הוראת הפא בוועידה בקנדה

לי הונג-ג'י
23 במאי 1999 ~ טורונטו, קנדה

 

שלום לכולם! ייתכן שההפסקה הייתה קצרה מדי. כמה מכם אולי רק סיימו לאכול ארוחת צהריים וכמה עדיין לא חזרו לאולם הוועידה. שמעתי שיש מתרגלים המתכוונים לעזוב קצת אחר ארבע אחר הצהריים, אז הקדמנו קצת את המשך הוועידה.

נראה שיצרנו נוהג שלפני סיום של כל ועידה מבקשים מהמאסטר^[1] לענות על שאלות. היום אני מזכיר לכולכם שאולי לעתים קרובות יהיה סוג כזה של ועידה באזורים שונים, אבל יהיה זה בלתי אפשרי עבורי לבוא לכל אחת ואחת מהן. אני אומר לכם זאת מראש. לפעמים אתם מזמינים אותי, אבל יכול להיות שלא אוכל לבוא. היות שהפא כבר הועבר לכולם, אז בפועל, כל עוד אתה מטפח ומתרגל, אתה תדע את התשובות לכל השאלות שאענה עליהן. מרבית השאלות מועלות לרוב או על ידי תלמידים חדשים או על ידי אלה ש"תקועים" ברמה מסוימת בשעה שהם עוברים מצוקות. מנקודת מבטי, כל עוד אתה עושה מאמץ מרוכז לטפח, כל בעיה יכולה להיפתר ובסופו של דבר אתה תבין את כל הדברים שבמשך זמן מה לא הבנת. ועידת שיתוף ההתנסויות שאנחנו עורכים כאן היום הייתה יוזמה של תלמידים ואורגנה על ידי תלמידים משום שטיפוח הוא משהו שאתם עושים בעצמכם – אף פעם לא הייתי מעורב בשום עניינים של צורה. בייחוד בשל כך שמתרגלים רבים אינם יכולים לראות אותי, ומשום שעליי להיות אחראי כלפיכם, אז אני אומר לכולכם שעליכם לקחת את הפא כמורה. אם תקרא יותר את הספר ותלמד יותר את הפא, אז כל בעיה יכולה להיפתר (מחיאות כפיים). אבל היות שאני כאן היום, אני אענה על שאלותיכם.

אבל תחילה יש לי בקשה. כמה מכם הם מתרגלים חדשים שזאת הפעם הראשונה שלהם בוועידת שיתוף התנסויות, אז ייתכן שיש לכם שאלות רבות. למעשה, התשובות לשאלות שלכם כולן כתובות בספר(ים). לא קל למתרגלים לערוך ועידה ושאני אראה את המתרגלים בוועידות. ונוסף על כך, הזמן מוגבל. השאלות שאתם [המתרגלים החדשים] מעלים, לבטח יהיו ברמה המאוד התחלתית. חלק מהשאלות עשויות לנבוע מכך שעוד בכלל לא הבנתם את הפאלון דאפא. השאלות שלכם יקבלו מענה אם תקראו את הספר(ים). משום שהזמן יקר, אני אתייחס רק לסוגיות שנתקלתם בהן בטיפוח. נוסף על כך, כמה מכם מקדישים תשומת לב רבה לחברה האנושית הרגילה וירצו להעלות שאלות לגביה או לגבי דברים אחרים. אני חושב שאין עליכם להעלות שאלות כאלה משום שאני אינני עוסק בעניינים של החברה האנושית הרגילה מכל וכול. אתם ראיתם בבירור שנכון לעכשיו אני אחראי רק כלפי המטפחים. אינני מעורב בשום דבר אחר פרט לטיפוח, ולא אענה על שאלות מחוץ לתחום של הטיפוח. טוב, אתחיל לענות על השאלות שלכם.

מתרגל: מתרגל עובר לאחרונה תקופה ארוכה של מצוקות ועדיין אינו מסוגל להתגבר עליהן. האם עלינו להצביע על כך בפניו או שעלינו להניח לו להבין את זה בעצמו באמצעות לימוד הפא?

המאסטר: היות שגילית את הסיבה המונעת ממנו להתקדם, מדוע שלא תצביע לו עליה? זאת אינה אמורה להיות בעיה אם תאמר לו זאת בטוב-לב. האם זה משום שאתה קצת חושש שהוא יכעס עליך? אבל האם תגובה לא נעימה של האדם הזה לא תהיה הזדמנות מושלמת עבורך לטפח את עצמך? אין זה משנה אפילו אם הוא לא יבין את מה שתגיד – האם לא צריך לוותר על הצ'ינג הזה של אדם רגיל? עליך לומר לו אם אתה רואה בעיה. יש אנשים שפשוט לא מצליחים להתקדם אחרי שהם נתקעים ברמה מסוימת. ככל שהוא משתהה יותר ברמה ההיא, כך הוא קורא פחות את הספר וכך הוא שוכח יותר להתקדם למעלה במרץ. אז ככל שהמבחן או המצוקה גדולים יותר, כך סביר יותר שהוא יתנדנד עד לנקודה שהוא בסוף לא יוכל להמשיך עוד לטפח. סוג זה של בעיה תמיד יהיה שם מההתחלה ועד הסוף. טיפוח הוא עניין רציני ביותר. אי אפשר לעשות אותו כלאחר-יד אפילו כהוא זה. לעולם לא תוכל להגיע לרמה מסוימת אם אינך עומד באמת-המידה לרמה הזאת. כאדם ממוצע, רגיל, אתה רוצה להשיג את השלמות ולהיות קדוש כמו ישות מוארת גדולה, אבל איך זה יכול להיות אפשרי אם אין לך הבנה ברורה של העניין הזה ואם אפילו אינך מבין את חשיבותו?

מתרגל: בספר "הונג יין" יש רישומים יפים רבים. על פי "ג'ואן פאלון", המעגל סביב הגוף של בודהא מייצג את הסטטוס של הבודהא הזה. אם כך, מה מייצג המעגל סביב הראש של בודהא? מדוע יש יותר ממעגל אחד מסביב לראש ולגוף של בודהא?

המאסטר: דמויות הבודהא שראיתם במקדשים או בציורי קיר עתיקים הם פעמים רבות עבודות של אנשים רגילים. אבל חלק מהדמויות קרובות מאוד למציאות, והן פחות או יותר מתארות את הדמות של בודהא או של אלוהות. מדוע זה כך? כולכם יודעים שבחברה המודרנית, הרוב הגדול של האנשים עוצב על ידי האידיאולוגיה המודרנית, והם לא מאמינים בשום דבר שהמדע לא זיהה. כך הם כלאו את עצמם במצב חתום, אז פחות ופחות סביר שהם יראו את המצבים האמיתיים שהמדע עדיין לא גילה. אבל ייתכן מאוד שהתופעות העל-טבעיות האלה יגלו את עצמן. בכל פעם שהן מופיעות, או שמגלים אותן בפני אנשים, אנשים מתייחסים אליהן לרוב כתופעות לא ידועות או כתופעות טבעיות, או כבלתי מוסברות, וזה סוף פסוק. הם לא מעזים לגעת בהן, קל וחומר לחקור אותן. אם מישהו יחקור אותן, אז אלה המחשיבים עצמם כחלק מהממסד המדעי יקומו ויתנגדו לזה, וזה גורם לאנשים לרצות עוד פחות להאמין לזה.

כפי שאתם יודעים, בין אם מדובר בקתוליות, בנצרות או בבודהיזם, כשהן היו בשיאן, כמעט כל אחד בחברה האמין בהן. כשכולם האמינו בקיומן של אלוהויות, תוצאה אחת של זה הייתה שזה גָבַר על המנטליות של האתאיזם, והיה קל לבני אדם לראות את המראה האמיתי של היקום ואת המראה האמיתי של הדמויות האלוהיות. זהו עיקרון של היקום: קודם מאמינים ואחר כך רואים. ככל שאתה מאמין פחות, כך פחות יתנו לך לראות. זה למעשה נגרם בגלל הלב^[2] הלא ישר שלך. בכמה כנסיות עתיקות מאוד, ובפרט בארמונות בפריז, ראיתי כמה ציורים של עולמות שמימיים ואלוהויות שבאמת נראו קרובים מאוד למציאות, דומים מאוד לדבר האמיתי. זה נכון גם לגבי ציורים של דמויות של בודהא במקדשים סינים עתיקים. [אתם אולי חושבים:] "איך בני אדם יכלו לצייר משהו כזה? איך יכלו בני אדם לדעת שבודהות נראים כך?" בעידן שבו כולם האמינו באלוהויות, אנשים רבים יכלו לראות אותן. אלה שיכלו לראות היו אנשים ממקצועות שונים, כולל אמנים.

בקרב מתרגלי הדאפא היושבים כאן היום יש ציירים, פַּסָלים, ואנשים עם התמחויות שונות. ברגע שאמן רואה מראֶה להרף עין, הוא יכול לצייר את מה שהוא ראה. בתקופה שבה הדתות היו בשיאן היו הרבה מאמינים מסוּרים שהיו גם אמנים, אז הם היו מסוגלים לתפושֹ סוג כזה של מראות. לגבי הציורים של בודהות במזרח הרחוק, כיצד יכלו אנשים לדעת איך נראה בודהא? כיצד יכלו לדעת שבודהות לובשים קאסאיה צהובה ושיש להם שיער כחול? הסיבה היא שהיו אנשים שיכלו לראות את זה. עד שתגיע לרמה הזאת לא יראו לך את הדמויות האמיתיות. הדמויות שאנשים ראו היו בדרך כלל מה שהם יכלו לראות ברמה של כל אחד מהם. לדוגמה, אדם אחד ראה עולמות שמימיים ואלוהויות. ואדם אחר ראה אלוהויות ועולמות שמימיים. אבל סביר מאוד שהמראות שהם ראו לא היו אותו דבר. כלומר, אף אחד מכם איננו באותה רמה כמו אחרים. אף אחד מכם היושבים כאן איננו באותו תחום מחשבה כמו אחרים. האמת של היקום היא מסובכת מאוד. הגדלים השונים של החלקיקים מרכיבים ממדים שונים, והבדל קטן גורם לכך שזו רמה אחרת של חלקיקים. קווי התפר בין התחומים השונים והרמות השונות הם גם כן מסובכים מאוד. פריצת דרך קטנה תביא לרמה אחרת. אז כשאתה רואה בודהא לפני שאתה מגיע לרמה של בודהא, מה שהוא יחשוף בפניך הם רק המראות שאתה יכול לראות מהרמה שלך.

מה המשמעות של ההילה מאחורי גוף הבודהא? למעשה, לבודהא יש שדה אנרגיה עצום סביב גופו. כשדיברתי על "שוּאֶן-גוּאַן-שֶה-ווֵי"^[3], הסברתי את המקור שלו ואת ההתפתחות שלו. בהתחלה הוא בצורה של שוּאֶן-גוּאַן. מאוחר יותר, כשהוא חוזר למקום שלו, השואן-גואן מתרחב בהדרגה בתוך הגוף האנושי וגדל יחד עם הגדילה של היואן-יינג. בסוף, כשגוף הבודהא – כלומר הגוף השמימי שהוא טיפח – נעשה גדול כמו הגוף הפיזי שלו, אז השוּאֶן-גוּאַן כבר התרחב אל מחוץ לגוף שלו. בזמן זה הוא יכסה שטח שהוא קצת גדול יותר מזה של גופו. אני קורא לזה עולם של הבודהא, העולם שלו עצמו, שהוא עשיר מאוד, מלא בכל דבר, ויכול לספק לו כל מה שהוא רוצה. אז חִשבו על זה כולם: אם הוא מקבל כל מה שהוא רוצה, אז הסצנות המתבטאות מכך חייבות להיות אדירות, מלכותיות ומפוארות מעבר לכל תיאור. יש לו הכול, מהמיקרוקוסמוס ועד המאקרוקוסמוס. אז כשרואים את המראות הם תמיד ייראו זוהרים, מרהיבי עיניים ויפים עד מאוד. חלק מכם ראו משהו מצויר שנראה כמו סירה מאחורי פסל בודהא (סוג זה של ציור נמצא מאחורי פסל של בודהא עומד). למעשה, מה שראית הוא מראֶה הסטטוס של הבודהא. אבל אם לא תגיע לרמה של טאטאגאתה, לא תוכל לראות במלואה את הדמות האמיתית של בודהא. זה כל מה שתוכל לראות.

את צורת הקיום האמיתית של השדה הזה בני אדם אינם יכולים לצייר בעזרת מכחול, משום שלבני אדם אין צבעים כאלה. כל הצבעים בעולם הזה מורכבים מחלקיקים מולקולריים. כל דבר של הממד האנושי הזה מורכב מחלקיקים מולקולריים, וכך גם צבעי הפיגמנטים של העולם הזה. אבל הצבעים של הפיגמנטים בממדים של בודהות מורכבים מחלקיקים מיקרוסקופיים יותר. בלי הצבעים ההם זה בלתי אפשרי לצייר אותם. כשבני אדם רואים את זה הם חושבים: "וואו, זה נהדר! הסצנה הזאת היא כה נהדרת!" הם לרוב מרגישים כך. אז מה מייצג את ההילה מסביב לראשו של בודהא? היא למעשה מייצגת את החוכמה של בודהא או של אלוהות; היא מוקרנת מהחוכמה שבמחשבה שלהם. המחשבה שאני מדבר עליה שונה לחלוטין מהמושג של מוח שבני אדם מדברים עליו, משום שהמחשבה שאני מדבר עליה היא המחשבה של האני האמיתי שלך. היא מהווה את המקור האמיתי של המחשבות והכוונות שלך. מוח אנושי, לעומת זאת, הוא לא יותר מהחלק הפיזי מתוך מכלול הקיום [הפיזי] שלך ברמה הזאת של בני אדם. הוא הרדוד ביותר, ושונה לחלוטין מהנפש האנושית. אבל כאשר אדם מביע משהו, המחשבות שלו משודרות דרך המוח האנושי שלו. כמובן, יש צורות רבות נוספות של התגלות של בודהא. הן רבות למדי.

מתרגל: כשאני רואה את ההחזקות של מתרגלים אחרים, אני לרוב חושב שהם יגיעו להבין אותן ולתקן אותן בעצמם אחרי זמן מה. אבל אם המצב נמשך, האם זה יגרום להשפעה שלילית על השיפור של כלל המתרגלים?

המאסטר: אין לזה השפעה שלילית על הטיפוח של אנשים אחרים. זה רק המצב האישי שלו. אבל אתן לכם דוגמה: כאשר המאסטר רואה את ההחזקות של האדם, המאסטר חושף בכוונה את ההחזקות שלו בפניך ומאפשר לך לראות אותן כדי שתוכל להצביע עליהן לאדם ההוא. האם תצביע לו עליהן אז? היות שכל אחד מכם מטפח ג'ן-שן-רן, עליך להיות אדם טוב בכל הנסיבות. אם אתה רואה את ההחסרות שלו ורואה שהוא אינו מצליח להתרומם כלפי מעלה, אז מדוע לא להצביע לו עליהן בטוב לב? כמובן, יש מצבים שונים ברמות שונות של טיפוח. אצל כל המתרגלים יהיו התבטאויות שונות ברמות שונות. טפלו בכל מצב ספציפי כפי שנראה לכם הולם.

מתרגל: אני חולם הרבה, אבל לעתים אינני יכול להבחין אם החלומות שלי הם רמזים מהמורה, אירועים מגלגולים קודמים, אירועים עתידיים, או סצנות מממדים אחרים.

המאסטר: בנוגע לחלומות, הסברתי אותם בבירור רב. בעבר אף אחד לא יכול היה להסביר בבירור מהם חלומות, אז עשיתי מאמץ מיוחד להסביר לכם את הנושא הזה. לאדם יש נשמות שונות, ולישות שלו עצמה יש גם כל מיני ישויות חיות שיש להן כל מיני צורות. זה מסובך מאוד, אז אף אחד לא מדבר על זה. אבל כשהמצב הבא מתרחש, זה לא חלום: כאשר ההכרה השטחית של גוף הבשר ודם שלך אינה בהכרה, כאשר היא במנוחה או במצב של שקט במדיטציה, אתה רואה סצנה מממד אחר או שאתה באמת במגע עם ישויות חיות מממד אחר. החוויה הזאת היא ממשית ביותר. זה לא חלום, אלא חוויה אמיתית. קארמת המחשבה שבמחשבתך, או המושגים השונים שלך, עשויים גם כן לשקף דברים שונים למחשבתך בשעה שאתה ישן. זה לא משהו הנובע מהג'וּ-אִי-שֶה שלך, אז אין צורך להתייחס לזה.

מתרגל: איך מישהו ללא השכלה יכול להבין באופן יסודי את הפאלון דאפא? האם הוא יכול לטפח לשלמות?

המאסטר: אנשים ללא השכלה בוודאי יכולים להבין את הדאפא. יש הרבה דוגמאות לכך בסין. לסינים מבוגרים רבים היו תנאי חיים קשים מאוד בילדותם. הם לא יכלו להרשות לעצמם השכלה, אז רבים לא יודעים קרוא וכתוב. גיליתי שהאנשים האלה בכלל לא פיגרו מאחור במשך תהליך הטיפוח, והם אפילו טיפחו טוב מאוד. במיוחד במהלך מסלול הטיפוח, המחשבה והלב הטהורים שלהם יכולים לעשות פלאים כשהם קוראים את ספרי הדאפא. האמונה האיתנה שלהם בפא זוכה להערצתם של הבודהות הטאואים והאלוהויות הנמצאים מאחורי התוכן של הדאפא. היו הרבה נִסִים מהסוג הזה.

נאֹמר לדוגמה שיש אדם שאינו יודע לקרוא, אבל הוא רואה שכל המתרגלים האחרים מתקדמים, קוראים את הספר או אפילו לומדים בעל-פה את הפא. הוא חושב: "אני לא יודע לקרוא אפילו מילה. מה אוכל לעשות?" הוא מודאג ביותר. המחשבות הנכונות שלו הן באמת מתוך הלב האמיתי שלו. אנשים רבים במצב הזה לומדים במאמץ רב ומגלים שהם בהדרגה יכולים לקרוא. היו הרבה דוגמאות לכך. מתרגל אחד שלא ידע לקרוא היה מודאג מאוד. שוב ושוב הוא תהה: "מה עליי לעשות?" הוא נרדם עם הראש על הספר. כשהיה חצי ישן חצי ער, הוא גילה שהסימניות^[4] בספר הפכו זהובות, ושכל מילה עפה לתוך המוח שלו. אחרי שהוא התעורר הוא היה מסוגל לקרוא את כל הספר. אבל לא הייתה לו כל השכלה. אדם שלא ידע אפילו לכתוב את שמו, עכשיו קורא כל מילה ב"ג'ואן פאלון". התופעה הזאת היא נפוצה למדי, אבל אי אפשר להשיג את זה מתוך רדיפה. אינך יכול לחשוב שאם דבר כזה התרחש אז אתה יכול גם כן לנסות את זה. במקרה כזה אתה תעשה את זה עם כוונה או עם החזקה. במקרה שלו, הוא לא חשב להשיג דבר כלשהו. הוא רק באמת היה מודאג שהוא לא יוכל לקבל את הפא. הלב שלו היה שונה. זאת הסיבה שאמרתי שאם אתה לומד את הפא עם מחשבה כנה וישרה, אז הנחישות שלך ראויה לציון. אפילו אלוהויות יחשבו שהנחישות שלך היא באמת ראויה לציון, ולכן נִסִים יכולים להתרחש.

כמובן, לגרסה האנגלית של "ג'ואן פאלון" יש אותה השפעה [כמו לסינית]. וזה נכון לא רק לגבי התרגום לאנגלית. אותו דבר נכון גם לכל הגרסאות בשפות אחרות. זה רק שהפא הזה לא זכה להכרה נרחבת יותר במדינות אחרות, אז לא התפתחה סביבת טיפוח כמו זו שיש עכשיו בסין. לאנשים בסין יש הבנה עמוקה יחסית של הדאפא, אז נוצרה סביבת טיפוח היכולה להניע אותם להתרומם כלפי מעלה.

מתרגל: האם נחוץ שאדם יוותר על הדת שלו לפני שהוא יכול לתרגל בפאלון דאפא?

המאסטר: בנוגע לדתות, דיברתי על הנושא הזה פעמים רבות. לא אתנגד שתתרגל בכל דת שהיא. השיטה שלנו אינה דת ממוסדת, אז אל תתייחסו אליה ככזאת. אבל אני גם אומר לכם עיקרון: טיפוח הוא עניין רציני מאוד. דת היא גם טיפוח. זה לחלוטין טיפוח. אם אתה רוצה לתרגל את זה ואת ההוא באותו זמן, אז מה אתה בעצם מטפח? אינך יכול להשיג את השלמות בדרך טיפוח משום שלא תרגלת בדרך טיפוח אחת בלבד. אז אני אומר לכולכם שזה תלוי בכם לבחור מה לטפח. אבל אני גם אומר לכם שאתם חייבים ללכת רק על פי דרך טיפוח אחת. רק כאשר הולכים על פי דרך טיפוח אחת אפשר להשיג את השלמות. אחרת לעולם לא תוכלו להשיג את השלמות. זה כל מה שאגיד על זה.

היות שהנושא של דת עלה, הייתי רוצה לומר עוד כמה מילים. יכול להיות שיש כאן עיתונאים המתעניינים בנושא הזה. כבר אמרתי שאנחנו לא דת ממוסדת. הוועידה שאנחנו עורכים כאן היא לחלוטין יוזמה וארגון של מתרגלים בהתנדבות. היות שהם עושים את התרגילים ביחד והם כולם מתרגלים מקומיים כאן בקנדה, הם פשוט רצו לשתף את התנסויותיהם זה עם זה. מתרגלים באזורים אחרים עשו גם כן אותו הדבר. כולם התנדבו לעשות את מה שהם יכולים. חלק הלכו לשכור אולם למפגש, חלק היו אחראים לאסוף מאמרים [של שיתוף התנסויות], חלק עשו את הדבר הזה וחלק עשו את הדבר ההוא – כך הוועידה הזאת אורגנה. מבחינת צורה, הדאפא אינו דומה לדת ממוסדת.

לדת ממוסדת יש מקום תפילה, או אם אין לה מקום תפילה, יש לה סוג מסוים של סידור, מקום או משרד. לנו אין שום דבר מאלה. כל אחד מאיתנו הוא חבר בחברה ויש לו עבודה. אנחנו עושים את מה שאנחנו אמורים לעשות. זה רק שאנחנו לומדים, מטפחים, ומתרגלים את התרגילים בזמן הפנוי שלנו. כולנו כך, אז זה אפילו לא קרוב לדת ממוסדת. אין לנו טקסים דתיים וגם לא מצווֹת דתיות כמו אלו שיש בבודהיזם. בדתות ממוסדות יש כללים מסוימים שחייבים ללכת על פיהם, וזה לא מתקבל אם לא הולכים על פיהם. אין לנו שום דבר מהדברים האלה כאן. אתה יכול לבוא וללכת לפי רצונך, ואף אחד לא מנהל אותך או מגביל אותך. האחריות כלפי מתרגלים שעושים טיפוח-תרגול אינה מתבטאת בממד הזה של אנשים רגילים. אז מדוע לטרוח ולהחזיק בטקסיות של אנשים רגילים? בדאפא אין פורמליות, אז איך אפשר לקרוא לו דת ממוסדת? אין לנו רשימת חברים של שמות וכתובות. אין לנו את זה. במקום זאת יש מתרגלים המשרתים אחרים בהתנדבות. לדוגמה, מתרגל יכול להציג את עצמו ולומר שמי שרוצה ללמוד את התרגילים יכול לבוא אליו. הוא רוצה לעשות משהו עבור אחרים, והוא עושה את הכול בהתנדבות. עדיין יש אנשים שאולי לא מבינים, ואומרים שזה דתי. אצל האנשים האלה, הכול הוא כפירה או כת פרט לדתות שהוכרו בעבר באופן נרחב. אז הם אומרים שאתם חלק מכת. מהי כת? השיטה שלנו אינה דתית בצורה, וקל וחומר שאינה כמו כת. כולם יודעים שלכת יש המאפיינים הבאים: הם צוברים עושר באמצעים לא הוגנים, הם מרמים אנשים, או שהם מובילים אנשים לעשות מעשים רעים. הם לא ישרים, הם רעים. מה שאנחנו עושים, לעומת זאת, הוא לבקש מכולכם לטפח את עצמכם ולהיות טובי לב. אתה צריך להתחשב באחרים כשאתה עושה דברים, ואתה צריך לעשות את עבודתך היטב לא משנה איפה אתה עובד. עליך להיות אדם טוב בעיני אחרים. כשאני מבקש מכם לעשות את כל הדברים האלה, האם זה כמו כת? לא ביקשתי מכם לעשות שום דבר חוץ מדברים אלה. רק ביקשתי מכולכם לפעול טוב יותר, להיות אדם טוב או אדם אפילו טוב יותר. אני מבקש מכם להיות אפילו טובים יותר מאדם רגיל טוב. בסופו של דבר תהפוך להיות אדם יוצא מן הכלל ותגיע לשלמות.

מתרגל: אני קתולי, ותמיד מרגיש שתפילותיי זוכות לתגובה. האם אני יכול לטפח בפאלון דאפא ובה בעת להמשיך להתפלל?

המאסטר: יש לי אותה הערה: אתה חייב לטפח רק בדרך טיפוח אחת. לא משנה באיזו שיטה אתה בוחר לטפח, אני לא אתערב; אתה יכול לטפח במה שאתה רוצה. אבל אני יכול לייעץ לך שאם אתה רוצה לטפח, אז עליך לבחור דרך טיפוח אחת. אינך יכול ללכת על פי דבר אחד ודבר אחר באותו זמן. אני אומר לך את זה כדי להיות אחראי כלפיך. אם אתה חושב שאתה יכול ללכת לגן עדן אם תלך על פי הכנסייה הקתולית, אז קדימה. אין לי התנגדות. אבל, אם אתה חושב שאתה יכול להגיע לשלמות באמצעות פאלון דאפא, אז לך וטפח. כך אני רואה את העניין הזה. אין כל דרך להכריח מישהו לעשות את זה או לעשות את ההוא. זה לא עובד אם בלבך אינך רוצה לעשות את זה. אפילו אם באופן פיזי נועלים אותך שם ומכריחים אותך לעשות את זה. מה הטעם אם הלב שלך לא שם? אז פורמליות, אם כן, אינה משהו שנחשב בעיניי. זה עובד רק כשאתה בעצמך רוצה לעשות את זה.

דרך אגב, עיתונאי פעם שאל אותי שאלה: "האם אתה מאמין שמה שאתה עושה הוא הדבר המוסרי ביותר בעולם?" אמרתי: "אני אכן מאמין שמה שאני עושה הוא הדבר המוסרי ביותר!" (מחיאות כפיים). אני לא גובה מכם אפילו אגורה, אלא רק נותן לכם מעצמי. אני לבטח עושה את הדבר המוסרי ביותר! ואני עושה דברים למענכם כדי שתוכלו באמת להשיג שלמות רוחנית. ללא ספק אני עושה את הדבר המוסרי ביותר. הייתי רוצה גם לנצל את ההזדמנות הזאת לומר לכם שאינני מתנגד לאף דת, ובמיוחד לדתות האמיתיות והישרות האלה כמו קתוליות, נצרות ויהדות. אף פעם לא התנגדתי לדתות כאלה, כולל הבודהיזם. אבל חשבו על זה: האם אנשים יכולים להשיג שלמות רוחנית באמצעות הדתות האלה? מי בדתות האלה יכול לאפשר לכם להשיג את זה? זה נושא לדאגה אמיתית. אני חושב שזה רעיון טוב להרהר בזה, למען החיים הנצחיים שלך. אני מעז לומר שאם אתה מטפח באמת בפאלון דאפא, אז אני יכול לאפשר לך להשיג שלמות רוחנית. אם אתה נמצא בנסיבות אחרות או שאתה חלק מדת כלשהי, אז אתה יכול לשאול את הכומר או את מייסד הדת הזאת את השאלה הבאה: האם אתה יכול לאפשר לי להגיע לשלמות רוחנית? ואם הם יכולים לענות תשובה חיובית, אז תרגיש חופשי לעשות את השיטה שלהם אם זה מה שאתה בוחר. זה כל מה שאני רוצה להגיד על זה.

מתרגל: האם יש קשר בין צִ'ינְג (רגש) ל"יוּאֶן"^[5]? אפשר להתעלות מעל ומעבר לצ'ינג, אבל האם אפשר להתעלות מעל ומעבר ל"יוּאֶן"?

המאסטר: צ'ינג (רגש) ו"יוּאֶן" הם שני דברים שונים, והם שני מושגים שונים לחלוטין. בנוגע לצ'ינג, כבר הסברתי את זה בבירור רב. לשם מה חיים בני אדם? הם חיים רק בשביל הצ'ינג. לא משנה מה אתה אוהב או מעדיף כיום, השמחה שלך, הכעס, הצער או האושר, מה שאתה אוהב או שונא לעשות, איך אתה רוצה עבודה אחת ולא רוצה את העבודה האחרת, איך אתה מחבב מישהו אבל לא מחבב מישהו אחר, איך אתה אוהב מישהו אבל לא אוהב מישהו אחר, או איך אתה רוצה דבר אחד אבל לא רוצה דבר אחר – כל שאיפותיך הן מהצ'ינג שלך. אז בני אדם חיים רק בשביל צ'ינג. אם אתה רוצה לטפח, אז אתה צריך לעלות מעל ומעבר לצ'ינג הזה. אם אינך יכול להותיר את הצ'ינג מאחור אז אתה חי בתוך הצ'ינג. צ'ינג מתבטא בדרכים רבות בקרב בני אדם רגילים. כל מה שיש לך החזקה אליו, כל מה שאתה אוהב, הם כולם החזקות שאינך יכול לוותר עליהן.

נדבר עכשיו על "יוּאֶן". יש כמה אנשים שנכנסו לכאן היום. אני אתייחס אליך כאל בן אדם, לא משנה מה המטרה שהביאה אותך לכאן – לדווח על חדשות, לקבל את הפא, להשיג מידע מסוים או לתור אחר חדשות. היות שנכנסת לכאן, אתייחס אליך כאל בן אדם. זה פשוט שיש סוגי עבודה שונים. אפילו אם אתה מרגל, עדיין יש לך לב אנושי, אז אתייחס אליך כאל אדם רגיל. סוג העבודה שאתה עושה לא משנֶה. כל סוגי העבודה בחברה האנושית אינם יותר מעבודה של אנשים רגילים. אתה היית מסוגל להיכנס לכאן ולהקשיב להוראת הפא שלי, ובמיוחד, לשמוע את פא הבודהא. האם זה אינו בזכות "יוּאֶן"? אני מקווה שתוקירו את זה. כמובן, כשמדברים על "יוּאֶן" בפירוט, אז יש הרבה סוגים והיבטים, משום ש"יוּאֶן" הוא סוג אחד של קשרים שנקבעו מראש. לדוגמה, בחיים הקודמים, האדם הזה היה חייב לאדם אחר משהו, או שהוא עשה מעשה רע. בחיים הבאים שניהם יהיו חייבים להיפגש שוב. הוא צריך לשלם בחזרה את מה שהוא חייב. זהו סוג של "יוּאֶן" של תרעומת. אבל אם התייחסת אליו יפה מאוד בחיים קודמים, והוא נשבע לעשות כל מה שנדרש כדי לשלם לך חזרה בחיים הבאים, אפילו להפוך לבהמת המשא שלך, אז אולי הוא באמת יהפוך לבהמת המשא שלך בחיים הבאים. היא אולי תהפוך לאשתך, או שהוא אולי יהפוך לבעלֵך. או שאולי הוא יהפוך לאדם שיגיש לך עזרה גדולה. זהו סוג אחר של קשר, הנקרא "יוּאֶן" של הכרת תודה. ייתכן מאוד שה"יוּאֶן" הקשור לדאפא הוא אצילי יותר. אולי בזמן כלשהו בעבר היינו קרובי משפחה או חברים טובים בקרב האנשים הרגילים. כל אחת מהאפשרויות האלה יכלה לגרום לקשר הגורלי כך שנוכל להגשים את ה"יוּאֶן" הזה בעתיד. זה המצב. עם זאת, אני מקווה שלא תגרום נזק לדאפא. זה יכול להביא לסוג הגרוע ביותר של "יוּאֶן". לעולם לא תהיה מסוגל לשלם אותו, אבל תהיה חייב לשלם אותו לנצח.

מתרגל: כשנתקלתי במבחנים גדולים יותר, הצלחתי לא רע, אבל אני מפחד מכמה חיות קטנות כמו חתולים וכלבים, ואפילו פרפרים ויתושים.

המאסטר: אז אתה קצת מפוחד. להיות מפוחד זה למעשה סוג של החזקה שנוצרה מהמושגים שלך. לדוגמה, אולי כשהיית קטן לא אהבת חרקים. לא אהבת אותם, וכשראית אותם אפילו חשת שהם מלוכלכים. המנטליות הזאת נוצרה בהדרגה, עד שלבסוף לא רצית לגעת בהם או להתקרב אליהם. פחדת לקרב אותם אליך. לאט לאט נעשית אולי יותר ויותר מפוחד. זה נגרם ממנטליות אנושית הנוצרת אחרי הלידה. למעשה, זה מתבטא כסוג של החזקה. אבל סוג זה של החזקה שונה מסוגים אחרים. כשיש לך מושג ברור מה אתה רוצה ואיך אתה רוצה להשיג את זה, זה משקף סוג של מנטליות שנוצרה אחרי הלידה.

מתרגל: בחלומות שלי אני תמיד מציל אנשים. ההבנה שלי היא שאני אמור להפיץ את הפא כך שיותר אנשים ישיגו את הפא.

המאסטר: זה כמו מה שהרגע אמרתי על "יואֶן". יכול להיות שזה קשור ל"יואֶן" שהישות שלך יצרה בממדים שונים. אבל זה לא קשור ישירות לטיפוח שלך ולהשתפרות שלך. פשוט היצמד בחוזקה לדאפא וטפח. לא משנה במה אתה נתקל, מה אתה רואה או על מה אתה חולם, פשוט עמוד איתן בדאפא. כל הדברים שנתקלת בהם, שראית, או שחלמת עליהם – הם לא יותר מהתבטאויות של מצב הטיפוח שלך. לדוגמה, זה בדיוק כמו מישהו שיש לו יכולות על-טבעיות רבות, אבל הוא בכלל לא רוצה לנסות אותן או לבדוק אותן. הוא לא רוצה להשתמש בהן אפילו פעם אחת. הוא לא מרגיש שיש לו הצורך הזה.

מתרגל: האם זה נכון שבודהות, טאואים ואלוהויות של רמות שונות הולכים על פי השינויים הקוסמיים כשהם מטפלים בענייניהם?

המאסטר: הרצונות של האלוהויות האדירות ברמות הגבוהות הם בעצם האקלים הקוסמי. הפעולות של כל האלוהויות הן הביטויים הספציפיים של האקלים הקוסמי הזה. כל האלוהויות האלה מקיימות את רצון השמים. אף לא דבר אחד המתרחש בחברה האנושית הרגילה הוא מקרי, אז לא משנה כמה חזקות הן השאיפות של האנשים, או מה אנשים רוצים לעשות, או כמה טוב הם תכננו משהו, הם פשוט לא יכולים להשיג אותו. יכול להיות שאומה, מדינה, או אפילו הנשיא שלה תכננו דברים טוב מאוד, אבל לרוב הם מגלים שהיכולת שלהם אינה מסוגלת להשיג את משאלותיהם. לגבי בן אדם, לא משנה מה תכננת, מה אתה רוצה לעשות או ממה אתה מפחד, אתה תשיג את מה שאתה אמור להשיג ולא תשיג את מה שאינך אמור להשיג. מנקודת מבטי, הכול נקבע מראש. בני אדם רק מבצעים את האחריויות שלהם בהתאם למה שנקבע מראש. אז השאלה המתבקשת היא: היות שזה קבוע מראש, האם אין עלינו פשוט ללכת עם הזרימה? בן אדם הוא עדיין בן אדם. היות שהוא בתוך האשליה, הוא לא מאמין לזה. הוא עדיין יתחרה וייאבק. הוא יעשה מה שהוא רוצה, והוא יביא על עצמו קארמה מהדברים האלה.

מי יכול לערוב לכך שהוא יחזיק במשרה ממשלתית למשך כל חייו, אפילו בעולם השְאוֹל? אנשים רבים משתמשים בסמכות שלהם כדי לעשות מעשים טובים רבים במהלך חייהם. קיום של חיים לא נועד כדי להיות בן אדם, אז החיים שלך לא יפסיקו להתקיים רק משום שגוף הבשר ודם האנושי שלך מת. אז החיים שלך ימשיכו. מסיבה זו, בני אדם שהם חכמים ובאמת נבונים יחסית ינצלו את ההזדמנויות הטובות שלהם כדי ליצור תנאים אפילו טובים יותר לחיים העתידיים שלהם. במילים אחרות, הם יעשו מעשים טובים רבים. עדיין, לעומתם, יש אחרים המנצלים את הכוח שיש להם כדי לעשות מעשים רעים. בן אדם יכול לעשות רק את [המעט] הזה. כלומר, ברגע שמשהו מתרחש, מה שאתה עושה, או האם אתה עושה את הדבר הנכון או המוטעה – זאת הבחירה שלך. אז דבר מהסוג הזה קיים, ובני אדם מתנהגים באופן שונה בעניין זה.

מתרגל: לתקן משמעו לחפש פנימה. האם היווצרות, התייצבות והתנוונות משמעם תיקון אוטומטי?

המאסטר: לעניין של היווצרות, התייצבות, התנוונות ותיקון אין כל קשר לטיפוח האישי שלך. לטפח משמעו לחפש פנימה ולגלות את ההחסרות, ההחזקות, והמחשבות הרעות שלך, כמו גם למצוא דרכים לטפח טוב יותר ולהיפטר מהמחשבות הרעות שלך. זהו טיפוח באמצעות חיפוש פנימה. היווצרות, התייצבות והתנוונות הוא דפוס המתרחש ביקום, וכשמשהו שכבר אינו טוב מצריך תיקון, אז זה עניין הנוגע לפא, ולא לטיפוח אישי.

מתרגל: היות שאחרי הגעה לשלמות איננו יודעים את העקרונות של הרמות הגבוהות יותר, האם אנו עלולים ליפול שוב למטה בשל ביצוע מעשים רעים?

המאסטר: כולם צוחקים. במילים אחרות, אתה עדיין מדמיין את העניינים של ישויות מוארות באמצעות מחשבות אנושיות. אתה אף פעם לא תוכל להבין את זה בדרך זאת, וזה גם בלתי אפשרי. אחרי שאדם השיג את השלמות יש לו חשיבה של אלוהות ולא חשיבה של בן אדם. צורת החשיבה שלו ונקודת המוצא של החשיבה שלו הן שונות לחלוטין מאלה של בני אדם. חוץ מזה, הסביבה והתחום שהוא נמצא בהם שונים גם כן – לא דומים בכלל. לא קיימת הסוגיה של לא להבין את העקרונות, משום שאינך יכול להגיע לרמה ההיא אם אינך מבין את העקרונות של הרמה ההיא. מדוע זה כך? האם אתם יודעים מדוע נאמר לכם לקרוא את הפא יותר ולקרוא את הספר יותר במהלך הטיפוח שלכם? כשאתה מגיע לרמה מסוימת, עליך לדעת את העקרונות של הרמה הזאת ואת הפא של הרמה הזאת כדי שתוכל להיות ברמה הזאת. אבל משום שהגוף האנושי שלך עדיין עושה טיפוח-תרגול, יהיו לך לבטח מחשבות אנושיות. אסור למחשבה האנושית לדעת עקרונות כה רבים של הפא, אז לא מרשים לצד האנושי שלך לדעת כה הרבה באשר להבנת הפא שלך במהלך הטיפוח.

ב"ג'ואן פאלון" אני מלמד אתכם את הפא רק במובנים כלליים כדי להעיר את ההכרה האמיתית שלכם. איך אפשר להרשות לבני אדם לדעת את הפא האמיתי? אז במהלך הטיפוח שלך אתה יכול רק לחוש שפתאום אתה מבין מצב, או שפתאום אתה מבין עיקרון, אבל לרוב אינך יכול להסביר אותו בשפה אנושית. ברגע שאתה אומר אותו הוא כבר לא אותו הדבר. אבל בכל פעם שאתה מבין את העיקרון הזה אתה באמת ברמה הזאת. מרשים לך להבין רק באופן כללי לגבי העיקרון – פיסה מפושטת, תמציתית וקטנה. אם היו מרשים לאדם לדעת עיקרון ספציפי ועצום במלואו, אז האם הצד האנושי של האדם הזה לא יהיה ברמה של בודהא? איך אפשר להרשות את זה?! אי אפשר להרשות את זה. אתה עדיין עושה טיפוח ויש לך החזקות אנושיות שצריך להיפטר מהן, אז אי אפשר לאפשר לך לדעת אותו. יש גבול למה שמותר לך לדעת, אבל זה גם ביטוי של השיפור שלך. אז לא משנה לאיזו רמה טיפחת, אתה תדע את העקרונות של הרמה ההיא. בשבריר השנייה שבו החלק שלך שהשלים את הטיפוח מופרד ממך הוא כבר הבין את כל העקרונות של הרמה ההיא.

מתרגל: כאשר הגלים הגבוהים סוחפים את החול ואנשים עוברים מבחנים גדולים ומצוקות גדולות, יש כאלה שאולי ינשרו או יוותרו [על הטיפוח]. באותם רגעים, האם עלינו לעזור להם לעבור את זה, או להותיר אותם להתמודד עם זה בעצמם?

המאסטר: טיפוח הוא בדיוק כמו שהגלים הגבוהים סוחפים את החול ונותר הזהב. אלה שאינם יכולים לשאת את הסבל אולי ייסחפו החוצה. מה שנשאר הוא [אלה שהם] זהב זוהר, הזהב האמיתי שבאמת יכולים להשיג את השלמות. זה רק שהם יהיו מעטים יותר. טיפוח הוא עניין רציני, אז כשאדם עובר מבחנים ומצוקות הוא לחלוטין לא יכול לנהוג ברשלנות ברגע קריטי. זה חשוב ביותר לראות מה הצעד הבא שהוא עושה, ואיך הוא מבין את המבחנים והמצוקות. כיוון שראית את זה, אם אתה יכול לעזור לו, אז עזור לו. זה בסדר להגיד לו ולעורר אותו. כמובן, בטיפוח, זה נקבע מראש כיצד הוא אמור להתמודד עם כל מבחן, כיצד הוא אמור להתמודד עם כל מצוקה, וכיצד הוא אמור להיפטר מכל החזקה. אם הוא מחמיץ את ההזדמנות ההיא, אז באופן רגיל קשה מאד לקבל אותה שוב, במיוחד בצומת קריטי הקובע אם הוא יוכל להשיג את השלמות או לא. אם מישהו אינו עובר מבחנים משמעותיים, אז הוא באמת יאַבֵּד את ההזדמנות הטובה הזאת. אולי תהיה לו הזדמנות נוספת, אבל אני יכול לומר רק "אולי". רק לימוד פא יסודי מאוד ובניית בסיס יציב מאוד יעזרו לך לעבור את המבחן הזה. אין זה דבר שאתה יכול להתכוֹנן אליו מנטלית, או דבר שיסתדר אם פשוט תרצה שיסתדר.

מתרגל: בכל פעם שאני רואה אותך או צופה בהרצאות שלך, עיניי דומעות. יש אנשים שזה נראֶה להם מוזר. איך עליי להסביר להם את זה?

המאסטר: אינך צריך להסביר, משום שאינך צריך להראות את הטיפוח שלך לאחרים. במצב של טיפוח אתה מטפח את עצמך, ואתה עצמך משתפר. באשר לדמעות מהסוג הזה, רבים מכם עברו למעשה את השלב הזה. רובכם עברתם את זה, אז אינך היחיד שחוֹוֶה את זה. יש אנשים שחיכו תקופת חיים אחר תקופת חיים כדי להשיג את הפא הזה. אחרי שהם סבלו כל כך הרבה וחוו קשיים מכל מיני סוגים, הם סוף סוף מצאו את הפא הזה. חִשבו על זה, כולם: איזו מין הרגשה זאת! לאדם יש צד שמבין, ויש לו גם צד שאינו מבין. הצד השטחי ביותר של האדם הוא אבוד ולא מואר, אבל הצד שקיים בממד אחר מודע מאוד. אדם עשה בעבר דברים שהם טובים או רעים. האופן שבו יֶאֱמדו אותו, והגמול הקארמתי שהוא יקבל, יהיו הוגנים לחלוטין. אתה אולי תגיד שאתה אינך מודע, אבל רק ברמת פני-השטח אינך מודע לזה, משום שנפלת לתוך בּוּרוּת. זאת הסיבה שאינך מודע. אבל יש לך גם את הצד שכֵּן מודע.

מתרגל: יש אנשים שנלהבים מאוד להפיץ את הפא, בעוד שאחרים לא. מה הסיבה להבדל?

המאסטר: יש אנשים שפשוט אין להם השאיפה לעשות את זה, אבל אין זה כך שהם אינם יכולים לטפח. למעשה ייתכן שהם טיפחו טוב מאוד. פשוט אין להם ההתלהבות לעשות את זה. יש אנשים רבים כאלה.

מנגד, יש אנשים שיש להם השאיפה והם רוצים לעשות דברים טובים עבור אחרים. אנשים אלה אינם במיעוט. אין לזה קשר ליכולת שלך לעשות טיפוח או להשיג את השלמות. אבל אני חושב שמשום שעל מתרגלים לחשוב קודם כל על אחרים, אז כאשר אתה מקבל את הדבר הנהדר ביותר, אתה תרצה לספר לאחרים כך שעוד אנשים יוכלו להינצל. לעתים קרובות זה מה שקורה. נוסף על כך, לעתים יכול להיות שאתה רוצה להגשים הבטחה או לחפש חברים וקרובי משפחה מכמה מתקופות החיים הקודמות שלך כך שהם יוכלו לקבל את הפא.

מתרגל: האם אלה שאינם מאמינים בפא יבינו יום אחד שהם החמיצו את ההזדמנות הזאת?

המאסטר: אולי תהיה להם ההזדמנות הזאת ואולי לא, משום שהיסטורית, אף אחד אף פעם לא הקדיש תשומת לב לאלה שהושמדו. עם זאת, אלה שלא טיפחו היטב, או אלה שבהתחלה לא התקדמו במרץ אבל מאוחר יותר התחילו להתקדם במרץ, יצטערו על כך. תהיה להם ההזדמנות להתחרט על זה.

מתרגל: חיכיתי לדאפא הזה שנים רבות. אני חייב לשאול: "מדוע תוכנן שאקבל את הפא כל כך מאוחר?"

המאסטר: ייתכן שמחליטים על זה אחרי שאומדים את האדם באופן מלא, וייתכן שזה מסיבה אחרת. כשהפא הועבר, לא השתמשנו כלל בתקשורת או ביחסי ציבור כדי לפרסם אותו. מעולם לא הלכתי בדרך הזאת. לא עשיתי כך משום שראיתי כל כך הרבה דברים מזויפים ומושחתים שמשבחים את עצמם בפרסומות. כיוון שכך, אנשים לא יקדישו תשומת לב לדבר האמיתי, בחשבם שגם אתם נוכלים. תשבחות עצמיות כמו שעושים אלה המופיעים בפרסומות יהיו כמו להתייחס לדאפא יותר מדי כלאחר יד, כך שמעולם לא הלכנו בדרך הזאת, וזאת כדי לשמור על הרצינות של הדאפא עד כמה שאפשר. ייתכן שיש אנשים שהשיגו את הפא מאוחר בשל זאת. לא משנה מה, אתה השגת את הפא, כך שאין עליך לחשוב על זה יותר מדי. פשוט הנח את הלב וטפח.

הייתה אמרה בסין העתיקה שמי שלומד את הטאו בזריחה יכול למות בשקיעה. כיוון שכעת השגת את הפא, ממה אתה חושש? הדבר היחיד שנותר לראות הוא כיצד תטפח. למעשה יש אנשים רבים עם גורל קבוע מראש שעוד לא השיגו את הפא. כאשר האנשים האלה חסרי האחריות בכלי התקשורת, שלא באמת הבינו אותנו, פעלו להשמיץ אותנו, בהחלט יכול להיות שאותם אנשים איבדו את ההזדמנות שלהם. זה חבל מאוד. החברה האנושית הנוכחית התדרדרה עד כדי כך שיש כַּתָבִים שלא באמת מנסים להבין אתכם, ובמקום זאת הם כלאחר יד מעירים הערות או שהם מרחיבים על הנקודות שהם רוצים לדבר עליהן, בהתבסס על הרעיונות שלהם ועל הדמיון שלהם. הם חושבים שמה שהם למדו לאחר שנולדו, או מה שהם הגיעו להבין, זאת האמת; אז יש להם עזות-המצח לפעול כך. נכון לעכשיו יש אנשים רבים שיש להם גורל קבוע מראש, ויש כמה שאפילו יש להם גורל חזק קבוע מראש, אבל הם עדיין לא השיגו את הפא.

מתרגל: לפני שלמדתי את הדאפא הייתי הומוסקסואל. אינני מבין באמת את הנושא של שד התאווה המינית. אינני בטוח כיצד לפתור את זה.

המאסטר: כך אני רואה את זה: אם אתה לומד את הדאפא כדי לפתור את העניין הזה, ייתכן שבסופו של דבר לא תפתור אותו. זה משום שהפא הוא רציני מאוד; הוא נועד לאפשר לבני אדם להשיג את השלמות. לא מלמדים אותו כלאחר יד כדי לאפשר לאנשים רגילים לפתור את הבעיות שלהם. עם זאת, אם אתה אומר: "אני באמת נחוש לטפח בדאפא, ומעתה ואילך אהיה מסוגל להשתמש באמות המידה של מטפח אמיתי בכל מה שאעשה, ואפעל לפי דרישות של מתרגל, אטפח באופן גלוי ומכובד", אז אני חושב שתעבור את המבחן הזה מיד (מחיאות כפיים). למעשה, כשרבים מכם אינם מסוגלים לעבור את המבחנים שאתם נתקלים בהם, הסיבה לכך היא שאתם נגררים ולא מצליחים לוותר על עניינים קטנים של בני אדם, כך שזה גורם למבחנים להימשך. אם אתה באמת יכול לנתק את ההחזקה וללכת בנתיב שאתה רוצה ללכת בו, אז הכול ישתנה. זה נכון במיוחד לגבי דברים שמפריעים לך כאשר אתה לומד את הפא. המצב יכול להשתנות במהירות.

מתרגל: נראה שתלמידים מבטאים את הכבוד שלהם למורה באופן שיש בו קצת יותר מדי פורמליות ורגשות אנושיים.

המאסטר: הבחנתי בכך גם כן. עם זאת, אתם כבר שאלתם אותי על סוג זה של עניין ואני כבר עניתי על כך. לא משנה לי מה תהיה צורת הדברים, אבל ללא הצורות של ועידות שיתוף התנסויות או תרגול קבוצתי, כפי שאתם עורכים היום, השדה השליו וההרמוני שנוצר כשמטפחים נמצאים ביחד – לא יתקיים. לא תהיה לכם הסביבה שבה נושאי הדיון בקרב המטפחים מבוססים על הבנות אציליות. הנושאים שדנים בהם בקרב אנשים בחברה האנושית הרגילה כולם עוסקים ברווח אישי. בני אדם המשיכו לדבר על אותם הדברים במשך אלפי שנים; ההבדל היחיד הוא שכיום משתמשים במונחים מודרניים יותר. ללא סביבה שיש למטפחים, הטיפוח שלך, ההגעה לשלמות שלך וההתקדמות במרץ שלך – כולם ייתקלו בקשיים חמורים. זה בדיוק כמו מה שמתרגל אמר היום בנאום שלו: הייתה לו תחושה שהוא פעל טוב מאוד אחרי חודשיים של לימוד עצמי בבית משום שהוא חשב שהוא נבון מאוד. אבל כשהוא נכנס לסביבה הזאת הוא חש הבדל. בזכות הסביבה הזאת כולם יכולים לעזור זה לזה להתקדם ולהשתפר, וזה נהדר! בעולם האנושי אי אפשר למצוא פיסה אחת של ארץ טהורה. אם תיכנס למקום דתי, מה שהם מדברים עליו היום הוא כסף ופוליטיקה. אפילו דברים מיניים נכנסו לדתות. הפאלון דאפא שלנו הוא הפיסה היחידה של ארץ טהורה לחלוטין (מחיאות כפיים).

יש כַּתָבִים שלא ממש מבינים מדוע יש יותר ממאה מיליון אנשים הלומדים את השיטה הזאת. מה שאמרתי הרגע היה מענה לשאלתם. זאת פיסת הארץ הטהורה היחידה שנותרה בעולם האנושי. סביבה מהסוג הזה יכולה באמת להרים את המוסריות של בני האדם ולהפוך אותה לאצילית. היא יכולה להפוך אותם לאנשים טובים, והיא יכולה גם לשנות אנשים רעים מאוד ולהחזיר אותם למצב הטוב ביותר שלהם. אז האם אתם יכולים לומר לי מה עוד יכול להשיג את כל זה חוץ מהדאפא? אנחנו יכולים להשיג את זה, וזאת הסיבה שאנשים כה רבים באו.

מתרגל: האם נחוץ שאוציא חתיכה של וריד מלאכותי שהושתלה בי בעבר במהלך כימותרפיה?

המאסטר: אל תדאג לגבי ניתוחים שעברת או לגבי כל דבר שנעשה לך בעבר. כל עוד אתה מטפח אמיתי, הכול יכול לקרות. היה לנו לפני זמן מה מטפח שהיו לו מסמרים ולוחות מתכת ברגל. החליפו לו גם עצמות, ואפילו חלקים אחרים. מאוחר יותר הוא גילה שכולם נעלמו ללא זכר, אך הגוף שלו היה במצב מעולה (מחיאות כפיים). עם זאת, אינני נמצא כאן כדי לעשות את כל הדברים האלה בשביל אנשים רגילים. אני עושה את זה בשביל מטפחים, כדי שהם יוכלו להשיג את השלמות. לעולם לא תוכל להשיג את זה כשיש איזושהי החזקה של רדיפה.

מתרגל: מאז שהתחלתי ללמוד פאלון דאפא, גיליתי שזרם האנרגיה בתוך הגוף שלי נעשה חזק יותר ויותר. כעת אני יכול למשוך חפצים בעזרת השדה המגנטי שלי, אבל בה בעת אני צריך לעתים קרובות לשהות באור השמש כדי לקבל אנרגיה.

המאסטר: אומַר לך שבהתחלה זה היה דבר טוב. אבל מאוחר יותר פיתחת לזה החזקה ויצרת את ההחזקה הזאת. חשבת שזה נהדר שיש לך היכולת העל-טבעית הזאת, והייתה לך החזקה אליה. אבל המטרה של טיפוח והשגת השלמות הפכה להיות פחות חשובה עבורך מאשר היכולת הזאת. נראה לך שאתה מסוגל לספוג את אור השמש, או אנרגיה אחרת כלשהי, כדי למלא אותה מחדש, אך תגלה שהיא נחלשת עוד ועוד. סוג כזה של מילוי מחדש הוא כה חסר משמעות שהוא כמעט כלום.

כבר אמרתי לכולם בבירור ב"ג'ואן פאלון" וב"הונג יין" ש"יכולות על-טבעיות הן טכניקות פעוטות". הן רק תוצר לוואי של תהליך הטיפוח-תרגול. אין עליך אף פעם להתייחס אליהן כאל המטרה שלך בטיפוח-תרגול. אם תעשה כך, לעולם לא תשיג את השלמות. פיתוח החזקה לדבר הזה בונה חומה שתחסום את דרכך לעבר השלמות ולא תוכל לטפס מעליה. רק באמצעות ויתור על כל ההחזקות של אדם רגיל תוכל לטפס מעליה ולהתקדם לקראת השלמות. באשר לרבים מכם היושבים כאן, ברגע שאעשה משהו קטן לעזור, הוא יוכל להפגין כוחות שמימיים עצומים. אבל אינני יכול, משום שעליי לאפשר לו להשיג את השלמות. לאורך הטיפוח שלכם, ייתכן שיכולות על-טבעיות מסוימות יתפתחו באופן טבעי, אז הכי טוב לא להתייחס אליהן כמשהו חשוב. לא לעשות מזה עניין גדול, ולא לשמור אותן במחשבה. אם יש לכם אותן, אז יש לכם אותן; זה לא משנה. למה שווים הדברים האלה בהשוואה לבודהות או לאלוהויות? יכולות על-טבעיות אינן המטרה שאתם שואפים להשיג. מה שאתם שואפים להשיג הוא גבוה הרבה יותר וגדול הרבה יותר, עד שתגיעו לשלמות. בזמן ההוא יהיו לכם כוחות שמימיים עצומים, ואין דבר שהם אינם יכולים לעשות. אם תוכל להיות נחוש ויציב ולפעול בדיוק כפי שאמרתי קודם, היכולות העל-טבעיות שלך אולי ייעשו חזקות יותר ויותר. זה משום שכל היכולות העל-טבעיות יחוזקו בהדרגה על ידי אנרגיה במהלך הטיפוח. אני חושב שהבנת את היחס איך זה יכול להיות דבר טוב או דבר רע.

מתרגל: במהלך תהליך הטיפוח שלנו, האם החומר המקורי יוכל לעבור שינוי לפני שמגיעים לרמה שהיא גבוהה כמו המקור?

המאסטר: למעשה, לא למדת את הפא בתשומת לב. זה מה שאמרתי: אנחנו מתחילים את השינוי מהחומר המיקרוסקופי ביותר של חייך, ומהחומר המיקרוסקופי ביותר שיצר את חייך. אז איפה נמצא החומר המיקרוסקופי ביותר של חייך? לא אמרתי לכם. יכול להיות שהוא מיקרוסקופי ביותר ויכול להיות שלא. זאת המשמעות המקורית של המילים שלי. החלק השטחי ביותר שלך לא הגיע לרמה כה גבוהה כמו המקור. אינני אומר שאף אחד מכם לא הגיע לרמה הזאת, זה רק שגרמתי לכם לטפח בדרך ההפוכה.

אתם יודעים, בעבר בסין, בכל פעם שאנשים דיברו על טיפוח, אנשים מאזורים רבים יכלו להבין זאת. במשך תהליך הטיפוח, השינויים החלו לרוב ברמת פני-השטח. הגוף הפיזי המורכב מחלקיקים מולקולריים היה מתחיל להשתנות, ואחריו השכבה השנייה של חלקיקים מולקולריים. השינויים המשיכו הלאה לחלקיקים מיקרוסקופיים יותר, וכך זה ממשיך להשתנות ללא הפסקה. זה היה הנתיב שהם אימצו בשיטות הטיפוח שלהם. לפיכך, זמן קצר לאחר שהם היו מתחילים לטפח, הם היו יכולים להפגין כוחות שמימיים גדולים. החיצוניות שלהם השתנתה לחלוטין למשהו אחר. אבל חִשבו על כך כולכם: כעת אני מלמד את הפא הזה בחברה האנושית הרגילה, אז אינני יכול לאפשר למתרגלים להפריע לחברה האנושית הרגילה בשעה שהם חלק ממנה. בה בעת, החברה האנושית הרגילה יכולה לספק סביבה לטיפוח שלכם, אז איננו יכולים להפריע לסביבה כזאת. זאת הסיבה שאתם נראים אותו דבר כמו אנשים רגילים. צריך שתהיה לך עבודה, וצריך שיהיו לך דברים לעשות בחברה האנושית. אנשים יספקו לך הזדמנות לטפח בחברה האנושית הרגילה. הם יגרמו לך צרות וכאב, ובאמצעותם תוכל לשפר את עצמך ולסלק קארמה. בכך שתעבור כל מבחן היטב, תרומם את עצמך. לפיכך אי אפשר להפריע לסביבה הזאת.

אנחנו יכולים לטפח כאן רק אם לא נפריע לסביבה הזאת. לפיכך צריכה להיות שיטת טיפוח המתאימה לסביבה מהסוג הזה. היא צריכה לגרום לכך שיהיו לך פחות שינויים על פני-השטח מאשר ברמות המיקרוסקופיות. בעבר, אנשים עברו שינוי החל מרמת פני-השטח, אבל כעת אני משנה את הישות שלכם החל מהרמה המיקרוסקופית ביותר. אומר לכם, עם זאת, שאף אחד לא עשה את זה כך בעבר. זה משום שחלק מבני האדם היום הגיעו מרמות גבוהות מאוד. אפילו אלה שהתכוונו להציל אתכם לא באו מרמה גבוהה כמו שלכם, אז איך הם היו יכולים לשנות את המקור שלכם? אולי הבנתם מה שאמרתי זה עתה. כלומר, אף אחד בעבר לא עשה משהו כזה, אבל עכשיו אני עושה את זה. אבל המקור שלך הוא האני האמיתי שלך. הוא המקור של הכוונות והמחשבות שלך – משם נובע המניע לכל מה שאתה רוצה לעשות. זה האני האמיתי שלך. אבל המילים וצורת החשיבה שאתה מפגין בקרב אנשים רגילים הן רק משהו שהועבר לפני-השטח רמה אחר רמה. כאשר זה עובר דרך רמות שונות, מתווספים לזה המושגים של רמות ותחומים שונים. כשזה מגיע לבסוף לרמה האנושית, זה מתבטא בצורה של מילים, מחשבות והתנהגויות.

החלק המיקרוסקופי ביותר שלך הוא האני האמיתי שלך, ואני מתחיל לשנות אותך מהרמה המיקרוסקופית ביותר. אבל אין זה כך שרמת פני-השטח שלך אינה משתנה כלל. אחרי הכול הינך מטפח, ואתה שונה מאדם רגיל. אז עליי להיפטר מכל הדברים שיכולים להשפיע על הטיפוח שלך, ולסלק את הרוב הגדול של הדברים הרעים האלה. אני אפילו צריך לסלק את התחלואים שיכולים להשפיע על הטיפוח שלך. יש אנשים האומרים שפאלון גונג הוא קסם; ברגע שאתה מתחיל לתרגל אותו, המחלות שלך נעלמות. כן, נכון, מטפח אמיתי ישתנה מיד. המחלות שלו יסולקו מיד. אבל אם באת לכאן כדי להיפטר מהן, לעולם לא תשיג את זה, משום שאינני נמצא פה כדי לעשות את זה עבור אדם רגיל. אני עושה זאת כדי לאפשר למטפחים שלי להשיג את השלמות.

מתרגל: האם אפשר לשנות את האנרגיה של אהבה מינית לאנרגיה רוחנית?

המאסטר: אספר לכולכם שאין לזה אנרגיה כלל. זה לא יותר מצ'ינג וחום של הגוף האנושי. זה סוג של התרגשות הנוצר מהחזקה חזקה לצ'ינג שלך ביחד עם האינסטינקטים של הגוף האנושי שלך. באשר לסוג כזה של התרגשות, אנשים בתחום הרפואה יודעים שיש חומר הנקרא קלוריה, והוא נדרש כשרוצים להגיע להתרגשות הזאת. אתה תירגע ותרגיש מותש כשהוא יתכלה. אולי שמתם לב שיש אנשים צעירים המרגישים נמרצים כל כך שהם תמיד צריכים לעשות משהו, כך שאפילו כשהם הולכים הם מקפצים. יש להם פשוט יותר מדי חום גוף. אז לא מדובר באנרגיה, ואף פעם אל תתייחסו לזה כאל צורה של אנרגיה.

מתרגל: כשאנחנו בהתאמה לאמת של היקום, מה תהיה צורת הקיום שלנו?

המאסטר: אף פעם לא אמרתי לכם משהו כזה. אולי למדתם דברים מסוימים משיטות צ'יגונג אחרות, כמו צ'יגונג של אסכולת הטאו. כאשר כל מה שאדם עושה וכל מחשבה שלו עומדים בדרישות של הפא, אז הוא ישות חיה שהשיגה את השלמות. אנשים רבים אומרים שלבודהא אין דמות. זוהי תיאוריה של הזֶן בודהיזם הסיני – אין בודהא ואין דמות. אך הפטריארך בּוֹדְהִידְהַרְמָה אמר בעצמו שאת הדהרמה שלו אפשר יהיה להעביר רק לשישה דורות, ושאחרי זה כבר לא יהיה שום דבר ללמד. מאז סין העתיקה ועד לפני מהפכת התרבות, התייחסו בבודהיזם לזן בודהיזם כ"חופר לתוך קרן של פר". בימים ההם היו תמיד ויכוחים בין זֶן בודהיזם לבין אסכולות אחרות בדת. למעשה, זֶן בודהיזם הפסיק להתקיים לאחר שושלת סוֹנְג [1279-960 לספירה], כלומר, הוא הפסיק להתקיים לפני יותר מאלף שנים בסין. אבל אנשים של הדורות המאוחרים יותר, תמיד חשו שהעקרונות שהפטריארך בּוֹדְהִידְהַרְמָה לימד קרובים לפילוסופיה של אנשים רגילים, ולכן היו אנשים שהתייחסו אליהם כאל פילוסופיה, וכאל הרמה הגבוהה ביותר של פילוסופיה. יש אנשים הפועלים בצורה לא רציונלית ואבסורדית, כאילו הוארו למהות הפילוסופיה שלו. למעשה, זו רמה נמוכה מאוד של הבנה. היות שהיא נמוכה, קל לאדם רגיל לקבל אותה.

לבודהא יש דמות, אך הגוף שלו מורכב מחלקיקים מיקרוסקופיים יותר, שגם הם עשויים מחומר, אז בני אדם לא יכולים לראות אותו באמצעות העיניים שלהם. עם זאת, רק משום שאינך יכול לראות אותו, אין משמעו שהוא אינו קיים. בספקטרום האלקטרו-מגנטי השלם, בני אדם יכולים לראות רק אור נראה, שהוא כמעט כלום. כל מה שאתה רואה משתקף מהאור הנראה. מה שלא יכול להשתקף מהאור הנראה – לא ניתן לראות. האם אפשר להכחיש את קיומו? כיום יש טלסקופים אסטרונומיים רבי עוצמה רבים בארה"ב. גופים שמימיים רבים שהתגלו ניתן לראות רק באמצעות אור שהוא מֵעֵבֶר לאור הנראה, כמו קרני רנטגן, קרני גאמה, קרניים אינפרא-אדומות וקרניים אולטרה-סגולות. רק כך אפשר לצפות בהם. האם אפשר לומר שהם אינם קיימים? אם לפני המצאת הטלסקופים האסטרונומיים האלה היית טוען שהגופים השמימיים האלה קיימים, האם אנשים עקשנים לא היו מאשימים אותך באמונה עיוורת חסרת הוכחות? זה בדיוק כמו מה שאנחנו מדברים עליו היום; כשאתה אומר שראית את העולמות של בודהות ואת הבודהות עצמם, יש אנשים שפשוט לא מאמינים שזה אפשרי. היות שהעיניים שלכם מורכבות ממולקולות ולא מאטומים, אינכם יכולים לראות שום דבר המורכב מהשכבה של החלקיקים האטומיים. גוף של בודהא מורכב מאטומים, אז איך תוכלו לראות אותו? כלומר, הם לא נמצאים בתוך הטווח של האור הנראה.

תלמיד: האם כל החיים על הארץ יגיעו לקיצם? או שיהיה שינוי בזמן המתאים?

המאסטר: זה נושא שאינני מדבר עליו. אינני מדבר עליו כאן. אם זה נכון או לא, לדעתי זה לא צריך להדאיג אתכם. מדוע? חשבו על זה כולכם: שום דבר לא קיים ביקום במקרה. זה רק שבני אדם אינם מאמינים בקיום של אלוהויות, אבל הן אכן קיימות בכל מקום, בכל רחבי היקום. בני אדם מעזים לעשות כל דבר. המוסריות שלהם ירדה באופן קיצוני. חִשבו על זה כולכם. כיום בני אדם עושים מה שהם רוצים. הם הורגים אחרים כלאחר יד. כשיש בידיהם נשק חם הם מעזים להרוג אנשים. המחשבות והמושגים שלהם נטולי רסן. הירידה במוסריות האנושית גרמה לאנשים להעז לעשות כל דבר. אנשים רבים אומרים שמשום שבני אדם התדרדרו עד כדי כך, מתרחשים אסונות רבים בחלקים שונים של העולם. ככל שבני אדם נעשים גרועים יותר, כך יש יותר אסונות.

עם זאת, יש מאה מיליון אנשים הלומדים כיום את הדאפא. לא משנה כמה אנשים יוכלו להשיג את השלמות, האנשים האלה לפחות יהפכו לאנשים טובים. אם הכול יגיע לקיצו, אז מה יקרה לאנשים הטובים האלה? במיוחד היום, כולם כאן מסוגלים לטפח ולתרגל והם נחושים לטפח בדאפא. מה יקרה לאנשים הטובים והאציליים האלה? אז אני אומר לכולכם שכל עוד אתם עושים טיפוח-תרגול, אינכם צריכים לדאוג לגבי דברים אחרים כלל וכלל. אל תדאגו לגבי אסונות כלשהם. אם יקרה אסון, הוא לא יהיה קשור אליכם (מחיאות כפיים). אבל אנשים רעים לא יוכלו לחמוק ממנו.

מתרגל: המאסטר אמר שיש סוג של אנשים שמה שהם נושאים בגופם, יחד עם היכולת שלהם לשאת, הוא קבוע, אז הם אינם יכולים לטפח לרמות גבוהות.

המאסטר: האנשים בחברה האנושית, האנשים של היום הגיעו מכל מיני רמות. יש שהם מרמות נמוכות, אז ייתכן שהם לא יוכלו לטפח גבוה מאוד. אבל לא אמורה להיות להם כל בעיה לעבור מעבר לשלושת העולמות ולהשיג את השלמות. אבל הם אינם יכולים להגיע לרמות גבוהות יותר אפילו אם ירצו. אין זה עניין קטן עבור מישהו לטפח בפא ולהשיג את הפא. הפעם הזאת היא מיקום מחדש של הקיום של הישויות, ואם ישות מביאה עמה מעט, אז זה יושלם עבורה. אבל יש אנשים שאפילו לא מגיע להם לקבל את הפא. ויש אחרים שלחלוטין לא יכולים לקבל את הפא.

מתרגל: אני חושב שהכוח העצום של הדאפא יכול לשנות הכול. מדוע הדאפא אינו יכול לשנות אנשים מהסוג הזה?

המאסטר: אומַר לכם את הדברים הבאים. באופן כללי, בודהא, לדוגמה טַאתַאגָאטַה – כל דבר בחברה האנושית ישתנה עם הינף יד של בודהא אמיטאבּהא, בודהא שָאקְיָאמוּנִי[, ישוע או מריה הקדושה. איך ייתכן שאין להם העוצמה לשנות? אז מדוע הם אינם עושים זאת? זה משום שבני אדם עשו מעשים רעים, והם עשו את זה מרצונם. הם עשו אותם משום שהם רצו לעשות אותם. אם אני אסלק את הקארמה שלך בהינף יד והדברים הרעים שלך ייעלמו, אז אתה תחזור לעשות מעשים רעים ותמשיך לצבור קארמה. אז מדוע שאעשה את זה? אם רוצים להציל בני אדם, זאת אינה הדרך. צריך לאפשר לבני אדם להבין את העקרונות, ושהלב שלהם ישנה אותם. זה באמת להציל אנשים. אפילו לטַאתַאגָאטַה ישנה העוצמה האדירה הזאת, אז בשביל הדאפא הזה של היקום, לשנות אדם זה קל מאוד. נתתי לכם דוגמה פעם, דוגמה פשוטה: זה בדיוק כמו כבשן של פלדה מותכת. אם גרגר נסורת נופל פנימה הוא ייעלם בהינד עפעף. לא תוכל למצוא אפילו זכר ממנו. בתוך הדאפא הזה, בני אדם הם בדיוק כמו גרגר הנסורת הזה. מדוע אני מבקש מכם לטפח את עצמכם? אם באמת הייתי יוצר אותך מחדש באמצעות הדאפא ולא הייתי מאפשר לך לטפח את עצמך, אז החיים שלך מהרמה המיקרוסקופית ועד לרמת פני-השטח כבר לעולם לא יהיו אַתָה . כל זיכרון, כל מחשבה וכל צורת קיום שלך ישתנו. לא תדע מי אתה. זה נקרא יצירה מחדש. זה משהו מפחיד מאוד. זה לא להציל אנשים. מדוע שתהיה הצלה של אנשים? אין זה כך שלפא אין העוצמה הזאת, אלא שהפא נותן לאנשים הזדמנות כזאת.

מתרגל: איך אמורים להתמודד עם המצוקות במהלך הטיפוח? האם אתה חווית אותו סוג של מצוקות שאנחנו חווים במהלך הטיפוח שלנו?

המאסטר: זאת שאלה של מתרגל חדש. אף פעם לא רציתי לדבר על העניינים האישיים שלי. אבל יש דבר אחד שאציין בפניכם: אתם הנכם מטפחים, אבל אני לא. כל אחד מכם ללא יוצא מן הכלל צריך לעמוד באמות המידה של מטפח. אתם כולכם צריכים להגיע לרמה ולאמות המידה של השלמות. אבל אני לא כמוכם. אני כאן כדי ללמד אתכם את הפא הזה. המצוקות שאני נושא הן המצוקות של הישויות החיות בכל הרמות. אינני יכול לשתף אף אחד במה שחוויתי; לא תוכלו להבין את זה. אתם חושבים שטיפוח הוא קל. כל מה שסיפרתי לכם הוא שסילקתי חצי מהקארמה שלכם כדי שתוכלו לטפח. אבל בפועל, חשבו על זה רגע: ביקום הזה, האם הדברים הרעים שעשית בעבר יוכלו להיות מיושבים פשוט משום שאתה עושה טיפוח? אמרתי את הדבר הבא. אמרתי שאני יודע מדוע ישוע היה צריך להיצלב. האם אביו, יהוה, לא היה מסוגל לשחרר אותו? האם הוא עצמו לא היה מסוגל להשתמש בעוצמה שלו עצמו כדי לשחרר את עצמו? האם הוא היה צריך להיצלב? הדברים האלה אינם כפי שאתם מדמיינים אותם. להציל אנשים זה דבר קשה באופן יוצא דופן. יש אנשים החייבים לאחרים בשל דברים רעים שהם עשו כאנשים רגילים תקופת חיים אחר תקופת חיים, ולכן הם יצרו קארמה. החובות האלה נשארים לנצח דבוקים אליהם, ותקופת חיים אחר תקופת חיים אי אפשר להשתחרר מהם. אבל יש אנשים שיצרו חובות ברמות שונות כאשר הם נפלו מהרמות האלה, ואלה הם חובות לאלוהויות. איך הם יכולים לשלם אותם בחזרה? אז להציל בני אדם אינו דבר פשוט. אנשים בדתות מסוימות אומרים שברגע שהם ישלימו את הטיפוח הם יצילו אנשים. אני אומר שזאת החזקה. איך הם יוכלו להתיר את הרשתות המצטלבות של הקארמה הכובלות בני אדם? רשתות הקארמה האלה עולות מעל ומעבר לרמות של המושיעים האלה. האם להציל בני אדם זה דבר כל כך פשוט?! זה כל מה שאני רוצה לומר בנושא הזה.

מתרגל: המורה, בבקשה ספר לנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי להימנע מהערצה אליך.

המאסטר: אני לגמרי מבין את הרגשות שלכם. אתם כך משום שאתם יודעים מה נתתי לכם ומה סילקתי עבורכם כדי להפוך אתכם מאנשים רגילים המלאים בקארמה למטפחים, אני לגמרי מבין את רגשות הכרת התודה שלכם. יש אנשים הרוצים לעשות טקס כלשהו כדי להראות את הכבוד שלהם למורה. אינני יכול לומר שאתם לא צריכים לכבד אותי, משום שאני המאסטר שלכם אחרי הכול. עליכם לכבד אותי. אבל אינני מדגיש צורה. יש מתרגלים שאין להם רמה כה גבוהה של הבנה כמו שיש למתרגלים רבים אחרים, והם חשים שהם חייבים לי אם הם לא עושים משהו שיראה את הכבוד שלהם למאסטר. למעשה הם לא עשו שום דבר מוטעה. אבל בעבר דיברתי על עיקרון: יש אנשים שמרגישים שהם יוכלו להפוך לבודהות כל עוד הם סוגדים לבודהות ובונים מקדשים רבים. אני אומר שזאת בדיחה. בודהא שאקיאמוני אמר שפא עם כוונה הוא ארעי כמו בועות סבון. אלו הן פעולות מלאות בכוונה, והן שום דבר. זה רק יכול לאפשר לאנשים לצבור כמות מסוימת של דה של אנשים רגילים. האם אתה חושב שהמקדש שבנית הוא בשביל בודהות? עכשיו כשבנית את המקדש, האם בודהות חייבים לבוא? אתה אולי אומר שמשום שבנית את המקדש, בודהות צריכים לבוא. האם בודהות צריכים להישמע להוראותיך ולבוא? זה לא עובד כך. יש אנשים שעושים קאו-טאו וחושבים: "כיוון שעשיתי לך קאו-טאו, אתה צריך לברך אותי ולהגן עליי, ולגרום לי להשיג את השלמות". אתה חושב שלבודהות יש מחשבה אנושית רגילה – אתה חושב שאני בוודאי שמח משום שהראית לי כבוד ואמרת לי דברים נעימים! האם אתה חושב שאני אתנהג כמו מישהו בעמדת כוח בעולם הרגיל, שאם אתה סובב סביבי ומחמיא לי יום אחר יום אני אהיה מחויב לְמַנוֹת אותך למשרה ולתת לך העלאה במשכורת? בני אדם עשו הַאֲנָשָה לבודהות ומייחסים להם רגשות. הם בכלל לא כך. לפיכך לא ביקשתי מכם להתייחס אליי באופן מסוים. אבל יש למשל מקומות שבהם יש מתרגלים הרגילים למנהגים המקומיים שלהם. הם חושבים שאלה מנהגים טובים. אינני יכול לומר שהם טועים, אבל הדאפא שלנו אינו מדגיש צורה.

דיברתי על העניין הזה פעמים רבות. אז איך עליכם לטפל בזה? לכו בעקבות הלב שלכם. עם זאת, זה לא ילך אם לא תהיה לנו הצורה של ועידת שיתוף התנסויות כפי שאנחנו עורכים היום. אתם מטפחים ביחד, וכאשר אתם נכנסים לשדה הזה, אתם מרגישים שהוא שליו והרמוני. לאף אחד אין מחשבות רעות. האנרגיות שמוקרנות הן חומלות וטובות מאוד. כל הנושאים שכולם מדברים עליהם קשורים לטיפוח, וכיצד הם יכולים לפעול טוב יותר. הסביבה הזאת היא חלק בלתי נפרד ממה שאנחנו עושים. באמצעות שיתוף התנסויות כל אחד מגלה את ההחסרות שלו עצמו, וזה יכול לתת השראה לאחרים להתקדם במרץ. זאת צורה טובה מאוד. נוסף על כך, זה מאורגן באופן התנדבותי: יש מתרגלים המשלמים על שכירת אולם הוועידה, יש שמשלמים על החומרים שמדפיסים, בעוד שאחרים משלמים כדי שדברים אחרים ייעשו. כולכם עושים זאת כך. מרכז סיוע כלל אינו צובר כסף. אחרי שמשהו נעשה, המתרגל שעשה אותו מגיש אותו וזהו. כך זה עובד בדרך כלל.

אני זוכר שפעם עיתון כתב עליי כתבה. נאמר בה שלי הונג-ג'י אינו מבקש כסף, אבל שאחד מתלמידיו שילם 35,000 דולר לשכור אולם ועידה כדי לערוך ועידה לשיתוף התנסויות בניו יורק. הלב של המתרגל הזה היה במקום הנכון. הוא עשה את זה בשביל הפא האדיר ובשביל ועידת שיתוף התנסויות קדושה, ומבחינתו לדאפא מגיע רק המקום הטוב ביותר. בני אדם מוציאים סכומים אסטרונומיים של כסף על כל מיני פעילויות פרועות ולא חוקיות, אז מדוע שהוא לא יוכל לשכור מקום טוב עבור ועידת שיתוף התנסויות כה קדושה ומפוארת? אבל עדיין, כולכם צריכים להיות זהירים בעתיד ולעשות את המיטב לא לשכור אולמות ועידה יקרים. עלינו להיות זהירים יותר בנושא הזה בעתיד. 35,000 דולר אולי לא נראים הרבה בארה"ב, אבל בסין זה כמה אלפי יואן. אבל לא משנה מה, אני לא ראיתי אפילו סֶנְט מהכסף, אפילו לא זכר ממנו. המתרגל פשוט כתב צ'ק על 35,000 דולר ושכר את אולם הוועידה הזה. אחרי שהוא השלים את העסקה הוא סיפר למרכז הסיוע שהמקום שכור, שזה עלה 35,000 דולר, ושאפשר יהיה להשתמש בו בתאריך כזה וכזה. זה כל מה שהיה. הוא באמת הוציא 35,000 דולר, וזה ייצג את כל לבו, את הכנות שלו כלפי הדאפא!

אנצל את ההזדמנות הזאת לומר קצת יותר, משום שיש פה כמה עיתונאים. יש אנשים התוהים: "האם לי הונג-ג'י הוא מיליונר?" אתם יכולים להתייחס אליי כמיליונר, כמיליארדר או כטריליונר. זה בסדר, משום שמה שיש לי שווה יותר מכל הכסף והעושר בעולם (מחיאות כפיים ממושכות).

למעשה, אם מסתכלים על זה מזווית אחרת, האם זה משנה אם יש לי כסף? אפילו אם היה לי כסף, זה לא היה משנה לי. לדוגמה, יש מאה מיליון מתרגלים הלומדים את הפא, ואם הייתי מבקש מכולכם לתת לי דולר – חִשבו על זה – אם כל אחד מכם היה נותן לי דולר, אז אני אהיה מאה-מיליונר. יתר על כן, משום שכולכם מוכנים לתת לי את זה בכל רגע, אז אפשר פשוט להתייחס אליי כאל מאה-מיליונר! יש אנשים שהלכו לכל מקום לבדוק לגביי ולחקור כמה הרווחתי ממכירת הספרים. אספר לכולכם שהתגמולים היו אלפי יואן בודדים כל פעם שהספרים שלי פורסמו על ידי המוציאים לאור הרשמיים בסין. סך הכול הכולל היה קצת יותר מ-20,000 יואן, שזה אלפים בודדים של דולר אמריקני. היות שהמוציאים לאור [בסין] הם בבעלות המדינה, אז הם לא משלמים תמלוגים כמו מוציאים לאור במדינות אחרות. זה כל מה שהם משלמים. בנוגע לספרים שפורסמו במקומות אחרים, הם משלמים לכותב תמלוגים של 5%, 6%, 7%, או לכל היותר 8% ברגע שחותמים על החוזה. מה שקיבלתי היה ממש מעט, אבל בעיקרון אני מתפרנס מהכסף של התמלוגים. אני רוצה לומר לכם: אל תהיו קשורים לעניין הזה. זה חסר תועלת עבורכם לחקור את זה. מדוע שאשקיע כל כך הרבה מאמץ רק כדי להרוויח כסף? כל מה שהייתי צריך לעשות הוא להגיד לכולכם לתת לי 10 דולר, ואז הייתי מיליארדר. זאת דרך מהירה וקלה כל כך! כולכם תשמחו לתת לי את זה ואני אוכל לקבל את זה בצורה גלויה. מדוע שאבחר להשקיע כל כך הרבה מאמץ? אני חושב שלפעמים לאנשים אין כוונות טהורות. הם מתייחסים לדברים מתוך צרות אופקים ואווילות.

מתרגל: לאן הולכת הקארמה לאחר שאתה מסיר אותה מאיתנו?

המאסטר: אני מסלק אותה עבורכם (מחיאות כפיים). קשה מאוד להציל בני אדם. אני זוכר שפעם סיפרתי לכם בוועידת פא שהיה מישהו שהיה צריך לעבור שבץ מוחי בנקודה מסוימת בחייו. זה היה גמול בשל הקארמה שלו, אז זה היה חייב לקרות, אבל אחרי שהוא למד את הדאפא (אין זה כך שלא צריך לשלם קארמה בכלל אחרי שלומדים את הדאפא, זה לא עובד כך) סילקתי הרבה מהחומר הזה עבורו כך שהוא יוכל לשאת את זה בקלות. אבל המצב היה חייב להופיע. יום אחד הוא פתאום נפל ארצה והיה נראה שיש לו סימפטומים של שבץ, אבל הוא לא התייחס לעצמו כמתרגל. למרות זאת הקארמה שלו סולקה, כך שזה לא היה כה רציני. אם הוא היה מתייחס לעצמו כמתרגל, וקם למרות הכול, אז הוא היה מיד בסדר. כך היה המבחן, אבל הוא לא עבר אותו. אף על פי שזה לא היה קשה כפי שזה יכול היה להיות, הוא לא עבר אותו. המבחן עדיין לא היה כה קשה בעצם, כך שהוא היה מסוגל לצאת מהמיטה אחרי שלושה ימים, והיה מסוגל ללכת אחרי שבוע. חודש לאחר מכן זה היה כאילו שום דבר לא קרה לו. כולם יודעים שאף אחד לא יכול להתאושש משבץ כל כך מהר אפילו אם הוא מקבל טיפול בבית חולים. אבל הוא שאל: "עכשיו שלמדתי פאלון גונג, מדוע עדיין היה לי שבץ?" זה קרה כשרק התחלתי ללמד את הפא. חשבתי אז שלהציל בני אדם זה באמת קשה מאוד. הוא לא ידע שכאשר נשאתי את המצוקה עבורו הייתי צריך לשתות קערה של רעל (מחיאות כפיים).

מתרגל: רגשות (צ'ינג) פועלים באמצעות המושגים. המושגים המעוּוָתים של בני האדם המעוּוָתים של היום פוגעים לרעה ברגשות.

המאסטר: זה לא שהמושגים המעוותים פוגעים לרעה ברגשות; אלא שבני אדם כבר אינם מאמינים בשום דבר, והם כבר אינם מרוסנים על ידי מוסריות כלשהי. בעבר כולם ידעו שיש דת. בני אדם ידעו לכל הפחות שהם ייענשו אם הם יעשו משהו רע. אבל בני אדם של היום, במיוחד אנשים צעירים, חושבים שזה מגוחך. איזה עונש? איפה אלוהים? הם אינם מאמינים בזה. הם אינם מאמינים שאלוהויות קיימות. חישבו על זה כולכם: הם אינם יודעים שאלוהויות צופות בהם כשהם עושים דברים רעים. הם אינם יודעים שהם ייענשו אם הם יעשו דברים רעים. ללא המעצורים האלה, האם הם לא יעזו לעשות כל דבר – לבצע רצח, הצתה, וכל פשע אחר שניתן להעלות על הדעת?

מדוע לבני האדם בזמנים העתיקים, לאנשי העבר, היו ערכים מוסריים גבוהים יותר? בני אדם הם למעשה חסרי יכולת, אז זה לא שבאמת היו להם ערכים מוסריים גבוהים מאוד, אלא שהם פשוט האמינו וידעו שיהיה עונש למעשים רעים וגמול טוב למעשים טובים, ושבני האדם צריכים להיות טובי לב בחיים. כשהמעצורים האלה אינם נמצאים במחשבתם, בני האדם כיום מתייחסים להליכה לכנסייה רק כמשהו שאנשים מתורבתים עושים. הם מתייחסים להליכה למקדשים כאל אמצעי לבקש עושר, בנים זכרים והגנה, וכאל אמצעי להיפטר ממצוקות או לפוגג אותן. אין להם באמת אמונה. חִשבו על זה, היות שהחברה של היום יצאה לגמרי מכלל שליטה במונחים של ריסון מוסרי, האם בני אדם לא יעזו לעשות כל דבר? הם שמים את כל הדגש על האינדיווידואליות: "אני אעשה כל מה שאני רוצה". אתה תעשה כל מה שאתה רוצה, אתה חושב שזה נהדר, אבל האלוהויות אינן חושבות שזה טוב. אל תשכח שאתה נוצרת על ידי אלוהויות. כאשר אלוהויות לא יחשבו שאתה טוב, הן לא ידאגו לך יותר ויהרסו אותך!

מתרגל: בעבר הישויות החיות ביקום לא ידעו על החוק של היקום. האם הישויות החיות של היקום של העתיד, כולל התלמידים שישיגו את השלמות, יוכלו לדעת את כל עקרונות הפא של הרמות שבהן כל אחת מהן תהיה?

המאסטר: מה שאתם יודעים ומה שאתם מבינים, אני יכול לומר לכם, זהה למה שאתם עצמכם הבנתם על בסיס הפא באמצעות קריאת הספרים. מה שאתם מבינים הוא רק החלק שהחוק הגדול של היקום הרשה לכם להתעורר אליו. לא מרשים לכם לדעת את הפא האמיתי. זה נכון לא רק עבור בני אדם, אלא שכל החיים ביקום אינם מורשים לדעת את צורת הקיום הספציפית של הפא הזה. מה שאני עשיתי היה רק לספר לכם את האמת הזאת באופן כללי באמצעות שפה ודרכי חשיבה של אנשים רגילים. אבל לא מרשים לכם לדעת את צורת הקיום האמיתית שלו. יכול להיות שיש לכם מושג מסוים בהכרה שלכם, ובעתיד אתם תדעו שקיים פא ביקום. אבל לא תהיה לכם כל דרך לדעת מה הוא באופן ספציפי. היות שישויות חיות ברמות שונות ובתחומים שונים נמצאות במצבים השונים של התחומים האלה, אז מישהו יכול להיות אלוהות ברמה שלו, ובה בעת להיות אדם רגיל בעיניה של אלוהות שהיא גבוהה הרבה יותר ממנו. ככל שהרמה גבוהה יותר, כך אמת-המידה גבוהה יותר.

מתרגל: אם אני קורא את "ג'ואן פאלון" עם לב טהור ועם מחשבה טהורה, מסתכל פנימה כשאני נתקל בבעיות, ומטפח את עצמי באופן גלוי וישר, האם זה אומר שאני מתקדם במרץ ובעוז?

המאסטר: זה לבטח סימן להתקדמות במרץ. אם אתה יכול לעשות את זה אז זה סימן להתקדמות במרץ. אם אתה רוצה להשיג את השלמות, עשויות להיות מצוקות שצריך יהיה להתגבר עליהן. אני יודע שלכם, המתרגלים, יש הבנה עמוקה מאוד של הפא. הקשבתי לנאומים שלכם באמצעות מסך הטלוויזיה, והייתי אומר שכל המתרגלים הבשילו. זה המצב. המתרגלים בסין הם בשלים מאוד, משום שהם החלו להתקדם במרץ לפני כמה שנים. היום, מספר גדול של מתרגלים מחוץ לסין נעשו יותר ויותר בשלים. אתם מסוגלים לדבר על הפא על בסיס הפא. זה טוב מאוד.

מתרגל: "אנחנו לא דת, אבל אנשי העתיד יחשבו שהוא דת". מה עלינו לעשות כדי לנסות לא לתת לאנשים את הרושם הזה במהלך הפצת הפא?

המאסטר: הנסיבות שונות באזורים שונים. עליכם להיות מודעים לכך כאשר אתם מפיצים את הפא. אתם רוצים שאחרים יקבלו את הפא – אתם רוצים שאלה שיש להם קשר גורלי אבל עדיין לא קיבלו את הפא, יקבלו את הפא. עליכם לתת לזה תשומת לב מיוחדת בחברה. אל תתנו לאנשים את הרושם שזאת דת. עם זאת, שמתי לב גם שהמערביים של ימינו אומרים שמשהו הוא דת אם אנשים מתרגלים או עושים משהו ביחד. אין להם מושג אחיד לגבי דת.

מתרגל: האם רמת ההגעה לשלמות המושגת באמצעות טיפוח קשורה למבחן של חיים ומוות שמתרגל עובר?

המאסטר: דיברתי על הנושא הזה בוועידת הפא באוסטרליה. למעשה בטיפוח שלכם, אם אתם יכולים או לא יכולים להשיג את השלמות לא נקבע ברגע האחרון, אלא נקבע במהלך הטיפוח שלכם. כשהאדם קרוב לכך שהוא מסוגל להגיע לשלמות, יתחילו המבחנים שיקבעו אם הוא ישיג את השלמות. אז הם קריטיים ביותר. כל עוד הינך מטפח, אתה לבטח תיתקל בזה. עבור אדם, המבחן הזה הוא בדיוק מבחן של חיים ומוות. כמובן, לא כל אחד ייתקל במצב בו מישהו מנסה להרוג אותו או לעשות משהו מהסוג הזה. זה לא בהכרח יהיה כך. זה בדיוק כמו מה שתיארתי בדוגמה שנתתי. אמרתי שברגעים קריטיים יש אנשים המסוגלים לוותר על העתיד, על העבודה ועל הקריירה שלהם. אם זה כך, אז האם האנשים האלה לא עברו את המבחן הזה? עבור מה חיים בני אדם? האם הם לא חיים למען האפשרות שיהיה להם עתיד טוב בקרב אנשים רגילים ושתהיה להם קריירה מְסַפֶּקֶת כך שהם יוכלו להגשים את החלומות שלהם? הם רוצים להשיג דברים מסוימים. כשהדברים האלה מונחים מולם, האם הם מסוגלים לצאת מהם כאשר מאתגרים אותם? אם הם מסוגלים לוותר עליהם, אז האם הם לא עברו מבחן של חיים ומוות? האם בני אדם לא חיים בשביל הדברים האלה? כשהם מסוגלים לוותר עליהם, האם הם לא מסוגלים לוותר על ההחזקה לחיים?

האם ברגעים קריטיים אדם מסוגל לוותר על ההחזקה לחיים, לוותר על הפחד להפסיד את הכביכול "אושר", ולעשות את הצעד הזה ולוותר על ההחזקה? האם אין זה מבחן שתוכנן עבורך? אמרתי שוב ושוב ששום דבר אינו מתרחש במקרה. מדוע יש אנשים המסוגלים לעשות את הצעד הזה בעוד שאחרים לא? הם אפילו חושבים שמה שהם אומרים נכון, ומנסים לשכנע בזה אחרים.

מתרגל: האם זה נכון לומר שמושגים קיימים בגלל קארמה, ושבלי קארמה לא יהיו מושגים?

המאסטר: הקשר בין השניים הוא כזה: כשאדם נולד, המחשבה שלו טהורה. אין לו אף אחד מהרעיונות הטיפוסיים שבהכרח ייווצרו לאנשים מאוחר יותר. בני אדם חושבים שדברים מסוימים הם טובים ושדברים אחרים אינם טובים, ושדברים צריכים להיעשות בדרכים מסוימות. בהדרגה בני אדם יוצרים את המושגים שלהם. יש אנשים שאפילו מלמדים את הילדים שלהם כיצד לדאוג לעצמם ולאינטרסים של עצמם, וכיצד "להחזיר" לאחרים. הם ביודעין מלמדים את הילדים שלהם להפוך לאנשים רעים, והם מתייחסים למה שהם מלמדים אותם כניסיון טוב עבור הילדים. אם כמבוגר נורמלי אין לך המושגים האלה, אז אתה רציונלי יותר ואתה צלול ומודע לגבי הכול. אינך לכוד באף מושג כאשר אתה אומד דברים. כל דבר שאתה נתקל בו וכל דבר שאתה רואה – ברור לך במבט אחד. זה האני האמיתי שלך, וזוהי חוכמה.

כאשר אדם יודע כיצד להשתמש במוח שלו וכיצד לפתור את הבעיות שצצות, זה מה שאנשים רגילים מכנים "פקחות". אבל זאת אינה חוכמה. זה משהו חלקלק וערמומי המשמש להגן על האינטרסים של האדם, והוא נוצר על ידי מושגים שונים שנרכשו לאחר הלידה. הדבר הזה יכול לעשות דברים רעים בעצמו, ולהוביל אותך ליצור קארמה. המושגים האלה נוצרים משום שאתה רוצה להגן על האינטרסים שלך. כשהמושגים האלה עושים דברים רעים, אז נוצרת קארמה. המושגים מניעים את הפעולות שלך. כשאתה עושה משהו, אז קארמה נוצרת, אך קארמה איננה "מושג". יש אנשים החושבים שהם חיים טוב למדי, אחרים חושבים על עצמם שהם פקחים מאוד ובעלי יכולת. הם נכנסים לתחרות קשה מאוד מול אחרים כדי להשיג מעט. למעשה אני חושב שהם חיים חיים אומללים מאוד. הם אינם יודעים בשביל מה הם חיים. הם חושבים שהם פקחים. לפעמים כשהם עושים משהו, הם חושבים שהמחשבה שלהם עושה אותו. למעשה, המושגים שלהם הם המכתיבים את הפעולות שלהם ושולטים עליהם. לאנשים אלה אין הטבע האמיתי שלהם. הרוב הגדול של האנשים בחברה שרויים במצב הזה. האם הם חיים בהתאם לאני האמיתי שלהם? בני אדם הם כך, והם אינם מצליחים לשחרר את עצמם מזה. מושגים בהכרח ייווצרו, אך הכמות שונה.

מתרגל: בני אדם, למרות שהם כולם באותה רמה, הם שונים מאוד בטבע המולד שלהם ובמקור שלהם. האם זה נכון שלבני אדם שנפלו מרמות נמוכות יותר אין החומר המקורי שיש לישויות מרמות גבוהות יותר?

המאסטר: בני אדם נמצאים כולם ברמה של בני האדם, אך יש להם מקורות שונים. לפיכך, לאנשים מסוימים אין החלקיקים המיקרוסקופיים יותר המרכיבים את המקור של ישויות חיות מרמות גבוהות יותר, כלומר, שהחלקיקים היסודיים ביותר היוצרים ישויות חיות הם שונים. יש ישויות שאינן מרמה כה גבוהה, והן אינן כה מיקרוסקופיות. זה הרעיון. יש הבדל.

אבל אלה מכם היושבים כאן אינם צריכים לחשוב על זה. אתה מודאג שהחיים שלך אינם כה מיקרוסקופיים כמו של אחרים, ושלא תוכל לטפח לרמה כה גבוהה. למעשה אתה חושב על זה מתוך מחשבה אנושית. הדבר המהותי ביותר הוא אם אתה יכול לחזור, ולהשיג את השלמות. כשתשיג את השלמות ובאמת תוכל לחזור, אז תגלה שכבר אין לך מחשבות מהסוג הזה. היקום הוא כה עצום, ובאשר להגעה למשהו שהוא מעבר להישג ידך, הדברים אינם כפי שאתה חושב. הם בכלל אינם כך. לדוגמה: יש אנשים שתמיד מרגישים שהבית שלהם הוא הטוב ביותר לא משנה לאן הם הולכים. הם רוצים לחזור הביתה. המטפורה הזאת אינה מתאימה כל כך, אבל הרעיון הוא שלא יהיו לך מחשבות אנושיות ושאתה תחוש שהמקום שלך הוא הטוב ביותר. אף מקום אחר לא ישווה לו ואף מקום אחר לא יהיה טוב כמוהו ולא משנה כמה גבוה הוא יהיה. זה כרוך בצורת חשיבה שונה לחלוטין.

מתרגל: איך נבחין בין סימנים לכך שאנחנו חוזרים לאני האמיתי המקורי שלנו לבין סימנים לכך שבגלל ההחזקות שלנו אנחנו עושים משהו חדש רק כדי להיות שונים?

המאסטר: השתמשו בהיגיון, ואִמדו את זה לאור הפא. דברים שאינם בהתאמה לפא, וביטויי התנהגות של אנשים רגילים בשעה שעושים דברים בשביל הדאפא, שניהם דברים שיש להיפטר מהם. כשעובדים על משהו ספציפי, כמו למשל הפצת הפא, אולי למישהו תהיה גישה טובה, היכולה לאפשר ליותר אנשים לקבל את הפא ובה בעת לא תפגע בדימוי של הדאפא ולא תכריח אחרים ללמוד את הפא. זה נורמלי והולם. אין לזה קשר להחזקות או לכך שעושים משהו חדש פשוט כדי להיות שונים. לנסות דרכים שונות כדי לאפשר לאנשים אחרים לקבל את הפא, זה באמת להציע הצלה. הדבר הזה, וגם המחשבה שרוצים לחזור למקור של החיים שלכם בהגעה לשלמות, אינם נחשבים להחזקה. אומר לכם שאתם כולכם בתהליך הטיפוח; כל אחד מכם עושה טיפוח. כלומר, לכולכם יש החזקות אנושיות רגילות. בהחלט יכול להיות שאכן מעורבות החזקות כשזה נוגע לשאלות שהעלית, לדברים שאתה חושב עליהם, לאופן שבו אתה מדבר עם אחרים, לאופן שבו אתם מתנהלים זה עם זה ואפילו לאופן שבו אתה מתנהל עם עצמך, משום שלכל אחד מכם יש ההחזקות של אדם רגיל. אם מישהו עושה את עבודת הדאפא כדי להשיג תהילה ורווח, אז הייתי אומר שהוא לא יוכל להשיג את השלמות בלי להיפטר מההחזקה הזאת. ואם אתה בכנות רוצה לעשות משהו למען הדאפא, אז עליך לשים את הדאפא במקום הראשון ואת המחשבות שלך עצמך אחריו. אם אתה תמיד שם את הדגש על עצמך ומתעלם מהדאפא, אז אני חושב שזה אינו בסדר. הדאפא צריך להיות במקום הראשון.

מתרגל: גֶ'ן, שַן, רֶן נשאר ללא שינוי. אם הישויות החיות נעשות פחות ופחות טהורות, אז האם גֶ'ן, שַן, רֶן עלול גם כן להשתנות?

המאסטר: לא משנה אם הישויות החיות טהורות או לא, הפא לא ישתנה. אומר זאת כך: שלוש המילים גֶ'ן, שַן, רֶן תמיד יישארו גֶ'ן, שַן, רֶן לא משנה מה. אינך יכול לקרוא לגֶ'ן, שַן, רֶן משהו אחר, נכון? בנוגע למרחק שהישויות החיות סטו מאמות המידה, זאת הבעיה של הישויות החיות האלה. אז אנחנו כל הזמן מתקנים – בהתאם לפא, הפא שאינו ניתן לשינוי – את הישויות החיות האלה שהִפנו את גבן לפא. זה נקרא להביא להרמוניה.

מתרגל: בני הוא בן 15. אני צריך להחזיק אותו בבית מעצר לנוער כי אני לא מצליח להתמודד אתו. אני אוהב את הבן שלי ומוכן לעשות הכול כדי לעזור לו. האם זאת החזקה?

המאסטר: במהלך הטיפוח שלך, לא ניתן לומר בזמן הנוכחי שהסוג הזה של אהבה של הורים לילדים היא החזקה. עם זאת אני מספר לתלמידים שלי שעושים טיפוח, שלכל אדם יש למעשה הגורל שלו עצמו. אתה עשית את חובתך כהורה. הילד שלך יצר את צורת המחשבה שלו או שהוא התבגר. זה יהיה קשה מאוד לשנות אותו עכשיו. כמובן, עליך לחנך אותו. אם כבר אינך יכול ללמד אותו, והוא מתעקש לעשות משהו, אז אין שום דבר שתוכל לעשות. כל עוד הוא אינו מבצע פשעים אתה באמת לא יכול לעשות הרבה – אתה כמובן יכול להשתמש במערכת המשפט להגביל אותו אם הוא ביצע פשעים. אבל אם הוא לא ביצע פשעים אבל עשה משהו רע והוא אינו מקשיב לך לא משנה מה אתה אומר לו, אז אין שום דבר שאתה יכול לעשות, אלא אם הוא ילמד את הדאפא.

לכל אחד יש הגורל שלו, ואף אחד אינו יכול לשנות את הגורל של אחרים אפילו אם האנשים האלה הם ילדיך. אתה חושב שאתה רוצה שיהיה לו עתיד כזה וכזה. אומר לך שאם תשאיר לו מיליארדי דולרים בירושה אך המזל הטוב הזה אינו שלו, אז איכשהו הכסף הזה יישרף לאפר, או שהוא במהירות ובפזרנות יבזבז את כולו. צריך להיות לו המזל הטוב כדי לרשת את הכסף. כלומר, לאדם הזה צריך להיות הגורל הזה. יש אנשים שחושבים שהם רוצים שהבן או הבת שלהם ילכו לבית ספר כזה וכזה, ושבאמצעות המאמצים שלהם, הוא או היא התקבלו לבית הספר הזה. למעשה, הדבר הזה קיים בחיים שלו או שלה. המאמצים שיש לכם החזקה אליהם ואינכם מרפים מהם הופכים לסוג של פעולה שאדם רגיל צריך לבצע, משום שבני אדם לגמרי לא רק יחכו במיטה ללחם שייפול מהשמים. אם תגיד להם שדברים מסוימים יתרחשו בזמנים מסוימים, הם לא יאמינו לכך. אז בני האדם בכל מקרה מתרוצצים ועושים עבודה קשה. בני אדם הם בני אדם אחרי הכול. אם הילד שלך עוד לא הגיע לבגרות, אתה יכול להמשיך לחנך אותו. אם הוא התבגר וקשה מאוד ללמד אותו, אז אין זאת אשמתך.

מתרגל: בנוגע לאנשים הנשלטים על ידי הפוּ-יוּאֶן-שֶן, האם יש דרך לעזור להם לחזק את הג'וּ-אִי-שְה שלהם?

המאסטר: אמרתי לכולכם שאני אחראי רק כלפי מטפחים. אם הם מטפחים, אז לא אמורה להיות הבעיה הזאת. זה קרה להם בעבר משום שאז הם לא עשו טיפוח. כעת, היות שהם עושים טיפוח, עליהם לעשות זאת באופן גלוי ומכובד ולוותר על כל זה. פשוט המשיכו לטפח וכל הבעיות ייפתרו משום שהנך מטפח. אם אתה עושה את התרגילים רק בשביל לפתור את הבעיה הזאת אז זה לא יעבוד, משום שאז אינך לגמרי מתרגל ומטפח. חלק מזה יהיה בשביל לפתור את הבעיה הזאת, ותהיה לך שם החזקה קטנה, משום שאתה עדיין לא תתייחס לעצמך באופן מלא כמטפח.

אתה שואל אם יש דרך כלשהי לעזור להם. כולכם יודעים שיש לנו בערך 100 מיליון מתרגלים. מי יודע כמה בעיות היו להם שהיו הרבה יותר רציניות מזה ובכל זאת נפתרו. יתר על כן, מה שאתה מדבר עליו בשאלתך אינו בהכרח עניין של הפוּ-יוּאֶן-שֶן. אינך באמת יודע את המצבים האמיתיים של אחרים. אז אמרתי שאם אתה רוצה באמת לטפח, עליך באמת לשכוח מזה ולא לדאוג לגבי דבר. אבל קשה לעשות את זה, משום שלכל הדברים יש סיבות קארמתיות מאחוריהם, הם אינם קורים במקרה. אולי הוא ואחרים היו בעבר חייבים זה לזה טובות או טינות. אז אתם באמת צריכים להתייחס לעצמכם כמטפחים. יכול להיות שעדיין תיתקלו בקשיים מהסוג הזה, והם עלולים להימשך זמן מה. אני רוצה לראות איך האדם מתמודד איתם ואם הוא נחוש. אם כבר אינך מודאג מזה, אם נעשית יציב ואתה באמת שומר על מצב מחשבה של מטפח, אז אולי זה ייעלם לפני שאפילו תשים לב. ייתכן שזה כבר תוקן עבורך. אז טיפוח הוא עניין רציני ביותר. הוא לבטח אינו משחק ילדים. זה בכלל אינו כמו בחברה האנושית הרגילה שבה אתה משלם למישהו שיפתור עבורך משהו. הדברים האלה אינם משהו שאפשר לקנות בכסף.

מתרגל: האם לאלה שהם אבודים בקרב אנשים רגילים אבל יש להם איכות מולדת (גֶן-ג'י) טובה תהיה הזדמנות להתחיל מחדש כבני אדם אחרי שהאמת תתגלה?

המאסטר: אתה מודאג מזה יתר על המידה. זה עניין של העתיד. הפא מתקן את היקום אחרי שהישויות החיות שלו סטו מהפא של היקום. ישויות שאינן מתאימות לרמה מסוימת יפלו מהרמה הזאת. וכשהן שוב נעשות לא מתאימות, הן שוב יפלו – לרמות נמוכות אף יותר. הן ממשיכות ליפול וליפול. חלקן יפלו לרמות נמוכות יותר, בעוד שחלקן יפלו לנקודה בה הן יהפכו לבני אדם. חלקן אפילו לא יהיו זכאיות להיות בני אדם. כלומר, כל הישויות החיות ממקמות את עצמן במיקומים שונים. הדבר נקבע על ידי הביטוי הממשי של ההתנהגות שלהן ושל הרמות שלהן. קיימת אמת-מידה שבעזרתה ניתן לאמוד את כל ההתנהגויות בעולם של היום, או במילים אחרות, בני האדם קובעים את המיקומים העתידיים שלהם. העולם אינו יכול להמשיך להתדרדר כך לתמיד. ישויות חיות מסוימות יושמדו, אחרות יעלו באמצעות טיפוח, ואחרות אולי יהפכו להיות בני אדם או משהו אחר. כלומר, הגישות שהישויות החיות מפגינות כלפי הדאפא קובעות את המיקומים שלהן.

מתרגל: פעמים רבות אני מרגיש שאני מבין מה לעשות בהתאם לעקרונות. אבל משום שזה אינו מגיע מהטבע האמיתי שלי, זה אינו מצליח לגעת בלבם של אחרים.

המאסטר: במהלך הטיפוח, לפעמים אינך מגלה עניין בדברים החשובים לאדם רגיל או בעולם החולין. אבל גם למתרגלים שלנו יש מחשבות רגילות, אז לפעמים אתה משתעמם ממה שהמתרגלים שלנו מדברים עליו. זה יכול לקרות. אבל אם אתה מגלה שאין לך עניין ללמוד את הפא, אז זו בעיה. אם מה שאתה אומר במהלך עבודת הדאפא שלך הוא בהתאמה לפא, אז אתה תיגע בלבם של אחרים; אם מה שאתה אומר סוטה מהפא, אז אתה לא תיגע בלבם של אחרים.

מתרגל: מתרגל מערבי הרוצה ללמוד את הדאפא לומד כעת את "כתבי הקיסר הצהוב לטיפוח פנימי" ^[6] של רפואה סינית, כחלק מהלימודים שלו. הוא רוצה לשאול אם זה ישפיע עליו.

המאסטר: לא תהיה לזה כל השפעה. מדוע? כי במצב הזה או במצבים דומים אנחנו מתייחסים לזה כעבודה שלו, כעניין של החברה של האנשים הרגילים. כל מה שהוא לומד אינו יותר מהמיומנויות של אדם רגיל. יש לנו דרכים לטפל בדברים כאלה. זה אינו אמור להשפיע עליו.

מתרגל: האם אפשר לפתוח את המעגל השמימי הגדול כאשר עדיין קשה לי לשבת בלוטוס מלא?

המאסטר: שאלת אם אפשר לפתוח את המעגל השמימי הגדול כשאתה עדיין חש כאב רב כשאתה יושב בלוטוס מלא, נכון? האם לזה התכוונת? אין תכנון אחיד או קבוע עבור טיפוח של אדם. כשאתה עושה טיפוח, לא משנה איך אתה סובל, אינך יכול להסתכל על זה כמשהו המתרחש במבוֹדָד. הכאב שאתה חש הוא עדות לסילוק קארמה, והגוף שלך עובר שינויים כאשר אתה עושה את התרגיל. הם הולכים יד ביד. אבל אולי אתה חושב: מדי פעם אנחנו יכולים למתוח את הרגליים או לשכל את הרגליים בלוטוס מבלי לעשות את התרגיל? היות שהִנְך מטפח, כל ההזדמנויות יהיו זמינות עבורך למען השיפור שלך.

מתרגל: אם יום אחד אהפוך למטרה לפגיעה על ידי אחרים, איך אהיה מסוגל ללמוד את הפא?

המאסטר: פשוט תמשיך לטפח ביציבות בדאפא לא משנה מה הנסיבות. מדוע שתחשוב שאחרים יפגעו בך? כמטפח, אם תנתח בתשומת לב את מה שמתרחש סביבך בזמן אמת או לאחר מכן, אז תגלה שהייתה לזה סיבה.

מתרגל: מה הפירוש של לעבור מעבר לשלושת העולמות פעמים רבות?

המאסטר: התכוונת לטיפוח שוב ושוב, הלא כן? זה אכן קורה. עליך לטפח כל הדרך עד שתגיע לרמה שבה אמורה להתרחש ההגעה שלך לשלמות. עליך לטפח בקרב בני אדם כי אלוהויות בשמים לא יִצרו עבורך קשיים. אם אדם אמור להגיע לרמות גבוהות מאוד, אז הוא יחזור אחרי שיסיים סיבוב של טיפוח, ויתחיל שוב מההתחלה, כשהוא חוזר על התהליך עד שהוא מגיע לאמת-המידה שאליה הוא צריך להגיע. בשעה שאתה מטפח בקרב בני האדם, הגונג שלך שם למעלה גדל ופורץ דרך רמות. זה הפירוש של זה. יש מקרים כאלה, אבל לא כולכם כאלה.

מתרגל: יש מתרגלים המקדישים תשומת לב מיוחדת למעגל הגדל על מצחם. האם יש לו קשר כלשהו למַעֲבָר אל מֵעֵבֶר לשלושת העולמות פעמים רבות?

המאסטר: זה לא מה שזה. למעשה, בתהליך הטיפוח, גופך אחר הטרנספורמציה שונה מרמה לרמה, והם אחרים כל פעם. אם היית יכול לראות את המראה של הטיפוח של עצמך, אז בהתחלה היית בהלם, ואחרי זה המחשבה שלך לא הייתה יכולה לשאת את זה. בני אדם אינם מסוגלים לשאת את המראה המפואר והנפלא של אלוהויות ובודהות, את המורכבות שלא ניתן לתארה בעין אנושית, ואת הביטויים הספציפיים של המראֶה ברמות השונות. אומר לכם שלכל רמה יש צורת הביטוי שלה, ושמתרחשים שינויים בכולך, מכף רגל ועד ראש, כולל בשדה המקיף את גופך. אז כאשר אנשים מסוימים עושים פריצות דרך מהירות ומשתפרים במהירות ברמות, יתרחשו שינויים כל יום. אולי ראית את הדמות של בודהא שיש לו ארבעה ראשים, ואז יש עוד שלושה ראשים על ארבעת הראשים, ואז יש עוד שני ראשים על שלושת הראשים, ואז יש עוד ראש אחד למעלה. זה כמו ארהאטים שנערמו בזה על גבי זה. זו גם כן דמות אמיתית של בודהות, המוצגת ברמות שונות. הם מעוררי כבוד ונפלאים מעבר לדמיון של המחשבה האנושית.

מתרגל: אני מבין שעליי לסבול יותר קשיים כדי לטפח, אבל אני אוהב את החיים, מצפה לדברים טובים, ורוצה לעשות דברים היטב. האם זאת החזקה?

המאסטר: הדברים האלה אינם נחשבים כהחזקות במהלך הטיפוח שלך. לא אמרתי שעליך לוותר על החיים המאושרים שלך ועל השאיפות שלך ושאתה אמור לא לתפקד היטב בעבודה. להפך, ביקשתי ממך לפעול היטב בעבודה. איך תוכל להיות אדם טוב בלי לעשות את עבודתך היטב? אתה מטפח אמיתי רק אם אתה אדם טוב בכל מקום. אז אני רק אומֵר לכולכם שבמהלך הטיפוח עליכם לקרוא את הספרים יותר, ללמוד את הפא יותר; עליך לטפח את עצמך ועליך להיות קפדן עם עצמך כאשר אתה עובר מבחנים ונתקל בבעיות. אתה צריך לחפש בתוך עצמך כשאתה נתקל במחלוקת. כל עוד תאמץ את הגישה הזאת, הרמה שלך תשתפר בהדרגה. בנוגע לשאלה שהעלית, תהיה לך בעתיד השקפה חדשה והבנה חדשה. אבל זה לא יגיע מכך שתשאף בכוונה לחשוב אחרת. סוג כזה של התרוממות ושל הבנה חדשה יתרחש באופן טבעי תוך כדי שאתה מטפח.

מתרגל: אני תלמיד שלך ואני בן 10. כשאני עושה את התרגילים, הרגליים שלי כל הזמן זזות. ברגע שאני שולט בזה, התזוזה נפסקת.

המאסטר: המצב הזה הוא זמני. כיוון שאתה ילד, אתה לא תחווה את הכאבים המייסרים שמבוגרים חווים במדיטציה. אבל מתבטא אצלך מצב של סילוק קארמה. אולי זה אינו כה כואב, אבל זה עדיין התבטאות של מצב. אתה תהיה בסדר בהמשך.

מתרגל: כשהמורה דיבר על המושג של סופר-חומר, המורה אמר שהוא יותר חומרי מאשר הממד הזה שלנו.

המאסטר: אתה שוב מתעניין בדברים האלה. המאסטר אינו נמצא פה כדי לתת לכם הרצאה בפיסיקה. אני מדבר על מבנה היקום רק כשזה קשור למצב הנוכחי שהתרוממתם אליו, אז אל תפַתחו לזה החזקה. עכשיו אין זה הזמן לספר לכם את הכול לגבי מבנה היקום ולפרוש את הכול בפניכם. חוץ מזה היקום הוא מורכב מאוד, ובלתי ניתן לתיאור בשפה האנושית. כשלימדתי את הפא בשוויץ, תיארתי את היקום. כאשר דיברתי עליו, גיליתי שקשה להסביר אותו בבירור. כשעבדתי על הספר ^[7], ערכתי אותו בקפדנות. אם תקרא את הספר הזה, ייתכן שהנושא יהיה ברור לך יותר. למעשה, זה עד כמה שיכולתי לדבר על כך, משום שלא היו מילים לתאר את זה בצורה בהירה יותר. נוסף על כך, ברגע שמתארים את זה בשפה של אנשים רגילים, זה אינו יוצא כמו שצריך.

מתרגל: אני תמיד שומע את המוסיקה של הפאלון גונג. לפעמים אני שומע אותה כשאני ישן.

המאסטר: זה דבר טוב. זאת המוסיקה של הדאפא, אז בטיפוח שלך המוסיקה מבטאת היבט של הפא, ויש לה גם משמעויות עמוקות יותר של הפא.

מתרגל: בוועידת הפא בקליפורניה בתחילת השנה המאסטר דיבר על "ארבעת הגדולים". האם תוכל לפרט על כך?

המאסטר: למעשה, "ארבעת הגדולים" נדונו לראשונה על ידי בודהא שאקיאמוני. הם: אדמה, מים, אש ורוח. זהו ביטוי של הסיבה לקיום של היקום ברמה ההיא, אבל זאת אינה הסיבה האולטימטיבית. אז בשבילכם זה כמו יקום. אתם חושבים שזה היקום כשאתם רואים את היקום השלם, אבל זאת רק הסְפֵרָה של יקום קטן. יש אין-ספור יקומים דומים לו שנמצאים בכל רחבי היקום הגדול. זה בדיוק כמו המולקולות המפוזרות בכל רחבי הממד הזה וכיצד כל הדברים כאן מורכבים ממולקולות. זה אותו הרעיון. זאת צורה של יקום המתבטאת ברמה מסוימת. וברמה הזאת יש פא, שהוא הביטוי של הפא הגדול ברמה ההיא. ברמה ההיא, אם הוא אינו עומד באמת-המידה של הפא, אז כל המערכת שמתחת לרמה הזאת לא תהיה טובה. אז גיליתי ש"ארבעת הגדולים" נרקבו, והיה נראה שהם עומדים להתפורר, משום שהם סטו מהפא לאורך המהלך הארוך של הזמן. אבל, זה היה המצב לפני שהכול עבר התחדשות.

מתרגל: מספר הישויות החיות אינו גדֵל או קטֵן. הן קיימות ברמות מסוימות של הגוף השמימי היקומי…?

המאסטר: מספר הישויות החיות אינו גדֵל או קטֵן – זה בטוח. אם ישות חיה מושמדת ברמה מסוימת, אז ישות חיה חדשה תיווצר ברמה דומה. למעשה, לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ, לא היה אדם אחד פחות או אדם אחד יותר. אבל אם נדבר על כך היום, אף אחד לא יאמין לזה. סין עדיין מקדמת "תכנון משפחה"; היות שהדבר נוגע בהרבה דברים של מדיניות בסין, אנחנו לא נדבר על הדברים האלה. כיום האוכלוסייה במערב היא קטנה. אולי הם [שהיו פעם במערב] התגלגלו מחדש שם [בסין] כדי להשיג את הפא (מחיאות כפיים).

למעשה, כיום לא משנה מה אתה – אירופי, אמריקני, אפריקני, אוסטרלי, אסיאתי – יכול להיות שאתה בעצם לא באמת צהוב, לבן וכו'. כך שיש לבנים רבים בארה"ב שהתגלגלו משחורים או מאינדיאנים. יש שחורים שהתגלגלו מלבנים. זאת הסיבה שיש לבנים הפועלים למען האינטרסים של שחורים.

מתרגל: המורה אמר שמושגים אנושיים יכולים לשלוט בחיים של האדם. אם הוא אינו משנה אותם, הם ימשיכו לשלוט.

המאסטר: זה נכון. פעם אמרתי את הדבר הבא: אמרתי שכאשר מערבי מקבל את הפא, אם מסבירים לו אותו על בסיס העקרונות, הוא יבין את זה: "אוה, אני מבין, זאת האמת". כלומר, העקרונות יפרצו דרך המושגים שהוא רכש לאחר לידתו. הקליפה החיצונית המסתירה את האמת וחוסמת אותו מלראות את האמת נפרצת ונפתחת מיד. אבל הסינים הם שונים: יש להם מושגים עתיקים. יש להם תרבות של 5,000 עד 6,000 שנה, שהיו בה אסכולות חשיבה שונות מהזמן שלפני שושלת צ'ין [לפני 221 לפנה"ס] ומהשנים הראשונות של שושלת האן [206 לפנה"ס עד 220 לספירה] ואז מהשנים המאוחרות שלה ועד היום. לפני תקופת המדינות הלוחמות [המאה החמישית לפנה"ס עד 221 לפנה"ס] היו כל מיני אמונות, אז נוצרו מושגים לדברים שונים. הדברים האלה, שנוצרו תקופת חיים אחר תקופת חיים, כולם מאוחסנים בכל ישותך. הישות שלך לא מתה, בעוד שגוף הבשר ודם שלך הוא כמו בגד: אתה מחליף אותו כל תקופת חיים. מצבי המחשבה והרשמים שאתה יורש מכל אחד מהסיבובים הקודמים של החיים יתבטאו [באני הנוכחי שלך]. כמובן שלאדם רגיל לא קל להבחין בהם.

יתר על כן, התרבות הסינית היא עמוקה, היא מכילה דברים מדורות רבים. כלומר, הסינים חוו דברים רבים, ולפיכך קשה לפרוץ דרך המושגים שלהם. ברגע שמספרים להם את האמת, הם מבינים אותה: "אוה, אז זה כך. אבל מדוע זה איך שזה?" אז אומרים להם שזה איך שזה משום שכך וכך. הם אומרים: "אוה, אני מבין". אבל לא חולף זמן רב והם שוב תוהים: "אבל מדוע הכך וכך גורם לזה להיות איך שזה?" צריך לפרוץ דרך כל שכבה ושכבה עד לקרקעית לפני שהם יבינו את זה ולא יהיו להם עוד שאלות. אז לפעמים אני מוצא שהאנשים מהאומות שיש להן תרבויות עמוקות יותר הם נבונים משום שהם חוו כל כך הרבה. אבל אם רוצים שהם יבינו את האמת, אז הדברים האלה ממלאים תפקיד שלילי. ללבנים בחברה המערבית, לדוגמה, יש מחשבה פשוטה משום שלתרבות שלהם אין משמעויות פנימיות כה עמוקות, אז אין להם מכשולים רבים כל כך. ברגע שהם קולטים שזאת האמת, הם מבינים אותה.

מתרגל: ה"מאמרות" של קונפוציוס עולים לי לעתים קרובות במחשבה. אני מנסה להתנגד לזה. האם אני עושה את הדבר הנכון?

המאסטר: משום שהינך מטפח, אתה עושה את הדבר הנכון. קונפוציוס רק דיבר על העקרונות של להיות אדם. למעשה, לתורה של קונפוציוס הייתה השפעה חזקה מאוד על המחשבה של כל הסינים. אבל יכול להיות שהכול עובר התחדשות. אלה הם דברים אנושיים אחרי הכול, אז זה טוב לטיפוח שלך לסלק אותם. מה שתשיג הם העקרונות הטהורים ביותר והגבוהים ביותר. לא משנה כמה טובה התורה הזאת, היא דבר אנושי. זאת הכוונה שלי. אם זה מפריע לטיפוח שלך, אם זה כל הזמן מופיע במחשבתך ומשפיע על הטיפוח שלך, אז עליך להתנגד לזה ולדחות את זה. אינני אומר לך לדחות אסכולת חשיבה כלשהי – אני אומר למטפחים כיצד לטפח. רוב מי שיושב כאן עושה טיפוח, אז אני מלמד את הפא לתלמידים שלי, לא לאנשים רגילים. עליכם להבין את ההבדל.

מתרגלת: בעלי הוא מאסטר של צ'יגונג של שיטה אחרת. בכל פעם שאני עוברת סילוק קארמה, הוא עושה לי טיפולים עם הידיים שלו.

המאסטר: כולכם יודעים שמה שאני שם עליו דגש הוא הלב והמחשבה שלכם. תגידי לו: "אני מטפחת בנחישות בדאפא ואינני מקבלת את הדברים שלך. אנחנו יכולים להיות בעל ואישה, אבל הטיפוח הוא רציני". אינך יכולה לברוח ממה שהוא כופה עלייך, כי הידיים שלו חזקות ויש להן יותר כוח. אז אין לך דרך להתנגד למה שהוא רוצה לעשות. אבל אם את נחושה במחשבתך אז אני חושב שהדברים ישתנו. נוסף על כך, אם הוא מתעקש לעשות עלייך טיפולים, לא תהיה לזה כל השפעה. המאסטר דואג לך. קל מאוד לחסום את זה, אבל הוא לא יראה את זה.

מתרגל: כשבמחשבה יש מחשבות המסיחות את הדעת במהלך התרגילים, האם זה יכול לגרום לתרגול בדרך רעה בלי לדעת?

המאסטר: המצב שבו המחשבה מלאה במחשבות המסיחות את הדעת הוא משהו שיקרה לכל אחד מכם במהלך הטיפוח. אבל זה לא ישפיע עליכם. כשדיברתי על דברים שיכולים להוביל אותך לתרגל בדרך רעה ומרושעת, דיברתי על מקרה שבו אתה מוסיף בכוונה, במחשבתך, דברים של שיטות אחרות בזמן שאתה מתרגל, או כשאתה נשלט על ידי הכרה אחרת כלשהי. חוץ מהדברים האלה, הדברים שאין להם קשר לטיפוח שלך לא יצרו שום דבר, אבל עליך לסלק את המחשבות מסיחות-הדעת שלך.

מתרגל: כשעושים את המדיטציה, האם התחושה של לשבת בתוך קליפת ביצה מתרחשת רק אחרי שהרגליים כבר אינן כואבות?

המאסטר: זה אינו בהכרח כך. אם אתה יכול לעשות מדיטציה רק חצי שעה ואינך מרגיש את הכאב במהלך חצי השעה, אז אולי זה יתרחש תוך כדי הזמן הזה. כשיום אחד המחשבה שלך תגיע לרמת השקט הזאת ותוכל להירגע במידה הזאת, אז אולי תיכנס למצב הזה. יכול להיות שהוא יארך רק שניות ספורות או דקות ספורות ואז תצא מהשקט. זה עשוי לקרות כך.

מתרגל: היו מקרים רבים בהם סטיתי בלא יודעין מגֶ'ן-שָן-רֶן. החזקות רבות הנמצאות עמוק בתוכי מכוסות על ידי ההחזקות שבפני-השטח.

המאסטר: זה אינו משנה. אל תדאג. כל עוד אתה מתמיד בטיפוח, מסוגל לסלק את הדברים האלה במודע, ומסוגל לזהות את המחשבות הרעות ולסלקן, אז אתה בתהליך של לטפח את עצמך. הבעיה היחידה שעלולה להיות היא כשאתה מחזיק בהחזקות שלך ולא מוותר עליהן. חוץ מזה, שום דבר לא באמת יגרום לך בעיה כזו או אחרת. זה משום שאתה בכל זאת עושה טיפוח, ואתה באמת מזקק את עצמך.

מתרגל: האם כל ההחזקות שלי ייחשפו?

המאסטר: בוודאי. אני לבטח אחשוף עבורך את כולן. השאלה היא אם תצליח להתגבר עליהן כשיגיע הזמן. כשהן נחשפות ואתה מגלה את ההחזקות שאינן אמורות להיות שם, ואתה יודע בבירור שהן החזקות שאינן אמורות להיות שם, אין עליך לכסות עליהן, ואתה חייב להיפטר מהן. בכל פעם שיש מחלוקת, אני מנסה להגיד לך שההחזקה שלך נחשפה. אבל לעתים קרובות אינך בוחן את עצמך למצוא את ההחסרות, ובמקום זאת אתה מסתכל על כיצד אחרים התייחסו אליך באופן גרוע, על מה הם עשו לא בסדר, ועל איך אחרים אינם בהתאמה לדעות ולמחשבות שלך. אתה תראה את ההחזקות שלך אם תצליח לחפש בתוך עצמך.

מתרגל: האם הרמות של הישויות החיות ייחשפו שוב אחרי שבני האדם של העתיד ישקמו את אמת-המידה של המוסר?

המאסטר: לישויות החיות בגופים שמימיים של רמות שונות יש יכולות שונות. הרמות של בני אדם נקבעות על ידי הדרגה של הטוב מול הרוע, כמו גם על ידי הכמות של דֶה מול קארמה שיש להם. על כדור הארץ, החיים האנושיים הם מעל לכל החיות והצמחים. גם שמתי לב לבעיה: יש סינים רבים, ובמיוחד הסינים החיים מחוץ לסין, שיש להם קשר חזק מאוד למשפחה, יותר מאשר הקשר שלהם לפא. אני חושב שזה לבטח מכשול גדול ליכולת שלהם לקבל את הפא. אבל במהלך תהליך הטיפוח בפועל, רבים מהם התגברו על המכשול הזה. אבל גיליתי שהוא מכשול עצום. בני אדם אינם נחשבים בני אדם אם הם אינם פועלים בהתאם לאמות המידה עבור בני אדם. מדוע איננו מתייחסים לקופים כאל בני אדם? משום שלבני אדם יש אמות המידה עבור בני אדם, ויש להם ההתנהגות, החשיבה והערכים המוסריים של בני אדם. אז הם נחשבים בני אדם. עם זאת, זה לא יעבוד אם תלכו לקיצוניות.

מתרגל: האם זה נכון שההיסטוריה האנושית היא פשוט 7 מיליארד ישויות חיות המתגלגלות בקרב עצמן?

המאסטר: אולי. כולכם מתעניינים בנושא הזה… למעשה, בהיסטוריה מעולם לא הייתה חברה כמו של ימינו. אולי קראתם בעיתון כתבה של מישהו על כך שהתייחסתי לנושא של חייזרים, והוא חשב שזה מגוחך. חשבו על זה כולכם: מעולם בהיסטוריה לא היה גזע אנושי כזה, אבל היו תקופות בהיסטוריה שבהן הטכנולוגיה של הגזע האנושי הייתה מתקדמת יותר – הרבה הרבה יותר מתקדמת מזו של היום. בני האדם של היום אינם יכולים לבנות ירח ולמקם אותו בשמים, אבל בהיסטוריה של הגזע האנושי בני אדם היו מסוגלים לעשות את זה. איך שלא יהיה, המדע שהמין האנושי של היום פיתח, והנסיבות של ימינו, אינם הנתיב היחיד בתהליך השלם של התפתחות הגזע האנושי. יש נתיבים שונים להתפתחות. המדע של המין האנושי של היום הגיע למעשה מהחייזרים. יש אנשים החוקרים את החייזרים ואוספים את האותות כביכול שלהם. למעשה הם ממש מסביבכם, הם פשוט אינם מתַקְשְרים איתכם. נוסף לכך, הם עושים את מה שהם רוצים לעשות בצורה שיטתית מאוד.

חשבו על זה כולכם: לפני כמה ימים כולכם הבנתם נכון כאשר אמרתי שהמדע הוא דת. בדתות יש את המייסדים שלהם והכמרים שלהם, בעוד שבמדעים יש גם כן תארים שונים: נשיא אוניברסיטה, תואר דוקטור, תואר מאסטר, תואר ראשון, פרופסור, מרצה בכיר וכן הלאה. ויתרה מכך, זאת צורה שלמה של דת, שנמצאת בכל מקום ושהיא שיטתית מאוד. בני אדם מאמינים בו יותר משהם מאמינים לכל דת, והאמונה הזאת התהוותה באופן בלתי מורגש. אם אינך לומד אותו היטב, תנודה על ידי החברה הזאת: לא תמצא משרה טובה ולא יהיה לך עתיד טוב. כולם יודעים שדת רגילה גורמת לך קודם להאמין באופן מנטלי ואחרי זה היא תאפשר לך לראות, לשמוע ולהרגיש את הקיום הממשי והאמיתי של אלוהויות. בניגוד לכך, הדת של המדע תגרום לך קודם לראות את הדברים ולהתקדם על בסיס חומרי, כך שאחר כך תהיה תלוי בה מנטלית. היא מאמצת את הגישה ההפוכה.

אבל אני אינני מתנגד למדע, משום שגם הוא תוצר של היקום. אני רק מספר לכם מה הוא המדע. המדע אינו מדעי, והוא הביא אסונות רבים לגזע האנושי, שלעולם לא ניתן יהיה לתקן. כולכם יודעים על זיהום האוויר. את האוויר שהתעשיות זיהמו לעולם לא ניתן לשקם למצב הנקי ביותר שלו. התעשיות גם זיהמו את המים, ולא משנה כמה טובות השיטות שמשתמשים בהן, לעולם לא ניתן יהיה לשקם אותם למצב הנקי ביותר שלהם. בני אדם נושמים את האוויר הזה ושותים את המים האלה. אם זה ימשיך כך, אז המין האנושי (לא כולל תלמידי הדאפא) ייעשה מעוות. מבנה הגפיים שלהם יתעוות, וזה ייעשה גרוע יותר ויותר. זהו אסון הנגרם ברמה החומרית. ברמה הרוחנית, לפני שזה יגיע לנקודה הזאת, אם תדבר על משהו שהמדע עדיין לא הכיר בו, או אם תדבר על קיומן של אלוהויות או על העובדה שטוּב מקבל גמול טוֹב ורוע נענש – המדע יטען שאתה מאמין באמונות טפלות ושאתה אינך מדעי, ויכה אותך במקל של המדע. מה התוצאה של מכה כזאת? היא הרסה את אמונת האדם באלוהי והרסה את המושגים השומרים על הערכים המוסריים של בני האדם. וכשאלה נהרסים, אמות המידה המוסריות המקיימות את הגזע האנושי נהרסות לחלוטין. אז בימינו אין שום מעשה רע שאנשים מפחדים לעשות. האם כל זה לא נגרם על ידי מדע שהוא למעשה לא כל כך מתקדם?

אני רק מספר לכם את האמת. אינני אומר שאני נגד המדע. המין האנושי נמצא בסכנה רק משום שלבני אדם יש אמונה עיוורת מופרזת במדע. ויתרה מכך, המדע הזה הובא לכאן על ידי חייזרים. אז מה המטרה שלהם? הם הביאו באופן שיטתי תחומים כמו מתמטיקה, פיסיקה וכימיה למין האנושי. ואז, בגוף ובמחשבה שלכם נוצרה צורת החשיבה שהם רצו. בימינו, הייצור וכלי העבודה, צורות העבודה, הצרכים היום-יומיים, כמו גם סגנון החיים שהמדע הביא, עיצבו את צורות החשיבה של האדם ואת כל ההתנהגות שלו. הדבר יצר באופן מלא את צורת החשיבה המהווה את האדם המודרני המעוות. בימינו כמעט כולם הם כך. לכולם יש מחשבות שעוצבו על ידי חייזרים, ואף אחד אינו יכול לברוח מזה, כי כל מה שנתקלים בו הובא על ידי המדע המודרני. הוא מנצל כל הזדמנות, אז כל חלק של חייך אינו ניתן להפרדה מהמדע.

כתוצאה מכך נוצרו במחשבתכם צורת חשיבה ומושגים המבוססים על הבנה של העולם החומרי – של המראה החיצוני שהמדע המודרני יצר. זוהי גם שכבה של חלקיקים. ההתנהגות שלך מוכתבת על ידי חשיבתך. אז הדברים שאתה מפעיל, כלי הרכב שאתה נוהג בהם – כל הדברים שאתה עושה – כולם הובאו על ידי המדע. לפיכך נוצרה שכבה של חלקיקים גם בגוף האנושי וגם במחשבה. המדע שהובא למין האנושי על ידי חייזרים יצר שכבה של חלקיקים השייכת למדע שלהם. זהו בדיוק התכנון השיטתי שהחייזרים עשו כדי להשיג את הגופים של בני האדם.

כך, כפי שאתם אולי יודעים, המדע מנצל את השאיפות שיש לאנשים, והשאיפות של בני האדם מניעות אותם להתקדם באופן שבו הם מתקדמים. בכל פעם שמישהו מעלה ספקות לגבי המדע של היום, הדבר גורם לעתים קרובות להתנגדות מצד מדענים. בני אדם אינם מבינים שסוג זה של חוסר סובלנות מול העלאת ספקות הוא בעצמו תוצר של המדע. יש להבין בבירור שחוסר הסובלנות של ה"מדענים" האלה נובע מהרגשות שלהם ולא מההיגיון. אני יכול לומר שכשהגענו לנקודה הנוכחית, הדברים שמדענים ממציאים ויוצרים למעשה אינם משהו שנוצר על ידי בני אדם. אז על ידי מי הם נוצרו? הם נוצרו על ידי המבנה שנשלט על ידי החייזרים ושנוצר במוח האדם. והמבנה הזה הוא בדיוק משהו הנמצא תחת שליטה הדוקה של החייזרים. הם יתנו לך השראה ויגרמו לך להמציא משהו. הם החלו להחליף את הגזע האנושי באופן שיטתי.

ברגע שזה קורה, אתם יודעים, השאיפות של האנשים מניעות את ההתפתחות האנושית. בהתחלה אנשים רצו לייצר רובוטים, אבל עכשיו זה לא רק רובוטים, הם רוצים לייצר בני אדם – לשַבֵּט בני אדם. אם בני אדם באמת ייווצרו באמצעות שִיבּוּט, חשבו על זה… בני אדם מנוהלים על ידי אלוהויות. כשאדם נולד, אם אין לו נשמה (יוּאֶן-שֶן), אז הוא רק גוויה. מדוע בן אדם יכול למות כשאין לו בעיות בגוף הפיזי? איך הוא יכול למות בפתאומיות? זה משום שהנשמה שלו עזבה. בלי הנשמה הוא רק גוש בשר. עם נשמה – הוא חי. גוף אנושי הוא כמו בגד: כשבן אדם לובש אותו אז הוא חי. אם לא לובשים אותו אז הוא מת. אז חִשבו על זה: מה יקרה אם אלוהויות לא ישימו נשמה בתוך ישות משובטת משום שהיא נוצרה על ידי בני אדם, ואלוהויות בוודאי לא יכירו בה? חייזר ימלא את הריק וישים את עצמו בתור הנשמה של האדם הזה. אז יהיה לו גוף אנושי והוא יתפוס גוף אנושי. יהיו יותר ויותר ישויות כאלה. בגלל השאיפות של בני האדם, יורו להם לייצר אותם ללא הפסקה. יְיַצרו עוד ועוד מהם. הישויות האלה יהפכו להיות הרוב, והן יהפכו להיות חברים בגזע האנושי, והם יהיו חכמים יותר מבני האדם. בתוך המחשבה של בני האדם כבר יש שכבה של החלקיקים שלהם שנשלטים על ידם. אז הם ינסחו חוקים שמאותו רגע ואילך, לבני אדם יהיה אסור ללדת. כולם יהיו צריכים להיות משובטים. וזה יהיה הרגע שבו הם יפלשו לכדור הארץ בקנה מידה גדול. על פני השטח הם ייראו כמו בני אדם, אבל הם לא יהיו. הם יהיו חיים חייזריים. אז חשבו על זה: אני בשום פנים אינני מספר מעשיות לאנשים! (מחיאות כפיים).

כמובן, בני אדם הם לגמרי חסרי ישע מול הנסיבות הנוכחיות. הם אינם יכולים להשתחרר מכל מה שניתן לבני האדם על ידי המדע משום שהמדע הזה נשלט על ידי החייזרים ואתם אינכם יכולים אפילו לאתר אותם. בני אדם רוצים ליצור קשר עם החייזרים, אבל כמעט כל מה שיש לבני האדם היום הומצא על ידם. בני אדם חושבים שהם לא יִצרו קשר, אבל למעשה אתם מחוברים כל הזמן לחייזרים. האם באמת יש צורך שתחפשו אותם? אז בני אדם הם חסרי ישע מול כל זה. הם אינם יכולים לפתור את זה. אני רואה את זה כאחת הבעיות הגדולות ביותר של המין האנושי הנוכחי. אז עכשיו דיברתי על זה וסיפרתי לאנשים.

אמרתי שאינני רוצה להתנגד לכביכול מדע, אבל ראיתי את הסכנה האמיתית שהגזע האנושי עומד מולה. היות שאני מציע לכם הצלה בסביבה הזאת, אני צריך לחיות במקום הזה, לנסוע במכוניות ולטוס במטוסים. המדע והחייזרים גם הם תוצרים של היקום. אבל להתפתחות של הגזע האנושי תמיד תהיה ההתחלה שלה והיא תתפתח עד הסוף שלה. זהו חוק. כל מה שעשיתי הוא לספר לכם על אחת מהתופעות של ימינו כדי שהמתרגלים שלי יבינו את היקום בשעה שהם עושים טיפוח. אם אכנס לפרטים אז אנשים רגילים רבים לא יאמינו להם, אז לא אדבר עליהם. התפתחות המחשב היא למעשה דבר מפחיד ביותר עבור האנשים. אתם עלולים להרוס את עצמכם בלי שאפילו תדעו איך נהרסתם. בימינו אנשים מאחסנים נתונים במחשבים ואז מנתחים בעזרתם את התוצאות. עם התפתחות נוספת, אנשים עלולים להשתמש במחשבים כדי לקבל החלטות, וזה יסמן את תחילת הדרך שבני אדם יצייתו למחשבים. המחשבים יחלו אז לשלוט לגמרי באנשים. המחשבים ייעשו אינטליגנטים יותר ויותר ובני אדם יסתמכו על מחשבים יותר ויותר, עד שבסוף הם יישלטו לגמרי על ידי מחשבים. כך השאיפות של האדם ישמשו להרוס את הגזע האנושי.

מתרגל: המאמרים שהמאסטר כותב מתייחסים בדרך כלל לנסיבות ספציפיות. האם זה ישפיע על הבנת הפא שיש לתלמידים מחוץ לסין?

המאסטר: לא, זה לא. זה אותו הדבר. ה"יסודות להתקדמות במרץ" שלי מיועדים בעיקר לתקן כל הזמן את הבעיות שעולות כאשר אתם מטפחים. לגבי איך אתם מטפחים, אתם יכולים פשוט להיצמד ל"ג'ואן פאלון". לא אמורה להיות כל בעיה.

מתרגל: במהלך לימוד פא קבוצתי נראה היה שבנקודה מסוימת בקריאה קלטתי משהו, אבל כשהבנתי את זה עד תומו כבר קראו עוד שתי פסקאות.

המאסטר: זה אינו משנה. המטרה של לימוד הפא היא שתבינו. הבנת הפא היא הדבר החשוב ביותר. כשאתם קוראים את הפא, עליכם להבין את משמעות המילים שאתם קוראים. לכל הפחות עליכם להבין את משמעות פני השטח שלהן. אם אתה אומר "אני שוכח את מה שקראתי הרגע", אל תהיה מוטרד מזה. זו אינה בעיה. פשוט המשך לקרוא. אבל אם אתה אומר "אני אפילו לא קולט מהן המילים שאני קורא ואני פשוט ממשיך לקרוא ולקרוא כשהפה שלי ממלמל והעיניים שלי מסתכלות אבל המחשבה שלי במקום אחר", אז זה לא יעבוד, ולא תשיג את המטרה של הטיפוח.

מתרגל: מדוע אסכולת הבודהא שמה כה הרבה דגש על קשרים גורליים?

המאסטר: למעשה, כולם שמים דגש על קשרים גורליים. יש אמיתות רבות לגבי היקום שאינני יכול לספר לכם עליהן, משום שהן [קשורות] לאלוהויות, ואני אינני רוצה שתחשבו על אלוהויות עם חשיבה אנושית. בני אדם חושבים שהם יכולים להגיע לממלכות שמימיות כל עוד הם יטפחו את עצמם בדתות. הם חושבים: "כל עוד אכבד אותה ואפעל בהתאם לתורה שלה, אז היא תדאג לי". למעשה אתה בכלל אינך מבין אותה. בעבר היה קשה ביותר לטפח כלפי מעלה. ברגע שנפלת למטה, הם לא יכלו לתת לך לעלות חזרה למעלה ולא משנה מה. פשוט אסור היה לך לעלות חזרה למעלה, משום שהם חשבו שאתה אינך נקי כמותם, ושאתה תזהם אותם לא משנה איך אתה מטפח את עצמך. אבל היום זה השתנה. כולכם יודעים שהחל מהמקור הכי מקורי לא רק שאנחנו נעשים טובים יותר, אלא שגם נתעלה מעל כל דבר של העבר, ונגיע למצב שהוא מעבר לתקופה ההיסטורית הטובה ביותר שהייתה ביקום (מחיאות כפיים).

מתרגל: לתלמידים רבים אין תחושה שהם מטפחים ברמה שמעבר לשלושת העולמות (צ'וּ-שְה-גְ'יָאן-פָא). האם יהיה מספיק זמן עבורם לטפח לשלמות?

המאסטר: היות שקיבלת את הפא, כל מה שעליך לעשות הוא לטפח ללא דאגות. לא הייתי מציע הצלה לולא היה מספיק זמן. למעשה, הדאגה הגדולה ביותר שלי אינה הזמן, אלא אם תוכלו לטפח בדאפא כל הדרך עד הסוף. לגבי התחושה ההיא, כמה מכם הגיעו לרמה די גבוהה אך לא חשתם דבר. אי אפשר לאמוד באמת את הרמה של אדם באמצעות תחושות פיזיות. למה שווה התחושה הזאת? יש אנשים שבכוונה לא מאפשרים להם לחוש דברים משום שהם הגיעו מרמות גבוהות. אם הם יחושו אפילו קצת, זה ישבור במידה מסוימת את החוק הנוגע לאשלייה והתעוררות, ואז הם עלולים לא לחזור אף פעם למיקומים המקוריים שלהם. זה משום שעליהם לעמוד באמות מידה גבוהות. אחרים יכולים לראות דברים ועדיין לחזור, בעוד שלאנשים אלה לא מרשים לראות, וגם לא לחוש תחושות פיזיות. אפילו מעט שבמעט ימנע מהם לחזור למיקומים המקוריים שלהם. זו האמת, הלא כן?

מתרגל: כשקראתי את הספר של המאסטר "הונג יין", ההוד ההירואי של המאסטר הנכבד כה נגע ללבי שדמעות זלגו מעיניי. חשתי בחוזקה את החמלה האדירה שלא ניתן לתארה במילים (מחיאות כפיים). זו תהיה החרטה הנצחית שלי אם לא אוכל לגמול למאסטר.

המאסטר: למעשה אין על מה להתחרט. לא היה לכם קל להשיג את הפא. כל מה שאתם יודעים הוא שנראה שמישהו במקרה סיפר לכם על הפא ואז השגתם אותו. למעשה זה היה משהו שהיה חבוי עמוק בלבכם, כמו תקע חשמלי. ברגע שהוא מחובר, אתה מגיב לזרם החשמל. אבל יש אנשים שאצלם התקע הזה אינו עובד כבר, משום שהוא התכסה באבק ולכלוך. אף שהתקע מחובר, אין זרם חשמלי. אנשים רבים איבדו את חייהם בעבר כדי שהם יוכלו להשיג את הפא. הם טיפחו בעבר ועברו הרבה מצוקות בטיפוח.

מתרגל: אם ילדים אינם עושים טיפוח, מה יקרה איתם כאשר הוריהם ישיגו את השלמות בטיפוח?

המאסטר: בהתחשב במצבך הנוכחי אינני יכול לומר שיש לך החזקה לזה. זאת הרמה הנוכחית שלך. אבל אם אתה חושב על זה מרמה גבוהה יותר, אז זאת החזקה. אינך יודע אפילו אם תוכל להשיג את השלמות – מדוע יש לך כל כך הרבה החזקות מיותרות?

האם חשבת על זה: איך זה יכול להיות שכאשר אתה מטפח עד השלמות אתה פשוט תתכחש ותתנער מהאחריות לכל החובות שהיית חייב תקופת חיים אחר תקופת חיים, ולכל הטובות שקיבלת והחשבונות הישנים שצברת? מה ששילמת חזרה הם רק החובות הרגשיים, לא שילמת חזרה את החלק החומרי של החובות האלה. אז איך תוכל להשיג את השלמות? אני איישב את כולם, ואעשה עבורך דברים רבים. רק חשבו על זה: צריך ליישב את כל הטובות ואת כל החשבונות הישנים שלך. אבל כיצד? ראשית, אם תהיה מסוגל להגיע לשלמות, הממלכה השמימית שלך אינה יכולה להיוותר ריקה. האם בודהות אינם מדברים על הצלת כל הישויות החיות? יהיו ישויות חיות בממלכה השמימית שלך. ייתכן מאוד שהם יהיו החיים שפעם גרמת למותם, או שהיית חייב להם חובות, או שהייתם חברים קרובים. צריך ליישב עבורך את שני הסוגים של הקשרים הקארמתיים – הטובות הישנות והחשבונות הישנים. אז ישויות חיות רבות עשויות להפוך לישויות החיות בממלכה השמימית שלך.

כל הטובות הישנות והחשבונות הישנים צריכים להיות מיושבים עבורך, אז האם לא צריך גם לטפל בקשרים הקארמתיים הנוכחיים שלך? האופן שבו אָתן, הנשים, מתייחסות ליקיריכן… זה ממש משפיע על הטיפוח שלכן. וַתרו על ההחזקה והתקדמו בטיפוח. למעשה, לא משנה כמה קשה לכן לוותר על הרגשות שלכן למישהו, עליכן [להשיג את זה] עד הזמן שבו תעזבו את העולם. לכמה מכן אולי אין עוד שנים רבות, ואתן עשויות לעזוב יום אחד בקרוב. אז בכל מקרה תצטרכו לוותר על זה. אם תוכלו להגיע לשלמות, אז המאסטר שלכם יודע את מי אתם רוצים להציל. אבל אינכם יכולים לקחת את זה כהחזקה ולהחזיק בזה באופן אחר.

מתרגל: מישהו שטיפח טוב למדי אמר פעם את הדבר הבא: "להיות עם כוונה זה גם כן חלק מלהיות בלי כוונה". הרגשתי קצת מבולבל.

המאסטר: האין זאת הפרעה? אל תחשוב על זה אם זה אינו משהו מהפא שאני אמרתי. אפילו אם זה משהו שאמר תלמיד המטפח בדאפא, ייתכן שזה משהו שהוא הגיע להבין במצבים השונים שלו וברמות שונות. זה יכול להיות נכון או לא נכון. אל תדאג לגבי זה, ופעל בהתאם למה שאני לימדתי. מקד את מחשבתך בפא, ושלא תהיה לך החזקה למה שאחרים אומרים.

לכולם צריך להיות ברור שהוראת הפא והצעת הצלה לבני אדם אינם קשורים לעניין של כוונה או אי-כוונה. ישות רגילה אינה יכולה להבין את זה. יתר על כן, מה שנעשה [עבורכם] אינו מתבטא כאן בקרב בני האדם. אמרתי לכם בעבר שהעולמות השמימיים של בודהות הם עשירים ומגוונים ביותר. הם אפילו עוד יותר מפוארים, אחרת מי ירצה להגיע לשם? זה אינו כמו שבני האדם מדמיינים. בעיני הבודהות, הטאואים והאלוהויות דברים רבים שבני אדם עושים הם מכשולים המונעים מהם בצורה חמורה להגיע לעולמות השמימיים של בודהות. אז כל אלה הן החזקות של כוונה. אבל להציע הצלה לבני אדם הוא עניין אחר. בנוסף, אומר לכם שהצלת בני אדם אינו הדבר היחיד שאני עושה. זה רק חלק ממה שאני רוצה לעשות, אז ישנן סיבות אחרות. אמחיש את הרעיון. נגיד שהיקום הזה עומד לקרוס. אלוהות מסוגלת לעצור את זה, אך היא אינה עושה דבר בעניין. האם תגידו שיש לה כוונה אם היא מתערבת ושהיא באי-כוונה אם היא לא? אני מסביר את העקרונות של רמה גבוהה מאוד בשפה אנושית, אבל ברמה כה גבוהה זה לגמרי שונה. המושג האנושי של "עם כוונה" אינו יכול לתאר רמה גבוהה יותר או רמה של בודהות.

מתרגל: קיים קשר בלתי אמצעי בין הר טאי לביני ויש לי שאלות רבות לגבי זה. האם המאסטר יוכל לעזור לי לפענח חלק מהמסתורין?

המאסטר: לא, אני יכול להסביר רק ענייני טיפוח למטפחים. אני אחראי לכך שתשיג את השלמות. לא תוכל להשיג אותה אם יש לך החזקה למה שחווית במהלך תקופות החיים הקודמות שלך. אם אסביר לך אותם זה רק יחזק את ההחזקה שלך.

מתרגל: יש לי לפעמים כעין שאיפה להיות סייע או ראש של מרכז סיוע. זו החזקה חזקה, אז האם אני במצב של עם-כוונה?

המאסטר: למעשה, רבים מהסייעים שלנו לא נבחרו לתפקיד. מה שקרה זה שהם קיבלו את הפא ולא היו אחרים שתרגלו באזור שלהם, אז הם קיבצו קבוצה של אנשים שילְמְדו, ובאופן טבעי הם הפכו לראשי מרכזי סיוע או סייעים. ראש מרכז סיוע אינו משהו הייחודי לדאפא שלנו. זה רק תואר של אנשים רגילים. בעבר, סניף של "אגודת המחקר של הצִ'יגוֹנְג" היה נקרא "מרכז". כולם נקראים מרכזי סיוע.

זה דבר טוב שאתה רוצה לעשות משהו בשביל אחרים, אבל זה אינו דבר טוב אם אתה רוצה לעשות את זה כדי להיות הראש. אין תפקידים רשמיים לאנשים וגם אין תשלום. אין שום דבר בכלל. אני יודע שאתה רוצה לעשות משהו למען אחרים. אתה יכול לעשות את זה בכל פעם שהנסיבות מאפשרות. גם בלי תואר אתה יכול לעשות דברים עבור אנשים מתוך ההתלהבות והמסירות שלך. באזורים רבים יש כעת אנשים רבים הלומדים את הדאפא. זוהי התוצאה של הפעילויות הרבות להפצת הפא שהמתרגלים שלנו עשו.

מתרגל: בזמן שאנחנו יושבים כאן ומקשיבים לך מלמד את הפא, האם הגופים שלנו בכל שאר הממדים עושים אותו הדבר?

המאסטר: האם אינני משנה את גופך החל מהמקור המקורי ביותר שלך? מדוע זה עדיין מדאיג אותך? (מחיאות כפיים) בממד הזה אתה רק מקשיב לפא והשינויים הם קטנים. אבל השינויים האמיתיים מתרחשים בממדים אחרים.

מתרגל: בכל פעם לפני שאני בא לוועידת פא, אני נתקל במכשולים ומצוקות. האם הם נגרמים בגלל הקארמה שלי או מפני שעשיתי משהו לא נכון?

המאסטר: חפש בתוך עצמך פנימה בכל פעם שיש לך בעיות. מצוקות אינן מתרחשות במקרה. הן לבטח נועדו כדי להיפטר מהחזקות מסוימות שלך כך שתוכל לשפר את עצמך.

מתרגל: מאז שהתחלתי ללמוד את הפא חשתי שעשיית או אי-עשיית דברים אנושיים כבר איננה שאלה חשובה. איך אוכל לדעת אם עדיין יש לי החזקה לעשות דברים מסוימים?

המאסטר: אסביר לכם את זה עוד. כשאתם מטפחים בקרב אנשים רגילים אתם חייבים לנסות את מיטבכם לטפח בשעה שאתם מתאימים לאופן החיים של האנשים הרגילים. מה שכרגע אמרתי מקיף תחום נרחב: המזון, קורת הגג והתחבורה שלכם, כמו גם העבודה והלימודים שלכם – הכול כלול בכך. אתם חייבים לטפח כשאתם מתאימים את עצמכם לאנשים הרגילים במידה הרבה ביותר. אל תלכו בעקבות הדוגמה של המטפחים של העבר. ברגע שהם היו מתחילים לטפח, היה נראה שהם ראו דרך האשליה של העולם האנושי: "אני אעזוב את עולם החולין". אני מבקש מכם לטפח בקרב אנשים רגילים. בנוסף, אומר לכם שכל דבר שאתם עושים עליכם לעשות אפילו טוב יותר מבעבר. זה משום שכאשר הפא החל להיות מופץ, לקחתי בחשבון איך האנשים של ימינו – שיש להם עבודה ולוח זמנים צפוף – יוכלו לעשות טיפוח. אז אתם לבטח לא תפגרו מאחור או תחמיצו משהו כשתשתמשו בזמן הפנוי שלכם לטפח וללמוד את הפא. מה שאני רוצה שתיפטרו ממנו הן ההחזקות שלכם, לא הדברים החומריים שלכם. אם הדבר השני היה נכון, אז אלו שמקבצים נדבות ברחובות היו הופכים להיות מטפחים ברמות גבוהות. אבל זה אינו כך. מה שצריך לסלק הוא חשיבה אנושית, ההחזקות שאינכם רוצים להניח להן.

אמרתי שיכול להיות שהבית שלך בנוי מלבני זהב אבל זה לא משנה לך, אינך מתייחס לכסף כיְקר-ערך כמו לחייך ואין לך תאוות בצע חזקה. אם יש לך משהו כזה, אז ניחא, משום שזה שם בחיים שלך וזה לא משנה לך. אם אתה מסוגל לעשות את זה – כלומר, אם אתה מסוגל לסלק את ההחזקה – אז זה לא משנה מה יש לך. אם לא קיימת אצלך ההחזקה אבל אנשים מתייחסים אליך היטב ומתעקשים להציע לך תפקיד ניהולי, אז קח אותו. זה לא משנה. אם העסק שלך מתרחב ונעשה גדול ואתה מרוויח המון כסף, אז ניחא. זה לא משנה. אתה יכול לטפח לא משנה באיזה מעמד חברתי אתה נמצא. אתה חייב לא ללכת לקיצוניות. בעבר היו אנשים מסוימים שהפסיקו לעשות כל דבר ברגע שהם קיבלו את הפא האמיתי והחלו לטפח. זאת אינה הדרך הנכונה לעשות את הדברים. שיטת הטיפוח שלימדתי אתכם היא מהסוג [שאני מתאר]. לאנשים המטפחים בדאפא לבטח יהיו ההחזקות של אדם רגיל לפני שהם ישיגו את השלמות. כיוון שכך, הם יכולים לבצע את העבודה של אנשים רגילים ובמידה מסוימת יהיו להם רגשות רגילים.

מתרגל: הבחנתי בהחזקה שכנראה יש לי אבל לא הצלחתי להיפטר ממנה. האם ניתן שהיא תובא אל פני השטח באמצעות גונג כמו ההחזקה לבשר?

המאסטר: מדוע אינך נפטר ממנה עכשיו כשזיהית אותה? כמובן, לא ניתן לעשות זאת בִּן-לילה, וזה חל על כולם. אבל אם תרסן את עצמך באופן קבוע ותדרוש מעצמך לפעול אפילו טוב יותר, אז האם לא תשיג זאת בהדרגה? אבל אם תאמר: "המורה אמר שאנחנו יכולים לעשות את זה בהדרגה אז בוא נעשה את זה לאט לאט", אז אינך מתקדם במרץ ובעוז כלפי מעלה, ואינך אחראי כלפי הטיפוח שלך. מהות העניין היא איך אתה מנהל את עצמך כמתרגל בזמן שאתה מטפח. אני חושב שאם באמת תוכל לנהל את עצמך באופן הזה, אז כל שאר הדברים ייעשו קלים להבנה.

מתרגל: במהלך ועידת הפא הזאת מתרגלים מסוימים דיברו על חיפוש קשיים פיזיים כאמצעי לסלק קארמה.

המאסטר: זה אינו נכון, זה מוטעה. אינך יכול לחפש קשיים ולתכנן בעצמך את הטיפוח שלך ואת סילוק הקארמה שלך. זה לא יעבוד. אם תעשה כך אתה תשבש את מערכת הטיפוח שתכננתי עבורך. לפיכך כל מה שעליך לעשות הוא לקרוא את הספר, לקרוא את הפא, ולטפח את עצמך. חפש פנימה בתוך עצמך כל פעם שאתה נתקל בבעיות. זה מספיק אם תעשה עבודה טובה יותר בעבודתך ותהיה תלמיד טוב יותר בבית הספר (מחיאות כפיים).

מתרגל: ככל שאני מטפח יותר, כך נראה שהמושגים האנושיים הרגילים שלי נעשים חזקים יותר – עד כדי כך שאינני יודע אפילו אם הנני מטפח.

המאסטר: אומר לכולכם שבטיפוח, אם אתה מסוגל לחוש בהחזקות שלך בצורה יותר ויותר ברורה, זה אינו צעד אחורה, זה צעד קדימה. אדם רגיל אינו יכול לזהות דברים כאלה, אבל לך יש היכולת לזהות אותם בצורה ברורה. אפשר באמת לומר שטיפחת טוב למדי, אז איך זה שבזמן הנוכחי קשה כל כך לסלק חלק מההחזקות שלך? זה משום ששיטת הטיפוח שנתתי לכם הופכת את זה לבלתי אפשרי עבורך להיפטר מההחזקות שלך בבת אחת. הן מסולקות בשכבות – הן מופחתות שכבה אחת בכל פעם. כיוון שכך, יהיו לך החזקות אנושיות מסוימות כדי שתהיה מסוגל לחיות בקרב אנשים רגילים, תוך שאתה מטפח ומתקדם בהדרגה. אחרת, בלי ההחזקות האלה, לא היית מסוגל להמשיך להתקדם, והטיפוח שלך היה מסתיים ולא היית מסוגל להישאר בקרב אנשים רגילים. אז זאת שיטת הטיפוח של הדאפא.

מתרגל: כשאני קורא את "ג'ואן פאלון", אחרי שאני מסיים לקרוא הרצאה אני חוזר אחורה כדי לחזור על כמה משפטים וללמוד בעל-פה חלק מהתוכן. האם זה בסדר לעשות כך?

המאסטר: זה בסדר, אבל אומַר לכולכם שהדרך הטובה ביותר היא לקרוא מההתחלה ועד הסוף שוב ושוב.

מתרגל: אין מעבר משנה מתחת לעין הימנית. האם זה קשור לפא?

המאסטר: זוהי צורת קיום שהפא יצר עבור הישויות החיות ברמה הזאת. זוהי גם התבטאות ברמה אחת. זה ישתנה ברמה גבוהה מאוד. ברמה ההיא העין תוכל בבת אחת לחדור ולראות רמות רבות של ממדים. היא תוכל לראות דברים מהמאקרוקוסמוס למיקרוקוסמוס. היא יכולה גם לראות את הקיום של ישויות חיות מורכבות יותר, ושל ממדים מורכבים יותר. ישויות חיות של ממדים גבוהים אינן עושות דברים רעים באותו אופן שבני אדם עושים דברים רעים, אז הצורה הזאת של עין ברמה הזאת לא תעבוד שם. אז העיניים אכן משתנות בכל רמה. האם לא אמרתי לכם לפני רגע שהגופים הפיזיים האנושיים מתבטאים בצורות שונות בכל רמה? שינויים יכולים להתרחש אפילו בצורה החיצונית השטחית. ברמה מסוימת, למשל, תירָאה על כל הפנים עין כמו זו של שפירית – שבתוכה יש אין-ספור עיניים. זה עשוי לקרות. במשך תהליך הטיפוח, ההתבטאויות השונות ברמות השונות הן מסובכות ביותר. אינני רוצה לספר לכם על הדברים האלה. במילים אחרות, אינכם צריכים לפתח אליהם החזקה. אילו הייתם רואים את הדברים האלה בכל רמה, הייתם מפתחים אליהם החזקה לשארית חייכם, וכתוצאה מכך לא הייתם מסוגלים לנוע שוב למעלה בטיפוח שלכם. אתם תהיו קשורים אליהם ותחשבו עליהם כל הזמן – "הם פשוט נהדרים!" אז זה אינו מורשה. אין מעבר משנה כאן ברמה מאוד נמוכה בטיפוח משום שבני אדם נוטים להשתמש בעין הזאת כשהם יורים באחרים בנשק חם. זה כך גם כשיורים חיצים. בקיצור, העין הזאת משמשת תמיד לעשיית מעשים רעים. יש גם סיבות אחרות כמובן, אז אי אפשר לפתח אותה ל"עין אמיתית" עם חוכמה.

מתרגל: בכל פעם שאני עושה את תרגיל הישיבה, הראש שלי מתנודד מצד לצד וקדימה-אחורה.

המאסטר: זאת תופעה טבעית לגמרי. רבים מכם יודעים שכאשר המעגל השמימי המרידיאני עומד להיפתח, לא משנה אם זה המעגל השמימי הקטן או הגדול, כל עוד הצורה הזאת של מעגל שמימי פתוחה, הראש יתנודד. אם תעלת האנרגיה תנוע אחורה, אז הראש ייטה אחורה. כשתעלת האנרגיה נעה קדימה, הראש ייטה קדימה. כשהיא נעה אחורה, הראש ייטה אחורה. זרם האנרגיה דוחף את הראש להתנודד. אם המעגל השמימי של המאו-יואו פתוח, אז הראש יתנודד מצד לצד. כשהאנרגיה דוחפת לצד הזה, אז הראש ייטה לצד הזה. כשהאנרגיה דוחפת לצד ההוא, אז הראש ייטה לצד ההוא. אבל אין עליך ללכת עם האנרגיה ולנדנד את הראש שלך. זאת תהיה החזקה, תחושה של התרגשות. אז עליך לנסות את מיטבך להישאר ללא נוע. אף בודהא או טאו אינו מנדנד את הראש שלו, נכון? אני לא חושב כך. סוג כזה של תופעה יתרחש בשלב ההתחלתי של עשיית התרגיל. עליך לעשות את מיטבך לא ללכת עם התנועה שלו.

מתרגל: אני חושב להמליץ לעיתון לפרסם ביוגרפיה קצרה של המאסטר. האם זה הולם?

המאסטר: לא, אינני רוצה לדבר על הדברים האישיים שלי, וגם אתם אינכם צריכים לעשות זאת. ביוגרפיה קצרה ופשוטה מאוד שלי הוּסְפָה ל"ג'ואן פאלון" כי אנשים רצו לדעת מי אני. אפילו את זה ביקשתי שיסירו. מה שלימדתי אתכם זה את הפא, וכל מה שעליכם לעשות הוא רק ללמוד את הפא הזה. אל תתעניינו ברקע שלי. פשוט לִמדו את הפא הזה, והוא יאפשר לכם להשיג את השלמות (מחיאות כפיים)

מתרגל: יש מתרגל שעובד בחברה. מה אם הבוס שלו מבקש ממנו לשקר למען החברה?

המאסטר: כבר דיברתי על הנושא הספציפי הזה. לא משנה מה תעשה, עליך לטפח את עצמך. להתמודד עם זה אמור להיות קל. אם אינך יכול להימנע מזה לגמרי, אז זה לא ייחשב לאשמתך. אבל אם אתה מטפח אמיתי, אז דבר כזה צריך בהדרגה להתרחש פחות. כמו כן אתה יכול להפעיל שיקול דעת כשאתה מבצע את העבודה הספציפית. יהיה עליך להתמודד בעצמך עם הנסיבות הספציפיות. אינני יכול לומר לך מה לעשות בנסיבות האלה, אחרת לא יישאר עבורך שום דבר להבין.

מתרגל: בעותקים פיראטיים של הספר סמל הפאלון מוקם לפני התמונה שלך. האם יש בעיות כלשהן עם הספרים האלה?

המאסטר: ספרים פיראטיים נפוצים מאוד היום. זה נכון שספרי הדאפא שלי מדברים על עקרונות גבוהים, אך ניסיתי את מיטבי לדבר עליהם מנקודת מבט אקדמית. הדברים המלוכלכים והמזוהמים, הדברים הפורנוגרפיים בחברה – דברים שאין יותר פורנוגרפיים מהם, ושמלמדים אנשים לעשות דברים רעים – הדברים המבולגנים ההם מכילים את כל זה, ועדיין את הספרים האלה מותר להוציא לאור. הספר שלנו מלמד אנשים כיצד להיות אנשים טובים, ועם זאת לא מרשים להוציא אותו לאור. מה המוזר בזה? חִשבו על זה: כאשר יש מאה מיליון אנשים הלומדים את הדאפא, לממשלה יכול היה להיות רווח כספי משמעותי מהכנסות מס. היות שאסור להדפיס את הספר שלנו, עותקים פיראטיים הם נפוצים. כמובן שאין הכנסות ממסים מספרים פיראטיים, וכך הממשלה לא מרוויחה מהם הכנסה. משהו לא מסתדר פה.

באשר לספרים הפיראטיים, הנה מה שאני חושב שצריך לעשות. היות שאיננו יכולים למצוא מאיפה הם מגיעים, מה עלינו לעשות? אל תקנו את הספרים האלה שהעימוד שלהם נעשה מחדש, משום שבטוח יהיו בהם שגיאות. כולם יודעים שקשה מאוד להגיה את הספר לפני ההדפסה; היות שזהו הפא, יש הפרעה דמונית. וישנה גם קארמת המחשבה של בני אדם, הגורמת לצרות, אז זה קשה ביותר לעשייה. עובדי בית הדפוס אינם מתרגלי דאפא, אז רוב הסיכויים שהם לא יוכלו לעשות את זה היטב. כשהספר יָצַא לאור בעבר על ידי הוצאה לאור רשמית בסין, ההגהה נעשתה על ידי המתרגלים שלנו. לפיכך, ספרים פיראטיים לבטח יכללו שגיאות, ויהיו בהם מילים חסרות או אפילו עמודים חסרים או שאינם במקום. אז אל תקנו אותם. אתם יכולים לקנות ספרים רק אם הם הודפסו מלוח לייזר שצולם מהספר המקורי שלנו, משום שבמקרה הזה הם לא שינו את התוכן של הדאפא.

מתרגל: מדענים גילו שמהירות ההתרחבות של היקום, שהייתה בירידה, לפתע התגברה ואף נעשית מהירה יותר. המדענים תוהים איזה כוח דחף את זה.

המאסטר: היקום המוכר לבני אדם באמצעות צפייה בטלסקופים גם הוא משהו המורכב משכבת פני-השטח של החלקיקים, המורכבת ממולקולות. אז הוא עדיין בתוך הטווח של הממד הזה. ובאשר לתנועה של היקום הזה, כמובן, כולם יודעים שכדור הארץ מסתובב סביב השמש ושאלקטרונים מסתובבים סביב הגרעין; אובייקטים הם בתנועה. אבל במציאות יש אפילו צורות גדולות יותר של תנועה. מדענים גילו לפני כמה שנים שכדור הארץ כאילו נושם – מתרחב ומתכווץ. כדור הארץ שלנו עשוי ממולקולות. אז מנקודת המבט של ישויות חיות שתרכובותיהן מיקרוסקופיות וקטנות יותר, או מתוך התרכובות של ישויות חיות הקיימות בתוך כדור הארץ, האם כדור הארץ אינו יקום? האם המולקולות המרכיבות את כדור הארץ אינן גופים שמימיים? גם הן שכבה של היקום. אז חִשבו על זה, איך היא התנועה שלהן? האין זה אותו סוג של תופעה שהמדענים של היום צפו ביקום? לגבי פתאומיות ההאצה או ההאטה במהירות, יש לזה סיבות אחרות. כמובן, סיפרתי לכם שתיקון הפא התעלה על כל הזמנים וגם על כל הממדים, אחרת הוא לעולם לא היה מצליח אפילו אם משתמשים בתקופת חיים שלמה.

מתרגל: לפעמים המחשבה שהייתה לי כשעשיתי משהו רע עולָה במחשבתי. אני מרגיש שאני לא באמת ראוי לתרגל בדאפא.

המאסטר: אל תוותר. להפך, זה דבר טוב אם אתה מסוגל לקלוט את ההפרעה מהדברים האלה. כלומר, אתה יכול לחוש שהדברים האלה אינם אתה. כל עוד אתה מרסן אותם ומתגבר עליהם, אתה למעשה מסלק אותם. אם אינך חושב על שום דבר ומופיעה מחשבה רעה, והיא הגיעה מעצמה, אז זאת קארמת מחשבה המפריעה לך. היא מנסה למנוע ממך לעשות טיפוח-תרגול באמצעות כך שהיא גורמת לך להרגיש שאינך ראוי לתרגל את השיטה; זה מתרחש משום שכל האובייקטים הם חיים. כלומר, הקארמה נוצרה במחשבתך, אז יש לה קשר ישיר למחשבה שלך והיא יכולה להקרין את עצמה לתוך המחשבה שלך. היא גורמת לך לחשוב שאלו הן המחשבות שלך, אבל הן לא.

מתרגל: אנחנו מתרגלים מאוסטרליה. האם זה היה מוטעה מצדנו לבוא לוועידת הפא הזאת בקנדה?

המאסטר: לגמרי לא. איך זה יכול להיות מוטעה מצדכם לבוא כשאתם מעוניינים לבוא בשביל הפא? המאסטר רק מודאג שלא יהיה לכם מספיק זמן כדי לטפח את עצמכם באמת.

מתרגל: כשאני מסתכל אחורה על המבחנים שחוויתי, אני מגלה שעברתי אותם רק באופן שטחי ולא באמת עמוק בלבי.

המאסטר: העובדה שאתה מסוגל לקלוט את זה ולשנות את עצמך באופן יסודי, שאתה מסוגל להתבונן לאחור על המצוקות שעברת ולגלות החסרות, אומַר לך, זהו טיפוח! בפרט שגילית שלא טיפחת מספיק טוב ואתה מנסה להתקדם יותר במרץ. זה מצוין.

מתרגל: ראיתי שמרכזי סיוע שונים מציעים סיכות פאלון גונג זה לזה. כמו כן, כל המתרגלים לבשו את אותו בגד תרגול צהוב. זה מזכיר לי דברים שהתרחשו בזמן "מהפכת התרבות".

המאסטר: נראה ש"מהפכת התרבות" הותירה בך רושם עמוק. אבל ההבדל הוא ש"מהפכת התרבות" דגלה בזכות למרוד, בעוד שאנחנו איננו מקדמים מרד. אנו מבקשים מכם להתייחס לאחרים בטוב-לב ולהיות אנשים טובים.

באשר לבגדי התרגול, ובכן, אמרתי להם שכאשר יש פעילות קבוצתית ונדרש ללבוש בגד אחיד, אז אפשר ללבוש אותו אם רוצים. אני באמת אינני יודע איפה מייצרים את הבגדים האלה. נראה שאזורים שונים ייצרו אותם לעצמם. כשהם רצו לעשות את זה הם כנראה הזמינו כמה חליפות תרגול והם לובשים אותן ביחד, כמו חליפות ספורט. אבל אינני חושב שעליכם ללבוש אותן לתרגול היומי שלכם. ראשית, זה ייראה לאחרים דתי. שנית, כשאתם מתרגלים עם חליפות התרגול, אנשים שאינם לובשים אותן אבל רוצים ללמוד את התרגילים ירגישו בחוץ. אז אל תלבשו אותן בתרגול היומי. זה בסדר ללבוש אותן בזמן פעילויות קבוצתיות אם זה נדרש.

מתרגל: המאסטר הנכבד אמר שאי אפשר להשיג את השלמות אם אינך אוהב את האויבים שלך. עברה שנה, ועדיין אינני מצליח לעמוד בדרישה של המאסטר הנכבד ולסלוח על האנוכיות והצביעות של אנשים אחרים.

המאסטר: אתה מפספס את הנקודה שלי. חשבו על זה כולכם: בני אדם הורסים את עצמם עם האנוכיות והצביעות שלהם. האם אין הם מעוררי רחמים? הם אנוכיים וצבועים. כשהם יותר ויותר עושים דברים מרושעים, מה שהם עומדים בפניו הוא הרס. בניגוד לכך, מה שאתה משיג [כשאתה עושה טיפוח] הם דברים יותר ויותר טובים, ואתה מטפס גבוה יותר ויותר. האם אינך מרגיש רחמים כלפיהם? אבל אנוכיות וצביעות בפני עצמן אינן משהו לרחם עליו. בני אדם זה עניין אחר, אז עליך לסלוח להם. נוסף לכך, אלה שבני אדם מחשיבים כ"אויבים" אינם יותר מאויבים של בני אדם. חשבו על זה: הם אינם האויבים של מטפחים. אתם אמורים להתעלות על אנשים רגילים. האם אלוהות יכולה להתייחס לבני אדם כאויבים שלה? אדם המתעלה על אנשים רגילים גם הוא אינו יכול להתייחס אליהם כאויביו. לכן אני אומר לכם שלא תוכלו להשיג את השלמות אם לא תאהבו את האויבים שלכם (מחיאות כפיים). הישויות הרעות הפוגעות בדאפא הן היוצא מן הכלל.

מתרגל: תלמידי דאפא מ-48 אזורים של 25 פרובינציות, ערים ואזורים בסין שולחים דרישת שלום חמה למאסטר בשם כל תלמידי הדאפא מהאזורים שלהם.

המאסטר: תודה לכולכם (מחיאות כפיים).

מתרגל: תלמידי דאפא מ-16 מדינות שולחים דרישת שלום חמה למאסטר בשם תלמידי הדאפא מהמדינות האלה.

המאסטר: אני מודה לכולכם (מחיאות כפיים)

מתרגל: האם המאסטר יוכל בבקשה לבצע סדרה של מודרות גדולות של בודהות אחרי שהוא יסיים?

המאסטר: לבצע את המודרות הגדולות של בודהא? אין זה כך שאינני יכול לבצע אותן עבורכם. אני בהחלט יכול. אבל מעתה ואילך, אנא אל תגישו בקשה כזאת בהזדמנויות אחרות, משום שזה יהיה קשה לרבים מהמתרגלים שלנו להבין את המשמעות האמיתית של המודרות הגדולות של בודהא. אל תתייחסו אליהן כאל הופעה שהמאסטר מציג. אם תתייחסו אליהן כך, זה יעציב אותי. לא אבצע את המודרות אם בני אדם אינם מבינים את המשמעות האדירה שלהן. ודאו שאתם שמים לזה לב.

בסדר, אבצע סדרה של מודרות גדולות של בודהא.

ועידת הפא שלנו עומדת להסתיים, משום שהרצאת הפא שלי היא החלק האחרון.

אני יודע שהמתרגלים הוותיקים שלנו נעשו יותר ויותר בשלים. כשאני רואה את זה, זה ממש משמח אותי. אתם יכולים להבין את הפא מנקודת המבט של הפא ובאמת לנהל את עצמכם היטב כמטפחים. עובדה זאת כשלעצמה ייצבה באופן חזק ומוצק את הצורה של הדאפא בעולם הרגיל. דבר אינו יכול להרוס אותה. היא מוצקה כסלע (מחיאות כפיים).

מה שאדם רוצה לעשות במחשבתו ובלבו, אף כוח חיצוני אינו יכול להפריע לזה. כמובן, אני מבקש מאנשים לעשות דברים טובים וכולכם עושים טיפוח. ראיתי את ההשפעה של הנחישות היציבה והמוצקה-כסלע של המתרגלים. בה בעת יש גם אנשים היושבים כאן שאינם יודעים הרבה על הדאפא. ויש אחרים, שבאו לוועידה הזאת מסיבות אחרות. לא משנה אם אתה עיתונאי, סוכן חשאי, או כל דבר אחר שאתה אולי עושה, אינני חושב שאי פעם נתקלת במשהו כזה בכל חייך. מה שלימדתי אינו משהו שאדם רגיל מסוגל לדבר עליו משום ששום דבר מזה אינו מגיע מידע אנושי. לא תוכל למצוא את זה גם אם תחפש בכל הספרים, בין שהם מפה או מחו"ל, עתיקים או מודרניים. אמנם יש ספרים מסוימים על טיפוח, אבל אף אחד מהם אינו אומר את הדברים במפורש והסודות האמיתיים אינם נחשפים, אז אי אפשר להשתמש בהם כמדריך לטיפוח של האדם. היו אנשים ספורים ביותר בתקופה הזו של הציוויליזציה האנושית שהיו מסוגלים לחשוף את כל מה שיש לדעת על טיפוח אמיתי. אינני משווה אותם אליי – אינני רוצה לעשות את זה. אבל מה שאני סיפרתי לכם הוא באמת משהו שלעולם לא תשמעו שוב (מחיאות כפיים).

חיי האדם אינם ארוכים, ואנשים בוחרים את הנתיב של עצמם. אנשים מחליטים באיזה אופן הם ילכו בנתיב של עצמם, ואף אחד אינו כופה את זה על האחר. אנשים כאן חושבים שהפא הזה טוב. הם מרגישים טוב לגביו, אז הם מתרגלים ומטפחים. אז כל אחד צריך לשים את עצמו במצב שבו הוא עוצר לחשוב לשם מה הוא חי, ועבור מי הוא חי. אתה עלול לתת להזדמנות לחמוק, וזה יהיה הפסד שלא ניתן להשיבו ולא משנה כמה כאב או חרטה תחוש לעד לאחר מכן. לא משנה איך ומדוע נכנסת לכאן היום, זה אולי דבר המוביל אותך אל הפא (מחיאות כפיים).

כשאני, לי הונג-ג'י, לקחתי את זה על עצמי, עשיתי זאת רק אחרי שהקדשתי מחשבה מעמיקה לאחריותי כלפי המין האנושי ולחברה בכלל. אילו היה זה מקור לאכזבה לחברה ולאנשים, לעולם לא הייתי עושה זאת, ולא היו כל כך הרבה אנשים הלומדים את הפא. העובדות מראות שלא הבאתי צרות לחברה. להפך, דברים רבים שהם מושחתים נחשפו מולי ומול הדאפא, ולפיכך הם תקפו אותי ואת הדאפא. אינני אחראי לזה. אני מבקש מאנשים לעשות דברים טובים. אין שום דבר מוטעה בזה כלל וכלל. זה גם אינו מוטעה שאני מבקש מאנשים להשתפר. בדיוק משום שמה שהמתרגלים ואני עושים הוא כל כך ישר, כל אלה שהם מושחתים או לא כל כך ישרים יָצאו מאיזון.

כן, אמרתי שקשה לבקש ממישהו להיות אדם טוב. לא מדובר על עשיית שינויים על פני השטח. אדם לא ישנה את עצמו אלא אם כן זה באמת נוגע בלבו. וכשזה קורה, השינויים שהוא עובר אינם ניתנים לשינוי על ידי שום כוח (מחיאות כפיים). ראיתי גם שלבני אדם יש טבע בודהא. לא משנה עד כמה החברה האנושית התדרדרה, לאנשים עדיין יש לב טוב, וזאת הסיבה שאני עושה את זה.

העובדות בשטח מוכיחות שאני משיג את התוצאות שייחלתי אליהן. אני רואה שתלמידי הדאפא מצליחים להתקדם במרץ בדאפא וכל הזמן מרימים את הרמות שלהם. זה נותן לי סיפוק רב. לגבי איך החברה מסתכלת עלינו, אני חושב שכל עוד הדאפא ואני נלך בנתיב ישר, והמתרגלים שלי יעשו את הדבר הנכון, אז לא משנה כמה דעות מוטות יש, הם בסוף ישתכנעו (מחיאות כפיים). לכל אלה שאינם מבינים אותנו, ולאלה שתוקפים אותנו, יש אותה תגובה: "פעלתם כל כך טוב? זה לא יכול להיות". כלומר, הם לא מאמינים שיש עוד אנשים טובים בעולם הזה. ובכן, בואו נראה להם באמצעות הפעולות שלנו! (מחיאות כפיים).

אני חושב שהסיבה העיקרית לזה שאלה שאינם יודעים את האמת מתנגדים לנו היא שהם לא באמת מבינים אותנו. אז אנחנו יכולים לעזור להם להבין אותנו ולהכיר אותנו – כל דרך היא בסדר. בין אם יגיעו בדרך רגילה ובין שלא – אנחנו נשמור את הדלת פתוחה לרווחה ונאפשר להם לדעת את כל מה שהם רוצים לדעת, ולראות את כל מה שהם רוצים לראות. אם אתה רוצה לגלות משהו, אז כל עוד אין לך כוונה לגרום לנו צרות, אתה יכול לעשות כרצונך. אם היו באמת בעיות, אז לא הייתה לנו פיסת הארץ הטהורה כפי שיש לנו. אם אני מעז לאפשר לכולכם לעשות את זה, אם אני מעז לאפשר לכם לעשות את זה – זה משום שאנחנו יכולים להשיג את זה: באמת יש לנו כאן פיסת ארץ טהורה! (מחיאות כפיים)

השיטה שלנו אינה דת מבחינת הצורה שלה, וקל וחומר שאיננה כת. המתרגלים שלי רק עושים טיפוח. אלה שאינם יכולים להשיג את השלמות עדיין יוכלו להיות אנשים טובים בתוך החברה. כשיש כל כך הרבה אנשים כאלה שמשפיעים על החברה, הם יועילו לָעולם ולא משנה באיזו מדינה הם נמצאים. הדאפא יכול לייצב חברה באופן יציב ולשנות את לב האנשים לעבר הטוב, אז אני חושב שהדאפא יתקבל בברכה בכל מדינה. מתרגלי הדאפא ואני איננו מתכוונים לעשות משהו שהוא כשלעצמו עבור החברה הרגילה. אני, לי הונג-ג'י, אמרתי מזמן שאינני מתכוון לעשות משהו בשביל החברה הרגילה, אבל הדברים שאני עושה ללא ספק מועילים לחברה הרגילה. אינני רוצה לעשות דבר עבור החברה הרגילה, אני רק רוצה להיות אחראי כלפי המטפחים שלנו. כמובן, יהיו עוד הרבה אנשים שילמדו את הדאפא, והם לבטח ישפיעו בצורה חיובית על החברה. הם יִצרו שדה עצום, והם יִצרו קבוצה גדולה של אנשים. הם יביאו לשיקום המוסריות באופן כללי (מחיאות כפיים).

עיתונאים רבים, ואחרים, מתפלאים ותוהים: מדוע יש אנשים כה רבים הלומדים את הפא הזה? האנשים שיושבים כאן היום אולי רואים את התשובה. ומה היא? כאן אנחנו מבקשים מאנשים ללכת בדרך ישרה ולהיות באמת אנשים טובים. אין כאן שום דבר מלוכלך או לא נקי כמו שיש בחברה. אנחנו נטהר כל דבר שאינו ישר, ונהפוך להיות, עד הרגע שנעמוד בסטנדרט לשלמות, אנשים המועילים לאחרים ולחברה. איננו גובים תשלום, איננו מובילים אתכם לעשות דברים רעים, ואיננו מעורבים בפוליטיקה. לכן יש אנשים כה רבים שלומדים. אלה שאינם מאמינים שיש עדיין אנשים טובים ממעיטים בערכנו!!! (מחיאות כפיים).

אינני רוצה לקדם את עצמי, אז אני מנסה לא להיפגש עם העיתונות. לגבי אלה שאינם מבינים ושרוצים לקבוע ריאיונות, יש לנו מתרגלים רבים והם יסבירו לכם את זה. אם אינכם מבינים את הפא שלנו ואתם רוצים לשאול אותי מהו הפאלון גונג, אני לא אפגוש אתכם אפילו אם תתעקשו. עליכם ראשית לקרוא את הספר שלי ולנסות להבין את קבוצת האנשים הזאת. לאחר מכן אפגוש אתכם (מחיאות כפיים).

כולכם יודעים שלא ניתן להסביר את הדאפא בבהירות במילים ספורות, משום שהדאפא אינו דבר רגיל. לכן עיתונאים שלא הבינו אותנו ציטטו את המילים שלי מחוץ להקשר, ואמרו דברים על בסיס המושגים שלהם והדמיון שלהם. אינני רוצה לראות את זה קורה שוב. כל המתרגלים שלי מנסים להיות אנשים טובים, אבל הם תויגו כ"רעים". זה כל כך לא הוגן, וזה פגע ברגשותיהם (מחיאות כפיים). המאמרים העיתונאיים האלה סטו רחוק מדי. אינני רוצה לדבר על זה הרבה כאן. אני מקווה שכל תלמידי הדאפא שלי ימשיכו להתקדם במרץ וישיגו את השלמות כמה שיותר מהר.

(מחיאות כפיים ממושכות)

תודה לכולכם!

 

---

 

הערות המתרגמים:

[1] המונח מאסטר בסינית הוא "שיפו" – shifu – שהוא שילוב של שתי מילים: "מורה" ו"אבא".

[2] המונח בסינית הוא "שין" – שמשמעו הן "לב" והן "מחשבה".

[3] "שוּאֶן-גוּאַן-שֶה-ווֵי" – מיקום המעבר המסתורי.

[4] "סימניות" -סימני הכתב בסינית.

[5] "יוּאֶן" – גורל שנקבע מראש.

[6] חואָנְג-דִי-נֵיי-גִ'ינְג.

[7] מדובר בספר "הוראת הפא בוועידה בשווייץ".

 

חלק נוסף הוכנס ביום 14.2.2023.

שינויים קטנים הוכנסו בתאריך 4.11.2023