מהו טיפוח-תרגול?

כשמדברים על טיפוח-תרגול, הרבה אנשים יחשבו שזה טיפוח-תרגול אם מבצעים כמה תנועות, יושבים במדיטציה ולומדים כמה מנטרות, וכך אפשר להפוך להיות אלוהויות, בודהות או להשיג את הטאו. למעשה אין זה טיפוח-תרגול, אלא רק תרגול טכניקות של העולם האנושי.

אז בדתות מדגישים מאוד את הטיפוח וקוראים לזה "לנהל טיפוח". באופן זה נכנסים לקיצוניות אחרת. נזירים משננים את הכתבים במאמץ רב ומתייחסים לכמות הכתבים שהם לומדים כדרך להגיע לשלמות. למעשה כשהם היו בחיים, לבודהא שאקיאמוני, לישוע וגם ללאו-דזה לא היו שום כתבים והם רק טיפחו בפועל. דיבורם של המורים הנכבדים היה כדי להנחות את הטיפוח-תרגול. אנשים מאוחר יותר כתבו את הדיבורים שלהם כספרים לפי מה שזכרו, וקראו להם "כתבים". הם לאט לאט התחילו את הפילוסופיה של הבודהיזם ואת תיאוריות הדהארמה. הם לא באמת מטפחים בפועל כמו בתקופה שהמורים הנכבדים היו בעולם, ולא מתייחסים לפא שהם הרצו כהנחיה לטיפוח בפועל, אלא מתייחסים ללימוד הכתבים הדתיים והידע כטיפוח-תרגול.

זהו לקח ההיסטוריה. על תלמידי הפאלון דאפא לזכור שבשום פנים ואופן אין להתייחס לפא רק כידע אקדמי של אנשים רגילים או של נזירים, בלי לטפח בפועל. מדוע אמרתי לכם ללמוד, לקרוא ולזכור את "ג’ואן פאלון"? המטרה היא להנחות אתכם לטפח ולתרגל! באשר לאלה שרק מתרגלים את התנועות ולא לומדים את הפא, הם בכלל לא תלמידי דאפא. רק כשלומדים את הפא ומטפחים את הלב, בנוסף לאמצעי להגיע לשלמות – התרגול, ממש משתנים מהמהות, השין-שינג עולה והרמה עולה, רק אז אפשר לקרוא לזה טיפוח-תרגול אמיתי.

לי הונג-ג'י

6 בספטמבר, 1996