בסין, מקור הצִ'יגוֹנְג1 הוא בזמנים קדומים. לכן לסינים יש יתרון טבעי בתרגול של שיטות צִ'יגוֹנְג. שתי האסכולות האמיתיות לטיפוח בצִ'יגוֹנְג – אסכולת הבוּדְהָא ואסכולת הטאו – כבר חשפו לציבור שיטות טיפוח גדולות רבות שבעבר הועברו באופן סודי. שיטות הטיפוח של אסכולת הטאו ייחודיות למדי, וגם לאסכולת הבוּדְהָא יש דרכי טיפוח משלה. פַאלוּן גוֹנְג היא שיטת טיפוח ברמה גבוהה של אסכולת הבוּדְהָא. בסמינר הזה אני אכוונן קודם כל את גופכם למצב שיתאים לטיפוח לרמות גבוהות. לאחר מכן אתקין פַאלוּן (גלגל חוק) וצִ'י-גִ'י (מנגנון אנרגיה) בגופכם, ואלמד אתכם את התרגילים שלנו. פרט לכך יש לי גם פָא-שֶנִים (גופי חוק) שיגנו עליכם. אבל הדברים האלה לבדם לא יספיקו. כך לא תושג המטרה של פיתוח הגוֹנְג (אנרגיה גבוהה). עליכם גם להבין את העקרונות של טיפוח ברמות גבוהות. הספר הזה ידון בזה.
אני מלמד שיטת תרגול ברמה גבוהה. לכן לא אדבר על טיפוח של תעלת אנרגיה כלשהי, על נקודת דיקור כלשהי או על מעבר אנרגיה כלשהו. אני מלמד דרך טיפוח גדולה, הדרך הגדולה לטיפוח אמיתי לרמות גבוהות. בהתחלה היא יכולה להישמע מסתורית, אבל לגבי מטפחים מסורים של צִ'יגוֹנְג, אם תהיו קשובים ותלמדו ממה שאתם חווים, תגלו את כל הפלאות והמורכבויות שהיא מכילה.
הצִ'יגוֹנְג שאנחנו מדברים עליו היום לא נקרא למעשה צִ'יגוֹנְג. הוא צָמַח מהטיפוח המבודָד של הסינים הקדמונים או מהטיפוח בדתות. צירוף המילים צִ'י-גוֹנְג לא מופיע בשום מקום בתוך הטקסטים של ה"אלכימיה הפנימית", ה"דָאוֹ דְזַאנְג" וה"טְרִיפִּיטָאקָה". במהלך ההתפתחות של הציוויליזציה האנושית הנוכחית, הצִ'יגוֹנְג עבר דרך התקופה שבה הדתות היו בשלב ההתחלתי שלהן. הוא היה קיים עוד לפני שהדתות הופיעו. אחרי שהדתות נוצרו הוא קיבל במידה מסוימת גוון של דת. השמות המקוריים שלו היו "דרך גדולה לטיפוח הבוּדְהָא" או "דרך גדולה לטיפוח הטאו". כמו כן יש לו שמות כמו "האלכימיה הפנימית של תשע הפניות", "הדרך של אַרְהָאט", "הדְהיָאנָה של וָאגְ'רָה" וכו'. אנשים קוראים לזה עכשיו "צִ'יגוֹנְג" כדי שיתאים יותר לחשיבה המודרנית שלנו וכדי שיהיה קל יותר להפיץ אותו בחברה. צִ'יגוֹנְג הוא למעשה משהו שיש לנו בסין ושנועד במהותו לטיפוח הגוף האנושי.
צִ'יגוֹנְג אינו משהו שהומצא על ידי המין האנושי הנוכחי. יש לו היסטוריה ארוכה ורחוקה. אם כך, מתי נוצר הצִ'יגוֹנְג? יש האומרים שלצִ'יגוֹנְג יש היסטוריה של 3,000 שנה ושהוא נעשה פופולרי בתקופת שושלת טאנג. יש האומרים שיש לו היסטוריה של 5,000 שנה, כלומר כמו זו של הציוויליזציה הסינית. יש האומרים, בהסתמך על ממצאים ארכיאולוגיים, שיש לו היסטוריה של 7,000 שנה. אני לא רואה את הצִ'יגוֹנְג כמשהו שהומצא על ידי המין האנושי העכשווי. הוא בא מתרבות פרהיסטורית. אנשים בעלי כוחות על-טבעיים בדקו ומצאו שהיקום שאנחנו חיים בו הוא ישות שנוצרה מחדש אחרי שהיא עברה פיצוץ תשע פעמים. כוכב הלכת שאנחנו חיים בו נהרס פעמים רבות. בכל פעם שהוא הורכב מחדש, המין האנושי החל להתרבות מחדש. עכשיו כבר גילינו שיש דברים רבים בעולם שעברו בהרבה את הציוויליזציה המודרנית שלנו. על פי תיאוריית האבולוציה של דַרְווין, האנשים התפתחו מקופים והציוויליזציה אינה בת יותר מ-10,000 שנה. אבל ממצאים ארכיאולוגיים מגלים כי במערות בהרי האַלְפִּים באירופה קיימים ציורי קיר בני 250,000 שנה שהם בעלי רמה אמנותית גבוהה מאוד, שהיא טובה הרבה יותר מזו של האנשים המודרניים. במוזיאון האוניברסיטה הלאומית של פרו יש סלע גדול שעליו חרוטה דמות אנושית המחזיקה בטלסקופ ומתבוננת בגופים שמימיים. הדמות הזאת היא בת יותר מ-30,000 שנה. כפי שכולכם יודעים, גָלילֵיאוֹ המציא בשנת 1609 טלסקופ המגדיל פי 30. מאז ועד היום עברו רק קצת יותר מ-300 שנה. איך יכול היה להיות טלסקופ לפני 30,000 שנה? בהודו יש עמוד ברזל שאחוז הברזל בו הוא יותר מ-99 אחוז. אפילו בטכנולוגיית ההתכה המודרנית לא ניתן לייצר ברזל בדרגת טוהר שכזאת. זה כבר עבר את רמת הטכנולוגיה המודרנית. מי יצר את הציוויליזציות האלו? איך יכלו בני אדם – שבאותה תקופה היו אמורים להיות מיקרואורגניזמים – ליצור את הדברים האלה? התגליות האלה משכו את תשומת לבם של מדענים בכל העולם. היות שהן בלתי מוסברות, מכנים אותן "תרבות פרהיסטורית".
הרמה המדעית הייתה שונה בכל תקופה. בתקופות מסוימות היא הייתה גבוהה למדי ועברה את זו של האנושות המודרנית. אבל הציוויליזציות האלה הושמדו. לכן אני אומר שצִ'יגוֹנְג לא הומצא או נוצר על ידי האנשים המודרניים, אלא התגלה ושוּפַּר על ידי האנשים המודרניים. הוא מתרבות פרהיסטורית.
צִ'יגוֹנְג אינו תוצר הייחודי רק לארצנו. הוא קיים גם בארצות אחרות. אבל הם לא קוראים לו צִ'יגוֹנְג. בארצות מערביות, כמו ארצות הברית, בריטניה ועוד, קוראים לזה קסם. בארצות הברית יש קוסם שהוא בעצם מאסטר של יכולות על-טבעיות, שהציג פעם הישג של מַעֲבָר דרך החומה הסינית. ברגע שהוא עמד לעבור דרך החומה הוא השתמש בבד לבן ככיסוי, נצמד לחומה, ואז עבר דרכה. מדוע הוא עשה כך? באופן כזה אנשים רבים התייחסו לזה כהצגת קוסמות. הוא היה חייב לעשות זאת כך, כי הוא ידע שיש הרבה אנשים בעלי יכולות גבוהות בסין והוא חשש מהפרעה מצדם. לכן הוא כיסה את עצמו לפני שהוא נכנס. כשיצא הוא הרים את הבד עם יד אחת וצעד החוצה. כמו שהפתגם אומר: "מומחה צופה בשביל למצוא את הטריק בעוד שהֶדיוט צופה בשביל ההתרגשות". כך הקהל חשב שזאת הצגת קוסמות. הסיבה שהם קוראים ליכולות על-טבעיות אלו קסם היא משום שהם לא משתמשים בהן לטיפוח הגוף האנושי, אלא להציג על במה דברים בלתי רגילים ולבדר. מנקודת מבט של רמה נמוכה, צִ'יגוֹנְג יכול לשנות את המצב של הגוף האנושי ולהשיג את המטרה של סילוק מחלות ושיפור בריאות. מנקודת מבט של רמה גבוהה, צִ'יגוֹנְג מתייחס לטיפוח ה"בֶּן-טִי"2 של האדם.
הצ'י [氣] שאנחנו מדברים עליו היום נקרא צ'י [炁]3 על ידי האנשים בימי קדם. הם אותו הדבר במהות, משום ששניהם מתייחסים לצ'י של היקום – סוג של חומר שהוא חסר צורה ובלתי נראה הנמצא ביקום. הכוונה בצ'י היא לא לאוויר. באמצעות טיפוח-תרגול האנרגיה הזאת מופעלת בגוף האנושי. הפעלתה משנה את המצב הפיזי של הגוף, ויכולה להשיג את האפקט של סילוק מחלות ושיפור בריאות. אבל צ'י הוא רק צ'י – לך יש צ'י, לו יש צ'י, וצ'י של אדם אחד לא יכול להשפיע על צ'י של אדם אחר או לרסן אותו. יש אנשים האומרים שצ'י יכול לפתור בעיות בריאות, או שאפשר להקרין צ'י כלפי מישהו ולרפא אותו. הערות כאלה הן ממש לא מדעיות, כי צ'י לא יכול לרפא מחלות כלל. כשגוף של מתרגל גונג4 עדיין מכיל צ'י, זה אומר שהגוף שלו עדיין אינו "הגוף הלבן החלבי"5, כלומר שיש לו עדיין מחלות.
אדם שהגיע לרמה גבוהה יותר באמצעות טיפוח אינו מקרין צ'י. במקום זאת הוא מקרין אשכול של אנרגיה גבוהה. זאת צורה של חומר בעל אנרגיה גבוהה המתבטא כאור, שחלקיקיו עדינים מאוד וצפיפותם גבוהה. זהו גונג. רק לו יש יכולת ריסון כלפי אנשים רגילים, ורק אז יוכל האדם לטפל במחלות של אחרים. יש אִמְרָה: "אורו של הבוּדְהָא זורח בכל מקום ומביא את ההגינות והצדק לשלמות ובהירות". זה אומר שאנשים העושים טיפוח אמיתי נושאים בגופם אנרגיה עצומה. בכל מקום שהם עוברים בו הם יכולים לתקן כל מצב לא תקין בתוך האזור המכוסה על ידי האנרגיה שלהם, ולהחזיר אותו לתקינות. לדוגמה, מחלה בגוף היא למעשה מצב גופני לא תקין, ולאחר שהמצב הזה מתוקן, המחלה תיעלם. במילים פשוטות יותר, גונג הוא אנרגיה. לגונג יש מאפיינים חומריים, והמתרגלים יכולים להבחין בקיום האובייקטיבי שלו ולחוות אותו באמצעות טיפוח.
הגונג שבאמת קובע את הרמה של עוצמת האנרגיה של האדם לא נובע מביצוע תרגילי הצִ'יגוֹנְג. הוא מתפתח מהפיכה של חומר הנקרא "דֶה"6 (מידה טובה, מוסריות) ומטיפוח ה"שִין-שִינְג". תהליך הפיכה זה אינו מתבצע, כפי שמדמיינים אנשים רגילים, באמצעות "התקנת כור היתוך וכבשן ואיסוף עשבי מרפא כדי לזקק דָאן7". הגונג שאנחנו מדברים עליו נוצר מחוץ לגוף ומתחיל בחצי התחתון של הגוף. בעקבות השיפור בשִין-שִינְג הוא צומח כלפי מעלה בצורה ספירלית, וכל זה נוצר מחוץ לגוף. לאחר שהוא מגיע לכתר הראש הוא מתפתח לעמוד אנרגיה (גוֹֹנְג ג'וּּ). הגובה של עמוד האנרגיה קובע את רמת הגונג של האדם. עמוד האנרגיה קיים בממד חבוי עמוק, וקשה לאנשים ממוצעים לראותו.
יכולות על-טבעיות מתחזקות על ידי עוצמת האנרגיה. ככל שעוצמת האנרגיה ורמת האדם גבוהות יותר, כך היכולות העל-טבעיות שלו חזקות יותר והוא יכול להשתמש בהן ביתר קלות. לאנשים עם עוצמת אנרגיה נמוכה יש יכולות על-טבעיות חלשות יותר, וקשה להם יותר להשתמש בהן. ובחלק מהן הם בכלל לא יכולים להשתמש. יכולות על-טבעיות כשלעצמן אינן מייצגות את הרמה של עוצמת האנרגיה של אדם, ולא את רמת הטיפוח שלו. הגורם הקובע את הרמה של האדם הוא עוצמת האנרגיה שלו ולא היכולות העל-טבעיות שלו. יש אנשים המטפחים באופן "נעול". עוצמת האנרגיה שלהם גבוהה מאוד, אבל לא בהכרח יהיו להם הרבה יכולות על-טבעיות. עוצמת האנרגיה היא הקובעת [את הרמה]. היא נובעת מטיפוח השִין-שִינְג, והיא הדבר הקריטי ביותר.
כל המתרגלים מעוניינים ביכולות על-טבעיות. בחברה קיימת משיכה ליכולות על-טבעיות, ואנשים רבים רוצים להשיג כמה מהן, אבל אדם שהשִין-שִינְג שלו לא טוב לא יצליח להשיג אותן.
יש כמה יכולות על-טבעיות שיכולות להיות לאנשים רגילים, כולל טְיֶאן-מוּ8 (עין שמימית) פתוחה, שמיעה שמימית, טלפתיה, יכולת לראות את העתיד וכו'. הן שונות מאדם לאדם, ולא כולן יופיעו במהלך השלבים של ההארה ההדרגתית. יש יכולות על-טבעיות שאנשים רגילים אינם יכולים להשיג, כמו היכולת להמיר חפץ בממד הפיזי הזה בחפץ אחר. אין זה משהו שאנשים רגילים יכולים להשיג. יכולות על-טבעיות גדולות יכולות להתפתח רק באמצעות טיפוח לאחר שנולדת. פַאלוּן גוֹנְג התפתח בהתאם לעקרונות היקום, לכן כל היכולות העל-טבעיות הקיימות ביקום קיימות גם בפַאלוּן גוֹנְג. הכול תלוי בכמה היטב המתרגל טיפח. המחשבה להשיג כמה יכולות על-טבעיות אינה נחשבת למוטעית, אבל רדיפה אינטנסיבית מדי היא מֵעֵבֶר למחשבה נורמלית והיא תגרום לתוצאות שליליות. לאדם ברמה נמוכה אין שימוש רב ביכולות על-טבעיות, מלבד להשתמש בהן להתפאר מול אנשים רגילים או מתוך שאיפה להיעשות חזק יותר בקרב אנשים רגילים. אם זהו המקרה, זה מצביע בדיוק על כך שהשִין-שִינְג של האדם אינו גבוה ושזה נכון לא לתת לו יכולות על-טבעיות. יש יכולות על-טבעיות שאם יתנו אותן לאנשים בעלי שִין-שִינְג לא טוב, הם ישתמשו בהן לעשות מעשים רעים. היות שהשִין-שִינְג שלהם אינו יציב, אין שום ערובה לכך שהם לא יעשו משהו רע.
עם זאת, כל היכולות שאפשר להדגים ולהציג אינן יכולות לשנות את החברה האנושית או לשנות את החיים הנורמליים בחברה. יכולות על-טבעיות גבוהות אמיתיות אסור להציג לראווה משום שההשפעה והסכנה יהיו גדולות מדי. לדוגמה, אף פעם אי אפשר יהיה להציג איך הורסים בניין גדול. יכולות על-טבעיות גדולות אסורות לשימוש – לְמַעֵט על ידי אנשים שיש להם משימות מיוחדות – ואי אפשר לחשוף אותן, משום שהן מרוסנות על ידי מאסטרים של רמות גבוהות.
אף על פי כן יש אנשים רגילים המתעקשים שמאסטרים של צִ'יגוֹנְג יופיעו, ומכריחים אותם להציג את יכולותיהם העל-טבעיות. אנשים בעלי יכולות על-טבעיות לא רוצים להציג אותן, כי אסור להם לגלות אותן. אם יציגו אותן, זה ישפיע על המצב של כל החברה. לאנשים שיש להם באמת מוסריות אדירה אסור להשתמש ביכולות העל-טבעיות שלהם בציבור. חלק מהמאסטרים של הצִ'יגוֹנְג מרגישים נורא במהלך ההופעה, ואחרי זה הם רוצים לבכות. אל תכריחו אותם להופיע! זה מעציב אותם לחשוף את הדברים האלה. מתרגל הביא לי פעם כתב-עת. ברגע שקראתי אותו חשתי סלידה. היה כתוב שם שעומדים לקיים כנס בין-לאומי של צִ'יגוֹנְג, שאנשים בעלי כוחות על-טבעיים יוכלו להשתתף בתחרות, ושהכנס פתוח לכל מי שיש לו יכולות על-טבעיות חזקות. אחרי שקראתי את זה הייתי עצוב במשך ימים. יכולות על-טבעיות אינן משהו שאפשר להציג באופן פומבי בשביל תחרות. להציג אותן בציבור יהיה מקור לחרטה. אנשים רגילים מתמקדים בדברים פרקטיים בעולם הארצי, אבל מאסטרים של צִ'יגוֹנְג צריכים לכבד את עצמם.
לשם מה רוצים יכולות על-טבעיות? זה שרוצים אותן משקף את תחום המחשבה ואת הרדיפות של המתרגל. לא סביר שיהיו יכולות על-טבעיות גבוהות לאדם שיש לו רדיפות לא טהורות ולב לא יציב. זה מפני שלפני שאתה נעשה מואר לחלוטין, מה שאתה רואה כטוב או כרע מבוסס רק על הסטנדרטים של העולם הזה. אתה לא יכול לראות את האמת של הדברים, ולא את היחסים הקארמתיים ביניהם. ריבים, קללות ויחס גרוע בקרב אנשים קורים ביסודם בגלל יחסים קארמתיים. אם אינך יכול לראות אותם, תוכל רק להפריע במקום לעזור. הכרת טובה ותרעומת ונכון ומוטעה בין אנשים רגילים – נשלטים על ידי חוקי העולם הזה. מתרגלים לא צריכים להעסיק את עצמם בדברים האלה. משום שלפני שאתה מגיע למצב שבו אתה מואר לחלוטין, מה שאתה רואה בעיניך אינו בהכרח האמת. כאשר מישהו מרביץ למישהו אחר, יכול להיות שהם מיישבים את חובותיהם הקארמתיים. המעורבות שלך יכולה לעכב את יישוב החובות האלה. קארמה היא סוג של חומר שחור המקיף את הגוף האנושי. היא קיום חומרי בממד אחר שיכול להפוך למחלות ולמזל רע.
יכולות על-טבעיות קיימות בכל אחד. העניין הוא שיש לפתח ולחזק אותן באמצעות טיפוח-תרגול מתמשך. בתור מתרגל, אם אתה רק רודף אחרי השגת יכולות על-טבעיות, אז אתה קצר-ראות ומחשבותיך אינן טהורות. לא משנה מה אתה רוצה לעשות עם היכולות העל-טבעיות, ברדיפה שלך אחריהן מעורבבים דברים אנוכיים שבוודאי יעכבו את הטיפוח שלך. כתוצאה מכך אף פעם לא תשיג יכולות על-טבעיות.
יש מתרגלים שאינם מתרגלים זמן רב, אבל הם רוצים לטפל במחלות של אנשים כדי לבחון את היכולות שלהם. כאדם שעוצמת האנרגיה שלו אינה גבוהה, כשאתה מושיט את ידך לנסות, אתה סופג לתוך גופך כמות גדולה של צ'י שחור, חולני ומטונף הקיים בגופו של המטופל. כיוון שאין לך היכולת להתגונן מפני צ'י חולני, ונוסף לכך לגופך אין חומת הגנה, יצרת עם המטופל אותו שדה. בלי עוצמת אנרגיה גבוהה אינך יכול להתגונן נגד הצ'י החולני. לך עצמך ייגרם חוסר נוחות גדול כתוצאה מכך. אם אף אחד לא משגיח עליך, במהלך הזמן יצטברו מחלות בכל גופך. לכן מי שאין לו עוצמת אנרגיה גבוהה לא צריך לנסות לטפל במחלות של אחרים. רק מי שפיתח יכולות על-טבעיות ויש לו רמה מסוימת של עוצמת אנרגיה, יכול להשתמש בצִ'יגוֹנְג כדי לטפל באחרים. אמנם יש אנשים שפיתחו יכולות על-טבעיות והם מסוגלים לטפל במחלות, אבל כשהם ברמה די נמוכה הם למעשה משתמשים בעוצמת האנרגיה שהם צברו – האנרגיה שלהם עצמם – כדי לטפל במחלות. היות שגונג הוא גם אנרגיה וגם ישות תבונית ולא ניתן לצבור אותו בקלות, אז להקרין גונג זה בעצם לכַלות את משאבי הגונג שלך. בזמן שהגונג שלך נפלט, עמוד האנרגיה שמעל ראשך מתקצר ומתכלה. זה ממש לא שווה את זה. כך שאינני מעודד אותך לטפל במחלות של אחרים כשעוצמת האנרגיה שלך לא גבוהה. לא משנה כמה מפותחת הטכניקה שלך, אתה עדיין משתמש באנרגיה שלך עצמך.
כשעוצמת האנרגיה מגיעה לדרגה מסוימת, כל מיני יכולות על-טבעיות יופיעו. כאשר משתמשים ביכולות אלה יש להיות זהירים מאוד. לדוגמה, על האדם להשתמש בטְיֶאן-מוּ שלו ברגע שהיא נפתחת, כי היא תיסגר אם הוא אף פעם לא ישתמש בה. אבל אין עליו להסתכל דרכה לעתים תכופות. אם מסתכלים דרכה לעתים קרובות מדי, יותר מדי אנרגיה תשתחרר. האם זה אומר, אם כן, שאין להשתמש בטְיֶאן-מוּ בכלל? מובן שלא. אם אף פעם לא נשתמש בה, אז מה הטעם שנטפח אותה? העניין הוא מתי להשתמש בה. רק כשתטפח לרמה מסוימת ותהיה לך היכולת לחדש את מלאַי האנרגיה, אז תוכל להשתמש בה. כשמטפח של פַאלוּן גוֹנְג מגיע לרמה מסוימת, הפאלון יכול לפַתֵח את הגונג ולחדש אותו אוטומטית ולא משנה בכמה גונג המטפח השתמש. הפאלון שומר אוטומטית על רמת עוצמת האנרגיה של המתרגל, והגונג לא מצטמצם אף לא לרגע. זהו מאפיין של הפאלון גונג. רק כשמגיעים לרמה זאת יכולים להשתמש ביכולות העל-טבעיות.
המעבר העיקרי של הטיאן-מוּ ממוקם בין מרכז המצח לנקודת השָאן-גֶן9. האופן שבו אנשים רגילים רואים דברים בעיני הבשר ודם פועל על פי אותו עיקרון של מצלמה: גודל העדשה, או האישון, מתכוונן בהתאם לְמרחק האובייקט ולעוצמת האור. באמצעות עצבי הראייה נוצרות תמונות על בלוטת האִצְטְרוּבָּל, הנמצא בחלק האחורי של המוח. היכולת העל-טבעית של ראייה חודרת היא למעשה היכולת של בלוטת האִצְטְרוּבָּל לראות היישר דרך הטְיֶאן-מוּ. טְיֶאן-מוּ של אדם ממוצע אינה פתוחה, משום שהפתח של המעבר העיקרי צר וחשוך. אין שום תמצית חיונית בפנים, שום אור. יש אנשים שאינם יכולים לראות משום שהמעברים שלהם חסומים.
כדי לפתוח את הטְיֶאן-מוּ, ראשית, אנחנו משתמשים או בכוח חיצוני או בטיפוח-תרגול עצמי כדי לפתוח את המעבר. צורת המעבר שונה אצל כל אדם ואדם. יש מעברים בצורה של אליפסה, עיגול, מעוין או משולש. ככל שתטפח טוב יותר, כך המעבר יהיה עגול יותר. שנית, המאסטר10 נותן לך עין. [אבל] אם אתה מטפח בעצמך, אז עליך לטפח אותה בעצמך. שלישית, צריכה להיות לך תמצית חיונית בַּמָקום שהטְיֶאן-מוּ ממוקמת.
בדרך כלל אנחנו רואים דברים כשאנחנו משתמשים בשתי העיניים. אבל דווקא שתי העיניים האלה חוסמות את המעברים שלנו שמובילים לממדים אחרים. הן מתפקדות כמו מחסום כך שאנחנו יכולים לראות רק אובייקטים הקיימים בממד הפיזי הזה שלנו. פתיחת הטְיֶאן-מוּ מאפשרת לראות בלי להשתמש בשתי העיניים האלה. אתה יכול להשיג עין אמיתית גם באמצעות טיפוח, אחרי שתגיע לרמה גבוהה מאוד, ואז תוכל להשתמש בעין האמיתית של הטְיֶאן-מוּ או בעין האמיתית הנמצאת בנקודת השָאן-גֶן כדי לראות. לפי אסכולת הבוּדְהָא, כל נקבובית היא עין. יש עיניים בכל הגוף. לפי אסכולת הטאו, כל נקודת דיקור היא עין. אבל המעבר העיקרי ממוקם בטְיֶאן-מוּ, ואותו צריך לפתוח ראשון. בסמינרים שלי שתלתי אצל כל אחד דברים היכולים לפתוח את הטְיֶאן-מוּ. התוצאות שונות בשל ההבדלים באיכויות הגופניות בין אדם לאדם. יש אנשים שראו חור שחור הדומה לבאר עמוקה, מה שאומר שהמעבר של הטְיֶאן-מוּ שחור. אחרים ראו מנהרה לבנה. כשאובייקטים מופיעים לפניך זה אומר שהטְיֶאן-מוּ עומדת להיפתח. יש אנשים שראו אובייקטים מסתובבים, שאותם המאסטר שתל כדי לפתוח את הטְיֶאן-מוּ. ברגע שהם [האובייקטים] יִקְדְחוּ את הטְיֶאן-מוּ ויפתחו אותה, אתם תוכלו לראות דברים. יש אנשים שיכולים לראות עין גדולה דרך הטְיֶאן-מוּ שלהם, והם חושבים שזוהי עין של בוּדְהָא. למעשה זוהי העין שלהם עצמם. אלה הם בדרך כלל אנשים עם איכויות מולדות טובות.
לפי הסטטיסטיקה שלנו, בכל סמינר שלנו הטְיֶאן-מוּ נפתחת אצל יותר ממחצית האנשים. הבעיה שיכולה להתעורר אחרי שהטְיֶאן-מוּ נפתחת, היא שאנשים שהשִין-שִינְג שלהם אינו גבוה נוטים להשתמש בטְיֶאן-מוּ כדי לעשות דברים רעים. כדי למנוע את הבעיה הזאת אני פותח את הטְיֶאן-מוּ שלכם ישירות לרמת "ראיית החוכמה". במילים אחרות, לרמה מתקדמת שתאפשר לכם לראות ישירות סצנות מממדים אחרים, ולראות דברים המופיעים במהלך הטיפוח-תרגול, וזה יאפשר לכם להאמין בהם. זה יחזק את הביטחון שלכם בטיפוח. השִין-שִינְג של אנשים שרק התחילו לתרגל לא הגיע עדיין לרמה העוברת את זו של אנשים רגילים. לכן הם נוטים לעשות מעשים מוטעים מרגע שיש להם דברים על-טבעיים. ניקח דוגמה משעשעת: אם אתה הולך ברחוב ונתקל בדוכן הגרלה, אולי תוכל לצאת משם עם הפרס הראשון. לא ירשו לזה לקרות – זה רק כדי להמחיש את הנקודה. סיבה אחרת היא שאנחנו פותחים את הטְיֶאן-מוּ למספר גדול של אנשים. אז נניח שהטְיֶאן-מוּ של כל אחד הייתה נפתחת ברמה נמוכה – רק תארו לעצמכם שאם כולם היו יכולים לראות מבעד לגוף האנושי, או היו יכולים לראות עצמים מאחורי קירות – האם אפשר היה עדיין לקרוא לזה חברה אנושית? זה יפריע באופן חמור לחברה האנושית, לכן זה אסור ולא ניתן להשיג את זה. יתר על כן, זה לא מועיל למתרגלים ויכול רק לעודד את ההחזקות שלהם. לכן אינני פותח את הטְיֶאן-מוּ עבורכם ברמה נמוכה, אלא ישירות ברמה גבוהה.
לטיאן-מוּ יש רמות רבות. היא רואה ממדים שונים בהתאם לרמה. לפי הבודהיזם יש חמש רמות: ראיית בשר ודם, ראייה שמימית, ראיית חוכמה, ראיית פא וראיית בוּדְהָא. כל רמה מחולקת לרמות נוספות – עליונה, בינונית ונמוכה. ברמת הראייה השמימית או מתחתיה יכולים לראות רק את העולם החומרי שלנו. רק ברמת ראיית החוכמה או מעליה יכולים לראות ממדים אחרים. יש אנשים שיש להם יכולות על-טבעיות של ראייה חודרת, והם יכולים לראות באופן מדויק, באופן ברור אף יותר מסורקי CT. אבל, מה שהם רואים עדיין נמצא במסגרת העולם החומרי הזה שלנו ואינו עובר את הממד שבו אנחנו קיימים. זה לא נחשב בתור רמה גבוהה של טְיֶאן-מוּ.
רמת הטְיֶאן-מוּ של אדם תלויה בכמות התמצית החיונית שלו, וגם ברוחב, בבהירות ובדרגת החסימה של המעבר העיקרי. התמצית החיונית הפנימית היא גורם מכריע בקביעה האם הטְיֶאן-מוּ תיפתח במלואה. קל במיוחד לפתוח טְיֶאן-מוּ לילדים מתחת לגיל שש. אני לא צריך אפילו להשתמש בידיי. היא נפתחת ברגע שאני מתחיל לדבר, כי ילדים הושפעו במידה מועטה מהעולם החומרי ולא ביצעו הרבה מעשים רעים. התמצית החיונית המולדת שלהם השתמרה היטב. לגבי ילדים מעל גיל שש, קשה יותר ויותר לפתוח את הטְיֶאן-מוּ שלהם בשל ההשפעות החיצוניות ההולכות וגוברות ככל שהם גדלים. במיוחד חינוך לא טוב, פינוק והתדרדרות מוסרית יכולים לגרום לתמצית החיונית להתפזר, והיא תיעלם כולה אחרי שזה יגיע לנקודה מסוימת. אנשים אלה שהתמצית החיונית שלהם אבדה לחלוטין יכולים להחזיר אותה בהדרגה באמצעות טיפוח. אבל זה לוקח זמן ארוך ומאמצים מפרכים. אז התמצית החיונית היא יקרה מאוד.
אינני ממליץ לפתוח את הטְיֶאן-מוּ של אנשים לרמת הראייה השמימית, כי כשעוצמת האנרגיה של המתרגל נמוכה, כאשר הוא מסתכל מבעד לעצמים הוא יאבד אנרגיה יותר ממה שהוא צובר באמצעות הטיפוח. אם יותר מדי מהאנרגיה החיונית ילך לאיבוד, הטְיֶאן-מוּ עלולה להיסגר שוב. ברגע שתיסגר, היא לא תיפתח שוב בקלות. לכן בדרך כלל אני פותח לאנשים את הטְיֶאן-מוּ לרמת ראיית החוכמה. לא משנה כמה ברורה או לא ברורה היא הראייה של המטפח, זה יאפשר לו לראות עצמים בממדים אחרים. מצב הראייה תלוי באיכות המולדת: יש אנשים היכולים לראות בבהירות, ויש הרואים דברים לסירוגין, ואילו אחרים רואים לא בבירור. אבל לפחות תוכלו לראות אור. זה מועיל להתקדמות המטפחים לקראת רמות גבוהות יותר. אלה שלא יכולים לראות בבהירות יוכלו למלא את החסר באמצעות טיפוח.
אנשים שיש להם פחות תמצית חיונית רואים מבעד לטְיֶאן-מוּ שלהם מראֶה בשחור לבן בלבד. אנשים עם יותר תמצית חיונית רואים מבעד לטְיֶאן-מוּ מראות בצבעים, ובצורה ברורה יותר. ככל שהתמצית החיונית רבה יותר, כך זה יהיה ברור יותר. אבל כל אדם שונה. יש אנשים שנולדו עם טְיֶאן-מוּ פתוחה בשעה שאצל אחרים היא נאטמה באופן הדוק. כשטְיֶאן-מוּ נפתחת היא נפתחת שכבה אחר שכבה בדומה לפריחה של פרח. במהלך המדיטציה תגלה אור באזור הטְיֶאן-מוּ. בהתחלה האור לא חזק במיוחד. אחר כך הוא הופך לאדום. הטְיֶאן-מוּ של חלק מהאנשים סגורה באופן הדוק, כך שהתגובה הגופנית הראשונית שלהם עשויה להיות די עזה. הם ירגישו שהשרירים מסביב למעבר העיקרי והשָאן-גֶן מתהדקים כאילו נדחסו ונסחטו פנימה. הרקות והמצח יתחילו ללחוץ ולכאוב, וכל אלו הן תגובות המופיעות בפתיחת הטְיֶאן-מוּ. אנשים שהטְיֶאן-מוּ שלהם נפתחת בקלות יכולים לעתים לראות דברים מסוימים. במהלך הסמינר היו אנשים שמבלי משֹים ראו את הפָא-שֶנים (גופי החוק) שלי. כשניסו להסתכל בכוונה הם נעלמו כי למעשה הם השתמשו בעיני הבשר ודם שלהם. כשאתם רואים דברים בעיניים עצומות, נסו להישאר במצב ראייה זה, ובהדרגה תראו דברים בבהירות רבה יותר. כשאתם רוצים לראות יותר בבירור אתם עוברים למעשה לעיניים שלכם ומשתמשים בעצבי הראייה, וכך לא תוכלו לראות.
הממדים שהטְיֶאן-מוּ רואה משתנים בהתאם לרמת הטִיֶאן-מוּ של האדם. יש מחלקות למחקר מדעי שלא הצליחו להבין את העיקרון הזה. זה מנע מכמה ניסויים על צִ'יגוֹנְג להשיג את התוצאות המצופות, ומפעם לפעם הניסויים אפילו הגיעו לתוצאות ההפוכות. לדוגמה, מכון תכנן שיטה לבחון יכולות על-טבעיות. ביקשו ממאסטרים של צִ'יגוֹנְג לראות מה יש בתוך קופסה סגורה. היות שרמות הטְיֶאן-מוּ שלהם היו שונות, התשובות שלהם היו שונות. כך צוות המחקר התייחס לטְיֶאן-מוּ כזיוף ורמאות. בדרך כלל בניסויים אלה אנשים עם טְיֶאן-מוּ ברמה נמוכה מגיעים לתוצאות טובות יותר בראייה דרך דברים, משום שהטְיֶאן-מוּ שלהם פתוחה ברמת הראייה השמימית המתאימה להבחנה בעצמים רק בממד החומרי הזה. לכן אנשים שאינם מבינים את הטְיֶאן-מוּ חושבים שאנשים אלה הם בעלי היכולות הגדולות ביותר. כל אובייקט, לא משנה אם הוא אורגני או לא, מופיע בצורות שונות בממדים שונים. לדוגמה, ברגע שכוס מיוצרת, ישות תבונית נוצרת בממד אחר באותו זמן. יתר על כן, לפני שהיא התקיימה כישות הזאת, יכול להיות שהיא הייתה משהו אחר. כשהטְיֶאן-מוּ נמצאת ברמה הנמוכה ביותר, אדם יראה כוס. ברמה גבוהה יותר הוא יראה את הישות הקיימת בממד האחר. ברמה גבוהה אף יותר, הוא יראה את הצורה החומרית שהייתה לפני קיומה של הישות התבונית הזאת.
אחרי שהטְיֶאן-מוּ נפתחת, יש אנשים שתופיע אצלם היכולת של ראייה למרחקים. הם יוכלו לראות עצמים במרחק של אלפי קילומטרים. כל אדם נמצא בממדים משלו. בממדים אלה הוא גדול כמו יקום. בתוך ממד מסוים יש לו מראָה לפני המצח, אבל היא בלתי נראית בממד שלנו. לכל אחד יש המראָה הזאת. אלא שאצל אנשים שהם לא מתרגלים, המראָה פונה פנימה. אצל המתרגל, המראָה הזאת מסתובבת באיטיות. בזמן שהיא מסתובבת, היא יכולה לשקף את מה שהוא רוצה לראות. בממד המסוים שלו הוא גדול למדי. היות שהגוף שלו גדול למדי, כך גם המראָה שלו. כל מה שהוא רוצה לראות יכול להשתקף במראָה. אבל כאשר המראָה קולטת את התמונה, האדם עדיין לא יכול לראות אותה כי התמונה צריכה להישאר לשנייה קלה על המראָה, ואז המראָה מסתובבת ומאפשרת לו לראות את העצמים שהיא קלטה. אז היא תסתובב בחזרה במהירות. היא מסתובבת וחוזרת בלי הרף. תמונות בסרט קולנוע נעות במהירות של 24 פְרֵיימִים בשנייה כך שאפשר לראות תנועה רציפה. המהירות שבה המראָה מסתובבת גדולה הרבה יותר. לכן התמונות נראות רציפות וברורות. זוהי הראייה למרחקים. העיקרון של ראייה למרחקים הוא כזה פשוט. זה היה סוד בתוך סוד, אבל אני גיליתי אותו במשפטים ספורים.
מנקודת המבט שלנו ממדים הם מסובכים למדי. המין האנושי מכיר רק את הממד שבו המין האנושי מתקיים כעת. ממדים אחרים עדיין לא נחקרו ולא נתגלו. בנוגע לממדים אחרים, אנחנו המאסטרים של הצִ'יגוֹנְג ראינו כמה עשרות רמות של ממדים. ניתן להסביר אותם באופן תיאורטי, אבל המדע עדיין לא הוכיח אותם. יש דברים מסוימים שגם אם אינך מודה בקיומם, הם קיימים באופן ממשי ומתבטאים בממד הזה שלנו. לדוגמה, יש מקום שנקרא "משולש בֶּרְמוּדֶה" (המכונה "משולש השטן"). כמה אניות ומטוסים נעלמו באותו אזור והופיעו שוב שנים אחר כך. אף אחד לא יכול להסביר מדוע, משום שאף אחד לא עבר מעבר למגבלות החשיבה האנושית והתיאוריות האנושיות. למעשה המשולש הוא מַעֲבָר לממד אחר. בניגוד לדלתות רגילות, שיודעים אם הן פתוחות או סגורות, המצב שלו הוא תמיד בלתי צפוי. אנייה יכולה בקלות להיכנס לממד אחר אם היא עוברת דרכו בזמן שהדלת שם פתוחה במקרה. בני אדם לא יכולים לחוש בהבדל בין הממדים והם נכנסים לממד אחר בשבריר שנייה. ההבדלים בזמן ובמרחב בין הממד ההוא לבין הממד שלנו אינם ניתנים לתיאור באמצעות קילומטרים – ייתכן שמרחק של אלפי קילומטרים שם הוא אולי נקודה אחת כאן. כלומר, הממדים השונים עשויים להתקיים למעשה באותו הזמן באותו מקום. האנייה נעה פנימה לשנייה ויוצאת החוצה במקרה. אבל עשורים רבים חלפו בעולם הזה, כי הזמן שונה בשני הממדים. בכל ממד יש גם עולמות יחידתיים. זה דומה למודלים שלנו של מבנים אטומיים שבהם כדור אחד מקושר לשני על ידי מיתרים, עם כדורים רבים ומיתרים רבים. זה מורכב מאוד.
ארבע שנים לפני מלחמת העולם השנייה יצא טייס בריטי למשימה. באמצע הטיסה הוא נתקל בסערת ברקים כבדה. בהסתמך על ניסיונו הוא הצליח למצוא שדה תעופה נטוש. ברגע ששדה התעופה הופיע מול עיניו, התגלתה תמונה שונה לחלוטין. לפתע זה היה שטוף שמש ובלי עננים, כאילו הוא הגיח זה עתה מעולם אחר. המטוסים בשדה התעופה היו צבועים בצבע צהוב ואנשים היו עסוקים בעשיית דברים על הקרקע. הוא הרגיש שזה מוזר מאוד! אחרי שנחת, אף אחד לא הבחין בו. אפילו מגדל הפיקוח לא יצר אתו קשר. הטייס החליט לעזוב כיוון שמזג האוויר השתפר. הוא המריא שוב, ובאותו מרחק שבו ראה רגעים קודם לכן את שדה התעופה הוא נתקל שוב בסערת ברקים. לבסוף הוא הצליח לחזור לבסיס שלו. הוא דיווח על מה שקרה ואפילו כתב את זה בדו"ח הטיסה. אבל הממונים עליו לא האמינו לו. ארבע שנים מאוחר יותר פרצה מלחמת העולם השנייה. הוא הועבר לאותו שדה תעופה נטוש. הוא נזכר מיד שזו הייתה בדיוק אותה סצנה שראה ארבע שנים קודם לכן. אנחנו, המאסטרים של הצִ'יגוֹנְג, יודעים מה זה היה. ארבע שנים לפני כן הוא עשה מראש את מה שיעשה אחר כך. לפני שהאירוע החל, הוא הלך לשם ומילא את תפקידו מראש, ואז הדברים חזרו לסדר הנכון.
באופן תיאורטי טיפול בצִ'יגוֹנְג שונה לחלוטין מטיפול בבית חולים. טיפול ברפואה מערבית נוקט בשיטות של חברת האנשים הרגילים. אמנם קיימים אמצעים כמו בדיקות מעבדה ובדיקות רנטגן, אבל הם יכולים להבחין רק במקור המחלה בממד הזה ולא בסיבה המהותית הקיימת בממדים אחרים. לכן הם אינם מבינים את סיבת המחלות. אם המחלה אינה רצינית, התרופות יכולות להוציא או לסלק את הגורם למחלה (שמבחינת הרופאים המערביים הוא פתוגן ומבחינת הצִ'יגוֹנְג – קארמה). במצבים בהם המחלה רצינית התרופות לא יהיו יעילות, משום שיכול להיות שאם יגדילו את כמות התרופות החולה לא יוכל לשאת את זה. לא כל המחלות מוגבלות לחוקי השְה-ג'יֶאן-פָא (החוק שבתוך שלושת העולמות). יש כאלו שהן רציניות מאוד ועוברות מעבר לתחום של השְה-ג'יֶאן-פָא, וזאת הסיבה שבתי החולים אינם יכולים לרפא אותן.
רפואה סינית היא מדע הרפואה המָסוֹרְתִי בארצנו. היא בלתי נפרדת מהיכולות העל-טבעיות המתפתחות מהטיפוח-תרגול של הגוף האנושי. הקדמונים התייחסו בתשומת לב מיוחדת לטיפוח הגוף האנושי. הקונפוציאניזם, אסכולת הטאו ואסכולת הבוּדְהָא – ואפילו התלמידים של הקונפוציאניזם – כולם ייחסו חשיבות לישיבה במדיטציה. ישיבה במדיטציה נחשבה כמיומנות. במהלך הזמן הם פיתחו גונג ויכולות על-טבעיות אפילו בלי לתרגל תנועות. מדוע האקופונקטורה11 הסינית יכלה להבחין בבהירות כה רבה בתעלות האנרגיה בגוף האנושי? מדוע נקודות הדיקור אינן מחוברות בצורה אופקית? מדוע אינן מצטלבות? ומדוע הן מחוברות באופן אנכי? איך יכלו למפות אותן בצורה כה מדויקת? האנשים המודרניים עם היכולות העל-טבעיות יכולים לראות במו עיניהם את אותם דברים שתוארו על ידי הרופאים הסינים. זה משום שהרופאים המפורסמים של סין העתיקה היו בדרך כלל בעלי יכולות על-טבעיות. בהיסטוריה הסינית, הרופאים לִי שְה-גֶ'ן, סוּן סְה-מְיָאוּ, בְּיֶאן צ'וּאֶה וחוּאַה טוּאוֹ היו למעשה כולם מאסטרים גדולים של צִ'יגוֹנְג עם יכולות על-טבעיות. הרפואה הסינית, המועברת עד היום, איבדה את החלק הקשור ליכולות על-טבעיות ושמרה רק על טכניקות הטיפול. בעבר, הרופאים הסינים השתמשו בעיניהם (כולל היכולות העל-טבעיות של העיניים) כדי לאבחן מחלות. מאוחר יותר הם גם פיתחו שיטה מיוחדת לחוש את הדופק. אם יכולות על-טבעיות היו משתלבות שוב בטכניקות הטיפול של הרפואה הסינית, אז אפשר לומר שהרפואה המערבית לא תהיה מסוגלת להדביק את הרפואה הסינית במשך שנים רבות.
ריפוי באמצעות צִ'יגוֹנְג מסלק מהשורש את הסיבה הגורמת למחלות. אני מתייחס למחלה כסוג אחד של קארמה, וטיפול במחלה פירושו לעזור להפחית את הקארמה. יש מאסטרים של צִ'יגוֹנְג המטפלים במחלות באמצעות שיטה של סילוק צ'י ומילויו מחדש כדי לעזור לחולה לסלק את הצ'י השחור. מאסטרים שהם ברמה נמוכה מאוד עושים סילוק של צ'י שחור, אבל הם לא יודעים מהי הסיבה היסודית שיצרה את הצ'י השחור. אז הצ'י השחור יחזור והמחלה תשוב. האמת היא שהצ'י השחור אינו הגורם למחלה – הקיום של הצ'י השחור רק גורם לחולה לחוסר נוחות. הסיבה המהותית למחלתו היא שיש ישות תבונית הקיימת בממד אחר. מאסטרים רבים של צִ'יגוֹנְג לא יודעים את זה. היות שהישות התבונית הזאת היא בעלת עוצמה גדולה, אנשים ממוצעים לא יכולים לגעת בה, והם גם לא היו מעזים לעשות זאת. הדרך שבה הפאלון גונג מרפא מתמקדת בישות התבונית הזאת ומתחילה ממנה, וכך מסלקת את הסיבה המהותית של המחלה. יתר על כן, מוצב מגן באותו אזור כך שהמחלה לא תוכל לפלוש שוב בעתיד.
צִ'יגוֹנְג יכול לטפל במחלות אבל אין עליו להפריע למצב של החברה האנושית. אם ישתמשו בו בהיקף נרחב הוא יפריע למצב החברה של האנשים הרגילים, ולא מרשים זאת. אפקט הריפוי שלו לא יהיה טוב גם כן. כפי שכולכם יודעים יש אנשים שפתחו מרפאות אבחון של צִ'יגוֹנְג, בתי חולים של צִ'יגוֹנְג ומרכזי שיקום של צִ'יגוֹנְג. לפני שפתחו את העסקים האלה יכול להיות שהטיפולים שלהם היו אפקטיביים למדי, אבל ברגע שפתחו עסק שמטרתו לטפל במחלות, האפקטיביות צנחה בחדות. זה אומר שאסור לאנשים להשתמש בפָא12 שמעבר לרמת האנשים הרגילים כדי להחליף את המקצועות שבחברה הרגילה. כשעושים כך זה בוודאי יוריד את האפקטיביות שלהם לרמה שהיא נמוכה כמו זו של הפָא13 של חברת האנשים הרגילים.
אפשר להשתמש ביכולות על-טבעיות כדי להסתכל על פנים הגוף האנושי שכבה אחר שכבה, פרוסה אחר פרוסה. ניתן לראות את הרקמות הרכות וכל חלק אחר של הגוף. אף על פי שסורקי ה-CT מסוגלים היום לראות בבירור, נדרש שימוש במכונה. זה לוקח הרבה זמן, צורך הרבה מאוד סרט צילום, וזה די איטי ויקר. זה אינו מדויק ונוח כמו היכולות העל-טבעיות האנושיות. מאסטרים של צִ'יגוֹנְג יכולים לראות כל חלק אצל המטופל בצורה ישירה וברורה על ידי כך שהם עוצמים את עיניהם כדי לעשות סריקה מהירה. האין זה "הַיי-טֶק"? ההיי-טק הזה הוא אפילו מתקדם יותר ממה שנחשב היי-טק בימינו. אבל היכולת הזאת כבר התקיימה בסין הקדומה. זה היה "היי-טק" של הזמנים הקדומים. חוּאַה טוּאוֹ גילה גידול במוחו של צָאוֹ צָאוֹ14 ורצה לנתח אותו. צָאוֹ צָאוֹ הורה לאסור את חוּאַה טוּאוֹ משום שהוא לא האמין לזה וחשב שזו קנוניה שמטרתה לפגוע בו. לבסוף צָאוֹ צָאוֹ מת מהגידול במוח. להרבה רופאים סינים גדולים בהיסטוריה באמת היו יכולות על-טבעיות. אבל האנשים בחברה המודרנית רודפים יותר מדי אחר דברים מעשיים ושוכחים את המסורת העתיקה.
בטיפוח הצִ'יגוֹנְג שלנו בעל הרמה הגבוהה יש לבחון מחדש דברים מָסוֹרְתִיים, ובאמצעות היישום המעשי שלהם להנחיל אותם הלאה ולפתח אותם כדי להועיל לחברה האנושית.
ברגע שאנחנו מזכירים צִ'יגוֹנְג של אסכולת הבוּדְהָא, אנשים רבים חושבים על משהו: היות שהמטרה של אסכולת הבוּדְהָא היא לטפח לבוּדְהָא הם מתחילים לקשר את זה לדברים של דת הבודהיזם. אני מבהיר כאן חגיגית שפאלון גונג הוא צִ'יגוֹנְג של אסכולת הבוּדְהָא. זוהי דרך טיפוח אמיתית כבירה ואין לה כל קשר עם דת הבודהיזם. צִ'יגוֹנְג של אסכולת הבוּדְהָא הוא צִ'יגוֹנְג של אסכולת הבוּדְהָא, ובודהיזם הוא בודהיזם. אמנם יש להם אותה המטרה בטיפוח, אבל הם הולכים בנתיבים שונים. הם שיטות שונות ויש להם דרישות שונות. הזכרתי את המילה "בוּדְהָא", ואזכיר אותה שוב כאשר אדבר על הוראת גונג ברמות גבוהות יותר. המילה עצמה לא נושאת שום גוון של אמונות טפלות. יש אנשים שלא יכולים לסבול את זה כשהם שומעים את המילה "בוּדְהָא". הם יגידו שאנחנו מפיצים אמונות טפלות. אין זה כך. "בוּדְהָא" הוא מונח בסַנְסְקְרִיט15, [שפה] שמקורה בהודו. הוא תורגם לסינית לפי צורת ההגייה שלו כ"פוּאוֹ טוּאוֹ". מאוחר יותר אנשים השמיטו את ה"טוּאוֹ" כשהם שומרים על המילה "פוֹא". בתרגום לסינית הכוונה ל"מואר", אדם שהוא מואר. (ראה מילון צְה הָאי16)
בזמן הנוכחי הועברו לציבור שני סוגים של צִ'יגוֹנְג של אסכולת הבוּדְהָא. אחד מהם התפצל מהבודהיזם. הרבה נזירים גבוהים הופיעו במהלך אלפי שנות התפתחותו. בתהליך הטיפוח שלהם, כשהם הגיעו לרמה מתקדמת, מאסטרים של רמה גבוהה לימדו אותם דברים מסוימים, כך שהם קיבלו הוראה אמיתית מרמות אפילו גבוהות יותר. בעבר, כל הדברים האלה בבודהיזם הועברו לאדם אחד בכל דור. רק כשהנזיר הגבוה הזה היה קרוב לסוף ימיו, הוא העביר את הדברים האלה לתלמיד אחד שיטפח על פי הדוקטרינות של הבודהיזם וישתפר בכל ההיבטים. לסוג זה של צִ'יגוֹנְג היו מאפיינים חזקים של הבודהיזם. מאוחר יותר הנזירים שלו גורשו מהמקדשים, כמו למשל בתקופת "מהפכת התרבות"17. בתקופה ההיא תרגילים אלו התפשטו לציבור הרחב ושגשגו שם בקנה מידה גדול.
יש סוג נוסף של צִ'יגוֹנְג של אסכולת הבוּדְהָא. במהלך ההיסטוריה סוג זה אף פעם לא היה חלק מהבודהיזם. תרגלו אותו תמיד בשקט – בקרב אנשים או במעמקי ההרים. לשיטות התרגול האלה היה תמיד ייחוד משלהן. הן דרשו לבחור בתלמיד טוב, מישהו שיש לו דֶה (מוסריות) עצום, המסוגל באמת לתרגל ולטפח לקראת רמה מתקדמת. אדם כזה מופיע בעולם הזה רק פעם בהרבה מאוד שנים. את שיטות התרגול האלה לא ניתן לחשוף בפני הציבור משום שהן דורשות שִין-שִינְג גבוה מאוד והגונג גדל בהן מהר מאוד. שיטות תרגול אלה אינן מועטות. אותו דבר נכון באסכולת הטאו. אמנם שיטות צִ'יגוֹנְג של אסכולת הטאו שייכות כולן לאסכולת הטאו, אבל הן שונות ומתפצלות לזרמים שונים כמו הקוּן-לוּן, אֶה-מֵיי, ווּ-טַאנג וכו'. בתוך כל זרם יש זרמי משנה, והם שונים למדי זה מזה. לא ניתן לערבב אותם ולתרגל אותם יחד.
הבודהיזם הוא שיטת טיפוח ששָאקְיָאמוּנִי18 התעורר אליה לפני יותר מאלפיים שנה כשהוא טיפח בהודו. ניתן לסכם אותה בשלוש מילים: איפוק מוסרי, מדיטציה בריכוז, חוכמה. האיפוק המוסרי נעשה כדי להשיג מדיטציה בריכוז. לבודהיזם יש למעשה תרגילים על אף שהוא לא מדבר עליהם במפורש. בודהיסטים בעצם מבצעים תרגילים בזמן שהם יושבים במדיטציה ונכנסים למצב של שקט. זה משום שכאשר האדם נרגע והלב שלו נעשה שקט, אנרגיה מהיקום תתחיל להתאסף על גופו, וזה משיג אותה ההשפעה כמו שמשיגים תרגילי צִ'יגוֹנְג. האיפוק המוסרי בבודהיזם נועד לנטוש את כל התשוקות האנושיות ולוותר על כל דבר שאדם רגיל קשור אליו, כך שהנזיר יוכל להגיע למצב שליו ושקט של אי-עשייה19, המאפשר לו להיכנס למדיטציה בריכוז. האדם כל הזמן משפר את רמתו ללא הרף בריכוז ובשקט, עד שבסופו של דבר הוא נעשה מואר והחוכמה שלו מופיעה, אז הוא יבין את היקום ויראה את אמת היקום.
שָאקְיָאמוּנִי עשה רק שלושה דברים מדי יום בזמן שהעביר את הדְהַרְמָה20: הוא לימד את הדְהַרְמָה (בעיקר דְהַרְמַָה של אַרְהָאט21) לתלמידים שלו, נשא קערה כדי לקבץ אוכל, וטיפח באמצעות ישיבה במדיטציה. לאחר ששָאקְיָאמוּנִי עזב את העולם הזה, הבְּרָהְמָנִיזְם והבודהיזם נלחמו ביניהן. מאוחר יותר שתי הדתות התמזגו לאחת, שהיא ההינדואיזם. כתוצאה מכך, בימינו הבודהיזם כבר לא קיים בהודו. באמצעות התפתחויות ושינויים שקרו מאוחר יותר הופיעה המָאהיַָאנָה בודהיזם22 והתפשטה לתוך סין, ושם הפכה לבודהיזם של ימינו. המָאהיָאנָה בודהיזם לא סוגדת לשָאקְיָאמוּנִי כאל האב הבלעדי. זאת אמונה בבודהות רבים. הם מאמינים בטָאתָאגָאטות23 רבות, כמו בוּדְהָא אָמִיטָאבְּהָא, בוּדְהָא הרפואה וכו', יש הרבה יותר מִצְווֹת עכשיו, ובה בעת מטרת הטיפוח נעשתה גבוהה יותר. בזמנו, שָאקְיָאמוּנִי לימד את הדְהַרְמָה של בּוֹדְהִיסָאטְוָוה לכמה תלמידים בודדים. מאוחר יותר דברים אלה אורגנו מחדש והתפתחו אל המָאהיָאנָה בודהיזם של ימינו שמטרתה להגיע לתחום של בּוֹדְהִיסָאטְוָוה. עד היום, בדרום מזרח אסיה, המסורת של הִינָאיָאנָה בודהיזם24 נשמרה, וכאשר נערכים טקסים משתמשים ביכולות על-טבעיות. במהלך ההתפתחות של הבודהיזם זרם אחד שלו התפשט לאזור טיבט שלנו ונקרא "טנטריזם טיבטי". זרם אחר התפשט לאזור ההָאן דרך שין-ג'יאנג ונקרא "טאנג טנטריזם" (שנעלם אחרי שהבודהיזם דוכא במהלך השנים של החְוֵוי-צָ'אנְג). זרם נוסף התפתח בהודו ליוגה.
הבודהיזם לא מדבר במפורש על עשיית תרגילים והם לא מתרגלים צִ'יגוֹנְג. זה כדי לשמר את הדרך המָסוֹרְתִית של הטיפוח הבודהיסטי. זו גם סיבה חשובה מדוע הבודהיזם שרד יותר מאלפיים שנה מבלי לדעוך. הוא שמר באופן טבעי על המסורת שלו בדיוק משום שהוא לא אִפשר להכניס פנימה שום דבר זר. בבודהיזם יש שיטות שונות לטיפוח. הִינָאיָאנָה בודהיזם מתמקדת בהצלה עצמית ובטיפוח עצמי. מָאהיַָאנָה בודהיזם התפתחה להציע הצלה הן עצמית והן לאחרים, הצלה לכל הישויות החיות.
הפָּאנג-מֶן-דְזוּאוֹ-טָאוֹ נקראות גם שיטות הטיפוח הלא קונבנציונליות (צִ'י-מֶן). שיטות טיפוח שונות של צִ'יגוֹנְג התקיימו עוד לפני ייסוד הדתות. היו שיטות טיפוח רבות מחוץ לדתות שהופצו בקרב האנשים. לרובן לא היו תיאוריות שיטתיות ולכן הן לא התפתחו למערכת שלמה של טיפוח-תרגול. אבל לדרכי הטיפוח של הצִ'י-מֶן יש שיטות טיפוח-תרגול שיטתיות שלמות ואינטנסיביות מאוד משלהן, וגם הן הופצו בקרב האנשים. שיטות התרגול האלה נקראו לרוב פָּאנג-מֶן-דְזוּאוֹ-טָאוֹ. מדוע הן נקראו כך? המשמעות המילולית של הביטוי "פָּאנג-מֶן" היא "דלת צדדית". משמעות החלק השני, "דְזוּאוֹ-טָאוֹ", היא "דרך מגושמת". אנשים מתייחסים לשיטות הטיפוח-תרגול של אסכולת הבוּדְהָא ואסכולת הטאו כאל שיטות טיפוח ישרות, ולכל השאר כפָּאנְג-מֶן-דְזוּאוֹ-טָאוֹ או כשיטות טיפוח רעות. אבל אין זה כך. את הפָּאנְג-מֶן-דְזוּאוֹ-טָאוֹ תרגלו באופן סודי לכל אורך ההיסטוריה והורו אותן לתלמיד אחד בכל פעם. אסור היה לחשוף אותן לציבור. ברגע שהן היו נחשפות, אנשים לא היו מבינים אותן היטב. אפילו אלה המתרגלים בשיטות התרגול האלו מאמינים שהן אינן שייכות לאסכולת הבוּדְהָא ואינן שייכות לאסכולת הטאו. לעקרונות הטיפוח-תרגול של הצִ'י-מן יש דרישות שִין-שִינְג קפדניות. הם מטפחים בהתאם לתכונת היקום, מקדמים עשיית טוב ושמירה על השִין-שִינְג. למאסטרים הגבוהים של השיטות האלה יש מיומנויות ייחודיות. חלק מהמיומנויות הייחודיות הן בעלות עוצמה. פגשתי שלושה מאסטרים גבוהים מדרכי הטיפוח-תרגול של הצִ'י-מֶן שלימדו אותי כמה דברים שלא ניתן למצוא בקרב אסכולת הבוּדְהָא ולא בקרב אסכולת הטאו. כל אחד מהדברים האלה היה קשה מאוד ליישום בתהליך הטיפוח-תרגול, ולכן הגונג שהושג היה ייחודי מאוד. מנגד, בכמה שיטות של כביכול טיפוח-תרגול באסכולת הבוּדְהָא ובאסכולת הטאו אין דרישות שִין-שִינְג קפדניות, וכתוצאה מכך המתרגלים שלהן אינם יכולים לטפח לרמה מתקדמת. לכן עלינו להסתכל על כל שיטת טיפוח באופן אובייקטיבי.
לצִ'יגוֹנְג של אמנויות הלחימה יש היסטוריה ארוכה. יש לו מערכת שלמה משלו של תיאוריות ושל שיטות טיפוח, והוא יצר מערכת עצמאית. אבל למען הדיוק, מה שמתבטא בו הוא רק יכולות על-טבעיות הנוצרות ברמה הנמוכה ביותר של טיפוח פנימי. כל היכולות העל-טבעיות המופיעות בטיפוח של אמנויות הלחימה מופיעות גם בטיפוח פנימי. הטיפוח של אמנויות הלחימה מתחיל גם כן בביצוע תרגילים של צ'י. לדוגמה, כשמכים בסלע, בהתחלה המתרגל של אמנויות הלחימה צריך לנופף את הזרועות כדי להניע את הצ'י. במשך הזמן, הצ'י שלו משנה את טבעו והוא נעשה מסה של אנרגיה הנראית כמו אור. כשמגיעים לשלב הזה, הגונג יתחיל לתפקד. לגונג יש תבונה משום שהוא חומר מדרגה גבוהה. הוא קיים בממד אחר ונשלט על ידי המחשבות הבאות מהמוח של האדם. כשמתרגל של אמנויות הלחימה מותקף, הוא לא צריך להניע צ'י – הגונג יבוא עם מחשבה בלבד. במהלך הטיפוח, הגונג יתחזק באופן מתמיד, חלקיקיו ייעשו עדינים יותר והאנרגיה תגבר. המיומנויות של "כף חול הברזל" ו"כף הצינובַּר25" יופיעו. בסרטים, בכתבי עת ובתוכניות טלוויזיה הופיעו בשנים האחרונות המיומנויות של "מגן פעמון הזהב" ו"חולצת הברזל". הן נובעות מתרגול בו-זמני של טיפוח פנימי וטיפוח של אמנויות הלחימה. הן מגיעות מטיפוח של הפנימי והחיצוני גם יחד. כדי לטפח באופן פנימי צריך להדגיש את ה"דֶה" (מוסריות) ולטפח את השִין-שִינְג. אם להסביר זאת באופן תיאורטי, כשהאדם מגיע לרמה מסוימת, גונג יוקרן מפְּנים הגוף אל מחוצה לו. בשל הצפיפות הגבוהה שלו הוא יוצר מגן הגנה. מבחינה עקרונית, ההבדל הגדול בין אמנויות הלחימה לבין הטיפוח הפנימי שלנו נעוץ בעובדה שאת אמנויות הלחימה מבצעים עם תנועות נמרצות והמתרגלים אינם יכולים להיכנס לשקט. כשלא נמצאים בשקט, הצ'י זורם מתחת לעור ועובר דרך השרירים במקום לזרום לתוך הדָאן-טְיֶאן26 של האדם. לכן הם אינם מטפחים אריכות חיים – אין להם היכולת לעשות זאת.
יש אנשים שמעולם לא תרגלו צִ'יגוֹנְג. לפתע הם משיגים גונג בִּן-לילה ויש להם אנרגיה חזקה מאוד, והם אפילו יכולים לרפא מחלות עבור אחרים. אנשים קוראים לאדם כזה מאסטר של צִ'יגוֹנְג והוא גם הולך ללמד אחרים. יש גם כאלה שמעולם לא למדו צִ'יגוֹנְג, או שלמדו רק תנועות מעטות של צִ'יגוֹנְג, והם משנים קצת דברים ומלמדים אותם לאנשים אחרים. אדם מסוג זה אינו ברמה מספקת להיות מאסטר של צִ'יגוֹנְג. אין לו שום דבר להעביר לאחרים. הדברים שהוא מלמד בוודאי אינם יכולים לשמש כדי לטפח ולתרגל לרמה גבוהה, לכל היותר זה יכול לעזור בסילוק מחלות ובשיפור בריאות. איך סוג כזה של גונג מגיע? ראשית נדבר על מה שנוהגים לכנות "טיפוח הפוך". "טיפוח הפוך" מתייחס לאנשים הטובים האלה שיש להם שִין-שִינְג גבוה במיוחד. הם בדרך כלל מבוגרים יותר, למשל מעל גיל 50. אין מספיק זמן עבורם לטפח ולתרגל מההתחלה, כי לא קל לפגוש במאסטרים מעולים המלמדים שיטה המטפחת גם את טבע הנפש וגם את הגוף הפיזי. ברגע שאדם כזה רוצה לטפח, מאסטרים מרמות גבוהות יתנו לו כמות גדולה של גונג בהתאם לרמת השִין-שִינְג שלו. זה מאפשר טיפוח הפוך מלמעלה עד למטה, וכך זה מהיר הרבה יותר. מאסטרים מרמות גבוהות מבצעים את השינוי בממד אחר, ומוסיפים ללא הרף לגופו של האדם גונג מבחוץ. זה במיוחד כך כשהאדם מטפל במחלות ויוצר שדה אנרגיה. הגונג שניתן על ידי המאסטרים זורם כמו דרך צינור. יש אנשים שאפילו אינם יודעים מהיכן הגיע הגונג. זהו טיפוח הפוך.
יש עוד סוג שנקרא "שאילת גונג", והוא אינו מוגבל בגיל. נוסף לג'וּ-אִי-שֶה (ההכרה העיקרית), לאדם יש גם פוּ-אִי-שֶה (הכרה משנית) שהוא בדרך כלל ברמה גבוהה יותר מהג'וּ-אִי-שֶה. הפוּ-אִי-שֶה של כמה מהאנשים נמצאים ברמות כה גבוהות שהם יכולים לתקשר עם ישויות מוארות. כשאנשים כאלה רוצים לטפח, הפוּ-אִי-שֶה שלהם גם רוצים לשפר את הרמות שלהם, והם מיד יִצרו קשר עם הישויות המוארות כדי לשאול מהן גונג. אחרי שהגונג הושאל, האדם הזה יקבל אותו בִּן-לילה. אחרי שהוא יקבל את הגונג, הוא יהיה מסוגל לטפל באנשים ולהקל על כאביהם. האדם הזה בדרך כלל משתמש בשיטה של יצירת שדה אנרגיה, והוא בעצמו גם יהיה מסוגל להעניק אנרגיה לאנשים וללמד כמה טכניקות.
אנשים כאלה הם בדרך כלל די טובים בהתחלה. היות שיש להם גונג הם נעשים מפורסמים והם משיגים גם תהילה וגם רווח. ההחזקה לתהילה ולרווח מעסיקה חלק ניכר ממחשבתם, יותר מהמחשבה על טיפוח. מאותה נקודה ואילך הגונג שלהם מתחיל לרדת ולהצטמצם, עד שלבסוף כולו נעלם.
יש אנשים שיכולים לפתע לדבר בסוג מסוים של שפה. כשמדברים בה היא נשמעת די שוטפת. אבל היא אינה שפה של אף חברה אנושית. איך היא נקראת? מתייחסים אליה כאל "שפה קוסמית". מה שנקרא "שפה קוסמית" הוא למעשה רק שפה של ישויות שאינן כה גבוהות. התופעה הזו מתרחשת עכשיו ברחבי סין אצל לא מעט אנשים המתרגלים צִ'יגוֹנְג. חלקם יכולים אפילו לדבר בכמה שפות שונות. מובן שהשפות של המין האנושי שלנו גם הן מתוחכמות מאוד, ויש יותר מאלף מהן. אז האם שפה קוסמית נחשבת ליכולת על-טבעית? הייתי אומר שלא. זאת אינה יכולת על-טבעית הנובעת מעצמך, וגם לא יכולת שניתנה לך מבחוץ, אלא שזה קורה כאשר מישהו נשלט על ידי ישויות זרות. המקור של ישויות אלה הוא ברמה קצת יותר גבוהה, לפחות גבוהה יותר משל המין האנושי. אחת מהן היא שמדברת, כי אדם המדבר בשפה קוסמית רק משמש צינור. רוב האנשים אפילו אינם יודעים את הפירוש של דבריהם. רק אלה שיש להם יכולות של קריאת מחשבות יכולים להבין את המובן הכללי של משמעות המילים. זאת אינה יכולת על-טבעית, אבל הרבה אנשים שדיברו בשפות אלה מרגישים עליונים ומרוצים מעצמם וחושבים שזאת יכולת על-טבעית. למעשה אנשים עם טְיֶאן-מוּ ברמה גבוהה יכולים להבחין שישות חיה מדברת מלמעלה באלכסון ומשתמשת בפיו של האדם כדי לדבר.
הישות הזאת מלמדת את האדם לדבר בשפה קוסמית בשעה שהיא מעבירה לו קצת מהאנרגיה שלה. אבל מעתה ואילך האדם הזה יישלט על ידי אותה ישות, אז זאת אינה דרך טיפוח ישרה. אף על פי שהישות נמצאת בממד קצת יותר גבוה, היא אינה מטפחת בדרך ישרה. אז היא אינה יודעת איך ללמד מטפחים לסלק מחלות ולשמור על הבריאות. לכן היא משתמשת בשיטות האלה של שליחת אנרגיה החוצה דרך דיבור. היות שהאנרגיה הזאת מפוזרת יש לה כוח קטן מאוד. היא אפקטיבית בריפוי מחלות קלות, אבל אינה מצליחה לטפל במחלות רציניות. הבודהיזם מדבר על כך שהישויות בשמים אינן סובלות מתלאות ומקונפליקטים, ולכן אינן יכולות לטפח ולתרגל. כמו כן, הן אינן יכולות לחשל את עצמן ואינן מסוגלות לשפר את הרמות של עצמן. לכן הן מחפשות דרכים לעזור לאנשים לשפר את הבריאות וכך להעלות את רמתן. זוהי השפה הקוסמית. השפה הקוסמית אינה יכולת על-טבעית, וגם אינה צִ'יגוֹנְג.
הסוג המזיק ביותר של פוּ-טִי הוא זה של ישויות ברמות נמוכות. זה נגרם כאשר מטפחים בדרכים רעות. זה ממש מזיק לאנשים, והתוצאות מפחידות ביותר. יש אנשים שזמן לא רב לאחר שהם מתחילים לטפח הם נעשים אובססיביים לטפל בחולים ולהיעשות עשירים. הם חושבים על זה כל הזמן. יכול להיות שאנשים אלה היו במקור די טובים, או שייתכן שכבר יש להם מאסטר המשגיח עליהם. אבל דברים משתבשים כשהם מתחילים לחשוב על לתת טיפולים ולהתעשר. אז הם מושכים אליהם את הסוג הזה של הישויות. אף על פי שהישויות האלה אינן קיימות בממד הפיזי שלנו, הן קיימות באמת.
מתרגל כזה מרגיש לפתע שהטְיֶאן-מוּ שלו נפתחת ושיש לו עכשיו גונג, אבל למעשה זהו הפוּ-טִי ששולט על המוח שלו. הוא משקף את מה שהוא רואה אל המוח של האדם וגורם לו להרגיש שהטְיֶאן-מוּ שלו נפתחה. למעשה הטְיֶאן-מוּ לא נפתחה בכלל. מדוע הפוּ-טִי רוצה לתת לו גונג? מדוע הוא רוצה לעזור לו? זה משום שביקום שלנו אסור לחיות להצליח בטיפוח. היות שחיות אינן יודעות בכלל על שִין-שִינְג ואינן יכולות לשפר את עצמן, לא מרשים להן להשיג את הפא האמיתי. על כן הן רוצות להצמיד את עצמן לגוף אנושי ולהשיג את התמצית האנושית. יש כלל נוסף ביקום הזה שהוא: אין הפסד – אין רווח. לכן הן רוצות לספק את התשוקה שלך לפרסום ולרווח. הן יגרמו לך להיות עשיר ומפורסם, אבל הן לא עוזרות לך ללא תמורה. הן רוצות להרוויח משהו – את התמצית שלך. כשהן יעזבו אותך לא יישאר לך שום דבר ותיעשה חלש מאוד, או שתיעשה "צמח". זה נגרם על ידי השִין-שִינְג הלא ישר שלך. נֶאֱמר ש"מחשבה נכונה אחת מכניעה מאה עוולות". כאשר מחשבתך ישרה אתה לא תמשוך אליך רוע. במילים אחרות, הֱיֶה מתרגל המטפח בכבוד ובאצילות, דחה את כל הדברים המבולגנים ותַרגל רק בדרך טיפוח ישרה.
אף על פי ששיטות התרגול שאנשים מסוימים למדו מגיעות מדרכי טיפוח ישרות, אנשים יכולים למעשה לתרגל בדרכים רעות בלי כוונה משום שאינם יכולים להציב לעצמם דרישות קפדניות, משום שאינם מצליחים לטפח את השִין-שִינְג ומשום שהם חושבים על דברים לא טובים במהלך ביצוע התרגילים. לדוגמה, כשאדם עושה את התרגילים, אם בתנוחת העמידה או במדיטציה בישיבה, המחשבות שלו הן למעשה על כסף, על להיעשות מפורסם, על רווח אישי, או על "הוא עשה לי עוול. אחרי שאשיג כמה יכולות על-טבעיות אני אראה לו מה זה". או שהמחשבה עסוקה ביכולת העל-טבעית הזאת או ביכולת העל-טבעית ההיא, ומשהו רע מתווסף לתרגול שלו ולמעשה הוא מתרגל בדרך רעה. זה מסוכן מאוד, כי זה יכול למשוך כמה דברים שליליים כמו ישויות מרמה נמוכה. אולי האדם אפילו אינו יודע שהוא הזמין אותן. ההחזקות שלו כה חזקות. אם הלימוד של הטאו נעשה תוך כדי רדיפה אחרי דברים, אז זה לא יעבוד. הלב שלו אינו ישר ולכן המאסטר שלו לא יוכל להגן עליו. אז מתרגלים חייבים לשמור בקפדנות על השִין-שִינְג שלהם, לשמור על מחשבה ישרה ולא לרדוף אחרי שום דבר, אחרת יכולות להתעורר בעיות.
[1] צִ'יגוֹנְג Qigong, 氣功 – צורת תרגול סינית מסורתית המטפחת צ'י ("אנרגיית חיים").
[2] בֶּן-טִי Benti, 本體 – הגוף האמיתי - הגוף הפיזי של האדם והגופים שלו הקיימים בממדים האחרים.
[3] הערה – הסימנייה הסינית שונה, אך ההגייה זהה.
[4] גונג – 1. אנרגיה גבוהה; 2. שיטת תרגול.
[5] גוף לבן חלבי – מצב שבו הגוף כבר טוהר.
[6] דֶה – מידות טובות, מוסריות, מוסר, חומר לבן.
[7] דָאן – ריכוז או אשכול אנרגיה מממדים אחרים.
[8] טְיֶֶאן-מוּ – העין השמימית (נקראת גם "העין השלישית").
[9] שָאן-גֶן – נקודת דיקור הנמצאת בין הגבות, קצת למטה.
[10] מאסטר – המונח הסיני הוא "שיפו", שהוא חיבור של שתי הסימניות "מוֹרֶה" ו"אבא".
[11] אקופונקטורה – מדע הדיקור הסיני.
[12] פָא – Fa, 法 – חוק, דרך, שיטה, חוקים ועקרונות.
[13] פָא – Fa, 法 – חוק, דרך, שיטה, חוקים ועקרונות.
[14] צָאוֹ צָאוֹ – קיסר בתקופת "שלוש הממלכות" (265-220 לספירה).
[15] סַנְסְקְרִיט – שפה הודית עתיקה.
[16] מילון צְה הָאי – מילון נפוץ בסינית.
[17] מהפכת התרבות הגדולה (1976-1966) – מהפכה פוליטית קומוניסטית בסין שהוקיעה את המסורת והתרבות וניסתה לחסלן.
[18] שָאקְיָאמוּנִי – הבוּדְהָא ההיסטורי, גאוטמה סידהרתה.
[19] אי עשייה – בסינית: ווּ-ווֵיי – Wu Wei – ללא עשייה; ללא כוונה.
[20] דְהַרְמָה – באסכולת הבוּדְהָא: הוראה או חוק (בסינית: "פא"). המונח משמש גם בהתייחס לתורתו של הבוּדְהָא שָאקְיָאמוּנִי.
[21] אַרְהָאט – ישות מוארת בעלת סטאטוס פרי באסכולת הבוּדְהָא ומי שמעבר ל"שלושת העולמות" ("שלושת התחומים").
[22] מַאהַיַאנַה בודהיזם – "המרכבה הגדולה".
[23] טָאתַאגָאטָה – ישות מוארת באסכולת הבוּדְהָא בעלת סטטוס פרי שמעל הרמות של בודהיסאטווה וארהאט.
[24] הִינָאיָאנָה בודהיזם – "המרכבה הקטנה".
[25] צינובַּר – מין מינרל.
[26] דָאן-טיֶאן – שדה הדאן, נמצא באזור הבטן התחתונה.
[27] פוּ-טִי – (Futi) רוח או חיה השולטת על גוף של אדם, דיבּוּק.