הוראת הפא בוועידה בשווייץ

5-4 בספטמבר 1998, ג'נבה
לי הונג-ג'י

 

שלום לכולכם!

בין אלו היושבים כאן, יש אנשים שזה עתה מיהרו לכאן מוועידת הפא בסינגפור, אנשים שמיהרו לכאן מארצות ואזורים אחרים ומתרגלים חדשים. המטרה העיקרית שאנו עורכים ועידת פא היא שכולם ילמדו מהניסיונות של אחרים כדי לגלות את ההחסרות שלהם, כדי שיוכלו להשתפר ביחד בטיפוח. בה בעת, אירוע זה כשלעצמו הוא הזדמנות להפיץ את הפא. כל מה שאנו שואפים לעשות הוא כדי לאפשר לנו לטפח ולהשתפר – הוא בשום פנים ואופן לא עניין של פורמליות. לכן בעתיד, בכל פעם שאנו עורכים ועידת פא, עלינו להיצמד לעיקרון זה כדי באמת לעזור למתרגלים שלנו להתקדם. עלינו לוודא זאת לפני שאנחנו עורכים ועידות כאלה. יותר מדי ועידות לשיתוף התנסויות בתדירות גבוהה מדי יגרמו בקלות לסוג של תחרות, בה אתה רץ לכיוון אחד אני לכיוון אחר וכו' בזמן שכולם מחזיקים בחוזקה בצורת המחשבה האנושית. זה לא ילך. על כולנו לפעול מתוך הפא ולערוך ועידות כאלו רק למען הטיפוח של המתרגלים.

די הרבה מכם בקהל הם מתרגלים ותיקים. אני באמת שמח לראות את כולכם. כולכם באמת משפרים את עצמכם בצעדים גדולים בנתיב הטיפוח. אתם עדיין לא יכולים לראות את השינויים שבכם, אך השינויים הם עצומים. תוכלו להיווכח בכך בעצמכם ולראות את זה בעתיד הלא מאוד רחוק. אז אני באמת מרוצה.

במשך תקופה זו שבה אתם מטפחים, באמצעות זה שאתם מאזינים לפא שאני מלמד בוועידות פא, ולומדים את "ג'ואן פאלון" לעומק ללא הרף, אתם יכולים לראות ביטויים שונים רבים של האמת והשגתם הבנה שונה ועמוקה יותר של הפא. עם זאת, הייתי רוצה לשוחח אתכם הלאה על תהליך הטיפוח שלכם ועל מושג של סוג אחר של מבנה קוסמי. ראשית אדבר על סוג אחר של מבנה קוסמי. יש כאן משהו שאני צריך קודם כל להסביר: הקוסמוס למעשה נוצר על ידי הפא. אז מטרת הדיבורים שלי על הקוסמוס היא בהחלט לא למנף את המדע העכשווי לאיזשהו תחום גבוה יותר, וזה לא נאמר לכם כסוג מסוים של ידע. זה כדי לאפשר לכם לטפח. וזאת משום שזה הולך יד ביד עם הפא. המטרה היא לאפשר לכם להגיע לתחומים שונים באמצעות טיפוח. כלומר, אתם אמורים לחזור לַמקומות בתחומים השונים שבהם נוצרתם, לחזור לַרמות ולַתחומים השונים של הקוסמוס. הפא הזה הוא עצום כמו שהקוסמוס גדול, וזה מושג שעדיין אינו מוכר לחשיבה שלכם. היום אדבר מזווית אחרת ואֶראה אם החשיבה שלכם יכולה לעמוד בקצב.

ראשית אדבר על הקוסמוס. לדבר על הקוסמוס זה במילים אחרות למעשה לדון בחומר או בהבנה של החומר. לא משנה כמה המדע המודרני מתקדם, ההבנה שלו את החומר היא עדיין רדודה מאוד. אפילו לא ראוי לציין אותה בהשוואה לכל הקוסמוס – לא ניתן להשוות ביניהם. אתם יודעים שאמרתי שהקוסמוס מורכב מחלקיקים יסודיים. אז ממה מורכבים החלקיקים היסודיים? צריך להסביר את זה באופן מסוים. במושג של שכבות שונות של גופים קוסמיים (לא השכבות השונות של יקומים), כמה גדולים הם הגופים הקוסמיים? המרחב שעליו משתרע גוף קוסמי אחד בלבד הוא גדול מאוד מאוד. אבל אין איזו שהיא קביעות שבה גוף קוסמי אחד מורכב מאיזה שהוא מספר ממוצע של שכבות של יקומים. יש כאלו המורכבים מיותר מעשרת אלפים שכבות של יקומים. ויש אחרים המורכבים מיותר ממאה מיליון שכבות של יקומים. המושג הזה רחב ביותר. אז כל גוף קוסמי הוא מרחב קוסמי שהוא עצום באופן העולה על כל דמיון.

כשאנשים מדברים על המושג של היקום, הם ביסודו של דבר מדברים בתוך המרחב של מספר הגלקסיות שאנשים מסוגלים לזהות. המרחב שהמדע המודרני יכול להבחין בו הוא רק היקום הקטן שאנשים מדברים עליו. אקח את כדור הארץ כנקודת התייחסות. כשמתחילים מהיקום הקטן הזה, שלושת אלפים יקומים קטנים בגודל שלנו מרכיבים את היקום של השכבה השנייה. ואז, שלושת אלפים יקומים שכל אחד מהם גדול כמו היקום של השכבה השנייה מרכיבים את היקום של השכבה השלישית. חישבו על זה כולכם: עוצמת ההגדלה עצומה למדי. אף על פי כן, זה לדבר על התרחבות רק מנקודת מבט אחת. אבל ביקום הזה אין רק חלקיק אחד בגודל של כדור הארץ. חלקיקים שהם בערך בגודל של כדור הארץ שלנו פזורים ברחבי היקום, ויש אין-ספור מהם. אני רק דיברתי על עוצמת ההגדלה של היקומים מנקודת המבט של חלקיק אחד. למעשה, חלקיקים בגודל הזה פזורים ברחבי כל הקוסמוס. הם נמצאים בכל. לכולם יש מערכת כזו של התרחבות, המשתרעת מהגדול לקטן, מהקטן לגדול. עבור המין האנושי, אפילו רק השכבה הזאת של יקומים קטנים היא עצומה. מספר החלקיקים הפלנטריים בגדלים שונים הנמצאים בה לא ניתן לספירה. מדוע? כי אף על פי שלבודהות, לאלוהויות ולטאואים ברמות גבוהות מאוד יש תובנה של הכול, אף אחד לא חושב לספור את חלקיקי האבק. כוכב לכת בתוך גוף קוסמי עצום הוא באמת כמו חלקיק של אבק שנסחף בקוסמוס.

אז שלושת אלפים יקומים בגודל כזה מכפילים ומרחיבים ללא הרף את הטווח; הם ללא הרף מכפילים ומרחיבים את המערכת. בערך בשכבה האלף, מגיעים לגבול של מערכת הגוף הקוסמי הראשון. אך אפילו המרחב הזה אינו היחיד: ביקום העצום הוא עדיין חלקיק, וחלקיקים ברמה הזאת גם כן ממלאים את הקוסמוס הענק. מחוץ למרחב יש מצב של ריקנות מוחלטת. עד כמה ריק? אם איזה שהוא חומר מהמערכת הזאת ייכנס לשם, אז זה יהיה שְווה ערך להתפוררות עצמית. זה משום שלכל חומר בתוך הטווח של המערכת הזאת יש חיים, תכונות אופייניות ומחשבה. להיכנס לריקנות מיקרוסקופית מסוג זה יהיה כאילו החלקיק לא יוכל עוד לקיים מחשבה וחיים. הוא יתפורר מיד. במילים אחרות, כל דבר שייפול לתוכה יתפורר. כשמסבירים את הרעיון באופן זה, זה מקל עלינו להבין אותו. אבל מעבר למרחב הריקנות הזה יש למעשה עדיין גופים קוסמיים אחרים בעלי מרחבים גדולים אף יותר. אבל עדיין, החיים בתחום הזה אינם יכולים לעשות אפילו צעד אחד לכיוון הליכה לשם, מאחר שגורמים בעלי טבע מיקרוסקופי אף יותר קיימים ברמות יותר, ואף יותר, מיקרוסקופיות. אבל במרחבים הגדולים אפילו יותר, בגוף הקוסמי ההוא, המושגים של חומר וחיים הם שונים – המושג של חומר כבר לא קיים. בתוך הטווח של הגופים הקוסמיים, מספר שכבות היקומים אינו זהה, אך כל אחד ואחד מהגופים הקוסמיים מורכב מהחלקיקים המיקרוסקופיים והיסודיים ביותר. וכל החלקיקים היסודיים נוצרו מתכונת הקוסמוס, ג'ן-שן-רן.

המושגים שאני מדבר עליהם כאן הם באמת מורכבים. עליכם לשים לב כי השפה האנושית באמת מוגבלת. לדוגמה, החומר החלקיקי הגדול ביותר בגוף קוסמי מסוים הופך גם כן להיות שכבה של חלקיקים בגודל הזה, הנבנית מהחלקיקים הקטנים לאין-סוף של המערכת שלו עצמו. זה נקרא מערכת מורכבת-חלקיקים אופקית. זאת אומרת, חלקיקי החומר אינם מורכבים רק ממערכת מיקרוסקופית אנכית, אלא הם עצמם בו בזמן גם מורכבים מחומרים – מִמיקרוסקופיים ועד גדולים יותר וגדולים אף יותר – בתוך מערכת משל עצמם. במילים אחרות, החלקיקים בגדלים שונים בכל רמה של המערכת ההיא הם בעצמם מערכות המורכבות מחומרים מיקרוסקופיים. וחלקיקים בגדלים שונים בכל רמה שבמערכת ההיא פזורים בכל מקום. אז החלקיקים שלה בגדלים שונים יוצרים גם כן תצורות-מורכבות אופקיות. החלקיקים היסודיים ביותר שלה והרמה של החלקיקים הגדולים ביותר שלה רחוקים למדי זה מזה.

אז מה, בסופו של דבר, הוא החומר המקורי ביותר? הוא מים. אבל המים שאני מדבר עליהם הם לא המים של החברה האנושית הרגילה שלנו. וגם אין אלה המים של הנהרות, הנחלים, האגמים והאוקיאנוסים שקיימים ברמות שונות. מים אלה הם מה שיוצר את כל החומר והחיים של גוף קוסמי ברמה נתונה. אתם יכולים לקרוא לזה "חומר מקורי"... [למעשה] אתם יכולים רק לקרוא לזה חומר מקורי. וסוג זה של מים שונה מהמושג של מים שאנחנו מבינים בממד של בני אדם רגילים. ליתר דיוק, יש לקרוא לזה "מים דוממים" כי הם לא זזים. הם דוממים לגמרי וחסרי תנועה. הם לא יעשו גלים או יתיזו אם תשליכו משהו לתוכם.

כשמדברים על מים, ראשית בואו נדבר על המים של העולם האנושי. אנחנו יכולים לקחת דוגמה מהמדע החילוני. כידוע לכם, בחברה שלנו של אנשים רגילים, המדענים של היום אומרים שיש חומרים אורגניים ואנאורגניים. אלה למעשה רק הבנות המוגבלות לממד הזה. החומר אינו מורכב רק מחומרים של פני השטח של הממד הזה. בדרך כלל מדענים מסווגים כ"חומרים אורגניים" את אותם הדברים שנחשבים בממד הזה כחיים – עצים, פרחים, עשב, צמחים, חיות ובני אדם. הם למעשה עשויים מהמים של הממד הזה. ידוע לכם שהמים מרכיבים יותר מתשעים אחוז מהגוף. כלומר, אנו בני האדם מורכבים מהמים של הממד הזה. הזכרתי קודם שמים יכולים ליצור את כל הדברים. רק שהמדענים של היום לא יכולים להבין זאת. אף על פי כן, [כידוע לכם] המים של הממד הפיזי הזה יכולים להצמיח ירקות. כשסוחטים ירק שוב ושוב בידיים, בסופו של דבר לא יישאר ממנו דבר, למעט קצת כלורופיל. ואם הכלורופיל יעבור תהליך מיוחד, לא יישארו אלא מים. במילים אחרות, כל הדברים בממד הזה שאנשים מחשיבים כחומרים אורגניים למעשה מקורם במים של הממד הזה. זאת אומרת שמים מרכיבים ויוצרים את הכול.

אז אומר לכם: חומרים שהם כביכול אנאורגניים למעשה נוצרים ממים של רמה גבוהה יותר. אך המדע המודרני לא יכול לזהות זאת, ולכן הוא סבור שחומרים אלה אינם חיים. אבל לאמיתו של דבר הם כן חיים. צורת הקיום שלהם שונה למדי ממה שהמדע המודרני יכול לזהות. אנשים לעולם לא יכירו את הצורה שלהם אם המדע המודרני ימשיך להתפתח על בסיס המושגים העכשוויים שלו. בחוגי הטיפוח בסין של הזמנים העתיקים הייתה אמרה: "בני אלמוות הם כה בעלי עוצמה שהם יכולים לזרוק אבן לתוך ווק ולהוציא ממנה מים". זה נשמע כמו בדיחה, אך למעשה זו אינה בדיחה. לאורכו ולרוחבו של כל מרחב הגוף הקוסמי הזה שאליו משתייך יקום זה, המקור היסודי ביותר של כל אובייקט הוא מים. ומה טבעם של המים היותר מיקרוסקופיים? ומה טבעם של המים שהם אף יותר מיקרוסקופיים? זה בלתי נתפס ומעבר לכל דמיון. לכן אמרתי שזה יכול רק להישאר כרעיון עבורכם.

מה שזה עתה אמרתי הוא שלכל החלקיקים של רמות שונות יש יסוד אחד מקורי ויסודי ביותר. אך לחלקיקים אלה כמכלול יש סידורים אנכיים ואופקיים גם יחד. זה בדיוק כמו להתחיל מכדור הארץ שעליו אנו נמצאים: מספר כזה וכזה של גלקסיות מרכיב יקום אחד, ואז מספר כזה וכזה של יקומים מרכיב יקום של מרחב גדול יותר. אנו לוקחים את כדור הארץ כנקודת התחלה כי אנו בני האדם נמצאים כאן ואני מלמד את הפא כאן. אז אני לוקח את כדור הארץ כנקודת התחלה. אבל כדור הארץ אינו נקודת ההתחלה עבור כל החומרים שביקום הזה. אנו חושבים שכל החומרים שאנו רואים מסביבנו הם הגשמיים ביותר. כשלימדתי את הפא בעבר, כדי לא לבלבל את כולם, אמרתי שהם החומרים של הרמה הנמוכה ביותר. אך למעשה לא ניתן להתייחס אליהם כסוג היחיד של חומרים גשמיים. אתם יכולים לקרוא להם "חומר יסודי". אנחנו יכולים להשתמש במונחים אחרים להתייחס אליהם. יש עדיין חומר-על, חומר-על-על, ואפילו חומר-על-על אף יותר.

כדור הארץ תופס את המיקום המרכזי בממדים של שלושת העולמות האלה. הוא במרכז האופקי, האנכי, ובמרכז מבחינת הגודל החלקיקי. נוסף על כך יש גם חומרים שהמסה שלהם אף גדולה יותר מזו של כדור הארץ שלנו. זה לא סוג המסה שדנתי בו בעבר, שבו אטומים או גרעיני אטום יוצרים דברים בעלי מסה גדולה, זה לא המושג הזה. כל אלו הם חומרים שהמין האנושי יכול לזהות. מה שאני מדבר עליו הוא חומר-על, משהו שהוא בכלל לא חומר של הממד האנושי. הוא עובר את החומרים של הממד הזה מבחינת החלקיקים שלו ומבחינת מצב והרכב פני השטח שלו. אז נקודת ההתחלה של חומר-העל הגדול ביותר הוא קצה שלושת העולמות, ובאותו אופן, נקודת ההתחלה של החומר הקטן ביותר היא בקצה של שלושת העולמות. הממד האנושי, או נקודת ההתחלה של החומר שהמין האנושי מכיר, נמצא בין החומרים הגדולים והקטנים. אם הייתם מכנים כל דבר בממד האנושי הזה "חומר", אז הדברים בשלושת העולמות שהם קטנים יותר מהחומרים של העולם האנושי, ניתן יהיה רק לומר שהם אי-חומר, והחומרים הקטנים אף יותר יכונו אי-אי-חומר, וכך הלאה עד שמגיעים לחלקיקים הקטנים ביותר שבשלושת העולמות. לזה התכוונתי לפני כן כשאמרתי שהמושג של גדול וקטן ביקום אינו מה שאנשים רגילים מבינים.

והקוסמוס כמכלול הוא אותו הדבר. כל החלקיקים חיים – יש להם חיים. אז חישבו על זה כולכם: היקום גם כן חי, לא משנה כמה נרחב הוא. אבל בתוך הגבולות של גוף קוסמי יש המון, מספר אין-סופי של חלקיקים בגדלים שונים, כל אחד מהם מתקיים כישות עצמאית חיה. כמה שכבות של רקיעים יש בקוסמוס הזה? כמה שכבות של יקומים יש לו? כמה שכבות של גופים קוסמיים קיימות? אף ישות שבתוכו אינה מסוגלת לאמוד עד כמה נרחב ומורכב הוא הקוסמוס. המושג של הגוף הקוסמי שעליו דיברתי כולל עשרות מיליוני שכבות של יקומים, ועם זאת הוא עדיין אינו אלא גרגיר אבק בגוף העצום של הקוסמוס האין-סופי. הוא, גם, חלקיק זעיר. אם תוכלו לזנק למקום רחוק רחוק ולהביט אחורה, אתם תראו שהוא קטן יותר ממה שגרגיר חול נראה בעיני בן אדם. וכשמסתכלים עליו מיותר רחוק הוא ייראה קטן יותר מגרגיר אבק. ואם מסתכלים על זה ממקום אפילו עוד יותר רחוק, לא תוכלו לראותו כלל. זה עתה הסברתי זאת שוב ושוב, אך במילים פשוטות, נראה שכל הקוסמוס בנוי מחלקיקים שמורכבים מחלקיקים, וחלקיקים שמורכבים מחלקיקים. אך למעשה, אם מסתכלים על זה מנקודת מבט אף יותר רחבה, הוא לא מורכב מחלקיקים. אין לכך שפה, ולא ניתן לספר על כך לבני אדם.

דרך החשיבה האנושית תמיד מוגבלת. כשאמרתי שחלקיקים מרכיבים חלקיקים, נשאבתם לתוך היגיון פשטני, שלמעשה לא מתאים. את מורכבות המבנה של הקוסמוס לא ניתן להסביר בבהירות באמצעות השפה האנושית. יתר על כן, מחשבות, זמן, ממדים, צורות חיים... הכל משתנה כשעוזבים את הממד שלנו. במיוחד כשזמני-המרחב משתנים, יש שינויים גדולים בין החלקיקים. לדוגמה, אנו יודעים שבין כוכבי הלכת יש מרחקים שהם די רחוקים. אך הידעתם שהגוף שלנו, העץ, האוויר, המים, וכו', כולם מורכבים ממולקולות, שמולקולות גם הן רמה של חלקיקים, ושרמה זו של חלקיקים היא ממש ליד כוכבי הלכת? זאת אומרת, מולקולות הם החלקיקים הגדולים ביותר שהם קטנים מכוכבי לכת. אטומים הם החלקיקים הגדולים ביותר הקטנים ממולקולות. כשמסתכלים על המרחק בין מולקולות ואטומים במושגים אנושיים, אנו חושבים שהם די קרובים זה לזה, כמעט ללא מרחק ביניהם. אך אם הייתם נכנסים לאותו תחום, הייתם מגלים שגם לאותו ממד יש מצב וזמן משלו, ושהוא גם כן ממד רחב ומקיף ביותר. כל רמה היא כזאת. בהיותנו ממוקמים בין מולקולות וכוכבי לכת, אנו מרגישים שהקוסמוס הוא עצום. אך אם הייתם עומדים בין אטומים למולקולות, הייתם מרגישים שמרחב הקוסמוס ההוא עצום אף יותר מהמרחב הזה. במילים אחרות, עליכם להתאים לדרך ההתנהלות של הזמן ושל המרחב שלו כדי להבין אותו.

באמצעות הדיון בנושא הזה סיפרתי זה עתה לכולם שאף על פי שאתם רואים מרחקים עצומים בין כוכבי לכת, המרחקים שבין מולקולות – שהם קטנים כאשר צופים בהם במושגים אנושיים – הם למעשה גדולים מאוד. חלקיקים יכולים ליצור אין-ספור ישויות, כולל אותנו בני האדם, כולל סוגים שונים של חיות, צמחים שונים, עץ, מלט, פלדה וברזל, כמו גם את האוויר שבו אנו חיים. ציינתי בעבר שבני אדם חיים למעשה בתוך תלולית של עפר. אנו מודעים לכך שתולעים זוחלות הנה והנה בתוך עפר. אך האם ידעתם שאלוהויות מסתכלות עלינו בני האדם באותו אופן – שבני האדם מתחפרים הנה והנה בתוך עפר? מדוע זה כך? אנו בני האדם סבורים שעפר זה עפר, אך אלוהויות רואות את כל המולקולות – זאת אומרת, המולקולות שבשלושת העולמות – כעפר, וכחומר הגס והמלוכלך ביותר. הן מתייחסות אליהן כעפר, והן אכן עפר. אז חישבו על זה, כולכם: כיצד אלוהויות אלה מסתכלות על היקום והעולם? האוויר מורכב ממולקולות, וכל הסביבה שקיימת סביבכם מורכבת ממולקולות. המים של הממד הזה מורכבים גם כן ממולקולות, וכך גם האוויר. אלוהויות מתייחסות למולקולות כעפר, לכן אתם קבורים לגמרי בתוך עפר, ובני אדם מתחפרים להנה ולהנה בתוך עפר – בני אדם פשוט חיים בסביבה שכזאת. כשמסבירים זאת כך, אולי אתם יכולים להבין למה במסורת הדתית המערבית יהוה או ישוע לימדו שאלוהים יצר את האדם מחומר, נכון?! למעשה, במזרח נאמר שנוּ-וָה יצרה בני אדם מחומר. הסבר זה אמור להקל עליכם להבין. אלוהויות למעשה רואות את כל החלקיקים העשויים מהחומר של הממד הזה כאבק עפר, או כעפר. זה באמת נכון.

זה עתה אמרתי שחלקיקים יכולים ליצור כל דבר בתוך ממד. הגופים הקוסמיים נרחבים ומשגשגים. ככל שחלקיקים שמרכיבים עולם הם מיקרוסקופיים יותר, כך יפה ומרהיב יותר יהיה אותו עולם. למעשה אפילו חלקיקים גדולים יותר יכולים ליצור מרחבים קוסמיים אף גדולים יותר או אפילו חיים גדולים יותר. בעוד שכוכבי לכת אלה נראים לנו בני האדם כמרוחקים למדי זה מזה, בעיניהן של ישויות גדולות יותר הם נראים די קרובים זה אל זה; זה די דומה לאופן שבו בני האדם תופשים את המרחקים שבין מולקולות. אז האם מה שבני האדם רואים בין כוכבי לכת יכול להיות חלק מגוף של ישות? במילים אחרות, האם ייתכן שזה ייצור חיים גדולים אף יותר?! זה באמת אותו הרעיון. אמרו בעבר שהיו ענקים וגמדים. זה לא משנה אם אנשים רגילים אומרים שהם התקיימו או לא, אני מלמד במונחים של עקרונות. פשוט הזמנים השתנו. עם התקדמות ההיסטוריה לשלב הזה, היה עליה להתאים לדרישות ההיסטוריות והתרבותיות של תקופת הזמן הנוכחית. אז זה גרם לחברה של ימינו להפוך למה שהיא. אנשים לא מאמינים יותר במה שהם לא יכולים לראות או לחוות. וככל שהם פחות מאמינים, כך פחות ירשו להם לדעת את האמת. זה משום שבני האדם נעשו טיפשים. וחוסר האמונה של בני האדם הוא למעשה משהו מתוכנן. אני נוהג לומר שבני האדם רוצים להיות בשליטה אך מאז ומעולם הם לא היו.

ובאשר לכך שבני האדם רוצים להיות בשליטה ורוצים דמוקרטיה, בני אדם למעשה מעולם לא היו באמת בשליטה, כי אלוהויות הן אלו ששולטות בעולם. לדוגמה, כשלאנשים יש ברכה רבה בחייהם וכישרון רב, זה בהחלט תוכנן כך, או שהם הופכים לפקידים רמי דרג. ולהיפך, אלה שיש להם ברכה מועטה, ואלה שאינם כל כך בעלי יכולת, בהחלט אינם יכולים להפוך לפקידים רמי דרג. הקומונה הפריזאית הפילה את המלוכה. אך אומר לכם, כל הנשיאים שנבחרו דור אחר דור בצרפת היו בעבר קיסרים, פשוט התכנון השתנה. בכך אני מתכוון שהכול מתוכנן על ידי אלוהויות. אז היריבויות שהתפתחו בין מפלגות פוליטיות בחברה האנושית של היום הן פשוט מצב העניינים שבו מתקיימת החברה האנושית של היום. בזמנים קדומים – ואני חושב שכולכם תאמינו לנקודה הזאת – לא היה דבר כזה. היום, המין האנושי הוא למעשה מין אנושי מעוות עם חברה מעוותת. לעת עתה זה כל מה שאומר בנושא זה.

זה עתה הזכרתי שהחלקיקים השונים של היקום יכולים ליצור ישויות בגדלים שונים. חיים קיימים בכל כוכבי הלכת. פשוט הם לא מופיעים בממד הזה של בני האדם, אז אנו בני האדם לא יכולים לתפוש אותם. המדע של היום לא מבין את זה כי הוא לא מפותח ויכול רק לזחול סחור סחור בתוך הממד הזה. למעשה, די קל לראות לתוך ממדים אחרים. כל עוד יש לך מערכת ענקית לצפייה מיקרוסקופית, תוכל לראות את צורת הקיום של העצמים המורכבים מחלקיקים שהם קטנים ממולקולות. בני אדם לא יכולים לראות את הקיום האמיתי שלהם משום שלבני אדם יש מכשולים מסוגים שונים – יש להם מכשולים מנטליים שמונעים מהם להאמין. הם לא מעזים לעשות את זה, והם לא רואים סיבה לעשות את זה. אך בין אם אתם רוצים לראות אותם או לא, הם יחשפו את ההופעה האמיתית שלהם מדי פעם. יש אנשים שפשוט פתאום רואים אותם. תחת צירוף נסיבות מוזר, חומרים שנמצאים בתנועה עשויים פתאום לגלות את עצמם. זה משהו שקורה מדי פעם. אנשים תמיד מסבירים פאטה מורגנה כסוג של השתברות של האטמוספירה. זו תיאוריה שמיועדת להצדקה עצמית שאומצה כדי להסביר את מה שהמדע המודרני אינו יכול להסביר, היא חסרת היגיון. במציאות, אלו ההתבטאויות האמיתיות של ממדים אחרים. אתם יכולים לתפוש את מושג היקום שבו דנתי זה עתה, נכון? (מחיאות כפיים)

כל החומר שביקום מורכב מג'ן-שן-רן. ברמות שונות לג'ן-שן-רן יש ביטויים שונים והוא מוצג בדרכים שונות. הוא יצר סביבות חיים שונות לישויות של רמות שונות. כשזה מגיע לרמה של בני אדם, הביטוי של הפא הזה הוא עצום ביותר ומסובך ביותר, דרכי הטיפוח הן רבות מאוד, והאמיתות שאליהן מתעוררים אנשים הן רבות. אם אדם רוצה להיות אדם טוב, הקריטריונים שקיימים בממד הזה הם: טוב לב, נאמנות, הגינות, למידה, אמינות וכן הלאה. הם כולם נגזרים מג'ן-שן-רן והם רבים ביותר. וזה לא הכול. היסודות המרכיבים את הנשים הם עדינוּת ורכוּת, ואילו על הגברים להיות חזקים וישרים, וכן הלאה. כל אלה הם ביטויים של הפא. כיצד ישויות חומריות מתגלות ומה טבען של צורות קיום חומריות, כל אלה הם ביטויים של הפא. הפא יצר את הכול.

אדבר כעת על טיפוח. מדוע בטיפוח עליכם להתאים לקריטריון של תחום מסוים כדי להגיע לשם? מפני שלרמה המסוימת ההיא יש פא. בתחום ההוא יש סטנדרט נדרש עבור הישויות האלו, כמו גם סטנדרט לסביבה של אותן ישויות. גוף גדוש קארמה שאינו מותאם לסביבה של אותו ממד אינו מתקבל. גוף מזוהם בהחלט לא יכול להיכנס לממד כה גבוה. אז אתה צריך להתאים למצב הגוף של תחום זה הגבוה יותר – כלומר, מצב נטול קארמה. לא רק שאתה צריך להיות נטול קארמה, אלא שהחומרים של גופך צריכים להיות מיקרוסקופיים ומעודנים באופן הזה. זה דבר שאנשים שלא מטפחים באמת לא יכולים להשיג אפילו אם הם רוצים זאת ורודפים אחרי זה – ניתן רק לטפח את זה. משיגים את זה על ידי נשיאת קשיים ובאמצעות טיפוח מפרך.

יתר על כן, הקיום שלכם צריך להתאים לסטנדרט של אותו תחום. או במילים אחרות, החשיבה שלכם, המחשבות שלכם, וכל המאפיינים הרוחניים של קיומכם צריכים להתאים לסטנדרטים של אותה רמה.

כמובן, יש גם סטנדרט לצורת הקיום של החיים של אותו ממד. אתה לא יכול ללכת לשם כאדם רגיל כפי שאתה. אתה צריך לאמץ את ההופעה של הישויות באותו ממד כשאתה עומד להגיע לשלמות המלאה. ככל שהרמה גבוהה יותר, כך ההופעה של אותן ישויות צעירה ויפה יותר. ככל שהרמה נמוכה יותר, היופי פוחת. ככל שאדם עולה גבוה יותר, לא רק שההופעה יפה יותר, גם המחשבות צריכות להיות טהורות ומזוקקות יותר. אופן הקיום, הדיבור, ההתנהגות והתנועה כולם יעברו שינויים. הדיבור שלהם הוא כמו שירה, וזה רק איך שהדברים הם ברמה מסוימת אחת. רמות גבוהות יותר הן אפילו יותר נפלאות. זה בהחלט לא יעבוד אם לא הִתאמת את עצמך לדרישות של אותו תחום. אני נוהג לומר ש"הטיפוח תלוי בך, הגונג תלוי במאסטר". במילים אחרות, למרות שאתה רוצה להגיע לתחום מסוג זה, כיצד תוכל להגיע אליו אם אינך יודע עליו אפילו? כיצד תוכל לעשות את זה? אתה בעצמך לא יכול לעשות את זה. אני רק מסתכל על הלב שיש לך לטיפוח. אם אתה נחוש להמשיך לטפח המאסטר יטפל בצד השני. מה שקריטי זה האם אתה יכול להתמיד והאם אתה יכול לסיים את הטיפוח שלך.

לא דנתי בדרך המסוימת שבה הגונג מתפתח, ואני לא רוצה שאנשים יתמקדו בזה. באופן כזה זה מונע מהחזקות להתעורר וזה חוסך מאנשים לתת לדמיון שלהם להתפרע. כידוע לכם, ככל שאדם עולה גבוה יותר, מחשבתו רגועה יותר. אך זה לא נכון שאתם תתעקשו לחפש שקט מבלי להעלות את השין-שינג שלכם. יש אנשים שנעולים על חיפוש שֶקט כשהם עושים את התרגילים. הם מתעקשים לנסות להשיג שקט, וזה מתפתח להחזקה. אבל אני יכול לומר שכפי שרואות זאת דרכי טיפוח של רמות נמוכות זו שיטה, ואילו כשרואים את זה מרמות גבוהות, זו התנהגות מלאת כוונה. מדוע? שקט ניתן להשיג רק באמצעות טיפוח וסילוק הדרגתי של החזקות. אם מישהו רוצה לגרום לעצמו להיכנס לשקט מוחלט ולהיפרד מכל ההחזקות פשוט כך, באופן כללי זה לא ניתן לעשייה. (כמובן שישנן נסיבות מיוחדות שלא נדון בהן). הצלחה בהשגת שקט מסוג זה פירושה שהמחשבה שלך הפכה טהורה עד כדי כך. מה שאני מכנה "נסיבות מיוחדות" מתייחס לדרכי טיפוח שמטפחות את הפו-יואן-שן, בהן אדם יכול לגרום לעצמו להיות שקט כבר מההתחלה. אך זו לא שיטת הטיפוח של הדאפא שלנו. זה אינו עניין של מה בכך.

כפי שהזכרתי קודם, כשאתה מדבר אל אחרים עם מחשבה על המטרות שלך, עם רצון לשנות או לשכנע אותם, לא משנה עד כמה הגיוניות הן מילותיך, לאנשים אחרים יהיה קשה לקבל אותן באופן מלא. והמילים גם לא יוכלו לגעת בלבם של האנשים. מדוע? אומר לכם: זה למעשה מפני שהמילים שאתה אומר מכילות את כל מחשבותיך. בתוך המשפטים שלך יש מחשבות מסובכות, כגון הרגשות והתשוקות האנושיים שלך, ואפילו כל אותן ההחזקות הרבות שלך. זה גורם למילים שלך להיות לא כל כך חזקות, ודי דלילות. בנוסף, אנשים לעתים קרובות מסתכלים על דברים מנקודות המבט של עצמם כשהם אומרים דברים לאחרים, ואלה עלולים לא להתאים לפא של היקום. אז מהבחינה הזאת חסר להם הכוח של האמת. יתר על כן, כשהם מדברים אל אחרים, אנשים מוסיפים דברים כדי להגן על עצמם שלא ייפגעו. אז במילים אחרות, הכוונה מאחורי מילותיך אינה טהורה עוד. וכתוצאה מכך מילותיך הופכות ממש לחסרות ערך. אך כאשר המחשבה שלך יכולה באמת להיעשות שקטה, כשההחזקות שלך הולכות ומתמעטות, או כשהמחשבות מסיחות הדעת פוחתות עוד ועוד, אז תגלה שלמילותיך יש כוח. מדוע שכשדיברתי על וו-וויי הזכרתי שאין עליך להתערב בדברים שאין להתערב בהם? זה משום שלמילותיך כבר יש כוח, ומילים עם כוח יכולות לשנות אנשים. זה לא משנה אם זה נראה נכון שאתה משנה מישהו, יכול להיות שאתה עושה משהו לא נכון. אתה לא יודע את האמת משום שמה שעיניך רואות הוא שטחי, ומשום שאתה לא יכול להבחין בסיבות קארמתיות מן העבר. כאשר אתה מגיע לרמות גבוהות יותר המחשבה שלך תלך ותיעשה טהורה יותר. מה שהמחשבה שלך תיצור אז, ומה שתגיד, יהיו טהורים ביותר. ככל שהם טהורים ופשוטים יותר, כך הם יתאימו יותר לעקרונות של הרמה ההיא של היקום. המילים שתדבר אז יוכלו מיד לחדור ללבבות של אנשים, להכות במעמקי מחשבותיהם של אנשים, ולהכות בחלק היותר מיקרוסקופי של קיומם. אז האם זה לא יהיה בעל עוצמה? אז אם אתה יכול להגיע לשקט, יכולת זו מציינת שהגעת לרמה מסוימת.

בטיפוח שלנו עלינו לעמוד בדרישות של תחום נתון כדי להגיע לאותו תחום. אחרת אתה לא יכול ללכת לשם. משום כך בטיפוח שלנו החזקות אנושיות חייבות להיות מסולקות, משום כך קארמה צריכה להיות מושמדת, משום כך חייבים לעמוד בדרישות של הפא, ומשום כך אני מבקש מכם לקרוא את הספר הרבה ולהבין את הפא היטב.

דנתי בנושא רק בקצרה. זו ועידת פא. אין לכם הרבה הזדמנויות להיפגש עמי, והיו לכם שאלות רבות שתססו אצלכם שרציתם הזדמנות לשאול אותי. אז אשתמש בזמן שנשאר לענות על שאלותיכם. אך יש דבר אחד שעליכם לשים אליו לב: יש אנשים (כמובן, הם כולם מתרגלים חדשים) שיש להם גישה חצופה כשהם שואלים שאלות, והם לא מראים כבוד שראוי למאסטר שלהם. כמובן, זה לא שאני דורש מכם כבוד למורה משום שאני מקפיד על טקסיות מיושנת, אך אני המאסטר שלכם אחרי הכול, ואציל אתכם לרמה גבוהה. מה שאני נותן לכם זה משהו שאף פעם לא תוכלו לשלם בחזרה בחייכם האין-סופיים. אז אני מקווה שהנימה שלכם תהיה כשל תלמיד. בסדר, אתם יכולים להעביר לכאן את פתקי השאלות שלכם.

מתרגל: אחרי שאקיאמוני, לאו דזה וישוע, כמה אנשים השיגו את הפרי האמיתי ברמת טאתאגאטה באמצעות טיפוח?

המאסטר: בסך הכול היו הרבה. אחרי ששאקיאמוני השיג את הדרך אנשים רבים השיגו זאת; הם טיפחו בהצלחה בתוך הדת הבודהיסטית. ובקרב תלמידיו המאוחרים יותר של ישוע היו תלמידים ונזירים שהטיפוח שלהם הצליח. כמובן, בסין יש דרכי טיפוח רבות. היות שדרכי טיפוח לא מוגבלות מבחינה גיאוגראפית, בזמנים הקדומים היו גם כאלה בחברה המערבית שתרגלו טיפוח, ולא מעט מהם הצליחו. זה לא היה באמצעות דתות שהם הצליחו. אך בתקופות האחרונות היו מעטים שהגיעו לשלמות המלאה. בחברה של היום המספר הוא כמעט אפס.

מתרגל: ב"ג'ואן פאלון"[כרך 2] מוזכר שהירח נבנה על ידי המין האנושי של עידן קדום. האם המורה יכול לספר לנו קצת על הסיבה והמטרה שלמענה בנו אותו אז?

המאסטר: כולם כאן צוחקים כי זה כה רחוק מהסיבה שבגללה אני מלמד את הפא. אתה מחפש ידע ונותן לדמיון שלך להתפרע. וכשהדמיון שלך מתפרע, החשיבה שלך נעשית פחות טהורה ושקטה. אך במקום לשחרר את הדברים האלה שאתה מחזיק בקרב אנשים רגילים, אתה שואל אותי אודותם ואפילו מערבב אותם עם הפא. זה בדיוק מה שמדאיג אותי לגבי כולכם. הקדישו לבכם לטיפוח. כמובן, אני יכול לענות, היות שהשאלה נשאלה.

בעבר, המצב מעולם לא היה דומה למצב של המדע של היום. אז המין האנושי של תקופות הזמן השונות התפתח כמובן בדרכים של אותם זמנים. אנשים בתקופה מסוימת גילו את הקשיים שחשכת הלילה גורמת לאנשים, אז הם בנו שם למעלה ירח כדי להביא אור לכדור הארץ במהלך הלילה. אין לזה קשר עם טיפוח. זה לא שאינני רוצה לספר לך על זה. העניין הוא שכל דבר שאני אומר יגרום למשהו להיווצר, כי הדברים שאני אומר הופכים לפא. אז אל תבקש ממני לדבר כלאחר יד על דברים שמעניינים אנשים.

מתרגל: האם מהירות הכוונה של האדם גדולה ממהירות האור?

המאסטר: זה בטוח. המהירות של מחשבות אנושיות היא די גבוהה. כשהרמה שלך עולה אתה תחדור לכל ממד שברמות שמתחתיך. הקשיבו בתשומת לב למה שאני אומר: כשהרמה שלך נעשית גבוהה יותר, כשהגונג שלך חודר כל אחד מהממדים שברמות שמתחתיך, הוא אינו כפוף למגבלות הזמן של אותם ממדים. הגונג מונחה על ידי הכוונה. היות שאתה חי בסביבה הזו, מהירות הליכתך, מהירות מכוניתך, וכן הלאה, כל דבר מוגבל על ידי הזמן של הממד הזה. הכוונה שאנשים מקרינים היא מהירה בממד האנושי הזה. אם אדם הוא מטפח, אז הוא מתעלה מעל למגבלות של הממד הזה והכוונה שלו מהירה ביותר. בה בעת, אמרנו שהגונג של אדם וכל היכולות שנישאות בגופו נשלטים בידי מחשבותיו. אז זאת אומרת שברגע שהכוונה שלו מתעוררת, הגונג שלו מגיע – הוא עד כדי כך בעל עוצמה. אמרתי שאם היכולות של אלה מכם שטיפחו לתחומים גבוהים מאוד לא היו נעולות עבורכם, באמת הייתם עלולים להפוך את השמים והארץ תוך שנייה. אז לפני שאדם מגיע להארה מוחלטת, אסור לו לחלוטין להיות ללא הגבלות בזמן שהוא מטפח על כדור הארץ, זה אסור לחלוטין. זה בסדר עבור אותם אנשים בעלי יכולות קטנות, כי הממד הזה הוא תחת השגחה של האלוהויות של הממד הזה, ואותן אלוהויות יכולות לשלוט בכל זה, כך שאדם לא יוכל למוטט את השמים או להפוך את הארץ. אך אם יכולותיו של אדם גדולות יותר, זה יהיה אסור. גם המאסטר צריך להשגיח על זה.

מתרגל: ביקום הזה שלנו, איזה סוג של חומר הוא בעל המהירות הגבוהה ביותר?

המאסטר: אתה שואל על מדע. לענות לך זה יהיה לרַצות את המחשבה שלך שיש בה רדיפה, וזה יהיה כמו להרחיב את ההחזקה שלך. אבל אם לא אומר לך, ובכן, העלית שאלה.

בנוגע למהירות בממד הזה שאנשים כיום מכירים, יש לה אנרגיה אף גדולה יותר שאנשים לא גילו ושאינם יכולים לנצל. המושגים של מה הגדול ומה הקטן ביותר כולם באים מההשקפה של ההבנה האנושית; הם הבנות בתוך התחום של הממד האנושי ושדה הזמן. גודל, כפי שתופסים אותו בני האנוש, לא קיים ביקום הזה. אז בתוך היקום, מה שמהיר – כפי שאתם מתייחסים אליו – תלוי ברמה. לדוגמה, הקצב שבו אלוהות של רמה גבוהה מאוד מדברת הוא עדיין מהיר יותר ממהירות המחשבה שלכם – אפילו כשאותה אלוהות מדברת לאט מאוד מאוד. המילים שאני אומר כאן ומה שזה עתה אמרתי על כך שיש לך החזקה התרחשו זה עתה, אך בממד ספציפי הם למעשה התרחשו לפני מאות שנים. ההבדל הוא כה גדול. היקום הוא פשוט עצום להפליא. השינויים בשדות הזמן יצרו את הממדים המורכבים של היקום.

למעשה, לא להיות כפוף למגבלות הזמן, זה המהיר ביותר. אך בני אדם לעולם לא יבינו באמת את המשמעות האמיתית של המשפט הזה. המושג שלך "איזה סוג חומר הוא בעל המהירות הגבוהה ביותר" הוא מושג אנושי והוא הבנה אנושית. הזמן אינו מוחלט, אפילו בממד הנוכחי הזה שלנו. כידוע לכם, הזכרתי ב"ג'ואן פאלון" שנראה שכוכב מסוים הוא במרחק של מאה וחמישים אלף שנות אור מאתנו. אך למעשה, דנתי בזה רק באמצעות שימוש במה שבני אדם יכולים להבין באמצעות המדע של ימינו. זה לא באמת כך. אז איך זה? הבה נחשוב על זה: קיימים זמנים שונים בממדים שונים. בתוך המרחב של כדור הארץ שלנו יש שדה זמן, וכל הדברים מוגבלים בתוך הגבולות של אותו זמן. ברגע שלוויין מעשה ידי אדם יוצא מחוץ לאטמוספירה שלנו הוא בשדה זמן אחר, שבהחלט לא זהה לזה של כדור הארץ. וקיימים גם שדות הזמן של כוכבי לכת אחרים כשהוא חולף על פני כוכבי הלכת האלה. ככל שהגוף הקוסמי גדול יותר, כך גדולים יותר הבדלי הזמן והמהירות שבתוכו.

נֶאֶמר שלוקח לנו 150 אלף שנות אור לראות דברים שקורים במערכת שביל החלב. למעשה, אומר לכם שאולי תוכלו לראות אותם בתוך שנתיים או שלוש בלבד. מדוע? משום שמהירות האור, גם היא, כפופה למגבלות של שדות הזמן. כשאור חודר דרך שדות זמן שונים, המהירות שלו, ווש-ווש-ווש, לפתע נעשית מהירה או איטית. כשהוא מגיע לכאן לכדור הארץ שלנו, הוא מתאים את עצמו לשדה הזמן של כדור הארץ ונעשה איטי ביותר. פשוט אין דרך להעריך את הזמן ביקום באמצעות שדה הזמן שתושבי כדור הארץ יכולים להבין. הבנת האנושות את האמת, את החומר, את החיים, את היקום, ודברים רבים, כולל ההתפתחות של בני אדם, היא מוטעית.

מתרגל: כיצד מסבירות הישויות הגדולות המוארות של שיטת הבודהא את האור של היקום הזה?

המאסטר: מה כל כך נהדר בסתם לראות אור?! קיימים סוגים רבים של אור, והם שונים ברמות שונות. האופן שבו האור נפלט שונה, והמטרה שלשמה הוא נפלט שונה. אל תשתמש במחשבות אנושיות לחשוב על דברים שגבוהים מהאדם. הייתי אומר שאם אתה רוצה לטפח, אתה צריך לקרוא יותר את הספר וללמוד הרבה את הפא. מה שאתה לא יכול להתעורר אליו ומה שאתה לא יודע, את הכול ניתן יהיה בעתיד לראות בפא. חשוב על זה: אמרתי שלכל עצם יש אנרגיה – אפילו למולקולות יש אנרגיה. בני אדם לא יכולים לחוש שלמולקולות יש אנרגיה כי האדם עצמו מורכב ממולקולות. בגלל זה אנשים לא יכולים לחוש את זה. דברים בעלי אנרגיה יש להם אור וכוח. אל תעשה הר מתל של חפרפרת או תנפח את המשמעות של כל דבר קטן. כשהמוסריות האדירה של תלמידי דאפא תבוא לידי ביטוי, ובכן זה יהיה מרהיב וזוהר.

מתרגל: האם אנחנו יכולים לפרסם את מאמרי המאסטר בעיתונים כדי להפיץ את הפא? מצד שני, אני מודאג שאנשים עלולים לפרש לא נכון את משמעות המאמרים.

המאסטר: הם אכן כך יעשו, כך הם כולם יעשו. אז עדיף לא לעשות את זה. מדוע? אומר לכם: הדרך הטובה ביותר שלנו להפצת הפא היא שכולם יעשו את התרגילים בקבוצות. כל מה שאנחנו אומרים הוא שאנחנו לא רוצים להותיר מאחור אנשים שיש להם קשר גורלי. כשאני מדבר על הפצת הפא, אני לא מבקש מכל המין האנושי לבוא ולקבל את הפא – זה ממש לא הכוונה. אני מדבר על לגרום לאנשים בעלי קשר גורלי לבוא לקבל את הפא. היום עדיף שאומר לכולכם בצורה ברורה: שיטת הפצת הפא שאימצנו לאורך כל הדרך היא שאתם תעשו את התרגילים בחוץ. שיטה נוספת היא למכור את ספרי הדאפא שלנו בחנויות ספרים ציבוריות. הפא-שנים שלי יכוונו אנשים בעלי קשר גורלי לקנות את הספר, וברגע שהם יקראו אותו הם יבואו וילמדו. כמו כן אנחנו עושים את התרגילים בחוץ, אז הפא-שנים יארגנו שהם ימצאו את אתרי התרגול ויקבלו את הפא. תחת צירוף מקרים לא מוסבר הם יובלו לכאן לעשות את התרגילים, או שהם ימצאו את המתרגלים שלנו. כך ארגָנו את זה.

אתם רוצים שיותר אנשים ידעו על זה והשתמשתם בהרבה, הרבה שיטות. זו הכוונה הטובה של המתרגלים, אני יכול להבין את זה. ופעלתם היטב. אך כל זה הוא יוזמה אישית, פעולה עצמאית, אז אני לא מאשר או לא מאשר. בפא, עם זאת, שיטות הפצת הפא שהשארתי לדאפא הן כדלקמן: אנו עושים את התרגילים בחוץ בקבוצות, עורכים ועידות פא, ויש לנו ספרים למכירה בחנויות ספרים. אנשים בעלי קשר גורלי ילכו לקנות את הספר ואחרי שהם יקראו אותו הם ירצו לטפח. ואז הם ימצאו אותנו מיוזמתם האישית וילמדו. ככה זה. כמובן, לפעמים מתרגלים, כפעולה אישית, ישימו מודעות בעיתונים ליידע על זה אנשים אחרים. זה גם כן יכול לאפשר לאנשים רבים לקבל את הפא. אני לא מתנגד לגישה הזאת, כי זה יכול לעזור לאלה עם הקשר הגורלי להיות מודעים לזה. אני רק אומר שהצורות הטובות ביותר להפצת הפא שאני משאיר לכם הן תרגילים בקבוצה וועידות פא.

מתרגל: הפכתי את הפצת הפא לחלק אינטגרלי מהטיפוח שלי, אך המאסטר אמר שלהפצת הפא אין שום קשר עם ההגעה לשלמות המלאה.

המאסטר: הפצת הפא וההגעה לשלמות המלאה הם כמובן שני מונחים שונים ותפיסות שונות. אך יש להבהיר נקודה אחת: באשר לאלה שפועלים להפיץ את הפא, אם אתה מתייחס לזה כעבודה, ואף על פי שאתה לעתים קרובות עובד קשה ומשקיע מאמץ גדול לעשות אותה, אם באופן רגיל אתה לא קורא הרבה את הספר ואין לך זמן לעשות את התרגילים, אז עבודה כזו בטוח תסטה מהפא. במילים אחרות, לא שילבת את הטיפוח שלך עם עבודתך. במהלך עשיית העבודה אתה קשור מאוד להחזקות, ואתה לא חושב אם הצרות שאתה נתקל בהן קשורות לשין-שינג שלך או אם האופן שבו אתה עושה דברים מתאים לפא או לסטנדרטים של מטפח. אם אתה לא מביט פנימה לתוך עצמך באופן זה, אם אינך מסתכל על זה כך, אז העבודה שלך היא רק עבודה של אנשים רגילים, ואתה רק אדם רגיל שעושה עבודה בשביל הדאפא. לכל הפחות לא התנהגת על פי הסטנדרטים של מטפח. הטיפוח צריך להיות משולב בעבודה שלנו. כשאתה נתקל באתגר כלשהו בעבודה שלך, עליך תמיד לבדוק את השין-שינג של עצמך ולהיות מסוגל לבחון את עצמך. כשאתה נתקל בבעיות, הבט בעצמך וחשוב: "מדוע דברים קורים כך? האם עשיתי משהו לא נכון? האם יש בעיה עם הכוונה שלי? או האם זה בגלל משהו אחר?" כלומר, עליך לדרוש מעצמך ולאמוד את עצמך תמיד בהתאם לסטנדרט של מטפח. אתה באמת מטפח כשאתה מתייחס לעצמך כמטפח ולא מרפה שום חלק מהמחשבות שלך. אז האם עבודתך לא תהיה משולבת עם הפא? בנוגע לשלמות המלאה, זה תלוי בהיקף הטיפוח שלך ואם הוא הגיע לאותו שלב. אף על פי שאדם יכול לטפח כל יום, אם הוא יגיע לשלמות המלאה תלוי באם הוא יכול להגיע לרמה של השלמות המלאה.

מתרגל: אני קורא את "ג'ואן פאלון" כל יום, אך בהתייחס לכמה מחלקיו, כגון "ג'ו-יואו-קה" "בי-גו" "הנושא של אכילת בשר" "גניבת צ'י" ו"איסוף צ'י", אני חושב שמספיק שתהיה הבנה כללית בלבד.

המאסטר: אומר לך, אף על פי שהשתמשתי בדברים האלה כדוגמאות, מה שדיברתי עליו לא היה מוגבל לזה. מה שאני מדבר עליו הם עקרונות של הפא! המשמעויות שמאחוריהם לא ניתנות לספירה, אין להן גבולות, והן אין-סופיות. עד כמה שהקוסמוס הזה גדול, הפא הוא לא פחות ממנו. אני רק משתמש במעשים הכי יום יומיים של בני אדם, בשפה הפשוטה ביותר, ובצורות הנמוכות ביותר – אלה של בני האדם – ללמד את הפא הזה. העניין הוא לאפשר לכם להבין ולהתעורר למשמעויות הפנימיות חסרות הגבולות והאין-סופיות שלו. אז ודאו שאתם לא קוראים אותו באופן סלקטיבי. עליכם לקרוא את הפא מההתחלה עד לסוף מבלי לפסוח על דבר. שימו לב לזה. ההמשכיות שלו מועילה עד מאוד לטיפוח שלכם. לפא יש המשכיות, אז אתם לא יכולים לקרוא אותו באופן בררני שכזה.

מתרגל: האם כל מה שנמצא בסביבה של המתרגל הומצא על ידי המאסטר?

המאסטר: הסביבה המקיפה לא הומצאה. כל מה שקורה סביבך במהלך מסלול הטיפוח שלך הוא תוצאה של סיבות קארמתיות מלפני שנולדת, כלומר, זה העונש הקארמתי שלך כמו גם גמול טוב עבור מעשיך הטובים בעבר. הכול הוא תוצאה של הטוּב או הרוע שלך. אני משתמש בהם כדי לאפשר לך לטפח. הם לא משהו שאני המצאתי. כשאתה עובר דרך קושי מסוים זה נכון שאתה משלם קארמה, זה בטוח. מה שמתרגלים רבים רואים בחלומות או בזמן שהם עושים את התרגילים השקטים לא לגמרי מומצא גם כן. הרבה ממנו הוא מציאות שמוצגת, רק שאתה לא רואה אותה ממש בבהירות.

מתרגל: מאסטר, האם תוכל בבקשה לגלות כמה דברים על הטיפוח שלך לאותם תלמידים שיגיעו לשלמות המלאה?

המאסטר: אתם תדעו דברים אחרי שתגיעו לשלמות המלאה. התכוונתי לחלוק עמכם את הרקע שלי. אך בהתחשב בנסיבות הקיימות, נראה שזה נעשה פחות אפשרי. ומדוע? זה משום שבעתיד לא ירשו לאנשים לדעת על קיומי. אז אני לא רוצה להשאיר את הסיפור שלי מאחור לאנשים. באשר לכם, ברגע שתגיעו לשלמות המלאה תדעו. באותו זמן מילים לא יספיקו לתאר את כבירותו של המאסטר שלכם! (מחיאות כפיים)

נתתי את מרב תשומת הלב שלי לא רק לכם, אלא לכל הישויות החיות. נתתי מעצמי כמעט את כל מה שיש לי עבור כל החיים. כמובן, נתינה מסוג זה היא לא מה שאתם מבינים, שבה לא נותר דבר. אמרתי לעתים קרובות ששילבתי לתוך הפא הזה את כל מה שיכול לאפשר לכם לטפח ולהתקדם, ואת כל מה שאתם יכולים להשיג באמצעות טיפוח. אף על פי שאתם ברמות שונות, איש מכם אינו יכול באמת להבין את משקלן של מילותיי. אתם תשיגו את הכול כל עוד תטפחו. אך האם אתם יודעים כמה מהדברים שלי משולבים לתוך מה שאתם משיגים? (מחיאות כפיים) כמובן, אני לא רוצה לדבר על דברים אלה שקשורים אלי. אני רק רוצה להגיד לכם שעליכם להוקיר את מה שהמאסטר שלכם לקח על עצמו ומוציא לפועל! עליכם לפעול היטב בטיפוח. אל תחמיצו את ההזדמנות הזאת.

מתרגל: מתי אפשר יהיה שהדאפא יתורגם על ידי מערביים?

המאסטר: "ג'ואן פאלון" יהיה זמין בקרוב. הגרסה הצרפתית תישלח בקרוב למוציא לאור להדפסה והגרסה האנגלית כבר זמינה. הגרסה הגרמנית נמצאת עכשיו בחנויות הספרים; מתברר שהיא נמצאת בחנויות ספרים רבות. באשר לגרסאות בשפות אחרות, האיטלקית והספרדית כפי הנראה נמצאות בתרגום, והגרסה הרוסית זמינה. זה המצב לגבי השפות המערביות. ויש אנשים שמתרגמים את זה לשפות נוספות. אישית, אני באמת מודאג לגבי הנושא הזה. לעתים קרובות הסיבה היא שמבחינות רבות התנאים עדיין לא בשלים. ויש הפרעה ממקורות שונים שאינכם מודעים לה. אז זה משתרך.

מתרגל: היות שהחשוב ביותר הוא טיפוח השין-שינג, מדוע המאסטר עדיין מזכיר בספר רמות טיפוח וכוחות שמימיים?

המאסטר: שאלות רבות נשאלות על ידי מתרגלים חדשים. אתם צריכים לקרוא את הספר לפני שאתם שואלים! טיפוח והיכולות של בודהא לא ניתנים להפרדה. אז אני רק מדבר על דברים אלה באופן כללי ובמונחים של האמיתות היסודיות ועקרונות פא, וזה מאפשר לכם להבין. אני נותן דוגמה אחת כדי לאפשר למטפחים להבין את השאר – זו הסיבה. זה לא שאני מבקש מכם לא לרדוף אחרי הדברים האלה ואז אני הולך ומספר לכם עליהם. אי אפשר להפריד את הדברים האלה מטיפוח של פוא פא. מה שאתם רודפים והאמיתות של הפא שעליכם להבין הם שני דברים לגמרי שונים; כוחות שמימיים הם התבטאות של פן נוסף של פוא פא. חוסר היכולת שלך לראות את המופלאות של הכוחות השמימיים של פוא פא נובע מכך שאתה קורא את הספר עם מחשבה אנושית. אתה רק קורא את אותם דברים שאתה אוהב. אתה לא קורא, ואפילו דוחה, את מה שהחשיבה האנושית שלך לא מצליחה לתפוס. בדיוק בגלל זה אתה לא מצליח להתקדם.

מתרגל: מדוע הומוסקסואליות נחשבת לא מוסרית?

המאסטר: חישבו על זה, כולם: האם הומוסקסואליות היא התנהגות אנושית? השמים בראו גבר ואישה. מה הייתה המטרה? להתרבות למען דורות העתיד. גבר שנמצא עם גבר, או אישה עם אישה – זה לא דורש מחשבה רבה לדעת אם זה נכון או מוטעה. כשדברים קטנים נעשים באופן לא נכון, אומרים שאדם שוגה. כשדברים מהותיים נעשים באופן לא נכון, זהו מקרה שבו לאנשים אין יותר הקוד המוסרי של בני אדם, ואז הם לא ראויים להיות אנושיים.

אומר לכם מדוע החברה של היום הפכה להיות כזאת. זה נובע מכך שאין פא נכון שמשגיח על בני אדם. הדאפא הזה מועבר בדיוק בסביבה הכאוטית ביותר, בתקופה שבה אף דת אינה יכולה להציל אנשים, ובנסיבות שאף אלוהות אינה מתעניינת יותר באנשים. הפא הוא כל יכול. בתקופות הזמן הטובות ביותר אין צורך שילמדו פא עצום כל כך. רק בתקופות הזמן הגרועות ביותר הכוח של הפא יכול להתבטא. יש גם סיבות אחרות.

מתרגל: מדוע הומוסקסואלים נחשבים אנשים רעים?

המאסטר: אומר לכם, אם לא הייתי מלמד את הפא הזה היום, מטרתם הראשונה של האלוהויות הייתה להשמיד את ההומוסקסואלים. זה לא אני שהייתי משמיד אותם, אלא אלוהויות. אתם יודעים שהומוסקסואלים שאבו לגיטימיות מכך שההומוסקסואליות התקיימה אז בתרבות של יוון העתיקה. כן, הייתה תופעה דומה בתרבות היוונית העתיקה. והאם אתם יודעים מדוע התרבות היוונית העתיקה איננה עוד? מדוע נעלמו היוונים הקדמונים? כי הם התדרדרו עד כדי כך, וכך הם הושמדו.

כשאלוהויות בראו את האדם הם קבעו סטנדרטים להתנהגות וחיים אנושיים. כשבני אדם חורגים מגבולות אלה, הם לא נקראים בני אדם יותר, אף על פי שהם עדיין עוטים את ההופעה החיצונית של אדם. אז אלוהויות לא יכולות לסבול את הקיום שלהם וישמידו אותם. האם אתם יודעים מדוע מלחמות, מגיפות, ואסונות טבע ומעשי ידי אדם מתרחשים בעולם הזה? הם בדיוק בגלל שלבני אדם יש קארמה, והמאורעות האלה קיימים כדי להסירם. לא משנה עד כמה תקופת זמן תהיה נפלאה בעתיד, תמיד תהינה מלחמות, מגיפות, ואסונות טבע ומעשי ידי אדם על כדור הארץ. הם דרך לסלק קארמה לאנשים. יש אנשים שחטאו ויכולים שהקארמה שלהם תסולק באמצעות מוות של גוף הבשר וסבל, ואז הם יהיו חופשיים מאותה קארמה כשהם יחזרו בגלגול. החיים שלהם לא ממש מתים והם מתגלגלים שוב. אך הקארמה שכמה אנשים יצרו, היא רבה מדי, ובמקרה זה היסודות הבסיסיים של קיומם יושפעו ויושמדו. הומוסקסואלים לא רק מפרים את הסטנדרטים שאלוהויות קבעו למין האנושי, אלא גם מקלקלים את הקוד המוסרי של החברה האנושית. במיוחד, הרושם שזה עושה על ילדים יהפוך את החברות בעתיד למשהו דמוני. זה העניין. אבל הרס מסוג זה הוא לא רק שנעלמים אחרי שמושמדים. אותו אדם מושמד שכבה אחר שכבה בקצב שנראה לנו מהיר למדי, אך למעשה בשדה הזמן ההוא, הוא איטי ביותר. אדם מושמד שוב ושוב באופן כואב ביותר. זה מפחיד נורא. על אדם לחיות באופן ישר כשהוא חי בכבוד כבן אדם. אין עליו לספק את הטבע הדמוני שלו ולעשות כל מה שבא לו.

מתרגל: אני רוצה להשיג סטטוס פרי. המטרה שלי מכוונת לרמת ארהאט. לא יזמתי לעזור לאלה שאין להם קשר קארמתי אליי, וזה כולל את הפצת הפא. האם פעלתי לא נכון?

המאסטר: אכן פעלת לא נכון. זו החשיבה האנושית שלך שעל פני השטח. האם אתה יודע שארגנתי דברים טובים בהתייחס להיכן שכל אחד מכם אמור לטפח, להיקף היכולת שלכם לסבול, לכמות הדה שלכם, ולרמת הבסיס החומרי שלכם? אתה רוצה לארגן לעצמך את מסלול הטיפוח, אבל זה לא יכול להחזיק מעמד, וגם אף אחד לא יכיר בזאת. למה אתה רוצה למקם את עצמך ברמת הארהאט? זה בגלל שנכון לעכשיו אתה יכול להבין את הפא רק בהיקף כזה. יש לך החזקות רבות שאינך רוצה לוותר עליהן. ניתן רק לומר שאתה חושב באופן זה כי זו המידה שבה אתה מבין את הפא. בעתיד, כשתבין את הפא ברמה גבוהה יותר – כשתגדיל את מספר הפעמים שבהם קראת את ספרי הדאפא – בהחלט תשנה את אופן חשיבתך. תרגיש שלא היית צריך לשאול את השאלה ההיא, ובאותו רגע תרגיש נבוך. כרגע אני רק יכול לומר לך שזה מייצג את המקום שאתה נמצא כרגע, אז אני לא מאשים אותך, אך התנהגותך אינה נכונה. אם תרפה את הדרישות מעצמך, ההחזקות שאתה לא רוצה לשבור יקשו עליך להתקדם בחריצות.

מתרגל: הייתי די מעורב וחרוץ כשהתחלתי את דרך הטיפוח הזאת. אך לא מזמן, לפתע היו לי ספקות לגבי הדאפא. שוב ושוב עשיתי טעויות ולא הצלחתי לעבור את המבחנים. האם זאת קארמת מחשבה או הפרעה דמונית?

המאסטר: מדוע אני מבקש מכם לחזור למקור שלכם ולעצמי האמיתי? מה המטרה של לחזור לעצמי האמיתי שלכם? זה לחזור למה שהוא העצמי האמיתי. לבני אדם יש החזקות רבות, כל מיני תפיסות, ומגוון של רגשות ותשוקות. כל המחשבות האלה הן בתוך הראש שלכם, אבל אף אחת מהן היא לא אתם. אמרתי שדלת זו פתוחה לרווחה ושרק הלב שלכם זה מה שחשוב. זה תלוי רק בלבו של אדם אם הוא יכול לטפח ואם הוא עדיין יכול שתהיה לו המחשבה והכוונה לחזור למקור שלו ולעצמי האמיתי שלו. אז אני אומר לכם שכל מה שמפריע לחשיבה שלכם עלול לא להיות אַתם. באשר לאנשים שלא יכולים לוותר על האינטרס האישי שלהם כשהוא על כף המאזניים בין אנשים רגילים, או אלה שלא יכולים להבחין אילו מחשבות הן שלהם ואילו אינן, ואפילו חושבים שמחשבות רעות אלו הן שלהם, אנחנו בהחלט לא נמשיך להשגיח עליהם. מדוע? כי אותם אנשים מתייחסים לאותן מחשבות רעות כאל עצמם, אבל את הדברים האלה שלנו אין לתת למחשבות הרעות האלו.

מתרגל: ב"ג'ואן פאלון" מוזכר שישויות מוארות גדולות בנו את היקום בהתבסס על התכונות של עצמן.

המאסטר: אומר לכם, אנשים רבים קראו [והרהרו על] הקטע הזה. זה מתייחס לדברים שקרו ביקומים של רמות רבות בקוסמוס העצום שחובק את כל היקומים. הקוסמוס הוא פשוט עצום. מה שדנתי בו לא היה אודות כל הקוסמוס. ישויות מוארות גדולות ברמות שונות של הקוסמוס מתעוררות לאמיתות השונות של הדאפא של הקוסמוס, ואפילו מה שישויות גדולות מוארות של אותה רמה מתעוררות אליו הוא שונה. כשכמה יקומים בגדלים שונים בתוך הקוסמוס העצום מתחילים להראות סימני התנוונות, ישויות מוארות גדולות שהתעוררו לרמה גבוהה ולחוקים ישרים יבנו יקום חדש ברמה ההיא. זה לא מתייחס לקוסמוס היותר גדול, העצום עד בלי די, שחובק אין-ספור שכבות של יקומים.

מתרגל: במאמר "שיחה עם הזמן" מוזכרת אלוהות. כיצד עלינו להבין את המושג של אלוהות וכיצד הוא שונה מבודהא או טאו. מה הקשר שלו לאלוהויות הבראשיתיות?

המאסטר: כל אלה בקוסמוס שיש להם יכולות שעוברות את יכולותיהם של אנשים רגילים הם אלוהויות. הישויות המיקרוסקופיות אך העצומות הפזורות בכל מקום באוויר הן אין-ספור אלוהויות חסרות צורה, זה הרעיון. אלוהויות נמצאות במגוון רמות והן מסוגים שונים. האם בודהות אינם אלוהויות? האם טאואים אינם אלוהויות? באופן קולקטיבי הם ידועים כאלוהויות. זה רק שלכל אחד מהם מאפייני טיפוח והופעה משל עצמם. בנוסף, הם יצרו את הדברים המיוחדים של עצמם. אז אחד מכונה טאו, אחד מכונה בודהא, והאחר נקרא אלוהות. לכל דבר ביקום יש מחשבה וחיים. האם אתם יכולים לומר שהם אינם אלוהויות? הזמן בכל ממד מגביל בקפידה את השינויים שמתרחשים בכל החומרים של אותו ממד. האם תוכלו לומר שהזמן איננו אלוהות? הוא יודע את המחשבות של כל החיים בתוך תחום שליטתו. אם הוא רוצה לדבר, הוא יכול לדבר; אם הוא רוצה לעטות צורת אנוש, הוא יכול לעשות זאת. האם לא הייתם אומרים שהוא אלוהות? בני אדם חושבים שהזמן הוא רק מושג. השמש זורחת ושוקעת, אנשים מסמנים כמה נקודות על שעון ושמים כמה מספרים – וזה אמור להיות זמן. זה, בצירוף הזריחה והשקיעה של השמש, כך הזמן מתבטא בחברה של האנשים הרגילים. אך אני יכול לומר לכם, אפילו הזריחה והשקיעה של השמש וסיבובו של כדור הארץ סביב השמש מתוחמים ומתוכננים – ללא סטייה – על ידי הזמן של הממד הזה.

מתרגל: אני נחוש בדעתי להגיע לשלמות המלאה. ברגע שהמורה יפסיק ללמד את הפא, האם עדיין אהיה מוגן על ידי הפא-שנים של המורה?

המאסטר: למעשה הפסקתי ללמד את הפא. התקופה שבה לימדתי את הפא בשיטתיות עברה. עכשיו אני פה רק להשתתף בוועידת הפא ולענות על כמה שאלות עבורכם בזמן שאני כאן. המתאמים של מרכז הסיוע כל הזמן רוצים שאני אדבר על דברים יותר עמוקים ושאומר לכם קצת יותר. הוראת הפא שלי הייתה חשובה ביותר בעבר. היום, הטיפוח והשיפור שלכם הם שהכי חשובים. כיצד ייתכן שלא יהיו פא-שנים שמשגיחים עליכם? כשהפא-שנים שלי כבר לא ישגיחו עליכם יותר, זה אומר שהגעתם לשלמות המלאה.

מתרגל: כמה מתרגלים חדשים שזה עתה קיבלו את הפא ממש רוצים לשמוע ולצפות בקלטות האודיו והווידיאו של הרצאות הפא של המורה בצפון אמריקה לפני 1998. האם זה יהיה בסדר?

המאסטר: יש עכשיו ספר של הרצאות הפא שלי מאז נסיעתי הראשונה לארה"ב. קריאת ספר זה תועיל מאוד להבנתכם את הפא. לקלטות הווידיאו, לעומת זאת, אולי לא תהיה רלוונטיות ישירה אליכם כי באותו הזמן דיברתי בהתייחס למצבים הספציפיים של המתרגלים בקהל. הספרים, לעומת זאת, מתאימים לקהל כללי, כי הם אורגנו מחדש. יתר על כן, ייתכן שהבחנתם בקלטות הווידיאו במשהו יוצא דופן מאוד כשאני מרצה על הפא. אני מדבר, מדבר, מדבר, לפתע אני מחליף נושאים ומתחיל לדבר על משהו אחר. ייתכן שכולכם חשתם בזה. מדוע אני עושה את זה? כי בעודי מדבר גיליתי שהמתרגלים הבינו את זה תוך כדי שדיברתי. הם הבינו את זה אפילו לפני סיימתי לדבר. אז, ובכן, הפסקתי לדון בזה ועברתי לנושא אחר. היות שזה קורה לעתים קרובות בקלטות הווידיאו שלי, אז ביחס לדברים רבים,לצפות בקלטות הוידיאו לא בהכרח יהיה טוב יותר עבורכם מאשר לקרוא את הספר. קריאת הספר תהיה טובה יותר עבורכם, לזה אני מתכוון. קיום של הספר בו זמנית עם הווידאו יגרום להפרעה. אז ברגע שספרים של הרצאות פא באזורים שונים מודפסים, צריך למחוק את כל ההקלטות ואת הווידיאו, וזאת כדי להגן על הדאפא. מה שאדם לא יכול לשחרר זה את הרגש האנושי.

מתרגל: אשתי ואני שנינו מתרגלים דאפא. לפני כמה חודשים שנינו בזה אחר זה חלמנו על ציפור ענקית ויפה ביותר. הציפור נעלמה לאחר שנכנסה לתוך הגוף שלי, ואילו אשתי שמעה קריאות ציפור. מה זה מסמן?

המאסטר: זו רק ציפור. בגלגוליך תקופת חיים אחר תקופת חיים, אפילו אלוהות שיורדת מרמה גבוהה מאוד יכולה להתגלגל כבן אדם בתקופת חיים אחת וכחיה באחרת. ככה זה בעולם האנושי. הדבר הראשון שאתה רואה בשלב ההתחלתי של הטיפוח שלך הוא קרוב לוודאי הצורה המקורית שלך או תמונה של המקום הקדום ביותר שהיית בו. זה יכול להיות בצורת בן אדם, חיה, או זה או ההוא. בשמים ציפורים הן גם אלוהויות.

מתרגל: האם מטפחים יכולים לקחת תוספי תזונה?

המאסטר: לא קראת את הספר, פשוט לא קראת את הספר. חישבו על זה, כולכם: גופו של מטפח לא יוכל לפתח גונג אם הוא חולה. כלומר, הגוף הלא טהור שלך לא יתאים לטיפוח. כשאתה מטפח, על גופך להיטהר עד לנקודת טוהר מוחלט, ורק אז הוא יכול להתחיל לפתח גונג. אז אמרתי שאנחנו לא עוסקים בריפוי. אבל אני אטהר את גופם של מטפחים אמיתיים, והסוג הזה של גוף הוא נטול מחלות. אנו מתכוונים להשיג את סוג הגוף שנמצא ברמת הבודהא. האם תוכל להשיג את זה באמצעות תוספי תזונה? בהחלט לא. אז למה לקחת אותם? זה לא כאילו הדבר הזה הוא משהו ערב לחיך ושווה טעימה בשל טעמו המעודן. אנו גורמים לגופך להיות יותר ויותר טהור במהלך הטיפוח כדי שהוא יגיע בהדרגה למצב הטבעי והאופטימלי ביותר. לקיחת תרופות לא יכולה להשיג את זה. האם אינך מפקפק עדיין בטיפוח אם אתה לוקח תרופות או בולע תוספים? אתה פשוט לא רואה את עצמך כמטפח. האין זאת הסיבה? אם אתה לא רואה עצמך כמטפח, כיצד אנחנו נוכל? הגיוני, נכון? בין אם זה תרופת צמחי מרפא סינית או תרופה מערבית, זו עדיין תרופה, זה בטוח. המטרה שלך היא פשוט שיהיה לך גוף בריא, אך הטיפוח שלנו משיג משהו הרבה מעבר לזה. תיארתי כיצד דברים אלה עובדים. אז כיצד לדעתך יש לפעול בעניין?

מתרגל: אנו תלמידים שבאו מסין. יש חמישה אנשים שלא יכלו להגיע מסיבות שונות. האם ההפרעה הדמונית הייתה חזקה מדי או האם היה זה המאסטר שארגן שהם לא יוכלו לבוא?

המאסטר: לא רציתי לאפשר אפילו לחמשתכם להגיע. מדוע? כפי שזה עתה אמרתי, בעבר הוראת הפא שלי הייתה החשובה ביותר, ואילו היום הטיפוח והשיפור שלכם הם החשובים ביותר. הקדישו את לבכם בשלמות לטיפוח וטפחו בעקביות וביציבות – זה המפתח. עם לב לא יציב, עם רצון למצוא אותי, כשמייחלים להקשיב להרצאותיי על הפא, כשרודפים אחריי לכל מקום... זה בכלל לא מועיל לטיפוח שלכם, אפילו לא קצת. כשוועידת הפא הייתה אמורה להיערך בסינגפור, אנשים רבים מסין רצו להגיע. אז אמרתי לאגודת הדאפא הראשית: "אתם צריכים להעביר הלאה: מִסרו למרכזי הסיוע של כל אזור ליידע את המתרגלים שאין עליהם לנסוע ממקום למקום, שכן זה חסר תועלת". במקור, הפא-שנים הסדירו את שלבי הטיפוח שלכם לתקופה הזאת. אך שיבשתם את זה. ייתכן מאוד שחלק מההחזקות שלכם סולקו בתקופה הזאת שהוקצבה לכם לטיפוח, אך מה שהיה צריך להשתפר שובש בהיבט מסוים. זו הסיבה. אל תתייחסו לכל ההחזקות שלכם כהפרעה דמונית ותתעקשו לעשות דברים שאינכם יכולים לעשות.

מתרגל: בעלי מעולם לא עשה את התרגילים, אבל הוא קרא את "ג'ואן פאלון" פעם אחת וצפה בקלטות הווידיאו של הרצאות הפא של המאסטר. אבל הטיאן-מו שלו נפתחה ואפילו יש לו היכולת של "ראייה למרחקים".

המאסטר: זה בזכות הגורל הקבוע מראש שלו. ייתכן שהאיכות המולדת שלו די טובה, וגרמה לטיאן-מו שלו להיפתח מיד כשהוא קרא את הספר. באשר לאם הוא לומד אותו או אם הוא מטפח, כולם בחברה המסובכת הזו הפכו למורכבים ביותר. לפני שכל אחד מכם כאן בקהל הגיע לעולם האנושי, הזרעים לקבלת הפא היום נזרעו בזמן כלשהו בעבר במעמקי הלב והנשמה שלכם. חיפשתי אחריכם ומצאתי אתכם פעמים רבות בחברה האנושית והענקתי לכם סימונים. כל הדברים האלה ממלאים תפקיד חזק, אך אף אחד מהם אינו יכול להפחית את ההחזקות האנושיות שלכם. ואף אחד מהם אינו יכול לגרום לכם להרגיש כפי שהרגשתם אז כשנתקלתם בפא: "או, חיכיתי כל כך הרבה שנים. הגעתי רק כדי לקבל אותו". להרבה אנשים כבר אין ההרגשה הזאת, וזה גורם לכך שהם מטפחים לסירוגין והם לא חרוצים. כמה אנשים שיש להם גורל קבוע מראש ושקיבלו את הפא עדיין אינם יכולים לסלק את ההחזקות שלהם. יש תרחישים מסוגים שונים. ברגע שהגורל הקבוע מראש מסתיים, זה נגמר.

מתרגל: מאסטר, כשדיברת על סמל הסוואסטיקה, אמרת "לבודהא שרמתו היא פי שניים מזו של טאתאגאטה יש שני סמלי סוואסטיקה". האם התכוונת לכך שגבהו של הגונג-ג'ו של אדם הוא כפול מזה של טאתאגאטה?

המאסטר: התכוונתי לשין-שינג ולמוסריות האדירה של האדם. גונג הוא רק התבטאות של זה. זה בסדר להבין את זה גם כגונג-ג'ו של האדם. אבל עליו להיות גונג-ג'ו של אחרי ההגעה לשלמות המלאה של האדם. כלומר, גובה הגונג- ג'ו לאחר ההגעה לשלמות המלאה צריך להיות כפול מזה של טאתאגאטה. הגונג-ג'ו שמתפתח בתהליך הטיפוח לא נחשב. זה משום שהוא טרם הושלם, שכן חלקים אחרים שבך טרם הגיעו לשלמות המלאה. לכן זו רק צורה של קיום אנרגיה. עם זאת, מנקודת מבט מסוימת הוא אכן מייצג את רמתך ואת השין-שינג שלך בזמן שאתה מטפח.

מתרגל: במהלך ועידת הפא של סינגפור, כשהתלמידים מחאו כפיים, המאסטר בדרך כלל השתמש בשתי ידיו בתנוחת הא-שי כמחווה. אך בהרצאות פא בעבר, בעיקר השתמשת במחווה של יד אחת. איזה משמעות עמוקה יותר יש בזה?

המאסטר: אני משתמש ביד אחת מול התלמידים שלי. אך יש דבר אחד: כשאני רואה את הלבבות הטהורים של כולם ושהם מתקדמים בחריצות ובעקביות, אני ממש שמח, ואז אני אוהב להשתמש בשתי ידיי. בנסיבות רגילות מאסטר משתמש ביד אחת מול תלמידיו.

מתרגל: שמעתי שכשאדם יכול לשנן את "ג'ואן פאלון", הוא יוכל לשאת את הדאפא לעד עם הגו'-יואן-שן שלו, ללא תלות באם הוא יגיע לשלמות המלאה.

המאסטר: מי ירצה רק לזכור את הפא אך לא להגיע לשלמות? מדוע אתם משננים את הספר? האם אין זה בשביל להגיע לשלמות המלאה? שינון "ג'ואן פאלון" עוזר לכם להשתפר, היות שהחלק המיקרוסקופי של הגוף שלכם יחד עם החלק האנושי בפני השטח החיצוניים ביותר משננים אותו יחדיו. אך לא משנה כיצד אתם משננים אותו – וזה מתייחס אפילו לאנשים ששיננו אותו היטב – בתקופה מסוימת לפתע תגלו שאתם לא יכולים לשנן אותו. מדוע? זה משום שהחלק העיקרי שלכם, החלק ששינן אותו, נפרד מכם לאחר שהוא הגיע לסטנדרט. לפתע אתם מרגישים כאילו "אוי, איך זה שאני לא יכול לשנן אותו יותר?" זה משום שהחלק שעמד בדרישות הופרד, והשכבה האנושית לא יכולה יותר לשנן את הדבר כולו כי היא שכחה אותו. יש השוכחים הרבה, ויש השוכחים מעט. מצב זה אכן קורה.

רבים מכם חוו מצב שבו מעת לעת אתם שומעים היטב, או מעת לעת הטיאן-מו שלכם רואה דברים בבהירות. מתי אדם יכול לראות בבהירות או לראות הכי טוב? זה קורה כאשר הוא מטפח ממש טוב ברמה נתונה, כשההפרדה טרם התרחשה וכשהוא ממש על סף העמידה בסטנדרט. הוא יכול אז לראות בבהירות, לשמוע בחדות באוזניו, והגוף שלו רגיש. ברגע שההפרדה מתרחשת הוא מגלה שהוא איבד את המצב ההוא, והוא יחשוב "האם זה מפני שנפלתי? איך זה שדברים אינם כה טובים כפי שהיו?" זה לא שנפלת. זה משום שהחלק בך שסיים את הטיפוח הופרד, ומה שנשאר זה החלק שטרם סיים את הטיפוח ושעליו להמשיך לעבור טיפוח. אז תהיה רגיש מעת לעת. ככה זה. זה קורה רק כשמתרגלים בדאפא.

מתרגל: האם ככל שמטפחים לרמות גבוהות יותר ישנים פחות?

המאסטר: זה לא כך. זה קשור לשינויים ולהתרוממות החלקיקים שהם חלק בלתי נפרד ממחשבותיך. אך זה אכן קורה מעת לעת. העניין שזה עתה דיברתי עליו גם כן כולל את הגורם הזה. על פני השטח אתה תחזור למצב הרגיל כשהחלק המטופח היטב שבך מופרד ממך. זה מה שתחווה כל הדרך עד שתגיע לשלמות המלאה. כל זה מאפשר לך לחיות כמו אנשים רגילים. ואילו הצד האנושי שלך ילך וייחלש. ואם אתה מנהל את עצמך בסטנדרטים גבוהים, ייתכן שתתנהג טוב יותר ויותר בקרב אנשים רגילים. ככה זה.

מתרגל: הזמן דוחק, אך עדיין אינני יכול לשבת בתנוחת לוטוס מלאה. כיצד אוכל להשתפר?

המאסטר: אל תהיה מודאג. אף אחד אינו אומר שהזמן אינו מספיק. מעולם לא אמרתי דבר כמו שאין מספיק זמן. אני מבקש שתזדרז בטיפוח, ועליך רק להתמקד בטיפוח-תרגול. אך עם זאת, עליך לדעת שאתה צריך שיהיו לך דרישות קפדניות מעצמך – לזה אני מתכוון. בכל מקרה, אלה שבכלל לא יכולים לשכל את רגליהם לתנוחה הזו הם מאוד מאוד נדירים. יש כאלה שהיואן-שן שלהם בשמים לא עוטה הופעה של בן אדם אלא כזו של אלוהויות אחרות, שלא משכלים את רגליהם בתנוחת הלוטוס. אולי גורם כזה מעורב. אך היות שהיום יש לך גוף אנושי, גוף בשר ודם, אני מאמין שכולכם יכולים לשכל את רגליכם לתנוחה זאת חוץ מאלה הנדירים במיוחד. אומָר זאת בדרך קלילה. מאלה היושבים כאן, אנשים רבים באמת טיפחו טוב למדי. הבודהיסאטוות האלו שבשמים מכסות את פיותיהן וצוחקות על אלה מכם שלא יכולים להרים את רגליהם, כשהן אומרות: "תראה, המטפחים האלה עדיין לא יכולים להרים את רגליהם".

מתרגל: האם המאסטר יכול בבקשה לדבר על המושג של החזקות?

המאסטר: מה הסיבה שאנשים לא יכולים לראות את האמת של היקום? מדוע ממד זה גורם לאשליה? אומר לכולכם: בקרב אנשים רגילים, מה שאתם רואים ומה שאתם באים אתו במגע בממד של החברה האנושית הרגילה, ביחד עם הידע שנלמד בקרב אנשים רגילים, כל אלה מגבילים אתכם ותוחמים אתכם. כשהידע שלכם על הממד הזה מצטבר, כשההבנה שלכם לגבי כל דבר שבתוך הממד הזה נעשית ברורה יותר ויותר, וכשאתם נעשים לכאורה יותר ויותר מודעים, אתם למעשה סוגרים את עצמכם יותר ויותר. מה שאתם מחשיבים כאמת בממד הזה של בני אדם רגילים, בעצם יכול להיות בהחלט שגוי, או להיפך. אז אתם לא תִראו את האמת של היקום אם לא תוותרו על ההבנות האלו שהן מהחברה של האנשים הרגילים. במיוחד אותם דברים שאנחנו כבני אדם לא יכולים לוותר עליהם מסיבות של הישרדות, כדי להגן על עצמנו, או כדי להועיל לעצמנו יותר – אני קורא לכל אלה החזקות. החזקות אלו הן ממש כמו מנעול גדול ומסיבי שנועל אתכם בפנים. עליכם לפתוח כל מנעול עם התקדמותכם בנתיב שלכם. אם לא תעשו זאת, הם ינעלו אתכם בפנים וישלו אתכם ולא תראו את האמת. ואם לא תצליחו לפתוח מנעולים אלה בעודכם על הנתיב שמחזיר אתכם למקור ולחזור לעצמי האמיתי שלכם, לא תצליחו להמשיך קדימה. זה מה שנקרא מבחן. כל דבר שיש לכם החזקה אליו מהווה מכשול עבורכם. מבחנים אלה שבהם אתם נתקלים בטיפוח הם למעשה הקשיים שלכם עצמכם. הסיבה שאני משתמש בהם היא כדי לפתוח את מנעולי ההחזקות שלכם, לאפשר לכם לראות את האמת, ולגרום למחשבה שלכם להתרומם.

מתרגל: כיצד עלינו להבין ויתור על כל ההחזקות?

המאסטר: פירושו של דבר לוותר על כל ההחזקות שלא ניתן לוותר עליהן בממד האנושי הרגיל, כי הדרך שבה אתם מטפחים היום שונה מכל דרכי העבר. ידעתי שאנשים רבים רבים יבואו ללמוד אותה, ותופעה חברתית תופיע. אפילו יותר אנשים ילמדו אותה בעתיד. אז תופעה חברתית זו שמופיעה – המונים שמטפחים – תהיה לה השפעה רבה על החברה. אם כולם היו מטפחים עם היכולות שלהם פתוחות, ואם כולם היו מסתובבים ועושים דברים על-טבעיים, כל פני החברה היו משתנים. ואז במקום להידמות לחברה אנושית היא תהיה דומה לחברה של אלוהויות. אי אפשר להרשות לזה לקרות. היות שהחברה האנושית היא בדיוק כפי שהיא, אנו מנצלים את הסביבה הזאת ומטפחים בתוכה. לא רק שאנחנו לא מפריעים לסביבה הזאת, אלא שעלינו גם להתאים לה בעודנו מטפחים. זה משום שלא הייתה לכם דרך לטפח לולא התאמתם לסביבה הזאת. הגישה שאימצנו היום היא כזאת. כעת יש מעל 100 מיליון אנשים שמתרגלים בדאפא. זה לא היה עובד אילו כולם היו עוזבים את בתיהם להיות נזירים נוצרים או בודהיסטים. יהיו אפילו יותר אנשים בעתיד. מה היה קורה אז לחברה הזאת? מי היה מאכיל אתכם אם כולם היו באים לטפח? זה לא היה עובד. לכן עלינו להתאים כמה שיותר לחברת האנשים הרגילים. אנחנו משתמשים בסוג זה של צורה של חברת אנשים רגילים כדי לטפח, לכן עלינו להתאים.

לכולכם צריכה להיות עבודה, סביבה, אפילו משפחה, וקרובים רבים בחברת האנשים הרגילים. כל פן של דברים אלה הוא השתקפות של היכולת שלנו להתאים למוסכמות של חברת האנשים הרגילים. בה בעת, הם יוצרים עבורנו הזדמנויות טובות לטפח והם מספקים לנו סביבה לטיפוח, כי אתם מטפחים בין אנשים רגילים. אז, היות שאתם מטפחים בין אנשים רגילים, אנחנו מתאימים את עצמנו עד כמה שאפשר לדרך של חברת האנשים הרגילים בכל הקשור להתייחסות לדברים חומריים או לרכוש חומרי. אך יש נקודה אחת להבהיר: אינכם כמו אנשים רגילים. היות שאתם מטפחים, ללבבות ולמחשבות שלכם אין החזקות לדברים האלה. יכול להיות לכם כסף רב, משפחה, נכסים – יכולים להיות לכם דברים רבים. אך עליכם לוותר על ההחזקה אליהם. זו דרך הטיפוח שלכם.

הנטישה הטוטאלית שבה אנו דנים כאן לא אומרת שאתם צריכים לוותר על דברים חומריים כדי שזה ייחשב כוויתור. להיפך, אם אתם מוותרים על כל הדברים החומריים אך בלבכם ובמחשבתכם לא שחררתם אותם, אם אתם לא מעוניינים להיפרד מהם, אם אתם לא מסוגלים לנתק אותם, או אפילו אם אתם חושבים עליהם לעתים קרובות ונותנים לזה להשפיע על הטיפוח שלכם לפעמים, אז הייתי אומר שזה לא נקרא לוותר אלא לוותר בכוח. אז לקחת דברים בקלות על פני השטח הוא משהו פורמלי. כפי שאני רואה את זה, הסיבה האמיתית שאדם יכול להתרומם באמצעות טיפוח היא משום שהלב והמחשבה האנושיים עוברים שינוי. רק כשהלב של האדם ותחום המחשבה שלו משיגים את הסטנדרט הוא באמת מתרומם בטיפוח. אנו מתייחסים לדברים חומריים בקלילות רבה. זה לא משנה אם יש לכם אותם או לא. מה שקריטי הוא האם אתם יכולים לוותר על ההחזקה ואם אתם יכולים להתרומם – זה הקריטי ביותר. יתר על כן, כל צורת הטיפוח שלנו מתוכננת לטיפוח בין אנשים רגילים, וזה מאפשר לכם להתקדם בחריצות מבלי שהגונג שלכם ייסוג. כל התכנונים, בכל היבט, מתאימים לצורת טיפוח זאת שיש לנו היום. אז כשהתחלתי ללמד את הפא לפני שנים, האלוהויות אמרו שזה "פא של מוסריות גבוהה". הם הרגישו שהוא ממש טוב.

מתרגל: האם יש לשנות את הדרכים להפצת הדאפא כדי שיתאימו לאירופים?

המאסטר: זה אדיר שלמטפח שקיבל את הפא יש שאיפות כאלה ומחשבה כיצד להפיץ אותו, ולאפשר ליותר אנשים ללמוד אותו. לא משנה אם זה באירופה או במזרח, לא משנה איך אתם מפיצים אותו, יהיה קשה לאלה שאין להם הגורל שנקבע מראש לבוא ללמוד אותו. לאילו אנשים יש "גורל שנקבע מראש"? דנתי בעבר בגורל שנקבע מראש. אז כיצד עלינו למצוא את אלה שהם בעלי גורל שנקבע מראש? נגיד שתשימו פרסומת בעיתון לחפש "מי בעל גורל שנקבע מראש?" – זה לא יעבוד. אבל יש נקודה אחת שעל כולכם להבין. ככל הנראה כל אחד מהמתרגלים שלנו יודע בפנים שיש אנשים שמיד ירגישו שזה מכה בהם או שהם יתרגשו כשאתם מזכירים את המילים "פאלון גונג" או "ג'ואן פאלון", ואותם אנשים מיד רוצים ללמוד את זה. די סביר שהם בעלי גורל שנקבע מראש. יש אנשים שלבם אינו זז לא משנה איך אתה מדבר אליהם, ויש סיכוי טוב שאין להם גורל שנקבע מראש.

אז לגבי איך להפיץ אותו והשיטות להפיץ אותו, למעשה, הדרך הטובה ביותר היא שהמתרגלים שלנו יבצעו את התרגילים במקומות ציבוריים כדי שאלה שיש להם גורל שנקבע מראש יוכלו למצוא אותם. שיטה נוספת היא שספרי הדאפא שלנו יהיו זמינים בחנויות הספרים של עמים וארצות שונות. יש לי אין-ספור פא-שנים שיכולים לראות מיד מי בעל גורל שנקבע מראש ומי אמור לקבל את הפא. אם יש לנו ספרים בחנויות ספרים, והמתרגלים שלנו עושים את התרגילים בפארקים, הפא-שנים יכולים למצוא את אלה בעלי הגורל שנקבע מראש ולהביא אותם לחפש את הפא הזה. אם סביבה מסוג זה תחסר לנו, כמה אתגרים יצוצו. אך לא משנה באיזו שיטה נשתמש, אדם בעל גורל שנקבע מראש ימצא את הספר ויחשוב שהוא טוב כשהוא יקרא אותו. היות שגורלו נקבע מראש הוא בטוח יחשוב שהוא טוב ויחפש אותו, והיות שיש כאלה מאתנו שעושים את התרגילים בפארקים, הוא מיד ימצא אותנו. מאז התקופה שהתחלתי ללמד את הפא לראשונה, אנשים רבים קיבלו אותו בדרך הזאת. אך יש עדיין אנשים רבים ששמעו עליו מהמתרגלים שלנו. הם חשבו שהוא ממש טוב ואמרו לבני משפחתם לבוא ללמוד אותו. אם הם היו מרגישים שהוא לא טוב הם בהחלט לא היו אומרים למשפחתם לבוא כדי שירמו אותם. הם אמרו לבני משפחתם לבוא ללמוד בדיוק משום שהם הרגישו שהוא טוב. אז בני משפחתם הרגישו שהוא טוב, ואמרו לחברים ולקרובים אחרים לבוא ללמוד. אנשים מושפעים מאוד כשהמתרגלים עצמם מדברים על החוויות האישיות שלהם ועל איך הם מרגישים. הם לא ישקרו לבני משפחתם, והם אף לא ישקרו לחבריהם. אז חבריהם מאמינים לזה. ואם הם מאמינים לזה, הם יבואו ללמוד את זה גם כן, ויהיו להם חוויות משל עצמם. כך הדאפא מתפשט.

עם זאת, יש מספר קטן של אנשים שהשיגו את הפא לאחר שראו מאמרים שהמתרגלים שלנו פרסמו בעיתונים ובמגזינים. אמרתי אתמול שאני לא מתנגד להשגת הפא בדרך זו. אך איזה בעיות עלולות לצוץ בתרחיש הזה? שלא רק סוג האנשים הגבוה ביותר יגיע, אלא גם הנמוך ביותר. אז לאנשים שיבואו יהיו מטרות שונות ומצבי מחשבה שונים רבים, ומשום כך יש אנשים שמתרגלים זמן מה ואז עוזבים. ייתכן בהחלט שהם נמנים על סוג האנשים הנמוך יותר. אולי הם לא רוצים להשיג אותו, או שהם לא אמורים להשיג אותו. לעתים קרובות זה כך. וזה דבר טוב שמתרגלים כותבים מאמרים בעצמם או מפרסמים מידע בעיתונים. אני לא מתנגד לזה, שכן ככלות הכול, זה אכן עוזר לאנשים בעלי גורל שנקבע מראש לבוא – אנשים עליונים יראו את העיתון ויבואו. זו הסיבה שזה יכול להיות אפקטיבי. אך יש רק שתי שיטות מרכזיות: אחת היא שיש לנו ספרים בחנויות הספרים ואתרי תרגול, כך שפא-שנים יכולים להוביל אנשים למצוא אותם; השנייה היא ועידות פא ושהמתרגלים שלנו משתפים את משפחתם בחוויות שלהם. בעיקר באמצעות שתי השיטות האלו יותר אנשים מגיעים, ואיכותם היא גבוהה. לגבי אימוץ שיטות אחרות, בין אם מזרחיות או מערביות, אני חושב שאלו הן עדיין שתי השיטות הראשיות. לאנשים באזורים רבים עדיין אין בשלב ההתחלתי הבנה של הפאלון גונג, אז אנחנו מציגים אותו לאנשים באמצעות כתיבת מאמרים בעיתונים או במגזינים וכדומה. כמובן שגם זה מפיץ את הפא, זה בטוח.

מתרגל: אני מהגזע הלבן. כשאתה נתקל במבחן, האם אתה מתמודד אתו או משחרר אותו?

המאסטר: "כשאתה..." – זה מתכוון אלי, נכון? יש משהו שהייתי רוצה לומר לכולכם. זו שאלה טובה מאוד. אני חושב שהגיע הזמן להבהיר משהו לכולם.

אני יכול לומר לכם שהיום, לא משנה כמה אנשים מתרגלים דאפא, או כמה מתרגלים או תלמידים יש לי, כולכם מטפחים. ללא יוצא מן הכלל. אז כולכם מטפחים. בין אם אתם מטפחים היטב או גרוע, בחריצות או לא, או אם הרמה שלכם גבוהה או לא, כולכם צריכים להתנהל על פי דרישות מחמירות במהלך הטיפוח ולהתייחס אל עצמכם כאל מטפחים. אני, לעומת זאת, לא נמצא פה כדי לטפח. עליכם להבין בבהירות את ההבחנה הזאת. אין לי קשיים משל עצמי, וגם אין לי גורמי טיפוח כשלכם. זו נקודה שאני רוצה להבהיר: אני לוקח אתכם כתלמידיי, אז אני מציע לכם הצלה. אני מציל ומשנה אתכם. אז מזה אתם יכולים להסיק שאני שונה מכם. עליכם להתייחס לכל הצרות שבהן אתם נתקלים כטיפוח, כי הן בהחלט טיפוח. אך אם מתרחשות לי צרות, זו הפרעה ופגיעה בפא. מדוע יש להסתכל על זה כך? הקוסמוס הזה בראשיתי. הסיבה שאני עושה את זה היא תיקון הפא. כל הישויות בקוסמוס סטו מן הפא, לכן יש לתקנן עם פא. מה שאני אומר לכם לעתים קרובות הוא שזה משהו שלא נתקלים בו אפילו באלפי שנים. ללַמד את הדאפא של כל הקוסמוס בעולם האנושי, פא שאפילו אלוהויות לא היו מודעות לו בעבר, זה משהו שמעולם לא קרה בכל הבריאה.

במהלכן של תקופות היסטוריות אין-סופיות חיים הפכו יותר ויותר ללא טהורים, והכול הולך וסוטה. אם זה ימשיך כך במשך זמן רב, אפילו הבסיס היסודי ביותר של ג'ן-שן-רן יסטה. זה נורא ביותר. אך אני מוקיר את החיים שבקוסמוס. אני שואף לשמר את החיים המקוריים ככל שניתן, ולמנוע את תהליך ההשמדה. משאלה זו הופיעה, ואז אני באתי (מחיאות כפיים). היות שבאתי לכאן, אני בא באופן שאני מביא אתי את כל מה שהוא המקורי ביותר, הנפלא ביותר, ומתחילת הזמן – שהוא מושלם יותר. אתם יודעים שהפאלון מסתובב. הפאלון שאתם רואים הוא רק צורת פני השטח של הפאלון. יש לו גם צד של פא שאינכם מסוגלים לראות. הוא מסתובב ללא הרף ויש לו מנגנון תיקון אוטומטי שמחזיר את הכול למצב המקורי והאופטימלי ביותר שלו. מהרמה המיקרוסקופית ועד לפני השטח כל החומר וכל החיים הם כך, כשהכול מסתובב ובתנועה. אני יצרתי ושחזרתי את כל זה. יתר על כן, זה ללא הרף מביא לשלמות והרמוניה. בשבילי אין שאלה של טיפוח. בעשיית משימה זו, מה שאני צריך לפתור זה את ההשפעה המפריעה של הכוחות הרעים שנוצרו אחרי שהחיים של היקום נעשו לא טהורים. בה בעת נמצא לפניי האתגר מהקארמה שנוצרה על ידי כל הישויות בחברה האנושית. לעתים קרובות אני אומר שאני יודע מדוע ישוע נצלב על ידי אנשים, מדוע שאקיאמוני היה צריך להגיע לנירוואנה, ומדוע לאו דזה עזב בחיפזון כשהוא משאיר מאחור ספר של חמשת אלפים מילים. נגיד שאדם הגיע לעולם והתגלגל תקופת חיים אחר תקופת חיים. אין לכם מושג כמה חיים וכמה תקופות חיים עברתם. אך בכל אחד מהחיים צברתם חובות רבים כלפי אחרים ועשיתם עוולות רבות. יש אנשים שבאו מרמות שונות והתגלגלו אל כדור הארץ הזה. בזמן שירדו שלב אחר שלב הם עשו דברים לא טובים, כלומר הם שהו בכמה ממדים של רמה גבוהה. מדוע הם לא יכלו להישאר באותם ממדים? זה משום ששם הם שוב עשו דברים רעים והמשיכו לרדת; הם שוב עשו דברים רעים וירדו אף יותר. אז החובות שנצברו מעשיית דברים לא נכונים בשמים היו חובות כלפי האלוהויות.

האלוהויות שבשמים לא ירשו לבן אדם לחזור לשמים! ללא מאסטר שמלמד אותך, ללא מאסטר שמשגיח עליך, לעולם לא תוכל לחזור, לא משנה כמה גדולות יכולותיך. אחרי שהגעת לכדור הארץ, לעולם לא תוכל לחזור אם לא יטפל בך מאסטר מהסוג שבאמת מציל אנשים. זאת משום שאפילו אם באמת היית יכול לשלם על הקארמה של העולם האנושי, עדיין לא היית יכול לשלם על החובות שבשמים. ישוע רצה להציל אנשים והייתה לו חמלה רבה, אז הוא התעלם מכל זה. לכן היה עליו להתיר את הקשרים הקארמתיים הקשים להתרה שהיו קשורים אל האנשים. אך ביקום הזה יש חוק שקובע: "מי שלא מפסיד, לא מרוויח; כדי להרוויח, עליך להפסיד; מה שחייבים צריך לשלם". זה מוחלט, זה חוק מוחלט ונצחי. בהתאם לכך, אם אתה משחרר אדם מזה, מי ישלם עבור חובותיו? אז החשבונות האלה או כל החובות האלה נפלו כמובן על ישוע. "התרת את זה עבורם, אז אתה תשלם על זה עבורם". כל הקשרים שלא ניתן היה להתיר, כל החובות והדברים של אותם אנשים שהוצלו פשוט לא הייתה שום דרך להשתחרר מהם, כל אלה הוצמדו לישוע כי הוא היה על כדור הארץ. היו חובות קארמתיים מכל הרמות השונות; כלומר הם לא היו רק מכאן, מקרב בני האדם. לאיזה היקף זה הגיע בסופו של דבר? ככל שהציל יותר אנשים, כך נשא יותר קשרים. פשוט לא הייתה לו שום דרך לשחרר את עצמו, וגם לא הייתה לו האנרגיה לעשות את הדברים האלה. לא ניתן היה להתיר את הקשרים. לכן בסוף, ישוע הציל את אותם אנשים אך לא ניתן היה לשחרר את הגוף האנושי שלו עצמו. לכן לא הייתה לישוע ברירה אלא לעזוב את הגוף הזה כדי לשלם את החובות הקארמתיים עבורם. קארמה של חיים רבים בתוספת שנאה גדולה, כולם נחתו על ישוע. "בסדר, אני אשלם אותם עבור כל המאמינים". הוא נצלב ומת מוות בייסורים. כל הקשרים נקשרו לגוף הבשר שלו, והם שוחררו עם מות גוף הבשר שלו. ישוע שוחרר ברגע שאותו גוף הושל. זו הסיבה שישוע היה צריך להיצלב, וזו הסיבה שאנשים אומרים שישוע סבל עבור אנשים. זו הסיבה.

כולכם ראיתם שאנשים רבים באו ללמוד את הפא הזה. בעתיד יהיו אף יותר. אתם יודעים, כדי שתטפחו, דברים אלה צריכים להיעשות על ידי המאסטר. אך אני שונה מהם, משום שבין אם מדובר בישוע או בשאקיאמוני, הם אחרי הכול היו ישויות מוארות בקנה מידה קטן. אני לא בתוך הקוסמוס, אז אני יכול לפתור בעיות של החיים ברמות שונות ובגופים קוסמיים שונים של הקוסמוס. אמרתי שהצלת בני אדם אינה המטרה האמיתית שלי, אך הם רמה אחת של ישויות שנכללת – הם רמה של חיים שאני רוצה להציל. למעשה, לי עצמי כלל אין קשיים, אני לא מטפח. הצרות שבהן אני נתקל מתבטאות לעתים נדירות כאן, בצד האנושי הרגיל, אך ישנן כאלו אשר אכן מתבטאות כאן, ואתם לא יודעים על רובן. הסיבה שאני יכול לשחרר את עצמי מהבעיה הזאת היא שאני לא בתוכה. אני לא אהיה כמותם, ללא אפשרות לשחרר את עצמי. אני יכול לשחרר את עצמי אך הקושי רב ביותר, זה משהו שאף אחד מכן הישויות לא יכול לדמיין. אני יכול לוותר בהיקף הגדול ביותר האפשרי על כל מה שיש לי, ומשום כך אני יכול לפתור את כולם (מחיאות כפיים).

דרך אגב, אמשיך ואדגיש משהו שקשור לשאלה שזה עתה הועלתה. לעתים קרובות יש מתרגלים שמתלווים אלי, נמצאים לצדי, ובכל אזור יש כמה אנשים אחראים – מתאמי מרכז או אחראים אחרים. עליכם להבין משהו: כל דבר שבו אתם נתקלים קשור להתמודדות עם קשיים. אבל אתם לא יכולים לייצג את המאסטר. כשזה מגיע לכל עניין שאתם יודעים שהשתתפתי בו, עליכם לשקול את הענייין מנקודת המבט שלי. זה דבר שהזנחתם בעבר. צרות שנוצרות עבורי הן נזק המכוון אל הפא הזה. אז זה שונה לגמרי מההתמודדות שלכם עם הקשיים שלכם. זה בהחלט לא שהמאסטר שלכם מטפח או שהמאסטר שלכם עובר מבחנים. זה באמת נזק שמכוון כלפי הפא וכלפי הקוסמוס, אז הם לא ניתנים להשוואה. תהיו ברורים לגבי זה. כשאני מטפל בבעיות, אני מתייחס אליהן כאל דמונים אמיתיים, אך אתם לא יכולים לעשות זאת! כל מה שאתם נתקלים בו, קשור ישירות לטיפוח שלכם. לכן עליכם תמיד להתייחס אליו כאל טיפוח ולמצוא סיבות בתוך עצמכם. הם לגמרי שונים.

מתרגל: נראה שלאירופים קשה מאוד להיכנס לשקט. מדוע?

המאסטר: למעשה זה אותו הדבר עבור אסיאתים ואירופים. אדם שיכול להגיע לשקט אמיתי במהלך הטיפוח בחברת האנשים הרגילים הוא ממש ברמה גבוהה. היות שיש לכם עבודה בחברה של האנשים הרגילים ועליכם לטפל בעניינים אנושיים רגילים מכל סוג, אז בעודכם יושבים כאן, אתם לא רוצים לחשוב על שום דבר, אך הדברים ההם ישפיעו על המחשבה שלכם עד לנקודה שתחשבו עליהם מבלי משים. זו הסיבה שאתם לא יכולים להיעשות שקטים. בטיפוח אנחנו משפרים את עצמנו ללא הרף ונפטרים מהחזקות. ככל שההחזקות שלכם ילכו ויתמעטו, תגלו שבטבעיות אתם נעשים יותר ויותר שלווים, יותר ויותר שלווים. זה משקף את הרמה שלכם. זה לא מציאותי לצפות שתגיעו לשקט מיד מההתחלה. אף שיטה אינה יכולה להשיג זאת, חוץ מאשר במקרים שבהם קיימות נסיבות מיוחדות ביותר; אצל אנשים שכאלה הצדדים האנושיים הם ממש חלשים והצד השני ממש חזק. הם במצב שהם במידה מסוימת מוארים ובמידה מסוימת לא. אלה אנשים מיוחדים ביותר המסוגלים להשיג רמת שקט מסוימת, וזה בעיקר בזכות זה שמה שמשפיע הוא הצד האלוהי שלהם ולא הצד האנושי שלהם. חוץ ממקרים כאלה, אחרים בכלל לא יכולים להגיע מההתחלה לנקודה שבה הם יכולים להיעשות שקטים. אז אין הבדל בין גזעים שונים, זה אותו דבר לאירופים ולאסיאתים.

אל תדאג אם אתה לא יכול להיכנס לשקט. כל עוד הגוף שלך נינוח ורגוע כשאתה עושה את התרגילים, פשוט נסה לרסן את עצמך מלהתפזר לכל עבר במחשבות. אם אתה ממש לא מסוגל למנוע מהמחשבה שלך מלשוטט, אז הנח לה, והתייחס לאותם מחשבות לא מרוסנות כמחשבות של מישהו אחר: "קדימה, תחשוב. אני אצפה בך חושב". זו גם גישה. לפחות אתה יכול להבחין בבהירות שזה לא אתה, וזה באמת יקר ערך. או שאתה מרסן את זה ולא נותן לזה לחשוב, ובמקרה כזה השגת את מה שמטפח מסוגל לעשות. אחרי שהגוף נרגע, אדם נכנס למצב שהוא האופטימלי לטרנספורמציה ולזיקוק. אך מה אם המחשבה שלך לא יכולה להירגע ואתה לא מצליח להשיג את המצב הטוב ביותר לטרנספורמציה ולזיקוק? אתם יודעים, הטיפוח שלנו מתחיל מהרמה המיקרוסקופית, אז הצד המיקרוסקופי שלנו שקט. זה מתחיל משם, אז ככל שאותו צד נעשה שקט יותר ויותר ומטופח טוב יותר ויותר, מה שעל פני השטח ירוסן וייחלש עוד ועוד כל הזמן. מה שעל פני השטח גרוע יותר [מבעבר] אבל חלש יותר. זה הקשר. רבים מכם טיפחו במשך תקופה ארוכה וגיליתם שיש עדיין מחשבות רעות במחשבתכם. אתם יכולים לדכא אותן אם אתם רוצים. זה משום שאף על פי שהן הולכות ונעשות גרועות יותר יותר, ואף על פי שיותר ויותר מהן צפות על פני השטח, הן הולכות ונחלשות, כי כבר אין להן שורשים יותר.

מתרגל: כיצד אנחנו, המתרגלים המערביים, יכולים להבחין מה נכון וכיצד עלינו לנהל את חיינו. האם עלינו לתת לדברים להתרחש בטבעיות?

המאסטר: אומר לכם מה אני חושב. בנסיבות שונות דיברתי על לתת לדברים לקרות בטבעיות. לא אמרתי לכם לאפשר לדברים לקרות בטבעיות ביחס לכל דבר. כשאתם עובדים בחברה, הבוס שלכם משלם לכם. אם אתם מבולבלים בעבודה, אתם נותנים לדברים לקרות בטבעיות, ואתם לא עובדים קשה, אז ממש לא מגיע לכם התשלום. עלינו להיות אנשים טובים בכל מקום שבו אנחנו נמצאים. אני אומר ש"לתת לדברים לקרות בטבעיות" צריך להיות מיושם בהתאם למצב. בטיפוח אנו עוקבים אחרי השתלשלות המקרים הטבעית, אך עדיין עלינו לעשות מאמץ לדכא את הצד הרע שלנו, ואנחנו עדיין צריכים לעבוד קשה בטיפוח – כשעושים אחרת זה לא נחשב"לתת לדברים לקרות בטבעיות". כך למעשה כולכם טיפחתם. אנו יודעים היטב שבטיפוח עלינו לטפח את עצמנו באופן פעיל, שבחיי היום יום שלנו עלינו להתאים עד כמה שאפשר לדרך של חברת האנשים הרגילים. אז עליך להפריד את העבודה האנושית היום יומית שלך מהטיפוח שלך – עליך בהחלט לעשות הבחנה ביניהם. עבודה היא עבודה, וטיפוח זה טיפוח. אך יש דבר אחד: היות שאתה מטפח, הסטנדרטים הגבוהים שאתה מתנהל לפיהם ישתקפו בעבודתך, בחברה, בבית, ובסביבות חברתיות שונות. במילים אחרות, אתה תמיד אדם טוב, לא משנה היכן אתה, וכל האחרים תמיד יגידו שאתה אדם טוב. זה היחס ביניהם. המושג של לתת לדברים לקרות בטבעיות הוא לא כמו מה שאנשים אמרו בעבר, כאשר לאדם לא היה איכפת משום דבר והוא היה פשוט יושב שם כאילו שהוא עזב את העולם החילוני; אדם שעשה את זה נחשב למישהו ש"נותן לדברים לקרות בטבעיות". זה לא כך – זה בהחלט לא הרעיון.

אם אתם נתקלים בבעיות מסוימות, אני חושב שכמטפחים עליכם תחילה לבחון את עצמכם: "האם זה משום שאני עצמי לא פעלתי היטב בהיבט מסוים?" אם כל אחד מכם המטפחים לא מסוגל לעשות זאת, לא תהיה לכם שום דרך להתקדם. אז כשכל אחד מכם נתקל באי אילו בעיות, עליכם תמיד לבחון את עצמכם תחילה: "האם זה משום שעשיתי משהו שהוא לא כל כך בסדר?" תכופות אני מדבר על עיקרון: הכול ביקום הוא בהרמוניה; אם אתה עושה משהו שגוי, זה ייצור ליקוי, אי התאמה עם אחרים, והכול סביבך ירָאה בבלגאן. ויחסים בין-אישיים ייעשו מתוחים. באותה נקודה, הבט לתוך עצמך מהן הבעיות ותקן את שגיאתך. תגלה שהכול נעשה הרמוני ונכון שוב. אינני חושב שעלינו להתווכח עם אחרים על דברים. אם אתם באמת נתקלים בבעיות וזה נראה כאילו מישהו פוגע בכם, אני חושב שזה בהחלט יכול להיות שאתה, המטפח, היית חייב את זה מחיים קודמים. שא את זה (רֶן) ושחרר את זה. אפילו אדם רגיל יודע ששני אנשים יעזבו בכעס אחרי שהייתה ביניהם התנגשות; חיכוך צץ ושניהם מסתבכים. כשהחיכוך מתמיד לאורך זמן זה ילך וייעשה יותר ויותר קשה לפתרון, ובסוף הם יהפכו לאויבים. אך אנחנו מסוגלים לשאת את זה, להתעלם מזה, ולקחת צעד אחד אחורה. בסין יש אמרה: "קח צעד אחד אחורה ותגלה שהים רחב והשמים הם ללא גבולות". אם תמשיך לדחוק ולדחוף קדימה, תגלה שבאמת אין דרך מוצא. אך קח צעד אחד אחורה, שחרר את ההחזקה ואל תתייחס אליה, ותגלה שבאמת הים רחב והשמים ללא גבולות – זה עולם חדש לחלוטין. זה כך. כך זה אמור להיות לגבי מטפח. אם אנחנו מתווכחים ונלחמים בדיוק כמו אנשים רגילים ונכנסים לעימותים, הייתי אומר שאז אנחנו בדיוק כמו אנשים רגילים. האין זה כך? זה למעשה כך.

מתרגל: כיצד נוכל לדעת מה הרמה שלנו?

המאסטר: אם נדבר בסובייקטיביות, אני מאוד לא נלהב לתת לכם בהתחלה לדעת מה הרמה שלכם. עבור אדם להינמס לתוך פא עצום כל כך... אתן דוגמה. זה כמו אם שבב עץ או פיסת נסורת היו נופלים לתוך כבשן של ברזל מותך: הוא ייעלם מהעין בִּן-רגע. בעודכם הולכים ונמסים לתוך פא ענק כל כך, הקארמה של הגוף שלכם, קארמת המחשבה וכל מיני דברים היו נעלמים בן רגע. אם היינו עושים את זה לגמרי בדרך הזאת, זה היה כאילו לא טיפחתם, וזה היה שווה ערך לכך שבראתי חיים מחדש. זה לא היה נחשב שטיפחתם. אז אנחנו לא יכולים לעשות את זה כך. אנחנו צריכים שאתם תטפחו את עצמכם ותשנו את עצמכם. הפא הזה עצום. במהלך מסלול הטיפוח שלך, כל עוד אתה מתייחס לעצמך כמטפח, תטפח בעקביות ובנחישות ותמשיך לקרוא את הספר, אתה תמשיך להתרומם ולהשתפר ללא הרף. כשמוסיפים לזה את השיטה המשלימה שלנו – ביצוע התרגילים – אז קצב ההשתפרות שלך הוא מהיר מאוד. זו הדרך המהירה ביותר לטפח.

אם אתן לך לדעת בהתחלה מה היא הרמה שלך, לא תצליח לנהל את עצמך: "וואו! אני יוצא מן הכלל! הגעתי כבר כל כך רחוק בטיפוח!" נגיד שאני נותן לך לראות את השינויים האמיתיים שקרו מסביב לגופך, חשוב על זה: היות שאתה נושא רגשות, תשוקות, וסוגים שונים של החזקות של אנשים רגילים, האם לבך לא יזוז? אני לא יכול לתת לך לדעת מוקדם מדי, כי המחשבות האנושיות הרגילות שלך עדיין די חזקות. זה משום שאני רוצה להבטיח שבטיפוח שלך אתה כל הזמן תתרומם במהירות הגבוהה ביותר. כשאדם עליון שומע את הטאו הוא יגיע לשלמות המלאה רק באמצעות התעוררות. זה הכי נפלא. וזה הכי מהיר – זה באמת הכי מהיר.

יש לנו כמה תלמידים שהמצבים שלהם שונים, אז יש אנשים שמטפחים כאשר היכולות שלהם לא נעולות ויש שנמצאים במצב חצי נעול. הם יכולים לראות ויש כאלה שאפילו יכולים לראות די בבהירות ולדעת הכול. אלה מקרים יוצאי דופן. רוב האנשים מטפחים כשהיכולות שלהם נעולות. פשוט התמקדו בקריאת הספר ובטיפוח, ואז אתם בעקביות תשפרו את עצמכם, ותתעוררו ללא הרף לסודות השמים. החוקים והעקרונות של הפא הם עצמם מספיקים למלא אותך בביטחון. כמובן, אנשים בחברה של היום הולכו שולל עמוק מדי על ידי כל מיני סוגים של כביכול "מציאויות" אשלייתיות של חברת האנשים הרגילים, ויש להם החזקות חזקות מדי. זה פשוט קשה מדי עבורם לצאת מזה. לעתים קרובות הם מתחבטים בבחירה בין הפא לבין ההחזקות שלהם לאינטרס אישי. אדם אפילו יעדיף לוותר על הפא מאשר לוותר על החזקותיו. אלו דברים שקשה להכריע ביניהם, שכן החברה של היום הגיעה לדרגה הזאת שבה אנשים לא מכירים יותר את הטבע האמיתי שלהם או את הסטנדרטים לבני אדם.

אבל ככל שזה רע, זה מספק לנו את הסביבה הטובה ביותר לטיפוח. האין זאת שככל שהסביבה מסובכת יותר, כך היא יכולה יותר לחשל מטפחים עם הישגים גבוהים? זה העיקרון. לפני שנים אחדות מאסטרים רבים של צ'יגונג הופיעו בסין. אנשים רגילים העריצו אותם: "וואו, מאסטר גדול ומופלא של צ'יגונג, יש לך כל היכולות המופלאות האלה!" אנשים נתנו להם יחס מועדף ואפילו כסף כי הם ריפאו אנשים. הרדיפה שלהם אחר החומר נעשתה חזקה יותר ויותר, ולכן רבים מהם נפלו ואיבדו את הגונג שלהם. הם נהרסו לגמרי, והמאסטרים שלהם הפסיקו להשגיח עליהם. מדוע? טיפוח נעשה בעבר במקומות שלא היו ידועים לאנשים רגילים. כשהם טיפחו בהרים, במקומות נסתרים, במנזרים, או באמצעות דרכים דתיות אחרות, הם לא באו במגע עם המציאויות והאינטרסים המסובכים של חברת האנשים הרגילים, והם גם לא נכנסו לחבית הצביעה הגדולה הזאת. אם הם היו באים במגע עם החברה, הם מיד היו מזדהמים מהחברה המסובכת, הם בסופו של דבר היו רודפים אחרי פרסום ורווח כמו אנשים רגילים, והם היו הופכים לאנשים רגילים, שכן שיטות הטיפוח שלהם היו מאבדות את ההשפעה שלהן כשהם בקרב אנשים רגילים. בניגוד לזה, אנחנו מטפחים בדיוק בתוך חבית הצביעה הגדולה הזאת, וכל מה שאנחנו נתקלים בו הוא מהסוג הזה. האם אינכם יוצאים מן הכלל אם אתם מצליחים להתרומם מעל לזה?! האם אתם יודעים מדוע אתם יכולים לטפח לרמה גבוהה? אחד הגורמים הכי מהותיים שמבטיחים את הטיפוח שלכם לרמות גבוהות הוא העובדה שכל כך רקוב פה. אם אתם יכולים להתרומם מעבר לזה – אפילו אם זה נוגע קצת בלב שלכם והוא רוצה לטפח היום – אתם יוצאים מן הכלל, כי אפילו בלב סביבה מהסוג הזה, שרויים בסבל, עדיין יש לכם המשאלה הזאת.

סבל שניתן לראותו, שהוא על פני השטח, לא נחשב יותר מדי. מה שבאמת מייסר זה הסבל שקורה כשאתם גודעים ושוברים החזקות – זה הזמן שזה כואב הכי הרבה. אז הסביבה המסובכת הזאת מספקת את התנאים הטובים ביותר, ומאפשרת לכם לטפח לרמות גבוהות. ומצד אחר, כוחו של הדאפא הזה יכול להתגלות רק באותם מצבים הכי קשים. הדאפא הזה לא היה נחוץ אילו הכול היה טוב בחברה. ותיקון פא לא היה נחוץ בסביבה שהיא טובה. זה היה מספיק אילו היה בעולם פא של רמת טאתאגאטה של ישוע ושאקיאמוני. אך מדוע דתות נכנסו עכשיו לתקופת סוף הדהארמה, שבה אף אחת מהן לא יכולה יותר להציל אנשים? אנשים אפילו מעזים לקלל את בודהא, ואפילו דורכים ומשתינים על פסלים של ישוע. בתקופה הנוכחית, לבקש מאנשים ללמוד את הפא של [טאתאגאטות כאלה] או להציל אותם עם פא כזה, זה לא יעבוד.

מתרגל: אני ממש רוצה לטפח, אבל איך אוכל להפסיק לפקפק בדאפא?

המאסטר: מה שאמרתי לכם זה שכל אחד בחברה של האנשים הרגילים ירכוש מושגים רבים מאוד במחשבתו לאחר הלידה, ויספוג "ידע" מהמציאויות המזויפות של חברת האנשים הרגילים, ואלו ישלו אותו באופן אפילו גרוע יותר כאן. המושגים הרבים והרעיונות המקובעים שנוצרו במחשבתך הם כולם גורמים שחוסמים אותך מלהשיג את הפא. האם הספקות הצצים במחשבתך אינם נגרמים מכך שאתה אומד את הפא עם מה שלמדת מהמציאויות של אנשים רגילים? האם אין זה האופן שבו אותם ספקות הופיעו? בהחלט. במילים אחרות, אתה אומד את הפא באמצעות מושגים שנוצרו מיֶדע אנושי רגיל ובאמצעות מחשבות אנושיות רגילות. האם בני אדם רגילים אינם נמצאים ברמה הנמוכה ביותר? האם אנשים רגילים אינם אבודים באשליה? מה כבר יכול להיות להם שניתן להשוותו עם האמת של היקום? כלום. אולם הדאפא הזה שלנו מועבר באופן הנמוך ביותר, באופן של אנשים רגילים ובאמצעות שפה אנושית – צורת הביטוי הנמוכה ביותר. אז [הדאפא] נראה כאילו שגם הוא שטחי. אך ככל שתמשיכו ללמוד אותו תגלו שהוא הולך ומעמיק. ככל שאתם לומדים אותו יותר, כך יותר הוא נעשה עמוק מדי למדידה ורחוק מדי להשגה. לידע אנושי רגיל, לעומת זאת, אין תוכן עמוק מסוג זה. אם אתה מתייחס לכל חוסר האמונה והספקות כמחשבותיך שלך, אתה עושה טעות ענקית. אלו הם מושגים שנוצרו אחרי הלידה בקרב אנשים רגילים. אתה חושב שהם אתה עצמך, אבל הם לא אתה.

מתרגל: הטיאן-מו שלי נפתחה לפני שהתחלתי את התרגול. אני מתפרנס מהגדת עתידות. האם עלי לוותר על העבודה שלי?

המאסטר: אם לא היית מטפח והיית נשאר אדם רגיל, לא הייתי מתנגד לזה. אני מלמד את הפא למטפחים כדי לאפשר להם לטפח. אני לא מנסה לגרום לכולם לבוא לתרגל בדאפא. אם אתה חושב שאתה יכול לטפח, אז עשה זאת. אחרת, אל תטפח. אולי בחברה העתידית של האדם עדיין יתקיימו אותן שיטות של דרכים צדדיות כמו הגדת עתידות, פנג-שווי, ואפילו ריפוי של מחלות באמצעות שיטות מסוימות. ייתכן שכולם יתקיימו. הם תמיד התקיימו ברחבי העולם מאז זמנים קדומים. אך בעתיד לבוא, הדברים שאתה, כמטפח, תראה יהיו מרמות גבוהות יותר ויותר, ועוצמת מילותיך תגבר עוד ועוד. כשתגיד לאנשים את עתידם יצוצו בעיות. לפעמים דברים בעולם האנושי אינם קבועים; הם עלולים לא להתקיים בצורה מסוימת. אז אם אדם מאמין למה שאתה אומר, ומאמין לזה באדיקות, זה יחזק את אותה הסתברות. ברגע שיש לך אנרגיה, ייתכן שמילותיך יגרמו לגורם שאינו קבוע להתקבע, וכתוצאה מכך משהו שלא היה אמור לקרות במקור יקרה. מה שאתה רואה אינו המצב האמיתי; קיימות סיבות קארמתיות אחרות. אבל כשאתה מדבר על זה אתה מקבע את זה. במקרה זה, ייתכן שעשית דבר רע. וקארמה מסוג זה היא משהו נוסף שהוספת לטיפוח שלך. המבחנים והמצוקות שלך הם כאן לפניך, ועליך לעבור כל אחד ואחת מהם. לא תצליח לעבור את המצוקות הנוספות שאתה מוסיף. אם אתה עושה דבר שיש לו השפעה גדולה או שיש לו השלכות רעות באופן רציני, לא תצליח לעבור את המבחן ולטפח. אז מטפחים מדגישים טיפוח דיבור. אך נכשלת קשות לעמוד בדרישה הזאת. אם אתה אומר לאחרים ישירות את מה שאתה רואה, אתה חושף את סודות השמים, ואתה מספר אותם כלאחר יד ובחוסר אחריות לאנשים רגילים. כיצד זה יכול להיות בסדר? זה מתקבל אפילו פחות.

כמו כן, אומר לכם שאצל הרוב הגדול של מגידי העתידות יש גורמים חיצוניים שממלאים תפקיד, חוץ מהגורמים האישיים שלהם. אז זה דבר מפחיד. אז זה באמת מפחיד בשביל ישות חיה! במקרה הזה אין שום דרך לטפח. אני רק אומר לאנשים את העקרונות של העניין – אני לא מתנגד שאנשים רגילים יעשו את זה. אם אתה רוצה לטפח, אז אני צריך לספר לך על זה ולהיות אחראי כלפיך. אם תעשה את זה, זה רק יזיק לך. עם זאת, אתה בטח תחשוב "אז איך אתפרנס?" אני פשוט מלמד את הטאו, מלמד את הפא, למטפחים. אם אתה יכול לטפח, אז טפח. אני יכול לדון בזה רק באופן זה. עלי להיות אחראי כלפיך. עם זאת, זה יהיה מובטח שאתה, תלמיד דאפא, תוכל להתפרנס, וכך זה צריך להיות.

מתרגל: כיצד אני יכול להיפטר מהפחד שלי?

המאסטר: פחד הוא גם כן החזקה. זה עניין של אם הרצון שלך חזק. עליך להתגבר על זה. יש אנשים שאומרים "אני נרדם כל אימת שאני עושה את התרגילים". גם זה דבר שעליכם להתגבר עליו באמצעות הרצון שלכם עצמכם. למרות שזה לא שד, יכולה להיות לזה השפעה דמונית על מטפחים. זה ישפיע עליך אם אתה לא יכול לנצח את זה.

מתרגל: אף פעם אינני מצליח להרגיש את הפאלון מסתובב בבטן התחתונה שלי.

המאסטר: לא כולם יכולים להרגיש אותו. יש אנשים שהם כה רגישים עד שהם מרגישים אותו מיד ברגע שהאנרגיה זזה: "וואו, זה כה חזק!" יש אנשים שעדיין לא מרגישים דבר כשדברים מרעידי עולמות מתרחשים בבטנם. המצב הגופני של כל אדם הוא שונה. אל תשפטו את גובה רמת האדם על פי מה שהוא מרגיש. ודאו שאינכם שופטים אותו בהתבסס על רגשות.

מתרגל: האם הטיאן-מו שלי לעולם לא תיפָתח?

המאסטר: האם אתה רודף אחרי זה? אם היא לא תיפתח אפילו כשתצליח בטיפוח, אז אני חושב שמשהו השתבש. מה שאתה מתכוון זה: "האם היא לא תיפָתח במהלך הטיפוח?" אם אתה רודף אחרי זה, אם יש לך מחשבה מסוג זה – אפילו רק במקצת – לא תורשה לראות. ואפילו כשכן תהיה לך היכולת לראות, לא ירשו לך לראות, היות שאותה החזקה שיש לך לא סולקה. אז עליך להיפטר מההחזקה הזו ולהתעלם ממנה. אז תראה מה קורה.

תלמידים מהגזע הלבן שונים מתלמידים אסיאתיים משום שהמקורות התרבותיים של המזרח – במיוחד של סין – עמוקים יותר. לא רק שיש לה תרבות שהיא בת חמשת או ששת אלפים שנה, אלא שהיא גם ירשה את התרבות הפרהיסטורית של התקופה הקודמת. אז בתוככי עצמותיה ובתוככי תאיה יש תוכן תרבותי עמוק. אבל התרבות בחברה של הגזע הלבן קיימת רק בערך אלפיים שנה, אז המיתוסים שלה נבקעים בקלות. הם יכולים לראות כמעט ברגע שהמיתוסים נושלים. אז לעומתם, באיזה אופן שונים האנשים הסינים? כשאתה אומר להם את הסיבה מדוע, הם עדיין חושבים: "או, נכון, אבל מה הסיבה לסיבה?" כשאתה אומר להם מה הסיבה לסיבה, הם עדיין חושבים: "או, אז מה הסיבה לסיבה של הסיבה?" אז עליך להבהיר להם דברים כל הדרך עד הסוף לפני שאתה יכול לפתוח לגמרי את המחשבה שלהם. משום כך רבים מהמתרגלים שלנו מהגזע הלבן יכולים לראות בהיסח הדעת ברגע שהם מתחילים ללמוד – זו הסיבה. הם נחסמו מעט מאוד על ידי הדברים השטחיים בחברה של האנשים הרגילים. רק התיאוריות – התיאוריות האנושיות הרגילות – כובלות אותם. ברגע שמנקבים את אותן תיאוריות, אין דבר בקרב אנשים רגילים שיכול להגביל אותם. זה הרעיון. כמובן, זה לא תמיד כך. הבנה תפיסתית והבנה רציונלית הן שני דברים שונים. אם אדם יכול באמת ללמוד את הפא ולספוג אותו לתוך מחשבתו, ממש להבין את הפא בטיפוח, אז זה שונה מההבנה התפיסתית ההתחלתית. אדם יתרומם להבין את הפא ברציונליות.

מתרגל: כיצד מפיצים את הפא לנזירים ונזירות?

המאסטר: אני חושב על נזירים ונזירות לעתים קרובות. במיוחד בכמה השנים האחרונות הייתי מודאג לגביהם. בין אם זה שאקיאמוני או ישוע, ישויות מוארות גדולות אלה יסדו את דרכי הטיפוח של עצמם שתלמידיהם ממשיכים הלאה. הם אחרי הכול נחשבים לתלמידים של אסכולת הבודהא, אז חשבתי עליהם. אך תקופת סוף הדהארמה הגיעה לשלב הזה, ובאמת אין אנשים רבים בדתות שבאמת רוצים לטפח. גיליתי בעיה: נזירים ונזירות רבים דוגלים בדתות במקום לדגול באלוהויות ובבודהות. הלב שלהם אינו בטיפוח אלא לגמרי בשימור הטקסיות של הדת, והחזקה זו גרמה למכשול רציני עבורם. כמו כן, יש אנשים החושבים שמעבר לצורות הדתיות לא קיים פוא פא, אלא רק שיטות מרושעות ודרכים עקומות. זה אחד הגורמים הגדולים ביותר, החוסם אותם באופן חמור מלקבל את הפא. אמנם עדיין ישנם אלה שבאמת חושבים על דברים ביסודיות ויכולים באמת לאמוד את הכול מתוך התבססות על היגיון, ואנשים שכאלה הם יוצאים מן הכלל. הם קוראים את הספר שלי, ואחרי שהם מסיימים לקרוא הם יודעים מה זה, כי לכל האנשים יש בפנים טבע בודהא. זה עובד בדיוק כמו חשמל: כששתי אלקטרודות באות במגע, "בום!" – הן מתחברות. אם לא היה להם טבע בודהא הם לא היו מתחברים, לא היה ניתן להדליק את אותם ניצוצות, והחשמל לא היה עובר. אז יש נזירים ונזירות שהם שונים, ואני חושב שהם באמת ראויים לציון כי הם יודעים שהסיבה שלהם לעזוב את העולם החילוני הייתה כדי לטפח. עם זאת, יש אנשים שאין להם מחשבה ישרה כזאת. כמובן, לא אוסיף לומר הרבה על דברים דתיים, אני רק מדבר על זה בדרך אגב. אתה יכול לדבר אתם אם אתה הפטרון החילוני שלהם, חבר, או קרוב משפחה. אם הם רוצים לטפח, הם יעשו כן. ואם הם לא רוצים לטפח, הנח להם. באמת אין עלינו לגרור אנשים: "בוא לטפח, זה ממש חבל אם לא תבוא! עליך לבוא אתי!" לא ניתן לשנות לב באמצעות קשרים אישיים או רגשיים. לבבות של אנשים צריכים להתעורר מתוך עצמם.

מתרגל: כיצד נזירים שיש להם מטלות קבועות במקדשים צריכים באמת לטפח? האם עליהם לחזור לחיים חילוניים?

המאסטר: הם בהחלט לא צריכים לחזור לעולם החילוני. מדוע לא? העניין של "תרגול שיטת טיפוח אחת בלבד" שעליה אני מדבר, מתייחסת בעיקר לפא שאנחנו עכשיו מטפחים. בעבר, מאחורי כל מילה בכתבים הבודהיסטים היו הדמויות של בודהות. עכשיו כשאתה פותח את הכתובים אתה לא יכול לראות אותן; אפילו מאחורי השמות של שאקיאמוני וישוע לא קיימות הדמויות שלהם. כלומר, לספרים אין יותר הכוח להציל אנשים שכן הם אינם אלא דיו שחור על גבי נייר לבן. יתר על כן, עריכת טקסים דתיים זו רק טקסיות דתית, ואני מחשיב אותם פשוט כעבודה רגילה. למעשה נזירים רבים התחילו להתייחס לאותה טקסיות כעבודה – הם חושבים שהם עובדים ומרוויחים משכורת. הנזירים בסין מסווגים לרמת היחידה ורמת המחלקה, ומקבלים שכר בהתאם. שמעתי שיש אפילו רמת הלשכה. הם שינו את התורות המקוריות של שאקיאמוני. אנשים לא יודעים שהם מערערים את הפא שהועבר והופץ על ידי שאקיאמוני. עכשיו כשזה הגיע לשלב הזה, ברור ששאקיאמוני אינו משגיח עליהם יותר, ואלו פני הדברים עכשיו. אז אני פשוט מתייחס לזה כעבודה. בין אם זה לשנן כתבים או לערוך טקסים דתיים, אין השפעה. אותם אנשים לא יהיו כבולים בידי שום צורות כל עוד הם מטפחים בדאפא. כפי שאמרתי, לדרך גדולה אין שום צורה. אף צורה אנושית רגילה אינה ראויה לפא כה ענק. אז אנחנו מנהלים דברים בחופשיות ורק מסתכלים על הלב של אנשים. אם אתה מטפח, אשגיח עליך. והשגחה מסוג זה היא בלתי נראית לאנשים רגילים, אז היא לא צריכה לעטות שום צורה אנושית. היות שלנו אין טקסיות, אני מתייחס לכל מה שנעשה בקרב אנשים רגילים כעבודה – אני יכול להסתכל על זה עכשיו רק בצורה כזאת. אם אתה נזיר ורוצה לערוך טקסים דתיים, אתה יכול לעשותם, בתנאי שאתה יודע שאתה מטפח בדאפא. עליך להשקיע יותר מאמץ בלפרוץ קדימה במרץ – כך עליך לטפל בזה. זה אותו דבר לגבי דתות אחרות.

מתרגל: האם כשיש "לב בהיר וטהור" פירוש הדבר שניפטרנו מכל ההחזקות ומכל מה שיש לנו עניין בו?

המאסטר: זה כך אם אדם באמת משיג את הרמה שבה יש לו לב בהיר וטהור. אבל אתה מטפח החל מהרמה של אנשים רגילים. אם היית יכול להשיג את זה ברגע, היית הופך מיד לבודהא. לכן זה בלתי אפשרי. כדי להשיג רמה של בודהא, עליך לעבור תהליך של טיפוח ושיהיו לך יסודות מנטליים עמוקים ומוצקים. כלומר, אתה מטפח ללא הרף, מעמיק את זה ללא הרף, ומשפר את עצמך עוד ועוד. משיגים את זה בהדרגה. אם היו מאפשרים לך באמת להשיג את הרמה ההיא ברגע, היית כה מפוחד שלא היית מעז לטפח יותר. זה משום שהחשיבה שלך עדיין לא ברמה כה גבוהה, כי רק התחלת מהרמה של אנשים רגילים. אז משיגים את זה בהדרגה ובאופן טבעי, וניתן להשיג את זה ללא יותר מדי מאמץ. אתה תשיג את זה כל עוד אתה מטפח וקורא את הספר. עקרונות הפא יכולים לפתור את כל בעיותיך. לא עושים את זה בכוח. לעשות את זה בכוח הוא בעצמו פעולה עם כוונה. פשוט נהלו את עצמכם כמטפחים – דבר זה ברור לכם. כל אחד מטפח את הלב והמחשבה של עצמו ומנסה כמיטב יכולתו לא לעשות דברים רעים. זה לא נקרא פעולה מלאת כוונה. זה נקרא להתקרב ככל האפשר לטבע המולד, המקורי שלך.

מתרגל: אמרת שהמדע הוא דת, אך עדיין עלי לפעול היטב בעבודה שלי במחקר מדעי. זה מצב שתמיד יש בו סתירה.

המאסטר: אמרתי שהמדע הוא דת ודנתי בזה בפירוט רב. מדוע הוא דת ומדוע הוא דת שלמה? הסיבה היא שהוא לא שם לב למוסריות ואף לא מכיר בקיומן של אלוהויות, והיות שהוא לא רואה את קיומן של האלוהויות, הוא לא מכיר בכך שאנשים מוענשים על עשיית רע ומתוגמלים על עשיית טוב. הוא משתמש בתיאוריות מדעיות לשלול ולהתקיף את כל מי שאומר שיש מזל טוב כגמול על עשיית טוב, שיש עונש על עשיית רע, או שאלוהויות קיימות. הוא אפילו מתקיף דתות ישרות. הוא חותר תחת המוסריות האנושית. בהיעדר מגבלות מוסריות אנשים מעזים לעשות כל דבר רע. בהתבסס על נקודה זו בלבד, האם הייתם אומרים שהמדע ישר או מרושע? האין הוא ממלא תפקיד רע? מדוע המוסריות של אנשים היום התדרדרה בהיקף שכזה? זה בדיוק משום שלאנשים אין יותר אמונות ישרות. למעשה – וזה נכון במיוחד לגבי מערביים – מה שאתם באמת מאמינים בו הוא לא דת אלא המדע שלכם. חישבו על כך ממעמקי לבכם: מה שאתם הכי מאמינים בו זה למעשה המדע. כל דבר אחר הוא משני עבורכם. המדע הוא במידה רבה ראשון במעלה. אני מציין את זה עבורכם כי זה מכשול בטיפוח.

אומרים שבעבר הכנסייה הרומית הקתולית לא הסכימה עם התפיסה שבני אדם התפתחו מקופים. הם האמינו שהאדם נברא מחומר על ידי אלוהים. שמעתי שהכנסייה הרומית הקתולית הודתה עכשיו באופן פומבי שבני אדם התפתחו מקופים. האם הם לא התכחשו לאדונם? המדע הזה כה רב עוצמה שכולם מאמינים בו היום. אני יכול להסביר בבהירות הכול על המין האנושי, מדְבָרים מרכזיים ועד לדברים פעוטים; אני יכול להסביר בבהירות כל חלק מההתפתחות של המין האנושי מימי קדם ועד היום. אך אני לא מדבר על דברים שכאלה כי הם כולם עניינים של אנשים רגילים. אני רק מדבר על דברים הקשורים לטיפוח שלכם. הבסיס של כמעט כל ההבנה של המדע הוא פגום, וזה כולל את הבסיס להבנת החומר, היקום והחיים. המדע של היום אומר שהחור באטמוספירה מעל אוסטרליה, כלומר, הקרע בשכבת האוזון שהופיע בשמים מעל אנטארקטיקה נוצר על ידי פליטות תעשייתיות – הפחמנים הפלורואידים שבשימוש מזגנים ופסולת גזית אחרת – ושאלה הדברים שגרמו לנזק בשכבת האוזון. למעשה, אני רוצה לומר לכם: הכל ביקום הזה הוא חיים – הכול חי. הישויות הגזיות העצומות שאתם לא יכולים לראות הן שכבה על גבי שכבה על גבי שכבה – לא הייתם יכולים לספור כמה יש. הן כולן ישויות חיות, כולן אלוהויות. התעשייה שהובאה על ידי המדע המודרני היא שפוגעת בחומרה בתנאי החיים של האנושות. זאת אמת לאמיתה. אין זה הנזק בישות הגזית שגרם לחור באטמוספירה מעל אנטארקטיקה. בני אדם לא יכולים להזיק לישויות של רמה גבוהה. מדוע לא הופיע חור באירופה, שהיא אזור מפותח מבחינה תעשייתית? מדוע היה עליו להיות באנטארקטיקה, מקום שבו אין תושבים? זה משום שאלוהויות ראו שיש יותר מדי פליטת פסולת וגז רעיל על כדור הארץ, אז הן פתחו חלון לתת לגז העודף לצאת, ואז סגרו אותו. זה אפילו לא דומה מעט למה שהמדע המודרני מניח.

כיום, התפתחות המין האנושי הגיעה לרמה שבה המדע שולט בכל התחומים. אז היום המין האנושי אינו יכול יותר להשתחרר ממנו, שכן הוא הפך למציאות של ההתפתחות החברתית של האדם. זה לא ילך אם אתם במחלוקת אתו. אנחנו פועלים בהתאמה לאנשים רגילים במידה הרבה ביותר האפשרית. אז עשה עבודה טובה במחקר המדעי שלך. זאת אינה אשמתך. זה לא משהו שאדם, עָם, או לאום יכולים להשתחרר ממנו. היות שמדובר בעבודה, עליך לעשותה היטב, לבצע את מטלותיך, ולעשות את עבודתך היטב. זה הכול. אל תחשוב שאתה עושה כך וכך למען המדע. במציאות, המדע השתלט על כל תחומי המין האנושי ללא יוצא מן הכלל. כמעט כל דבר שיש למין האנושי קיים למענו, אז אתה לא יכול להפסיק לעשות הכול בגלל [מה שהמדע הוא]. בנוגע למטפחים, אני רק רוצה שתבינו את העיקרון. אני לא מבקש מכם להיפרד מהמציאות הזאת ששמה את החברה האנושית בשלשלאות. זה לא שאני מבקש ממך לוותר על העבודה שלך.

אמרתי שהמדע הוא דת ושהוא דת שלמה. הוא מוביל אתכם להכיר תחילה דברים מבחינה חומרית, דבר הגורם לכם להאמין בו מבחינה רוחנית. לעומתו, דתות אמיתיות נותנות לכם תחילה להבין עקרונות – אתם מגיעים להבין דברים באמת במחשבה שלכם, ההבנות שלכם מתפתחות מהבלתי מוחשי ועד, בסופו של דבר, למוחשי. בסופו של דבר אתם יכולים להבין את זה מבחינה חומרית ולחזור לממלכה השמימית שלכם אחרי שאתם מגיעים לשלמות המלאה. זה סוג כזה של תהליך. המדע הופך את התהליך. הוא מתחיל מדברים חומריים המניעים את אמונת האנשים. דתות, לעומת זאת, מתחילות מהבנות רוחניות המניעות שינויים חומריים. אני מסביר את העיקרון הזה כדי שתוכלו להבין אותו. היות שהמדע הפך למציאות של החברה אני לא נגדו – זה משהו שהקיום האנושי הגיע למצב שהוא תלוי בו. אני רק מדבר על המצב האמיתי של המדע העכשווי.

מתרגל: האם המאסטר יוכל בבקשה לדבר על היחס בין סיבה לתוצאה ועל הלב של החמלה?

המאסטר: היות שהזכרת חמלה, עלי לתקן את החשיבה שלך. אומר לך מהי חמלה. אנשים בחברה של האנשים הרגילים חושבים שאם הם חיים די בנוחיות ללא אסונות או קשיים, אם כל יום הוא נעים וחסר דאגות, ואם לא חסר להם כסף ויש להם כל מה שהם צריכים, אז אלוהים חומל עליהם וממש טוב אליהם. אבל אומר לכם שאלוהים אינו כזה. אם הוא באמת היה כך, הוא היה נורא כלפי אנשים. זה משום שההיגיון האנושי הוא לגמרי הפוך. אתם יודעים שאנשים שחיים בעולם הזה לא יכולים להימנע מלנהל יחסי גומלין חברתיים, וכך הם יצברו קארמה. ישוע אמר שלאנשים יש חטאים. משום שיש להם חטאים הם נפלו למטה לממד הזה של אנשים רגילים. הם צוברים קארמה בממד הזה ומבצעים חטאים במשך תקופת חיים אחר תקופת חיים. מתוך רצון להיות בנוח, האין אתה מסרב לשלם עבור הקארמה שלך? אם אתה לא משלם עבור הקארמה ואתה צובר יותר ממנה בחיים האלה, בחיים הבאים שלך אפילו לא תשיג גוף אנושי – אתה עלול להתגלגל למשהו גרוע יותר. ואם אתה צובר אף יותר קארמה, אתה יכול רק ליפול לכוון הגיהינום. אם אתה נופל אף רחוק יותר, אתה תושמד. אז כשמסתכלים על זה לאור העיקרון הזה, אימרו לי, איך על אלוהים להתייחס אליכם כדי שייחשב כ"טוב אליכם"? זה הפירוש של סיבתיות.

מה אני מחשיב כחמלה אמיתית (צְה-בֵּיי), אם כן? אם אדם הוא באמת טוב, הוא ייתקל בקשיים רבים רבים בחיים האלה. המטרה היא שהוא ישלם את החובות הקארמתיים שלו בתוך הקשיים האלה, כדי לנצל את תקופת החיים הזו שבה יש לו גוף אנושי, וימהר לשלם עבור הכול. לאחר שכל החובות משולמים הוא יוכל לעלות לגן עדן שמימי ליהנות משמחה לנצח. אז כשהוא בקרב אנשים רגילים הוא יסבול. אז חישבו על זה, מהי חמלה אמיתית? השקפת הבודהות שונה לגמרי מזו של בני אדם. אנשים רגילים חושבים שבודהות או אלוהויות מלאי חמלה כלפי אנשים אם הם נותנים להם ליהנות ממזל אנושי רגיל. הם מתלוננים לשמים ולארץ כשהם סובלים: "אוי, אלוהים, למה זנחת אותי? אני נשמה אבודה!" כשהוא מאפשר לך לשלם עבור קארמה, אלוהים כן מטפל בך כך שתוכל לחזור. כמה נפלא זה לחזור למקום שבו אין לידה, השמדה, או נפילה מטה. זו חמלה אמיתית. אתה יודע שאתה מטפח. אז מדוע אני לא מסלק את כל הסבל שלך? לא תצטרך לעבור קשיים שכן אני פשוט אקח אותך לשם למעלה וזהו, נכון? – וזה יהיה כה רחום! אבל זה לא בסדר! אתם עצמכם חייבים לשלם על מה שאתם חייבים. מהרו ושלמו על כך! מהרו ושלמו על כך, ורק כך אוכל להציל אתכם הכי מהר שאפשר. האין זה העיקרון? אני מדבר מנקודת מבט נוספת על חמלה ומהי חמלה. הפא מועבר לכם, לא לאנשים רגילים. לעולם אל תשכחו זאת. אנשים רגילים אבודים באשליה לנצח. אסור להם לדעת את העקרונות האלה. בני אדם הם בני אדם, בעוד שאתם, המתרגלים, הנכם מתרגלים. מטפחים ואנשים רגילים תמיד יהיו שונים.

יש משהו שאני יכול לומר לכם: שום דבר בעולם אינו מקרי – האלוהויות משגיחות. בממד הזה ישנם אלה המתכננים גלגולי נשמות, אלה שאחראים על הסדר בחברה, אלה שמתכננים מערכות חברתיות, אלה השולטים על היציבות של כדור הארץ, אלה שאחראים על האוויר ועל המרכיבים השונים של האוויר, ואלה המשגיחים על מה שאלוהויות שונות עושות על כדור הארץ. בממד הזה יש כל מיני סוגים של אלוהויות. כיצד ייתכן שהן לא יפקחו על דברים כאלה? האם הדברים בחברה האנושית יכולים פשוט להתרחש על פי מה שאנשים רוצים? זה בהחלט בלתי אפשרי.

מתרגל: בהתייחס לעיקרון של יצירה הדדית וניגוד הדדי, האם זה נכון שברמות גבוהות אחד משני חומרים אלה קרוב יותר מהשני לג'ן-שן-רן?

המאסטר: אין להבין זאת כך. כל היקום מורכב מג'ן-שן-רן. אומר זאת כך: שני החומרים [שאליהם התייחסת] נוצרים שניהם ביקום על ידי ג'ן-שן-רן. אם ביקום הזה היה מתקיים רק הצד החיובי, זה היה מצב מעורר רחמים ביותר עבור הישויות. לא יהיו להם לא שמחה ולא כאב, והחיים יהיו משעממים. בדיוק משום שיש קשיים וכאב, אנשים יודעים להעריך ולהוקיר שמחה כשיש להם אותה; רק בדרך הזאת הם ירגישו שהחיים מעניינים. אז היות שקיים צד חיובי ביקום, הקיום של צד שלילי תוכנן עבור הישויות, וזה יכול לסלק עבורן קארמה.

מתרגל: מאז שפתרתי את הבעיה שלי מהשורש, הרגשתי שדמי רותח מיד כשמישהו מזכיר הגנה על הדאפא. מאסטר, האם זה מצב נכון?

המאסטר: לא, זה לא נכון. זה לא נכון. כולכם, שימו לב לזה! זה עתה דיברתי על כך שיש צד חיובי וצד שלילי. כשהצד השלילי מגיע לרמה שכאן למטה, הוא הופך לצד הרע; בעוד הצד החיובי, כשהוא מגיע לרמה כאן למטה, הוא הצד הטוב (שן). אז אני אומר לכם שבחברה של אנשים רגילים אנחנו לגמרי לא יכולים לעשות דברים בדרך שאנשים רגילים עושים. אנחנו חייבים שתמיד הצד הטוב שלנו יהיה בשליטה. בודהא שאקיאמוני אמר שלכל הישויות החיות יש טבע בודהא. למעשה, אומר לכם שלכל הישויות החיות יש בה בעת טבע דמוני. כלומר, טבע דמוני וטבע בודהא מתקיימים יחדיו בכל ישות. במצבים שבהם אדם מאבד את מזגו או כשהוא אלים או לא רציונלי, זה הטבע הדמוני שלו שפועל. במצבים שבהם אדם הוא רציונלי, נחמד ורחום, טבע הבודהא של אותו אדם הוא הפועל. שני סוגי טבע שונים אלה מתבטאים בנסיבות שונות. אז אנחנו משתמשים תמיד בצד הטוב. לפני זמן לא רב, כשתחנת טלוויזיה שידרה עלינו כתבה חסרת בסיס והלכנו להיפגש איתם, כולם דיברו איתם ברציונליות ועם רצון טוב. אנשים רבים הלכו לשם אז, אך העובדה שהיה מספר גדול של אנשים לא בהכרח הופכת את התקרית לרעה. הגישה והיחס שאנשים מאמצים יכולים להיות טובים או רעים. הם הסבירו דברים בהיגיון ובדרך לגמרי אדיבה. הם לא התערבו בעניינים הפוליטיים של האומה, והם גם לא פגעו ברכוש ציבורי. כולם הצליחו להתנהג כמטפחים ולהסביר את ההיגיון שלנו. אנשים [בתחנה] התרגשו כי הם מעולם לא פגשו אנשים כאלה. מנגד, מדוע יש אלימות בחברה האנושית? אנשים רגילים עורכים הפגנות ומחאות כשהם רוצים להביע עמדה בנושא מסוים או לטעון את טענותיהם כלפי מישהו. יש אלימות וצעקות, והם אפילו משתמשים בנשק. זה משום שלאנשים יש צד דמוני ואלה הם אנשים רגילים. כאן אנחנו מטפחים, ועלינו להשתמש רק בצד הטוב, לא בצד הרע. אנשים רגילים משתמשים בצד הטוב ובצד הרע גם יחד; אנשים רגילים נוקטים גם בהיגיון וגם באלימות. כשהם לא מסוגלים לנצח בוויכוח הם מקללים ומתפרצים. לאנשים רגילים יש הן צד טוב והן צד רע.

מתרגל: המורה אמר שכשהיקום עבר ניקוי, היו חוצנים שברחו לכדור הארץ. האם הם קיימים בצורה של פו-טי או בצורה אחרת כלשהי?

המאסטר: תחילה אסביר מה טבעם של חוצנים. אתם יודעים שכדור ארץ זה אינו כוכב הלכת היחיד ביקום הזה שיש בו חיים, וכדור הארץ לא התקיים רק הפעם היחידה הזאת. אני אומר שבמיקום של כדור הארץ היו כדורי ארץ שהתקיימו בעבר. אותם כדורי ארץ קודמים הושמדו. יש שהתפוצצו. זה קרה פעמים רבות – המספר היה די גדול. השלב הסופי של כל כדור ארץ תמיד היה בתקופה שהחיים בו היו המושחתים ביותר והחומר שלו היה המזוהם ביותר, אז לא ניתן היה להשאיר יותר את אותו כדור ארץ. הוא הושמד כי כל הספֵרה הפכה לכדור של קארמה. הסיבה היא שחיים מתגלגלים מחדש. הם מתגלגלים מחדש כאדמה, אבנים, צמחים או חומר, ולא משנה בתור מה הם נולדים מחדש, הם נושאים איתם קארמה. כשקארמה הגיעה לכל מקום בכדור הארץ, הוא היה הופך לכדור של קארמה, אז בשלב ההוא הוא היה מושמד. היו עדיין כמה אנשים על כדור הארץ שהיו יחסית טובים, ואותם מעטים היוצאים מן הכלל או המעטים ביותר נלקחו ומוקמו על כוכב לכת אחר בתוך שלושת העולמות. אך במהלך העידנים, כדור הארץ הזה הוחלף אין-ספור פעמים ובכל פעם היו אנשים שנשארו. אז במשך הזמן, מספרם של אותם חיים שנשארו גדל. האלוהויות בכל תקופת זמן יצרו בני אדם בעלי הופעה שונה, אז ההבדלים הם די ניכרים, ויש שנבראו על כוכבי לכת אחרים. אלה הם החוצנים.

הם הפכו להיות כמו עדות להיסטוריה, נמצאים שם כמו דף בהיסטוריה שנשאר מאחור. זה התפקיד שהם ממלאים, תפקיד קטן. הם הושארו מאחור מהשלב הסופי של כדור הארץ במהלך אותם זמנים, ולקחו איתם לכוכבי לכת אחרים את הטכנולוגיה שהייתה להם באותם זמנים, אז נקודת ההתחלה שלהם הייתה מתקדמת יותר. הידע שהם הגיעו להבין על היקום במשך תקופת הזמן הארוכה הזאת עובר בהרבה את זה של תושבי כדור הארץ של היום. הגופים שלהם יכולים להיכנס לממדים אחרים ולהתאים לצורה של אותם ממדים שבהם הם נמצאים; הם התפתחו עד לשלב כזה. הדברים האלה שבהם הם טסים, שעפים אחורה וקדימה – כלי התעופה האלה המכונים בפי בני אדם צלחות מעופפות – יכולים להיכנס לממדים אחרים ולעוף לתוך זמני-מרחב אחרים. אם הם נוסעים בזמן-מרחב מהיר, כשהם נמצאים שם אז בזמן קצר הם חוצים מרחק גדול. אז המהירות הזאת היא בלתי נתפסת על ידי בני אדם. סוגי הדלק שבהם הם משתמשים אינם דומים אפילו במעט לסוגי החומרים שניתן לתפוס על ידי הטכנולוגיה, התיאוריות, או המושגים של המדע המודרני.

במהלך העידנים, חוצנים אלה התפתחו והשתנו ללא הרף. אז ביקום הזה באמת הופיעו מערכות היחסים החברתיות החריגות האלו שיש לסוגי החיים אלה. תאוות בצע ותשוקה גרמו למשהו כמו מלחמות כוכבים ממש להתרחש שם היכן שהם חיים. הם לא איימו עדיין על המין האנושי כי למין האנושי אין היכולת להוות איום כלפיהם. אז הם לא התקיפו את המין האנושי. הם היו מתקיפים את המין האנושי אם הייתם מאיימים עליהם. אף על פי שחוצנים לא התקיפו את המין האנושי, הם יודעים שהגוף האנושי הוא המושלם ביותר. לפיכך הגוף האנושי מצא חן בעיניהם והם רוצים לגנוב אותו. הם מציפים את כל תחומי האנושות עם מדע כדי לגרום לבני אדם להאמין במדע באדיקות ולהיות תלויים בו. כשהמחשבות ודרכי החיים של בני אדם יוטמעו לחלוטין לאלו שלהם, אין עליהם אלא להחליף את הנשמות של האנשים, ובני אדם יהפכו להיות הם, והם בסוף יחליפו את המין האנושי.

זה סיפור ארוך. הם התחילו להגיע לכאן בקנה מידה רחב מאז תחילתה של המהפכה התעשייתית במערב. הם הגיעו עוד לפני אותה תקופה, אבל אז הם לא שלטו באנשים. הם הגיעו בקנה מידה רחב כשחברת הגזע הלבן נכנסה לעידן התעשייתי. הם ערכו הכנות מלאות ותכנונים שיטתיים לכבוש את כדור הארץ הזה. הם היו אלה שיצרו את המדע עבור בני האדם. אז המדע הזה יוסד על ידי חוצנים. מטרתם הייתה לגרום שבני האדם יהיו אחידים ולפשט את מחשבותיהם עד לנקודה שהם יהיו אחידים כמו מכונות. והם איחדו את הידע כדי להקל על עצמם בָהמשך לשלוט ולהחליף את בני האדם. יתר על כן, הם בחרו כמה לאומים כחילות החלוץ של השליטה העתידית המוחלטת שלהם על המין האנושי. יפָּן היא חיל החלוץ המניע את הטכנולוגיה. ארצות הברית היא חיל החלוץ של ההתנתקות מכל התרבויות העתיקות על כדור הארץ. התרבויות של אפילו הלאומים העתיקים והמסוגרים ביותר לא הצליחו לחמוק. כל העולם מושפע על ידי התרבות המודרנית של אמריקה. אנגליה הייתה חיל החלוץ בייצור מכונות במהלך השלבים המוקדמים, וספרד הייתה חיל החלוץ לערבוב הגזעים האנושיים. הדרך שבה חוצנים גורמים לבני אדם להתנער מהאלוהויות היא ערבוב הגזעים, הגורם לבני אדם להפוך לאנשים חסרי שורשים בדיוק כמו הצמחים בני הכלאיים שאנשים מייצרים היום. דרום אמריקנים, אמריקנים ממרכז ארה"ב, מקסיקנים, וכמה לאומים בדרום מזרח אסיה – כל הגזעים האלה עורבבו. דבר מזה לא יכול לחמוק מעיניהן של האלוהויות. חוצנים ערכו הכנות נרחבות למדי להשתלטות על בני האדם.

כל מי שיודע איך להפעיל מחשב – רשום. אצל המתרגלים שלנו כמובן לא קיימת הבעיה הזאת. ברגע שאתה מקבל את הפא, אני מנקה את השכבה הזאת של הגוף שלך שנשלטה על ידם. הם יצרו שכבה של הגוף שלהם בתוך הגוף האנושי. זה מפחיד נורא! כל מה שאנשים לומדים החל מבית ספר יסודי ועד האוניברסיטה הוא המדע שהם הביאו, וכל מה שבני אדם משתמשים בו היום הוא תוצר של מדע זה הנוכח בכל מקום ומקום. מדוע ההשראות שמגיעות לאנשים גורמות למחשבים ולטכנולוגיה להתפתח במהירות עצומה שכזאת? זה נעשה על ידי אותה שכבה של הגוף שהחוצנים יצרו כדי לשלוט בגזע האנושי. זה בדיוק משום שהמערכת של הטכנולוגיה והמדע שלהם שנוצרה בגוף האנושי גורמת למחשבה של האנשים לעשות את זה. זה מדהים עד כמה היום המחשבים מפותחים. אך זו אינה טכנולוגיה אנושית. אם האדם ימשיך כך לאורך זמן, הוא יוחלף על ידי חוצנים. אך חישבו על זה כולכם: ככלות הכול חוצנים הם ישויות הנמצאות בתוך שלושת העולמות, היכן שנמצאים אנשים רגילים. יש סיבות אחרות שהם מעזים לעשות דבר שכזה. זה קרה משום שהפא של היקום סטה והאלוהויות כבר אינן משגיחות על דברים. אז זה קשור גם לישויות של רמה גבוהה. אם רוצים לשנות את המצב הזה, אז צריך להתחיל מהרמות הגבוהות. זה מפני שיש להן תפיסה כזאת שבני אדם כבר אינם שווים דבר, שהמוסריות שלהם התדרדרה ושהכול מעוות. אז הן חושבות שזה בסדר פשוט להחליף אותם היות שהם יושמדו בכל מקרה. בודהות הם רחומים כלפי אנשים כי טאתאגאטות ובודהיסאטוות הם הקרובים ביותר למין האנושי – הם הבודהות של הרמה הנמוכה ביותר. כשבודהות ברמות רבות מעל אותה רמה של בודהות עוצרים ומביטים, טאתאגאטות בעיניהם הם, באותו האופן, כמו אנשים רגילים. אז איך נראים בעיניהם בני אדם? בני אדם אינם נחשבים. כשהם רואים שבני אדם אינם טובים עוד, הם פשוט משמידים אותם ומתחילים מחדש. כך הם חושבים. עבורם רחמים הם לא כלפי בני אדם אלא כלפי בודהות. כשאלוהויות ברמות אף גבוהות יותר עוצרות ומעיפות מבט, בני אדם הם כלום עבורן והם אפילו חסרי ערך יותר ממיקרואורגניזמים. אתם מבינים את הרעיון כאן, נכון? יש אנשים שאפילו אומרים: "המורה, עליך להציל אותנו בדרך כזאת וכזאת". לזאת אני משיב: "אז אתם חושבים שאם בודהא לא מציל אתכם יהיו לו ייסורי גמילה כאילו שיש לו התמכרות לזה?" זה לא כך. בודהות [מצילים אנשים] רק מתוך רחמיהם כלפי אנשים, כלפיכם. אנשים רוצים שתהיה להם בחירה, הם רוצים שיצילו אותם בדרכים מסוימות, והם רוצים לטפח בדרכים מסוימות. הם לא יודעים על מה הם מדברים.

זה המצב בכל הנוגע לחוצנים. הם מנוקים החוצה שם למעלה, והם גילו שמתבצע הניקוי, אז הם מיהרו לכאן, ובשנים האחרונות במספרים גדולים במיוחד. אך הם לא יודעים שדבר זה שאני עושה תוכנן בשיטתיות, אז לא משנה לאן הם בורחים, הם לא יכולים להימלט. עליהם לשלם עבור כל הדברים הרעים שהם עשו, זה בטוח. העקרונות של היקום הזה הם בהחלט הוגנים כלפי כל החיים. אז עליהם לתת את הדין על כל מה שהם עשו. לגבי איך יטפלו בחיים שלהם בסופו של דבר, חוצנים בהחלט לא יתקיימו בעתיד. אם יש כמה באמת טובים בקרב החוצנים, אז החיים שלהם יכולים להתגלגל מחדש כחיים אחרים. חיים רעים יושמדו. אז כל דבר שכל ישות עושה ממקם אותה לעתיד. וזה כולל את כל בני האדם. כל מה שבן אדם עושה ממקם אותו.

נכון לעכשיו, רוב החוצנים שהגיעו לכאן עשו זאת תוך כדי מנוסה על חייהם. הם ידעו שבסוף יהיה להם קשה לברוח, אז יש חוצנים שהתחתנו עם תושבי כדור הארץ. אבל זה לא שהם מתחתנים באופן חוקי, כי אף אחד לא יתחתן איתם. הם תופסים אישה כפרית כדי להשאיר מאחור את צאצאיהם. ויש כאלה שמתחבאים בין האנשים הרגילים. הם לא יכולים להישאר סמויים ולא משנה איך יסתתרו. גונג עצום עולה ומגיע מהרמה המיקרוסקופית. בין אם זה פלדה, ברזל, עץ, הגוף האנושי, מים, סלעים, אוויר, צמחים, חיות, חומרים, וכו', מהרמה המיקרוסקופית של הכול בא ועולה גונג אל עבר פני השטח. אימרו לי, לאן הם יוכלו לברוח? הגונג נמצא בכל מקום וממהר מעלה כלפי פני השטח. אז הם ראו שאין שום דרך להתחמק ממנו או להתחבא ממנו. כיצד הם מתקיימים? הם דווקא לא פו-טי. אבל חלק מהם עטו הופעה של אדם ומתהלכים ברחובות. אין לכם מושג מי הם. יש שהתחבאו ולא יוצאים החוצה. אך המספר עכשיו קטן, קטן מאוד. בעבר הם יכלו להתחבא, והצלחות המעופפות שלהם יכלו לעוף מעלה ולעבור לממד אחר. אך הממדים האחרים כולם נוקו. גונג עצום ממהר הנה והם לא יכולים להתחבא יותר. הם יכולים רק להתחבא במערה או בקרקעית הים בממד הזה. גם כך הם לא יכולים להישאר חבויים. בכל אופן, זו הבעיה שהם ניצבים מולה. כל החיים ממקמים את עצמם באירוע הזה.

מתרגל: המדע של חברת האנשים הרגילים מוטעה, אז האם אנחנו יכולים להיכנס ישירות לטיפוח מבלי שיטמיעו בנו ידע אנושי רגיל?

המאסטר: מנקודת מבט אחרת, אנחנו עדיין יכולים להגדיל את הידע שלנו [על ידי לימוד מדע]. כשאני מלמד את הפא, אני גם משתמש במושגים של אנשים מודרניים להסביר את הפא כדי שאנשים יוכלו להבין. ידע יכול לפתוח את המחשבה שלך, אז זה מסייע לך לקבלת הפא. אם רמת החינוך של אדם היא ממש נמוכה, יהיה לו קשה להבין את המינוח המודרני שבו אני משתמש. אבל זה לא שאי אפשר בלי זה. אם התרבות לא הייתה מהסוג הזה – כזו שהובאה על ידי המדע – יכולתי ללמד את הפא באמצעות שפה עתיקה בִּמקום באופן שאני מלמד היום. כך או כך, החברה נעשתה כזאת, אז זה בסדר שתתאימו לאופן של חברת האנשים הרגילים. כעת זה יכול להיות רק כך. בין אם אתה מבוגר או ילד, אני חושב שעליך, כמטפח, לעשות הכול היטב בכל עמדה שבה אתה נמצא. אם אתה תלמיד בבית ספר, למד היטב את החומר; אם אתה עובד, עשה היטב את עבודתך. אם אתה ממציא גישה מיוחדת כל שהיא, נתיב הטיפוח שלך עלול להשתנות בהתאם, ולהכניס קשיים לחייך ולטיפוח שלך. עליך לדעת שאף על פי שחוצנים הביאו את המדע שלהם לבני האדם כדי להגשים את מטרותיהם, האלוהויות שולטות בכול, ומשתמשות בהם באותו אופן.

מתרגל: האם עלינו להשקיע זמן רב בטיפוח ופחות זמן בעבודות שלנו בקרב אנשים רגילים?

המאסטר: זו לא הכוונה. עליך לעשות כמיטב יכולתך להשלים את עבודתך במסגרת שעות העבודה שיש לאנשים רגילים. אני חושב שלא משנה עד כמה אתה עסוק, יש לך זמן לעשות את התרגילים ולקרוא את הספר. ככה זה. אני חושב שעליך, בתור תלמיד נחוש, לרצות בלבך להשתמש ביותר מהזמן הפנוי שלך כדי לטפח.

מתרגל: האם עלינו לחפש בכוונה סביבה מסובכת עבור הטיפוח?

המאסטר: זה לא נחוץ. אתה לא יכול לעשות תמיד דברים על פי רצונך, ואף לא לתכנן לעצמך את נתיב הטיפוח שלך. אל תלך לפי רצונך מתוך משאלה לעשות דבר כזה או אחר – המסלול שלך מתוכנן על ידי. אם אתה רוצה לטפח, זה כך. פשוט עשה את מה שאתה אמור לעשות. בסין יש אנשים שלפתע הפסיקו לשים לב ללבושם אחרי שהם התחילו לתרגל. זה מובן מאליו שעל אדם להתלבש באופן ייצוגי ולטפח הופעה מסודרת, כפי שבן אדם אמור לעשות. אך הם נעשו מרושלים ופרועי שיער, עד למצב של כמעט חוסר בושה. זה לא מתקבל. [דרך הטיפוח שלנו] אינה הדרך שבה ג'אנג סאן-פנג^[1] טיפח את הטאו לפני שנים. אתה מטפח בחברה של אנשים רגילים. לכל הפחות עליך להיראות כמו בן אדם מהוגן. אלוהויות הן גבוהות מבני אדם ועליהן לפעול אף טוב יותר – עליהן להתנהג טוב יותר בכל היבט. שים לב לא להתעלם מהכול ולהיעשות מרושל, פרוע ומטונף ברגע שאתה מתרגל פאלון גונג – זה לא מתקבל. מנקודת מבט מסוימת, אתה פוגע בתדמית של הדאפא. האין זאת כך? אז בוועידה הזאת אמרתי לכולם והודעתי לאנשים האחראים שעל כולם להתלבש בצורה מסודרת ולא להיראות בלתי הולמים בעיני אחרים, נכון? הכלכלה הסינית היא טובה בשנים אלה, אז זו באמת לא בעיה למישהו [לקנות ו]ללבוש חליפה מהוגנת. אני לא אומר שאתם חייבים ללבוש בגדים יקרים, אך לפחות, תהיו נקיים ומסודרים ותתלבשו בצורה יותר מסודרת. זיכרו, אנחנו מטפחים בחברה של אנשים רגילים. זו לא אמורה להיות בעיה. אז ככל שזה נוגע לטיפוח, אין עליכם לארגן לעצמכם סביבת טיפוח.

מתרגל: הטיאן-מו של ילד בן ארבע נפתחה והוא יכול לראות פאלון ואת השם של המורה קורן אור. אך לפעמים הוא עקשן, ואם מבוגרים לא נכנעים לו הוא בוכה ומקבל התקף זעם. סערת הרוחות הזאת מדאיגה אותי.

המאסטר: "סערת הרוחות הזאת מדאיגה אותי". האם לא הצבעת על כך זה עתה? אתה מודאג, ואם אתה מודאג, המחשבה שלך מופרעת. האם הילד לא עוזר לך להשתפר?

מתרגל: יש ילדה בת שנתיים שכשהיא רואה פאלון, היא אומרת בהתרגשות, "פאלון". כשהיא רואה את התמונה של המורה, היא אומרת: "מאסטר". היא לעתים קרובות יושבת על הרצפה עם ידיה בתנוחת הא-שי, ואומרת "עשו את התרגילים". לפעמים כשאנחנו משמיעים את קלטות השמע של המורה היא אומרת: "הקשיבו למאסטר".

המאסטר: אז הילדה הזאת ממש מיוחדת, שכן היא רק בת שנתיים. ילדים כאלה כנראה הגיעו כדי לקבל את הפא. בין תלמידינו הקטנים בני הארבע עד חמש והחמש עד שש, המתרגלים הקטנים, יש רבים מאוד שטיפחו היטב. הם כולם ממש מדהימים. לכמה מהם יש לא מעט יכולות בלתי רגילות. יש אנשים רבים כאלה. האלוהויות למעלה רואות בבהירות איזה משפחה תקבל את הפא בעתיד: "או, המשפחה הזאת תקבל את הפא", אז אולי הם עושים תכנונים להתגלגל שם, כי בדרך זו הם יכולים לקבל את הפא.

מתרגל: האם בבתי חולים יש יותר קארמה מאשר במקומות אחרים?

המאסטר: בית חולים בחברה של אנשים רגילים הוא מוסד המטפל במחלות, ואכן עושה רושם שיש לו מעט יותר צ'י חולני. עם זאת, כמתרגל, ממה אתה מפחד? אין לזה קשר אלינו המתרגלים. דברים אלה אינם יכולים להזיק לנו.

מתרגל: האם לביצוע ניתוחים שלאחר המוות בבית חולים יש השפעה רעה על מתרגלים [של דאפא]?

המאסטר: אם זאת העבודה שלך, פשוט עשה אותה. זה לא משנה, כי האנשים האלה מתים. אנחנו דורשים שבטיפוח תתאים לחברת האנשים הרגילים במידה הרבה ביותר האפשרית. אל תשנה את דרכי חברת האנשים הרגילים משום שאתה עכשיו מטפח. זה לא יעבוד.

מתרגל: אם אדם לא מקלל בקול אך מקלל במחשבתו, האם אדם זה יאבד דה?

המאסטר: יש אנשים שאומרים: "טיפחתי די טוב וניהלתי את עצמי די טוב", אך ההחזקות בתוך לבם לא סולקו אפילו במקצת. האם זה יכול להיחשב כטיפוח? האם זה לא מזויף? אז רק שינויים יסודיים הם שינויים אמיתיים. מה שעל פני השטח זה הכול הצגה. בין אם אתה מקלל בקול או לא בקול, זה טקסיות. אם הלב והמחשבה שלך השתנו או לא – זה מה שאמיתי. אם אתה מקלל בתוך המחשבה שלך, אז כמובן שהמחשבה שלך לא השתנתה. אם אתה מאבד דה או לא, זה עניין פעוט. הדאפא לא מועבר כדי לשמר את הדה של אנשים רגילים.

מתרגל: יש מתרגלים שמפחדים מבעלי חיים ארסיים ומיצורים אחרים. האם אפשר להגיע לשלמות המלאה אם הפחדים האלה לא מסולקים?

המאסטר: אלה שני דברים שונים. פשוט תיפטר מההחזקה לפחד ואתה תהיה בסדר. רבים מכם לא בהכרח מפחדים מהם, אלא סולדים מהדברים האלה כי הם מלוכלכים. זה לא סוג הלכלוך שאדם מרגיש כשהוא רואה צואה, אלא זה סוג הלכלוך שהוא מרגיש כשהוא חושב שהדברים האלה רעים. בעולם העתידי, ביקום של העתיד, יצורים כאלה לא יתקיימו. אומר לכם שביקום בהתחלה לא היו הדברים הארסיים והמרושעים האלה. מדוע הם הופיעו מאוחר יותר? כי הקארמה של החיים גדלה וגדלה, הישויות החיות הפכו גרועות יותר ויותר, והיקום נעשה פחות ופחות טהור. אז עוד ועוד דברים רעים הופיעו, ובהדרגה הם נעשו ליותר ויותר ארסיים. כך הם התפתחו.

מתרגל: במאמר "הארה" נאמר: "זוג אחר זוג מגיעים ללא הרף"^[2] ("ליאנג ליאנג שיאנג ג'י אֵר לאי"), כיצד עלינו להבין " זוג אחר זוג" (ליאנג ליאנג)?

המאסטר: זה תחביר של סינית עתיקה. תחביר של סינית עתיקה יכול להסביר דברים בבהירות. השפה תמציתית, ועם זאת המשמעות שהיא מבטאת עמוקה, והממדים הפנימיים שהיא מקיפה הם גדולים. זו השפה הכתובה הטובה ביותר. בעבר אנשים אמרו שזו הייתה השפה של השמים, השפה הכתובה של השמים. כיום, המוסריות של האנשים הפכה מושחתת ואינה טובה עוד, אז הם משתמשים בשפה המדוברת הפשוטה. אם מסבירים את ה"זוג אחר זוג מגיעים ללא הרף" הזה, זה אומר בזוגות ובשלשות; ברגע שמישהו דן בזה עם אדם אחר, ואומר: "הפא הזה די טוב, הבה נתחיל לטפח", האדם ההוא גם כן יחשוב שהוא די טוב, אז הוא גם יבוא. אז גם הוא יספר ויביא את בני משפחתו, ואנשים יגיעו בזוגות ובשלשות. אילו השתמשתי בשפה המדוברת הפשוטה של היום, הייתי נאלץ להשתמש במילים רבות כל כך. בשימוש ב "ליאנג ליאנג שיאנג ג'י (זוג אחר זוג ללא הרף) מגיעים", בארבע מילים בלבד מקיפים את הכול. זאת המשמעות של זה. באשר ל"שיאנג ג'י" (בזה אחר זה), פירושו לבוא בזמנים שונים, בזה אחר זה, בהמשכיות, ללא הרף. להסביר את "שיאנג ג'י" גם דורש מילים רבות.

מתרגל: האם תלמידי דאפא שבעסקי ספרים ועיתונים יכולים לקנות ספרי דאפא במחיר סיטונאי ולמכור אותם במחיר קמעונאי?

המאסטר: לא מזמן חשבתי בעצמי על משהו. היות שלאחרונה בסין יותר עובדים נאלצו לעזוב את עבודותיהם (למעשה הם הפכו למחוסרי עבודה) ומספר קטן מהם הם מתרגלים שלנו, חשבתי אם לאפשר להם למכור ספרי פאלון דאפא. בדרך זאת, לא רק שיוכלו להרוויח את מחייתם, אלא גם להקל על קשיי התלמידים בקניית ספרים. ויש מתרגלים שעשו כך. מאוחר יותר חשבתי על זה ביותר יסודיות וזה לא נראה נכון. באיזה אופן זה לא היה נכון? חישבו על זה כולכם: הדאפא – דרך גדולה כה קדושה – יכול להציל אותנו, בעוד שאנחנו נשתמש בו להרוויח כסף. היכן נמקם את עצמנו? היכן נמקם את הדאפא? באמת אין לעשות זאת. אז לא אִיפשרתי להם לעשות את זה. אז למה [אנשים רגילים] יכולים לעשות את זה בחברה? כי אני משתמש בחברה של האנשים הרגילים להפיץ את הפא. חברת האנשים הרגילים היא גם כן צורת התבטאות של הפא ברמה הנמוכה ביותר. אז המקצועות ומשלחי היד השונים שלה פשוט מתקיימים כך, וזה לא מוטעה. אם לספר שלנו לא היו ממדים מאחוריו, ואם הוא היה רק דיו שחור על גבי נייר לבן, אז הוא היה רק ספר. היות שקיימים הממדים שלו מאחוריו יש לו השפעה של הפא. זו לא בעיה שחנויות ספרים וסוחרי ספרים בחברת האנשים הרגילים ימכרו אותם; כלומר זה מתאים לפא שברמה של חברת האנשים הרגילים. אך לגבי התלמידים שלנו, סוג הבעיה שתיארתי אכן קיים. אם נשתמש בפא כדי להרוויח כסף, והיות שרוב האנשים שקונים את הספר הם התלמידים שלנו, אז איך נוכל להשתמש בכסף הזה?

אם אתה באופן אישי בעלים של חנות ספרים ומשתמש בנסיבות הנוחות האלו למכירת ספרי דאפא, ואם חנות הספרים לא הוקמה במיוחד בשביל הדאפא, וחנות הספרים הייתה בבעלותך כבר קודם לכן, אז אני לא מתנגד שתעשה את זה, היות שככלות הכול כבר מכרת ספרים לפני כן. עם זאת, אני חושב שככל שתמשיך להעמיק את הבנתך בפא, תהיה לך דרך חדשה לטפל בזה.

מתרגל: התעלמתי מהכול ורבתי עם בני המשפחה שלי כדי לראות את המורה. האם זה היה בסדר או לא?

המאסטר: אם באת מסין, אז בהחלט יכול להיות שלא הרשו לך לבוא. או, שבהחלט יכול להיות שהפא-שנים שלי לא רצו שתבוא וניסו לשמור שהמחשבה שלך תתמקד בטיפוח. אם אתה לא מסין, אז אולי יש סיבות אחרות אצלך. אולי זה היה כדי לראות אם אתה נחוש. הכול יכול להיות. אתה צריך לפתור את זה בעצמך.

מתרגל: אני יודע שאני צריך להשתמש בזמן היטב כדי לטפח, אך אני גם רוצה ילדים. האם זה נחשב כהחזקה?

המאסטר: אמרנו שעלינו לטפח תוך כדי התאמה לאנשים הרגילים במידה הרבה ביותר. כעת יש עשרות מיליוני תלמידים צעירים שמטפחים. אם אף אחד מהם לא יתחתן ולא יביא ילדים, האם זו לא תהיה צורה של פגיעה בחברת האנשים הרגילים? לכל הפחות אני יכול להגיד לכם שאז אתם לא תתאימו לדרך של החברה של האנשים הרגילים בטיפוח שלכם. עם זאת, יש אנשים שאומרים: "בתקופת חיים זו אני פשוט לא רוצה להתחתן. הגעתי להחלטה". אני לא נגד זה גם כן. אתה יכול לטפח בדרך כזאת. כל עוד שזה לא יוצר כל מעמסה נוספת או בעיות בחיים שלך או בהיבטים אחרים, אני לא אעשה שום דבר בקשר לכך. על עניינים שבעולם האנושי אתה מחליט ואתה עושה בעצמך. אם אתה אומר שהולָדָת ילדים תשפיע על הטיפוח של אדם, אני לא חושב שזה כך. זה לא יקרה.

מתרגל: מהן צורות ההגעה לשלמות המלאה? האם הן כולן דורשות לקחת את הבן-טי של האדם?

המאסטר: דנתי בזה. רק אלה שהולכים לגן העדן של הפאלון לוקחים את הגוף. לגבי אלה שהולכים למקומות אחרים, היות שרבים מכם הגיעו לקבל את הפא מרמות שונות ומתחומים שונים, מנקודות המבט של הישויות שם למעלה, אם הייתם לוקחים את הגוף בחזרה, אותם אלוהויות ובודהות היו חושבים שזה כאילו שהחזרתם אתכם משהו מוזר ומשונה. אז בהחלט אין להם גופים שם והם לא רוצים אותם. אם הדבר הזה היה מוחזר לשם זה היה מפריע לכל מערכת הטיפוח שלהם. אנא שימו לב שלא משנה מהיכן באתם, אני רק מטמיע את הדברים המקוריים שלכם לפא החדש והישר ביותר. בנוגע לדברים של פני השטח של הטיפוח שלכם, אני לא נוגע באף אחד מהם כדי להבטיח שתחזרו למקום המקורי שלכם. במילים אחרות, אם היית בודהא, אתה תהיה בודהא; אם היית טאו, אתה תהיה טאו; ואם היית אלוהות אתה תהיה אלוהות. ההופעה שלך וכל מה שהיה לך בעבר לא ישתנו. אלה שלא היה להם סטטוס פרי בעבר ייתכן שיוכלו להשיג אותו באמצעות סבב הטיפוח הנוכחי, ואז לאן שאתה אמור ללכת, יסדרו שלשם תלך.

מתרגל: כל פעם שאני עושה את התרגילים אני תמיד שומע את אותה מוסיקה, לא של הדאפא. אני מודאג שיש הפרעות ממסרים של ממדים אחרים.

המאסטר: המוסיקה בממדים אחרים שונה מהמוסיקה המיועדת לטיפוח שלנו. אך אכן יש מוסיקה יפה בממדים אחרים. אם אתה שומע אותה, אז הנח לזה – אל תהיה מודאג לגבי זה. אלה הם צלילים בממדים אחרים. ואל תדאג: מוסיקה בפני עצמה לא מייצגת את הטיפוח. כשאתם מטפחים בדאפא אני מאפשר לכם לתרגל עם המוסיקה הזאת. המטרה היא להחליף אלפי מחשבות במחשבה אחת, עד שבנקודה מסוימת המחשבה שלכם תוכל להגיע למצב שקט. כלומר, כשאתם מאזינים למוסיקה, המחשבה שלכם לא תתרוצץ אלא תקשיב רק למוסיקה. זה מועיל לביצוע התרגילים שלכם. אבל המוסיקה שבה אתם משתמשים צריכה להיות המוסיקה המיועדת לעשיית התרגילים שלנו.

מתרגל: הגוף שלי נתקל בסוג של הפרעה הכוללת מילים ותמונות. כבר חצי שנה חלפה ולא הצלחתי להתגבר על זה.

המאסטר: אם אתה מטפח אמיתי, לא משנה מה הייתה הכוונה שלך כשהתחלת בדאפא, עליך לשחרר את זה ולא להיות מודאג מדבר. צריך להיות ברור לך שלא באת לטפח כדי לפתור עניין כלשהו. המטרה שלי בהפצת הפא הזה היא להציל אנשים, לאפשר לאנשים לטפח, ולאפשר לאנשים לחזור. היא לא כדי לפתור כמה בעיות של גוף אנושי רגיל. זה דבר רציני. עליכם להיות בטוחים שאתם עצמכם באמת מטפחים, ואז כל בעיה תוכל להיפתר עבורכם. אך אם אתם רק רוצים לפתור כמה בעיות אנושיות רגילות, אז לא נוכל לפתור אף אחת מהם עבורכם. במשפט אחד: הפא הוא בשביל טיפוח. לדוגמה, יש אנשים שיודעים שהמטרה של הפאלון גונג היא לא ריפוי, אז הם חושבים: "אז לא אעשה את זה כדי להירפא. אני מבין שהמטרה איננה לרפא את מחלותיי, ואני לא אזכיר ריפוי. אני גם לא אבקש ריפוי". אך במחשבתם הם עדיין חושבים: "כל עוד אני עושה את התרגילים המורה בוודאי ינקה את מחלותיי". אותו שבב מחשבה עדיין שם, קבור עמוק במחשבתם. הם עדיין רוצים שאפתור את בעיות הבריאות שלהם, כלומר, יש להם עדיין החזקה למחלות שלהם. אם הם באמת מוותרים עליהן, לא חושבים עליהן בכלל, ולא מודאגים מהן, אז תראו מה יקרה. זה נקרא "להשיג בטבעיות ללא רדיפה". כל שיטה וכל דרך של טיפוח עובדות כך. בחברה של האנשים הרגילים אתה יכול להשיג את מה שאתה רוצה באמצעות ניסיונות מאומצים או אפילו באמצעות רדיפה עקשנית. אך העקרונות בממדים אחרים הם בדיוק מנוגדים, הם הפוכים. לא תשיג דבר אם תצא במלוא הכוח לנסות להשיג משהו או לעשות משהו כשאתה מלא בהחזקה. אתה יכול להשיג את זה רק אם אתה מרפה יותר ומודאג מזה פחות. אז זה נקרא "להשיג בטבעיות ללא רדיפה".

מתרגל: כשהמאסטר עשה את תנועות היד הגדולות בוועידה בסינגפור, היו אנשים שהרגישו בנוח, היו אנשים שהרגישו שהתנועות נפלאות, והיו אנשים שחשו עצובים ושבורי לב ובכו. האם זה קשור לרמות טיפוח?

המאסטר: זה די קרוב – למעשה זה לא רחוק. ההבנות והרגשות של כל אחד שונים.

מתרגל: כדי להגיע לשלמות המלאה בטיפוח על כולם להגיע לרמה של חוסר אנוכיות וחוסר אגו. אז מדוע [אנשים מגיעים לשלמות המלאה] ברמות שונות?

המאסטר: אומר זאת כך. אדם יכול להגיע לשלמות המלאה גם ברמה של רמת ההתחלה של סטטוס הפרי של ארהאט; השגת שחרור עצמי מספיקה. אין צורך לחשוב על הצלת כל הישויות החיות, ואדם לא צריך לחשוב לדאוג לאחרים – המטפח רק צריך לפעול לשם [השגת שחרור] בעצמו ולהגיע לזה. זו רמת ההתחלה של סטטוס הפרי של ארהאט. אם אתה רוצה להגיע לסטטוס הפרי של בודהיסאטווה – אפילו אם זה רק סטטוס הפרי ההתחלתי של בודהיסאטווה – עליך לטפח ולפתח תוך כדי הטיפוח שלך לב של חמלה גדולה, ולצד השגת שחרור עצמי עליך גם לעזור לאחרים להשתחרר. בין אם תוכל לבצע זאת או לא, תהיה לך החמלה הזאת, תראה את כל הישויות החיות סובלות באמת, ותזיל דמעות כשתראה אותם. זו לא העמדת פנים – זה אמיתי. זה לא משהו שאתה יכול לגרום לו לקרות רק מפני שאתה רוצה. כמובן, המצב הזה לא יקרה כל הזמן בטיפוח, אבל הוא יקרה. החמלה שלך תהיה שונה אם תטפח לרמת בודהא. אתה בהחלט לא תזיל דמעות כפי שעושה הבודהיסאטווה כשהיא מסתכלת על ישויות חיות. תהיה לך חמלה, תבין יותר בבהירות את הקשרים הקארמתיים בין ישויות חיות, ותשקיף על הכל עם חוכמה גדולה יותר. כשבודהות שטיפחו לרמה גבוהה בהרבה יותר מטאתאגאטה עוצרות להסתכל על זה, הם יחשבו: "איזו מין חמלה זאת?" הם חושבים שהחמלה שיש לבודהות כלפי בני אדם רגילים היא החזקה גם כן. הם יכולים להיות עם חמלה רק כלפי אותן אלוהויות, בודהות, וישויות חיות שבממלכות השמימיות של בודהות שמתחתיהם, אך אין להן חמלה כלפי בני אדם. זה לא אומר שהם לא עם חמלה, אלא שהרמות שלהם גבוהות מדי. עבורם, החיים כאן למטה הם כה פשוטים שהם נמוכים אפילו ממיקרואורגניזמים. הם אינם סבורים שאותם בני אדם פגומים הם סוג של צורת חיים בעלת תועלת. כשבודהות שהגיעו לרמות גבוהות אף יותר מסתכלים אחורה, הם חושבים: "או, בודהות הטאתאגאטה האלה הם גם כן אנשים רגילים; מה האנשים האלה עושים שם למטה?" כיצד נראים בעיניהם בני אדם? בני אדם הם שום דבר; הם מתחפרים סביב באדמה כמו מיקרואורגניזמים זעירים ביותר. אז מה לגבי בודהות ברמות אף יותר גבוהות ואף יותר ויותר גבוהות? אם אתם רוצים להגיע לרמה הזאת, עליכם לטפח לרמה הזאת. אני רק נותן לכם תיאור פשוט של איך זה. זה לא מוגבל רק לכך.

הפא האמיתי לא יכול להתגלות לבני אדם כי עדיין יש לכם מחשבות אנושיות. לישויות ברמות שונות יש דרכי קיום שונות. כמו כן, הגופים הפיזיים של ישויות בצד הזה משתנים כל הזמן. אם גוף של בודהא מורכב מאטומים, אז הגופים של הבודהות שהם גבוהים אף יותר, והגופים של האלוהויות הגבוהות מבודהות, יכולים להיות מורכבים ממה ששווה ערך לניוטרונים. גבוה יותר הם יכולים להיות מורכבים מנויטרינו או מקוורקים. וזה רק קנה המידה המיקרוסקופי שבני האדם יכולים לזהות. ומה בנוגע לאלה המורכבים מחומר מיקרוסקופי ומיקרוסקופי אף יותר? האנרגיה שלהם גדולה יותר באופן ניכר. ככל שחלקיקיו של חומר קטנים יותר, כך צפיפותו גדולה יותר. לכן המראה שלהם הוא עדִין ומבהיק ביותר.

אנחנו יכולים לראות נקבוביות בגוף האנושי, אך אם נסתכל על גוף של אלוהות, אין נקבוביות כלל. אם תסתכלו על הישויות בשלושת העולמות שיש להן גופים ברמה אחת גבוהה יותר משל בני אדם – כלומר, הישויות השמימיות ברמות שונות בתוך שלושת העולמות – תגלו שעבור העין האנושית, הגופים שלהם חלקים, עדינים ופשוט נפלאים. זה משום שהחלקיקים שלהם קטנים וצפופים מאלו של בני האדם בעולם הרגיל. במילים אחרות, כשישות מתרוממת ללא הרף, הצורה השלמה שעל פני השטח מתרוממת בעקבותיה; אך התרוממות ברמה היא תנאי מקדים. ניתן להגיע לשלמות המלאה ברמות שונות. לא משנה לאיזה רמה אתה מגיע בטיפוח, מה שמתחת לרמה שלך לא יישאר יותר תעלומה עבורך. כל מה שמתחת יוצג לנגד עיניך, ותראה דברים כפי שהם באמת. אך כל מה שגבוה יותר מהרמה שלך יישאר לנצח תעלומה עבורך, לעולם לא תדע אודותיו, שכן [המקום שבו אתה נמצא] הוא סטטוס הפרי שהתעוררת אליו. ואתה תשיג כמה שהשקעת וכמה שטיפחת.

מתרגל: אני מבין שטיפוח הוא דבר רציני. מצד שני, האם זה מוטעה להתייחס לקשיים כאל אושר ולטפח תוך שמחה?

המאסטר: זה לא מוטעה. אם אתה יכול להיות כל הזמן שמח בטיפוח שלך, ולהיות כך לא משנה באילו בעיות תיתקל, אז הייתי אומר שאתה ממש ראוי לציון. כולם באמת יעריצו אותך ויחשיבו אותך מאוד, שכן מה שתיארת קשה לעשייה. קשה לשמור את מחשבתך יציבה מול כל קושי ולטפל בדברים בשמחה. אך להיות מסוגל לשמור כל הזמן על מזג אופטימי ולב חומל – אפילו כשאנחנו לא נתקלים בבעיות או עומדים מול מבחנים – זה מה שעל מטפח לעשות באופן רגיל. זה הוא מצב המחשבה הטוב ביותר.

מתרגל: האם מתרגלים יכולים לקיים יחסי מין במסגרת הנישואין?

המאסטר: אמרנו שאתם מטפחים בקרב אנשים רגילים ואינכם תלמידים שעזבו את העולם החילוני להקדיש את עצמכם לטיפוח. אז דרך חייכם צריכה להתאים לדרכי האנשים הרגילים. אנחנו לא מחשיבים את הצורות הפיזיות הנמצאות כאן בקרב אנשים רגילים. מדוע? הלב והמחשבה האנושיים הם שמשתנים. אם לבו ומחשבתו של אדם לא משתנים, הכול חסר משמעות. אם, נגיד, על פני השטח אין לך דבר, ועם זאת עמוק למטה בפנים אתה לא יכול לוותר על דברים ואינך שקט ביחס לדברים [אנושיים] אלה, זה חסר תועלת. אם אתה אומר "עמוק למטה בפנים אין לי החזקה אליהם ואני רק רואה אותם כדברים שמאפשרים לנו לשמור על מצב אנושי", אז הייתי אומר שאתה במצב די טוב. כמובן, כשאתה מגיע לרמה גבוהה ועמוקה בטיפוח את כל הדברים האלה יש להשאיר מאחור. מה שאתה עושה במהלך תקופת זמן זו לא יכול להיחשב כמוטעה. דנתי בזה בבהירות ב"ג'ואן פאלון" – דיברתי על המצב הזה.

מדוע מותר לכם להיות כך במהלך הטיפוח שלכם? זה משום שדרך הטיפוח הזאת שלנו, הדאפא הזה שאני מלמד היום, הוצג בכוונה כך שיעשו אותו בחברה המסובכת של אנשים רגילים, ורק כך אנשים מרמות גבוהות יותר יוכלו לחזור. אם חברת האנשים הרגילים לא הייתה מספיק מסובכת – כלומר, אם לא היו לכם נסיונות כה קשים והפרעות – אלה מכם שהגיעו מרמות גבוהות יותר לא היו יכולים לעולם לחזור. היות שהפא עצום ומופץ בחברת האנשים הרגילים, הוא סיפק לכם את הנוחות של האפשרות לחיות בחברת האנשים הרגילים. השינוי של הגוף שלכם מתחיל מהרמה המיקרוסקופית, ממקור קיומכם – מהחלקיקים היסודיים שמרכיבים את הישות שלכם – ומתרחבת מבפנים החוצה, כמו הטבעות של עץ. כל עוד אתם מטפחים זה יתרחב החוצה כמו טבעות של עץ, וזה יקרה ברגע שתעמדו בסטנדרט. כשזה מתרחב החוצה אל פני השטח, בדיוק כמו טבעות של עץ המגיעות לקליפה, השינוי מושלם ואתם מגיעים לשלמות המלאה. לפני שזה מגיע לקליפה, כלומר, לפני שזה מגיע לפני השטח החיצוניים ביותר של הגוף הפיזי שלכם, לגוף הפיזי שלכם על פני השטח עדיין יהיו מחשבות כמו של אנשים רגילים ובטוח שיהיה לכם מגוון של תאוות אנושיות רגילות, תשוקה, רגשות, והחזקות אחרות מסוגים שונים. מחשבות אלה אינן חזקות כמו של אנשים רגילים, אך הן שם, ומשאירים אותן שם עבורכם בכוונה כדי לוודא שתוכלו להתאים לסביבה של בני אדם רגילים בזמן שאתם מטפחים. הצד שסיים את הטיפוח, לעומת זאת, לא יובל על ידי הגוף החיצוני האנושי הרגיל להתערב בעניינים אנושיים. ברגע שהצד שסיימת לטפח מגיע לסטנדרט, הוא מופרד.

מה היתרון בכך שהוא מופרד? לא משנה באיזה פעילויות השכבה החיצונית האנושית בצד הזה נוטלת חלק בקרב אנשים רגילים, לא משנה מה היא עושה, הצד שסיים לטפח יושב שם ולא זז בכלל; אין לו שום פעילויות מנטליות או מחשבות. הגוף ההוא לא זז ולא מתערב בשום דבר. אז זה מבטיח שכאשר האדם עושה דברים אנושיים, הצד האלוהי שלו לא עושה אותם, ושזה הצד האנושי – שלא טופח במלואו – שעושה את הדברים האלה. זה מבטיח, לכן, שבזמן שאתה משפר את עצמך רק תמשיך להתרומם ולא לרדת. אם, במקום זאת, היינו בוחרים להתחיל את הטרנספורמציה מפני השטח וללכת לכיוון המעמקים, והיינו עושים זאת בחברה של אנשים רגילים, אז בהחלט לא הייתם יכולים לטפח בחברה זו. כל מה שהייתם עושים בקרב אנשים רגילים היה כאילו אלוהות עושה זאת, שכן גוף שעבר שינוי הוא שווה ערך לגוף של אלוהות. אז זה היה נחשב כאילו הוא עושה דברים אנושיים, ופשוט לא הייתם יכולים לטפח. האם מותר לאלוהויות לעשות דברים של אנשים רגילים? זה לגמרי אסור לאלוהויות שיהיו להן רגשות אנושיים רגילים. אז הפכנו את זה: אנחנו מתחילים לשנות אותך ממקור החיים שלך. באופן הזה זה ממשיך להתרחב הרחק יותר והרחק יותר החוצה לעבר פני השטח. לפני שאתם מגיעים לשלמות המלאה, תמיד תוכלו לשמור, על פני השטח, על דרך החיים שבקרב אנשים רגילים. זה פשוט שאתה נעשה יותר ויותר חופשי מהחזקות, עד שבסופו של דבר אתה יכול לקחת הכול בקלות ולוותר על הכול. אתה אז קרוב לשלמות המלאה. כאשר תעשה באופן כולל את כל הדרך אל פני השטח, תשיג לגמרי את השלמות המלאה. זה טבעי ברגע ההוא ואין רעידות אדמה. בעבר, הגעה של אדם לשלמות המלאה הייתה מחוללת גלי הלם. כשאדם היה מגיע לשלמות המלאה, מפולות, צונאמים ורעידות אדמה היו מתרחשים על פני שטח גדול. אך צורת ההגעה לשלמות המלאה שלנו לא מחוללת גלי הלם. לכן היא מתאימה למצב שבו יותר אנשים מטפחים בחברה של האנשים הרגילים, שכן זה לא משפיע עליה. עם כל כך הרבה אנשים שמגיעים לשלמות המלאה, אני חושב שאין שום דרך שכדור הארץ היה עומד בזה. אז תִכנַנו כל היבט והיבט כך שיתאים לטיפוח בחברת האנשים הרגילים.

לפני שהחלק שעדיין לא טופח במלואו התרחב עד לפני השטח שלכם, לא אאמין לכם אם תגידו שאין לכם החזקות של אנשים רגילים. במקרה כזה זה אומר שהכרחתם את עצמכם [להשיג את זה]. אפשר שתדרשו מעצמכם לעמוד בקפדנות בסטנדרטים גבוהים ולנהל את עצמכם כמתרגלים. בה בעת, התאימו כמה שיותר לדרכי חברת האנשים הרגילים. אך מה שאני מדבר עליו נוגע ליותר מאשר העניין האחד הזה [של יחסי מין]. זה לא עניין כזה פשוט של לטפל ביחסי מין בין בעל ואישה בדרך ספציפית, זה לא העניין. אתם יכולים לבחור לעצמכם את הגישה המתאימה ביותר בעניין הזה. איזו דרך שאתם מרגישים שהיא הכי טובה, זה בסדר. אם אתם מרגישים שעדיין יש לכם מחשבות אנושיות רגילות, ושהן די חזקות; אם אתם עדיין רוצים להתחתן, רוצים למצוא חבר או חברה ואתם אוהבים בחורה צעירה מסוימת או בחור צעיר מסוים... אם יש לכם התשוקות האלה ואתם עושים את הדברים האלה, אז זה מצביע על כך שהטיפוח שלכם לא הגיע לנקודה ההיא עדיין, אז אתם יכולים לקחת חלק בדברים שכאלה. אל תטענו שאתם יכולים לוותר על הכול מיד היום, שאתם יכולים לעשות זאת ברגע ולהיות בודהא. אם זה היה כך לא הייתם צריכים לטפח – כבר הייתם בודהא. אז הטיפוח מתבצע טיפין טיפין, זה תהליך הדרגתי. למרות שאמרתי את זה, אם אתם חושבים "או, המורה אמר שלפני שאני מצליח בטיפוח יהיו לי כל מיני רגשות אנושיים רגילים ותשוקות ברמת פני השטח, אז אני יכול לעשות את הדברים האלה", אז תחשבו שוב! למרות שקיימים אצלכם הדברים האלה ואני אומר לכם להתאים לאנשים הרגילים ככל האפשר, אם אתם לא מנהלים את עצמכם בקפדנות על פי סטנדרטים של מטפח, [אז] אתם בדיוק אותו דבר כמו מישהו שלא מטפח. זה היחס הדיאלקטי.

מתרגל: מתרגלים מהגזע הלבן רוצים להשתמש בכל זמנם להקשיב לפא, אך עדיין אין קלטת שמע עם תרגום סימולטני. האם הם יכולים להקליט את עצמם קוראים בקול את "ג'ואן פאלון" ולהקשיב לזה?

המאסטר: התוצאה לא תהיה בהכרח טובה למדי. מדוע לא? זה משום שלפא בקול שלי יש כוח. היות שאתה מטפח, לפני שאתה מגיע לשלמות המלאה, כל מה שאתה אומר נושא סוגים שונים של מסרים אנושיים. אז כשאתה משמיע את זה, אתה סופג אותם חזרה. הזיהום החוזר ונשנה ההדדי הזה אינו טוב. זה עניין אחר כשאתה קורא את הספר. כעת אנחנו עושים תרגום סימולטני. אנחנו מגבירים את קצב עשייתו; הוא אמור להיות זמין בקרוב והבעיה הזו תיפתר בקרוב. בכל מקרה, אני אומר לכם עיקרון זה: מה שאתם אומרים נושא את כל אותם ההחזקות והמושגים האנושיים הרגילים שלכם. על הפא להיות בפעולה. אדם לא יפיק הרבה מתוך הקשבה לעקרונות השטחיים בלבד. מה שיוצא מהפה שלך הוא ההבנה שלך ברמה שלך. כשאתה שב ומקשיב לזה שוב, ההבנה שלך תישאר תמיד באותה רמה. תרגום סימולטני הוא שונה כי הקול שלי שם. למרות שעוצמת הקול שלי נמוכה ושל המתרגם גבוהה יותר, למעשה הוא עושה תרגום ובעצם זה אני זה שמלמד. המתרגלים יכולים להבין אותי וגם לקבל את כל מה שאני נושא כשאני מלמד את הפא. לזה אני מתכוון.

מתרגל: פגשתי שלוש פעמים ילדה קטנה בגיל בין שלוש לחמש. כשהייתי חצי ישן חצי ער היא דרכה על הכרית שלי, צוחקת וקופצת. האם היא תינוקת מטופחת (יינג-האי) שיצאה מהפאלון?

המאסטר: המצבים האלה הם דברים טובים בדרך כלל, אך לא תמיד. תינוקות מטופחים הם קטנים. הרקע של כל אדם מורכב, אז אל תשים לב לדברים מסוג זה. היא יכולה להיות מישהי שהבאת מהעבר, או שיכולות להיות סיבות אחרות. בכל מקרה, היא ילדה קטנה ככלות הכול. זה יכול להיות דבר טוב. אל תשים לב אליה. התרכז רק בטיפוח שלך.

נראה שלא הסברתי את זה בבהירות, כי יש אנשים שלא תפסו את זה עדיין. אתן דוגמה להמחיש את הנקודה, אם כי יכול להיות שהיא לא בהכרח חלה על המקרה הזה. כשאנשים מסוימים יורדים ומתגלגלים מחדש, הילד שלהם מהעבר עוקב אחריהם. אמנם הילד לא התגלגל מחדש, הוא רק עוקב שם בצד ההוא. כמו כן, יש אנשים אחרים שהיו להם ילדים בחיים קודמים, אז כשהם מתגלגלים מחדש בתקופת חיים מסוימת, הילד שלהם לא מתגלגל מחדש באותה תקופת חיים. אך הילד אינטואיטיבי באופן יוצא מן הכלל ותמיד עוקב אחריהם. מצב זה גם קיים. יש נסיבות מכל הסוגים. היות שקיבלת את הפא האמיתי, אנחנו נארגן את כל זה עבורך אם לילד יש קשר קארמתי אליך. כל זה יאורגן עבורך כמו שצריך, אז אתה לא צריך יותר להיות מודאג מזה.

מתרגל: אימצתי ואימצתי את מוחי אך עדיין לא מצאתי שאלה. האם זה משום שלא טיפחתי מאוד...

המאסטר: חלק מהמתרגלים הוותיקים שלנו שטיפחו היטב אינם מוצאים מה לומר כשהם פוגשים בי. אני יודע שהם מרגישים שלא בנוח כשהם לא מוצאים מה להגיד, למרות שהם ממש מתאמצים. לפני הפגישה אתי יש להם בטן מלאה דברים שהם רוצים לשאול אותי, אך ברגע שהם פוגשים בי הם נאלמים. אומר לכולם מה זה. כל עוד אתה מטפח, אתה תהיה כך כשאתה פוגש בי. הסיבה שאין לך דבר להגיד כשאתה פוגש בי היא משום שכאשר אתה מטפח ללא הרף, הצד שבך שנעשה מואר באמצעות הטיפוח – הצד שטופח במלואו – מופרד ממך. הוא מופרד מהצד שעדיין לא טופח במלואו. אז הצד שבך שעדיין לא טופח לגמרי תמיד ירגיש מבולבל, אז יהיו לו שאלות והוא אפילו ירצה לשאול אותן. אך היות שכשאתה פוגש אותי אתה רואה את המאסטר, הצד שבך שטופח לגמרי יתחיל, כמו פני השטח שלך, גם להיות קשוב, וברגע שהוא נעשה קשוב, הצד האנושי שלך נשלט על ידו לגמרי. מדוע אין לך מחשבות רעות ואתה כה טוב לב כשאתה יושב פה? זה משום שהצד שבך שטופח במלואו נעשה קשוב וגופך כולו נשלט על ידו. אמור לי, אם הצד שטופח במלואו לא היה עומד בדרישות, האם הוא היה יכול לסיים את הטיפוח? במילים אחרות, הוא יודע הכול. זה רק הצד שלא טופח במלואו שלא יודע. כלומר, בשלב ההוא לא תרצה יותר לשאול, ואין דבר לשאול כי אתה יודע את הכול בבהירות. כשאתה נפרד ממני, הוא לא ישים יותר לב ויהיה חסר תנועה, אז הצד שבך כאן שוב יהפוך להיות מעורפל לגבי דברים. "מדוע לא שאלתי את המורה זה עתה?" האם אין זה כך? זה למעשה כך.

אומר לכולכם, עליכם לקרוא את הספר יותר, לקרוא את הספר יותר, ולקרוא את הספר יותר – אתם חייבים לקרוא את הספר שוב ושוב. זהו הפא של הקוסמוס. מאז זמנים קדומים, הפא של כל דרך טיפוח שהועבר בחברה של אנשים רגילים היה פא ברמת הטאתאגאטה או מתחתיה. [ואילו] פא עצום כמו זה יצר סביבות חיים שונות לישויות השונות שבקוסמוס. זה הוא הפא העצום שיצר את כל הקוסמוס. פשוט אינכם יכולים לראות את התוכן שלו ברמות גבוהות עד שאתם מגיעים לתחומים האלה. אך בתוך זה יש כל מה שאתם צריכים לדעת כדי להשיג סטטוס פרי ולהגיע לשלמות המלאה. אז עליכם לקרוא את הספר יותר – לקרוא את הספר שוב ושוב. כמובן, המתרגלים הוותיקים שלנו יודעים שאם יש להם שאלה, הם פשוט צריכים לקרוא את הספר ומובטח שהיא תיענה. מאוחר יותר, כשאתם נכנסים לתחומים חדשים, שאלות חדשות וברמות גבוהות יותר יתעוררו. אז כשתקראו אז את הספר שוב, הוא שוב יענה עליהן עבורכם. אחר כך שוב יהיו לכם שאלות גם ברמה אחרת, אז כשתקראו את הספר עוד קצת, הספר שוב יענה עליהן. בדרך זאת אתם ממשיכים לטפח ולהתרומם ללא הרף. כשיהיו לכם שאלות, הפא הזה יענה עליהן. וכאשר אתם מנהלים את עצמכם על פי דרישות קפדניות בחיי היום יום ומשתפרים ללא הרף, אתם מתקדמים בחריצות ובעוצמה.

מתרגל: האם אנוכיות היא השורש של אינטרס אישי, של צ'ינג ושל התאווה למוניטין?

המאסטר: אינטרס אישי והתאווה למוניטין שניהם אנוכיים. בנוגע לצ'ינג, חשפתי בהרצאות פא קודמות שהממד הזה של האנושות כמו גם שלושת העולמות רוויים בו. אף ישות בשלושת העולמות לא יכולה לברוח ממנו – הן כולן בשליטתו. בני אדם נמצאים בדיוק במעבה הצ'ינג הזה. ככל שיש לך יותר החזקה אליו, כך כוחו גדול יותר וכך יש לו יותר השפעה עליך. במיוחד כשאנשים מאבדים את יקיריהם, או כשלבם של אנשים צעירים נשבר, ככל שחושבים על זה יותר, כוחו של הצ'ינג גדול יותר. הצ'ינג הוא בתוך שלושת העולמות, אז אתה, כמטפח, חייב להתנער ולהשתחרר ממנו. עליך להשיל את הצ'ינג הזה ולעבור מעבר לו. בנוגע לאינטרס אישי ולמוניטין, אלה דברים שבני אדם מייחסים להם ערך רב. אך למעשה גם הם נובעים מצ'ינג. באשר למוניטין, האם לא תיהנה מהאושר והעושר שזה יביא? אתה תהיה אז ממש מרוצה. האין אדם רודף אחר מוניטין ואינטרס אישי כדי להשיג סיפוק? אם מישהו משיג סיפוק, האין הוא מרוצה אז? האם ההרגשה שאתה מרוצה אינה גם היא צ'ינג? מוניטין יכול להביא לך שמחה וכבוד, שהם צ'ינג, הלא כן? אם השגת סיפוק בעקבות אינטרס אישי, האם אינך, שוב, מרוצה? זה שוב צ'ינג. אז בני אדם חיים בדיוק בשביל הצ'ינג הזה. בין אנשים רגילים, אם אתה שמח או לא, אם אתה נגד משהו או לא, אם אתה רוצה משהו או לא, או אם אתה רוצה להשיג מעמד מסוים, מה שאתה מחשיב כטוב או רע, מה שאתה רוצה או לא רוצה לעשות, כל זה צ'ינג. אמרתי שבני אדם חיים רק בשביל צ'ינג. האם ייתכן שלא יהיה צ'ינג בחברה האנושית? אם לא היה צ'ינג בחברה האנושית, בני אדם לא היו מוצאים עניין בחיים – החיים באמת לא היו מעניינים. האדם אמור לחיות פשוט כך.

לגבי אנוכיות, קודם ציינתי עיקרון וכולכם מחאתם כפיים בעונג רב. דיברתי על כך שהיקום של העתיד לא ייכחד, וכולכם שמחתם על כך. האם אתם יודעים מדוע זה יכול להיות כך? יש אנשים שאומרים: "אם אדם לא פועל למען עצמו, שמים וארץ ישמידו אותו". יש אנשים שהפכו את זה למוטו שלהם. למעשה אתם עדיין לא יודעים שהאנוכיות הזאת מגיעה ממש עד לרמות גבוהות מאוד. למעשה, כשמטפחים בעבר אמרו "אני עושה כך וכך", "אני רוצה לעשות כך וכך", "אני רוצה להשיג כך וכך", "אני מטפח", "אני רוצה להיות בודהא" או "אני רוצה להשיג רמה כזו וכזו" – דבר מאלה לא היה מחוץ לאנוכיות. אך מה שאני רוצה שאתם תעשו הוא שתגיעו לשלמות המלאה באופן אמיתי, טהור וחסר אנוכיות עם הפא הנכון האמיתי וההארה הנכונה – רק אז תוכלו להשיג שלנֶצח לא תוכחדו. אז אני אומר לכם שעליכם להתחשב באחרים תחילה בכל מה שאתם עושים. יש אנשים ששמחים כשאחרים נותנים להם כסף. כשמישהו נותן להם כסף, הם לא שוקלים אם זה יגרום לאדם ההוא בעיות, אם המצב הכלכלי שלו ייעשה לחוץ וכו'. "כל עוד אחרים נותנים לי משהו, אני שמח, אך אני לא מתחשב באחרים. כל עוד אחרים נחמדים אלי, אני מרוצה, אך לי לא אכפת מאחרים". לפעמים, אפילו כשאנשים מסוימים נמצאים במצוקה גדולה ואין להם ברירה אלא לומר משהו כדי לרצות אותך, אתה לא מתייחס אליהם בהבנה. יש כל מיני סוגים של מצבים. במילים אחרות, מהיום ואילך בטיפוח שלך, בכל מעשיך, עליך לחשוב על אחרים.

מתרגל: ב["ג'ואן פאלון"] כרך 2 מוזכר שיש אנשים בתוך האוקיינוס, ושיש כמה סוגים שונים של אנשים.

המאסטר: כן. יש כאלה שחיים בממד הזה שלנו ויש שלא. לא רק שיש אנשים באוקיינוס, אלא שבממדים שקיימים באותה רמה כשלנו, גם כן יש אנשים אחרים – אנשים שנראים כמוכם ואנשים שאינם נראים כמוכם. אתם יכולים לכנות אותם או לא לכנות אותם בני אדם. היות שיש להם רגשות מסוימים אך אין להם תשוקה מינית כמו שיש לבני אדם רגילים, החצי התחתון של גופם הוא בצורה של חומר כלשהו; רק גופם העליון הוא בצורה אנושית. אז הם יכולים לצוף ולעוף כה וכה. רוב האנשים שבתוך האוקיינוס שייכים לגזעים אנושיים שהושמדו בכדור הארץ במהלך תקופות זמן שונות. ויש אנשים שהם פשוט אנשים מקרקעית האוקיינוס: קיימים אלה הדומים לבני אדם, קיימים אלה שפלג גופם העליון הוא אנושי ופלג גופם התחתון הוא כשל דג, וקיימים אלה שפלג גופם העליון הוא כשל דג ופלג גופם התחתון הוא אנושי. כמו כן, מתחת לפלטות היבשתיות יש גם כן אנשים מהעבר, כלומר, גזעים אנושיים שהושמדו בעבר. הם לא יכולים לעלות בחזרה כי הם נופו מהעולם האנושי – כלומר, מכדור הארץ. אז חלקם, אלה שלא היו להם כל כך הרבה קארמה וכל כך הרבה חטאים, התחפרו לתוך כדור הארץ. ככה הם, והם לא יוצאים – הם פשוט חיים שם. מספרם די קטן. הם לעתים קרובות קצת יותר בעלי יכולת מבני אדם ולא כה מוּשלים. טוב, אל תהיו סקרנים או מודאגים מהדברים האלה, שכן אין להם נגיעה רבה לטיפוח שלכם.

מתרגל: בעתיד, אחרי שהגרסה היפנית החדשה של הדאפא תצא לאור באופן רשמי, כיצד עלינו להיפטר מספרי הגרסה הישנה שיש בהם טעויות תרגום?

המאסטר: אי אפשר לומר שיש בהם טעויות. זה פשוט שהתרגום לא היה מספיק טוב או שהמילים שנבחרו לא היו מדויקות. אנו יכולים לתאר את זה רק כך. כיצד להיפטר מהם? אל תיפטרו מהם, פשוט השאירו אותם כך. שום גרסה בשפה זרה לא יכולה להיות מתורגמת מסינית מבלי לסטות במידת מה מהמקור. אפילו הייתי אומר שזה למעשה טוב יותר שיהיו יותר גרסאות תרגום. כשאנשים קוראים אותן, הם יבינו "אה, יש משמעות כזאת... אה, ויש גם משמעות כזאת... אז זה כך". אז למעשה יש כמה יתרונות, אם אתם שואלים אותי. פשוט השאירו אותם כמו שהם.

מתרגל: האם ביישנות היא החזקה או גורם פיזיולוגי?

המאסטר: ביישנות נגרמת על ידי גורם הנקרא "ביישנות" הקיים ביקום הזה. הוא גורם לך לפחד. ככל שאתה מפחד יותר כך הוא משפיע עליך יותר. עליך להכניע אותו באמצעות כוח רצון – זה עניין של כוח רצון. גם את זה אתם צריכים להשיג בטיפוח שלכם.

מתרגל: כשאני מבצע את התרגילים, אני לעתים קרובות חושב על דברים הקשורים לטיפוח, להפצת הפא ולמילותיו של המורה. האם זה בסדר?

המאסטר: זה מצב שקורה במשך תקופה מסוימת. בעתיד זו לא תהיה בעיה.

מתרגל: אם מישהו הורג בשמי, האם אני עדיין צובר את הקארמה?

המאסטר: אם אתה עושה עבודה כזאת... אני לא רוצה לדון בעניין הזה בפורום הזה. כתבתי שני מאמרים הדנים ומסבירים את העניין הזה, אך יש אנשים שכנראה לא מבינים מה אני אומר. אדבר על זה בדרך זו: האם אתם יודעים בכמה חיים פגעתם במהלך כל הגלגולים שלכם? כל אחד פגע בחיים רבים. עם פא נמוך יותר לא הייתם יכולים להצליח בטיפוח בתקופת חיים זו, והייתם צריכים לשלם עבור החיים שאתם חייבים מכל הגלגולים. בבודהיזם מאמינים שלא ניתן להשלים את הטיפוח בתקופת חיים אחת. אז גם הם ראו שיש לשלם עבור חיים שהורגים. אך היום אנו מאפשרים לכם להגיע לשלמות המלאה, אז לא נותר זמן כה רב. אז מה ייעשה בקשר לאותם חיים שגזלתם? חוץ מחלק הסבל שאתם חייבים להם – החלק שאתם מסלקים עבורו קארמה ומשלמים עליו באמצעות סבל – את רובו הגדול אני צריך לסלק עבורכם. את מה שנותר משאירים לכם לשלם, כשמבטיחים שתוכלו לעבור את המבחן הזה. במקביל חלק מהחיים שהזקתם להם יהפכו לישויות בממלכה השמימית שתהיה לכם אחרי שתגיעו לשלמות המלאה, אז זה יהפוך להיות דבר טוב. אם ישות חיה העומדת להינזק הייתה יודעת: "או, אני אלך לממלכה השמימית של בודהא בעתיד", היא הייתה מגישה את צווארה לאפשר לך להרוג אותה. היא הייתה נותנת לך בשמחה וששון להרוג אותה. כמובן, לא יהיה לה סטטוס פרי. היא פשוט תלך לאותה ממלכה שמימית להיות ישות רגילה, היא תלך לגן עדן הבודהא שלכם להיות תושב רגיל, פרח, או חיה כגון ציפור. בכל מקרה יש תכנונים שונים לגבי חיים שונים.

אבל אחרי שהסברתי את הדבר בדרך זו, יש אנשים שעלולים להבין את זה באופן הפוך: "אה, אז זה בסדר שאני אהרוג". אם לא תוכל להגיע לשלמות המלאה, לנצח לא תוכל לשלם עבור כל החיים שהרגת, למרות שאתה חייב לשלם עבורם. כה עצומה היא הקארמה שצברת. במילים אחרות, תהליך החזרת התשלום שלך יהיה מייסר להחריד וכמעט אין-סופי. אז זה מצב ממש אָיום. אתמול מתרגל אמר: "המורה לא דיבר על הגיהינום". הייתי אומר שאני לא יכול לדבר על זה אתכם. הסביבה הזאת שלנו הוא כה קדושה, וזה מבעית לדבר על זה. כמובן, זה לא מבעית בשבילי, אך יש אנשים שעבורם זה ממש מחריד. אז אני חושב שלמרות שלא עניתי לך עכשיו ישירות, הסברתי זאת בכל זאת בבהירות.

בסין היה מתרגל שהיה מועמד לתואר דוקטור במדעי הרפואה. הוא עשה ניסויים שכללו נתיחות. הוא עמד לקבל את הדוקטורט שלו אחרי השלמת הניסויים. כלומר, הוא עבר את כל הבחינות שלו, אך עדיין היה עליו לעשות כמה נתיחות ולבתר אלף או אולי חמש מאות עכברים ואז הוא היה יכול לקבל את תואר הדוקטור שלו. מאוחר יותר הוא אמר למורה שלו שהוא לא יכול לעשות את זה. הוא אמר: "אני מתרגל עכשיו פאלון דאפא ואני יודע שהריגה יוצרת קארמה". אז הוא אמר ליועץ האקדמי שלו: "אני לא יכול לקחת חיים – הייתי מעדיף לוותר על התואר". חישבו על זה. אם אדם לא יכול לעבור את מבחן החיים והמוות, הוא לא יכול להגיע לשלמות המלאה. אבל אין זה כך שבהכרח תצטרך לעבור משהו בדיוק כמו זה כדי שזה ייחשב שוויתרת על החיים שלך; זה רק הצורה של זה. אני לא מייחס לזה חשיבות. מה שאני מסתכל עליו הוא אם הלב שלך יכול באמת לעשות את זה או לא. חישבו על זה כולם: בני אדם חיים בעולם הזה אך ורק עבור מוניטין ואינטרס אישי. אם הוא היה מקבל את תואר הדוקטור שלו, היו לפניו עבודה טובה ועתיד טוב. ובאופן טבעי משכורתו הייתה גבוהה – זה מובן מאליו. היא הייתה גבוהה מזו של אנשים רגילים או של אדם ממוצע. האין האנשים חיים רק בשביל הדברים האלה? הוא היה מסוגל לוותר אפילו על הדברים האלה. אז חישבו על זה: הוא העז לוותר אפילו על זה. הוא היה מסוגל לוותר על אותם דברים כאדם צעיר, אז האין זאת שהוא היה מסוגל לוותר על הכול? האין זאת שהוא העז לוותר על החיים שלו? האם אנשים לא חיים רק בשביל הדברים האלה? רמת הטיפוח של אנשים שיכולים לעשות את זה היא למעשה שם למעלה. בהתייחס לאנשים אלה ומצבים מסוג זה, אמרתי שהיות שהם יכלו לשחרר את הצ'ינג, המוניטין, והאינטרס האישי שלהם, מדוע שלא לוותר על הפחד עצמו מלקיחת חיים? האם זה לא יהיה ויתור על ההחזקה הסופית? אני רק מציין נקודה. זה שונה אם אינכם יכולים להגיע לרמה ההיא, אם אינכם יכולים לעבור את מבחן החיים והמוות, אם אינכם יכולים לוותר על כל אותם דברים, והייתם עושים זאת בדרך הזאת. אתם תצטרכו לשלם בעצמכם על כל החיים שלקחתם בתהליך תשלום אין-סופי – זה עד כדי כך מפחיד. תיארתי באופן מפורט את עקרונות הפא ואת החוקים שביסודם. אך לגבי כיצד עליכם לנהוג, אתם עדיין צריכים להחליט בעצמכם. עקרונות הדאפא מלמדים שאינכם יכולים לקחת חיים. כל עוד אתם מטפחים אתם לא יכולים להרוג. ברמה גבוהה יותר, לעומת זאת, הדאפא מקיף את הכול, והפא מציג עקרונות שהם ברמת הבודהא. אמרתי שחלק מהחיים שהזקתם להם יגיעו לשלמות ויהפכו לישויות רגילות בממלכה השמימית העתידית שלכם, אך הכול יהיה לשווא אם לא תוכלו להגיע לשלמות המלאה! אתם בעצמכם תצטרכו לשלם את כל הקארמה שלכם. זה היחס. אני לא רוצה לדון בפא שברמות גבוהות בדיוק משום שאפילו אחרי שאחשוף אותו, אנשים רבים עדיין לא באמת יבינו את העקרונות שעליהם דיברתי.

כמובן, הפא גבוה יותר מהעקרונות שבין אנשים רגילים. לא הייתם מוצאים אותו אפילו אם הייתם נוברים בכל הספרים – עתיקים, מודרניים, סיניים, וזרים – ולא הייתם מוצאים אותו אפילו בכתבים אחרים. זו הסיבה שכולם אוהבים לשמוע אותו. אך אל תתייחסו לזה כידע – אני לא כאן כדי לרצות את ההחזקה שלכם לחיפוש ידע. אני מלמד את הפא כדי להציל אתכם.

מתרגל: המורה, לעתים קרובות אתה משתמש במילה "אנחנו". כיצד עלינו להבין זאת?

המאסטר: אני משתמש בניסוח שבשימוש בסין המודרנית. אני מרגיש שכולכם חברים בדאפא ולכן חלק מהדאפא, אז הזכרתי אתכם כ"אנחנו". אני מרגיש שכשאתם שומעים את זה אולי תמקמו את עצמכם בטיפוח אמיתי. זו החשיבה שמאחורי זה.

מתרגל: מתי נחשב שלאדם יש פסיכוזה?

המאסטר: פסיכוזה היא פשוט שאדם לא יכול לשלוט בגוף של עצמו והוא חלש מאוד. ברגע שסוג זה של אדם נתקל בבעיות, הוא לא רוצה להתמודד עם שום דבר. זה כאילו שהג'ו-אי-שה שלו רדום, לא שם לב לשום דבר, ולפתע ויתר על הגוף הזה. באותו שלב האדם נמצא במה שאנשים רגילים מכנים מצב פסיכוטי. ומדוע זה? כשההכרה העיקרית שלו לא שולטת על הגוף שלו – ­כלומר כשהוא לא רציונלי, המחשבות השונות שלו המיוצרות מהקארמה והמושגים השונים שנוצרו לאחר הלידה מתחילים לשלוט על גופו, על פיו, על העיניים שלו, ועל כל הדברים האחרים שלו. אז הוא ידבר שטויות ויפעל כמשוגע בלי שום התנהגות רציונלית ונורמלית, ואנשים יגידו שהוא פסיכוטי. אמרתי שפסיכוזה היא לא מחלה. אין לה שום מצב פתולוגי; זה רק שההכרה העיקרית של האדם חלשה מדי. יש גם מחלות מולדות שבהן ההכרה העיקרית של האדם חלשה מלידה והגוף שלו תמיד נשלט על ידי ישויות אחרות; הוא תמיד נמסר לשליטת אחרים. תוסיפו לזה הפרעות חזקות ממסרים מממדים אחרים, והאדם יעשה כל דבר. המוח הוא מכונה מוכנה לשימוש וכל אחד יכול להפעיל אותו. אם אתה לא מפעיל אותו, ואתה מוסר אותו, אחרים יבואו להפעיל אותו, ואז הוא לא יתנהל בהתאם לסטנדרטים אנושיים. אז לאדם צריך להיות רצון חזק. על הרצון להיות איתן!

מתרגל: האם יש אנשים שבזמן ההגעה לשלמות המלאה לא יהיה להם הבֶּן-טי שעבר טרנספורמציה וגם לא היואן-יינג שטופח?

המאסטר: אמרתי שרבים מתלמידי הדאפא שלנו באים מרמות שונות, אז עשויים להתקיים מצבים שונים. בכל מקרה, אל תהיה מודאג מהו המצב שלך. אני מבטיח שכל עוד אתה מטפח, אאפשר לך להגיע למצב שתהיה הכי מרוצה בו. אותו דבר נכון לגבי כולם. האם זה שאני נותן לכם את הטוב ביותר אינו אומר שאני יוצר את הטוב ביותר עבור הקוסמוס הזה? (מחיאות כפיים).

מתרגל: בקריאת "ג'ואן פאלון", לעתים נדירות אני מרגיש שהבודהות, הטאואים, והאלוהויות מצביעים לי בבהירות על משהו. אך במהלך טיפוח בפועל אני אכן מתעורר לעקרונות הפא.

המאסטר: אתה מצליח להתעורר בעצמך, אז אין צורך להצביע על דברים עבורך. להצליח לעשות את זה בעצמך זה התעוררות לטאו בעצמך, וזה מצוין. יש אנשים שבאמת לא מצליחים להתעורר למשהו, אבל אנחנו רואים שהם בעלי סיכויים טובים. אז מה יש לעשות? אנחנו נותנים להם רמז.

מתרגל: לאחרונה יש לי לעתים קרובות הלך נפש איום, המחשבות שלי לא היו טובות, והחשיבה שלי הייתה בבלגן. האם באמת נפלתי עד כדי כך?

המאסטר: כשאתה מתרשל, קארמה תתקיף בטירוף. אם אתה חזק בצד הזה אתה יכול לדכא אותה. לאחר שדיכאת את זה ושלטת בזה, אם אני רואה שאתה ממש טוב ובאמת מטפח, אצטרך להשגיח עליך ולחסל את הדברים האלה עבורך. כך זה עובד. אם אינך מצליח לטפל בזה בעצמך, זה לא ילך. אתה עלול לומר: "אה, אז כל עוד אני מדכא את זה המורה יחסל את זה בשבילי. אז אני אתחיל לדכא את זה". זה דומה למה שאמרתי קודם על החשיבה של האנשים שיש להם מחלות: זה לא יעבוד אם אתה מתרגל רק משום שאתה רוצה שאני אסלק קארמה בשבילך! השורה התחתונה היא שלא צריכה להיות לך החזקה לשום דבר. אתה חייב שיהיו לך מחשבות נכונות.

מתרגל: האם כשאנחנו מבצעים את התרגילים בקבוצה בפארק אנחנו יכולים להפעיל את קלטת הווידיאו של המאסטר מלמד את התרגילים?

המאסטר: זה בסדר אם הסביבה מאפשרת את זה והממשלה לא מתערבת. אם אתם יכולים להציג את הווידיאו תלוי במצב ובמיקום.

מתרגל: טיפחתי במשך יותר משנה וזה כאילו שככל שאני מטפח יותר אני נעשה יותר שברירי. החזקה קטנטנה יכולה לגרום ללב שלי הרבה חוסר שקט.

המאסטר: זה גם יכול להיות שנעשית יותר ויותר רגיש ואתה מפחד שלא הולך לך טוב בטיפוח. אל תפַתֵח את ההחזקה הזו גם כן. טפח באופן פתוח ומכובד. מצד שני, עליך לנהל את עצמך על פי דרישות קפדניות. כל אחד מכם יעשה טעויות במהלך הטיפוח ויהיו לו מבחנים שהוא לא יוכל לעבור. אם תוכל להתגבר על כל מבחן בצורה חלקה, אז אני, כמאסטר שלך, לא תכננתי את זה טוב. אז זה אתגר לעבור כל מבחן. או שתעבור אותו או שלא תצליח לעבור אותו, ואו שתעבור אותו כהלכה או שתעבור בקושי. אך כשאתה עובר בקושי, אתה תתייסר על זה ותדע שלא טיפחת היטב ותתחרט על כך עמוקות. אתה תקבל החלטה לטפח היטב בפעם הבאה. אז בפעם הבאה אתה תנסה שוב לעבור אותו. במצב הזה שאתה מסוגל לעבור אותו, לא מסוגל לעבור אותו, בוחן את עצמך, ועושה זאת ללא הרף – בדיוק אז אתה מטפח. אם היית יכול לעבור כל מבחן היטב, לא היית צריך לטפח. אם שום מבחן לא יכול היה לעצור אותך, אז היית על סף ההגעה לשלמות המלאה. מצד שני, אם אתה חושב: "המורה אמר שזה לא משנה אם אנחנו עוברים אותו היטב או לא, זה בסדר כל עוד אנחנו מטפחים", ומאותו רגע ואילך אתה מתרשל ולא איכפת לך כשאתה לא מצליח לעבור מבחנים היטב, אז אתה כבר לא עושה טיפוח. כך הדברים האלה עובדים. זה לא יעבוד אם אתה לא מנהל את עצמך על פי דרישות קפדניות.

מתרגל: מה היא הגעה לשלמות המלאה? האם זה למות כמו אדם רגיל, או האם זה מתוכנן על ידי המאסטר?

המאסטר: להגעה לשלמות המלאה יש צורות שונות רבות. כפי שאתם אולי יודעים, שאקיאמוני לימד נירוואנה כדי לוותר על החזקות אנושיות בהיקף הגדול ביותר. בדרך הטיפוח שלו הם אפילו לא רצו את הגוף האנושי. אז על אדם בשיטה שלו להיות ללא החזקה לגוף שלו, ועליו רק לטפח בדרך הזאת. הלָאמאיזם הטיבטי מלמד טרנספורמציית אור. כלומר, האדם יושב שם בזמן ההגעה לשלמות המלאה, ואם כל הגוף שלו טופח בהצלחה, ברגע ההגעה לשלמות המלאה גופו עובר טרנספורמציה לקרן של אור אדום, והנשמה שלו עוזבת עם גוף הבודהא שטופח בהצלחה. כיוון שגוף הבודהא שטופח בהצלחה לא מכיל חומר מהצד האנושי הרגיל הזה, בני אדם לא יכולים לראותו, ויכולים לראות רק אור ולראות שצורה העשויה אור מתרוממת. יש אנשים שלא טיפחו כה טוב ולא יכולים לעבור טרנספורמציית אור של כל הגוף. אז בזמן טרנספורמציית האור הגוף שלו מתכווץ, "שוּאָאה!", לאדם שלם בגובה של בערך 30 ס"מ. הוא נראה בדיוק כמוהו, אבל הוא התכווץ ל-30 ס"מ בערך, עם גוף פרופורציונלי. זה משום שהוא לא טיפח מספיק ולא יכול היה לשנות צורה באופן מלא בטרנספורמציית האור.

יש גם תרחישים אחרים. באסכולת הטאו בסין, כשמגיעים לשלמות המלאה הם נוהגים באופן של "להיגאל מהגופה". מה זה "להיגאל מהגופה"? בסין העתיקה אנשים רבים תרגלו את הטאו הגדול. דרך הטיפוח של הטאו הגדול דורשת שאחרי שאדם מצליח בטיפוח הוא לוקח את הגוף איתו – הדרך שלהם אפילו רוצה את הגוף. אבל סוג זה של גוף הבשר של אדם כבר אינו גוף אנושי רגיל, שכן הוא עבר טרנספורמציה מלאה לחומר בעל אנרגיה גבוהה והוא הפך לגוף הטאו שלו. השיטה שלהם של גאולה מהגופה היא כדלהלן. האדם יודע שהוא טיפח לשלמות המלאה ושכל גופו טופח במלואו. כיצד יעזוב את העולם החילוני? רוב הטאואיסטים לא מיישבים את המשאלות שלהם שלא הוגשמו בין האנשים הרגילים אלא אחרי השלמות המלאה. אבל אסכולת הבודהא אינה כך, שכן דברים מיושבים תוך כדי הגעתו של האדם לשלמות המלאה.

גאולה מהגופה תמנע מאנשים לחפש אחר האדם לאחר עזיבתו. הוא יזייף את מותו אף על פי שבאותו זמן הוא בעצם מסוגל לעלות לשמים או לחדור לתוך כדור הארץ. כשהוא עומד לעזוב, הוא אומר למשפחתו: "אני אעבור מן העולם. הצלחתי בטיפוח ואני עומד לעזוב. הכינו עבורי ארון קבורה". בדיוק בזמן שהוא חזה מראש, הוא שוכב במיטה ורגע לאחר מכן מפסיק לנשום. בני המשפחה רואים שהוא נפטר, אז הם שמים אותו בארון קבורה וקוברים אותו. אבל למעשה הוא השתמש ביכולת של "הסוואה" – הוא השתמש בכוח על טבעי. מה שמשפחתו ראתה באותו יום לא היה גופו האמיתי. אז מה זה היה? זה עצם שהוא הצביע עליו שכושף. הוא השתמש בנעל, מטאטא, עמוד עץ, או חרב, ושינה אותו לדמותו. הוא הצביע על עצם ושינה את מראהו. הדבר הזה יודע להגיד את כל מה שצריך, ואומר למשפחתו: "אני אשכב כאן ובעוד רגע זה ייגמר. פשוט שימו אותי בארון המתים, זה הכול". אז למעשה, זאת הייתה אותה פיסת עץ, אותה מברשת, או אולי אותה נעל [ששכבה שם]. האדם האמיתי עזב והלך הרחק הרחק משם. אז המשפחה קוברת אותו. לאחר שהוא נקבר, בתוך כמה שעות העצם הזה למעשה יחזור לצורתו המקורית; זה יחזור להיות נעל, מקל במבוק, או פיסת עץ. זה מה שנקרא "גאולה מהגופה". לפעמים מישהו יחזור ממקום אחר ויאמר: "או, ראיתי את זה וזה מהמשפחה שלכם במקום ממש מרוחק. אפילו דיברנו זה עם זה כשנסעתי לשם לעסקים". משפחתו תאמר: "זה לא יכול להיות. הוא נפטר". אותו אדם אז יגיב: "אני ראיתי אותו. הוא לא מת. אני באמת כן ראיתי אותו. אפילו דיברתי איתו ואכלתי איתו ארוחה". "זה מוזר, הוא באמת מת". משפחתו יודעת שהוא היה טאואיסט: "אז בואו נוציא אותו ונעיף מבט". כשארון הקבורה נפתח הם רואים שם נעל בפנים.

באסכולת הטאו יש גם צורה שנקראת "התרוממות לאור היום". כשגופו של אדם טופח במלואו והוא מילא את משאלותיו בעולם החילוני לפני השלמות המלאה, משתמשים בצורת ההתרוממות לאור היום. הגיע זמנו לעזוב שכן לא נותר דבר לעשות. באותו שלב מתרחש משהו הנקרא "פתיחת שער השמים"; במילים אחרות, השער של שלושת העולמות נפתח. אז יש כאלה שאלוהות שמימית באה לקבלם, או שמגיע דרקון, עגוּר או משהו אחר, שעליו הוא רוכב ועף משם, או שמגיעה מרכבה שמימית לקחת אותו. דברים כאלה התרחשו רבות בזמנים העתיקים. קיימת התרוממות לאור יום מהסוג הזה. בשיטת התרגול שלנו אני משתמש בשיטת ההתרוממות לאור יום עבור אלה שילכו לגן עדן הפאלון. יש אנשים בדרכי טיפוח מסוימות שלא רוצים את הגוף. כל מה שבכל הממלכה השמימית של אותו אדם יתבלגן אם יתנו לו גוף. זה בדיוק כמו עם הנירוואנה של שאקיאמוני: אם היית נותן לו גוף זה לא היה נירוואנה – האם לא הייתה שיטת הטיפוח מתקלקלת כולה? גן העדן שלו מורכב מהיסודות של איפוק מוסרי, מדיטציה בריכוז וחוכמה, ולכן הוא לא רוצה את הגוף. רבים מכם חושבים עם צורת מחשבה אנושית: "וואו, ההתרוממות לאור היום הזאת היא כבירה. אנשים יראו אותי עף למעלה". אתם חושבים על עניינים שמימיים עם הלך מחשבה אנושי, וזה ממש לא מתאים. במילים אחרות, בזמן ההגעה לשלמות המלאה, באופן טבעי תהיה עבור זה צורה. אבל אני יכול לומר לכם, שעם כל כך הרבה אנשים שמגיעים לשלמות המלאה בפעם הזאת, אני בטוח אשאיר שיעור רציני עבור האנשים שלא האמינו. אז כשהתלמידים שלי יגיעו לשלמות המלאה בעתיד קרוב לוודאי שזה יהיה מראה מרהיב, מראה שהחברה האנושית לעולם לא תשכח (מחיאות כפיים).

עם זאת, עליכם עדיין לוותר על כל ההחזקות ולא להיות מודאגים מהדברים האלה. פשוט המשיכו לטפח. אם הטיפוח שלכם ייכשל, הכול לשווא.

מתרגל: בספר "ג'ואן פאלון", האם יש בודהות, טאואים, ואלוהויות שונות מאחורי מילים שונות?

המאסטר: כן, בטוח. משום כך אני אומר לכולכם לקרוא את הספר. יש אנשים שמבינים משהו, "אהה!" ובאותו רגע כשהם מבינים את הדבר ההוא הגוף שלהם חווה רעד פתאומי ומרגיש זרם חמים. אף על פי שיש להם רק הרגשה עדינה, השינויים בגוף באותו רגע הם למעשה מהותיים ביותר, ובצד השני מתחוללים זעזועים בכל מקום. זה משום שהתרוממתם לעוד רמה נוספת, והגוף חווה צורות שונות של שינויים ברמות שונות. כידוע לכם, במקדשים סינים יש פסלי בודהא בעלי ארבעה ראשים נוספים מעל הראש, ואפילו עוד שלושה ראשים מעל אותם ארבעה ראשים, וראש אחד נוסף צומח מעל אותם שלושה ראשים. למעשה, זאת צורת ביטוי של דמות הפא של בודהא ברמות שונות. כלומר, ברמות שונות השינויים במצבים הגופניים הם די עמוקים. זה לא רק נפלא, אלא גם חגיגי, מלכותי, ונהדר בצורה יוצאת מן הכלל. אז יש סיבה מדוע אסור לכם לראות את זה. היות שיש לכם מחשבות אנושיות רגילות אתם תבינו את זה עם מחשבות אנושיות, ואתם עלולים אפילו להתנהג כמשוגעים כתוצאה מכך. אנחנו לא יכולים להרשות לשום דבר כזה לקרות.

מתרגל: האם לחיצות יד ומגע גופני מעבירים קארמה?

המאסטר: אם אתה מטפח אמיתי זה לא יזיק לך, לא משנה עד כמה אתה רגיש. לגוף המטופח שלך יש גונג: כיצד הוא יכול לחשוש ממשהו נמוך מגונג? יש פער גדול ביניהם מבחינת התחום והרמה, אז אתה לא צריך לחשוש מזה.

לחיצות יד בין אנשים, כלומר, מגע ולחיצות יד בין אנשים רגילים, יכולים באמת להעביר קארמה. לכל הפחות יש זיהום. זה בטוח. כיום כולם לוחצים ידיים. לחיצת ידיים באה מהחברה המערבית של הגזע הלבן. אנשים אסיאתים בעבר לא לחצו ידיים. כשהם נפגשו, הם היו עוטפים אגרוף יד אחת בכף היד השנייה. זה היה די טוב. נשים לא היו עוטפות את אגרופיהן כך כי זה היה נראה רע. הן היו מצמידות אגרוף לחלק הימני-הקדמי של הבטן, כך; כשהן פגשו אנשים הן היו מצמידות אגרוף לצד הגוף ומכופפות קלות את רגליהן. נראה שלחיצות יד הופיעו רק לאחר שהתרחש הרנסנס במערב; לפני כן גם הם לא לחצו ידיים. היו להם סוגים שונים של הִלְכות ברכות שלום – קצת מזה, קצת מההוא. בכל אופן היו סוגים שונים, כל מיני סוגים שלהן. לחיצת היד נכנסה לשימוש מאוחר יותר. האם לנו אין הא-שי? זה המנהג של אסכולת הבודהא.

מתרגל: במשך יותר משנה של טיפוח אנשים לעתים נדירות עשו לי בעיות. אם זה יימשך כך, כיצד אוכל להיפטר מההחזקות הרבות שיש לי?

המאסטר: זה לא כך. הנסיבות של כל אחד שונות. אולי זה כך, אולי זה אחרת, אולי... יש כל מיני סוגים שונים של גורמים. אז וודא שאתה לא מפתח החזקות לדברים האלה [כאן]. ביום שבו קושי אכן יגיע אתה תגלה שקשה לך לעבור אותו, אבל כשאין קשיים אתה רוצה אותם. יש סיבה לכל דבר. למעשה יש אנשים שבאמת אין להם כל כך הרבה קשיים. זה גם נכון.

מתרגל: יש עשרות אנשים באתר התרגול שלנו, ולרוב המכריע מהם יש גוון פנים לא טוב. האם זה משום שאנחנו לא מטפחים ביציבות?

המאסטר: יש מספר קטן של אתרי תרגול שממש אינם בסדר, ששם מסתובבת רכילות בין המתרגלים, והם "מתעוררים" לדברים בלי אבחנה. יש אנשים שללא הבחנה "מתעוררים" לדברים שממש אין להם קשר עם הפא שאני מלמד, והם אפילו מסיטים מתרגלים לחשוב בדרך זו או אחרת ונותנים לדמיון שלהם להתפרע. הם אפילו מעירים על הפא, ואומרים כיצד הפא הזה, כיצד החלק הזה, וכיצד החלק ההוא. האם בני אדם ראויים להעיר על הפא? לכל הפחות עדיין יש לכם מצב מחשבה אנושי, אז זה לא בסדר לעשות את זה. עליכם רק לטפח את עצמכם, לקרוא, ללמוד, ולבצע את התרגילים בקבוצות בהתאם לדאפא. השתמשו ביותר מהזמן שלכם לקרוא וללמוד את הפא, ובפחות זמן לדבר על ההתנסויות וההשקפות שלכם. או שאחרי שאתם מסיימים לבצע את התרגילים אתם יכולים לדון בדברים יחדיו – זה גם בסדר. אם אתם משתמשים בזמן שמיועד לטיפוח ולקריאת הפא לדון במקום זאת בהתנסויות שלכם, אני לא חושב שזה טוב. הדברים שכמה מהאנשים מדברים עליהם נושאים מגוון של מחשבות ורגשות אנוכיים, ואפילו אין להם שום קשר עם הפא. במקרה כזה הם יכולים לגרור מתרגלים לסטות ואפילו להתמסר למחשבות לא רלוונטיות. לכל בני האדם יש חשיבה של אנשים רגילים. באשר למתרגלים שלנו, בין אם הם ותיקים או חדשים, בכלל אי אפשר לתת לך לדבר או לדעת את העקרונות הגבוהים יותר ממשמעויות המילים של פני השטח. ככלות הכול מה שאתם מדברים עליו זה המשמעות המילולית של המילים ושל העקרונות של פני השטח, שכן לא ניתן לדון בפא של השמים בין אנשים רגילים. אני לא יודע מה השתבש עם כמה אנשים. אני לא יודע איך הם "מתעוררים" לרעיונות המבולגנים האלה. אתם חייבים לשים לב לזה!

מתרגל: מה התרגום של "יין"^[3]? למה צריך לעשות "ג'יה-יין"^[4]?

המאסטר: בודהות לא קוראים לזה "יין". זה ביטוי של האצילות של פוא פא. זה מונח מהודו העתיקה שתורגם ישירות, הנקרא יין. ג'יה-יין, שואו-יין^[5] גדול, ושואו-יין קטן הם ביטויים אחרים של המלכותיות של השפה וההתבטאות של הפא.

מתרגל: טיפחתי כמעט שנה נכון לעכשיו, אך מעולם לא ראיתי את הפאלון.

המאסטר: אומר זאת כך. אם אתה אומר שלא היו לך שום שינויים בעצמך, שלא חווית שום שינויים שהפא הביא לך, או שאינך יודע ולא התעוררת לשום דבר שהוא מעבר למצב של אנשים רגילים, אז אני לא מאמין לך אלא אם כן אתה לא מטפח. אם יש לך צורך לראות משהו, צורך שהוא יתגלה או צורך שהוא יוצג באופן מוחשי בדיוק באותה בהירות כמו שאתה רואה אנשים רגילים, אז אני לא חושב שזה יעבוד. הסיבה היא שיש דרכים שונות לטפל בכל אדם בהתאם למצב שלו, למצבים המנטליים השונים שלו בקרב האנשים הרגילים, ובהתאם למה שהוא ישיג כשהוא יגיע לשלמות המלאה בעתיד. כשאני עושה את המשימה הזו, אני בהחלט לא אעשה דברים באופן אחיד בכל מצב. אתה אולי שואף לראות את הפאלון, אבל אתה לא תראה אותו אם ההחזקה לא סולקה.

מתרגל: היות שבודהות ברמות גבוהות יותר רואות את בני האדם כשום דבר, בבקשה אמור לנו מדוע המאסטר בא להציל אותנו?

המאסטר: הפא של הקוסמוס יצר סביבות חיים ברמות שונות עבור הישויות בכל הרמות הרבות של הקוסמוס. מכך נובע שצריכים להתקיים חיים בסביבות חיים אלה. בני אדם רגילים הם ברמה הנמוכה ביותר של הרמות השונות שהפא הזה יצר עבור כל הקוסמוס. אז מנקודת המבט שלי אני צריך לקחת בחשבון את כל הפא וכל הקוסמוס. האם הסברתי את זה בבהירות? (מחיאות כפיים) אז מבחינתי, אני מתייחס לישויות החיות – הישויות החיות של הצד החיובי והשלילי גם יחד – באופן שונה מכם. זה לא משהו שאתם יכולים להבין.

מתרגל: תוך כדי שאני לומד את הפא ללא הרף, הדברים שעליהם אני חושב הולכים ומתמעטים, עד כדי כך שלפעמים אני לא רוצה לחשוב על שום דבר. האם זה משום שההכרה העיקרית שלי חלשה? האם הטיפוח שלי סטה?

המאסטר: זה לא כך. ואני אפילו יכול לומר לך שזו תופעה טובה. מדוע אני אומר שזו תופעה טובה מאוד? אומר לך. מוחו של אדם עובד ממש בפקחות בין אנשים רגילים. כדי לא להפסיד, חשיבתו של אדם מהירה ביותר במובן הזה והזיכרון שלו חד. מה שאני אומר זה שלהשתמש במוח שלך באופן זה זה לא טוב, כי אתה תייצר קארמה. כשהמוח שלך מפותח מדי באופן זה, זה מפריע לטיפוח שלך. אז מה יש לעשות? אנחנו משתמשים בגישה שבה תחילה אנו מרסנים את החלק הזה של המוח שלך. במילים אחרות, אנו תחילה נועלים אותו, מכווננים אותו, ומחליפים אותו בחלק של מחשבותיך שיכול לחשוב כמטפח, ומאפשרים לחלק זה של חשיבתך להתפתח. ואז החלק הערמומי עובר כוונון, ואנו בהדרגה מרפים את הריסון. בשלב ההוא אתה תוכל לנהל את עצמך כיאות. כשאתה לא יכול אפילו להבחין במחשבות הרעות האלה שלך – היות שאותו חלק של מוחך הוא מפותח היטב כל כך – ברגע שאתה חושב על משהו אתה מתחפר לתוך אותו חלק של המוח. אותו חלק של המוח שלך מפריע אז מאוד לטיפוח שלך. אנשים רבים יחוו את מה שזה עתה תיארתי. זה זמני. המחשבות שבהן אתה בדרך כלל אוהב להשתמש כדי להגן על האינטרסים האישיים שלך, המחשבות שיכולות לפגוע באחרים, ואותם תאי מוח מפותחים מדי, כולם נאטמים ועוברים כוונון. אז המצב הזה יתרחש, אבל זה זמני. אחרי שהם נאטמים, צריך לטפל בהם בשבילך כדי שהם לא יהיו כל כך מפותחים ורק יספיקו לשימוש רגיל. אנחנו מאפשרים למחשבות הנכונות ולתאים הנכונים שלכם להתפתח. כך זה הולך. אחרת... אשתמש בביטוי שגור שיכול לתאר את זה בצורה מתאימה יותר: אתה אדם ישר ואציל שמטפח להיות בודהא, אז המחשבה שלך לא יכולה להיות ערמומית, זוממת, חלקלקה ותחבלנית!

מתרגל: הקשבה להתנסויות של אחרים נותנת לי השראה והתעוררות, אך אני מרגיש שזה לא מוצק כמו להתעורר לדברים בעצמי.

המאסטר: זה נכון. כמובן שזה כך. מה שאתה מתעורר אליו בעצמך, שזה בעיקר באמצעות הטיפוח שלך, הוא המוצק ביותר. מצד שני, אתה יכול בהחלט להפיק לקחים מדברי אחרים. זה יכול לסייע להתקדמות שלך גם כן, אז זה מועיל. ועידות פא לא ייערכו לעתים קרובות. לוועידות שלנו אכן יש תועלות. אך אל תשתפו בהתנסויות לעתים קרובות מדי. עליכם למקד את האנרגיה שלכם בלימוד הפא ובקריאת הספר.

כמה מהשאלות שהוגשו סוננו כי הן היו ברמה נמוכה יחסית או שחזרו על עצמן, או שניתן ליישב אותן באמצעות קריאת הספר. בשל מגבלות זמן אנחנו נפסיק בשלב הזה לענות על שאלות (מחיאות כפיים רמות).

 

---

 

רשימת מונחים מאת המתרגמים

[1] ג'אנג סאן-פנג: בן אלמוות טאואיסטי מפורסם. נאמר שהוא מייסד הטאי-צ'י (או "טאי-ג'י), סוג של אגרוף צללים סיני מסורתי.

[2] תורגם לעברית כ"באים בזה אחר זה" (המאמר "הארה" מופיע ב"יסודות להתקדמות במרץ").

[3] "יין": תנוחת יד

[4] "ג'יי-יין": ידיים מתאחדות

[5] "שואו-יין": סימני ידיים