נחישות

אם המורה נמצא, אז אתה מלא ביטחון. ללא המורה תאבד את העניין שלך בטיפוח. זה כאילו שאתה מטפח בשביל המורה ובאת לכאן בגלל גחמה – זהו החיסרון הגדול ביותר של אדם ממוצע. שאקיאמוני, ישוע, לאו-דזה וקונפוציוס עזבו לפני למעלה מ-2,000 שנה. התלמידים שלהם מעולם לא הרגישו שהם לא יכולים לטפח בלי המורים שלהם. הטיפוח הוא עניין של האדם עצמו, ואין אף אחד שיוכל לעשות אותו במקומו. המורה רק אומר לך את החוק ואת העקרונות על פני השטח. זו האחריות שלך עצמך לטפח את לבך ולוותר על תשוקותיך, להיות בעל חוכמה ולא מבולבל. אם באת בגלל גחמה, לבך בטוח אינו נחוש. כשאתה חי בחברה האנושית בטוח תשכח את היסודות. אם לא תשמור בקפדנות על אמונתך, לא תשיג שום דבר בחיים האלה. אי אפשר לדעת מתי שוב תהיה הזדמנות – זה יהיה קשה!

לי הונג-ג'י

6 באוקטובר, 1995