עוד תחומים מאסיביים וגבוהים ללא השוואה ואפילו יותר בודהות ואלוהויות שאינם ניתנים למספר, וכשהם מסתכלים על האלוהויות מתחתיהם, הם רואים אותן כאנשים רגילים. אז כמה דרכים יש בדיוק? הן, גם כן, לאין-ספור. אתם יודעים שבודהא שאקיאמוני אימת והואר לשיטת הטיפוח שלו, שניתן לסכמה על-ידי המילים "איפוק מוסרי, מדיטציה בריכוז, חוכמה"; זו הדרך ששאקיאמוני אימת והואר אליה. יש בודהות כה רבים בגוף הקוסמי, הם פשוט לא ניתנים למדידה, לא ניתנים לחישוב, אך בקוסמוס אין בודהא שני שהאימות וההארה שלו כללו "איפוק מוסרי, מדיטציה בריכוז, חוכמה". במילים אחרות, לכל אלוהות יש את הדרך שלה, ולמערכת של כל אלוהות יש בשביל היצורים החיים שלה את הסטנדרטים הייחודיים של התחום שלה ואת הקריטריונים שלה המבוססים על החוק שלה לעלייה או הנפילה של חיים. אז האם לא הייתם אומרים שיש גישות רבות לטיפוח? המספר הוא עצום.

אחרי שאמרתי את כל זה, עלי לומר לכם: כיוון שיש כל-כך הרבה צורות טיפוח בקוסמוס הזה, מישהו שמסתכל על זה מנקודת מבט אנושית [יכול לתהות], בתיקון הפא האם יש איזו שהיא צורת טיפוח שלא יכולתי לתת לתלמידי הדאפא לאמץ ולהשתמש לטיפוח? להגיד את זה בצורה מפורשת, אם אני, המאסטר שלכם, לא הייתי נותן לכם לאמץ את הדרך הזו שאתם הולכים בה היום ובמקום זאת הייתי משתמש בצורה אחרת, אז עדיין הייתם יכולים לטפח לשלמות המלאה. אתם יודעים שהקוסמוס עובר את תיקון הפא וכל דבר נוצר מחדש, וזה שווה ליצירת הרקיע הקוסמי מחדש, יצירת הקוסמוס מחדש. ביחס לאיזו צורה הקוסמוס העתידי או החיים העתידיים יאמצו, ובאיזה אופן הם יתקיימו, או איזה סוג של פא ואילו אמצעים להצלת אנשים יושארו לעתיד--זה לא משהו שפשוט כל יצור חי יכולים לקבוע, בלי קשר לכמה הרמה של החיים האלו גבוהה, כי זה נוגע למה שהעתיד צריך. כיוון שצרכי העתיד הם הגורם הקובע, חשבו על זה, אם מאסטר היה נותן לכם לטפח במסגרת הפוליטיקה של החברה, האם זה היה עובד? (מחיאות כפיים) כן! זה בטוח היה עובד, זה בוודאות היה עובד. כל עוד היו לזה הסטנדרטים והדרישות של הפא, כל עוד חיים היו יכולים להתרומם, וכל עוד חיים היו יכולים להגיע לתחומים גבוהים, אז זה בוודאות היה עובד, כי זו הייתה הבחירה של העתיד, הבחירה של היקום העתידי, הבחירה של איזו צורת טיפוח תלמידי הדאפא ילכו על-פיה. (מחיאות כפיים) פשוט המאסטר לא בחר לתת לכם לאמץ את הדרך הזו, ללכת בדרך הטיפוח באופן הזה. אני העברתי לכם צורה רחבה יותר, האידיאלית ביותר של טיפוח, כי "הדרך הגדולה היא ללא צורה"! (מחיאות כפיים) כל אחד מכם הוא חלק מהחברה, משתייך לשכבות אחרות בחברה, לכל אחד יש את עבודתו או המקצוע שלו בחברה, ויש לו את המיומנויות שלו שהוא רכש. בכל סביבה, תחת ההדרכה של דאפא וחופשיים מצורה, כולם יכולים לטפח; אין חוקים או תקנות, אין צורה דתית, ואין מצוות. זה משהו שאף לא יצור שמיימי אחד בעבר העז לעשות, אך היום, תלמידי הדאפא ואני עשינו זאת. (מחיאות כפיים) למה זה כך? משום שהפא הזה הוא עצום, והחוק הגדול של היקום מציל ישירות את התלמידים של הדאפא. רק בדרך זו ניתן היה להשיג את זה.

תנו לי למעשה ללכת צעד נוסף קדימה. מה הכוונה ב-"להיעשות מעורבים בפוליטיקה", ומה הכוונה ב-"צורת טיפוח"? זה המקום בו אנשים רבים שוגים. נניח שאני, לי הונג-ג'י, הייתי בוחר בחיים האלה להיות קיסר ולהוביל קבוצה של נתינים לטפח. האם זה היה עובד? (מחיאות כפיים) כן! זה בוודאי היה עובד! כל עוד הפא היה ישר והיה יכול באמת להבטיח שחיים יתרוממו, וכל עוד היו הולכים בדרך בצורה ישרה, אז זה בוודאי היה עובד! אם זה באמת היה כמו שתיארתי, אז זה, גם כן, היה נחשב לבחירת העתיד, וזו גם היתה הדרישה של היקום העתידי. מאסטר לא נתן לכם לאמץ את הדרך הזו, זה הכל. מה נבחר ואיזו דרך מאמצים, קשור למה שהעתיד צריך, וזה מה שהמאסטר נותן לתלמידי הדאפא. אני בחרתי את הצורה הטובה ביותר של טיפוח לתת לכולכם. (מחיאות כפיים) מה שכעת דיברתי עליו, בהיותו עקרונות של רמות גבוהות, יהיה קשה לאדם רגיל להבין. הוא פשוט לא מסוגל להבין דברים כאלה. אני מלמד את הפא לתלמידי דאפא, ודי ברור לכם מה תלמידי הדאפא עושים. בעבר בשנים שמאסטר הפיץ את הפא, דיברתי על משהו, וזה משהו שתלמידים רבים שמעו עליו בעבר. כלומר, איך המערכות הבודהיסטית והטאואיסטית נלחמו על איזה הופעה חיצונית- -בודהיסטית או טאואיסטית--אני אבחר. הם התווכחו בחריפות על איזו צורה חיצונית של אלוהות אני אאמץ להפצת הפא, כיוון שאיזו הופעה של אלוהות שהיתה נבחרת היתה מעניקה תהילה וכבוד לקבוצה הזו של אלוהויות ולחיים הללו. חשבו על זה כולכם, בזמנו הטאואיסטים רצו שאני אשתמש בצורה טאואיסטית כדי להפיץ את הפא, ומסיבה זו בתקופה האחרונה הופיעה הדת הטאואיסטית בסין. בעבר לא הייתה דת טאואיסטית. זה היה מועבר ממאסטר לתלמיד יחיד ונעשה בפרטיות, אז זה לא היה יכול להציל יצורים חיים בקנה מידה גדול, להציל את כל היצורים החיים, להשגיח על כל-כך הרבה תלמידים, או לאפשר לכל-כך הרבה אנשים להגיע לשלמות המלאה. משום כך הם ייסדו את הדת הטאואיסטית. אבל כל זה הוא בעבר, ואלו דברים שכבר דיברתי עליהם בעבר, אז אני לא אמשיך לחזור על הדברים. כל זה הוא כדי לומר, איזו תיאוריה לטיפוח, איזו שיטה ליישום שלה, ואיזו צורה חיצונית היו מאמצים לטיפוח תלמידי הדאפא הייתה מאוד משמעותית, ובמיוחד היה משמעותי איזו שיטה מאסטר היה מאמץ. זה משום שבהיסטוריה הם ידעו הרבה לפני שדאפא יופץ כאן בחברה האנושית, וכך הכוחות הישנים לפני זמן רב, רב מאוד החלו לעשות תכנונים לדברים. ולמעשה, לא רק הכוחות הישנים עשו תכנונים מהסוג הזה. עם קוסמוס כזה אדיר, לא משנה איך אני אסביר לכם דברים, אני עושה את זה בתוך טווח שאתם יכולים להבין. לא משנה כמה היישות החומרית הזו עולה ולאיזה תחום היא מגיעה, זו עדיין רק מערכת ענקית אחת, ובאופן כללי זה ביחס למערכת הזו שאני מסביר לכם דברים. למעשה מערכת קוסמית מסוג זה, מערכת כה עצומה, נראית ליצורים החיים בתוכה ללא גבולות וללא קצוות, ואפילו לאלוהות ענקית היא נראית כך. אבל בהקשר של גוף קוסמי עוד יותר מרוחק, עוד יותר אדיר, היא למעשה רק גרגיר אבק. ובמקומות אפילו יותר מרוחקים יש עדיין אינספור גופים קוסמיים אחרים כאלו; ובמקומות כה רחוקים שלא ניתן להגיע אליהם--מקומות שאפילו אלוהויות לא יכולות להגיע אליהם--יש עדיין אפילו יותר גופים קוסמיים אדירים. איך היצורים החיים שם? איך הם מבדילים ברמות [של החיים] ואיך החיים הללו משפרים את עצמם? לאלוהויות במערכות אחרות אין דרך לדעת את זה, ולמעשה לא יבינו את זה. הדברים האלה שאני דן בהם אינם מתקבלים על הדעת אפילו לאלוהויות של יקומים אחרים.

מה שאני אומר לכולכם הוא שדברים רבים בחברה האנושית גם הם לא פשוטים. אתם יודעים שבחברה של ימינו יש באמת מערך מסחרר של מקצועות שונים. נראה שהחברה המודרנית הזו היא די משגשגת ויש בה הכל. למה זה כך? למה זה לא היה כך בחברות העתיקות? זה משום שכפי שאמרתי קודם, הרבה חיים מגופים קוסמיים רחוקים הביאו את הדברים שלהם לכאן לעולם האנושי. למה הם עשו זאת? לפני רגע דיברתי על איך מאסטר היה צריך לבחור בין [דמויות] בודהיסטיות וטאואיסטיות, איך אפילו ההופעה החיצונית הייתה מאוד משמעותית. ובכן, איך זה יכול להיות מוגבל רק לדברים האלה? מסלולי הטיפוח, הסוגים השונים של דרכי הטיפוח שנוצרו בהיסטוריה עבור המין האנושי, ואפילו צורות הקיום של הרבה קבוצות אתניות והמאפיינים של תרבויות שונות היו כולם תוצאה של כך שהאלוהויות הללו מגופים קוסמיים מרוחקים שמו את חלקם והציגו לדאפא את מה שיהיה מעורב במסלולים שלהם. הנקודה הייתה להביא לכאן את כל מה שלי הונג-ג'י יצטרך לבחור ממנו, כך שזה יהיה הוגן לכולם. תנו לי לתת לכם כמה דוגמאות פשוטות. כולכם יודעים שבנוסף לציור יש גם מוסיקה ופיסול. הדברים הללו, וגם מדע מודרני וטכנולוגיה, הם כולם מיומנויות שונות של פנים שונות של החיים האנושיים. זה נראה כאילו בני אדם יצרו את הדברים האלו בעצמם ועשו זאת כדי להעשיר את החברה האנושית, אך למעשה זה כלל אינו המקרה. אז מה הסיבה האמיתית? תנו לי להגיד לכם שאלו למעשה [חלקים של] טיפוח ומאפיינים ייחודיים של התחומים של חיים ממערכות מרוחקות. התרוממות בסוג כזה של תחום כוללת שילוב ההבנה של המיומנויות האלה עם הפא. זה דורש את התרוממות ההבנה של האדם, טיפוס למעלה ללא גבולות. חלקיקים שמרכיבים מימדים ברמה גבוהה הם קטנים יותר, ושדה-הקול שם גם מורכב מחלקיקים חומריים מיקרוסקופיים, כך שהמוסיקה יותר נעימה לאוזן והצבעים יותר יפים. כל חומר שכזה מורכב מחלקיקים מיקרוסקופיים ברמה גבוהה, שחיים במימדים ברמה נמוכה לא יכולים לגלות. היצירות והמיומנויות שם יותר מתקדמות וקסומות, והתרוממות של חיים משמעה ההתרוממות הכפולה של התחום והכישרון, והשיפור של ההבנה של החיים האלה בתחומים שונים. במילים אחרות, אם אשתמש במושגים של אנשים על כדור-הארץ לתאר את זה, כשאתה יכול ליצור דברים טובים, זה מפני שאתה אדם טוב או מפני שעשית משהו טוב. ולהיפך, רק כאשר אלוהויות רואות שאתה אדם טוב הן יעניקו לך חוכמה ויאפשרו לך ליצור דברים. ( מחיאות כפיים) האין החברה האנושית נשלטת על-ידי אלוהויות? בתוך כל הדברים האלו למעשה יש אלמנטים של הפא. אם הייתי נותן לכם לאמץ את השיטות האלו, האם עדיין הייתם יכולים לטפח? כן, הייתם יכולים לטפח באותה מידה. פשוט לא נתתי לכם לאמץ דרכים כאלה. אלו הן שיטות שמאמצים גופים קוסמיים שונים וחיים שונים.

בתהליך של תיקון הפא גיליתי מצב מסוים. איזה מצב, אתם שואלים? בגוף קוסמי עצום שהוא די מרוחק, ההתרוממות של חיים שם מאוד שונה מזו שמובנת על-ידי חיים במערכת הקוסמית שאתם נמצאים בה. הם מתקיימים על-ידי המיומנויות שלהם והשיפור המתמיד של המיומנויות הללו. האלוהויות ברמה גבוהה יותר, אם כך, קשרו בין האם החיים ברמות הנמוכות יותר יכולים להמציא דברים והאם הם יכולים לייצר דברים להתרוממות של התחומים שלהם. אם התחום של אדם מתרומם, החוכמה שלו תיפתח, ויוּתר לו לייצר דברים, ליצור דברים, ולהתרומם. אחרי שהוא יתרומם, הוא יבין שוב ושוב שהוא מסוגל להשיג את הדברים האלו רק בזכות העלייה במוסריות שלו, ויבין שהוא יכול להתרומם רק משום שהתחום שלו עלה. כל המערכת הענקית לאין ערוך הזו היא כזו, מתרוממים בזמן רדיפה אחרי כישרון מסוים. זה שונה לחלוטין ממה שיצורים חיים במערכת הקוסמית הזו, במיוחד בתקופה המודרנית, מבינים כטיפוח. אז, הרקיע העצום הענקי הוא למעשה מאוד אדיר, מורכב, ומסודר. בנוגע למה שמראים למין האנושי, מה שמותר למין האנושי לדעת עליו, ואפילו המיומנויות וסוגי התרבויות השונות ודרכי קיום שונות למין האנושי, בני אדם חושבים שדברים אלה מיועדים לשגשוג החברה האנושית. בני אדם רואים בידע ובמיומנויות שונות רק דברים שבאמצעות השגתם דרך נסיון חיים אמיתי הם העשירו את חייהם שלהם ויצרו את התרבויות שלהם. דבר מזה אינו נכון. בני אדם לא יצרו שום דבר ואינם מסוגלים ליצור דבר. אם משהו לא קיים בקוסמוס, אז לבני אדם אין בכלל סיכוי ליצור אותו. אפילו הדברים חסרי הערך והמנוונים ביותר בחברה הוכנסו על-ידי אלוהויות שונות. זה נעשה משום שהחברה האנושית נוהגת על-פי העיקרון של יצירה הדדית וריסון הדדי, אז יחד עם הטוב ניתן לה הרע. אך לתת לזה להיות רע לא הייתה המטרה של ההכנסה של זה. הסיבה היא שדברים אלו הם כה שונים מהרעיונות של המין האנושי, וההבדלים בצורות החיים הם כה עצומים, וכמה מהם הם ההיפך הגמור של צורות ישרות. כמובן, כמה דברים נעשו אפילו יותר רקובים מאז שהועברו לכאן בין בני-האדם, משום שבחברה האנושית ישנו הנושא של רגש, ותחת ההשפעה של רגש הדברים האלו נעשו יותר מושחתים ואפילו מאוד מלוכלכים. הם הפכו לגרועים הרבה יותר מאשר הם היו במקור, וזה נגרם על-ידי המין האנושי עצמו.

רק עכשיו דיברנו על הנושא של פוליטיקה ומה המשמעות של להיעשות פוליטי, וזה הוביל את מאסטר לדבר על הדברים האלו. זה היה כדי לעזור לשחרר את החשיבה שלכם כך שתוכלו להתבונן ביקום הזה ולדעת איך להסתכל על דברים שונים של המין האנושי. הם לא מה שהמין האנושי מדמיין שהם, הם לא כאלו פשוטים. ישנן הרבה שיטות שונות לטיפוח. הדאפא הזה שהעברתי לכם הוא כה עצום, אך יש אנשים מעטים מאוד שבאמת יכולים להבין כמה עצום, כמה יוצא מן הכלל, וכמה מפואר הוא באמת. רק מטפחים בתחומים שונים יכולים לחוות כמה קדוש הוא בתחומים האלו, ורק את המעט הזה. כאשר מטפחים נעים לעבר השלמות המלאה, ובמיוחד לאחר שמגיעים לשלמות המלאה, הדברים שיראו להם הם כה מלאי הדר, מפוארים, ונפלאים, שהם פשוט לא ניתנים לתיאור. אפילו אלוהויות שיכולות להצליח לעבור את תיקון הפא ישתאו ביראה ללא השוואה אחרי שיראו את הכל. הקוסמוס החדש הוא מלא הדר, מפואר וקדוש באופן שאין דומה לו.

כמטפחים, אתם יכולים להבין ולתפוס את מה שעכשיו אמרתי. אין שום צורך להגיד את הדברים האלה לאנשים רגילים. כשאתם מבהירים את האמת אל תדברו על הדברים האלה. אם תדברו על הדברים האלה, אתם תפחידו אנשים ותטילו את מחשבתם לבלבול. יהיה להם קשה מאוד להבין את זה. אם כשאתם מבהירים את האמת אתם מדברים על דברים ברמה שהיא רק קצת גבוהה מדי, תנו לי לומר לכם, אתם כבר לא תצילו יצורים חיים אלא במקום זאת תדחפו אותם למטה. אתם לא יכולים לדבר על דברים ברמה גבוהה מדי. לדבר על דברים ברמה גבוהה או נמוכה אינו שאלה פשוטה האם אתם מפעילים שיקול דעת טוב. זו שאלה של האם אתם מצילים יצורים חיים או הורסים אותם. אז כשאתם מבהירים את האמת אתם חייבים לחלוטין לא לדבר ברמה גבוהה מדי. בזמן זה כשאתם מבהירים את האמת אתם רק צריכים לדבר על הרדיפה של תלמידי הדאפא, איך המפלגה המרושעת מפירה את זכויות האדם ואת חופש האמונה של האנשים הסיניים, איך בהיסטוריה המפלגה המרושעת רדפה את האנשים הסיניים ואת האנשים של הארצות שהיו שייכות לבלוק הקומוניסטי המרושע, ואיך היא רודפת תלמידי דאפא היום באותה צורה. וזה מספיק. ביחס לטיפוח ברמה גבוהה ולאלוהויות, אתם לא צריכים לדבר על הדברים האלו. מאוד קשה לאנשים רגילים להבין אותם. אתם יכולים להבין את הדברים האלה, אבל זכרו שגם אתם התחלתם כאדם רגיל והגעתם להבין ולקבל עקרונות פא ברמה גבוהה אחרי שטיפחתם שלב אחר שלב עד היום. בהוראת הפא, המאסטר גם התחיל מהפשוט והתקדם לעמוק. אם הייתי אומר לכם את הדברים האלה כבר בהתחלה, אם הייתי מלמד אתכם את הדברים האלה מיד לפני שש או שבע, או שבע או שמונה שנים, לא הייתם מסוגלים לקבל אותם. ואפילו אם הייתם מסוגלים לקבל אותם, לא הייתם מבינים בבירור על מה אני מדבר. לפיכך, אתם לא רק צריכים להבהיר את האמת, אתם גם צריכים להיות חכמים בעת שאתם עושים זאת. עליכם לעשות זאת עם חוכמה ולא לדבר על דברים ברמה גבוהה מדי.

עבר זמן רב מאז שבאתי לכאן בפעם האחרונה, אז כנראה שאתם רוצים שאדבר עוד קצת. (מחיאות כפיים) (מתרגלים רבים אומרים, "מאסטר, אנא שב") בואו נעשה את זה כך. בדיוק כפי שעשינו בעבר, אתם יכולים לרשום שאלות על פיסות נייר ולהעביר אותן למעלה, אז אני אענה עליהן. תכתבו את המילים בגדול. נסו את מיטבכם לא לשאול שאלות שלא קשורות לטיפוח, ונסו את מיטבכם לא לשאול שאלות על הדברים הרבים שאתם יכולים לפתור לבד בזמן שאתם מטפחים, כי אתם צריכים לסלול את הדרך שלכם עצמכם. אותו דבר נכון לגבי כל תלמיד. אם [היית מצליח] משום שאני הבאתי אותך לשם, אז בטוח לא היית נחשב למישהו שטיפח, ולא היית מטפח. זה יוצא מן הכלל רק כאשר אתה עצמך מתגבר על כל המבחנים. האם בודהא שאקיאמוני לא אימת והואר ל"איפוק מוסרי, מדיטציה בריכוז, חוכמה" שלו? הוא עשה זאת בעצמו. אותו דבר אתכם: על כולכם ללכת במסלולים שלכם. טוב, עכשיו אתם יכולים להעביר למעלה את פתקי השאלות שלכם.

לא משנה אם התחלתם מוקדם או מאוחר בטיפוח. כל מי שיושב כאן היום, לא משנה אם אתה תלמיד חדש או וותיק, כשזה מגיע לטיפוח מתייחסים לכולכם באותה צורה. מאסטר לא יתייחס אליך שונה רק משום שאתה תלמיד חדש, ואני גם לא אתייחס אל אחרים אחרת משום שהם תלמידים וותיקים. אבל בהיותכם תלמידי דאפא, אתם מטפחים. [ומשום שאתם] מטפחים, עליכם לטפח ככאלה. כמובן, לתלמידים חדשים יותר, תמיד יש תהליך של הבנת הדברים, וזו אינה בעיה. כל עוד אתה יכול באמת לטפח על בסיס הפא וללמוד את הפא באופן קבוע, תוכל להדביק את הקצב במהירות.

אתם יכולים עכשיו להעביר את פתקי השאלות.

לא משנה כמה כוח יש למאסטר בתיקון הפא, על-פני השטח הכח הישן עדיין גורם הפרדה, והוא הפריד את הכח העצום של מאסטר מפני השטח. תחת נסיבות רגילות הוא לא היה יכול ליצור הפרדה זו, אבל הם משתמשים בשיטה של להעמיד המון עצום אחד אחרי השני בזרם מתמיד, ומשתמשים כהפרדה במסה ענקית ובזמן-המרחב הארוך והמתמשך שמוכל במסה הזו. כשמסתכלים על זה מחוץ לגופים הקוסמיים, ניתן לראות שבקרוב מאוד זה ייפרץ, אך זה מורגש כמו מספר שנים כשמודדים עם הזמן של המימד האנושי. אך ברגע שזה ייפרץ, אז כל תיקון הפא של היקום יושלם. אז בעוד [אני מתנסה] בתהליך של להתנגש בחוזקה נגד זה, הם עושים מספר דברים נגד מאסטר, והייתה להם השפעה מסוימת על גוף פני-השטח של מאסטר. מאז ה-20 ביולי, 1999, הרוע עשה הרבה דברים רעים, אבל אני לא אדבר על הדברים הללו יותר מדי. יש כזו כמות עצומה של רוע בשביל המאסטר לסלק, ומאסטר צריך לשאת את הקארמה של תלמידים רבים, אז יש מידה מסוימת של נזק שנעשתה לגוף פני-השטח [של מאסטר].

תלמיד: תלמידי דאפא מהעיר צ'נג-דו שולחים את ברכותיהם למאסטר הנכבד!

המאסטר: תודה! המאסטר יודע על כל הדברים שקורים בצ'נג-דו.

תלמיד: כשמסבירים את "שלושת ההתנערויות"^[1] לאנשים רגילים, אם נדבר על נבואות ועל מגפות האם זה לדבר ברמה גבוהה מדי?

המאסטר: בדיבורים על נבואות ועל מגפות אפשר להשתמש רק כתוספת להבהרת האמת, ואל תעברו מעבר לפשוט לציין אותן. אל תתייחסו אליהן כאל חלק הכרחי או כאל חלק עיקרי של הבהרת האמת. אם תעשו כך, [המאמצים שלכם] יסטו ממה שאתם רוצים לעשות ומהמטרה שלכם, ואתם תהיו תלויים יותר מדי בנבואות האלו. הן יכולות למלא תפקיד של תמיכה בלבד בשבילכם. אל תדברו עליהן יותר מדי, אתם יכולים לגעת בהן ואז אפשר להניח לזה. רק באמצעות הבהרת אמת עם חוכמה תוכלו להציל אנשים.

כולכם יודעים למי אני מתייחס כשאני אומר "ראש הדמונים". הוא הרג כל כך הרבה תלמידי דאפא באמצעות הרדיפה, וזה לא שאלוהויות ובודהות אינם רוצים להעניש אותו. למעשה אלוהויות ובודהות, ללא יוצא מן הכלל, ממש מתעבים אותו. כשאני אומר "ממש מתעבים אותו" אני משתמש, כמובן, בשפה אנושית כדי לומר שהם כולם מתעבים אותו. אם כך מדוע הוא לא סולק? אף על פי שהמערכת של הכוחות הישנים כבר סולקה, פני השטח של העולם הזה, כפי שאתם יודעים, לא נפרצו. בעולם הזה שלא נפרץ הכוחות הישנים הקימו דברים רבים לפני עידן ועידנים – לפני עשרות מיליוני שנים. אחד הדברים שהם יצרו מסתובב כמו חוגה. ברגע שהוא מגיע לנקודה מסוימת, תופעה שמימית מופיעה בעולם, וזה קשור לגוף האנושי. כל עוד הדבר הזה שהכוחות הישנים יצרו בעבר הרחוק לא הושמד, הוא ימשיך לנוע ולתפקד. זו הסיבה שהוא עדיין לא נשם את נשימתו האחרונה ולא ירד לגיהינום.

אך מדוע זה כך? כפי שאתם יודעים, מטרת הכוחות הישנים היא לבחון את תלמידי הדאפא על ידי כך שהם גרמו למוקיונים האלה לביים את הרדיפה הזאת, הלא כן? הם חושבים: "המבחן של תלמידי הדאפא עדיין לא הסתיים. המתרגלים האלו שעדיין לא צעדו קדימה צריכים לעשות זאת ללא הרף, ואתה איפשרת לאלה שלא פעלו היטב לפעול היטב". אם לדבר על עיכוב התקדמות תיקון הפא בעולם הזה, התלמידים האלה באמת מֵאֵטים אותו. אם לא אשגיח על האנשים האלו הם ייהרסו ויהיו גמורים לחלוטין, אך הם נדרו נדרים בעבר, ולא ניתן לשפוט ישות על בסיס תקופת חיים אחת בלבד, אלא יש לשפוט אותה באופן מקיף על בסיס מה שקרה במהלך הזמן. אז איך אפשר שלא להשגיח עליהם?

תלמיד: תלמידי דאפא מהעיר צ'ינג-דאו, סין, שולחים את ברכותיהם למורה!

המאסטר: תודה לכם. לרוע המשתולל שם לא נותר זמן רב.

תלמיד: האם המוסיקה בעתיד תתפתח על בסיס המוסיקה משושלת טאנג?

המאסטר: החברה האנושית הגיעה למקום שבו היא נמצאת כיום, וזה לא יעבוד אם ננסה לאמץ לגמרי כל צורה מהצורות מההיסטוריה. אחרי הכול האנושות הגיעה לשלב בו היא נמצאת כעת. אם האנושות תצטרך לחזור לאורח חיים אנושי או לאורח חיים של זמנים קדומים, ההסתגלות כיום תהיה קשה מאוד. גם בתקופה שבה הפא יתקן את העולם האנושי זה רק שהמציאויות של החברה יוצגו כולן, וזה הכול. בעתיד, רק כשיתחיל המחזור הבא של האנושות ניתן יהיה להתחיל מחדש ולחזור למסלול אנושי.

תלמיד: כל תלמידי הדאפא מהעיר צ'נג-דה, פרובינציית הֵה-ביי שולחים למאסטר את ברכותיהם! (המאסטר: תודה לכם). כל תלמידי הדאפא מתגעגעים למורה הנכבד, והם יצעדו היטב בצורה יציבה בחלק האחרון של נתיב אימות הפא ויעמדו בציפיות ההצלה מלאת החמלה של המאסטר.

המאסטר: אני יודע שתלמידי הדאפא בסין יפעלו היטב, וכולם ראו שזה קורה בפועל – [הם] הופכים ליותר ויותר בשלים ופועלים יותר ויותר טוב. טיפוח, כפי שכבר אמרתי, הוא כמו גלים גדולים שמסננים חול – מה שיישאר יהיה זהב, וזהב הוא אכן זהב.

תלמיד: במונחים של סילוק קארמה שאנחנו עושים כשאנחנו שולחים מחשבות נכונות, האם זה מתייחס בעיקר לקארמה של המחשבה או שזה כולל את כל הקארמה בגוף?

המאסטר: בשליחת מחשבות נכונות, החלק בו אתה מתמקד בעצמך אינו מכוון לסילוק קארמה. זה כדי לסלק את הגורמים שמפריעים למחשבות הנכונות במחשבה שלכם. למעשה, שליחת מחשבות נכונות, למען הדיוק, אינה שמה דגש רב על הקארמה עצמה, וזה אפילו לא הכרחי שמטפחים ישלחו מחשבות נכונות ישירות לעבר קארמה. למטפחים יש מעט מאוד קארמה, וחלק מהקארמה ממוקמת בצמתים קריטיים שונים ומשמשת אתכם לפרוץ דרך מבחנים ולשפר את עצמכם. שליחת מחשבות נכונות היא בעיקר כדי לסלק את ההפרעה במחשבה שלכם, לאפשר לכם לשים את הרדיפה המרושעת על הכוונת עם מחשבה צלולה ומחשבות נכונות חזקות יותר, ולהשמיד את צללי הרפאים המרושעים בממדים אחרים. כדי לתת לכם תחושה [עם מה אתם מתמודדים], אחרי שצללי הרפאים המרושעים של המפלגה המרושעת והדרקונים הרשעים שלה מושמדים ונשברים לחתיכות, הם הופכים ליצורים מרושעים, מרוסקים ומעוותים. אז אחרי שכמויות גדולות של היצורים האלו מסולקות, המעטים שנותרים, ביחד עם השדים הרקובים שלא הושמדו לחלוטין ושנדחסים [כאן] למטה מממדים שונים, זאת אומרת הדברים הרעים שהגורמים המרושעים ההם הביאו אתם – מה שאני קורא "שדים רקובים", שהם באמת מעוותים, נמוכים מאוד, ואפילו יצורים מטונפים מאוד – משתתפים ברדיפת תלמידי הדאפא ומפריעים לתיקון הפא. כמובן, כשאני מתייחס לישויות הרעות באופן כללי, זה כולל גם את האלוהויות המתנגדות לפא שהתגנבו אל תוך שלושת העולמות, את האלוהויות שמפריעות לתיקון הפא ושהפכו לרעות, את הכוחות הישנים וכמה גורמים מפריעים שהכוחות הישנים ארגנו. בתוך הממד החומרי הזה היו במקור גם כמה צללי רפאים מרושעים שהפריעו לתיקון הפא ולתלמידי הדאפא, ואף על פי שנותרו רק מעטים מהם, כל אלה שנותרו עדיין גורמים להפרעה. לא משנה כיצד הפעולות שלהם באות לידי ביטוי, בין אם ישויות מפריעות לתיקון הפא באמצעות תמיכה בעקרונות היקום הישן ובין אם פשוט בהיותן מרושעות, כל עוד הן ממלאות תפקיד שלילי בתיקון הפא וכלפי תלמידי הדאפא, הן כולן מה שאני קורא "הרוע". מאחר שהקוסמוס משתנה ואין ספור ישויות חיות עתידות להינצל בתהליך השינוי של גוף קוסמי עצום כל כך, כל ישות הבאה להפריע, מבצעת חטא נתעב ובלתי נסלח.

תלמיד: אנא ספר על עצלותם של חלק מהתלמידים ועל תשוקתם לחיים טובים.

המאסטר: אנשים רגילים רוצים בעולם הזה חיים מלאי עושר ועוצמה המביאים כבוד לאבותיהם, כך שיוכלו להתבלט ולהתהלך בגאווה. זה מה שבני אדם רודפים אחריו. כשימותו הם יצטרכו לרדת לגיהינום כדי לשלם על הקארמה שהם הביאו על עצמם, וזה המחזור שעוברים בני אדם של צבירת קארמה ותשלום עבורה. כמטפחים אינכם רודפים אחרי הדברים האלה. אבל לא לרדוף אחרי הדברים האלה אינו עניין של פשוט לומר זאת וזה ייחשב כאילו טיפחת את זה. אתה צריך להיות מסוגל גם ליישם את זה במהלך הטיפוח. אף על פי שלא תהיה מסוגל להגיע לגמרי לשלב הזה עכשיו, אתה צריך לעשות מאמץ נחוש לקראת זה ולנסות כמיטב יכולתך להשתפר. יש מתרגלים ששוכחים שהם מטפחים והם נעשים אומללים ברגע שהם נתקלים במשהו מטריד. יש מתרגלים שנעשים אומללים בכל פעם שהם נתקלים בעימותים או בסערת רגשות. במקרה כזה, האם אתה עדיין מטפח? מטפחים מסתכלים על דברים בדיוק בדרך ההפוכה. הם רואים קשיים וסבל כהזדמנויות טובות לשיפור. [עבור מטפחים] כל אלו הם דברים טובים, וככל שיש יותר מהם, וככל שהם באים מהר יותר, השיפור מהיר יותר. יש מטפחים שרוצים להדוף אותם וחושבים "אל תבואו". בכל פעם ש[עימותים וצרות] צצים הם חושבים שלאחרים יש בעיה אִתָם, והם לא יכולים לשאת את זה כשאחרים אומרים דבר מה שלילי אודותיהם. אתם רק רוצים לחיות חיים יותר נעימים, אבל האם זה טיפוח? האם אתה באמת יכול לטפח כך? אם עד היום לא הצלחת להבין את הרעיון הזה, אז כמאסטר שלך, אני לא יודע כיצד תוכל אי פעם לנוע לקראת השלמות המלאה. מאחר שאתה מבקש לחיות בנוחות, אז אתה יכול ללכת על זה. המאסטר לא יאמר דבר כשאדם רגיל רודף אחרי חיי נוחות. זאת מאחר שאף אחד אינו יכול לומר שזה לא נכון לגבי אדם רגיל לרצות לחיות בנוחות, בן אדם חי את חייו עם רדיפות כאלו. כך היא החברה האנושית כיום. המאסטר לא רוצה לומר עכשיו דבר בנוגע לדברים של אנשים רגילים. אבל כמטפחים, אינכם יכולים להסתכל על הדברים בדרך זו.

תלמיד: עברה שנה מאז פרסום "תשעת הדיונים" אך רק 5.3 מיליון פרשו מהמפלגה הקומוניסטית. כיצד נוכל לעזור ליותר מאנשי העולם לעזוב את המפלגה?

המאסטר: חישבו על זה כולכם, מה יקרה אם מספר עצום של אנשים יעזוב את המפלגה? אם עשרות מיליוני אנשים יעזבו בבת אחת את המפלגה, המפלגה המרושעת תפסיק במהרה להתקיים. אבל הגורמים המרושעים שאורגנו על ידי הכוחות הישנים מפריעים, והם רוצים לתחזק את הכביכול תנאים לבחינת תלמידי הפאלון דאפא. הם לא יסכימו לכך שכל כך הרבה אנשים יעזבו את המפלגה בבת אחת. הרוע אינו מעז להפריע לעניין כבד-המשקל הזה שאנשים מבצעים בחירה הקובעת את ההישרדות או ההרס שלהם, אך הגורמים המרושעים מפריעים ליכולת לשלוח ולקבל הודעות. פירוש הדבר הוא שבכל יום, בין אם מדובר בשיחות טלפון, דואר אלקטרוני או מידע המועבר על ידי אנשים היוצאים אל מחוץ לסין, ניתן לקבל רק מספר מוגבל של בקשות להתנערות מהמפלגה באמצעות ערוצי המידע השונים. וערוצי תקשורת אינם הבעיה היחידה. יש בסין הרבה אנשים שרוצים לעזוב את המפלגה אבל לא יכולים למצוא דרך לעשות זאת, ולא יכולים למצוא אנשים שיגישו עבורם את בקשותיהם. בגלל זה מספר האנשים המבקשים לפרוש משלושת הארגונים הקומוניסטיים בכל יום נשאר ברמה הזו. אחרת, המספר היה גדול מאוד, וברגע שיהיו אנשים רבים [שפורשים], זה יהווה איום חמור לרוע.

כפי שאתם יודעים, נחשול האנשים הפורשים מהמפלגה מאז שפורסמו "תשעת הדיונים" הוא עניין של אנשים הבוחרים את עתידם, כך שכל אחד חייב לנקוט עמדה. אתם תוהים: מה יקרה כשיותר אנשים יעזבו? כיוון ש"תשעת הדיונים" מופצים בחברה באופן יותר ויותר נרחב, השפעתם גדלה. ברגע שהמפלגה המרושעת החלה להפריע לתיקון הפא ולרדוף את תלמידי הדאפא, השמים החליטו לסלק את המפלגה המרושעת. הייתה הסכמה פה אחד בין האלוהויות הממלאות תפקיד חיובי לבין הכוחות הישנים הממלאים תפקיד שלילי. זה רק שכמה גורמים רעים התעקשו שהיא תשמש לבחינת תלמידי הדאפא ולא רצו לסלק אותה מיד; אבל היא תסולק בוודאות. לכל היותר היא הייתה אמורה למלא תפקיד של כביכול לבחון את תלמידי הדאפא במהלך תהליך הסילוק שלה, כשהרעיון הוא שלאותם מתרגלים שלא פעלו היטב תינתן הזדמנות נוספת לחשל ולשפר את עצמם ולצלוח זאת מבחינת ההבנות. אם כל צללי הרפאים המרושעים היו נעלמים בן-רגע, המפלגה המרושעת הייתה מתפרקת מיד, ואז מי היה מעז לרדוף את הפאלון גונג? למי עוד יש העזה כזאת? (המאסטר מחייך) אבל, האם במקרה כזה לא היו נגמרות ההזדמנויות לתלמידי הדאפא שלא פעלו היטב? זה נכון שהמאסטר אינו מכיר ברדיפה, אבל דברים הגיעו להיכן שהם נמצאים היום, ואחרי הכול הרדיפה התרחשה. חוץ מזה, יש כל כך הרבה תלמידי דאפא שפעלו טוב מאוד והצליחו לצלוח זאת. אבל לגבי אלה שעברו לצד הנגדי וכתבו משהו בשביל הרוע, מה אנחנו יכולים לעשות בעניין הכֶּתֶם? מה נוכל לעשות לגבי אלו שמוקדם יותר הפיקו תועלת מהדאפא ואחרי כן במהלך הרדיפה לא אימתו את הפא? צריך לתת להם הזדמנות, נכון?

הגידול המתמשך במספר האנשים הפורשים מן המפלגה הוא התהליך של התפוררות המפלגה המרושעת. בקרוב תופיע בחברה הסינית תופעה: כשאנשים ישבו יחד במשרד או במפעל שלהם, או בחנות, או כשהם ישבו סביב שולחן ארוחת הערב, או אפילו כשהם יארחו חברים בביתם, שיחתם תהיה בערך כזו: "האם פרשת?" (הקהל צוחק) "כן, פרשתי מזמן". "הו, מדוע לא סיפרת לי כשפרשת מהמפלגה?". (הקהל צוחק ומוחא כפיים). חישבו על זה כולכם, כשהחברה הסינית תגיע לשלב הזה, האם המפלגה המרושעת עדיין תתקיים? האנשים הרעים חושבים שהם יסתדרו כי יש להם הכלים של משטר דיקטטורי שנחשבים לבעלי עוצמה. הרוע ימשיך להתפורר באופן שאינו נראה לעין, והמפלגה המרושעת תהיה חסרת אונים מול בחירת האנשים. למעשה, לפני ה- 20 ביולי 1999, אמרתי במכתב הפתוח שלי אליהם שהרדיפה תגרום להם לאבד את אמון הציבור. למעשה, כשמספר הפורשים מהמפלגה הגיע ל-5 מיליון, יסודות המפלגה המרושעת נעקרו מן השורש. אז כשמספר האנשים שפרשו מהמפלגה הגיע ל-5 מיליון, לחברי המק"ס, מלמעלה עד למטה, כבר לא היה ביטחון במפלגה המרושעת (הקהל מוחא כפיים). זה משום שהם ידעו ששום דבר לא יוכל להשיב את המפלגה המרושעת לחיים כאשר היא נמצאת על ערש דווי. לאף אחד אין דרך לעשות את זה (הקהל מוחא כפיים).

תלמיד: אנשים רגילים אומרים שהמשחקים האולימפיים יתנו לסין הזדמנות לזרוח על בימת העולם, ושאחרי זה המפלגה המרושעת תתמוטט. מה עלינו להבין מזה?

המאסטר: אנשים רגילים יכולים לומר כל מה שהם רוצים. ובכן, יש עוד כמה שנים עד המשחקים האולימפיים, אז אם המפלגה המרושעת תשרוד כל כך הרבה זמן עדיין אינו ידוע. והאם תינתן או לא תינתן לה הזדמנות לזרוח – לא תלוי בבני אדם. החברה האנושית לא נוצרה למענה. מה יש שם בכלל שיכול לזרוח? אתם יודעים, בעבר היו אנשים שדאגו ממה שיקרה לסין אם המפלגה המרושעת תיפול – רעיון מגוחך שהוחדר על ידי תרבות המפלגה המרושעת. כשהמק"ס המרושעת תתפורר, האם סין לא תישאר סין? כמובן, האנשים שעדיין מחזיקים בדאגה הזו הם כיום מעטים מאוד. אנשים כיום חושבים באופן פעיל על דברים והם יודעים שגורלה של המפלגה המרושעת נחרץ. האנשים הסינים מדברים עכשיו על כיצד לייצב את החברה הסינית כשהמפלגה המרושעת תיפול. זה מה שאנשים אומרים עכשיו. הלך המחשבה וצורת החשיבה של האנשים משתנים. חישבו על זה כולכם, סין היא סין, והיו לה חמשת אלפי שנות תרבות. כששושלת אחת נעלמת, האם צריך לדאוג ששושלת חדשה לא תתפוס את מקומה? כשאלוהויות רוצות שמשהו ייפול לתוהו ובוהו, הוא בוודאי יעשה זאת, בין אם [האנשים שם] רוצים בכך או לא; כשאלוהויות אינן רוצות שזה ייפול לתוהו ובוהו, זה בודאי לא יקרה, אפילו אם [האנשים שם] רוצים שזה יהיה כך (מחיאות כפיים).

המפלגה המרושעת מספחת את עצמה למערכת האידיאולוגית של האומה הסינית, לגופים האנושיים ולתרבות הסינית. באותו זמן היא חותרת תחת התרבות הסינית ורודפת את העם הסיני. אם המפלגה המרושעת תתפורר וצללי הרפאים המרושעים שלה יושמדו כולם – כאילו שהיא פתאום התפוגגה מן העולם האנושי – האם סין לא תהיה עדיין סין? (מחיאות כפיים) יתר על כן, אם העם הסיני ואלו שבשלטון יוכלו באמת להיות מודעים לרוע של המפלגה המרושעת ולשקול את טובתה האמיתית של האומה, אז החברה הזאת לבטח תבצע מעבר יציב. אבל כמובן, אלו רק מילים, ולגבי איך זה עתיד להתרחש, זה לא יהיה מונע או מכוון לפי רצון בני האדם – לאלוהויות יש הסידורים שלהן (מחיאות כפיים).

תלמיד: המאסטר הנכבד דיבר על אמנויות יפות ועל מוסיקה, אז האם לתערוכות האמנות" אמת-חמלה-סובלנות" ול"גאלה של השנה החדשה" יש משמעות מרחיקת לכת?

המאסטר: לא משנה אילו כישרונות יש לתלמידי הדאפא ולא משנה באיזה היבט של התרבות הם מעורבים בחברה האנושית, מדובר בכישרונות שיש לבני אדם. כך צריך להבין את זה, לפחות כרגע. כשהם מאמתים את הפא, תלמידי הדאפא משתמשים כל אחד בכוח הייחודי שלו. אלו דברים שתלמידי דאפא צריכים לעשות, ואפשר לומר שהם מפיקים מהכישורים שלהם את המרב כדי לעשות את מה שתלמידי דאפא צריכים לעשות, אז זה דבר נפלא. למעשה, האין זה כך לגבי כולם? אלה מביניכם שטובים במחשבים פורצים את חסימות האינטרנט ומבהירים את האמת און-ליין, וכמובן יש כאלו שהם בעלי כישורים אחרים. כולם אותו הדבר. אלו שבאמת אין להם כישרונות מיוחדים מחלקים עלונים ברחובות, והמוסריות האדירה זהה. לא יהיה מישהו שלא יצליח להגיע לרמה גבוהה בטיפוח בשל העובדה שהחברה אינה מחשיבה את מה שהוא או היא עושים כדברים מתקדמים מבחינה מדעית או טכנולוגית. זה בלתי אפשרי (מחיאות כפיים).

תלמיד: התקשורת שלנו הבליטה נבואות קדומות שאמרו שהמק"ס תמות בשנת התרנגול ודברים דומים. אבל הכל משתנה במהלך תיקון הפא. אם מה שקורה אינו תואם לנבואות, האם זה יפגע במוניטין של התקשורת שלנו?

המאסטר: באשר למוניטין של כלי התקשורת, אין כאן משהו שיכול לפגוע בו. כלי תקשורת הם רק כלי תקשורת, והדברים האלה אינם סוג של אמת מוחלטת ותלמידי הדאפא לא צריכים להיות קשורים מדי אליהם. יש אנשים שתמיד קשורים למה שאמרו הנבואות ומדוע זה לא התרחש באותה צורה. הם התחילו להתייחס אליהן כאל הפא. אל תשכחו שמאז שהחל תיקון הפא, כל דבר היה צריך להיקבע על פי צרכי העתיד, כולל מה יהיה התהליך שתיקון הפא עצמו יעבור. נבואות יכולות לשמש רק כשהן תורמות להצלת ישויות חיות. יש גם אנשים שאומרים: "נראה שמה שהמאסטר אמר יש לו משמעות כזו וכזו, אז מדוע זה לא התקיים כשהגיע המועד?" [אלו שמרגישים כך] כולם בעצם רק עוסקים בניחושים. האם ההחזקה לזמן אינה החזקה? רק כשאתם מטפחים ללא שום החסרות או פרצות זה הטיפוח הטוב ביותר. תלמידי הדאפא צריכים לעשות את מה שתלמידי הדאפא אמורים לעשות, באופן פתוח ועם ביטחון. כשאתם [יכולים לעשות זאת] ואין לכם מחשבות של תלות באנשים אחרים או בדברים אחרים, הרוע לא יעז לנצל את הפרצות שלכם ודברים רעים יימלטו כשרק יראו אתכם, משום שאין לכם החסרות שהוא יכול לנצל. כשהרוע יכול לרדוף מתרגלים, האם זה לא משום שהוא מצליח לנצל את הפרצות של המתרגלים הנובעות מההחזקות שלהם? האם אין זו מלכתחילה הסיבה לכך שהוא יכול לרדוף את המתרגלים? זה כולל כמה מתרגלים שמרגישים חוסר נוחות פיזית, אפילו עד כדי כך שהמצב שלהם נראה חמור, ובחלק מהמקרים הם אפילו מתים בטרם עת. יש שם גורמים שפועלים, שאורגנו על ידי הכוחות הישנים, אבל יש גם מרכיב של המתרגלים עצמם שאינם נוהגים באופן ישר כל כך. אם [אתה] מתנהג בצורה ישרה באמת, שום דבר לא יעז להרים אצבע כנגדך (מחיאות כפיים). קל לומר זאת, אבל עבור מטפחים זה קשה מאוד לעשות כך בשעה שאתם מטפחים, והמאסטר רואה את זה. אך יש נקודה שהייתי רוצה לציין: לא משנה מה, היו עם מחשבות נכונות ופעלו בצורה נכונה, ולא יהיה מבחן שלא תוכלו לעבור. אפילו אם הדברים הופכים להיות חמורים מאוד ואתם לא יודעים היכן נמצאות הבעיות שלכם, אינכם יכולים להיות בלי מחשבות נכונות. לא משנה מהן הנסיבות, אמונתכם הבסיסית בדאפא לא יכולה להתערער, כי כאשר [אמונתכם נשארת חזקה], גם אם אינכם יכולים להבין דבר-מה באופן מלא או שלא עשיתם משהו היטב ולא עברתם מבחן גדול, או אפילו אם איבדתם את גופכם האנושי ועזבתם את העולם הזה, למרות זאת תשיגו את השלמות המלאה ( מחיאות כפיים). זה מפני שהמאסטר אינו מכיר ברדיפה הזו, והדבר הזה נגרם לך על ידי הרדיפה. אז אתם חייבים לוודא שאתם לוקחים זאת לתשומת לבכם. באותו הרגע, אם אתה פתאום מחליף צד והופך לרע, אז כל מה ששלך עלול להיות מחוסל. מחשבותיך הנכונות חייבות להיות חזקות דיין, ואפילו כשלא עברת היטב מבחן, אינך יכול להסס בנושא הבסיסי ביותר. תלמידי דאפא, אספר לכם על עיקרון. אם אדם רגיל יכול לעשות דברים של תלמידי דאפא במהלך התקופה הזו כשתלמידי הדאפא נרדפים, האדם הזה לבטח יהפוך לאלוהות אף על פי שהוא אדם רגיל שלא טיפח (מחיאות כפיים). עשיתם כל כך הרבה, ואם זה עניין של מבחן או שניים או של ניסיון קשה וגדול, אשר אורגנו על ידי הכוחות הישנים, שלא התגברתם עליהם – אם זה הכול – זה רק עניין של רמת ההגעה שלכם לשלמות, לא עניין של האם בכלל תגיעו לשלמות (מחיאות כפיים).

תלמיד: האם ליי פנג^[2] הוא תוצר של תרבות המפלגה המרושעת? האם הוא יכול להישאר ב"ג'ואן פאלון"?

המאסטר: המפלגה המרושעת סיפחה את עצמה לאומה הסינית, לגופם של האנשים הסינים ולתרבותם. זה להשתמש באנשים הסינים ובתרבות הסינית כדי לגרום נזק לאנשים הסינים ולתרבותם. למעשה לליי פנג הייתה הכרה משנית של פְּרַאטְיֶיקה-בודהא (מואר בכוחות עצמו). כמובן, זה המצב של יצורים אלוהיים בקוסמוס הישן. בנוגע לכיצד הוא ימוקם בעתיד, זה משהו ששייך לעתיד. עד כמה אחורה בזמן מגיעים היחסים שלו ואיזה סוג של קשרים ישירים יש לו עם המפלגה המרושעת – יתברר בעתיד.

תלמיד: האם אנחנו יכולים לקרוא את "ג'ואן פאלון" בקול ולשדר זאת באמצעות תחנת הרדיו? ל-15 דקות בשבוע?

המאסטר: זה לא שאתם לא יכולים לשדר את זה באמצעות הרדיו, אבל נראה שהעיתוי עדיין לא כל כך מתאים. תוכניות צריכות להיות מבוססות על מה שהקהל של היום אוהב לצפות בו או להאזין לו, ו[מה שהצעת] יהיה ישׂים רק כשאנשים יבינו באופן נרחב את הדאפא. כיום, רק כשהתוכניות שלכם יתאימו לטעמו של הקהל יהיו לכם יותר מאזינים. ורק אחרי שזה יקרה, תהיו מסוגלים להשיג את התוצאה של הבהרת האמת והצלת ישויות חיות. אם תוכן הקשור לדאפא תופס זמן רב מדי, אנשים רגילים שאינם מתרגלים ומטפחים לא ימצאו בזה עניין. את המשמעות הפנימית של הדאפא לא ניתן להגיש סתם כך כלאחר יד עבור אנשים רגילים, אז אם משדרים אותו בדרך זו זה לא יהיה אפקטיבי. האם הצלת אנשים אינה אמורה להיעשות בחוכמה? כשלאנשים תהיה רמה מסוימת של הבנה לגבי הדאפא ייתכן שזה יהיה הגיוני לעשות זאת. בשלב זה לא נראה שהעיתוי כל כך מתאים.

תלמיד: האם תיקון הפא החל לפני הרבה מאוד זמן?

המאסטר: זה התחיל שנתיים לפני שהתחלתי ללמד את הפא. אבל מספר תלמידים ראו שזה התחיל בעבר הרחוק, לפני עשרות אלפי שנים, לפני עשרות מיליוני שנים או אפילו מעבר לזה. האם זה יכול להיות? כן. זה בגלל שהזמן כאן שונה מהזמן שם. כאן, אם התחלתי משהו לפני שנייה, שם זה כבר היה זמן ממושך מאוד, אולי עשרת אלפים שנה. עד עכשיו ראינו שעברו שש עשרה שנה. בממדים מסוימים עברו מיליוני שנים. זה הרעיון. קיים ההבדל הזה בזמן.

תלמיד: כיום תלמידים רבים רגישים מאוד לנושא של צבעים. מאסטר, בבקשה ספר קצת על הצבעים אדום ושחור.

המאסטר: בקוסמוס, אפלה מרמזת בדרך כלל על יצורים שליליים ועל ממדים שליליים; במיוחד בממדים ברמה נמוכה חזוּת כהה מציינת בדרך כלל ישות שלילית. ודאי שלא כל מקרה הוא כזה. למשל, יש טאואים שלובשים ביגוד שחור. אבל למעשה, ישויות שליליות אכן אוהבות אפלה והן גם אוהבות אי-סדירות. עם זאת, לגבי היצורים השליליים האלו, לא משנה מאיזה ממד הם באו או אפילו אם הם שדים, או כל סוג של יצורים שיכול להיות, אם הם אינם מעורבים בגרימת נזק לדאפא ואינם משפיעים על הנושא של תיקון הפא, הם אינם ישויות שאמורות להיות מנופות במהלך תיקון הפא.

הכרחי שיצורים שליליים יתקיימו בקוסמוס. אם כל הדברים בקוסמוס היו חיוביים וכל תחום היה חיובי, אז החיוביות הייתה מפסיקה להתקיים. כמובן שבמקומות בהם נמצאים הבודהות, בהחלט אין ישויות מטונפות ורעות כמו אלו שעל כדור הארץ. ברמות שלהם מתקיימות גם ישויות חיוביות וגם ישויות שליליות, אבל התחומים של הישויות השליליות האלה נמצאים גם כן ברמה ההיא. ברמות נמוכות יותר, הישויות הלא כל כך טובות נראות אפילו גרוע יותר, והישויות הטובות אינן טובות כמו אלו שברמות גבוהות יותר. זה נגרם על ידי ההבדל בין התחומים. אילו לא היו יצורים שליליים בקוסמוס, חישבו על זה כולם, אם כל הקוסמוס היה חיובי, אז מה הייתה המשמעות של להיות חיובי? אף אחד לא היה מבין מה הפירוש של להיות חיובי, מאחר שלא היה למה להשוות. אם כל הדברים היו טובים, אז איפה הייתם מוצאים את הרע? אנשים יכולים להבין מה טוב ומה רע משום שיש דברים רעים שאפשר להשוות [אליהם]. אנשים יכולים להגיע להבנה מה הוא הטוּב של בודהות רק בגלל הרוע של השדים. כפי שאמרתי קודם לכן, קשיים יגרמו למצב חשיבה כזה אצל ישויות: רק לאחר שמושקע מאמץ רב אנשים יגיעו להבנה של המאמצים הנדרשים כדי להשיג משהו, וכתוצאה מכך ירגישו שמחים שיש להם אותו. ובמשך התהליך, החיוניות והזוהר של ישויות חיות ושל היקום יתבטאו. כך באמת הם הדברים.

כמו כן, כפי שכולכם יודעים, המפלגה המרושעת מציגה את עצמה בעולם האנושי כסוגדת לצבע האדום, והיא הפכה אותו לסמל של המפלגה המרושעת. בשמים, דמותה המקורית היא דרקון אדום ומרושע. זאת הסיבה שכאן בכדור הארץ ממש מההתחלה היא החלה להקים משטרים אדומים, מהפכות אדומות, את הצבא האדום, את המהפכנים האדומים במהפכת התרבות, את המשמרות האדומים, סרטי זרוע אדומים, סיכות דש אדומות, דגלים אדומים, חמשת הכוכבים האדומים, פנסים אדומים גדולים, עמודים אדומים ענקיים, קירות אדומים – בכל מקרה, הכול אדום. המפלגה המרושעת קוראת לזה "עולם חדש מלא באדום". אבל זה ממש מפחיד לבני אדם – עולם מלא באדום. ועכשיו בימינו כשהמפלגה המרושעת עומדת להתמוטט לחלוטין, הסתכלו על מה שהמפלגה המרושעת מעלה על הבמה במופעים: פרגודים אדומים, תאורה אדומה, תלבושות אדומות, תפאורות אדומות – וואו!, כל הבמה מלאה באדום. אם אין פנסים אדומים ענקיים אז הדגלים האדומים שלה ממלאים את הבמה. אני בדרך כלל מתייחס לזה כאל "האדום של המפלגה המרושעת". אדום עז, מנקודת מבט אסתטית או מנקודת המבט של ההקשר החברתי, צריך לשמש רק כהשלמה וכקישוט, לא כצבע בסיס. אינכם יכולים להשתמש בגושים גדולים של אדום כרקע, כי אם תעשו זאת כל שאר הצבעים לא יוכלו לבלוט. משום כך צריך להשתמש בצבע האדום רק כהשלמה וכקישוט. אז מדוע המפלגה המרושעת כל כך מעריצה אדום? זו למעשה השתקפות של פולחן הדם שלה ושל הצורך שלה לספק את תאוותה לדם. תרבות המפלגה המרושעת מודה בגלוי שהדגל האדום נצבע בדם. המפלגה המרושעת רוצה שהרחובות יהיו מוצפים בדם של בני אדם. אנשים רבים למעשה סולדים מהדרך בה משתמשים באדום. חלק מהמתרגלים היושבים כאן בקהל לובשים אדום, אך כמובן שאין שם גורמים של המפלגה המרושעת, כי אתם תלמידי דאפא. יש סיבה לכך שמשתמשים עכשיו ב"אדום של המפלגה המרושעת" באופן משתולל אפילו יותר. כרגע, האופן בו משתמשים בו בסרטים ועל הבמה הגיע לרמה של חוסר היגיון וטירוף. אם לא הבחנתם בכך אתם יכולים להסתכל בתשומת לב רבה יותר על התוכניות שלה. הם עושים זאת בגלל שנותרו רק מעט רוחות וישויות מרושעות והרוע עומד ליפול, אז הוא מנסה למלא את שורותיהם ולחזק את ההעזה שלהם.

תלמיד: אני מגלה שחלק מההחזקות הבסיסיות שלי הן עקשניות מאוד, והן השפיעו על השיפור שלי ועל ההצלה שלי את הישויות החיות. אני מבקש בלבי מהמאסטר להסיר את החלקים העקשניים של ישותי וליצור אותם מחדש.

המאסטר: המאסטר בעצם מטפל בכל דבר. אם אינך מתנגד לכך או שאינך מטפל בדברים עם מחשבות נכונות אלא לעתים קרובות מאפשר להחזקות להוביל את ההתנהגות שלך, אז זה לא טיפוח. איך זה יכול להיות נכון לבקש מהמאסטר לעשות כל דבר! לו יצרתי אותך מחדש, היית באמת נוצר מחדש וזה לא יהיה לגמרי אתה. זו הסיבה שעליכם לטפח את עצמכם. עקרונות הפא כולם פרושֹים שם. מדוע אחרים יכולים להשיג את זה אבל אתה לא יכול? למד יותר את הפא, וקרא כמה מהמאמרים שמתרגלים פרסמו בקלירוויסדום כדי לשתף זה את זה. הם נפלאים באמת, ובאמת בשלים מאוד. חלק מהמאמרים באמת כתובים היטב. השוו את עצמכם אליהם ותראו היכן אינכם עומדים בסטנדרט. עליך ללכת בעצמך בנתיב שלך עצמך. אחרת, כשתעלה לשמים אחרים יפקפקו בך ויאמרו: "איך הגעת לכאן? מה מתוך זה הוא תוצאה של ההארה שלך עצמך? לא יכולת להתגבר אפילו על בעיה מרכזית כל כך, ורק אחרי שהמאסטר שלך הסיר אותה צָלַחתָ את זה. אינך יכול לומר שאתה טיפחת. לא עלית לכאן באמצעות הטיפוח שלך. האין זה כך?". אתה לא תרגיש נוח להישאר שם למעלה ותרד למטה (המורה צוחק). והאם אתה חושב שתוכל שוב לטפח ברגע שתחזור למטה? אל תפספס את ההזדמנות הגורלית הזאת. מה כל כך קשה בזה? חשוב על זה [ותראה ש]זה נוגע לכך שאינך מוקיר מספיק את ההזדמנות הגורלית שלך לטפח, נוגע לכך שאינך מוקיר מספיק את הפא, ואינך מוקיר מספיק את חייך. כאשר באמת תבין את הדברים האלו, תפעל היטב.

תלמיד: תלמידים מחוץ לסין קיבלו את הפא בחו"ל מפני שיש להם את המשימה המיוחדת שלהם. עכשיו כשכל תלמידי הדאפא מעורבים בעבודת תקשורת, האם זה נכון שיותר תלמידים צריכים לצאת ולהצטרף לעבודת התקשורת? לפי ההבנה שלי כל התלמידים שמחוץ לסין צריכים לעבוד בתקשורת.

המאסטר: מי אמר לך את זה? (הקהל צוחק) מה שבדיוק דיברתי עליו היה כיצד כל תלמידי הדאפא מאמתים את הפא בהתאם לנקודות החוזק שלהם. באשר לביצוע עבודת תקשורת, אם אתה יכול לכתוב, יודע כיצד עובדת התקשורת או יכול למכור מודעות פרסום, או שאתה יכול לעשות עבודות משלימות אחרות עבור אמצעי תקשורת, זה אומר שיש לך את מערכת הכישורים המתאימה לעבודת תקשורת ואתה יכול ללכת על זה. האין כל אחד משתמש ביכולות שלו ומוצא את המקום הנכון לאמת את הפא? לא כולכם עושים אותו הדבר. זה עתה דיברתי על זה, נכון? [האם לא אמרתי] של"דרך הגדולה" אין צורה וכל אחד מאמת את הפא תוך נקיטת יוזמה בתוך המעמד החברתי שלו והמקצוע שלו כשהוא משתמש בנקודות החזקות המיוחדות שלו?

תלמיד: כשאנחנו לומדים את הפא עם תלמידים בגיל הרך, האם זה בסדר לדלג על סימניות שהם לא מזהים?

המאסטר: הם יכולים לשאול על הסימניות שהם לא מכירים וליידע זה את זה. אם אף אחד מהילדים אינו מזהה את המילה אז אין בעיה לדלג עליה – הם יכולים לשאול על זה את המבוגרים מאוחר יותר, ויש כאן תהליך. כשהם נתקלים במילה שהם לא מזהים, אם הם יפסיקו את הלימוד לאותו יום וימתינו עד שהם ישאלו ויבררו מהי המילה, זה לא ילך.

תלמיד: האם צל הרפאים המרושע של המפלגה המרושעת היה קיים בכדור הארץ הקודם?

המאסטר: לא, זה תוצר של הזמן האחרון של כדור הארץ הזה. הכוחות הישנים מרגישים שזה ממש הישג לקיים את המפלגה המרושעת במשך יותר ממאה שנים מאז שנוצרה. זה בגלל שהיא נגד הקוסמוס, וישויות בכל רחבי הקוסמוס הן אויבות שלה ורוצות להשמידה. יש אנשים החושבים שארצות הברית והחברה המערבית רוצות להביס את המפלגה המרושעת. אלו לא בני אנוש הרוצים להביס את המפלגה המרושעת: אלו כוחות קוסמיים הבאים לידי ביטוי בממד האנושי הזה. אם כי גם בני אדם בעצמם הם נגד דברים כמו מהפכה אלימה ומלחמת מעמדות, שבהם דוגלת המפלגה המרושעת.

תלמיד: איך נראים הממדים האחרים של אנשים רגילים שאינם מטפחים?

המאסטר: מדוע מעניין אותך מצבם של אנשים רגילים שאינם מטפחים? קשה אפילו לומר אם יש להם ממדים אחרים. אנשים רבים הרסו אותם כשהם עשו מעשים רעים. לחלקם יש, ולחלקם כבר אין.

תלמיד: אני תלמיד דאפא מטייוואן המתגורר בצפון אמריקה. תלמידי דאפא טייוואנים שולחים את ברכותיהם למאסטר הנכבד.

המאסטר: תודה לכולכם (מחיאות כפיים).

תלמיד: האם התלמידים העותרים מול הקונסוליה בסן פרנציסקו יכולים לחלק את "תשעת הדיונים" לאנשים המבקרים בקונסוליה, סינים ולא סינים?

המאסטר: ודאי שהם יכולים. היות שאנחנו מדברים על "תשעת הדיונים", אני רוצה לשוחח אתכם על זה קצת יותר. כש"תשעת הדיונים" יצאו לאור היו אנשים שאמרו שנעשיתם מעורבים בפוליטיקה, ומספר מתרגלים שהפחד פעל במחשבתם היו שותפים לאותה השקפה. אך ממה יש לפחד? אם "תשעת הדיונים" לא היו משהו שהמורה ביקש לעשות, האם תלמידי הדאפא היו יכולים לעשות זאת?

אתם יודעים מה המטרה של חלוקת "תשעת הדיונים", נכון? מהיום בו החלה הרדיפה, תלמידי דאפא בכל רחבי העולם, כולל אלו בסין, כתבו ללא הרף לממשל המרכזי של המפלגה המרושעת. כל אחד משבעת החברים של הוועדה המתמדת של הפוליטבירו, כולל ראש הדמונים ההוא, שרפו כמות גדולה של מכתבים מדי יום. ראש הדמונים ההוא היה שורף בכל יום פח של מכתבים. הבהרנו לו את האמת וביקשנו ממנו להפסיק את הרדיפה, אבל הוא התעקש להמשיך את הרדיפה. בסוף הוא בכל זאת פתח ברדיפה ב-20 ביולי 1999. אפילו עם זה עדיין נתתי לו הזדמנויות. שוב הבהרנו לו את האמת, ובזמן שנרדפנו נתנו לו שנה נוספת. המכתבים התייחסו להשפעה שתהיה לרדיפה על [ראש הדמונים] עצמו, על האומה ואפילו על המפלגה המרושעת. דברים הוסברו בצורה ברורה מאוד, אך הוא בכל זאת המשיך עם הרדיפה. במילים אחרות, הרדיפה לא נפסקה אפילו אחרי שנה של שכנוע. הוא עדיין המשיך ברדיפה. אז תלמידי הדאפא סיפרו לעולם שזה ראש הדמונים שבנחישות ובעקשנות משתמש בכוח של המפלגה המרושעת כדי לרדוף את מתרגלי הפאלון גונג. הליצן הזה באמת חשב שהוא קיסר. קנאתו, תפישתו המעוותת והזעם הלא הגיוני שלו הובילו לרדיפה הזו. אז חשפנו אותו בפני אנשי כל העולם ואפשרנו לכל העולם לדעת על הליצן הזה שאיבד את שפיותו. כאשר הרדיפה נמשכה בכל זאת, הגשנו נגדו תביעות משפטיות ברחבי העולם. אף על פי שהוא כל כך מרושע, הוא למעשה פחדן מאוד. כשהוא ראה אסונות מאיימים ממש לפניו, הוא נבהל עד עמקי נשמתו. אבל צל הרפאים המרושע של המפלגה המרושעת ורוחות רפאים וישויות, כאוטיות ורעות, שלטו במוקיון הזה, שהיה במצב שממנו אי אפשר לסגת בכבוד. כדי להמשיך לרדוף את מתרגלי הפאלון גונג הם ניצלו את מחשבותיו הנבזיות. והרדיפה עדיין לא פסקה. אז תלמידי הדאפא חשפו אותו עוד יותר ותבעו אותו לדין בקנה מידה רחב בכל רחבי העולם. אחרי זה הוא כבר לא יכול היה להראות את פניו. אף מנהיג מדינה בשום מקום אחר בעולם לא המיט על עצמו חרפה כזו. בהיסטוריה של סין, מעולם לא היה קיסר שמעשיו המרושעים נחשפו על ידי העם בצורה כל כך יסודית תוך כדי תקופת שלטונו. המעשים שנבעו מהמנטליות המעוותת ההיא ממש עוררו סלידה באנשי העולם. לא משנה כמה רע היה אולי הקיסר צ'ין הראשון, אנשים דיברו עליו ומתחו עליו ביקורת רק לאחר מותו. אף קיסר לא נחשף כך לגמרי בזמן שהיה עדיין בשלטון – נחשף, כלומר עד כדי כך שאף אחד לא רוצה להתקרב אליו. מנהיגים במדינות רבות מדברים עליו, הם מאמינים שהוא חולה בנפשו ולא רציונלי, שוטה הלוקה בנפשו.

מטפחים הם במסע לקראת אלוהות. הם אינם רואים אף אדם כאויב שלהם, והם מנסים כמיטב יכולתם להציל את כל הישויות החיות. אפילו אם אדם הפך לכה רע שהוא כבר לא ניתן יותר להצלה, אנחנו עדיין לא נרשה לו להמשיך לבצע את הרדיפה. כפי שכולכם יודעים הוא הורד מהשלטון כשחלו שינויים תקופתיים של פקידי הממשל. האמת היא שהוא הפך להיות יותר מדי משוגע ויצא מכלל שליטה, והכוחות הישנים גרמו לו לפרוש. הכוחות הישנים יודעים שהוא פחד שיאשימו אותו באחריות לדברים הרעים שהוא עשה, ולכן הוא מינה את האנשים שלו לרמות גבוהות במפלגה המרושעת. הכוחות הישנים חשבו שכך הם יוכלו לאזן את הכוחות במדויק. בנוסף, סידור כזה יאפשר לגורמים של המפלגה המרושעת להגיע לפני השטח. [שני הדברים] האלו, ככלות הכול, משתמשים זה בזה לאורך כל הדרך. לכן על תלמידי הדאפא לחשוף את המפלגה המרושעת, לעזור לכולם לבחון מדוע המפלגה המרושעת רצתה לרדוף את הפאלון גונג, מה טבעה של המפלגה המרושעת ומהו הפאלון גונג. לאורך כל הדרך תלמידי הדאפא הסבירו מהו הפאלון גונג, ועכשיו אתם תסבירו גם מי היא המפלגה המרושעת.

הסיבה שבגללה תלמידי הדאפא עושים זאת היא לא כדי להפיל את המפלגה המרושעת מהשלטון, וקל וחומר שאין זו מזימה לתפוס את השלטון. תלמידי הדאפא חושפים אותה כדי לעזור לאנשים לראות בבירור את טבעה האמיתי ולהפסיק לשתף אתה פעולה ברדיפת הפאלון גונג (מחיאות כפיים). זו המטרה שלנו. אבל הפוא פא הוא דבר רציני; ברגע שמתקבלת החלטה, ברגע שמתחילים במשימה, יש לסיים אותה. לכן ידעתי שכש"תשעת הדיונים" יֵצאו לאור, מרגע שהתמונה האמיתית תוצג לאנשי העולם ולעם הסיני, המק"ס המרושעת תתפורר בוודאות. ככלות הכול כוחו של הפוא פא הוא הפועל. כמובן, אמרתי כבר ולא התלוצצתי: אם "תשעת הדיונים"לא יעבדו, יש לנו אמצעים אחרים (מחיאות כפיים), לא נפנה לאלימות ונשתמש בכל האמצעים השלווים הקיימים כדי לשים קץ לרדיפה. כמו באמרה: "פא הבודהא הוא ללא גבולות". אם אתם לא מאמינים בזה, חכו ותראו (מחיאות כפיים).

כמובן ש"תשעת הדיונים" יהיו די והותר (המורה צוחק). מאחר שהאלוהויות החליטו להרוס את המפלגה המרושעת ברגע שהיא התחילה לרדוף את הפאלון גונג, אמונתו או חוסר אמונתו של כל אדם סיני במפלגה המרושעת הפכו למשהו שיקבע האם הוא ינופה בעתיד. זה התפקיד של "תשעת הדיונים" בהבהרת האמת. האלוהויות ראו זאת, ובגלל זה כל הישויות הגבוהות, אלוהויות חיוביות ושליליות כאחד, לא משנה מה מקורן או מה מטרתן כולן משתמשות באנשים רגילים כדי לקדם את "תשעת הדיונים" בסין. אלו המביאים את "תשעת הדיונים" לתוך סין אינם רק תלמידי דאפא; גם אנשים רגילים מכניסים את "תשעת הדיונים" בכמויות גדולות, אחדים אפילו במכולות מטען. כמו כן, אנשים רגילים רבים מאגדים ומדפיסים את "תשעת הדיונים" בבתי דפוס. כל האלוהויות עושות את הדברים האלו. זה אומר שתלמידי הדאפא אינם היחידים הממלאים את התפקיד הזה בהצלת ישויות. אפילו אנשים רגילים עושים זאת, אנשים רגילים רבים. המפלגה המרושעת רודפת את האנשים הסינים במשך כל כך הרבה שנים. במשך השנים שהיא התקיימה בחברה הסינית, בזמן שמאז הקמתה, היא פגעה ביותר משני שלישים מהאנשים הסינים במהלכים הפוליטיים הרבים שלה, ורבים שונאים את המפלגה המרושעת. אצל חלק מהאנשים בסין זו באמת שנאה לוהטת. האנשים האלה הם שעושים את זה. האלוהויות מנצלות כל הזדמנות לקדם את "תשעת הדיונים". אתם תראו, בקרוב המפלגה המרושעת תהיה גמורה לחלוטין (מחיאות כפיים). הדברים האלה קורים משום שאם אנשים יוכלו להישאר או לעזוב קשור לאם ישויות ברמות גבוהות יותר יוכלו להישאר, ואלו הן קבוצות עצומות של ישויות חיות. יתר על כן, יש לזה קשר , ישירות או בעקיפין, עם כמעט כל הישויות השמימיות.

יש אנשים ששאלו: "האם אנשים מארצות אחרות צריכים להכריז על פרישתם מהמפלגה?" זה לא עניין גדול לגבי אנשים מארצות אחרות. המפלגה המרושעת במזרח אירופה התפוררה מפני שהאנשים היו נגדה. האנשים שם כבר עשו את מה שהם היו אמורים לעשות. האנשים הסינים לא עשו. האנשים הסינים חייבים להצהיר את ההצהרה הזו. לא חשוב באיזה אמצעים, עליכם להכריז בפומבי שאתם פורשים מהמפלגה המרושעת. זה משום שבאשר לאנשים הסינים, כל הדרך מאז שהִתחלתם כ"חלוצים צעירים" בבית הספר היסודי, דרך זה שנעשיתם חברים ב"ליגת הנוער" ועד שנעשיתם חברים במפלגה – התחייבתם נוכח דגל הדם. ההתחייבויות אותן נתתם אינן עניין פשוט. אלוהויות מתייחסות אליהן כשבועות דם. זו הסיבה שהאנשים הסינים חייבים להצהיר בבירור על פרישתם, אחרת זה לא נחשב. אתה יכול להגיד שכבר פרשת במחשבה שלך לפני זמן רב וכבר אינך משלם את מיסי המפלגה. זה לא נחשב. כשנשבעת את שבועת הדם ההיא לשמים נוכח דגל הדם, מעשה שאין-ספור אלוהויות בשמים היו עדות לו באופן ישיר, אמרת שתקדיש את כל חייך ואת קיומך למפלגה המרושעת. לאחר שביטאת את המילים האלו ולאחר שנשבעת שבועת דם כל כך רצינית, אתה רוצה עכשיו לטפל בזה בצורה כל כך לא רצינית וכלאחר יד? זה לא מקובל. אז אם אנשים סינים רוצים לשרוד לתקופה הבאה, הם חייבים להכריז בפומבי על התפטרותם מהמפלגה. הם חייבים לנקוט בפעולה כדי להכריז על כך, וזה לא יתקבל רק לנקוט עמדה ללא שום פעולה.

תלמיד: אנחנו, המתרגלים הווייטנאמים, נמצאים בתהליך תרגום ה"ג'ואן פאלון". יש לנו כל הזמן הרגשה שהתרגום שלנו אינו מדויק, וזה נמשך כבר יותר משנתיים. מאסטר, בבקשה תן לנו קצת הכוונה.

המאסטר: באשר לתרגום ה"ג'ואן פאלון", דברו עם מתרגלים שעשו זאת בשפות אחרות וייתכן שתגיעו להבנה שלתרגם אותו בדיוק מושלם זה בלתי אפשרי. כמובן, אם הייתם משתמשים בווייטנאמית המקורית הקלאסית, כמעט שלא הייתם צריכים לתרגם אותו, מפני שפעם הסימניות הסיניות היו בשימוש כמעט בכל חלקי אסיה. אבל מאוחר יותר כשהצרפתים יצרו את הכתב הזה לווייטנאמים, זה ניתק את המחשבה הווייטנאמית של היום מהתרבות העתיקה שלה. האנשים הווייטנאמים המודרניים אכן הושפעו במובן של צורת החשיבה שלהם. כמעט שאין משמעות פנימית בשפה הווייטנאמית המודרנית, ולכן כל כך קשה לתרגם את זה במדויק. אז אתם צריכים פשוט לאמץ את גישת התרגום שמשתמשים בה באנגלית ובשפות אחרות. עשו כמיטב יכולתכם כדי לבטא בבירור את המשמעות של פני השטח, וזה יהיה מספיק טוב. אין צורך לתרגם את עקרונות הפא ברמות גבוהות יותר. הפא יציג את המשמעויות הפנימיות של רמות גבוהות יותר, וזוהי ההתבטאות של המשמעויות הפנימיות של הפא ברמות שונות.

תלמיד: איך נוכל להתמודד עם הנושא של השקעה לעומת ספקולציה? אני נתקל בבעיה הזו בעבודתי.

המאסטר: אם אתה מתייחס לזה כמקצוע בחברה האנושית, אז זה לא משהו שאתה יכול לכנות חלק מהטיפוח. אף על פי שאתה תלמיד דאפא, העבודה שלך בחברה אינה טיפוח, אבל הטיפוח שלך ישתקף בעבודתך בחברה. זה הקשר ביניהם. לא משנה מה המקצוע שלך בחברה הרגילה, אתה צריך לעשות אותו בהתאם לכללים ולצורות של החברה האנושית. כך זה עובד. לגבי ההבחנה בין ספקולציה להשקעה, זה עניין של מצב החברה. המתרגלים שלנו צריכים לנסות כמיטב יכולתם להתנהל היטב. אם אתה מרגיש שיש פוטנציאל עסקי, הזדמנות, אז לך על זה. הזדמנות להשקעה אינה בהכרח זהה לספקולציה; היא לא בהכרח משתייכת לקטגוריה של ספקולציה. זה משום שכפי שהעולם העסקי התפתח בחברה, נראה היה שכל הסקטורים הגיעו לרוויה, במיוחד בזמן האחרון. אז אלו המגיעים מאוחר מתקשים לבסס דריסת רגל, וכשמישהו מוצא הזדמנות, היא פוטנציאל עסקי. לפיכך הדברים יסתדרו אם תהיה לך הבנה ברורה בנושאים כאלו. העבודה עצמה אינה טיפוח.

תלמיד: איני מסוגל לעמוד בקצב ההתקדמות של תיקון הפא, ומתוך שלושת הדברים לא פעלתי היטב בהבהרת האמת. אני ממש מודאג מזה. אבל אני עובד קשה על לימוד הפא ושינון הפא. האם אוכל להגיע לפריצת דרך מהירה? בשם תלמידי הדאפא ממחוז פֶנג-טאי בבייג'ינג, אני שולח את ברכותינו למאסטר!

המאסטר: תודה לכולכם! אם לא פעלת היטב נסה להשתפר בהדרגה. טוב שאתה יודע שעליך להתמקד בזה. אין טעם לדאוג וזו החזקה. אל תהיה מודאג ופשוט עשה את מה שתלמידי הדאפא אמורים לעשות. התבונן כיצד אחרים עושים זאת ועשה כמותם. בהדרגה תסלול את הנתיב של עצמך, ובהדרגה תוכל לעשות זאת בדרך שלך.

תלמיד: מתרגלים מפרו ומתרגלים דוברי ספרדית שולחים את ברכותיהם למאסטר הנכבד!

המאסטר: תודה! (מחיאות כפיים) עכשיו מספר המתרגלים בדרום אמריקה עולה בהדרגה, והוותיקים מביניהם מתחילים להיות בשלים. אלו התפתחויות נפלאות. תלמידי הדאפא הפכו לתקווה הכמעט יחידה של האנושות בכל אזור. אף על פי שעל פני השטח החברה עדיין מתפקדת ונראה שהמגזרים התעשייתיים והמקצועיים השונים ממש לא מבחינים בתלמידי הדאפא, זו אינה המציאות. הישויות השמימיות וכל הישויות החיות בקוסמוס מתבוננות. המִשרות בהן תלמידי הדאפא נמצאים והתפקידים שהם ממלאים, שניהם קשורים להישרדות של האנושות.

תלמיד: בחשיפת הרוע של המק"ס, כיצד יכולים כלי התקשורת שלנו לטפל בדברים היטב כך שאנשים רגילים יוכלו להמשיך לקבל אותנו ולתמוך בנו?

המאסטר: עליך לזכור שהמחשבות הנכונות שלך יכולות לשנות אנשים רגילים ושאתה לא אמור להיות מונְחה על ידם. אם אנשים רגילים אומרים משהו או מפריעים לך, אל תקח את זה ללב, ורק עשה את מה שעליך לעשות. המקורות של המחשבות האנושיות מסובכים מאוד, ובמקרים רבים המושגים של האנשים הם שמדברים, לא המחשבות האמיתיות שלהם או ההוויה האמיתית שלהם. אז הדברים שהם אומרים הם לעתים קרובות מטעים, וזה לא מה שהם מתכוונים. הם שוכחים את הדברים שהם כרגע אמרו מיד אחרי שהם אומרים אותם. הם אפילו לא מתייחסים ברצינות להערות שלהם עצמם, אז מדוע שאתה תעשה זאת? אל תדאג ממה שהם אומרים, [אבל] כל מילה שאתה אומר היא כמו רעם עבורם.

תלמיד: כבר זמן מה מספר קטן מאוד של תלמידים ותיקים עושה עבודות דאפא מבלי ללמוד את הפא או לעשות את התרגילים. אם זה יימשך כך בטווח הארוך, האם הם עושים טיפוח?

המאסטר: הבעיה הזו אכן קיימת. תלמידי דאפא רבים לוקחים על עצמם מספר פרויקטים של דאפא, ואכן צריך לעשות דברים שמאמתים את הפא, אז אין להם זמן ללמוד את הפא, או שיש להם פחות זמן ללמוד את הפא ולעשות את התרגילים. הם באמת לא יכולים להמשיך לעשות זאת בטווח הארוך. כי כולנו יודעים, במיוחד לגבי המתרגלים בסין, שהיכולת של מתרגל ללכת בנתיב היטב ובצורה נכונה בנסיבות האלו, תלוי לחלוטין בלימוד טוב של הפא. אם אתם לא לומדים את הפא, המחשבות הנכונות שלכם לא יהיו חזקות; אם אתם לא לומדים את הפא, השינויים בפני השטח יהיו איטיים, וההשפעה שלכם לעצור את הרוע בחברה תהיה חלשה.

תלמיד: מה מצבם של הכוחות הישנים כרגע? האם הקיום שלהם הוא רק לשם הטיפוח של התלמידים וכדי שישויות חיות ימקמו את עצמן כראוי?

המאסטר: לומר זאת בפשטות, הם מתקיימים למען הקיום שלהם עצמם. כל מה שהם עושים הוא למען הקיום שלהם עצמם. אם הם היו מצליחים לתמרן את תלמידי הדאפא, אז היקום בסופו של דבר יהיה כאילו שום דבר לא השתנה והוא יישאר כמו קודם. זה המצב. אבל זה בשום פנים לא יקרה. העתיד אינו מכיר בשום דבר של הכוחות הישנים, והשינוי הוא בלתי נמנע. המערכת הכוללת של הכוחות הישנים כבר נהרסה משום שתיקון הפא הרס אותה במקום הגבוה ביותר. זה רק שלדברים שהכוחות הישנים השאירו בעולם הזה בעבר עדיין יש השפעה על פני השטח. הדברים שלא נהרסו עדיין מתפקדים. לגבי מה יקרה לישויות חיות ולבני אדם במיוחד, לכוחות הישנים לא אִכפת בכלל.

תלמיד: הישויות ובני האדם שעדיין לא התעוררו ינופו. האם יהיו להם בעתיד הזדמנויות להינצל?

המאסטר: לישויות שעדיין לא התעוררו יש עכשיו עדיין זמן לעשות זאת, הלא כן? לגבי העתיד, שום דבר עדיין לא חקוק בסלע. תלמידי הדאפא צריכים פשוט ללכת על זה ולעשות את הדברים של תלמידי דאפא. אם הישויות שבאמת אינן יכולות להינצל ינופו, זה לא משהו שצריך ליצור לגביו החזקה, וזה מה שתיקון הפא צריך. כשהכוח האדיר של תיקון הפא יגיע, לא יְיַחסו יותר מדי חשיבות לדבר זה או אחר. זה יהיה כאילו דברים נמחקים, וזה יסתיים ברגע.

תלמיד: כבר כמעט שנה מאז ש"תשעת הדיונים" מופצים, ומספר האנשים הפורשים מן המפלגה התייצב סביב 20,000 מדי יום. אם המפלגה הקומוניסטית המרושעת תתמוטט, האם זה אומר שהגיע הזמן שהפא מתקן את העולם האנושי?

המאסטר: מה שאתה שואל הוא למעשה שתי שאלות. [אתה אומר] שמספר האנשים הפורשים מן המפלגה הוא באופן קבוע 20,000 ביום [ואתה תוהה האם] הוא יוכל להגיע ל-100 אלף או עשרה מיליון ליום. התייחסתי לשאלה הזו קודם.

אתה שואל, אם המפלגה המרושעת תתמוטט, האם זה הזמן שבו הפא יתקן את העולם האנושי? זה עדיין לא ידוע כרגע. אם המפלגה המרושעת תיפול לפני שיתחיל תיקון הפא של העולם האנושי, זה באמת יביא לתקופה של חברה מודרנית שאין בה מפלגה מרושעת. ובמיוחד בנוגע לסין זה יביא לעניינים ספציפיים הקשורים לחברה שהמפלגה המרושעת לא קיימת בה. אז כאשר יגיע תיקון הפא של העולם האנושי, נראה את דרך החיים של השלב הבא של האנושות. כרגע אין עליכם לחשוב על אף אחד מהדברים האלה, וזה גם לא דבר שאנשים צריכים להיות מודאגים בנוגע אליו. זה יהיה מצב שונה לחלוטין של חברה אנושית. אתייחס לזה מזווית אחרת: עבור תלמידי הדאפא זה מעשה של חמלה להציל את כל הישויות, ואתם מנסים להציל ישויות חיות רבות ככל האפשר. אם תוכלו להציל חצי מבני האדם, אז המורה באמת ישמח בשבילכם!

תלמיד: מאסטר, יש לי שאלה. באזור המפרץ יש מעט אנשים רגילים שמערערים את הדאפא באופן אקטיבי והם עוינים לדאפא, דבר שהשפיע די הרבה לרעה על אנשים רגילים אחרים. זה קשור לכך שתלמידי הדאפא המקומיים שלנו לא פעלו היטב. כיצד נוכל לפעול טוב יותר?

המאסטר: כשהמחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא יהיו קצת יותר חזקות, הכול ישתנה על ידי תלמידי הדאפא והרוע יסולק. אז מה האנשים האלה יהיו שווים? האם האנשים הרעים המעטים האלה לא עושים את הדברים האלו תחת שליטת הרוע? כשהרוע יסולק ואתה תעמוד מול האדם ההוא, האם הוא יעז לומר לך מילה רעה אחת [על הדאפא]? כשהוא עומד מול אלוהות, הוא לא יעז (מחיאות כפיים).

תלמיד: מאסטר, אנא הסבר את הקשר בין רמות לממדים.

המאסטר: פריצות הדרך ברמות שאני מדבר עליהן הן פריצות דרך בממדים. כל רמה היא ממד, זה הרעיון.

תלמיד: בקבוצה שלנו יש תמיד ויכוחים אין-סופיים בנוגע לאיזו גישה לאמץ. אחד המתרגלים העמיתים חושב שלגישה הנוכחית אין תוחלת ושהיא מלאה בחסרונות, ואילו הגישה שלו טובה יותר, יש בה תועלות לטווח הארוך והיא תחסוך משאבים אנושיים וחומריים. האם נוכל לבקש מהמורה להאיר את עינינו בנושא הזה באמצעות עקרונות הפא?

המאסטר: אם ההוראות של המאסטר נדרשות לדברים כל כך ספציפיים שתלמידי הדאפא עושים, האם זה לא אותו הדבר כאילו שאני עושה אותם בעצמי? אז תהיו לא יותר מאשר אחת מיָדַיי, הלא כן? אני רוצה שיהיו לכם החשיבה של עצמכם והגוף של עצמכם, ושתהיו לישות אלוהית שלמה. אתם צריכים לעשות את מה שאתם צריכים לעשות, ובנוגע לדברים האלו עליכם לטפל בהם, להפעיל שיקול דעת לגביהם ולתאם אותם בעצמכם. אני בטוח שתעשו אותם היטב.

תלמיד: תלמידי דאפא מהמקומות הבאים שולחים את ברכותיהם למורה: רובע פֶנג-טאי בבייג'ינג, העיר ג'יאנג-מֶן בפרובינציית גואנג-דונג; העיר צ'וֹנג-צ'ינג, העיר דָא-לִיאָן, העיר שֵן-יאנג, העיר גֵ'נג-ג'וּאוֹ בפרובינציית הֵה-נאן; פרובינציית שאן-שי, פרובינציית יוּן-נאן, פרובינציית גווי-ג'וּאוֹ, בייג'ינג, פרובינציית ג'יאַנג-שִי; העיר שִי-אַן, העיר נאן-נינג בפרובינציית גואנג-שִי, העיר שֵן-גֵ'ן, פרובינציית הוּ-נאן, אוניברסיטת לאן-ג'וּאוֹ, העיר גואנג-ג'ואו, שנגחאי, העיר שִי-יאן בפרובינציית הוּ-בֵּיי, העיר טאנג-שאן, אריזונה, ונקובר, וייטנאם, סן דיאגו, העיר חארבין בפרובינציית היילונג-ג'יאנג, העיר צ'יצ'י-האר, העיר דא-צ'ינג, העיר מוּדאן-ג'יאנג, פרובינציית שין-ג'יאנג, העיר טיאן-ג'ין, העיר שִי-ג'יאה-ג'וּאנג, העיר צ'ינג-דאו בפרובינציית שאן-דונג והעיר אן-שאן בפרובינציית לייָאו-נינג.

המאסטר: תודה לכולכם (מחיאות כפיים). לאחרונה מספר תלמידי דאפא הגיעו מסין והמורה יודע על כך. אני מקווה שבתוך הסביבה החדשה שלכם עדיין תעשו עבודה טובה עם מה שתלמידי הדאפא צריכים לעשות. לא משנה היכן אתה, אתה תמיד תלמיד דאפא (מחיאות כפיים).

תלמיד: זיהיתי בעצמי החזקות כמו יהירות וקנאה, אז מדוע לא הצלחתי להיפטר מהן אפילו לאחר זמן ממושך?

המאסטר: אם באמת תתייחס לדברים האלו ברצינות שכזו, תוכל לרסן אותם. אז תוכל להחליש אותם ובהדרגה להיפטר מהם לחלוטין. אם זה מקרה שבו אתה מודע לזה ומרגיש מודאג בקשר לזה אבל בפועל אתה לא באמת מרסן ומדכא את זה, אז למעשה לא התקדמת מעבר לפעילות המנטלית הזו של לראות ולהרגיש משהו, אבל לא נקטת בשום פעולה לדכא את הדבר הזה. במילים אחרות, רק חשבת על זה, אבל לא באמת טיפחת ולא יישמת את זה בפועל. מצב אחר הוא שאתה אולי אומר: "טיפחתי בכל לבי ועשיתי את זה באמצעות מעשים קונקרטיים, אולם [הבעיה] הזו עדיין מתרחשת". זה [קורה] משום שדברים שהתפתחו במשך תקופת זמן ארוכה הופרדו לשכבות על ידי גורמים שנדחסו למטה לכאן על ידי ישויות מהקוסמוס הישן. אז בכל פעם שפורצים דרך שכבה, השכבה הזו מסולקת; אז פורצים דרך שכבה אחרת והיא מסולקת; ואז פורצים דרך עוד שכבה והיא מסולקת. באופן זה הם ייחלשו יותר ויותר, ויהיו פחות ופחות מהם. הם לא יסולקו כולם בבת אחת, וזה מה שגורם לך להתנסות [בהרגשה שיש לך]. אותו הדבר חל על החזקות אנושיות רבות אחרות, אותו הדבר קורה אִתן.

תלמיד: האם המורה יוכל בבקשה להנחות אותי בנוגע להבדל בין לב שאינו זז לבין להיות במצב של אדישות, בשניהם אני מתנסה מדי פעם?

המאסטר: בטיפוח יתבטאו מצבים שונים, ולפעמים זה באמת קשה לכם למדי להבחין ביניהם. אבל בדרך כלל המצב של לב רגוע מאוד הוא כזה שהוא עדיין שליו כשהוא עומד בפני הפרעות רבות, והוא אינו מושפע מרגשות של אנשים רגילים כמו להתרגש, להרגיש שנגרם לך עוול וכו'. הוא רגוע מאוד, וזה לא ישפיע לרעה על עשיית הדברים שעל תלמידי הדאפא לעשות. בהחלט יש הבדל בין זה לבין המצב האנושי בו מרגישים חוסר אונים, לא רוצים לעשות שום דבר, והופכים לחסרי תחושה למשהו לאחר שרואים אותו לעתים קרובות מדי.

תלמיד: מספר תלמידים באזור שלנו משקיעים לאחרונה בנדל"ן, והם עושים זאת עם כוונות טובות. אבל כל הזמן יש לי תחושת אי נוחות בקשר לזה, אני מודאג שאם קונים עכשיו נדל"ן ומחכים שהמחיר יעלה לפני שמוכרים, זה דומה להימורים.

המאסטר: זה לא כל כך חמור. לעשות עסקים זה רק לעשות עסקים, וזה בסדר שתלמידי דאפא ילכו ויעשו זאת היטב. אם אנחנו כבר בנושא של הימורים, אני רוצה לדבר אתכם על הנושא של ספקולציה במניות. יש סוגים שונים של מניות. בואו נאמר שאני קונה מספר מסוים של מניות או משקיע סכום מסוים בְחברה. השקעה במניות בְחברה זו פשוט צורה רגילה של השקעה. אולי כל חודש אני אקבל ממנה סכום מסוים של רווח וזו אינה השקעה ספקולטיבית המבוססת על תנודות המחיר שלה. זה לא סוג הספקולציה במניות שעליו דיברתי קודם לכן. מה שדיברתי עליו הוא "ספקולציה" במניות – על כולכם לזכור זאת – הוא "ספקולציה" במניות, כלומר שאתה כל יום עוקב אחר תנודות המחיר, והלב שלך ממש נגרר למעלה ולמטה ביחד עם המחיר (הקהל צוחק). איך תוכל אם כן לטפח? לא תוכל. איך תוכל לטפח כשהמחשבה שלך ממוקדת לחלוטין במניות שלך? ההחזקה שלך תהיה כל כך חזקה שאתה תיעשה לאפילו יותר רגיל מאנשים רגילים. איך אם כן אפשר יהיה לקרוא לך מטפח? בהחלט לא תוכל אז לטפח, ולזה התייחסתי. אם לכל אחד מכם היו מניות בחברה כלשהי ולא הייתם צריכים לעשות שום דבר מלבד לקבל ממנה כסף כל חודש ואז הייתם מקדישים הרבה זמן לעשיית דברים שתלמידי דאפא עושים כדי לאמת את הפא, הייתי שמח עד מאוד! (מחיאות כפיים). לא לזה התייחסתי כשדנתי בספקולציה במניות. מה שזה עתה דיברתי עליו כולל גם השקעות בנדל"ן. אם יש לך הזדמנות, אז לך על זה ואין בזה שום בעיה. כמובן שעליך להמתין עד שהמחיר יעלה לפני שתמכור. אבל לפעמים ייתכן שלא תוכל לתזמן זאת במדויק. ואז מה אם תיכשל? אלו כולם דברים של אנשים רגילים. הנקודה היא איך תצליח להתמודד עם זה בצורה ראויה. אלו עניינים של עבודה בחברה האנושית ועבודה אינה טיפוח, אבל הטיפוח שלכם ישתקף בעבודתכם.

תלמיד: מאסטר, אנא ספר כיצד אסונות טבע שונים המתרחשים כיום בעולם קשורים להתקדמות תיקון הפא.

המאסטר: דיון בנושאים כאלו הוא עניין רגיש עבור החברה האנושית אז עדיף שלא אדון בהם; לא תהיה בכך תועלת. אבל הסתכלו כולם. החברה של ימינו מורכבת כל כך, לבם ומחשבתם של האנשים הפכו לרעים כל כך, והמוסריות וההתנהגות של המין האנושי הן רעות כל כך – איך ייתכן שלא יהיו אסונות? בוודאי שיהיו אסונות. אבל הם לא מכוונים רק אל החטאים שבוצעו ברדיפת תלמידי הדאפא, היות שהקארמה של האנושות בעצמה פשוט גדֵלה יותר ויותר. כמובן יש כאן גם גורמים שפועלים הקשורים לגישות של האנשים כלפי הדאפא. נוסף לכך, האזורים בהם האסונות פגעו הם מקומות בהם אין תלמידי דאפא, ובסין הם קרו באזורים בהם רדיפת תלמידי הדאפא חמורה.

תלמיד: אני רוצה לשאול כיצד כלי התקשורת המופעלים על ידינו, המתרגלים במערב ארצות הברית, צריכים לאמת את הפא ולמלא תפקיד גדול יותר?

המאסטר: השאלה הזאת כללית מדי. תלמידי דאפא: עשו היטב את מה שאתם אמורים לעשות. לכל מתרגל המעורב בעשייה יש יכולת לעשות באופן פעיל את מה שהוא אמור לעשות; בה בעת, כדי להשיג השפעה גדולה יותר ותוצאות טובות יותר, חיוני שיהיו תיאום ושיתוף פעולה טובים. [כלי התקשורת שאתם מפעילים] יצליחו כשהם יוכלו באמת למלא תפקיד מרכזי בהצלת ישויות חיות.

תלמיד: תלמידים מטייוואן שולחים את ברכותיהם למאסטר.

המאסטר: תודה לכולכם (מחיאות כפיים).

תלמיד: תלמידים בדרום טייוואן מתכוננים ל"מופע הגאלה של השנה החדשה של שושלת טאנג החדשה" לשנת 2006, שעורר עניין רב מצד הציבור הטייוואני לגבי ntdtv. האם אוכל לשאול את המאסטר אם הקמת ntdtv טייוואן היא סידור של האלוהויות? כמו כן, אני רוצה לבקש מהמאסטר לדון בעקרונות הגבוהים יותר המעורבים בכישלונה של המק"ס בתקרית "יוּטֶלסַאט"?

המאסטר: אלו כולם עניינים של "טלוויזיית שושלת טאנג החדשה" ואין להם יישום רחב יותר. הדברים האלו מצוינים. כשתיקון הפא הגיע לשלב הזה, אומר לכם שלצדו של המאסטר ולצדם של תלמידי הדאפא יש אלוהויות ישרות רבות, ויש זרם יציב של אלוהויות ההופכות לישרות, כלומר שהן השתנו ועכשיו תהיה להן גישה חיובית כלפי תיקון הפא וכלפי תלמידי הדאפא. הן רוצות להפוך את עורן לחלוטין ולעזור למלא תפקיד חיובי, ודבר זה יביא כל הזמן לתוצאות חיוביות.

תקרית "יוטלסאט" הסתיימה לפני זמן כה רב אז לא אדבר עליה. כשזה נוגע למק"ס המרושעת דבר אחד בטוח: לא משנה מה המק"ס המרושעת עושה ברדיפת הפאלון גונג, ברגע שהיא עושה משהו, הדבר הזה יהפוך לסקנדל ולכישלון. זה נחקק בסלע על ידי אלוהויות (מחיאות כפיים). זה משום שההיסטוריה אינה מתרחשת למענה, הכוחות הישנים נתנו לה לשחק תפקיד רק כדי לבחון מתרגלים, וההיסטוריה של היום נוצרה במיוחד עבור תיקון הפא ומתרחשת למען תלמידי הדאפא.

תלמיד: האם זה בסדר למכור מודעות פרסומת ל"אפוק טיימס" כמשלח יד?

המאסטר: אם אתה יכול באמת להתפרנס ממכירת מודעות פרסומת, אז לך על זה ועשה את זה. זה משלח יד ואין בעיה לעשות את זה. [אני אומר את זה] בגלל שגוף התקשורת שהמתרגלים של האפוק טיימס מפעילים אינו בעצמו טיפוח; זה משהו שעומד בפני עצמו בחברה וזו עבודה רגילה. אותו הדבר נכון בחברות שאתם מפעילים. או, בואו נאמר שאתם מפעילים חברה של אדם אחר, האם הליכה לעבודה בחברה של מישהו אחר אינה אותו הדבר כמו ללכת לעבודה בחברה שלכם? זה העיקרון. עם זאת, הטיפוח שלכם ישתקף בעבודה. יתרה מכך, גוף התקשורת שאתם מפעילים הוקם על ידי תלמידי דאפא כדי לאמת את הפא, אז כמובן שזה דבר טוב במיוחד. אם אתה משיג מודעת פרסומת עבורו כך שהוא ימשיך לפעול, אז האם אינך עושה את חלקך למען אימות הפא של תלמידי הדאפא? יש אנשים האומרים: "אני יכול להציל אנשים ישירות בכך שאני מבהיר להם את האמת. היום שכנעתי מישהו באשר למצב האמיתי באמצעות הבהרת העובדות. אני מרגיש שמח כל כך שהאדם הזה ניצל". ובכן, בקשר לגוף התקשורת, גם שם יהיה לך חלק בתפקיד שהוא ממלא בהצלת ישויות חיות. בואו נאמר שמאה אנשים מעורבים בעבודת התקשורת הזאת, אז אם גוף התקשורת הציל מאה אנשים ביום, אחד מהם ללא ספק ניצל על ידך. עיתונים מחולקים מדי יום ביומו, אז ללא ספק יש יותר ממאה אנשים [שניצלו], נכון? אז האם לא הצלת מישהו כל יום? זה בהחלט העיקרון שעובד כאן, כי עבדתם ביחד כדי שהעיתון ימשיך לפעול, זאת אומרת שאתם מבהירים את האמת ביחד.

תלמיד: כמה פעילים למען דמוקרטיה הנמצאים מחוץ לסין ביקשו ממני במיוחד להעביר את ברכותיהם למאסטר הנכבד.

המאסטר: אז אני מודה להם (מחיאות כפיים).

תלמיד: הם הביעו את הערצתם לדאפא ולתלמידי הדאפא.

המאסטר: כן, ישויות חיות, לא משנה מה אתם עושים כיום, האם לא כולכם הגעתם בשביל הפא?

תלמיד: אני מרגיש שהכוחות הישנים ארגנו המון אלמנטים רעים מאוד באוניברסיטה מסוימת, ולפעמים אני מרגיש כאילו שהדברים ממש קשים. האם זה בגלל שלא טיפחתי את עצמי היטב או שאולי זו רק הרגשה?

המאסטר: זה לא בהכרח תמיד כך. בוא נתעלם לרגע מהכוחות הישנים. החברה האנושית עמה אתם מתמודדים הגיעה לשלב של היום לאחר שעברה תהליך מורכב במהלך ההיסטוריה. דרכי החשיבה מסובכות, מצב החברה מסובך ודברים רבים – כולל הישר והמרושע, הטוב והרע – כולם מעורבבים יחד. מול סוג זה של חברה ושל אנשים, תלמידי הדאפא צריכים לטפח את עצמם ולהציל את כל הישויות, שכן מה שאתם עומדים בפניו ומה ששמים בפניכם הם רק הדברים הקשים. אלו הם הדברים שאתם רואים היום.

תלמיד: האם המגזר התעשייתי והמגזר העסקי בארה"ב עדיין מרוסנים על ידי הכוחות הישנים?

המאסטר: אני יודע למה אתה מתייחס, אתה מדבר על כיצד הם הולכים לסין וממשיכים להשקיע בה ומחזקים את המק"ס המרושעת. אני רוצה לומר לכולכם שהמאסטר אינו מתנגד לכך שהאומה הסינית תהפוך לעשירה ולרבת עוצמה. אני מקווה שלאנשים שם יהיה שפע ושהם יהיו יותר מתורבתים [באופן בו הם מטפלים בדברים]. מה שאני מתנגד לו הוא שהכוחות הישנים שולחים לשם כמויות גדולות של כסף במהלך רדיפת הפאלון גונג, ושהרוע משתמש בכסף הזה כדי לרדוף את תלמידי הדאפא. מה שאני מתנגד לו זה שהם יוצרים את הנסיבות המאפשרות לזה לקרות. בימים ההם כשהתחלתי להפיץ את הפא החלטתי שסין צריכה להפוך למשגשגת. במהלך השנים שבהן הפצתי את הפא הכוחות הישנים חסמו את זה ולא אפשרו לזה לקרות. כשהחלה רדיפת הדאפא הם התחילו לשלוח לשם כסף, ועוד בכמויות גדולות. כשלא הכרתי בדברים שהם עושים, הם אמרו: "האם לא רצית שהיא תהיה משגשגת?" הם ניצלו את הפרצות בתיקון הפא, ולמעשה עושים את מה שהם רצו לעשות. אף על פי כן, תלמידי הדאפא צלחו את זה. הגורמים החיוביים ממלאים תפקיד מכריע, ושק התחבולות של הרשע אינו עובד יותר. חישבו על זה כולכם. המפלגה המרושעת עומדת ליפול, ואם כלכלת סין תקרוס ביחד אתה, האם זה לא יהיה [הכוחות הישנים] שעושים שוב משהו רע? הם שוב ינצלו פרצות, נכון? אלו הדברים שהם עושים. אבל אל תדאגו לגבי זה עכשיו. כאשר המפלגה המרושעת תיעלם, האנשים הסינים ימשיכו לשרוד.

תלמיד: כיצד יכולים כלי התקשורת בסינית ובאנגלית לשתף פעולה היטב זה עם זה?

המאסטר: כלי התקשורת בסינית פועלים כבר זמן רב כל כך, אז כלי התקשורת באנגלית ובשפות אחרות יכולים ללמוד מניסיונם. למעשה, נוכחות כלי התקשורת באנגלית מורגשת עכשיו. לפי שעה המצב של העיתון די טוב. יש קשיים, ללא ספק, אבל בהדרגה הדברים ישתפרו עוד ועוד. חשוב מאוד שיהיה שיתוף פעולה טוב. [למשל] המתרגלים המחלקים את העיתונים יכולים למסור את שני העיתונים באותו זמן. דוגמה נוספת היא שהמשאבים לדיווח החדשותי ישותפו בין כל תלמידי הדאפא. שתי אלו הן דוגמאות לצורות טובות מאוד של שיתוף פעולה. עליכם גם להמשיך לשפר את שיתוף הפעולה ואת התיאום בדרכים נוספות.

תלמיד: בקרב האנשים הרגילים יש כאלו שהבינו שהפצה נרחבת של "תשעת הדיונים" יכולה לפורר את המק"ס, אבל עכשיו הקצב היומי של הפרישות מהמפלגה הוא עדיין רק בערך 20,000. מה על תלמידי הדאפא לעשות כדי להשתפר? כיצד נוכל ליצור אפקט של כדור שלג מבחינת הפרישות מהמפלגה?

המאסטר: אני לא חושב שזה יישאר כך לתמיד. השינויים יבואו כשהבעיות שלנו עצמנו ייפתרו ועם הגידול בהשפעה של "תשעת הדיונים". בפועל, הרוע והאנשים הרעים כבר איבדו את הביטחון שלהם. המק"ס היא כמו משהו רקוב העומד להיבעט אל מחוץ לסין – היא כבר באוויר מהבעיטה, היא נעקרה והיא בדרכה החוצה. כל הדברים האלה משתנים ביחד עם המצב.

תלמיד: כיצד אנחנו מביאים לכך שכל התלמידים יבינו את חשיבות שידורי "קול התקווה" לתוך סין?

המאסטר: המק"ס המרושעת רואה ב"קול התקווה", ברשת הטלוויזיה "שושלת טאנג החדשה" וב"אפוק טיימס" את הדאגה הגדולה ביותר שלה. בגלל זה הם אומרים שלפאלון גונג יש שלוש קבוצות תקשורת עיקריות. הם מתייחסים ל"קול התקווה", ל-ntdtv ול"אפוק טיימס". אפשר לראות שהרוע מפחד פחד מוות מהפאלון גונג. אכן, הוא לא מפחד מארה"ב ואפילו פחות מאירופה. הוא מפחד מהפאלון גונג משום שהפאלון גונג יודע מהו, מזהה יותר בבירור את התחבולות שלו ויודע כיצד לגרום לו להתפורר (מחיאות כפיים). כל עוד הוא לא מפסיק את הרדיפה נמשיך בזה עד שהוא יתפורר. למעשה, כל האנשים הסינים יודעים איך היא המק"ס המרושעת, וכיצד חושבים מנהיגי המפלגה האלו המתומרנים על ידי הרוע. אבל אנשים החיים בעולם המערבי ושיש להם הלך מחשבה נורמלי אינם מודעים לדברים האלו. אין להם מושג מהי בכלל תרבות המפלגה המרושעת. לכן אני אומר שאם יום אחד המפלגה המרושעת לפתע תיעלם מסין או תיפול, לממשלות אחרות לא יהיה מושג כיצד זה קרה. כדי לגלות מהי מהות המק"ס המרושעת, אתה צריך קודם כל ללמוד כיצד היא מתייחסת לעניינים, כיצד היא חושבת וכיצד היא משקרת. אם אין לך הבנה אפילו של הדברים הבסיסיים ביותר האלו, כל המודיעין שתאסוף יהיה שגוי.

תלמיד: מאסטר, אנא בטובך כוון את דבריך לאותם מתרגלים העובדים ב"אפוק טיימס" באנגלית ואמור לנו כיצד לפעול טוב יותר מעתה ואילך.

המאסטר: בכל מה שאתם עושים, אתם תמיד תחוו בהתחלה לחץ ומחסור בשלושת התחומים של משאבי אנוש, משאבים חומריים ומשאבים כספיים. למרות זאת, אתם ככלות הכול תלמידי דאפא, וביצעתם משהו שאנשים רגילים לא יכולים לבצע. משום שהתחלתם [את הפרויקט הזה], אני מאמין שאתם בהחלט תעשו אותו היטב, זה בטוח. באשר לכיצד לעשות טוב יותר, אתם צריכים לחשוב יחד ולסלול נתיב משלכם. אני מצפה לחדשות טובות מכם (מחיאות כפיים).

תלמיד: מאז שה"אפוק טיימס" הפך לבמה ולמקדם של "תשעת הדיונים", הרגשתי באופן עמוק אפילו יותר את החשיבות הרבה של הפעלה טובה של כלֵי התקשורת. רק עם בסיס תפעולי חזק יותר יהיה ל"אפוק טיימס" קול חזק יותר. היום, כששמעתי את המאסטר מדבר על כך שיש צורות שונות של טיפוח, הרגשתי שהשיפור של הכישורים המקצועיים שלנו קשור לשיפור בטיפוח. זה מתייחס לכתיבת חדשות, עימוד, טיפול בנושאי חשבונאות וכו'. האם אני יכול לבקש מהמאסטר לתת לנו הדרכה נוספת כיצד להפעיל את כלֵי התקשורת ולעשות זאת טוב יותר?

המאסטר: בדיוק כמו שאמרתי קודם לכן, אם אתם רוצים לפעול טוב יותר עליכם לשתף פעולה ולתאם היטב, לבצע כל משימה בצורה אחראית ובתשומת לב, ובאמצעות המאמצים המשותפים שלכם לגרום לכלִי התקשורת הזה להתבלט. אם כולכם תפעלו היטב, כלִי התקשורת לבטח יפעל היטב ותהיה לו השפעה גדולה יותר בהצלת ישויות חיות. כמה אנשים שהוא מציל, יש לך חלק בזה, משום שזה הפֶּה המשותף שלכם, הקול של כל מי שמעורב בתפעול העיתון.

תלמיד: ברכות למאסטר בשם תלמידי דאפא בפרובינציית יוּן-נאן בסין!

המאסטר: תודה (מחיאות כפיים).

תלמיד: אני מעורב בפרויקט תקשורת ולעתים קרובות אני רואה שחסרים לנו משאבים, כמו החסרות בנהלי הביצוע התקניים שלנו או מחסור במימון, וחוסר יכולת ליצור קשר עם מתרגלים נוספים כדי שיותר אנשים יוכלו להצטרף. אנחנו נשארים ברמה של סדנה [במקום של עסק גדול]. איך נפרוץ את זה?

המאסטר: אכן זה המצב שבפניו אתם עומדים כעת. אם יהיו לכם מחשבות נכונות חזקות, תשתפו פעולה ותתאמו היטב ותלכו בדרך שלכם בצורה ישרה, הכול ישתפר. למעשה, מה שעובר על המתרגלים בסין הוא קשה הרבה יותר. אתרי ההפקה של החומרים שלהם הם ביסודו של דבר ברמה של משק בית בודד והם צצים בכל מקום. במילים אחרות, אנשים צועדים בנתיבים שלהם עצמם. כל אחד, או אלו המתאמים זה עם זה בקנה מידה קטן, צועד בנתיב שלו עצמו. האם לא אמרתי קודם שבכל הנוגע לצורת הטיפוח שלנו, לדרך הגדולה אין צורה? זה תקף לדברים שאתם עושים כדי להבהיר את העובדות. זה לא כמו המצב שבו אנשים הולכים ועושים דברים תחת ההכוונה והדרבון של סייע ראשי כלשהו, כלל וכלל לא. פרט לנסיבות מיוחדות שבהן אתם צריכים לעבוד זה עם זה על משהו כשהסייע הראשי מספק תיאום מרכזי, כל אחד צריך ליטול יוזמה ולצעוד בנתיב שלו עצמו. אם כל דבר היה ריכוזי ונעשה עם כולם ביחד, אם כל דבר היה נקבע על ידי הסייע הראשי וכולם היו הולכים בעקבותיו ועושים אותו הדבר, אז לא משנה לְמה הסייע הראשי היה מצליח להפוך בטיפוח – אתם הייתם הופכים ללא יותר מאשר לישויות חיות בעולם שלו. זה לא מה שאני רוצה עבורכם. אני רוצה שכל תלמיד דאפא יהפוך למלך. כל אחד צריך לפלס את הנתיב שלו, וכל אחד אמור לאַמת את סטטוס הפרי של עצמו ולהגיע אליו (מחיאות כפיים).

עם זאת, אני רוצה להזכיר לכולכם, עכשיו שהמאסטר אמר לכם שעל כולכם לצעוד בנתיב שלכם עצמכם, אין זה אומר שאתם לא צריכים להקשיב יותר לאף אחד. כשנדרש תיאום כולל, עליכם לשתף פעולה היטב. אז אנשים האחראים על אזורים שונים צריכים למלא את תפקידם בצלילות וברציונליות. בכל פעם שנדרש, על כולכם לעבוד היטב עם המתאמים.

תלמיד: אני עובד במסעדה ובדרך כלל מקדיש זמן מועט להבהרת האמת. אני הולך לתרגל ועוזר ל"אפוק טיימס" רק בסופי שבוע. האם אני נחשב לתלמיד אמיתי שמטפח?

המאסטר: אם על בסיס יום יומי אתה יכול לנצל את התנאים המסופקים לך על ידי עבודתך, או כשאתה יוצר קשר עם אנשי העולם אתה עדיין זוכר להבהיר את האמת ולהציל ישויות חיות, ועושה את מה שתלמיד דאפא אמור לעשות – אם בכל זאת אתה לומד את הפא ועושה את כל שלושת הדברים, אתה תלמיד דאפא (מחיאות כפיים).

תלמיד: לאחרונה מספר מתרגלים מבוגרים באזור המפרץ נפטרו בזה אחר זה ולא הצליחו להגיע לסוף. מה יהיה המקום אליו הם יחזרו?

המאסטר: למעשה דיברתי על זה מוקדם מאוד, ב"ג'ואן פאלון". תלמידים אחדים אינם חרוצים, אבל הזמן שהם הקדישו ללימוד הדאפא לא יהיה לשווא, וכך גם הזמן שהם הקדישו לעשיית דברים של דאפא. כמה שהם עשו, כך הם יקבלו באותה מידה. היוצא מן הכלל הם אלו העוזבים את הדאפא, במיוחד אלו שעוזבים כשהדאפא נרדף; אם הם נפטרים, [מה שתיארתי] לא חל עליהם. במקרה כזה אין תקווה.

תלמיד: אני מרגיש שקשה הרבה יותר לדבר על העובדות הנוגעות ל"תשעת הדיונים" ולפרישות מהמק"ס מאשר כאשר הבהרנו את האמת בנוגע לדאפא בעבר. לעתים קרובות אני חושש לדבר על שני הדברים האלה ביחד. אני לא יודע היכן אני תקוע.

המאסטר: אתה תקוע בגלל ההבנה שלך עצמך. אתה עצמך לא הבנת מדוע אנחנו עוסקים ב"תשעת הדיונים", או שלפחות לא הבנת את זה בבירור (המורה מחייך). מדוע תלמידי הדאפא מפיצים את "תשעת הדיונים"? אתה חושב שלדבר על "תשעת הדיונים" מרגיש כמו להתערב בפוליטיקה, ושרק לדבר על העובדות האחרות הנוגעות לכך שהדאפא נרדף זה באמת התייחסות למשהו הקשור לדאפא. לאמיתו של דבר, בעבר, כש[רק] התנגדתם לרדיפה ודיברתם על האמת של הדאפא, האם לא היו אנשים רבים שאמרו שאתם נעשים פוליטיים? המטרה בכך שאתם מפיצים את "תשעת הדיונים"היא לחשוף את הרדיפה מצד המפלגה המרושעת ולסיים אותה, ולא להפיל את המפלגה המרושעת ההיא. כל עוד הרדיפה נמשכת, תלמידי הדאפא ימשיכו להפיץ את "תשעת הדיונים", עד שלבסוף המק"ס המרושעת תתפורר והרדיפה תיפסק. האם זה לא נותן לך סיבה מוצדקת וביטחון מלא [לעשות זאת]?

תלמיד: תלמידי הדאפא משנגחאי שולחים את ברכותיהם למאסטר.

המאסטר: תודה לכולכם (מחיאות כפיים). כשתלמידי הדאפא משנגחאי שולחים את הוקרתם למאסטר, ראש הדמונים הזה, השפוף במאורתו בשנגחאי, נעשה מבועת.

תלמיד: לתלמידי דאפא יש הבנה מועטה מאוד כיצד חברות מוציאות את כספן על פרסום. האם זה נותן לרוע סיבה לחסום את ההכנסות שלנו?

המאסטר: זה לא. אומר לכם: ה"אפוק טיימס" הוא כבר כלי תקשורת בעל השפעה בארה"ב. כל אחד, לא משנה מי הוא, ובמיוחד אנשים סינים, רוצים לדעת על ה"אפוק טיימס" ולדעת על החדשות שה"אפוק טיימס" מפרסם. כמובן, לאורך הדרך יהיו אנשים שיתנגדו לו, אבל כשנבהיר יותר את האמת ונעשה זאת בצורה עמוקה יותר, אנשים רבים ישתנו. כלִי התקשורת שהוא ה"אפוק טיימס" הפך לעיתון הרב-לאומי היחיד המקיף את כדור הארץ כולו. זהו כבר המצב.

תלמיד: אני מרגיש יותר ויותר שאין מספיק זמן. מאסטר נכבד, כיצד עלינו להתמודד עם זה תוך שימוש במחשבות נכונות? האם אנחנו יכולים לשלוח מחשבות נכונות כדי להאריך את הזמן? (הקהל צוחק)

המאסטר: קשה לעשות את זה, ועדיין אינכם מסוגלים לזה. זה מפני שכשתיקון הפא מתקדם מהר יותר, גם הזמן עובר מהר יותר. במילים אחרות, כשתיקון הפא דוחף קדימה מהר יותר, בהתאמה, גופים שמימיים נעים ומסתובבים מהר יותר, וכך גם כל הקוסמוס. לכן זה קורה בקנה מידה כה ענק. אבל למרות זאת, משום שתיקון הפא כבר לקח את זה בחשבון, כל מה שתלמידי הדאפא יכולים לעשות זה פשוט לעשות את מיטבם. זה נכון שתרגישו שהזמן קצר מאוד. לפעמים אתם קמים בבוקר, עסוקים בלהתרוצץ ולעשות כמה דברים, ובלי ששמתם לב כבר חושך. [אתם משתוממים] איך זה שיש כל כך מעט זמן? זה אכן נכון. לבני אדם אין היכולת לעמוד בקצב בגלל שתיקון הפא מתרחש במהירות גבוהה מאוד. רבים מאתנו זוכרים שבעבר תמיד הרגשנו שהיום היה ארוך מאוד. כשהייתי צעיר, לעתים קרובות שמעתי אחרים אומרים: איך זה שעדיין לא חשוך? אנשים היו עייפים לאחר שעבדו כל היום והרגישו שהיום היה כל כך ארוך ושהם עבדו כל הזמן. עכשיו זה שונה. בימינו אנשים אומרים שנעשה חשוך לפני שהם מספיקים לעשות משהו. זה ההבדל הגדול ביותר שבני אדם יכולים להרגיש.

תלמיד: קיבלתי את הפא ב-1998 וזו הפעם הראשונה שאני שואל את המאסטר שאלה בוועידת שיתוף התנסויות. מאסטר, עשיתי די הרבה דברים במהלך השנים האחרונות, אבל אני מרגיש כאילו שאין לי הרבה מה לומר כשכולם משתפים התנסויות. האם זה משום שלא למדתי את הפא היטב או בגלל שהמחשבות הנכונות שלי אינן חזקות מספיק?

המאסטר: אולי זה עניין של אישיות. אם אין לך שום דבר לומר, אז פשוט הקדש יותר זמן להקשבה. ראה אם יש פערים כלשהם בינך לבין האחרים וערוך השוואה אל מולם. כשמשַתפים זה עם זה, הדבר מספק סביבה בה תלמידי הדאפא מתקדמים ומשתפרים ביחד. הזמן המועט הזה הוא הזמן היחיד [השמור למטרה זו] בזמן שאתם מטפחים בעולם האנושי, וזו הסביבה בה תלמידי הדאפא מתכנסים ביחד – סביבת טיפוח. אתם שוהים זמן רב יותר בחברת האנשים הרגילים ומטפחים בעולם האנושי, ואתם לא מפרידים את עצמכם מעולם החולין. זו הסיבה שהזמן המועט הזה הוא יקר מאוד ומוגבל מאוד עבור תלמידי הדאפא.

תלמיד: הרוע חוסם את ההגשה של מאמרים באמצעות האינטרנט, והם שולטים על [הגלישה] לאתרי האינטרנט. האם אנחנו יכולים להקים אתר נוסף בארצות הברית? מאסטר, בבקשה תן לנו קצת הכוונה בנוגע לזה, ובמיוחד בנוגע לרעיון להשתמש בהם בשביל מאמרים מ"תשעת הדיונים" שתורגמו לשפות אחרות.

המאסטר: כן, אתם בהחלט יכולים. עליכם לחשוב על דרכים לפתור את הבעיה הזו. כיום יש אתרי אינטרנט רבים, ותלמידי הדאפא מפעילים לא מעט [אתרים]. לכולם יש השפעה.

תלמיד: לאחר שפורסמו "תשעת הדיונים" עשיתי כמיטב יכולתי להפיץ אותם. בערך באותו זמן אשתי גרמה לי קשיים רבים. ירדתי [ברמה] והייתה לי קארמת מחלה חמורה למדי. עכשיו מדי פעם [קארמת המחלה] חוזרת בצורה רצינית, ואני מגלה שממש קשה לשאת את הקשיים שאשתי גורמת לי. אני רוצה להתגבר על המבחן הזה מהר ככל האפשר.

המאסטר: טפל בכל דבר שבפניו אתה עומד כמטפח, ותוכל להתגבר על כל דבר. (מחיאות כפיים) אתה צריך לשאול את עצמך: אם אלוהות הייתה עומדת בפני הבעיה הזו, כיצד היא הייתה מתמודדת אתה? כשאתה לא יכול לצלוח את זה, עליך לחשוב באופן זה. פשוט נסה לצלוח את זה וטפל בכך באופן זה, וראה מה קורה.

תלמיד: האם מתרגלים מערביים המתגוררים בארה"ב צריכים לעזוב את המפלגה?

המאסטר: זה לא עניין חשוב. כמובן, מתרגלים רבים מתנערים, כמו אלו ממדינות מזרח אירופה לשעבר. כיוון שהם תלמידי דאפא עכשיו, אז אם הם מתנערים או לא אינו כשלעצמו אירוע חשוב, אבל ההשפעה הפסיכולוגית של התנערותם על המק"ס המרושעת היא משמעותית למדי.

תלמיד: זה עתה ציינת שאין לדבר ברמה גבוהה מדי בזמן הבהרת האמת. האם זה אומר שבדיווחי התקשורת שלנו אנחנו צריכים להימנע מלהשתמש במשפטים כגון "צל הרפאים המרושע של הקומוניזם" ו"אלוהויות רוצות להשמיד את המק"ס"?

המאסטר: אין זו בעיה, הדברים האלה אינם ברמה גבוהה מדי. ההתייחסות ל"צל הרפאים המרושע של הקומוניזם" אינה ברמה גבוהה מדי. חשפתי את זה ובהדרגה נתתי הסבר מקיף של העניין. גם "תשעת הדיונים" מציינים זאת. הדיבורים על "אלוהויות רוצות להשמיד את המק"ס" גם הם נכונים ועובדתיים. כשאתם מדברים על כך, אנשים יהיו מסוגלים להרגיש את זה, כיוון שיש להם צד יודע. כשציינתי שאנשים אינם מסוגלים לקבל את זה אם אתם מדברים ברמה גבוהה מדי התייחסתי לדברים בטיפוח, משום שעקרונות הטיפוח הם הפוכים מאלו של בני האדם. אנשים מרגישים שלחיות חיי נוחות הוא דבר טוב, בעוד שמטפחים מאמינים שבשביל לשפר את עצמם ההיפך הוא הדבר הטוב. האין זו דוגמה לעיקרון נכון המתקיים לצדו של עיקרון מהופך?

תלמיד: איך אנחנו יודעים מהם הנדרים ההיסטוריים הגדולים שלנו? כשאני קורא את "ג'ואן פאלון" ולומד את הפא, אני יכול לזכור [את מה שאני לומד], אבל ברגע שאני מתהפך ונעשה לאדם רגיל, אני שוכח.

המאסטר: כשאתה הופך לאדם רגיל מובן שאתה לא אמור לדעת את הפא. במקום זאת עליך לומר שברגע שאתה בא במגע עם החברה הרגילה אתה שוכח שאתה מטפח. זה כנראה בגלל חוסר במחשבות נכונות. זה לא הכרחי עבורך לדעת בצורה ברורה כל כך איזה נדרים גדולים אולי נדרת בעבר, ואתה גם לא צריך להעסיק את עצמך בכך. היום אתה מישהו שקיבל את הפא, וכמטפח, אתה צריך פשוט לעשות את מה שנדרש ממטפחים. אמרת שאתה לא יכול לזכור את הפא שלמדת – זה בסדר. בוא נאמר שאתה לא זוכר אחרי הקריאה הראשונה ועדיין לא זוכר אחרי הקריאה השנייה, אז הקדש את כל לבך ללימוד ולבטח תעשה פריצת דרך. אם אתה באמת עושה כמיטב יכולתך ועדיין לא יכול לזכור אותו, אז זה מבחן שהועמד בפניך. אם זה אינו המצב, וזה שאתה לא זוכר נגרם מכך שאתה לא מקדיש לזה מספיק תשומת לב, אז העניין שעל הפרק הוא שעליך להפוך להיות נחוש יותר.

תלמיד: תלמידי הדאפא בעיר שֶן-יאנג מוסרים את ברכותיהם החמות למאסטר (המאסטר:תודה לכולכם(. המאסטר אמר ב"ג'ואן פאלון" שהוא יגן על כל תלמיד עד שלתלמיד תהיה היכולת להגן על עצמו. אבל בכל זאת תלמידים רבים לא סיימו את המסע שהמאסטר ארגן, והם נהרגו על ידי הרדיפה של הרוע. האם אלו שמתו לא טיפחו לשווא?

המאסטר: אם כל תלמיד דאפא יוכל לחשוב ולפעול בצורה ישרה כשהוא מתנהל, ויוכל להסתכל על דברים עם מחשבות נכונות בכל הנסיבות, אף אחד מכם לא יהיה מפוחד כשהוא יעמוד בפני רדיפה. אם כך תהיו, מי יעז לרדוף אתכם! אם אדם לחלוטין בתוך הפא אף אחד לא יכול לגעת בו. האם אין זו היכולת להגן על עצמך? למעשה באשר למתרגלים ותיקים [שהתחילו] לפני הרדיפה, אני העליתי את כולכם למקומות שלכם. כל עוד אתם יכולים להתנהל עם מחשבות נכונות ופעולות נכונות תוכלו להגן על עצמכם היטב, וזה חל גם על מתרגלים חדשים שהצטרפו מאוחר יותר. זה רק שלמתרגלים מסוימים פשוט אין מחשבות נכונות. כל הדברים נמצאים שם בשבילם, אך כשהם חווים רדיפה הם עדיין מתייחסים לדברים עם הלך מחשבה אנושי ועדיין יש להם ערימה גדולה של החזקות. מה המאסטר יכול לעשות? האם עלי לחלוטין לקחת על עצמי את כל מה שאתם אמורים לעשות באימות הפא? אז האם תהיו אלו אתם שמטפחים או שזה יהיה המאסטר שיעשה זאת? אני חוזר ואומר: אלו שהמאסטר מגן עליהם ברדיפה הם תלמידי דאפא, לא אנשים רגילים.

הסברתי את הדברים האלו בבירור רב במספר הרצאות פא. אם אתה מתרגל שזה עתה הגיע מסין, חפש את הפא שלימדתי במספר השנים האחרונות וקרא אותו, משום שזה ייקח הרבה זמן להסביר את כל זה בפרוטרוט. דברים רבים הם מורכבים למדי. גורמים בעברו של כל אחד, כמו גם גורמים שאורגנו על ידי הכוחות הישנים, הם רלוונטים כאן.

בעבר התבדחתי אתכם על זה ואמרתי שכל האנשים המפורסמים והבולטים בעבר היו תלמידי דאפא. תלמידי הדאפא שמחו כל כך כשהם שמעו את זה וחשבו: "אנחנו היינו כל אותם אנשים מפורסמים בהיסטוריה!" אבל רבות מהדמויות ההיסטוריות האלו נטלו חיים רבים. חלק מתלמידי הדאפא היו גזלנים ושודדים בהיסטוריה, וכמה אפילו ביצעו פשעים נוראיים. כמובן, תלמידי דאפא, כיוון שאתם מטפחים עכשיו, המורה יכול להביא הכול לשלמות והרמוניה, וליישב בדרך טובה את הדברים האלו ולטפל בכולם. אבל טיפוח הוא קדוש והוא רציני. המאסטר ייָשב בחמלה את הדברים האלו, ובעצם הוא הסדיר עבורכם רבים מהחובות שלכם; עם זאת, בנוגע לעניין כל כך כל כך מרכזי, במבחן של חיים ומוות, האם אפשר שלא לדרוש מהמטפחים סטנדרטים גבוהים? למתרגלים האלו שאינם נחושים יהיה קשה לצלוח את זה. כשיש לך חובות כל כך גדולים, האם ברגעים של חיים ומוות ניתן לאפשר לך לצלוח אותם ללא מחשבות נכונות? כשחלק מכם, התלמידים בסין, נרדפתם חמורות, הגעתם למצב שבו כבר לא התייחסתם לעצמכם כתלמידי דאפא. ראשכם היה מלא במחשבות של אנשים רגילים. בזמן שנרדפתם הייתה לכם החזקה לחיי הנוחות של אדם רגיל. אז איך אפשר להתייחס אליכם כאל אלוהויות? כיצד אפשר יהיה ליישב את החובות האלו מהעבר? האם תוכלו לצלוח את המבחנים כל כך בקלות? אז יש הרבה סיבות שונות ומגוון גורמים, כך שאינכם יכולים להסתכל על זה בדרך אנושית ולחשוב דברים כמו: "הם טיפחו במשך כל כך הרבה זמן, ועכשיו, האם הם לא טיפחו כולם לשווא? הם סתם כך נהרגו על ידי הרדיפה? האם המאסטר לא אמור להגן על תלמידי הדאפא? איפה הייתה ההגנה?" כן, אני מגן על תלמידי הדאפא. אבל אפילו על סף מוות הם לא התייחסו לעצמם כאל תלמידי דאפא, והם גם לא זכרו שעדיין יש להם אותי, המאסטר שלהם. מה שהם חשבו היה: "אם אמות פה עכשיו, מה היה הטעם בחיים שלי? מי יטפל בילדיי? האם אשתי תתחתן שוב?" כשהם נרדפו בחומרה, הם לא קראו למאסטר, במקום זאת הם קראו לאמא שלהם, ואפילו צעקו לשמים ולארץ. כשניסיתי לעצור את הרדיפה, הכוחות הישנים והאלוהויות של היקום אמרו כולם: "כשאתה מתקן את הפא עליך להיות תקיף בעניינים עקרוניים. איזה פא אתה מתקן? האם אתה מתכוון להתייחס לדברים לא נכונים כאל הפא הנכון? האם זה התלמיד שלך שם? הבט עליו, האם הוא מתייחס אליך כאל המאסטר שלו?" ככל שהאדם נרדף בצורה חמורה יותר, כך ההחזקות האנושיות שלו גדלו, וזאת במקום שהוא ייעשה לאיתן יותר כשהרדיפה נמשכה, ובמקום שיהיו לו מחשבות נכונות חזקות יותר ויותר כדי להתנגד לרדיפה. תגידו לי אתם, מה אפשר לעשות? לכל אורך הדרך עד לרגע שהוא נהרג על ידי הרדיפה, הוא אף פעם לא התייחס אל עצמו כאל תלמיד דאפא.

למרבה המזל המאסטר מכיר בכל מה שתלמידי הדאפא עשו. אחרי שהוא נהרג על ידי הרדיפה, אני מכיר בעובדה שזה היה מפני שהוא טיפח בדאפא שהוא נהרג על ידי הרדיפה. אף על פי שהוא לא פעל היטב להתגבר על המצוקה המסוימת הזו, לא אתן לטיפוח שלו להיות לשווא (מחיאות כפיים). זו הסיבה שאמרתי שמה שמחכה לתלמידי הדאפא, לא משנה מה, הוא תמיד העתיד הבהיר והטוב ביותר (מחיאות כפיים). מה שנשאתם ברדיפה לא משתווה כלל למה שתקבלו בעתיד. וזה נכון שהכוחות הישנים ניצלו את הפרצות של מספר מתרגלים טובים באמת והרגו אותם באמצעות הרדיפה. זה קרה גם באזור המפרץ, וזה כואב מאוד ללבו של המאסטר.

כמובן שבנושא זה יש גורמים שונים רבים. כל עוד מישהו יכול לנהוג כמו אלוהות, שום דבר לא יעז להרוג אותו באמצעות רדיפה.

תלמיד: כיצד עלינו להסתכל על נתינת מתנות למפקד משמר הכלא כדי להקל על סבלם של קרובי משפחה הכלואים בשל תרגול פאלון גונג?

המאסטר: אי אפשר להגיד שזו איזו טעות רצינית. אתם פשוט צריכים לעשות את מיטבכם לנהוג בצורה מעט נכונה יותר ומעט טובה יותר. אם תוכלו להבהיר את האמת למפקד משמר הכלא ההוא עם מחשבות נכונות חזקות מאוד ושהוא יקלוט את המסר, זה יהיה הרבה יותר טוב מלתת לו מתנות. אבל אלו רק דיבורים, וכאשר אתם עושים את זה בסביבה כזו... השאלה היא, האם יהיו לכם מחשבות נכונות חזקות מאוד? האם אתם מסוגלים שיהיו לכם מחשבות נכונות בעלות עוצמה באמת כשאתם תחת הלחץ של הרוע? זו השאלה הגדולה. זה אכן קשה מאוד, אבל כשמסתכלים על זה מהצד השני וחושבים על זה, האם ההיסטוריה האנושית לא נוצרה בשביל היום? האם כל הדברים שתלמידי הדאפא צריכים לחשל אינם במהותם בדיוק לצלוח דרך כל זה? אז כדי להפוך מבן אדם לאלוהות, האין אתם צריכים לצלוח באופן הזה דרך כל זה? (מחיאות כפיים)

תלמיד: אני רוצה לשלוח ברכות למאסטר בשם כל תלמידות הדאפא מהמחלקה השמינית של בית הכלא לנשים בפרובינציית ליָאו-נינג.

המאסטר: תודה! הניסוח גורם לזה להישמע כאילו שתלמידות הדאפא הן המחלקה השמינית של הכלא ההוא, הלא כן? עליכם לומר: "תלמידות הדאפא הנרדפות על ידי המחלקה השמינית של בית הכלא". זו אינה "המחלקה השמינית" שלנו. תלמידי הדאפא אינם מכירים בשום דבר שאורגן על ידי הכוחות הישנים, וקל וחומר שאינם מכירים ברדיפה של המפלגה המרושעת.

תלמיד: ב-5 ביוני השנה, קראתי הצהרה קבוצתית של עשרות תלמידות בבית הכלא ההוא, בה הן הצהירו שיטפחו בדאפא בצורה איתנה וילכו בעקבות המאסטר עד הסוף. מאסטר, אנא, תנוח דעתך.

המאסטר: אִילו המילים האלו היו נאמרות לפני שלוש או ארבע שנים, באמת לא הייתי יכול להניח את דעתי, אבל עכשיו אני יכול (מחיאות כפיים). באותם ימים לא היה ברור אם תלמידי הדאפא יהיו מסוגלים לצלוח את מהלך הרדיפה הזו, ולא היה ברור כמה מהם יוכלו לצלוח זאת. אף על פי שאלוהויות הגנו עליהם והמאסטר השגיח והגן עליהם, האם לתלמידי הדאפא באמת יכולות להיות מחשבות נכונות ופעולות נכונות כמו אלוהויות בזמן שהם נרדפים? לצלוח זאת תלוי במחשבות הנכונות האיתנות של האדם ובאמונתו המוצקה בדאפא. המאסטר יכול לקחת על עצמו את הסבל עבורכם, ואני יכול אפילו לשאת את הכאב במקומכם, אבל האם תוכלו אתם להציב את הלב שלכם במצב ישר כאשר אתם נתונים ללחץ אכזרי וקשה כל כך? האם אתם מתייחסים לעצמכם כאל אלוהויות או כאל בני אנוש? האם יש לכם שפע של מחשבות נכונות? כל הדברים האלו תלויים בכם, בכם עצמכם.

תלמיד: מאסטר, יש מגמה שההבדלים ברמות בקרב המתרגלים גְדֵלים, ותלמידים מסוימים שוב ושוב מופרעים על ידי קארמה של מחלה והם לא מסוגלים לפרוץ את זה במשך תקופה ארוכה. כיצד אנחנו יכולים להשתפר טוב יותר ככלל?

המאסטר: דיברתי על זה פעמים רבות בעבר, ומתרגלים רבים למעשה כבר הבינו את זה. כשמופיעה אצל מתרגלים קארמת מחלה חמורה, ללא ספק יש לכך שתי מטרות. הראשונה היא לגרום שיתבטא אצל האדם הזה מצב כזה ואז לראות כיצד מסתכלים על כך אנשים מסביבו. המטרה היא לראות כיצד והאם זה מזיז את הלבבות שלכם. האין זה כך? אם כל אחד מתרגש וחושב: "ואוו, הוא טיפח היטב כל כך, איך זה שהוא כך?" אז החזקות מרימות את הראש ומחשבות אנושיות מופיעות. יש אנשים שחושבים: "אם אפילו הוא הופך להיות כך, האם אני אוכל להצליח?" כך כל סוגי ההחזקות האנושיות ישובו ויעלו. אז הכוחות הישנים יאמרו: "צדקתי בכך שעשיתי את זה, הלא כן? הסיבה לכך שגרמתי לקארמת המחלה של האדם הזה להפוך לכל כך חמורה הייתה כדי לבחון האם יש להם מחשבות נכונות או חשיבה אנושית. אז עשינו את הדבר הנכון, הלא כן? ראה, האם לא חזרו המחשבות האנושיות האלו אצל התלמידים שלך? כל כך הרבה מחשבות אנושיות חזרו, אז יש צורך שנכוון אל המחשבות האנושיות האלו. לכן אנחנו הולכים להגדיל את קארמת המחלה של המתרגל הזה ונראה אם כולכם עדיין תטפחו".

לא משנה מה קורה, אף אחד לא צריך להיות מושפע בפנים. כל מתרגל צריך לחשוב רק על לעזור כתלמיד דאפא כפי יכולתו, ואין צורך להילחץ. אפילו אם אתם לא יכולים לעזור לאדם ההוא, אתם עדיין צריכים להתמודד עם העניין הזה באמצעות מחשבות נכונות. המשיכו לעשות את מה שאתם אמורים לעשות. אל תפתחו לזה החזקה בכך שתסתכלו על זה בדרך אנושית, אל תגרמו לבעיות האלו להחמיר במחשבתכם, התבוננו בצורה ישרה מאוד על כיצד זה קשור לכל הדברים האחרים ואל תחשבו על זה כעל דבר חשוב מאוד, והיו רגועים מאוד. אז הכוחות הישנים יאבדו עניין ויחשבו: "האנשים האלה אינם מתרגשים. אם אף אחד מהם אינו מתרגש, מה הטעם בכך?" אז הם יניחו לעניין הזה, וקארמת המחלה של האדם הזה תיעלם מיד. זה תסריט אחד.

המטרה האחרת מתייחסת לאדם עצמו: כמה טוב טיפח האדם שאצלו מתבטאת קארמת המחלה? האם הוא מסוגל לצלוח את זה עם מחשבות נכונות חזקות כאשר הוא במצב כזה? האם הוא באמת מתייחס לעצמו כאל אלוהות ואינו מתייחס לכך בכלל? היום קראתי דיווח באתר מינג-הווי. מתרגלת הוכתה בצורה חמורה כל כך שהרגליים שלה התרסקו ונשברו לחתיכות, והם לא קיבעו את העצמות שלה לפני ששמו גבס. אפילו לא עלה בדעתה של המתרגלת שהיא תהפוך לנכה בגלל זה. היא בכלל לא התייחסה לזה. היא רק למדה את הפא כל יום והמחשבות הנכונות שלה היו חזקות מאוד. ברגע שהיא הייתה מסוגלת להתרומם מעט לישיבה היא התחילה לעשות את התרגילים. הרופאים אמרו לה שהעצמות שלה רוסקו ונשברו במספר מקומות וששמו את הגבס לפני שקיבעו את העצמות. כל זה נעשה על ידי האנשים האלה בבית החולים של הכלא. היא לא התייחסה לזה בכלל ורק אמרה לעצמה: "אני רוצה להצליב את הרגליים ולעשות את התרגילים". היא דחפה את עצמה ועשתה זאת אף על פי שזה כאב מאוד לעשות זאת. עם הזמן היא כבר לא הרגישה שום כאב כשהיא הצליבה את רגליה. התוצאה הסופית היא שהיא החלימה. היא יכולה עכשיו לקפוץ למעלה ולמטה ללא שום בעיה, והיא בדיוק כמו אדם נורמלי לחלוטין (מחיאות כפיים). אם מישהו מכם יכול להתנהג כך, אם מישהו מכם יכול להתנהל כך, הכוחות הישנים בטוח לא יעזו לגעת בך. מי שיכול להיות כך יוכל לצלוח את זה כשהוא ייתקל במבחנים. מה הן בעצם "מחשבות נכונות"? זה מה שהן בעצם מחשבות נכונות.

תלמיד: יש כמה מתרגלים עמיתים האומרים ש"תשעת הדיונים" נושאים את הכוח של הפא. האם זה נכון?

המאסטר: זה נכון. באשר ל"תשעת הדיונים", ובכן, כולם יודעים על הבהרת האמת, על הצלת ישויות חיות ועל פֵּרור צל הרפאים המרושע של המפלגה הזדונית – האין אלה דברים שתלמידי הדאפא צריכים לעשות כאשר הם מאמתים את הפא, ודברים שצריכים להיעשות על ידי הדאפא במהלך תיקון הפא? בוודאי שהם נושאים את הכוח של הפא. אבל אין עליכם ללמוד את זה כאילו שהם פא (הקהל צוחק). יש להתייחס לזה כאל חומר שעוזר לאדם להבין את המפלגה המרושעת. אבל המתרגלים האלה שמבולבלים בחזית הזו צריכים לקרוא את זה יותר, משום שזה יהיה מועיל. כך הם פני הדברים בנושא הזה.

תלמיד: כמה אנשים שהגיעו מסין מגלים אהדה רבה לפאלון גונג והם תומכים בו, אבל הם אינם להוטים לפרוש מהמפלגה. חוץ מלתת להם את "תשעת הדיונים", מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור להם באופן יעיל יותר?

המאסטר: יש אנשים שכבר אי אפשר לעזור להם. זה עתה אמרתי משהו: אם תוכלו להציל חצי מכל האנשים, זו תהיה הצלחה גדולה. במילים אחרות, יש אנשים רבים שאתם לא יכולים להציל, רבים שכבר לא ניתנים להצלה. זו המציאות. אבל אין עליכם להפסיק לעשות דברים להצלת אנשים רק בגלל אלו שכבר לא ניתנים להצלה. עליכם להמשיך לעשות את הדברים האלו. כמו כן, העניין הזה עוד לא הגיע ממש לסופו, ועדיין לא ניתן להסיק מסקנות. עדיין לא ידוע האם לישות מסוימת יהיו הזדמנויות נוספות או לא. כשהמצב הכללי ישתנה, ייתכן שהיא אולי תשתנה יחד אתו. כרגע הדברים האלה הם רק ביטויים של מה שקורה בתהליך הזה.

תלמיד: בגלל ההחזקות שלי, נוצלתי על ידי הכוחות הישנים ועל ידי צל הרפאים הזדוני של המפלגה המרושעת ובמשך שנה-שנתיים לא נמניתי [על תלמידי הדאפא]. הכוחות הישנים גרמו לביצוע התרגילים שלי להיות לא אפקטיבי, וכל הזמן הזה בכל זאת דבקתי. אני חושב שבאמצעות לימוד הפאלון גונג, עשייה טובה של שלושת הדברים שהמאסטר נתן לנו לעשות, ועמידה בקצב של תיקון הפא של המורה, ללא ספק אוכל לצלוח את זה.

המאסטר: כן, זו הדרך הנכונה. מחשבות נכונות לא צריכות להיות רק מס שפתיים. במקום זאת, מה שנדרש הוא מחשבות נכונות, פעולות נכונות ולהיות נחוש. שנה או שנתיים של נשירה מהשורות אינה תקופה קצרה. אבל לא משנה מה, כיוון שהרדיפה לא הסתיימה, בדיוק עכשיו יש שפע של הזדמנויות לאלו שלא צעדו קדימה או לא הדביקו את הקצב של התקדמות תיקון הפא. עשה את מיטב יכולתך. זה מה שאתה צריך לעשות. עליך לתפוס את הרגע.

תלמיד: האם חשוב שתלמידי דאפא שהם ילדים יקראו את "תשעת הדיונים"?

המאסטר: באשר לתלמידי דאפא קטנים בארה"ב, לימוד הפא עדיין חשוב יותר, משום שהם לא הורעלו ולא ניזוקו על ידי המפלגה המרושעת. אלו בסין הם שונים – אלו שבסין הם שונים. לאלו שבארה"ב זה בסדר רק ללמוד יותר את הפא.

תלמיד: למספר תלמידי דאפא יש החזקה חזקה למיומנויות רגילות. מאסטר, בבקשה אמור לנו כיצד לשחרר את ההחזקה למיומנויות האלו.

המאסטר: אם זה קשור למישהו שרוצה לעשות את עבודתו היטב, אז לא צריך להתייחס לזה כבעיה. אבל אם זה משפיע על אימות הפא של תלמידי הדאפא, אז ההפסדים עולים על היתרונות. זה רק עניין של לשמור על הדברים בפרספקטיבה הנכונה כך שתפעל היטב בעבודתך אבל לא תאפשר לזה להשפיע באופן שלילי על הדברים שתלמידי הדאפא עושים.

תלמיד: באחת מנוסחאות התרגילים יש המילים: "קוף זהב מפלג את הגוף שלו". האם יש לזה משמעות פנימית עמוקה? האם זה רמז שלתלמידי הדאפא אמורה להיות היכולת לזהות רוע נסתר? תלמידי דאפא בעיר גואנג-ג'וּאוֹ ביקשו שאשלח את ברכותיהם למאסטר!

המאסטר: תודה לכם! (מחיאות כפיים) שום דבר בדאפא אינו פשוט ופשטני. לכל דבר יש המשמעות הפנימית שלו, ובכל דבר אפשר להשתמש כרמז וכדרך לעזור לתלמידי הדאפא להבין את הפא יותר לעומק.

תלמיד: מתרגלים רבים הקימו לאחרונה עסקים. מאסטר, האם תוכל לומר לנו אם באמת יש צורך דחוף לעשות זאת? כיצד עלינו לאזן את הדברים מהסוג הזה [עם מה שעלינו לעשות כתלמידי דאפא]?

המאסטר: אם לאדם היו בעיות לספק את הצרכים של חיים נורמליים והוא פעל לפתור את הבעיה, אז לא אמור להיות בזה שום דבר מוטעה. אבל לא משנה מה, אדם לא יכול לשכוח שהוא תלמיד דאפא או לשכוח לעשות את הדברים שתלמידי דאפא אמורים לעשות. הנושא הזה הוא בעצם פשוט מאוד.

תלמיד: הייתי רוצה להקליט את הרצאת הפא שאתה נותן ולהקשיב לזה בעצמי, האם זה בסדר? האם אני יכול להפוך את זה לדיסק ולאפשר למתרגלים אחרים להקשיב לזה?

המאסטר: אתה לא יכול. אפילו רק להקליט את זה ולשמוע בעצמך זה אסור. דיברתי על הנושא הזה פעמים רבות. אף אחד לא יכול לעשות הקלטה משלו כרצונו, ועוד יותר אי אפשר להפיץ אותה. לכן כל פעם אחרי שאני נותן הרצאה אני עורך [את התמליל שהפיקו ממנה] ואז הופך אותו לספר, וזה מהסיבה הזו. כי מה שאני אומר בנסיבות מסוימות מיועד למתרגלים באותו המקום, ואין לו השלכה ישירה על אזורים אחרים. אבל אחרי שזה נערך והופך לספר, זה עניין אחר, כי אז יש לזה השלכות נרחבות. לפיכך אני צריך לערוך את הטקסט. ברגע שזה מפורסם כספר, כל הבדל הקיים בין המקומות הערוכים לבין הקלטת האודיו/וידאו המקורית יערער את הפא. ואלו שמערערים את הפא, אלוהויות מתבוננות בכל פעולה שלכם. עוד מעט תהיו חייבים למסור את כל הדברים האלו לצוות הוועידה, כולל קלטות וידאו. אין עליכם לעשות דברים כאלו, ועליכם לשים לב לזה! אנשים רגילים לא יכולים לערער את הפא. אמרתי שיכול להיגרם נזק רק כאשר תלמידי דאפא בעצמם אינם פועלים היטב. יש אנשים האומרים: "יש לי את האודיו של הרצאת הפא של המאסטר שניתנה במקום מסוים שאין לאף אחד אחר – רק לי יש עותק". הוא ממש מרוצה מעצמו, וזה הלך מחשבה רע מאוד. זה להשתמש בחשיבה אנושית בלבד כדי להסתכל על עניינים של טיפוח, ולמעשה זה מערער את הפא. זהו סימן מוקדם לכך שהאדם עומד לערער את הפא. ברגע שהדבר הזה יצא, הוא יערער את הפא, אף על פי שזה נאום שהמאסטר נשא. אתם יודעים כיצד תוך שימוש בטכנולוגיה של ימינו ניתן לזייף כל דבר, אפשר להחליף קטעים, ודברים כמו הקלטות קול אפשר לחתוך ולהרכיב בחזרה. האם המפלגה המרושעת לא עשתה דברים כאלו כדי לרדוף את הפאלון גונג? האם אתה חושב שמה שיש לך הוא מוגן? רק הרצאות שפורסמו רשמית באתר קלירוויסדום, או שהודפסו רשמית כספרים, ניתן לאמת; אף אחד לא יכול לערער את אלו. הכוחות הישנים לא רודפים אחריך עדיין, אבל כשתתקרב להגעה לשלמות ותגיע לשלב האחרון, הם בהחלט יחסמו אותך בגלל זה. באותו הזמן יהיה זה מאוחר מדי לחרטות.

תלמיד: המק"ס המרושעת מופיעה כדרקון אדום בממד הנמוך ביותר. האם היא בדמותו של דרקון אסיאני או דרקון מערבי?

המאסטר: היא בדמותו של דרקון אסיאני, אבל לפעמים נעשה שימוש בדמות של דרקון של המערב שיכולה להיות מובנת על ידי מערביים. זה עניין תרבותי וזה אינו משפיע על שום דבר בסיסי.

תלמיד: יש מתרגלים המקדישים את כל כולם לעשות דברים למען הדאפא. אחדים מהם נתקלו בסכנת חיים. יכול להיות שזה בגלל שהם הזניחו את הטיפוח האישי שלהם ולא צלחו היטב מבחנים מסוימים. אבל בדיוק מפני שהם עדיין מטפחים, ברור שהם לא יכולים לעבור היטב כל מבחן ומבחן. אז מדוע הדאפא לא יכול היה להגן עליהם?

המאסטר: נראה שאתה מבקש לדעת מדוע הדאפא לא הגן עליהם. מצבו של כל אדם מורכב מאוד, אבל זה לא כך שאדם יכול לעבור כל מבחן עם רק אותה כמות קטנה של מחשבות נכונות. יש כאלה שנדרשת כמות די גדולה של מחשבות נכונות כדי לעבור אותם; חלק אפשר לעבור רק לאחר שמשילים את ההחזקה לחיים. מהו טיפוח? זה לצעוד לקראת אלוהות! [האם זה יעבוד אם] המאסטר יישא את הכול עבורך, או אם הדאפא יגן עליך לא משנה באיזו סכנה תיתקל ואם תהיה לכם מִטרייה של ביטחון מעל לראשכם? אם לא יהיו שום מצוקות בכלל, סוג כזה של טיפוח יהיה כה נינוח – מי לא יטפח? דברים למעשה הם מסובכים מאוד. לחלק מהמתרגלים היו הסכמים עם הכוחות הישנים שנעשו בתקופות פרהיסטוריות, ובמקרה כזה מה אפשר לעשות אם עליו לעזוב בזמן מסוים? חלק מהמתרגלים לא סילקו מעולם את ההחזקות הבסיסיות שלהם, וזה נושא של אם הם באמת תלמידי דאפא ברמה הבסיסית או לא. אנשים רגילים יכולים גם כן לעשות דברים שתלמידי דאפא עושים, אך לא ניתן לדאוג להם כמו לתלמידי דאפא. החסרות של מתרגלים מסוימים נוצלו על ידי הכוחות הישנים והם לא היו מוכנים לוותר על ההחזקות שלהם, אבל בהחלט ייתכן שהמבחן שהם עמדו בפניו היה המבחן הגדול של חיים או מוות. ובמקרה כזה, מה ניתן לעשות? יש מתרגלים שהגיעו לסוף תקופת החיים שלהם אבל לא היו נחושים, ובמעט מקרים נדירים מאוד [המתרגלים] היו צריכים לעזוב קצת יותר מוקדם, ואלו רק דוגמאות ספורות. אסור לכם בשום אופן להסתכל על טיפוח עם מנטליות אנושית!

זה עתה אמרתי שהעקרונות של מטפחים ואלו של אנשים רגילים הם הפוכים. בני אדם מאמינים שחיי נוחות זה דבר טוב, ואילו תלמידי דאפא מאמינים שכשזה נוגע לשיפור שלהם, כשהכל קל זה דבר רע, ושחוסר נוחות תורם לשיפור (מחיאות כפיים). האם הצלחת להפוך את המושגים הבסיסיים שלך? כשאתה נתקל בקצת סבל או במשהו קטן פה ושם, אתה לא מסוגל לצלוח את זה. וכשבסופו של דבר זה מצטבר לכמות גדולה מאוד, זה הופך למבחן גדול, והמבחן הזה הוא כזה שאתה לא יכול לעבור מבלי לוותר על [ההחזקה ל]חייךָ. אז מה אפשר לעשות? המצוקה יכולה אפילו להפוך לגדולה כל כך שלא תוכל להתאזן מולה אפילו אם היית מוותר על [ההחזקה הזאת לחיים שלך]. הכוחות הישנים לא יתנו לך לצלוח את זה, והמחשבות הנכונות שלך לא יהיו חזקות מספיק. תגיד לי אתה, מה אפשר לעשות. מה היית רוצה שהמאסטר יעשה? המאסטר הגן עליך ללא תנאי, אבל אתה לא נחוש, אפילו עד לנקודה של להיות כמו אדם רגיל! אתה אומר: "אני תלמיד דאפא", אבל מחשבותיך והתנהגותך הם אלו של אדם רגיל. אלו תלמידי הדאפא שאני מביא להם הצלה היום, ואני לא יכול ללכת ולהגן ללא ביסוס על אדם רגיל. ה"לידה, זקנה, מחלה ומוות" שאדם רגיל עומד בפניהם הוא חוק שנקבע על ידי השמים, ואי אפשר להתערב בו ללא סיבה. האם אתם יודעים מה המאסטר עושה היום? אני מתקן את הפא של הקוסמוס. כיצד אני מתקן אותו? במה אני משתמש כדי לתקן אותו? האם אני יכול לתקן את הפא של הקוסמוס בדרך לא נכונה? להגן ללא תנאי על מטפח שאינו עומד בדרישות – האם זה להיות אחראי לכם? האם זה לתקן את הפא של הקוסמוס? מדוע תלמידי דאפא צריכים לטפח, לעבור מבחנים, להיות עם מחשבות נכונות חזקות ולעבור סבל? רק הדברים האלו יכולים להיחשב כטיפוח. למעשה, טיפוח פירושו להגיע לכאן כדי לסבול, לא להגיע לכאן כדי להיות מוגן בעולם האנושי. כשמישהו לומד את הדאפא הוא יהיה מוגן, אבל טיפוח דאפא גם דורש מהאדם לשאת סבל. יש מתרגלים שאומרים: "כשאנחנו נתקלים בסכנה, המאסטר יגן עלינו". וכן, זה נכון! כשלאדם יש מחשבות ופעולות נכונות, ללא ספק תהיה הגנה.

תלמיד: רגע לפני שראיתי היום את המאסטר הנכבד, מחשבה נכנסה לפתע לראשי: "המאסטר הגיע והוא על הבמה". אז ראיתי אותך, והייתי כל כך נרגש. אמי הקשישה, שהיא בת 95 והיא אנאלפביתית אומרת כל יום: "פאלון דאפא הוא טוב", "ג'ן-שן-רן הוא טוב" ו"המאסטר הוא טוב" היא מתגעגעת מאוד למאסטר.

המאסטר: מהגישות שיש לישויות חיות כלפי הדאפא לא נדרש להיות רציניות כל כך כמו אלו של מטפחים. ואילו מה שכרגע אמרתי היה רציני מאוד. אתם מטפחים, אז כשאתם עדיין לא רואים בבירור את הדברים הכי בסיסיים האלו, אני צריך לומר לכם את הדברים במונחים רציניים. לגבי אנשים רגילים זה לא הכרחי. הם רק ישויות חיות מעוררות רחמים שצריך להציל. אתם צריכים להציל אחרים, וזה לא יעבוד אם לא תצליחו לפעול היטב בעצמכם. אם זה יהיה כך, לא תהיו מסוגלים להציל אחרים ואפילו לא תצליחו להציל את עצמכם.

תלמיד: תלמידי דאפא מהאזור המערבי [של ארה"ב] מודים עמוקות למאסטר הנכבד על כך שהופיע בוועידת הפא ונתן הרצאת פא.

המאסטר: תודה לכולכם! (מחיאות כפיים)

תלמיד: המתרגלים שהיו בניו יורק מרגישים שקצב הפעילויות שהתלמידים בקליפורניה עורכים כדי לאמת את הפא אינו מהיר מספיק, אבל תלמידים בקליפורניה הם בעלי יכולת והם אמידים. כיצד יכולים תלמידי דאפא במערב להפיק את המרב מנקודות החוזק שלהם ולהיות יעילים יותר באימות הפא?

המאסטר: זה עתה מתרגלים סיפרו שאנשים גונבים את העיתונים שלנו, שהכוחות הרעים הם ממש חזקים ושאנשים מסוימים מזיקים לפא. אבל שמתי לב שאזור הצ'יינה-טאון הוא שטח ריק במאמציכם להבהרת האמת ולאימות הפא. אבל זהו המקום הכי, הכי חשוב באזור שלכם במערב. לרוב לא הקדשתם לו תשומת לב רבה. הסתובבתי באזור ולא מצאתי אפילו עותק אחד של ה"אפוק טיימס". עם דברים מהסוג הזה צריך להיות ברור לכולכם מה תלמידי הדאפא אמורים לעשות!

תלמיד: האם זו הזדמנות טובה עבורנו להבהיר את האמת בכל פעם שפקיד רשמי סיני בכיר מבקר במדינה אחרת?

המאסטר: כן, תלמידי דאפא עשו דברים ככל שהנסיבות אפשרו, ועליכם לפעול בהתאם למצב הנתון.

תלמיד: כשפקידים רשמיים סינים מבקרים בארה"ב, עד כמה עלינו להרחיק לכת בתביעות המשפטיות נגדם?

המאסטר: במקרה של האנשים האלו שרדפו את הפאלון גונג בחומרה ושאינם מראים שום חרטה, ברגע שיש לכם ראיות אתם יכולים ללכת על זה ולתבוע. אבל למעשה, לתבוע את האנשים האלה לדין אינה הנקודה. לתבוע אותם לדין זה כדי לגרום להם להבין שהרדיפה שהם ביצעו לא נגמרת בכך שעושים מעשה רע ואין לזה תוצאות – הם יצטרכו לתת את הדין, והרדיפה המרושעת חייבת להיפסק. זה כדי לגרום להם להבין שאין עליהם להשתתף ברדיפה. אתם חייבים להיות צלולים בנושא הזה.

תלמיד: מאסטר, בבקשה דבר מעט על הנושא של הצלת יתומים.

המאסטר: הצלת יתומים אינה משהו שצריך להיעשות על ידי המתרגלים שלנו, כי העניין הזה מצריך את מעורבות ממשלת ארה"ב. והוא גם לא צריך לכלות אנרגיה או משאבים נוספים. הצלת היתומים היא רק אחד מהדברים הרבים שתלמידי הדאפא עושים כדי להבהיר את האמת, להפסיק את הרדיפה ולהציל ישויות חיות, וזה לא הדבר הגדול ביותר. כרגע יש תלמידים שעובדים על זה עם ממשלת ארה"ב.

תלמיד: לאחרונה יש אנשים המחלקים מאמרים של "ההתאחדות הבודהיסטית הסינית" המבקרים ומשמיצים את הדאפא. כיצד אנו יכולים לטפל בזה טוב יותר?

המאסטר: בהתמודדות עם האנשים האלו עליכם להשתמש במגוון גישות. התחילו בשליחת מחשבות נכונות כדי לנקות את הרוע שמאחוריהם, משום שאלו מהדת הבודהיסטית שהם נגד הדאפא, כמו האחרים, נשלטים על ידי גורמים מרושעים הגורמים להם לעשות דברים. בין אלו שבדת הבודהיסטית יש באמת שדים שהתגלגלו לכאן כדי למלא תפקיד ברדיפה, והייתה להם השפעה רעה מאוד. הם יושמדו בעתיד. השתמשו באמצעים חיוביים כדי לפעול נגד [מה שהם עושים] – קודם כל דברו אתם ברצינות, ואחר כך תמשיכו להסביר ולהוכיח את הדברים.

תלמיד: כיצד אני כרופא צריך להתמודד עם בקשות לבצע הפלות? האם זה משהו שאני יכול לעשות בשביל אנשים רגילים?

המאסטר: כבר הבהרתי את הנקודה הזו לחלוטין ב"ג'ואן פאלון": זו הריגה.

תלמיד: כיצד אנחנו יכולים לעזור למתרגלים עמיתים להיות יותר פעילים ולקחת יוזמה? כבר זמן מה שמספר גדול של מתרגלים נסמך בעיקר על מרכזי הסיוע ועל הסייעים שיארגנו אותם ויגרמו להם להשתתף באימות הפא. הנטייה שלהם להיות תלויים יותר מדי היא די חזקה.

המאסטר: אכן. המתרגלים שלנו צריכים להבין רק מעצם הקראת פתק השאלה הזה: כל תלמידי הדאפא צריכים לצעוד בנתיבים שלהם עצמם. כל אדם צריך למלא את תפקידו באופן פעיל, למצוא דברים לעשות, ולחפש ולהציל את האנשים שעליו להציל; אתם לא יכולים להיות תלויים בסייעים שיאמרו לכם מה לעשות. על פי רוב הסייעים עכשיו אינם מארגנים דברים, אלא אם מדובר בפעילויות בקנה מידה גדול, אז האם פרט להזדמנויות האלה לא תְאַמֵת את הפא? אז רוב הזמן תלמידי הדאפא עושים את הדברים באופן עצמאי.

תלמיד: ברצוני לשאול, אחרי שהמפלגה המרושעת תתמוטט, האם לאנשים בסין עדיין תהיה הזדמנות להצהיר שהם פורשים מהמפלגה?

המאסטר: כמה משמעות תהיה לפרישה אחרי שהיא כבר התמוטטה? למעשה עכשיו זה הזמן שבו ישויות ממקמות את עצמן, אז איך יוכלו להיות עדיין הזדמנויות לעשות זאת אחרי שהמפלגה המרושעת תתמוטט?

תלמיד: נראה שעיתון ה"אפוק טיימס" הפסיק כמעט לפרסם את "תשעת הדיונים". האם המהדורות של ה"אפוק טיימס" בסינית ובאנגלית צריכות לתת משקל, ולהמשיך, עם פרסום "תשעת הדיונים"? תלמידי הדאפא של לוס אנג'לס שולחים את ברכותיהם למאסטר.

המאסטר: ה"אפוק טיימס" צריך להתייחס לשאלה הזו ברצינות. זה לא שונה מאשר עם טלוויזית "שושלת טאנג החדשה" המשדרת אותם בלי להפסיק והמשיכה לעשות זאת כל הזמן. "תשעת הדיונים" מצילים אנשים. אז אתם פשוט תדאגו לעשות את זה; זה לא יימאס על האנשים.

תלמיד: אף על פי ש"תשעת הדיונים" פורסמו כבר לפני זמן כה רב, יש עדיין מעט מתרגלים ותיקים שלא הצליחו להשיל את הקליפה של צל הרפאים המרושע, והם אפילו מאמינים שלפני שהמפלגה המרושעת תפסה שלטון פוליטי היא הייתה טובה, ושהיא הפכה לרעה מאוחר יותר.

המאסטר: היא הייתה רעה אפילו בנקודה שבה היא תפסה את השלטון. "תשעת הדיונים" חשפו את ההיסטוריה המרושעת שלה. בעבר, כשמתוך אינטרס אישי היא פעלה מעט טוב יותר כלפי אלה שלא הבינו את התמונה האמיתית, זה היה רק לעטות מסיכה כדי לגרום ליותר אנשים להצטרף לשורותיה. כשהיא תפסה את השלטון בתקופת "הקומונה הפריזאית", אלו היו בריונים שמרדו. באותן שנים המרד של "הקומונה הפריזאית" הרס את התרבות המפוארת שאלוהויות רצו להשאיר לאנשים השייכים לציוויליזציה הזאת. ראיתם בפריז את הפסלים הממלאים את הרחובות ואת הציורים שנשמרו, נכון? אומר לכם שאלו לא יותר מעשרה אחוזים ממה שהיה פעם לפריז, שכן הרבה מהאתרים התרבותיים ההיסטוריים ועבודות האמנות היפות ביותר נהרסו על ידי "הקומונה הפריזאית". היא הייתה הרסנית עד מאוד. בזמנו פריז הייתה מלאה בעבודות אמנות ואלוהויות נאנחו בהתפעלות. כך נהרסה עיר יפה כל כך.

תלמיד: הטיפוח שלנו כרגע הוא טיפוח למען אחרים, טיפוח למען הצלת ישויות חיות. האם זו הדרך הנכונה לנסח את זה?

המאסטר: זה לא נכון, זה שאתה מטפח זה למען עצמך. הישויות החיות שאתה מציל כלולות בתוך הטיפוח שאתה עושה, והמטרה [של הטיפוח] היא עדיין להשלים את העולם שלך עצמך. אמרתי בעבר שרבים כבר הגיעו לרמה של השלמות. אני לא אומר זאת רק סתם כך. בעבר כשאמרתי את זה, 90 אחוז מהמתרגלים שלנו הועלו למקום שלהם, והמקומות של תלמידי הדאפא אינם דבר רגיל, זה אינו סטטוס פרי רגיל. סטטוס הפרי הזה אינו ניתן להשגה בהסתמך על טיפוח אישי בלבד, לא ניתן להגיע אליו באמצעות טיפוח רגיל במהלך שמונה, עשר, או אפילו מאה תקופות חיים! (מחיאות כפיים) זה מפני ש: 1) אתם חיים שניצלו על ידי החוק הגדול; 2) אתם תלמידי דאפא במהלך התקופה של תיקון הפא של הקוסמוס; 3) יש לכם המשימה הענקית של הצלת ישויות חיות. והחיים שאתם מצילים גם הם אינם רגילים. ישויות חיות רבות באו גם כן מרמות גבוהות. לתלמידי הדאפא יש משימה כה גדולה, ולכן אתם יכולים לטפח לגבהים שכאלו, לאַמת סטטוס פרי כל כך אדיר ולהיות עם הישגים כה נפלאים (מחיאות כפיים).

תלמידה: בעלי הוא מערבי שאינו מטפח דאפא. במשך השנים האלו של תיקון הפא הוא נשא סבל רב. הוא לא מבין את הדברים שאני עושה, ועכשיו הוא מבקש להתגרש. התלמידה שלך עשתה כמיטב יכולתה לשכנע אותו, אך ללא הועיל. האם זה נגרם מכך שהתלמידה שלך טיפחה בצורה גרועה מדי בהיבטים מסוימים?

המאסטר: באשר לדברים מסוג זה, המאסטר יכול לדבר רק במונחים של דוגמאות. אבל לעתים קרובות כשאני מציין דוגמה, אתם מקבלים זאת כאילו היא מתייחסת אליכם. אין זה כך. בואו ניקח את הנושא של המשפחה, או החיבה בין בעל לאישה, או כל אחד מבּין מספר דברים אחרים. האם הסתכלתְְ על הדברים האלה על בסיס הפא? האם באמת התייחסתְ אליו כאשר את בחמלה כלפי ישות חיה? אם באמת הייתְ כך, אולי פני הדברים לא היו כפי שהם היום. אם ההתנהגות שלכם בביתכם נראית בדיוק כמו זו של אדם רגיל, אז ייתכן שתיתקלו בדבר מסוג זה. שום דבר לא פשוט. אם אתם יכולים באמת לוותר על ההחזקות שלכם, ואם להחזקות אין שליטה עליכם, אז הקונפליקטים ייעלמו כמו פס דקיק של עשן.

תלמיד: יש אדם אחד שנלהב מאוד בנוגע לפעילויות דאפא, עד כדי כך שהוא הולך ממקום למקום לספר לאנשים שהדאפא הוא טוב. עם זאת, לאנשים רגילים רבים יש רושם שלילי על הדאפא בגלל אינטראקציות אתו. במשך שנים מתרגלים ניסו כמיטב יכולתם לעזור לו, אבל לא הייתה לזה שום השפעה. לאדם הזה יש החזקות להתפארות, למאבק, לתאוות-בצע ולהצגה לראווה של כוחות על-טבעיים, וכשהוא עושה את התרגילים או שולח מחשבות נכונות זה נראה די מוזר. זה הגיע לנקודה שבה אנשים שאינם מתרגלים שאלו אותנו: "מדוע אתם מאפשרים לו להיות אחד מכם?"

המאסטר: אכן יש כאלה בין המתרגלים שלנו. הם אמורים להפוך לרציונליים יותר ככל שהזמן מתקרב לסיום יותר ויותר. אבל הם עדיין אינם עומדים באמות המידה, והם שקועים ביכולות ובמיומנויות הקטנות האלו שיש להם, נאחזים בדברים הקטנים האלו שלהם ואינם מסוגלים להשתפר. לפני רגעים ספורים דיברתי על גובה סטטוס הפרי של תלמידי הדאפא שלנו, ורבים מהמתרגלים שלנו יכלו להבין את זה, בעוד שהאנשים האלה נאחזים בעקשנות בדברים הקטנים האלה שהם יכולים לראות, והם לא מצליחים להתקדם, והם אפילו מרוצים מאוד מעצמם. סוג כזה של הלך מחשבה הוא החזקה עצומה כל כך – מסדר גודל מהעצומים ביותר. הם נעשים לא רציונליים על ידי כל מיני גורמים, אבל הם חושבים שהם די רציונליים.

תלמיד: אמרת קודם שכשתלמידי דאפא עובדים ביחד והולכים באותו כיוון, כוח הפא שבא לידי ביטוי הוא עצום. אולם כשכמה מתרגלים מגלים שיש להם דעה שונה זה מזה, הם גוערים בקולניות באדם השני בפומבי, וגורמים לאנשים רגילים להתאסף סביב ולהסתכל. יש מתרגלים האומרים שההשפעה שיש לזה היא רעה.

המאסטר: אני רוצה להסתכל על הבעיה הזו משתי זוויות. המתרגלים שלנו חוששים אכן שאנשים יתאספו סביב ויסתכלו. אם קיימת אצלך החזקה של דאגה לשמור על הכבוד, ייתכן שישתמשו באותו רגע בפה של האדם השני כדי לעורר תקרית ולמשוך צופים מן הצד כדי שתראה את ההחזקה שלך. זהו טיפוח אחרי הכול, אז ישתמשו בכל סוג של אמצעים כדי לחשוף את ההחזקות שלך. כמובן, כשאתה לא מסוגל לראות מה בעצם קורה תאמר: "ההשפעה היא רעה". אבל אולי האנשים הרגילים האלו באמת לא ראו ולא שמעו דבר, ואולי הם אפילו יהיו מבולבלים בנוגע למה שמתרחש. אז זהו היבט אחד של זה. היבט אחר הוא שכמה מתרגלים כלל לא לוקחים בחשבון את ההשפעה שעלולה להיות לזה על הדאפא. לא משנה מה הן הנסיבות, הם לא לוקחים בחשבון את התדמית של הדאפא, הם עומדים על הדברים שלהם בעקשנות ומתייחסים לדעה שלהם כאל הראשונה במעלה. אז האם זו אינה החזקה עצומה? כל מי שמתעקש להמשיך במבוי הסתום ולא מצליח לראות את ההחזקות של עצמו, הפרצות של האדם הזה מנוצלות על ידי שדים ועל ידי הרוע; מגדילים, מגבירים ומרחיבים את ההחזקות שלו; וככל שהוא מאמין במחשבתו שהוא צודק בעניין הזה, כך הוא מרגיש הצדקה לעשות את מה שהוא עושה. כל החזקה אנושית [שיש לו] מוגדלת על ידי שדים. בנקודת הזמן ההיא הוא באמת לא מצליח להתעשת. אבל אני רוצה לומר לכם, וזאת כדי למנוע מדברים כאלו לקרות: עליכם בהחלט לשים לב לתדמית של תלמידי הדאפא. אם תהיו כמו [האדם ההוא שמתואר בשאלה], איך תוכלו להציל אנשים? המחשבות הנכונות שלכם צריכות להיות חזקות. אל תתנו לרוע להמשיך לנצל את הפרצות שלכם באופן זה.

תלמיד: האם המאסטר יכול בבקשה להסביר לתלמידיו מה פירוש השורות: "באתם לעולם עם מטרה משותפת/ וקיבלתם את הפא קודם"^[3]

המאסטר: כן, מספר מתרגלים טיפחו היטב והם באמת קיבלו את הפא ראשונים, ולפיכך היו להם מחשבות ופעולות נכונות, והם תמיד נמצאים בתוך הפא. מספר אנשים החלו ללמוד את הדאפא מוקדם יותר מאחרים, בעוד שאחרים התחילו ללמוד את הדאפא רק מאוחר יותר – זה מתייחס ללהיות מובילים במונחים של אימוץ הצורה.

תלמיד: יש מתרגלים שהולכים באופן קבוע לכנסייה ומתייחסים אליה כאל מקום למפגש חברתי. האם זה נכון?

המאסטר: הם לא למדו את הפא לעומק. אכן יש לנו אנשים שיש להם רגל אחת בשיטה שלנו ורגל אחת בחוץ. אם אתה רוצה להיות אדם רגיל, אז קדימה – לא אמרתי שאנשים רגילים לא יכולים לבקר במקומות מסוימים. אם אתה רוצה לטפח בדאפא אז אתה מוזמן לעשות זאת, ואם אתה לא רוצה לטפח אז אל תטפח. אבל לגבי אלו שבאמת מטפחים, הם צריכים לדבוק ב"ללא דרך טיפוח שניה". יש אנשים שהולכים [לכנסיות] מפני שהם רוצים להבהיר שם את האמת, אבל כשאתם מפיצים את הפא אתם לא צריכים להפוך קבוצות דתיות למטרה באופן מיוחד. אפילו אני, המאסטר שלכם, לא עשיתי זאת, משום שזה משהו של השלב הבא. עכשיו זה הזמן שבו אנחנו מכוונים לכל אנשי העולם – ובמיוחד לסינים – כשאנו מבהירים את האמת.

תלמיד: יש מתרגלת ותיקה שהבן שלה עשה דברים רבים שגרמו נזק לדאפא. ברצוני לשאול, האם היא יכולה למתוח גבול ברור בינה לבין בנה? איך אנחנו צריכים להסתכל על העניין הזה?

המאסטר: כל אחד אחראי בעצמו לכל מה שהוא עושה, ואף אחד אינו יכול לקחת את מקומו של מישהו אחר. אין צורך שתקבעי גבול בינך לבינו, כי בכל מקרה אלו הם דברים שהוא עשה, לא את. אם כשאתם עוסקים בהבהרת האמת את ואחרים לא הצלחתם לעצור בעדו, או שלא הצלחתם לגרום לו להיות ברור באשר למה שמונח על כף המאזניים ובאשר לתוצאות, עדיין זה מעיד על כך שיש אצלובעיה. אם באמת דיברתם אתו הרבה והוא עדיין ממשיך לעשות את הדברים האלו, אז זו הבעיה שלו ואתם יכולים להרפות ממנו. אף אחד לא יכול להרוס את הדאפא. אתם לא צריכים לדאוג, השמים לא ייפלו או משהו כזה. מה שהוא הורס זה את עצמו.

תלמיד: יש מתרגלים באזור שלנו שלמדו את הפא וטיפחו במשך שנים רבות ועדיין לעתים קרובות הם מתנהגים בדרכים קיצוניות. יתר על כן, יש להם מזג גרוע. זה השפיע על אנשים רבים. יש מטפחים עמיתים החושבים שאנשים כאלו אינם באמת מתרגלים שלנו וצריך להרחיק אותם.

המאסטר: הכוחות הישנים אכן ארגנו שחלק מהאנשים שבקרב המתרגלים שלנו יגרמו להפרעה. המטרה שלהם היא לוודא שהסביבה שיש לתלמידי הדאפא לא תהיה שלווה מדי, ולגרום להחזקות האנושיות של המתרגלים לצוף על פני השטח. לכן הם מנסים להתסיס ולבלבל דברים, והם מנצלים את הכאוס שנוצר מכך להשיג את המטרות שלהם. אז באשר לאנשים האלה, אתם כבר נכנסתם [לדאפא] וכמאסטר אני מתייחס אליכם כאל תלמידיי; אם אתם רוצים להתייחס אל עצמכם כתלמידים שלי זה משהו שאתם באמת צריכים לשקול שוב היטב. לאחר שתחליטו, עשו את הדברים בהתאם לדרישות מתלמידי הדאפא, ובהתאם לדרישות שלי, לי הונג-ג'י, ואל תהפכו למעורפלים ותעשו דברים לא רציונליים כמו שהכוחות הישנים תכננו עבורכם ותגרמו לעצמכם בסוף ליפול.

תלמיד: יש הרבה סינים בצ'יינה טאון של סן-פרנציסקו. חלק מהאנשים שם אינם מעוניינים לקבל את חומרי הבהרת האמת שלנו והם לא מקשיבים כשאנחנו מדברים אליהם. איך עלינו להתמודד עם האנשים האלה?

המאסטר: המצב כעת שונה מזה שהיה בשנים הקודמות, ושנה זו שונה מקודמתה. והמצב כרגע אפילו שונה מהמחצית הראשונה של השנה. נסו ותראו, האם זה עדיין כמו בעבר? ואפילו אם זה כן, עליכם לפלס מרחב באמצעות החוזק של המחשבות הנכונות שלכם, הלא כן? (מחיאות כפיים)

תלמיד: בסין יש מצבים שבהם כשרק מזכירים "פאלון גונג" או "תשעת הדיונים", אנשים לא מעזים להקשיב.

המאסטר: כל סוגי האנשים נמצאים שם, ויש אנשים רבים שהופחדו על ידי המפלגה המרושעת עד כדי כך שהם לא מסוגלים לחשוב. המפלגה המרושעת ביצעה רשע במשך כל כך הרבה שנים. הדבר העיקרי לגבי תלמידי הדאפא הוא להשתמש במחשבות נכונות כדי לנקות את צללי הרפאים המרושעים השולטים באנשים, ואז להבהיר להם שוב את האמת. התקדמו עם חוכמה. אחרי הכול אתם מצילים אנשים.

תלמיד: לעתים קרובות אני מרגיש משהו חסר-צורה לוחץ על הראש שלי, במיוחד כשאני נרגע. אני לא יודע אם זה משהו טוב או אם זה צל רפאים מרושע שמפריע לי.

המאסטר: אם תלמידי דאפא יכולים לעשות דברים בצורה ישרה, ובתנאי שאין להם החזקות חזקות או דברים שהם קשורים אליהם באופן בסיסי, אז לא יהיו שום בעיות. יש האומרים שכאשר הם לומדים את הפא הם נתקלים בדבר זה או אחר. משהו שאני אומר לעתים קרובות הוא: ברגע שאתה מתחיל ללמוד את הדאפא, כל דבר שאתה נתקל בו – טוב או רע – הוא דבר טוב (מחיאות כפיים), כי הוא הגיע רק משום שאתה מטפח בדאפא. יש מתרגלים המתנסים בכל מיני קשיים לאחר שהתחילו ללמוד את הדאפא. אם לא היית מטפח, המצוקות האלו היו מובילות להרס שלך. אבל בדיוק מפני שאתה מטפח בדאפא, אף על פי שהלחץ שאתה עומד בפניו הוא גדול כשקשיים תוקפים אותך מוקדם משהם היו אמורים, והמבחנים של השין-שינג שלך קשים למעבר – ולפעמים המבחנים יכולים להיות ענקיים – במבט כולל, הקשיים האלו הם כולם דברים שאתה צריך להתגבר עליהם, הם חשבונות שעליך ליישב, חשבונות שאתה צריך לשלם (הקהל צוחק). אם כך, האם אין אלה דברים נהדרים? אז בין אם אלו דברים טובים או רעים שאתה נתקל בהם, כל עוד אתה מטפח בדאפא, הם כולם חיוביים, ללא ספק (מחיאות כפיים).

זה כל מה שאני רוצה לומר היום (מחיאות כפיים). ועידת הפא צריכה להימשך. המאסטר ניסח כמה דברים במונחים די כבדי משקל, חלק מהם נאמרו בצורה קצת עקיפה, ואחרים, אף על פי שהתייחסו למספר בעיות חמורות, נוסחו די בעדינות. אבל בכל מקרה, כתלמידי דאפא אתם צריכים לעשות את מה שתלמידי הדאפא אמורים לעשות, על בסיס הפא. יש אנשים שאומרים לי: "המורה, מדוע אני משתפר כל כך לאט בימים אלה?" ולזה אשיב: זה לא מספיק אם אתה רק קורא את הספרים, כי תלמידי הדאפא צריכים לעשות את שלושת הדברים היטב ואתה עשית רק אחד מהם, אז אתה לא מרגיש שום שיפור. אם תוכל לעשות את כל שלוש המשימות ולעשות אותן טוב מאוד, תרגיש שאתה משתפר; זה שונה לחלוטין מהמצב בעבר, שהיה שלב של טיפוח אישי ולימוד הפא. זו הסיבה. מצב הדברים מאז ה-20 ביולי 1999 שונה לגמרי מזה שלפני ה-20 ביולי 1999. לכן עשיית שלושת הדברים היטב היא טיפוח, בעוד שלעשות רק את אחד מהשלושה זה לא טיפוח – ככה זה, ולא תוכל להשתפר בדרך הזו. אז תלמידי הדאפא חייבים לעשות אותם היטב. כמובן, חלק מכם הנוכחים כאן היום הם מתרגלים חדשים, והדרישות האלו אינן חלות עליכם. ברגע זה כל עוד אתם יכולים ללמוד את הפא היטב ולטפח על בסיס הפא, זה בסדר בשלב הנוכחי. אבל לגבי המתרגלים הוותיקים שלנו, היה לכם זמן ממושך, אז אין לכם ברירה אלא לעשות את הדברים על בסיס הפא. זה מפני שמתרגלים חדשים עוברים תהליך של להגיע להבין את הדברים, ואף על פי שאולי אתה מדבר על המושג "להפוך לבודהא בו במקום" זה רק תיאור [שאין לקחת כפשוטו]. האם אדם יכול להפוך לבודהא פשוט ככה, מבלי לסלק את הקארמה שלו, להשתפר במונחים של הבנה או להתרומם במונחים של רמות? איזה מין בודהא זה יהיה? זה רק תיאור. היות שאתם תלמידי דאפא, באמצעות היותכם נוכחים בוועידת הפא הזו או בכך שאתם מקשיבים לדברי המאסטר, אתם תפיקו משהו ועליכם לפעול אפילו טוב יותר.

הזמן באמת דוחק מאוד. כולכם ראיתם שהשינויים בעולם הזה, כמו גם השינויים במצב של אימות הפא של תלמידי הדאפא, מתרחשים מהר. אז כשהזמן ממשיך להשתנות, האם עדיין יהיה לך זמן לעשות את מה שתלמידי דאפא צריכים לעשות? אז מדוע שלא תפיק את המרב מהזמן שלך? תלמידי דאפא מתייחסים לקשיים כאל דברים טובים וכאל הזדמנויות לשיפור, וכשהסביבה משתפרת יותר ויותר, הקושי יפחת עוד ועוד. כשכבר לא תצטרכו יותר להבהיר את האמת ואנשים יבואו בעצמם לשמוע מכם את האמת או יחפשו אתכם כדי ללמוד את השיטה, האם לא תפסידו את ההזדמנות להקים את המוסריות האדירה שלכם? אולי אתם חושבים: "זה מצוין, הם יכולים כולם לבוא ללמוד וזה יחסוך לי טירחה". אבל אז לא יהיו לכם התנאים לשפר את עצמכם, נכון? אז מה שאני חושב הוא שלא משנה מה, אתם צריכים להוקיר את תקופת הזמן הזו, כי היא תחלוף כהרף עין.

לבני אדם, הנמצאים בתוך הזמן הזה, אין מודעות רבה לזמן עצמו. בתוך שנייה אחת בלבד אדם יכול לעבור חיים שלמים. אבל בשנייה האחת הזאת מה שהאדם עשוי להרגיש הוא שחלפה שנה, ועבור האדם הזה התחושה היא דומה מאוד למצב בו לוקח שנה לעבור את השנה הזאת. באותו אופן אין תחושה של משהו יוצא דופן, כיוון שכאשר חיים נמצאים תחת ההשפעה של זמן, הם לא יכולים לחוש את הקצב שבו הזמן חולף. הקוסמוס מורכב מזמנים שונים כמו אלו למשל, ואלו הם בני האדם שמרגישים שעדיין נשאר איזה שהוא זמן. מנקודת המבט של הנקודה הגבוהה ביותר בקוסמוס, זה רק הרף עין, זה רק שבנוגע לזמן הוגבלתם למצב של בני אדם. לא משנה כמה ארוכה מאוד הייתה ההיסטוריה של הקוסמוס, לא משנה כמה ארוך מאוד היה הסידור בהיסטוריה בשביל תיקון הפא, ולא משנה לפני כמה זמן נוצרו שלושת העולמות, כל אלו יחלפו עם חלוף הזמן, וכל מה שחדש יתגלה לעין במהירות. תלמידים רבים מצפים לזה בשקיקה, אבל כשזה באמת יתגלה לעין, הטיפוח שלכם יגיע לסופו. מה שתהיה הרמה שלך באותו רגע זו תהיה הרמה שלך, וכמובן שאם אתה אדם, אז אתה תהיה אדם. בשלב ההוא כל דבר כבר ייקבע סופית.

זה הכול בינתיים. אני מקווה שתפעלו אפילו טוב יותר, תהיו אפילו נחושים יותר, ותעשו זאת כך שכשאראה אתכם שוב, השינוי יהיה אפילו גדול יותר. תודה לכולכם (מחיאות כפיים).

[1] שלוש ההתנערויות - מתייחס להתנערות משלושת הארגונים הקומוניסטים הסיניים: המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס), ליגת הנוער והחלוצים הצעירים.

[2] ליי פנג – חייל ומופת מוסרי שפורסם מאוד על ידי המק"ס בשנות ה-60.

[3] מתוך "הונג יין", ספר השירים של המאסטר.

פורסם לראשונה בעברית: פברואר 2006